העימות בין קנדי וניקסון המפורסם שנערך ב-1960 בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון היה רק הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם. הוא הפך לעימות היסטורי כיוון שהמחיש את כוחה של הטלוויזיה ואת הכללים שהשתנו בגללה.

כמועמד כמעט בטוח לנשיאות, הגיע סגן הנשיא ניקסון לעימות, כשהוא לא-מוכן, מבחינת הופעתו החיצונית. לא רק שהוא חש ברע בעימות ונראה מזיע, הוא גם סירב להתאפר ומה שגרם לכך שניתן היה לראות את הזיפים שעל פניו. גם החליפה האפורה שלו נראתה לא טוב על הרקע האפור של האולפן והקטינה אותו. מולו ישב מי שייחשב למר כריזמה, המועמד הצעיר קנדי. על אף שהיה חולה עוד יותר מניקסון, נראה קנדי על המסך היטב, שידר תדמית בריאה וצעירה, ונראה ראוי לנשיאות.

התוצאות הדהימו את הסוקרים. המאזינים המעטים שהאזינו לעימות ברדיו, ראו בניקסון את המנצח. אך למולם, הרוב שלראשונה בהיסטוריה צפה בו דווקא בטלוויזיה, ראה את קנדי כמנצח העימות. הרושם הראשוני של העימות הזה שינה מהקצה אל הקצה את אהדת הציבור האמריקני אל קנדי ושלושת העימותים הנוספים לא שינו אותו. ג'ון קנדי ניצח בבחירות הללו, ברוב דחוק אך ברור. הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק ומאז אותו העימות הכירו בכך כל הפוליטיקאים בעולם.


הנה סיפורו של העימות ההיסטורי ששינה את פני הפוליטיקה האמריקנית לעד:

http://youtu.be/zHGs4535W_o


הדרך שבה עברו שני המועמדים את העימות הזה בטלוויזיה:

http://youtu.be/QazmVHAO0os


ובחיוך מעט ציני - מה היה קורה אם גם טראמפ היה משתתף בעימות הזה?

https://youtu.be/doEk7ajI9sY

מגדלי התאומים נפלו ב-11 בספטמבר 2001, לאחר שפגעו בהם 2 מטוסי נוסעים שנחטפו במהלך אותו הבוקר בארה"ב. מדובר בפיגוע הגדול בהיסטוריה האנושית והוא כלל גם התרסקות מטוס על בניין הפנטגון בוושינגטון. אנשים ראו באותו היום תמונות קשות ובלתי-נתפסות, שכמו נלקחו מסרט קולנוע ושהעולם לא ראה כמוהן לפני כן במציאות.

פיגועי 11 בספטמבר היו מתקפת טרור הגדולה ביותר על ארה"ב, של ארגון אל-קאעידה. הכל תוכנן במשך חודשים רבים, שבמהלכם החוטפים למדו בין השאר להטיס מטוסי נוסעים. לאחר שהשתלטו 19 החוטפים, רובם ממוצא סעודי ומצרי, על 4 מטוסי נוסעים שהמריאו לטיסות פנים ברחבי ארה"ב, הם תפסו את מקום הטייסים וביטלו את אפשרות הזיהוי של מיקומם מהקרקע, מה שאיפשר להם להגיע ליעדים מבלי שגילו אותם בזמן.

מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר גרמה לזעזוע והלם בעולם כולו, במיוחד בארה"ב ובעיר ניו יורק. בעקבות מתקפת הטרור הקשה הזו יצא צבא ארה"ב למלחמה כנגד הטרור, באפגניסטן ועיראק.


הנה סרטון שמראה את השתלשלות הפיגועים ב-11 בספטמבר במגדלי התאומים:

http://youtu.be/MpEFGSe9zeg


קטע מסדרת "איש הפלדה" ששודר 7 שנים לפני כן ושחזה בדייקנות את מה שיקרה:

http://youtu.be/7BNsI9G1gEE


ושידור טלוויזיה בישראל באותן שעות (עברית):

https://youtu.be/iaYxBEehJA4?long=yes

אביב גפן, כוכב הרוק הישראלי של שנות ה-90 קיבל קשה מאד את מותו של חברו הקרוב ניר שפינר. הם תמכו זה בזה במהלך שנות התבגרות קשות, מדכאות ומתסכלות ולאביב זו הייתה אבידה גדולה. את "לבכות לך" כתב אביב לאחר שניר נהרג בתאונת דרכים, שהתרחשה בשעות הלילה, כשרכב חצה קו הפרדה לבן והתנגש ברכב בו נסע, בעת שחזר מהעבודה כטכנאי תאורה.

כשאביב השמיע את השיר לאריק איינשטיין, האחרון התרגש. התחושה אצל גפן הייתה שאיינשטיין יבצע את השיר באופן הולם, אך נוצר מתח ביניהם, כשאיינשטיין ביקש לבצע גרסה מינורית ועדינה יותר מזו שכתב אביב. לבסוף יצא השיר המרוכך, הופיע באלבום "יש בי אהבה" ב-1995 וזוהה עם אריק איינשטיין.

וכמו נביא לערב אחד, לערב מותו של ראש הממשלה יצחק רבין מגיע אביב כדי להזדהות. רגע לפני שהוא עולה לבמה הוא מחליט לשיר את "לבכות לך", על אף שאין שום קשר בין האירוע לנושא השיר המקונן והעצוב כל כך. הוא מבצע אותו בגירסתו המינורית, זו שאריק התעקש עליה בזמנו, ומקדישו ל"אנשים שכבר לא יראו את השלום". כמה דקות אחר כך הוא מתחבק עם רבין ורעייתו וזמן קצר לאחר שהוא ירד במדרגות, הוא שמע את היריות שהרגו את ראש הממשלה.

מיד בימים שלאחר מכן הפך השיר ששר אביב כמה דקות לפני הרצח ונכתב בעצם לחברו ניר, לשיר שמזוהה עם רבין ומבכה את השלום שנגוז.

מבולבלים? - זה רק מראה שלשירים יש חיים משל עצמם. שיר פרטי ואישי שנכתב לחבר, הופך ברגע לשיר לאומי, עם מאות ביצועים, פרסום עולמי ונדמה שאין טכס אזכרה או קליפ זיכרון שלא משמיע אותו.


הנה רבין ואביב נפגשים דקות אחרי שביצע את השיר בעצרת הרצח:

http://youtu.be/4f3LDSbtmog


אביב מופיע באזכרה לרבין:

https://youtu.be/_1z7fdTEK3Q


וגדולת הזמר הפורטוגלי, מרצדס סוסה האגדית, שרה אותו:

http://youtu.be/ZLwz9xLq6jo

רצח נשיא ארצות הברית, ג'ון פ. קנדי, היה אחד הרגעים הקשים של אמריקה. הנשיא הצעיר והיפה הזה, שעורר כל כך הרבה תקוות, נלחם בגזענות באמריקה ובעולם ונטע חזון חינוכי וטכנולוגי והביא הרבה תבונה מדינית לאמריקה, דווקא הוא נלקח בהתנקשות אכזרית שכזו.

כמעט כל אדם שחי בתקופה הזו במדינות המערב, יודע לספר איפה הוא היה כששמע על רצח קנדי, כי הוא לא היה סתם פוליטיקאי - הוא היה סמל לכנות, ליושר ולחוכמת הצעירים ולדור חדש של מנהיגים, שהתקשורת והציבור הרחב אוהבים - ממש כמו כוכבי קולנוע ואלילי זמר.

הרצח התרחש בעת ביקור של הנשיא קנדי בדאלאס, טקסס, ב-22 בנובמבר 1963. כשנורה, הנשיא קנדי ואשתו נסעו במכונית פתוחה ברחובות דאלאס, ביחד עם מושל טקסס, ג'ון קונלי, שגם הוא נפגע בהתנקשות.

עד היום יש המעלים ספקות בקשר לזהות המתנקשים ולמי שעומד מאחרי היורה בנשיא - הרוצח לי הארווי אוסוואלד. רבים משוכנעים ומנסים להפיץ את הדעה שהרוצח לא פעל לבדו. יש לציין שעד היום לא נמצאו לכך כל הוכחות או עדויות של ממש ושתיאוריות כאלה מופצות לאחר כל רצח כזה, כמעט בכל מקום בעולם.


הנה סיפורו של רצח קנדי ומשמעותו (מתורגם):

http://youtu.be/7YnF5JPzZm4


על רצח קנדי וההקשר שבו הוא אירע:

http://youtu.be/4EFCOLmxMJ0


לצערם של האמריקאים לא הייתה זו התנקשות יחידה:

https://youtu.be/Vu9RLmTrATg


ותכנית חינוכית בעברית על הנשיא האהוב שנרצח (עברית):

https://youtu.be/Al7DgUmfvZc?long=yes

לא ברור למה בעברית הפכו אותה למסיבה, אבל מסיבת העיתונאים (Press conference), שבשפות אחרות מכנים "ועידת עיתונאים", היא אירוע מדיה. זוהי התכנסות שבה מוסרים יוזמיה, בדרך כלל דמויות ציבוריות, מנהיגים או בעלי תפקידים, מידע לציבור.

סוג הדיווחים תלוי בתחום ולא חסרות דוגמאות. פוליטיקאים יכריזו על מועמדות לתפקיד, מינויים חשובים, התפטרות מתפקיד וכדומה. שרים יכריזו על "תכנית שתשנה את המצב", אמנים בינלאומיים יודיעו על המופע שיקיימו בפארק הירקון או על סרטם החדש ואנשי שיווק יודיעו על מוצר חדשני או מהלך שיווקי מסעיר.

הם עושים זאת באמצעות עיתונאים וכלי תקשורת רלוונטיים, שהוזמנו על מנת להאזין לדברים, לצלמם ולהעבירם לפרסום בכלי התקשורת שלהם. בדרך כלל יהיו העיתונאים המשתתפים מי שמסקרים את התחום הנקשר לנושא האירוע. באירוע פוליטי ישתתפו הכתבים הפוליטיים, אירוע בטחוני יארח את הכתבים הבטחוניים ובאירוע פיננסי ישתתפו הכתבים הכלכליים של כלי התקשורת השונים.

כשמדובר במידע שמעניין גם עיתונאים מחו"ל, עיתונאי חוץ, יתקיים בסוף מסיבת העיתונאים גם חלק נוסף ונפרד, שבו יועבר המידע בשפה נוספת, לרוב באנגלית.

בדרך כלל בחלק השני של האירוע יכולים העיתונאים גם לשאול את הגורם המכנס אותה שאלות. המדהים הוא שפוליטיקאים, שהם בדרך כלל הכי משתמשים בכלי הזה, מקיימים לעתים קרובות מסיבות עיתונאים ללא שאלות בסוף הדברים.

מסיבת העיתונאים היא אירוע שמקובל בכל העולם. הכי קרוב למסיבה בו היא העובדה שגם אמנים, זמרים, מוסיקאים וספורטאים מפורסמים מקיימים התכנסויות כאלה. זה קורה בהזדמנויות מיוחדות כמובן.

מסיבות עיתונאים מתקיימות בדרך כלל במקומות המשמשים לאירוח מתאים, כמו אולם או חדר ישיבות גדול. במקרי חירום או פשע יוצא דופן יכנס את העיתונאים מפקד המשטרה האחראי במקום, יספק תדרוך או הודעה לעיתונות ולעתים יענה על שאלות ש"מדאיגות את הציבור".


#ביקורת
בעשורים האחרונים נראה שיותר ויותר כלי תקשורת מבקרים את מה שהם מכנים "המוסד המיושן הזה". לטענתם, מסיבת עיתונאים היא אירוע ארכאי, לא מעניין, בו מקדישים עיתונאים עסוקים שעות ארוכות לאירוע מעייף בדרך כלל.

באירוע כזה מקבל העיתונאי מידע שניתן להעביר אליו בשיחת וידאו או במייל פשוט, שיושלם על ידו בשיחת ועידה בשיחת טלפון או שתיים. מבחינתם לא הגיוני שכתבים, שתמיד ירצו "סקופ", עם מידע ראשוני או בלעדיות, נאלצים להתכנס ולהעביר מידע זהה לכל כלי התקשורת האחרים.


מהי מסיבת עיתונאים? (עברית לילדים)

https://youtu.be/JM0ntRoI_ls?t=12s


מסיבת העיתונאים הראשונה של נשיא ארה"ב (מתורגם):

https://youtu.be/uYET-P7_vbk


ולמה העיתונאים לא רוקדים במסיבה שלהם? - הפרודיה המתבקשת בחיוך (עברית):

https://youtu.be/C6X5-xV-mQM

העולם משתאה בכל פעם שבנקסי עושה מעשים יצירתיים של אמנות ומחאה, מה שכבר זכה לכינוי "בינקסוס" של הממסד. אבל המעשה האחרון הוא אחד היצירתיים שבהם ואחד המושקעים והמחושבים של אמן מתריס ומתוחכם, שהפך כבר מזמן מעוד אמן רחוב לתופעה תרבותית בינלאומית.

הסיפור נראה בהתחלה כמתיחה, או עוד משהו משעשע ותו לא, שעושה האמן וגאון השיווק הבריטי בנקסי. אבל האיש הכין את האקט האמנותי-הצהרתי הזה במשך שנים רבות.

האירוע התמצה בכך שבדיוק ברגע שבו הסתיימה מכירה פומבית של גרסת הקנווס של אחד הציורים המוכרים שלו, "הנערה עם הבלון האדום", בסכום של 1.4 מיליון דולר, התחיל לפתע הציור המדובר להיגרס אל תוך המסגרת שלו. המגרסה הותקנה במסגרת שנים לפני כן ופשוט "המתינה" להוראה בשלט רחוק. הציור היקר הפך לפיסות נייר גרוסות היטב...

ההלם על פני הנוכחים באולם המכירות הפומביות היה עצום. מבחינתם מדובר בחילול הקודש. כשיצירת אמנות יקרה כל כך, מחוללת באופן כה בוטה ולעגני - לכסף ולקהילת המחזיקים בו, זה כבר יותר מדי. החתרנות היא עניין אחד, אבל הלעג והבוז שרוחש האמן הסודי הזה כבר שנים לכסף, לממסד, לעשירים ולסוחרי האמנות, כולם הגיעו כאן לשיא.

רבים שאלו מה יקרה עם המכירה. האם היא תבוטל, כמו שכל קונה לא מרוצה היה עושה? - אבל הקונה הודיעה שלא זו בלבד שהיא אינה נסוגה מהקנייה, אלא שהיא שמחה בה מאד. מדובר בקונה חכמה מאד. שוויו של הציור הגרוס, לאחר הגריסה, לא זו בלבד שלא ירד אלא להיפך. השווי שלו גדל בעוד 7 מיליון דולר וזה ודאי ימשיך כך גם בעתיד. הסיפור, אתם כבר יודעים, שווה לעתים יותר מהדבר עצמו. גם באמנות.


הנה סיפורו של הוונדליזם היקר בהיסטוריה של האמנות:

https://youtu.be/2kTwpOxEgzM


דיווח בטלוויזיה על הציור הנגרס של בנקסי:

https://youtu.be/GM4s_VdHJxE


ההקשר של הציור הזה:

https://youtu.be/X-6jMi4e-0Q


והרצאת טד מעולה שמסבירה כיצד ערך של דברים קשור במידע שיש לנו עליהם (מתורגם):

https://youtu.be/RPicL1AWrs8?long=yes

זה קרה ב־20 ביולי 1969, כשהחללית הראשונה נחתה על הירח. החללית הראשונה הזו על הירח הייתה "אפולו 11" האמריקנית. בחלל כבר היו עד אז 5 חלליות אמריקאיות מאוישות, כולן חלליות "אפולו" של תכנית החלל של NASA.

זמן הטיסה הראשונה לנחיתה אל הירח היה כ-65 שעות. האדם הראשון שצעד על הירח היה האסטרונאוט ניל ארמסטרונג. זה היה רגע שעיצב את העידן המודרני. למעשה, רגע אחרי שהניח את רגלו על קרקע הירח, הוא הכריז: "זהו צעד קטן לאדם - צעד ענק לאנושות."

המדהים היה שלפני הנחיתה על הירח, כל מי שהיו מעורבים בתכנון המבצע, כולל האסטרונאוטים של אפולו 11, סברו שמדובר במשימת התאבדות. התחושה הייתה שהמשימה אינה אפשרית עדיין, שהחללית לא תגיע אל הירח ושגם אם תגיע, ספק אם תצליח לחזור אל כדור הארץ.

מה שלא רבים יודעים ולא פחות מדהים הוא שבזמן שמודול הירח של אפולו 11 היה בירידה ההיסטורית אל מכתש הירח, החלה נורת הדלק להבהב. בגובה של 30 מטרים מעל הקרקע, נורית האזהרה מהבהבת וצ'ארלי דיוק, המתקשר של נאס"א עם הקפסולה מיוסטון מודיע ​​לאלדרין ולניל ארמסטרונג שנותרו להם 60 שניות בלבד של דלק לצורך הנחיתה על הירח.

הם הספיקו. על טיפות הדלק האחרונות.

ההצלחה המלאה של המשימה הייתה מפתיעה לחלוטין. האסטרונאוטים של אפולו 11 נחתו על הירח, צעדו עליו את אותו "צעד קטן לאדם, צעד ענק לאנושות" - כפי שאמר ארמסטרונג, עשו ניסויים קטנים, הציבו דגל אמריקאי, הא בעתיד עוד יביא צרות רבות ותיאוריית קונספירציה אחת, ואז שבו לכדור הארץ בהצלחה.

זה אכן היה צעד ענק למין האנושי - "אפולו 11" הנחיתה בני אדם על הירח. המין האנושי הגיע לגוף חללי אחר, ראשון. ללא ספק הישג כביר לאנושות.


הנה סיפורו של המסע אל הירח (עברית):

https://youtu.be/0W6ZMDRjAxg


סרטון קצר על המסע לירח:

https://youtu.be/G6A72ufn3l4


השיגור מכדור הארץ:

https://youtu.be/0rZhR6YakNE


התמונות הדרמטיות שהגיעו לראשונה מהירח:

https://youtu.be/B882w2gC22s


הנחיתה על הירח:

https://youtu.be/xLu0Ak9Blog


אנשים זוכרים את הרגע הזה כמהפכה של ממש, שהם ראו בזמן אמת בטלוויזיה:

https://youtu.be/BxMPWIljoSg


וסקירה של המשימה להגיע לראשונה אל הירח, החל מההמראה ועד להמתנה באוקיינוס לאיסוף של האסטרונאוטים:

http://youtu.be/LNm1LVJTJ2k

השמעת ההימנון האמריקאי ב"סופרבול" (Super Bowl) היא כמעט מוסד מקודש. האמת היא שכמעט כל דבר שיש באירוע השנתי הזה בארצות הברית הוא מקודש. אבל הרגע שבו שומעים הצופים במה שנחשב האירוע הנצפה ביותר של הטלוויזיה האמריקאית את ההימנון, הוא רגע מאחד.

סיפורו של קולין קפרניק (Colin Kaepernick), הקוורטרבק מספר 7 של סן פרנסיסקו ושחקן מוכשר, נערץ ומצליח במיוחד בליגת הפוטבול, מתחיל בכריעת ברך. הספורטאי המצוין והמעוטר הזה כרע ברך בזמן נגינת ההמנון האמריקאי, במחאה על אלימות המשטרה נגד שחורים ועל כך שלא מדברים ולא מטפלים בחוסר הצדק כלפי מיעוטים באמריקה.

"I choose to stand up by sitting down" הוא אמר והציב מראה מול פניה של ארצות הברית המתגזענת מחדש, אבל מעולם לא טיפלה בבעיות הגזענות שלה גם ככה.

כי אמריקה של 2016, בהנהגת דונלד טראמפ, הגיעה למצב של יחסים בין-גזעיים בשפל שלא הכירה מאז המאבק של מרטין לותר קינג והימים השחורים של שנות ה-50 וה-60.

המחאה של קפרניק קילפה באחת גם את המסכה מעל ליגת הפוטבול, ליגת ה-NFL המפורסמת של ארה"ב. הליגה החזקה והמצליחה הזו , כדאי לזכור, אמנם שיווקה תדמית כל-אמריקאית, אבל חייבים להודות שהיא הייתה ונשארה ליגה בבעלות מיליארדרים לבנים, שפנתה ישירות לקהל שרובו לבן ועשיר. יעידו על כך מחירי הכרטיסים המטורפים לסופרבול - מעל 1,500 דולר לכרטיס הזול ביותר בו.

כך יצא שמעשה היחיד של קפרניק, אף שנתקל בביקורת מוחצת מצד כל גורם אפשרי באליטה הלבנה וגם של לא מעט שחורים, המעשה הזה, שחזר על עצמו משחק אחרי משחק, הוביל עם הזמן את מחאת שחקני הפוטבול השחורים בליגה. רבים מהם החלו לכרוע בהשמעת ההמנון במשחקים וכך למחות. חיי שחורים חשובים (Black lives matter).

מנגד, מנהלי ליגת הפוטבול של ארה"ב (NFL) ראו בכך המרדה ובגידה בערכי ספורט. הם הרי עשירים ולבנים. הספורטאי המוחה שילם את המחיר כולו. השחקן שהרוויח מההצלחה האדירה שלו עד המעשה סכומי עתק, נותר מובטל בתום העונה ולא זכה להצעות עבודה.

הוא הפסיד מיליונים ואת היכולת לשחק במשחק שהוא כל כל אוהב ושהוא כה טוב בו. במקביל הוא היה לאחת הדמויות האהובות והשנואות באמריקה, כשהרגש אליו הוא כמובן לפי צבע העור - לבנים מתעבים אותו, בעוד השחורים מעריצים.

ממחאה של יחיד, כמעט בלתי מורגשת באצטדיון העצום ובאירוע השנתי החשוב והמשמעותי ביותר של אמריקה, הפכה המחאה של קפרניק לעניין של ממש. הנשיא טראמפ, אדם המייצג את אמריקה הגזענית שנגדה מחה קפרניק, קילל אותו, פשוטו כמשמעו, מהבית הלבן וכינה אותו "Son of a bitch". הוא גם הציע לו לעזוב את אמריקה וככל הנראה קיווה שאכן ינהג כך.

ליגת ה-NFL פתחה בעקבות מחאת קפרניק פרויקט בשם "תן השראה לשינוי" (Inspire Change), שמטרתו "לקדם חינוך, יחסי משטרה וקהילה ורפורמה במערכת הצדק". אבל למעשה, ה-NFL מנעה מקולין קפרניק לשחק, רק מפני שהוא מחה על חוסר הצדק שהוא ראה באמריקה.

יותר מזה, רבים קלטו שהליגה הזו פשוט נחושה למחוק כל זכר למחאה של קפרניק ולהפוך אותה לאירוע שמדגים לספורטאים מה גבולות חופש הביטוי שלהם, בלי קשר לחוקה האמריקאית. מנהלי הליגה חייבו את הספורטאים להחליט בין השניים - או הכסף וההצלחה או דעות על דברים.

בשלב מסוים הליגה הודיעה שתאפשר לקפרניק אימון לדוגמה, אליו יגיעו מאמנים מעשרות קבוצות כדי לבחון את הכושר שלו. אבל היו שני תנאים שהוצבו לו. הראשון הוא שהתקשורת תישאר מחוץ לאימון והשני - שקפרניק יחתום שבעתיד הוא יימנע מלטעון שאינו משחק בגלל חרם כלשהו עליו. קפרניק הבין את הטריק וסירב לחתום. הוא התאמן אבל ההחתמות בוטלו כמובן.

חברת נייקי, לעומת זאת, עשתה מעשה אמיץ כשהפכה את קפרניק לפרזנטור שלה. הסיסמה של הקמפיין הייתה "האמן במשהו, גם אם המשמעות היא להקריב הכל". נייקי האמינה וסיכנה. השראה של ממש.

אבל המעשה של קפרניק הוא חלק מדיון רחב הרבה יותר בקהילה השחורה של אמריקה. מצד אחד יש בה את האקטיביסטים הבלתי מתפשרים, צעירים ברובם, שהדרך היחידה בעיניהם לשוויון היא פירוק מוחלט של הממסד הנוכחי. מהצד השני ניצבים אלו שמצביעים על דמויות כמו ברק אובמה, לברון ג'יימס, ריהאנה, ג'יי זי ודומיהם. הם גם אומרים שאם כבר אז רק כניסה לפוליטיקה תשדרג את הכריעה של קפרניק למשהו שאינו רק סמל.

כך או כך, ב-2019 דווח שקולין קפרניק, שלא קיבל הצעה לחוזה מאף קבוצה מאז הכריעה המפורסמת, הגיע לסיכום סודי עם ה-NFL ויזכה לפיצוי של כ-80 מיליון דולר מקבוצות הליגה. זה לא קרה מעצמו - קפרניק ושחקן נוסף בשם ריד, מי שהיה שחקן בקרולנייה פנת'רנס, תבעו את ה-NFL. הם האשימו אותה שבגלל המחאה שלהם, הם הוכנסו ל"רשימה שחורה" שהוסכמה עם כל מנהלי הקבוצות בליגה.

כך או כך, מורשתו של "קאפ" הולכת ותופסת משקל. 4 שנים אחרי העונה האחרונה שלו, הרצח של ג'ורג' פלויד על ידי המשטרה הפיל הרבה אסימונים אצל שחורים ואחרים. כולל הבינו שקולין העמיד בפני האומה הזדמנות לשיח בונה ולתיקון והם לא תמכו במעשיו בזמן אמת.

שתיקתו במחאות האדירות שאחרי רצח פלויד הפכה אותו לדמות כמעט מיתולוגית שכולם מדברים ומצטטים אבל היא עצמה כבר אגדה. עם הזמן הוא ודאי יתפוס את מקומו ליד מוחמד עלי ומלקולם אקס, כמי שהצלחתו לא החבלה אותו במה שחשוב ושילם בהכנעה את המחיר של חופש הדיבור שלו. יש לו מורשת והיא הצטלמה נהדר, גם אם לא כולם אהבו אותה.


הנה סיפור הכריעה שהדליקה את אמריקה השחורה:

https://youtu.be/rwlopXMTzS4


עם הזמן זו הפכה לתופעה כשבסופרבול של 2019 כבר הייתה סערה (עברית):

https://youtu.be/3pfaDQoL0BA


הדיווחים היו בהלם:

https://youtu.be/gSwprUkiiAY


רק שנבין את החשיבות של הסופרבול האמריקאי (עברית):

https://youtu.be/I75AC8TiY1c


כיום קפרניק הפך לדמות השראה לרבים - כאן הוא מקריין פרסומת מלאת השראה של Nike שהייתה אמיצה ובחרה בו כפרזנטור:

https://youtu.be/7rzb04fPch8


ופוליטיקאים כורעים ברך לזכר ג'ורג' פלויד שנרצח על ידי שוטר לבן:

https://youtu.be/DcIh7jQtDnM

הפנטגון הוא בניין שנבנה בצורת מחומש ומכאן שמו. זהו בית המשרדים הגדול בארלינגטון שבסמוך לעיר הבירה וושינגטון והוא נחשב מבנה המשרדים הגדול בעולם. הפנטגון שנבנה בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 משמש כמטה משרד ההגנה האמריקאי. כבניין המשרדים הגדול ביותר בעולם הוא איחד מעל 24 אלף עובדים ובמרכזו יש גן עצום מימדים, שאותו מקיף המבנה כולו.

הפנטגון הפך לסמל מוכר של כוחה של ארה"ב, המדינה החזקה בעולם. זו הסיבה שבמהלך מתקפת הטרור הקשה של ה-11 לספטמבר, מתקפת הטרור הגדולה וההרסנית אי-פעם, הותקף גם הפנטגון. במהלך המתקפה התרסק מטוס חטוף לתוך בניין הפנטגון והרס אגף שלם ממנו. רבים נהרגו בפיגוע הזה והפגיעה בבניין משרד ההגנה של אמריקה נתפסה כפגיעה ישירה בביטחון האמריקני ובסמל כוחה של אמריקה.


הנה סרטון שמראה את בניין הפנטגון:

https://youtu.be/2xtlcyCs080


בניין המשרדים הגדול בעולם - הפנטגון מלמעלה:

http://youtu.be/XptkGHmfIWg


סרטון על אירועי ה-11 בפסטמבר בפנטגון:

https://youtu.be/fX0EVRkny_A

ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור (Martin Luther King Jr) היה לוחם לשוויון בין-גזעי ולקץ האפליה של השחורים בארצות הברית. הוא היה דוקטור צעיר ובן לכומר ונגנית אורגן בכנסייה.

בגיל צעיר שינה אביו את שמו ושם בנו ל"מרטין לותר". האב היה מרטין לותר האב והבן - מרטין לותר קינג. ושניהם נקראים על שם המורד המפורסם בקתוליות ומייסד הנצרות הפרוטסטנטית, הכומר מרטין לותר.

גם אם הוא היה בעל נפש עצמאית ובחור מבריק, החליט מי שבנעוריו לא התלהב מהדת ללמוד תיאולוגיה ובגיל צעיר מאוד הוא היה לדוקטור לתיאולוגיה. בתנ"ך הוא מצא הרבה אמיתות וחוכמה שיסייעו לו בהמשך דרכו.

אבל הבחור הצעיר והחכם לא אהב את הגזענות של אמריקה. הוא החל להילחם נגד החוקים והאיסורים שהוטלו על שחורים במדינה. קינג החל להילחם כנגדם ומכאן הוא נלחם כל חייו בממסד הלבן ולמען שוויון וזכויות האזרח באמריקה.

כך החל מי שהתגלה במהירות כנואם מחונן, להילחם על זכויות השחורים. לאחר שהנהיג חרם על האוטובוסים שאסרו על שחורים בדרום לנסוע במושבים הקדמיים של האוטובוס, נעצר וזכה לפרסום אדיר כשניצח את האיסור והביא לביטולו, הוא הוכתר למנהיגם.

עתה הוא הפך ל"קול של הקהילה השחורה בארצות הברית". הוא המשיך לנאום ולהביא המונים להצטרף לחזון שלו, של שוויון וחיים טובים באמריקה, לבנים ושחורים, אלו לצד אלו.

הוא גייס את הכוח של כנסיות השחורים למאבק השחור והלא-אלים בגזענות ולמען זכויות אדם. בתוך כדי כך הוא המשיך גם לסכן את חייו, לשמוע אינספור איומים ולהעצר על ידי המשטרה פעמים רבות. אבל אי אפשר היה לעצור אותו.

הנשיא הלבן והצעיר של אמריקה אף הגיש הצעת חוק לשוויון זכויות לשחורים. בעקבות הנאום שמיד נתאר אף נחקק חוק זכויות האדם ב-1964.

כשקינג זכה בפרס נובל לשלום על הנהגה של מאבק לא אלים נראה היה שיהיה קשה לעצור אותו. הוא היה האדם הצעיר ביותר שזכה בנובל אי-פעם.

את הנאום "יש לי חלום" (באנגלית: "I Have a Dream") הוא נאם בשנת 1963, על מדרגות אנדרטת לינקולן בוושינגטון הבירה ואל מול 250,000 מפגינים. זה היה בזמן "המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות".

הנאום הזה, אחד מני רבים ומעולים של אחד מגדולי לוחמי החופש וזכויות האדם בהיסטוריה, היה לאחד החשובים בהיסטוריה ואחד הנאומים הטובים והידועים בכל הזמנים. אמנם הוא ניתן בהקשר למאבק של התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, לזכויות השחורים של אמריקה, אך הוא הפך לסמל בכל העולם ומשמש ומצוטט למאבקם של רבים בעולם.

אחד המנהיגים בתנועה לזכויות האזרח אמר על הנאום הזה ש:

#"לא רק האנשים שנכחו במקום הקשיבו, אלא גם אנשים בכל ארצות הברית, וגם דורות שעדיין לא נולדו."

#"יש לי חלום שיום אחד האומה הזו תקום ותחיה את המשמעות האמיתית של האמונה שלה - שאנחנו מאמינים שהאמיתות האלה מובנות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים."

("I have a dream that one day this nation will rise up and live out the true meaning of its creed: 'We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal.").


נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".


הנה סיפורו של הנאום הגדול בתולדות אמריקה:

https://youtu.be/_IB0i6bJIjw


קטע מהנאום המפורסם של מרטין לותר קינג "יש לי חלום" (מתורגם):

https://youtu.be/4D3OfVckKtY


ההקשר החברתי בו הגיע הנאום ההיסטורי:

https://youtu.be/i1ulUR10zVM


חברים מספרים על הנאום המפורסם של החלום של מרטין לותר קינג:

https://youtu.be/EgyMRekqeKk


הנאום המלא של ד"ר מרטין לותר קינג (מתורגם):

https://youtu.be/Zyq0IiqoSIQ?long=yes


וסיפורו של המנהיג שרצה שוויון אבל בדרכי שלום (עברית):

https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes