שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי האלה מרובת הזרועות של הודו?
לאלה ההינדית המפחידה קאלי (Kali), או קאליקה, זרועות רבות ומאיימות. ההודים נוהגים להקריב לה בכל יום כבשים ועופות, רק כדי שלא תכעס עליהם.
כי קאלי ידועה כאלה זועמת וצמאת דם, בעלת אופי עז, שלעתים קרובות מזוהה עם הרס ושינוי. בעבר היא הוצגה כאלה משמידה ועם הדורות היא "התררככה" וזכתה להיחשב לאלה אפלה ואלימה בלבד.
אף על פי כן קאלי נערצת על ידי מאמינים רבים בהודו וברחבי העולם. למרות המוניטין המפחיד שהיא זכתה לו, במסורות הינדית מסוימות היא גם נתפסת כדמות אם אוהבת ומלאת חמלה, המגנה על חסידיה מפני כל פגע. את הטבע העוצמתי שלה תופסים המאמינים בהינדו כביטוי לאהבה ומסירות לילדיה, ונכונות לעשות ככל יכולתה כדי להגן עליהם.
פירוש שמה של קאלי הוא "שחור". ואכן, באמנות ובאיקונוגרפיה ההינדית מתוארת האלה מרובת הידיים לעתים קרובות כאישה כהת עור, שכל אחת מזרועותיה אוחזת בסמל או נשק אחר. לרוב היא עומדת בציורים על גופו של האל שיווה, בעלה, השוכב לרגליה.
לעתים קאלי אף מוצגת בציורים כעונדת שרשרת ראשים כרותים, סמל לניצחונה על האגו ולמעגל הלידה והמוות.
צד חשוב נוסף במיתולוגיה של קאלי הוא תפקידה כמחסלת הרוע והבורות, כדי למנוע מהם להתפשט ולגרום לנזק נוסף. על פי סיפור ידוע באמונה ההינדית הביסה אלי את השד רקטביג'ה (Raktabija). הוא היה ידוע בכך שבכל פעם שהוא נשפך, יצר הדם שלו שדים נוספים. קאלי התגברה עליו על ידי שתיית דמו, כשבכך מנעה יצירה של שדים נוספים.
בעידן המודרני, הפכה קאלי לסמל של העצמה נשית והתנגדות נגד דיכוי. נשים רבות בהודו וברחבי העולם רואות בה השראה ומקור כוח ותדמיתה שימשה לא פעם בתנועות ומחאות פמיניסטיות.
הנה סיפורה של האלה קאלי מרובת הידיים:
https://youtu.be/dh_wngUJFys
ביקור במקדש האלה קאלי הקטן בבנגלדש:
https://youtu.be/_hodjz95FP4
ותחפושת קאלי במסיבת הלואין:
https://youtu.be/7fkA0Y0uQ0U
סרטון מקיף על האלה קאלי:
https://youtu.be/SNbSOyQ2z2g?long=yes
מהי גאיה, אמא אדמה, האלה הגדולה מבין האלילות?
גאיה (Gaia) הוא שמה ביוונית עתיקה של האדמה. במיתולוגיה היוונית ובעוד תרבויות זה גם שמה של אלת האדמה. גם היוונית הקדומה וגם השפה הרומית, בתור "טֶרָה מאטר" או "טֶלוּס" (Tellus), משמעותה "אמא אדמה".
קשה לדעת מה מקורה של האלה גאיה מכיוון שהספרות היוונית לא חשפה את תולדות האמונה שהביאה ליצירת המיתולוגיות השונות.
כך או כך, ביוון העתיקה שבועה בשמה של גאיה נחשבה אחת השבועות החמורות ביותר. אצל היוונים, אם נשבעת בשם גאיה אז שבועה כזו מחייבת אותך לקיים את ההבטחה בכל מחיר.
אבל "אמא אדמה" היא שילוב של שני ארכיטיפים מכוננים בתרבות האנושית. מצד אחד "אימא", האם שיולדת אותנו והיא תמיד שם בשבילנו ובזכרונותינו. ומצד שני האדמה, הארץ, המקום שמלווה את כל חיינו ובזכותו אנו חיים.
מהפרהיסטוריה ועד העת העתיקה היו אלפי אלילים ואלים שונים ומשונים. השפעות היו כל הזמן. סוחרים ונוודים הביאו אלים קטנים איתם ובני המקום העתיקו אותם, נתנו להם שמות משלהם או שיבשו את השם המקורי, המשיכו איתם וכך הלאה.
בתקופות קדומות היו הנשים חשובות לא רק בלידת ילדים, אלא גם כמקור המרכזי ליצירת המזון. לפי הארכיאולוגים נשים מלקטות היו הראשונות שגילו שניתן לזרוע באדמה ולגדל תבואה ולא רק להסתפק במה שהטבע נותן. משזיהו את התהליך של צמיחת הצמחים, הן למדו לאסוף זרעים ולהכין מהם לחם וכך החלו לגדל תבואה בעצמן.
כך החלה האישה הקדומה לעבד אדמה וללקט מזון ולהביא שפע למשפחה. משם נולד החיבור בין האישה לצמיחת החיטה, מה שיצר את המיתוס של שפע האלה הנשית. לאיטו הלך והתפתח המיתוס של "אלת האדמה" וממנו צמחו אלילות רבות ובעלות שמות שונים בתרבויות השונות: החל מגאיה, שעליה שאלת, אך גם אלילות כמו אשתר, אשרה, מה, אנאהיטה, אסטרטה ואחרות.
במקדשי האלה הוצבו בתור קישוטים, כלי חקלאות ואפיית לחם. היו שם מכלי אחסון לתבואה, דרך אבני הריחיים ששימשו לטחינת הזרעים לקמח ועד לתנורים שבהם אפו את הלחם. גם המתנות שהביאו הכוהנות לאלה היו לחם שאפו בשבילה כתודה על היבול החקלאי. ההשערה היא שזהו המקור של טקסי הלחם הנהוגים בכל הדתות המוכרות.
חשיבותם של האלילים הגברים, אגב, תעלה רק בתקופות מאוחרות יותר, כשתגבר חשיבותה של המלחמה. זה יקרה לאחר התקופה הנאוליתית, שבה לא נמצאו כל סימנים לקיומן של מלחמות של ממש.
הנה האלה הגדולה:
https://youtu.be/xbbXh1l7ukw
האלה גאיה במיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/s2GmO91jQ14
וכך בראה האלה גאיה את כדור הארץ:
https://youtu.be/tsHqBQkYcTQ
מיהו השמאן, מרפא השבט המתקשר עם אליליו?
בשבטים רבים בעולם אפשר למצוא את השָׁאמָאן (shaman), רופא האליל של השבט ומי שהוביל את הטקסים בו.
השמאן הוא כינוי שניתן לאיש דת, רופא אליל והמרפא של שבטים במקומות רבים בעולם. מאינדיאנים באמריקה, דרך שבטים באפריקה, באסיה ואפילו האסקימואים (אינואיטים צריך לקרוא להם) ודומיהם - תמיד יהיה בהם אחד שהוא המרפא של השבט והוא נקרא בפי החוקרים "שמאן".
עוד מעידן האדם הקדמון, תקופת הציד והליקוט, שאב השאמאן חלק משמעותי מכוחות הריפוי שלו מכוחות הטבע שמסביבו. באופן ישיר הוא עשה זאת באמצעות צמחי מרפא וחלקי או אברי חיות שיש בהם כדי לרפא. באופן עקיף הוא גם נעזר בחיבור רוחני שיצר, אל כוחות הטבע והרוח.
באמצעות מגע עם עולם הרוחות וכשהוא מכניס את עצמו למצב של טרנס, השמאן מרפא אנשים חולים בשבט. לא תמיד הוא מצליח, אבל הוא האדם שעליו סומכים שיצליח יותר משאר בני השבט.
לשאמאן מגוון שיטות, טקסים ואקסטזות שבאמצעותם הוא יוצר קשר עם הרוחות, על מנת להצליח ולזכות בתמיכתן בענייני הבריאות של אנשי השבט שלמענם הוא פועל.
תפקידו של השאמאן עובר בירושה, מאב לבן, או אחרי הכשרה ארוכה שעובר אדם בצעירותו אצל שמאן, שהופך לו למורה בעל ניסיון.
המילה שמאן הגיעה ככל הנראה מטוּנְגוּזית, הלשון המדוברת בסיביר, אבל את השמאניזם לסוגיו ניתן למצוא כמעט בכל תרבות ובכל יבשות העולם.
הנה סיפורו של שמאן מונגולי:
https://youtu.be/UlOMzHMG73c
שמאן מרפא בנפאל:
https://youtu.be/penw3SfVcEU
שמאן אפריקאי שמרחף באוויר:
https://youtu.be/tW6pVFOpE6Q
ושמאנית בישראל (עברית):
https://youtu.be/s7VmRFDefsw
מיהו האל ת'ור מהמיתולוגיה הנורדית?
רובנו מכירים את ת'ור (Thor) כגיבור-על אבל כדאי לזכור שדמותו מבוססת על האל ת'ור מהמיתולוגיה הנורדית.
מדובר בדמות אל במיתולוגיה הנורדית, אל חזק יותר מכל בן אנוש ושסמלו הוא הפטיש שלו.
בקומיקס והסרטים של גיבורי העל מחליט אביו של ת'ור, אודין, ללמד את תור ענווה. הוא מכניס אותו לגוף של סטודנט חלשלוש לרפואה בשם דונלד בלייק.
לבלייק אין זיכרונות על האלוהות שלו, אך כשהוא מסיים את לימודיו והופך לרופא, במהלך חופשה בנורווגיה, הוא הופך עד להגעתו של כוח סיור של חוצנים. הוא נמלט למערה ומגלה בה את המקבת המוסתרת של תור - מיולניר - וכשהוא מטיח אותה בסלע - הוא הופך באחת לאל הרעם - תור!
דמותו של ת'ור מדורגת במקום הראשון ברשימת גיבורי-העל החזקים ביותר בכל הזמנים, לפי מגזין וויזארד ובמקום ה-14 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר IGN.
הנה האל ת'ור והדרך בה הוא השיג, לפי המיתולוגיה הנורדית, את הפטיש שלו (מתורגם):
https://youtu.be/Qytj-DbXMKQ
קדימון הסרט "ת'ור" (מתורגם):
https://youtu.be/TUsU2PCqTqc
הסיפור המיתולוגי על מסעו של ת'ור לארץ הענקים (מתורגם):
https://youtu.be/e6XeP9gQPmg
שחקן שגילם אותו מספר על ת'ור (מתורגם):
https://youtu.be/YOZtvu_kv6I
עוד קדימון מהסרט "ת'ור - העולם האפל" (מתורגם):
http://youtu.be/Sb8NRUagErY?t=5s
סיפורם של אתרי הצילום המרתקים של "ת'ור - העולם האפל" (מתורגם):
https://youtu.be/k91mxr5T0Q0
והמלצה על הסרט (עברית):
https://youtu.be/up_1Jir39mU?t=10s
איך רכב פאיתון אל מותו במרכבת השמש?
מעניין שהסיפור המפורסם ביותר על הליוס, אל השמש של יוון העתיקה, הוא הסיפור על בנו פאיתון (Phaethon), או פאתון. הוא רכב על מרכבת השמש אל אובדנו.
הסיפור מתחיל, כמו שקורה לפעמים, בעבודה של אבא. בכל בוקר נהג הליוס את מרכבת השמש שלו, לפי המיתולוגיה היוונית, מהמזרח אל המערב. כך הוא מביא אור וחום אל הארץ.
בדמדומי הערב, כשהוא שוקע באוקינוס אל מאחורי האופק, מובלים הליוס והמרכבה בחזרה לארמונו שבמזרח ומתכוננים ליום הבא.
פאיתון, בנו, שמשמעות שמו ביוונית היא "זורח" או "נוצץ", מספר לאביו שחבריו לא מאמינים לו שהוא הבן של אל השמש הנוהג על פני השמיים, במרכבה הרתומה לסוסים גדולים. על שפת נהר סטיקס, הנהר המבדיל בין הארץ לשאול, משביע פאתון את אביו שיעניק לו כל מה שיבקש בכדי להוכיח לחבריו שהוא אכן בנו.
פאתון מבקש את רשותו של אביו לנהוג במרכבת השמש ליום אחד. הליוס שהבטיח שימלא כל בקשה של בנו נאלץ להסכים, אך מזהיר את הבן מהסוסים הפראיים ומתיר לו לנהוג במרכבה בזהירות.
אך למחרת, כשהוא יוצא עם השמש למסע היומי בשמיים, נלחץ הנער ומאבד את השליטה על סוסי המרכבה השועטים קדימה. המרכבה עולה לגובה רב מדי, עד שהיא מותירה שובל של כוכבים, הוא שביל החלב.
בהיעדר השמש, האדמה על הארץ קופאת.
כשמשך פאיתון המבועת במושכות בכל הכוח, בניסיון להשתלט על סוסי המרכבה העולים ומושכים למעלה, צללה המרכבה במהירות לארץ, כשהיא מבעירה אש ביערות, חורכת את הצמחים, העצים והפרחים בכל מקום, מייבשת נהרות והופכת את האדמה למדבר.
זאוס, אבי ומלך האלים, זועם על הצעיר הנמהר וכדי לעצור אותו הוא שולח ברק אל המרכבה. פאיתון צלל באחת אל תוך נהר ארידנוס ומרכבת השמש מיהרה לבדה ונחפזה מערבה.
אחיותיו ההליאדות של פאיתון ביכו את אחיהן המת, כשהן מזילות דמעות נוצצות של ענבר. הן התאבלו כה הרבה עד שהפכו בסופו של דבר לעצי ערבה בוכיה, הגדלים עד היום על גדות נהרות העולם.
כמובן שאחרי מות בנו, לא הרשה יותר הליוס לאיש לנהוג במרכבת השמש.
הנה סיפור רכיבתו של פאיתון על מרכבת השמש (מתורגם):
https://youtu.be/zAxfrI8zHU4
הגרסה הרומית, בה הוא בנו של אפולו:
https://youtu.be/SzVulNyvhOY
והסיפור בערבית:
https://youtu.be/6K1E_Y3IMDE
מהו סיפורם המיתולוגי של ארוס ופסיכה?
אֶרוֹס (Eros), קופידון במיתולוגיה הרומית, היה אל האהבה והתשוקה. הוא היה בנם של אפרודיטה וארס ונולד מתוך הכאוס.
במיתולוגיה ארוס מתואר כתינוק שמנמן או כצעיר עירום ויפה תואר, בעל כנפי זהב, הנושא עליו קשת ואשפת חיצים. כשהיה פוגע באנשים עם חיציו, ארוס היה מעורר אצלם את רגש האהבה.
כשארוס גדל מתחיל הסיפור שלו עם פְּסִיכֶה, הנערה היפה והצעירה מבין אחיותיה. היא הייתה כה יפה, עד שכולם העריצו וקראו לה "אפרודיטה החדשה". יופיה היה כל כך מדהים, עד שאפילו אפרודיטה, אלת האהבה הידועה ביופיה, החלה לקנא בה.
להערצה כמו של פסיכה אף אישה לא זכתה. אבל מנגד איש לא העיז לשאת אותה לאישה. אביה המודאג של פסיכה פנה לאורקל אפולו והוא התנבא שעליו להפקיר אותה על ראש צוק, כי נגזר עליה להינשא לדרקון מפלצתי ונורא.
אפרודיטה המקנאת שלחה את בנה ארוס לשלוח בפסיכה חיצי אהבה ולגרום לה להתאהב בגבר מכוער. אבל משהגיע ארוס לעשות זאת, הוא כל כך הוקסם מיופיה של פסיכה, עד שהתבלבל ובעצמו נפגע מחיציו והתאהב בה.
וכך נשא ארוס המאוהב את אשתו היפהפייה. אך כדי שפסיכה לא תגלה מיהו, הוא אסר עליה להביט בו ופגש אותה רק בחשכת הלילה, במיטתם.
פסיכה המאוהבת התרגלה לחיים הללו עם בעלה, אבל סיפרה לאחיותיה על המסתורין שבחייה. האחיות, שקינאו בה על הבעל יפה התואר וליטרלי גם אל יווני, אמרו לה שהן חוששות שהיא נישאה למפלצת והציעו לה להמתין שיירדם ואז להדליק נר ולהציץ בפני הבעל הישן ולהרוג אותו.
אל תנסו את זה בבית. האלימות היא מכה.
מכל מקום, כשנרדם ארוס באותו לילה, הדליקה פסיכה את הנר. היא הביטה באיש שנם את שנתו לצידה במיטה וזיהתה אותו מיד. יפה כמו אל וחתיך כמו בעל יפה.
אבל לרוע מזלה נטפה טיפת שעווה מהנר שבידה עליו והעירה את ארוס. הוא נדהם שראתה אותו ומיהר לברוח ממנה.
פסיכה, שכל כך רצתה להחזיר לעצמה את אהובה, פנתה לאפרודיטה וביקשה ממנה שתעזור לה. אפרודיטה ערמה עליה שלל משימות, קשיים ומכשולים, אבל פסיכה רצתה כל כך שארוס ישוב אליה, עד שעמדה בכל מה שהציבה אפרודיטה כנגדה והצליחה.
לבסוף נאלצה אפרודיטה והתרצתה. היא אפילו הפכה את פסיכה לבת אלמוות. וכך הצליחה האישה הצעירה והיפה להתאחד עם אהובה מחדש ולחיות איתו באושר, הוא אל והיא אלה.
#בתרבות האנושית
הסיפור הזה השפיע על דורות רבים ולקחו ממנו המון רעיונות, מוטיבים ולקחים, כמו גם התייחסויות ואפילו במדע.
מכיוון שארוס היה מי שיצר את אהבת הגוף ושמה של פסיכה פירושו "נפש" (ומכאן הפסיכולוגיה והפסיכדליה), ארוס ופסיכה מסמלים עד היום את השילוב שבין אהבת הגוף ואהבת הנפש.
רעיונות ומוטיבים מהסיפור על ארוס ופסיכה אפשר למצוא באגדות וסיפורים שונים במהלך ההיסטוריה. ביניהם סיפורים כמו "היפה והחיה" בה מיועדת הנערה לייצור שאין לראותו, או בשנת המוות בסיפור "היפהפייה הנרדמת", בקנאת האם מסיפור "שלגיה" ובסיפור "סינדרלה" בה מוצבות לה משימות כתנאים להגעה לנשף, מה שמקביל למשימות שהציבה אפרודיטה בפניה של פסיכה.
הנה סיפורם של ארוס ופסיכה (מתורגם):
https://youtu.be/Gjj_-CPxjCM
מיהו אל הברקים היווני ואבי האלים זאוס?
קראו לו זאוס (Zeus) ולפי המיתולוגיה היוונית הוא אל השמים, הרעמים, הברקים, מזג האוויר ומחזיק תיק החוק, הסדר והצדק בין האלים האולימפיים של יוון העתיקה.
במיתולוגיה היוונית נחשב זאוס מלך האלים, שליט הר האולימפוס ואבי האלים. הוא החזק מכל האלים ושולט בהם ללא עוררין והוא גם זכר האלפא של האולימפוס (פרטים בהמשך).
בעולם האמנות יתארו אותו הציירים והיוצרים תמיד כטיפוס מלכותי, בוגר, מזוקן וחסון. לרוב יאחז אצלם שרביט מלכותי ובידו השנייה יחזיק ברק, חשמל מהשמיים.
השור והנשר הם בעלי החיים הקדושים שלו ואגב, במיתולוגיה הרומית יקבל זאוס את השם יופיטר.
#משפחה
זאוס, אבי האלים או מלך האלים, הוא בנם הצעיר של קרונוס וריאה. הוא נשוי לאחותו הרה. בנוסף לכך הוא האח של פוסידון, הדס, הסטיה ודמטר .
בין האלים האולימפיים שהוא הוליד נמצא את אתנה, פרספונה, ארס, אפולו וארטמיס, דיוניסוס וזה רק חלק מרשימת ילדיו. מאת הרה אשתו נולד לזאוס רק ארס. היתר נולדו כולם מחוץ לנישואין (פרטים בהמשך 2).
#הקריירה של זאוס
לפי המיתולוגיה היוונית זאוס החל את דרכו בהפלת קרונוס והבטחה של הריבונות בשמיים לעצמו.
לאחר הדחת קרונוס, ערכו הוא, פוסידון והדס הגרלה וכך הם חילקו ביניהם את הקוסמוס.
בחלוקת השלל קיבל זאוס את השמיים והחל בתור אל מזג האוויר, מוריד הגשם ומשליך הברקים שחישל הפייסטוס עבורו.
כמו בממשלה מודרנית, כך גם בין אלי האולימפוס, הוא זכה עם הזמן גם באחריות על החוק, הסדר והגורל.
אבל, כמה אירוני כשמדובר באל האחראי במיתולוגיה על החוק, לזאוס היה גם צד אפל. במטרה לפתות נשים בנות תמותה, הוא לבש לא פעם צורה של בעלי חיים שונים. ההתחזות הזו סידרה לו המון רומנים עם נשים, החל מאלות נחשקות ועד נשים בנות-תמותה.
כך יצא שנולדו לזאוס ילדים רבים שהיו לאלים אולימפיים בעצמם. מפרספונה, אתנה וארס, דרך ארטמיס ואפולו, דיוניסוס אל היין ואלים נוספים או גיבורי מיתולוגיה - כולם היו בניו...
הנה זאוס, מלך האלים ביוון:
https://youtu.be/eJCm8W5RZes
כך גמל זאוס על הכנסת אורחים (מתורגם):
https://youtu.be/ogE1nzLawJ0
לידתו:
https://youtu.be/VeWJD0mFLok
בחיוך - ילד שיש לו ויודע אפטר אפקטס אז הוא זאוס:
https://youtu.be/XH1LSdRcUyI
הרקולס היה בנו של זאוס:
https://youtu.be/K4fpErUdp3k
בנותיו של זאוס רוקדות - מתוך הסרט "קסנדו":
https://youtu.be/UGWoonk747I
ומקדש זאוס שהוקם באולימפיה:
https://youtu.be/7lDW7jrDfRY
מיהו האל המצרי אוזיריס?
אוזיריס (Osiris), או אוסיריס, הוא אל השאול, אל המוות, אל ההתחדשות וחיי הנצח של מצרים העתיקה, אל הבריאות וסמל ההמשכיות של התרבות המצרית.
הוא כיהן כשופט העליון של המתים ולפי האמונה המצרית הוא שהחליט מי מהמתים זכאי לחיי נצח. לפי האמונה, אוזיריס גם לימד את בני האדם את סדרי היקום ואת החקלאות.
המתים, לפי האמונה המצרית, היו מגיעים אליו והוא היה שוקל את ליבם, כדי לראות אם היו טובים או רעים. רק אם ליבם היה קל הם הורשו בעולם הבא להגיע לגן העדן.
בקברו של מנה, הפקיד של תות אנך אמון, אפשר לראות ציור קיר המתאר את סצנת שקילת הלב של האציל בידי אוזיריס, בעת שהאציל עובר לעולם הבא. הקבר הזה נמצא בארץ המתים, מקום קבריהם של אצילי מצרים העתיקה.
#איך הפך אוזיריס לאל?
על פי המיתולוגיה המצרית היה אוזיריס בנו של אל האדמה גב ואלת השמים נוט. הוא היה אחיו של סת ושתי אחיותיו של אוזיריס היו איזיס ונפתיס.
אוזיריס התחתן עם איזיס אחותו. השניים הביאו לעולם את התרבות. הוא שלט בעולם, לפי המיתולוגיה המצרית. יום אחד הרג אותו סת אחיו וחתך את גופתו לחתיכות, שאותן הוא פיזר ברחבי מצרים.
אבל איזיס אשתו של אוזיריס (ואחותו...) ידעה לעשות קסמים. היא עברה בכל מצרים וליקטה את כל פיסות וחלקי גופו של אוזיריס. בפעולה שנחשבה על ידי המצרים לחניטה הראשונה בהיסטוריה, היא החזירה אותו בעזרת כשפיה לחיי נצח, כשחיברה בין החלקים באמצעות פשתן והחזירה אותו לחיים. רק את איבר מינו של אוזיריס היא לא מצאה, כי הדגים אכלו אותו. לכן, אגב, המצרים ראו בדגים יצורים טמאים.
בהמשך, ילדה איזיס לאוזיריס את בנם הורוס, שעתיד לגדול ולנקום את רצח אביו. בבגרותו ישלוט הורוס במצרים, בתור מלך החיים שעל פני האדמה. אביו אוזיריס, לעומתו, קיבל את השלטון על השאול ועל המוות.
לסיפורם של האחים אוזיריס ואיזיס הייתה השפעה עצומה על תפיסת המוות במצרים העתיקה, על מנהג החניטה וכדומה.
הנה סיפורו של אוזיריס, אל חיי הנצח (מתורגם):
https://youtu.be/O5dXz1Tq_Yg
איזיס אשתו של אוזיריס (מתורגם):
https://youtu.be/JycXLG6GeYk
ומי היה אוזיריס?
https://youtu.be/PTJBsFVVpWs
מיהי האלה איזיס וסיפור האהבה הראשון בהיסטוריה?
האלה המצרית אִיזִיס (Isis), באנגלית אייזיס, היא האלה המגנה על המתים, כמו גם אלת האמהות, הפריון וההתחדשות של מצרים העתיקה ומי שיש לה כוחות ריפוי מופלאים.
בעצם איזיס הוא שמה היווני של האלה המצרית אסת, שהיא גם אמו של הורוס. איזיס היא גם אשתו האוהבת של אוֹזִירִיס, מי שהוא בעצם... אחיה.
סיפור אהבתם של אוזיריס ואיזיס הוא ככל הידוע, סיפור האהבה הראשון שנכתב בהיסטוריה. בהיותה של איזיס בת זוגו של אוזיריס אחיה, נרצח בשלב מסוים אוזיריס וגופו בותר לחלקים בידי אחיהם השלישי, סת.
איזיס האוהבת אספה את חלקי גופתו המבותרים של בעלה האהוב, איחדה אותם וחנטה את הגופה למה שנחשב בתור המומיה הראשונה במצרים. היא קברה את המומיה בסתר ובעזרת לחשים רבי עוצמה היא הגנה עליה. לאחר מכן היא הפכה עצמה לציפור וכשפרשה את כנפי הציפור שלה מעל המומיה של אוזיריס, היא הפיחה חיים בחלקי גופתו של בעלה המת.
בכך היא השיבה אותו לחיים והוא הפך למלך המוות והשאול ולמלכן של נשמות המתים. ומשום כך גם סמלה של איזיס הן כנפיים מעל ארונות הקבורה של המתים המצרים.
כך אפשר לראות איך הדתות של תרבויות עתיקות מעתיקות, גונבות, שואבות וממזגות אלים זו מזו. פולחן האלה המצרית איזיס התמזג בתקופה ההלניסטית והרומית עם הפולחן של אלות פריון מקבילות, כמו אלת האהבה והפריון היוונית אַפְרוֹדִיטֶה (ונוס) או האלה טיכה, הידועה בתור פוֹרְטוּנָה במיתולוגיה הרומית.
הנה איזיס, המגנה על המתים (מתורגם):
https://youtu.be/JycXLG6GeYk
על סיפור האהבה הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/MQRP1IEuaXw
וסיפורה של איזיס:
https://youtu.be/drAT_4NQJG4
לאלה ההינדית המפחידה קאלי (Kali), או קאליקה, זרועות רבות ומאיימות. ההודים נוהגים להקריב לה בכל יום כבשים ועופות, רק כדי שלא תכעס עליהם.
כי קאלי ידועה כאלה זועמת וצמאת דם, בעלת אופי עז, שלעתים קרובות מזוהה עם הרס ושינוי. בעבר היא הוצגה כאלה משמידה ועם הדורות היא "התררככה" וזכתה להיחשב לאלה אפלה ואלימה בלבד.
אף על פי כן קאלי נערצת על ידי מאמינים רבים בהודו וברחבי העולם. למרות המוניטין המפחיד שהיא זכתה לו, במסורות הינדית מסוימות היא גם נתפסת כדמות אם אוהבת ומלאת חמלה, המגנה על חסידיה מפני כל פגע. את הטבע העוצמתי שלה תופסים המאמינים בהינדו כביטוי לאהבה ומסירות לילדיה, ונכונות לעשות ככל יכולתה כדי להגן עליהם.
פירוש שמה של קאלי הוא "שחור". ואכן, באמנות ובאיקונוגרפיה ההינדית מתוארת האלה מרובת הידיים לעתים קרובות כאישה כהת עור, שכל אחת מזרועותיה אוחזת בסמל או נשק אחר. לרוב היא עומדת בציורים על גופו של האל שיווה, בעלה, השוכב לרגליה.
לעתים קאלי אף מוצגת בציורים כעונדת שרשרת ראשים כרותים, סמל לניצחונה על האגו ולמעגל הלידה והמוות.
צד חשוב נוסף במיתולוגיה של קאלי הוא תפקידה כמחסלת הרוע והבורות, כדי למנוע מהם להתפשט ולגרום לנזק נוסף. על פי סיפור ידוע באמונה ההינדית הביסה אלי את השד רקטביג'ה (Raktabija). הוא היה ידוע בכך שבכל פעם שהוא נשפך, יצר הדם שלו שדים נוספים. קאלי התגברה עליו על ידי שתיית דמו, כשבכך מנעה יצירה של שדים נוספים.
בעידן המודרני, הפכה קאלי לסמל של העצמה נשית והתנגדות נגד דיכוי. נשים רבות בהודו וברחבי העולם רואות בה השראה ומקור כוח ותדמיתה שימשה לא פעם בתנועות ומחאות פמיניסטיות.
הנה סיפורה של האלה קאלי מרובת הידיים:
https://youtu.be/dh_wngUJFys
ביקור במקדש האלה קאלי הקטן בבנגלדש:
https://youtu.be/_hodjz95FP4
ותחפושת קאלי במסיבת הלואין:
https://youtu.be/7fkA0Y0uQ0U
סרטון מקיף על האלה קאלי:
https://youtu.be/SNbSOyQ2z2g?long=yes
גאיה (Gaia) הוא שמה ביוונית עתיקה של האדמה. במיתולוגיה היוונית ובעוד תרבויות זה גם שמה של אלת האדמה. גם היוונית הקדומה וגם השפה הרומית, בתור "טֶרָה מאטר" או "טֶלוּס" (Tellus), משמעותה "אמא אדמה".
קשה לדעת מה מקורה של האלה גאיה מכיוון שהספרות היוונית לא חשפה את תולדות האמונה שהביאה ליצירת המיתולוגיות השונות.
כך או כך, ביוון העתיקה שבועה בשמה של גאיה נחשבה אחת השבועות החמורות ביותר. אצל היוונים, אם נשבעת בשם גאיה אז שבועה כזו מחייבת אותך לקיים את ההבטחה בכל מחיר.
אבל "אמא אדמה" היא שילוב של שני ארכיטיפים מכוננים בתרבות האנושית. מצד אחד "אימא", האם שיולדת אותנו והיא תמיד שם בשבילנו ובזכרונותינו. ומצד שני האדמה, הארץ, המקום שמלווה את כל חיינו ובזכותו אנו חיים.
מהפרהיסטוריה ועד העת העתיקה היו אלפי אלילים ואלים שונים ומשונים. השפעות היו כל הזמן. סוחרים ונוודים הביאו אלים קטנים איתם ובני המקום העתיקו אותם, נתנו להם שמות משלהם או שיבשו את השם המקורי, המשיכו איתם וכך הלאה.
בתקופות קדומות היו הנשים חשובות לא רק בלידת ילדים, אלא גם כמקור המרכזי ליצירת המזון. לפי הארכיאולוגים נשים מלקטות היו הראשונות שגילו שניתן לזרוע באדמה ולגדל תבואה ולא רק להסתפק במה שהטבע נותן. משזיהו את התהליך של צמיחת הצמחים, הן למדו לאסוף זרעים ולהכין מהם לחם וכך החלו לגדל תבואה בעצמן.
כך החלה האישה הקדומה לעבד אדמה וללקט מזון ולהביא שפע למשפחה. משם נולד החיבור בין האישה לצמיחת החיטה, מה שיצר את המיתוס של שפע האלה הנשית. לאיטו הלך והתפתח המיתוס של "אלת האדמה" וממנו צמחו אלילות רבות ובעלות שמות שונים בתרבויות השונות: החל מגאיה, שעליה שאלת, אך גם אלילות כמו אשתר, אשרה, מה, אנאהיטה, אסטרטה ואחרות.
במקדשי האלה הוצבו בתור קישוטים, כלי חקלאות ואפיית לחם. היו שם מכלי אחסון לתבואה, דרך אבני הריחיים ששימשו לטחינת הזרעים לקמח ועד לתנורים שבהם אפו את הלחם. גם המתנות שהביאו הכוהנות לאלה היו לחם שאפו בשבילה כתודה על היבול החקלאי. ההשערה היא שזהו המקור של טקסי הלחם הנהוגים בכל הדתות המוכרות.
חשיבותם של האלילים הגברים, אגב, תעלה רק בתקופות מאוחרות יותר, כשתגבר חשיבותה של המלחמה. זה יקרה לאחר התקופה הנאוליתית, שבה לא נמצאו כל סימנים לקיומן של מלחמות של ממש.
הנה האלה הגדולה:
https://youtu.be/xbbXh1l7ukw
האלה גאיה במיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/s2GmO91jQ14
וכך בראה האלה גאיה את כדור הארץ:
https://youtu.be/tsHqBQkYcTQ
בשבטים רבים בעולם אפשר למצוא את השָׁאמָאן (shaman), רופא האליל של השבט ומי שהוביל את הטקסים בו.
השמאן הוא כינוי שניתן לאיש דת, רופא אליל והמרפא של שבטים במקומות רבים בעולם. מאינדיאנים באמריקה, דרך שבטים באפריקה, באסיה ואפילו האסקימואים (אינואיטים צריך לקרוא להם) ודומיהם - תמיד יהיה בהם אחד שהוא המרפא של השבט והוא נקרא בפי החוקרים "שמאן".
עוד מעידן האדם הקדמון, תקופת הציד והליקוט, שאב השאמאן חלק משמעותי מכוחות הריפוי שלו מכוחות הטבע שמסביבו. באופן ישיר הוא עשה זאת באמצעות צמחי מרפא וחלקי או אברי חיות שיש בהם כדי לרפא. באופן עקיף הוא גם נעזר בחיבור רוחני שיצר, אל כוחות הטבע והרוח.
באמצעות מגע עם עולם הרוחות וכשהוא מכניס את עצמו למצב של טרנס, השמאן מרפא אנשים חולים בשבט. לא תמיד הוא מצליח, אבל הוא האדם שעליו סומכים שיצליח יותר משאר בני השבט.
לשאמאן מגוון שיטות, טקסים ואקסטזות שבאמצעותם הוא יוצר קשר עם הרוחות, על מנת להצליח ולזכות בתמיכתן בענייני הבריאות של אנשי השבט שלמענם הוא פועל.
תפקידו של השאמאן עובר בירושה, מאב לבן, או אחרי הכשרה ארוכה שעובר אדם בצעירותו אצל שמאן, שהופך לו למורה בעל ניסיון.
המילה שמאן הגיעה ככל הנראה מטוּנְגוּזית, הלשון המדוברת בסיביר, אבל את השמאניזם לסוגיו ניתן למצוא כמעט בכל תרבות ובכל יבשות העולם.
הנה סיפורו של שמאן מונגולי:
https://youtu.be/UlOMzHMG73c
שמאן מרפא בנפאל:
https://youtu.be/penw3SfVcEU
שמאן אפריקאי שמרחף באוויר:
https://youtu.be/tW6pVFOpE6Q
ושמאנית בישראל (עברית):
https://youtu.be/s7VmRFDefsw
רובנו מכירים את ת'ור (Thor) כגיבור-על אבל כדאי לזכור שדמותו מבוססת על האל ת'ור מהמיתולוגיה הנורדית.
מדובר בדמות אל במיתולוגיה הנורדית, אל חזק יותר מכל בן אנוש ושסמלו הוא הפטיש שלו.
בקומיקס והסרטים של גיבורי העל מחליט אביו של ת'ור, אודין, ללמד את תור ענווה. הוא מכניס אותו לגוף של סטודנט חלשלוש לרפואה בשם דונלד בלייק.
לבלייק אין זיכרונות על האלוהות שלו, אך כשהוא מסיים את לימודיו והופך לרופא, במהלך חופשה בנורווגיה, הוא הופך עד להגעתו של כוח סיור של חוצנים. הוא נמלט למערה ומגלה בה את המקבת המוסתרת של תור - מיולניר - וכשהוא מטיח אותה בסלע - הוא הופך באחת לאל הרעם - תור!
דמותו של ת'ור מדורגת במקום הראשון ברשימת גיבורי-העל החזקים ביותר בכל הזמנים, לפי מגזין וויזארד ובמקום ה-14 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר IGN.
הנה האל ת'ור והדרך בה הוא השיג, לפי המיתולוגיה הנורדית, את הפטיש שלו (מתורגם):
https://youtu.be/Qytj-DbXMKQ
קדימון הסרט "ת'ור" (מתורגם):
https://youtu.be/TUsU2PCqTqc
הסיפור המיתולוגי על מסעו של ת'ור לארץ הענקים (מתורגם):
https://youtu.be/e6XeP9gQPmg
שחקן שגילם אותו מספר על ת'ור (מתורגם):
https://youtu.be/YOZtvu_kv6I
עוד קדימון מהסרט "ת'ור - העולם האפל" (מתורגם):
http://youtu.be/Sb8NRUagErY?t=5s
סיפורם של אתרי הצילום המרתקים של "ת'ור - העולם האפל" (מתורגם):
https://youtu.be/k91mxr5T0Q0
והמלצה על הסרט (עברית):
https://youtu.be/up_1Jir39mU?t=10s
אלילים
מעניין שהסיפור המפורסם ביותר על הליוס, אל השמש של יוון העתיקה, הוא הסיפור על בנו פאיתון (Phaethon), או פאתון. הוא רכב על מרכבת השמש אל אובדנו.
הסיפור מתחיל, כמו שקורה לפעמים, בעבודה של אבא. בכל בוקר נהג הליוס את מרכבת השמש שלו, לפי המיתולוגיה היוונית, מהמזרח אל המערב. כך הוא מביא אור וחום אל הארץ.
בדמדומי הערב, כשהוא שוקע באוקינוס אל מאחורי האופק, מובלים הליוס והמרכבה בחזרה לארמונו שבמזרח ומתכוננים ליום הבא.
פאיתון, בנו, שמשמעות שמו ביוונית היא "זורח" או "נוצץ", מספר לאביו שחבריו לא מאמינים לו שהוא הבן של אל השמש הנוהג על פני השמיים, במרכבה הרתומה לסוסים גדולים. על שפת נהר סטיקס, הנהר המבדיל בין הארץ לשאול, משביע פאתון את אביו שיעניק לו כל מה שיבקש בכדי להוכיח לחבריו שהוא אכן בנו.
פאתון מבקש את רשותו של אביו לנהוג במרכבת השמש ליום אחד. הליוס שהבטיח שימלא כל בקשה של בנו נאלץ להסכים, אך מזהיר את הבן מהסוסים הפראיים ומתיר לו לנהוג במרכבה בזהירות.
אך למחרת, כשהוא יוצא עם השמש למסע היומי בשמיים, נלחץ הנער ומאבד את השליטה על סוסי המרכבה השועטים קדימה. המרכבה עולה לגובה רב מדי, עד שהיא מותירה שובל של כוכבים, הוא שביל החלב.
בהיעדר השמש, האדמה על הארץ קופאת.
כשמשך פאיתון המבועת במושכות בכל הכוח, בניסיון להשתלט על סוסי המרכבה העולים ומושכים למעלה, צללה המרכבה במהירות לארץ, כשהיא מבעירה אש ביערות, חורכת את הצמחים, העצים והפרחים בכל מקום, מייבשת נהרות והופכת את האדמה למדבר.
זאוס, אבי ומלך האלים, זועם על הצעיר הנמהר וכדי לעצור אותו הוא שולח ברק אל המרכבה. פאיתון צלל באחת אל תוך נהר ארידנוס ומרכבת השמש מיהרה לבדה ונחפזה מערבה.
אחיותיו ההליאדות של פאיתון ביכו את אחיהן המת, כשהן מזילות דמעות נוצצות של ענבר. הן התאבלו כה הרבה עד שהפכו בסופו של דבר לעצי ערבה בוכיה, הגדלים עד היום על גדות נהרות העולם.
כמובן שאחרי מות בנו, לא הרשה יותר הליוס לאיש לנהוג במרכבת השמש.
הנה סיפור רכיבתו של פאיתון על מרכבת השמש (מתורגם):
https://youtu.be/zAxfrI8zHU4
הגרסה הרומית, בה הוא בנו של אפולו:
https://youtu.be/SzVulNyvhOY
והסיפור בערבית:
https://youtu.be/6K1E_Y3IMDE
אֶרוֹס (Eros), קופידון במיתולוגיה הרומית, היה אל האהבה והתשוקה. הוא היה בנם של אפרודיטה וארס ונולד מתוך הכאוס.
במיתולוגיה ארוס מתואר כתינוק שמנמן או כצעיר עירום ויפה תואר, בעל כנפי זהב, הנושא עליו קשת ואשפת חיצים. כשהיה פוגע באנשים עם חיציו, ארוס היה מעורר אצלם את רגש האהבה.
כשארוס גדל מתחיל הסיפור שלו עם פְּסִיכֶה, הנערה היפה והצעירה מבין אחיותיה. היא הייתה כה יפה, עד שכולם העריצו וקראו לה "אפרודיטה החדשה". יופיה היה כל כך מדהים, עד שאפילו אפרודיטה, אלת האהבה הידועה ביופיה, החלה לקנא בה.
להערצה כמו של פסיכה אף אישה לא זכתה. אבל מנגד איש לא העיז לשאת אותה לאישה. אביה המודאג של פסיכה פנה לאורקל אפולו והוא התנבא שעליו להפקיר אותה על ראש צוק, כי נגזר עליה להינשא לדרקון מפלצתי ונורא.
אפרודיטה המקנאת שלחה את בנה ארוס לשלוח בפסיכה חיצי אהבה ולגרום לה להתאהב בגבר מכוער. אבל משהגיע ארוס לעשות זאת, הוא כל כך הוקסם מיופיה של פסיכה, עד שהתבלבל ובעצמו נפגע מחיציו והתאהב בה.
וכך נשא ארוס המאוהב את אשתו היפהפייה. אך כדי שפסיכה לא תגלה מיהו, הוא אסר עליה להביט בו ופגש אותה רק בחשכת הלילה, במיטתם.
פסיכה המאוהבת התרגלה לחיים הללו עם בעלה, אבל סיפרה לאחיותיה על המסתורין שבחייה. האחיות, שקינאו בה על הבעל יפה התואר וליטרלי גם אל יווני, אמרו לה שהן חוששות שהיא נישאה למפלצת והציעו לה להמתין שיירדם ואז להדליק נר ולהציץ בפני הבעל הישן ולהרוג אותו.
אל תנסו את זה בבית. האלימות היא מכה.
מכל מקום, כשנרדם ארוס באותו לילה, הדליקה פסיכה את הנר. היא הביטה באיש שנם את שנתו לצידה במיטה וזיהתה אותו מיד. יפה כמו אל וחתיך כמו בעל יפה.
אבל לרוע מזלה נטפה טיפת שעווה מהנר שבידה עליו והעירה את ארוס. הוא נדהם שראתה אותו ומיהר לברוח ממנה.
פסיכה, שכל כך רצתה להחזיר לעצמה את אהובה, פנתה לאפרודיטה וביקשה ממנה שתעזור לה. אפרודיטה ערמה עליה שלל משימות, קשיים ומכשולים, אבל פסיכה רצתה כל כך שארוס ישוב אליה, עד שעמדה בכל מה שהציבה אפרודיטה כנגדה והצליחה.
לבסוף נאלצה אפרודיטה והתרצתה. היא אפילו הפכה את פסיכה לבת אלמוות. וכך הצליחה האישה הצעירה והיפה להתאחד עם אהובה מחדש ולחיות איתו באושר, הוא אל והיא אלה.
#בתרבות האנושית
הסיפור הזה השפיע על דורות רבים ולקחו ממנו המון רעיונות, מוטיבים ולקחים, כמו גם התייחסויות ואפילו במדע.
מכיוון שארוס היה מי שיצר את אהבת הגוף ושמה של פסיכה פירושו "נפש" (ומכאן הפסיכולוגיה והפסיכדליה), ארוס ופסיכה מסמלים עד היום את השילוב שבין אהבת הגוף ואהבת הנפש.
רעיונות ומוטיבים מהסיפור על ארוס ופסיכה אפשר למצוא באגדות וסיפורים שונים במהלך ההיסטוריה. ביניהם סיפורים כמו "היפה והחיה" בה מיועדת הנערה לייצור שאין לראותו, או בשנת המוות בסיפור "היפהפייה הנרדמת", בקנאת האם מסיפור "שלגיה" ובסיפור "סינדרלה" בה מוצבות לה משימות כתנאים להגעה לנשף, מה שמקביל למשימות שהציבה אפרודיטה בפניה של פסיכה.
הנה סיפורם של ארוס ופסיכה (מתורגם):
https://youtu.be/Gjj_-CPxjCM
קראו לו זאוס (Zeus) ולפי המיתולוגיה היוונית הוא אל השמים, הרעמים, הברקים, מזג האוויר ומחזיק תיק החוק, הסדר והצדק בין האלים האולימפיים של יוון העתיקה.
במיתולוגיה היוונית נחשב זאוס מלך האלים, שליט הר האולימפוס ואבי האלים. הוא החזק מכל האלים ושולט בהם ללא עוררין והוא גם זכר האלפא של האולימפוס (פרטים בהמשך).
בעולם האמנות יתארו אותו הציירים והיוצרים תמיד כטיפוס מלכותי, בוגר, מזוקן וחסון. לרוב יאחז אצלם שרביט מלכותי ובידו השנייה יחזיק ברק, חשמל מהשמיים.
השור והנשר הם בעלי החיים הקדושים שלו ואגב, במיתולוגיה הרומית יקבל זאוס את השם יופיטר.
#משפחה
זאוס, אבי האלים או מלך האלים, הוא בנם הצעיר של קרונוס וריאה. הוא נשוי לאחותו הרה. בנוסף לכך הוא האח של פוסידון, הדס, הסטיה ודמטר .
בין האלים האולימפיים שהוא הוליד נמצא את אתנה, פרספונה, ארס, אפולו וארטמיס, דיוניסוס וזה רק חלק מרשימת ילדיו. מאת הרה אשתו נולד לזאוס רק ארס. היתר נולדו כולם מחוץ לנישואין (פרטים בהמשך 2).
#הקריירה של זאוס
לפי המיתולוגיה היוונית זאוס החל את דרכו בהפלת קרונוס והבטחה של הריבונות בשמיים לעצמו.
לאחר הדחת קרונוס, ערכו הוא, פוסידון והדס הגרלה וכך הם חילקו ביניהם את הקוסמוס.
בחלוקת השלל קיבל זאוס את השמיים והחל בתור אל מזג האוויר, מוריד הגשם ומשליך הברקים שחישל הפייסטוס עבורו.
כמו בממשלה מודרנית, כך גם בין אלי האולימפוס, הוא זכה עם הזמן גם באחריות על החוק, הסדר והגורל.
אבל, כמה אירוני כשמדובר באל האחראי במיתולוגיה על החוק, לזאוס היה גם צד אפל. במטרה לפתות נשים בנות תמותה, הוא לבש לא פעם צורה של בעלי חיים שונים. ההתחזות הזו סידרה לו המון רומנים עם נשים, החל מאלות נחשקות ועד נשים בנות-תמותה.
כך יצא שנולדו לזאוס ילדים רבים שהיו לאלים אולימפיים בעצמם. מפרספונה, אתנה וארס, דרך ארטמיס ואפולו, דיוניסוס אל היין ואלים נוספים או גיבורי מיתולוגיה - כולם היו בניו...
הנה זאוס, מלך האלים ביוון:
https://youtu.be/eJCm8W5RZes
כך גמל זאוס על הכנסת אורחים (מתורגם):
https://youtu.be/ogE1nzLawJ0
לידתו:
https://youtu.be/VeWJD0mFLok
בחיוך - ילד שיש לו ויודע אפטר אפקטס אז הוא זאוס:
https://youtu.be/XH1LSdRcUyI
הרקולס היה בנו של זאוס:
https://youtu.be/K4fpErUdp3k
בנותיו של זאוס רוקדות - מתוך הסרט "קסנדו":
https://youtu.be/UGWoonk747I
ומקדש זאוס שהוקם באולימפיה:
https://youtu.be/7lDW7jrDfRY
אוזיריס (Osiris), או אוסיריס, הוא אל השאול, אל המוות, אל ההתחדשות וחיי הנצח של מצרים העתיקה, אל הבריאות וסמל ההמשכיות של התרבות המצרית.
הוא כיהן כשופט העליון של המתים ולפי האמונה המצרית הוא שהחליט מי מהמתים זכאי לחיי נצח. לפי האמונה, אוזיריס גם לימד את בני האדם את סדרי היקום ואת החקלאות.
המתים, לפי האמונה המצרית, היו מגיעים אליו והוא היה שוקל את ליבם, כדי לראות אם היו טובים או רעים. רק אם ליבם היה קל הם הורשו בעולם הבא להגיע לגן העדן.
בקברו של מנה, הפקיד של תות אנך אמון, אפשר לראות ציור קיר המתאר את סצנת שקילת הלב של האציל בידי אוזיריס, בעת שהאציל עובר לעולם הבא. הקבר הזה נמצא בארץ המתים, מקום קבריהם של אצילי מצרים העתיקה.
#איך הפך אוזיריס לאל?
על פי המיתולוגיה המצרית היה אוזיריס בנו של אל האדמה גב ואלת השמים נוט. הוא היה אחיו של סת ושתי אחיותיו של אוזיריס היו איזיס ונפתיס.
אוזיריס התחתן עם איזיס אחותו. השניים הביאו לעולם את התרבות. הוא שלט בעולם, לפי המיתולוגיה המצרית. יום אחד הרג אותו סת אחיו וחתך את גופתו לחתיכות, שאותן הוא פיזר ברחבי מצרים.
אבל איזיס אשתו של אוזיריס (ואחותו...) ידעה לעשות קסמים. היא עברה בכל מצרים וליקטה את כל פיסות וחלקי גופו של אוזיריס. בפעולה שנחשבה על ידי המצרים לחניטה הראשונה בהיסטוריה, היא החזירה אותו בעזרת כשפיה לחיי נצח, כשחיברה בין החלקים באמצעות פשתן והחזירה אותו לחיים. רק את איבר מינו של אוזיריס היא לא מצאה, כי הדגים אכלו אותו. לכן, אגב, המצרים ראו בדגים יצורים טמאים.
בהמשך, ילדה איזיס לאוזיריס את בנם הורוס, שעתיד לגדול ולנקום את רצח אביו. בבגרותו ישלוט הורוס במצרים, בתור מלך החיים שעל פני האדמה. אביו אוזיריס, לעומתו, קיבל את השלטון על השאול ועל המוות.
לסיפורם של האחים אוזיריס ואיזיס הייתה השפעה עצומה על תפיסת המוות במצרים העתיקה, על מנהג החניטה וכדומה.
הנה סיפורו של אוזיריס, אל חיי הנצח (מתורגם):
https://youtu.be/O5dXz1Tq_Yg
איזיס אשתו של אוזיריס (מתורגם):
https://youtu.be/JycXLG6GeYk
ומי היה אוזיריס?
https://youtu.be/PTJBsFVVpWs
האלה המצרית אִיזִיס (Isis), באנגלית אייזיס, היא האלה המגנה על המתים, כמו גם אלת האמהות, הפריון וההתחדשות של מצרים העתיקה ומי שיש לה כוחות ריפוי מופלאים.
בעצם איזיס הוא שמה היווני של האלה המצרית אסת, שהיא גם אמו של הורוס. איזיס היא גם אשתו האוהבת של אוֹזִירִיס, מי שהוא בעצם... אחיה.
סיפור אהבתם של אוזיריס ואיזיס הוא ככל הידוע, סיפור האהבה הראשון שנכתב בהיסטוריה. בהיותה של איזיס בת זוגו של אוזיריס אחיה, נרצח בשלב מסוים אוזיריס וגופו בותר לחלקים בידי אחיהם השלישי, סת.
איזיס האוהבת אספה את חלקי גופתו המבותרים של בעלה האהוב, איחדה אותם וחנטה את הגופה למה שנחשב בתור המומיה הראשונה במצרים. היא קברה את המומיה בסתר ובעזרת לחשים רבי עוצמה היא הגנה עליה. לאחר מכן היא הפכה עצמה לציפור וכשפרשה את כנפי הציפור שלה מעל המומיה של אוזיריס, היא הפיחה חיים בחלקי גופתו של בעלה המת.
בכך היא השיבה אותו לחיים והוא הפך למלך המוות והשאול ולמלכן של נשמות המתים. ומשום כך גם סמלה של איזיס הן כנפיים מעל ארונות הקבורה של המתים המצרים.
כך אפשר לראות איך הדתות של תרבויות עתיקות מעתיקות, גונבות, שואבות וממזגות אלים זו מזו. פולחן האלה המצרית איזיס התמזג בתקופה ההלניסטית והרומית עם הפולחן של אלות פריון מקבילות, כמו אלת האהבה והפריון היוונית אַפְרוֹדִיטֶה (ונוס) או האלה טיכה, הידועה בתור פוֹרְטוּנָה במיתולוגיה הרומית.
הנה איזיס, המגנה על המתים (מתורגם):
https://youtu.be/JycXLG6GeYk
על סיפור האהבה הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/MQRP1IEuaXw
וסיפורה של איזיס:
https://youtu.be/drAT_4NQJG4
מיהו אנוביס, האל המצרי עם ראש התן?
במיתולוגיה המצרית, אנוביס (Anubis) הוא האל עם גוף האדם וראש התן, אל המתים והלוויות המצרי.
אנוביס הוא האל האחראי על החניטה. ראשו ראש של תן, אוכל נבלות מדברי. אגב, בחירה מוזרה לאור היות התנים דווקא שודדי קברים וטורפי המתים. החוקרים סבורים שדווקא בשל כך נבחרו התנים לתפקיד שומרי ומשמרי הגופות.
ואכן, אנוביס הוא האל שלפי האמונה הפרעונית, דואג לגופות המתים. תפקידו לבחור את הנשמות ולשמר את גופם לעתיד שאחרי המוות.
תחת מסווה של תן, נוהג אנוביס, על פי האמונה המצרית הקדומה, לבחון את הקברים, לחנוט את המתים, להובילם לאורך נהר הנילוס אל השמיים ולסייע לנשמות לעבור בחשיכה אל העולם הבא.
לפי האמונה המצרית בתקופות אחרות, נהג אנוביס לסייע בפולחנים המצריים העתיקים, ולקבל את המתים בעולם השאול. יש אפילו תקופות שהמצרים שראו בו את אל המוות עצמו. בתקופות אחרות האמינו שהוא שוקל את נשמות המתים ומביא את תוצאות השקילה אל אוזיריס, אל המוות.
הנה סיפורו של אנוביס, אל ראש התן:
https://youtu.be/Ra5MpsYdp8w
אנימציה "טראנסית" של אנוביס והמתים שלו:
https://youtu.be/I7xgCtn8374
תקציר על האל אנוביס:
https://youtu.be/e2cMS2SuWm0?t=5m16s&end=6m22s
המצרים גם חנטו מיליוני כלבים במקדש אנוביס:
https://youtu.be/e3IqHMTtLGE
הוליווד נהנתה להפוך אותו לרשע, עם צבא של אנוביס משוכפלים בסרט "המומיה חוזרת":
https://youtu.be/f2rYgURNeq0
במיתולוגיה המצרית, אנוביס (Anubis) הוא האל עם גוף האדם וראש התן, אל המתים והלוויות המצרי.
אנוביס הוא האל האחראי על החניטה. ראשו ראש של תן, אוכל נבלות מדברי. אגב, בחירה מוזרה לאור היות התנים דווקא שודדי קברים וטורפי המתים. החוקרים סבורים שדווקא בשל כך נבחרו התנים לתפקיד שומרי ומשמרי הגופות.
ואכן, אנוביס הוא האל שלפי האמונה הפרעונית, דואג לגופות המתים. תפקידו לבחור את הנשמות ולשמר את גופם לעתיד שאחרי המוות.
תחת מסווה של תן, נוהג אנוביס, על פי האמונה המצרית הקדומה, לבחון את הקברים, לחנוט את המתים, להובילם לאורך נהר הנילוס אל השמיים ולסייע לנשמות לעבור בחשיכה אל העולם הבא.
לפי האמונה המצרית בתקופות אחרות, נהג אנוביס לסייע בפולחנים המצריים העתיקים, ולקבל את המתים בעולם השאול. יש אפילו תקופות שהמצרים שראו בו את אל המוות עצמו. בתקופות אחרות האמינו שהוא שוקל את נשמות המתים ומביא את תוצאות השקילה אל אוזיריס, אל המוות.
הנה סיפורו של אנוביס, אל ראש התן:
https://youtu.be/Ra5MpsYdp8w
אנימציה "טראנסית" של אנוביס והמתים שלו:
https://youtu.be/I7xgCtn8374
תקציר על האל אנוביס:
https://youtu.be/e2cMS2SuWm0?t=5m16s&end=6m22s
המצרים גם חנטו מיליוני כלבים במקדש אנוביס:
https://youtu.be/e3IqHMTtLGE
הוליווד נהנתה להפוך אותו לרשע, עם צבא של אנוביס משוכפלים בסרט "המומיה חוזרת":
https://youtu.be/f2rYgURNeq0
כיצד פרספונה השפיעה על עונות השנה?
סיפורנו מתחיל בדמטר, אלת החקלאות, הצמחים והעצים של המיתולוגיה היוונית.
ביוון העתיקה, בכל שנה, כשזרעו את הזרעים שלהם וטיפלו בעצי הפרי, נהגו החקלאים היוונים להלל ולשבח את דמטר, בתקווה ליבול טוב ולשפע של אוכל. דמטר מצידה, אכן דאגה לתנובה טובה לעצים ולשדות.
היא נהגה להביט בפרספונה (Persephone), בתה האהובה וגם בתו של זאוס, מלך האלים. פרספונה הייתה נערה יפה שכולם אהבו. היא הייתה בחורה צעירה ונבונה, שירשה את תחביבי אמה וביחד עם חברותיה העבירה את הימים כשהיא קוטפת פרחים ונוטעת עצים.
אבל פרספונה, שבניגוד להוריה לא חיה על הר האולימפוס, לא ידעה שהַדֵּס (Hades), אל המתים והשאול, התאהב בה וחומד אותה לעצמו. הוא כבר החליט לחטוף ולהביא את פרספונה אל השאול, ממלכתו השחורה שמתחת לאדמה.
ואכן יום אחד, בשעה שפרספונה בילתה באחו עם סיאני חברתה, נימפת המים המתוקים, פרץ הַאדֵּס מבקע באדמה, כשהוא רכוב על מרכבתו השחורה. הוא חטף במהירות את פרספונה ההמומה, ודהר איתה למעמקי האדמה, לשאול תחתיות. הפתח באדמה נסגר והשניים נעלמו מאחריו.
איש לא הבחין בחטיפה, חוץ מזאוס מלך האלים ומהליוס, אל השמש הרואה את הכול.
עד שדמטר הגיעה למקום בחיפושיה אחרי בתה, בכתה סיאני, חברתה של פרספונה. מרוב בכי, היא התמוססה וזרמה אל הנהר הגדול.
מרוב צער, דמטר לא ידעה את נפשה. השמועות מספרות שהיא קיללה את החברות של בתה, שלא מנעו את החטיפה והפכה אותן לסירנות.
דמטר לא ידעה שזאוס, אביה של פרספונה, הרשה להאדס להינשא לבתם. היא מיהרה להר האולימפוס לעזרה, אבל לא השיגה דבר.
ביאושה ובגעגועים לבתה, הזניחה דמטר את האדמה, שחדלה לתת את תנובתה ולהצמיח את פריה. היבולים נבלו כולם ורעב השתרר בארץ. כשראו שבני האדם החלו למות בהמוניהם מרעב, החלו האלים לחשוש. הם ראו שהסגידה אליהם והזבחים שהציעו בני האדם הלכו ונעלמו גם הם.
בינתיים בעולם השאול, מעבר לנהר הדמעות סטיקס, דחתה פרספונה את ניסיונותיו של האדס להאכיל אותה. חוץ מכמה גרגרי רימון היא לא נגעה בכלום מהשאול.
דמטר המשיכה בחיפושים ומתוך כבוד וסימפטיה לסבלה, סיפר לה הליוס על בגידתו של זאוס, הרשות שנתן להאדס ועל חטיפת פרספונה על ידו. דמטר התעמתה עם זאוס ונשבעה שאם לא תתאחד עם פרספונה, לעולם היא תשאיר את השדות ללא תנובה.
זאוס מיהר לשלוח אל האדס את שליח האלים, הרמס, כדי שישיב את פרספונה אל האולימפוס ולאם המתגעגעת. אך מכיוון שפרספונה אכלה ולו עמה גרגרי רימון בשאול, לא ניתן היה להחזירה לכל השנה ולהשיב את הגלגל לאחור. לדרישת האדס לחלק מהשנה שבה פרספונה אל עולם החיים, אבל למספר חודשים היא תשוב אל עולם המתים.
החודשים הללו, ודאי ניחשתם, הם חודשי החורף. על פי המיתוס, כבר בסתיו יורדת פרספונה אל מתחת לאדמה ואימה העצובה לא מטפלת באדמה וביבולים. בחורף העולם קר וחשוך, האם המתגעגעת בוכה ומזילה דמעות של גשם, האדמה מתקשה ולא נותנת ירק או פרי.
רק כששבה הנערה מן השאול אל האולימפוס, אז מגיעים חודשי האביב והקיץ ודמטר מפרה את האדמה ונותנת בה יבול.
הנה סיפורם של האדס ופרספונה (מתורגם):
https://youtu.be/zLAYGZeVTPQ
סיפורה של פרספונה ועונות השנה באנגלית:
https://youtu.be/khpjQZ693Q4
ועוד מסיפור אהבתו החשוכה של האדס אל השאול לפרספונה היפה:
https://youtu.be/46MFoZmJp3g?long=yes
סיפורנו מתחיל בדמטר, אלת החקלאות, הצמחים והעצים של המיתולוגיה היוונית.
ביוון העתיקה, בכל שנה, כשזרעו את הזרעים שלהם וטיפלו בעצי הפרי, נהגו החקלאים היוונים להלל ולשבח את דמטר, בתקווה ליבול טוב ולשפע של אוכל. דמטר מצידה, אכן דאגה לתנובה טובה לעצים ולשדות.
היא נהגה להביט בפרספונה (Persephone), בתה האהובה וגם בתו של זאוס, מלך האלים. פרספונה הייתה נערה יפה שכולם אהבו. היא הייתה בחורה צעירה ונבונה, שירשה את תחביבי אמה וביחד עם חברותיה העבירה את הימים כשהיא קוטפת פרחים ונוטעת עצים.
אבל פרספונה, שבניגוד להוריה לא חיה על הר האולימפוס, לא ידעה שהַדֵּס (Hades), אל המתים והשאול, התאהב בה וחומד אותה לעצמו. הוא כבר החליט לחטוף ולהביא את פרספונה אל השאול, ממלכתו השחורה שמתחת לאדמה.
ואכן יום אחד, בשעה שפרספונה בילתה באחו עם סיאני חברתה, נימפת המים המתוקים, פרץ הַאדֵּס מבקע באדמה, כשהוא רכוב על מרכבתו השחורה. הוא חטף במהירות את פרספונה ההמומה, ודהר איתה למעמקי האדמה, לשאול תחתיות. הפתח באדמה נסגר והשניים נעלמו מאחריו.
איש לא הבחין בחטיפה, חוץ מזאוס מלך האלים ומהליוס, אל השמש הרואה את הכול.
עד שדמטר הגיעה למקום בחיפושיה אחרי בתה, בכתה סיאני, חברתה של פרספונה. מרוב בכי, היא התמוססה וזרמה אל הנהר הגדול.
מרוב צער, דמטר לא ידעה את נפשה. השמועות מספרות שהיא קיללה את החברות של בתה, שלא מנעו את החטיפה והפכה אותן לסירנות.
דמטר לא ידעה שזאוס, אביה של פרספונה, הרשה להאדס להינשא לבתם. היא מיהרה להר האולימפוס לעזרה, אבל לא השיגה דבר.
ביאושה ובגעגועים לבתה, הזניחה דמטר את האדמה, שחדלה לתת את תנובתה ולהצמיח את פריה. היבולים נבלו כולם ורעב השתרר בארץ. כשראו שבני האדם החלו למות בהמוניהם מרעב, החלו האלים לחשוש. הם ראו שהסגידה אליהם והזבחים שהציעו בני האדם הלכו ונעלמו גם הם.
בינתיים בעולם השאול, מעבר לנהר הדמעות סטיקס, דחתה פרספונה את ניסיונותיו של האדס להאכיל אותה. חוץ מכמה גרגרי רימון היא לא נגעה בכלום מהשאול.
דמטר המשיכה בחיפושים ומתוך כבוד וסימפטיה לסבלה, סיפר לה הליוס על בגידתו של זאוס, הרשות שנתן להאדס ועל חטיפת פרספונה על ידו. דמטר התעמתה עם זאוס ונשבעה שאם לא תתאחד עם פרספונה, לעולם היא תשאיר את השדות ללא תנובה.
זאוס מיהר לשלוח אל האדס את שליח האלים, הרמס, כדי שישיב את פרספונה אל האולימפוס ולאם המתגעגעת. אך מכיוון שפרספונה אכלה ולו עמה גרגרי רימון בשאול, לא ניתן היה להחזירה לכל השנה ולהשיב את הגלגל לאחור. לדרישת האדס לחלק מהשנה שבה פרספונה אל עולם החיים, אבל למספר חודשים היא תשוב אל עולם המתים.
החודשים הללו, ודאי ניחשתם, הם חודשי החורף. על פי המיתוס, כבר בסתיו יורדת פרספונה אל מתחת לאדמה ואימה העצובה לא מטפלת באדמה וביבולים. בחורף העולם קר וחשוך, האם המתגעגעת בוכה ומזילה דמעות של גשם, האדמה מתקשה ולא נותנת ירק או פרי.
רק כששבה הנערה מן השאול אל האולימפוס, אז מגיעים חודשי האביב והקיץ ודמטר מפרה את האדמה ונותנת בה יבול.
הנה סיפורם של האדס ופרספונה (מתורגם):
https://youtu.be/zLAYGZeVTPQ
סיפורה של פרספונה ועונות השנה באנגלית:
https://youtu.be/khpjQZ693Q4
ועוד מסיפור אהבתו החשוכה של האדס אל השאול לפרספונה היפה:
https://youtu.be/46MFoZmJp3g?long=yes
מהם עמודי הטוטם של האינדיאנים באמריקה?
בהרבה מקומות באמריקה מפסלים ומגלפים הילידים מהשבטים האינדיאנים המקומיים עמודי טוטם (Totem). עמודי הטוטם מסמלים את אלילי האינדיאנים. מוצגים בהם סמלי המשפחה, דרך ציפורים, צפרדע שמגינה על המשפחה ועוד.
את הטוטמים מציבים האינדיאנים במקומות מרכזיים בכפר. על העמודים הללו מגולפים בעץ דמויות של אלילים ושל אבותיהם שמתו בעבר הרחוק ומזכירים אגדות ואירועים שקרו בהיסטוריה של השבט.
מנהג הקמת עמודים של טוטם רווח בעיקר בשבטי האינדיאנים על החוף המערבי של צפון אמריקה ובקרב ילידי מערב קנדה.
פירוש המילה "טוטם" הוא "השומר עליהם".
הנה הדגמה של דרך ההכנה של עמוד טוטם במוזיאון האינדיאנים:
http://youtu.be/y6r5jQvQ6n0
מצגת וידאו עם עמודי טוטם מעניינים:
http://youtu.be/648gwElcPzU
וסיפורם של עמודי הטוטם:
http://youtu.be/6Lht4XGkk0k
בהרבה מקומות באמריקה מפסלים ומגלפים הילידים מהשבטים האינדיאנים המקומיים עמודי טוטם (Totem). עמודי הטוטם מסמלים את אלילי האינדיאנים. מוצגים בהם סמלי המשפחה, דרך ציפורים, צפרדע שמגינה על המשפחה ועוד.
את הטוטמים מציבים האינדיאנים במקומות מרכזיים בכפר. על העמודים הללו מגולפים בעץ דמויות של אלילים ושל אבותיהם שמתו בעבר הרחוק ומזכירים אגדות ואירועים שקרו בהיסטוריה של השבט.
מנהג הקמת עמודים של טוטם רווח בעיקר בשבטי האינדיאנים על החוף המערבי של צפון אמריקה ובקרב ילידי מערב קנדה.
פירוש המילה "טוטם" הוא "השומר עליהם".
הנה הדגמה של דרך ההכנה של עמוד טוטם במוזיאון האינדיאנים:
http://youtu.be/y6r5jQvQ6n0
מצגת וידאו עם עמודי טוטם מעניינים:
http://youtu.be/648gwElcPzU
וסיפורם של עמודי הטוטם:
http://youtu.be/6Lht4XGkk0k
למה לאל תות יש גוף אדם וראש ציפור?
ראיתם פעם אל מצרי עם גוף של אדם וראש של ציפור? - כנראה שראיתם את תות, אל החוכמה המצרי. ראשו של תות הוא ראש מגלן, ציפור האייביס האגדית. גופו הוא גוף של בן-אנוש. הוא כינה גם "האל הסנדק".
במיתולוגיה המצרית ידוע האל המצרי תות (Thoth), או גם בשמו היווני "תח'ות" ובשם המצרי המקורי "ג'חוטי". הוא היה אל החוכמה, האל שלפי המיתולוגיה המצרית המציא את הכתיבה, את המדע, השירה והקסם.
תות היה ידוע בכישרונו לפתור מחלוקות בין בני אדם.
גם ברפואה היה תות ידוע. האמונה הייתה שבמקרה של אל פצוע מקרב, תות היה מי שריפא אותו. זה בדיוק מה שקרה, לפי הסיפורים, בקרבות בין האל רע לבין הנחש אפפ ובין האל הורוס לסת.
כמו האלות חתחור וסח'מת, גם תות נוצר מאיבר בגופו של אל השמש וראש פנתאון האלים המצרי, האל רע. הוא שימש כלשונו וליבו של רע, מעין דובר שלו. ביחד עם האלה מע'ת, עומד תח'ות משני צידי סירתו של רע, כשהיא משייטת בעולם השאול במהלך הלילה.
הוא מתואר לעתים כגבר בעל ראש של ציפור איביס (ציפור המגלן), ולא פעם הופיע תות כבעל ראש של בבון.
הנה סרטון על האליל תות:
https://youtu.be/e2cMS2SuWm0?t=1m13s&end=1m58s
סיפורו של תות הממציא של העצב והכתיבה:
https://youtu.be/a0jqMO63SUg
תפילתו של תות:
https://youtu.be/CeW5nbuRxZA
עוד על המצאת הכתיבה:
https://youtu.be/hdW67CSE7hM
וסרט תיעודי על "ספר תות", שעל פי האמונה המצרית, נכתב על ידו:
https://youtu.be/KK9q0Okdx00?long=yes
ראיתם פעם אל מצרי עם גוף של אדם וראש של ציפור? - כנראה שראיתם את תות, אל החוכמה המצרי. ראשו של תות הוא ראש מגלן, ציפור האייביס האגדית. גופו הוא גוף של בן-אנוש. הוא כינה גם "האל הסנדק".
במיתולוגיה המצרית ידוע האל המצרי תות (Thoth), או גם בשמו היווני "תח'ות" ובשם המצרי המקורי "ג'חוטי". הוא היה אל החוכמה, האל שלפי המיתולוגיה המצרית המציא את הכתיבה, את המדע, השירה והקסם.
תות היה ידוע בכישרונו לפתור מחלוקות בין בני אדם.
גם ברפואה היה תות ידוע. האמונה הייתה שבמקרה של אל פצוע מקרב, תות היה מי שריפא אותו. זה בדיוק מה שקרה, לפי הסיפורים, בקרבות בין האל רע לבין הנחש אפפ ובין האל הורוס לסת.
כמו האלות חתחור וסח'מת, גם תות נוצר מאיבר בגופו של אל השמש וראש פנתאון האלים המצרי, האל רע. הוא שימש כלשונו וליבו של רע, מעין דובר שלו. ביחד עם האלה מע'ת, עומד תח'ות משני צידי סירתו של רע, כשהיא משייטת בעולם השאול במהלך הלילה.
הוא מתואר לעתים כגבר בעל ראש של ציפור איביס (ציפור המגלן), ולא פעם הופיע תות כבעל ראש של בבון.
הנה סרטון על האליל תות:
https://youtu.be/e2cMS2SuWm0?t=1m13s&end=1m58s
סיפורו של תות הממציא של העצב והכתיבה:
https://youtu.be/a0jqMO63SUg
תפילתו של תות:
https://youtu.be/CeW5nbuRxZA
עוד על המצאת הכתיבה:
https://youtu.be/hdW67CSE7hM
וסרט תיעודי על "ספר תות", שעל פי האמונה המצרית, נכתב על ידו:
https://youtu.be/KK9q0Okdx00?long=yes
מהי נמסיס ומה לה ולנקמה?
נמסיס (Nemesis), הידועה גם בשמה הנוסף "רמנוסיה", הייתה אלת הנקמה במיתולוגיה היוונית. היא זו שדאגה לעשות צדק ולפגוע במי שרצחו אדם אחר, חטאו בחטאי היהירות וההיבריס, ההתנשאות ושגעון הגדלות על אחרים.
בתרבות הרומית נמסיס נקראת אינבידיה (קנאה).
מאז, מתארת המילה "נמסיס" גם בשפה האנגלית נקמה. משתמשים בה גם לתיאור של יריב מושבע ונקמני של דמות ספרותית, דרמטית וקולנועית. כך, לדוגמה, מוגדר ולקס לות'ור כ"נמסיס" של סופרמן.
בחקר החלל ומדעי כדור הארץ משתמשים ב"ספקולציית נמסיס" כהסבר להכחדות המינים הגדולות שהתרחשו בכדור הארץ. על פי ההשערה מדובר בכוכב ששמו נמסיס שהוא הגורם להן. קראו על כך בתגית "ספקולציית נמסיס".
הנה סיפורה של נמסיס אלת הנקמות:
https://youtu.be/0Rh0tCpi_aw
ומצגת וידאו קצרה:
https://youtu.be/mvVk6ajbhBk
נמסיס (Nemesis), הידועה גם בשמה הנוסף "רמנוסיה", הייתה אלת הנקמה במיתולוגיה היוונית. היא זו שדאגה לעשות צדק ולפגוע במי שרצחו אדם אחר, חטאו בחטאי היהירות וההיבריס, ההתנשאות ושגעון הגדלות על אחרים.
בתרבות הרומית נמסיס נקראת אינבידיה (קנאה).
מאז, מתארת המילה "נמסיס" גם בשפה האנגלית נקמה. משתמשים בה גם לתיאור של יריב מושבע ונקמני של דמות ספרותית, דרמטית וקולנועית. כך, לדוגמה, מוגדר ולקס לות'ור כ"נמסיס" של סופרמן.
בחקר החלל ומדעי כדור הארץ משתמשים ב"ספקולציית נמסיס" כהסבר להכחדות המינים הגדולות שהתרחשו בכדור הארץ. על פי ההשערה מדובר בכוכב ששמו נמסיס שהוא הגורם להן. קראו על כך בתגית "ספקולציית נמסיס".
הנה סיפורה של נמסיס אלת הנקמות:
https://youtu.be/0Rh0tCpi_aw
ומצגת וידאו קצרה:
https://youtu.be/mvVk6ajbhBk
מיהו סת, אל המדבר המצרי?
סת (Seth), או בשמותיו המצריים סתי או סתח', החל בתור אל המדבר במיתולוגיה המצרית. הוא היה גם אל הכאוס והסערה.
למרות שראשו מזכיר לעיתים דג, שנבוב או תן, ובניגוד לאלים מצריים אחרים, סת לא דומה באופן חד-משמעי לבעל חיים מסוים.
במצרים העתיקה נחשב סתי לאל חזק ובעל עוצמה, בעיקר בזכות העובדה שמצרים היא ארץ מדברית והרי הוא האל האחראי על תנאי החיים במדבר. סת היה האל הראשי של מצרים התחתונה, החלק המדברי של מצרים.
אבל העתיד הקנה לו עוד עניינים. כי במהלך הדורות סת הפך להתגלמות הרוע והרשע. הוא זוהה עם אלים רשעים של שליטי מצרים הזרים והשנואים על המצרים ובמיוחד עם האל אפפ.
ואכן, במיתולוגיה המצרית נודע סת כמי שניסה לרצוח את אחיו אוזיריס ולא פעם אחת. באחד המקרים הידועים הוא ביתר את גופו של אוזיריס ופיזר את החתיכות בנהר הנילוס. האלה איזיס החזירה את אוזיריס לחיי נצח, לאחר שאספה את החלקים ובכשפיה היא "הרכיבה" אותו מחדש. העימותים ביניהם לא פסקו ועל אף כוחותיו ועוצמתו הרבה, סת הובס לבסוף על ידי הורוס, בנם של איזיס ואוזיריס, שגרם לו להסתתר בחשיכה ולהיות לאל הלילה, המביא את הלילה והחשוכה בכל לילה.
אגב, הקרב בין הורוס לסת לא היה היחידי. בחצר של מקדש אדפו נמצא תיאור של הקרב הקשה על הכתר, בין הורוס, שליט מצרים העליונה, לבין סת. הקרב הזה נולד לאחר שלאחר שהחלק התחתון של מצרים נכבש על ידי החלק העליון. במהלכו נקרעו אשכיו של סת ממנו, מה שפגע בפריון של המדבר. בקרב גם נפגעה אחת משתי עיניו של הורוס, שהיו הירח והשמש. זו הייתה עין הירח ולכן הירח הפך כהה מהשמש. אז התפייסו האלים, אבל כאמור הקרבות ביניהם לא הסתיימו.
איננו יודעים בדיוק את משמעות השם סת. יש נטייה לחשוב שפירושו הוא משהו כמו "גדול העוצמה", "עמוד של יציבות" או "הקסום".
הנה סת, האל המצרי שלא ידוע עד היום:
https://youtu.be/HsqZPiJB9kQ
סרט שנעשה על האל סת:
https://youtu.be/ZpZnaEeCNJw
סת המשתלט על מצרים הוא אחת הדמויות הראשיות בסרט "מלחמת האלים", כשנלחמים בו האל הורוס והגיבור בק:
https://youtu.be/Ku-t25VenqY
מצגת וידאו על סת:
https://youtu.be/_qvXnfAX3us
וסרט תיעודי על סת שלפי האמונה המצרית הרג את אוזיריס והחזיר לעצמו את השלטון:
https://youtu.be/ffKaHwnmNXc?long=yes
סת (Seth), או בשמותיו המצריים סתי או סתח', החל בתור אל המדבר במיתולוגיה המצרית. הוא היה גם אל הכאוס והסערה.
למרות שראשו מזכיר לעיתים דג, שנבוב או תן, ובניגוד לאלים מצריים אחרים, סת לא דומה באופן חד-משמעי לבעל חיים מסוים.
במצרים העתיקה נחשב סתי לאל חזק ובעל עוצמה, בעיקר בזכות העובדה שמצרים היא ארץ מדברית והרי הוא האל האחראי על תנאי החיים במדבר. סת היה האל הראשי של מצרים התחתונה, החלק המדברי של מצרים.
אבל העתיד הקנה לו עוד עניינים. כי במהלך הדורות סת הפך להתגלמות הרוע והרשע. הוא זוהה עם אלים רשעים של שליטי מצרים הזרים והשנואים על המצרים ובמיוחד עם האל אפפ.
ואכן, במיתולוגיה המצרית נודע סת כמי שניסה לרצוח את אחיו אוזיריס ולא פעם אחת. באחד המקרים הידועים הוא ביתר את גופו של אוזיריס ופיזר את החתיכות בנהר הנילוס. האלה איזיס החזירה את אוזיריס לחיי נצח, לאחר שאספה את החלקים ובכשפיה היא "הרכיבה" אותו מחדש. העימותים ביניהם לא פסקו ועל אף כוחותיו ועוצמתו הרבה, סת הובס לבסוף על ידי הורוס, בנם של איזיס ואוזיריס, שגרם לו להסתתר בחשיכה ולהיות לאל הלילה, המביא את הלילה והחשוכה בכל לילה.
אגב, הקרב בין הורוס לסת לא היה היחידי. בחצר של מקדש אדפו נמצא תיאור של הקרב הקשה על הכתר, בין הורוס, שליט מצרים העליונה, לבין סת. הקרב הזה נולד לאחר שלאחר שהחלק התחתון של מצרים נכבש על ידי החלק העליון. במהלכו נקרעו אשכיו של סת ממנו, מה שפגע בפריון של המדבר. בקרב גם נפגעה אחת משתי עיניו של הורוס, שהיו הירח והשמש. זו הייתה עין הירח ולכן הירח הפך כהה מהשמש. אז התפייסו האלים, אבל כאמור הקרבות ביניהם לא הסתיימו.
איננו יודעים בדיוק את משמעות השם סת. יש נטייה לחשוב שפירושו הוא משהו כמו "גדול העוצמה", "עמוד של יציבות" או "הקסום".
הנה סת, האל המצרי שלא ידוע עד היום:
https://youtu.be/HsqZPiJB9kQ
סרט שנעשה על האל סת:
https://youtu.be/ZpZnaEeCNJw
סת המשתלט על מצרים הוא אחת הדמויות הראשיות בסרט "מלחמת האלים", כשנלחמים בו האל הורוס והגיבור בק:
https://youtu.be/Ku-t25VenqY
מצגת וידאו על סת:
https://youtu.be/_qvXnfAX3us
וסרט תיעודי על סת שלפי האמונה המצרית הרג את אוזיריס והחזיר לעצמו את השלטון:
https://youtu.be/ffKaHwnmNXc?long=yes
מי היה נרקיס המאוהב בדמותו במיתולוגיה?
נרקיס או נרקיסוס (Narcissus) היה בנם של אל הנהר קפיסוס והנימפה לירופה. הוא היה יפה בצורה יוצאת דופן ויופיו משך אליו בנות ובנים כאחד.
לאחר שנרקיסוס פגע ביהירותו בנימפה אקו שהתאהבה בו, הענישה אותו אלת הנקמה נמסיס. היא גרמה לו להתאהב בדמותו שנשקפה אליו כששתה ממימי האגם והייתה נעלמת כל פעם שניסה לגעת בה והרעיד את המים.
כך נרקיסוס לא אכל ושתה, כדי שלא לאבד את בבואתו שבמים, עד שלבסוף מת מרעב וצמא. במקום מותו צמח פרח הנרקיס היפה כמוהו.
עד היום משמש המושג "נרקיסיזם" תיאור לאדם המאוהב בעצמו באופן קיצוני. גם בימינו מכנים אדם כזה "נרקיסיסט".
הנה סיפורו המיתולוגי של נרקיסוס:
https://youtu.be/9uMVPA2Vwh8
סרטון אנימציה לילדים:
https://youtu.be/35jVsyWFss4
וסרט עם סיפורם של נרקיסוס ואקו:
https://youtu.be/QDfP_48PXgg?long=yes
נרקיס או נרקיסוס (Narcissus) היה בנם של אל הנהר קפיסוס והנימפה לירופה. הוא היה יפה בצורה יוצאת דופן ויופיו משך אליו בנות ובנים כאחד.
לאחר שנרקיסוס פגע ביהירותו בנימפה אקו שהתאהבה בו, הענישה אותו אלת הנקמה נמסיס. היא גרמה לו להתאהב בדמותו שנשקפה אליו כששתה ממימי האגם והייתה נעלמת כל פעם שניסה לגעת בה והרעיד את המים.
כך נרקיסוס לא אכל ושתה, כדי שלא לאבד את בבואתו שבמים, עד שלבסוף מת מרעב וצמא. במקום מותו צמח פרח הנרקיס היפה כמוהו.
עד היום משמש המושג "נרקיסיזם" תיאור לאדם המאוהב בעצמו באופן קיצוני. גם בימינו מכנים אדם כזה "נרקיסיסט".
הנה סיפורו המיתולוגי של נרקיסוס:
https://youtu.be/9uMVPA2Vwh8
סרטון אנימציה לילדים:
https://youtu.be/35jVsyWFss4
וסרט עם סיפורם של נרקיסוס ואקו:
https://youtu.be/QDfP_48PXgg?long=yes
מה סוד ראשי הענק של הר נמרוד?
פסגתו של הר נמרוד שבתורכיה מתנשאת לגובה של 1,981 מטרים. במאה ה-1 לפני הספירה בנה אנטיוכוס מלך הקומגנה שני מקדשים על פסגת ההר. את האחד הוא כיוון לזריחת השמש בעוד שהשני פונה לכיוון השקיעה.
כיום פזורים על פסגת ההר פסלי ענק שבורים של זאוס, אבי האלים היווני, ביחד עם האלים הרומיים אפולו ופורטונה אלת המזל וגם אלים זרים כמו האל הפרסי מיתרה ועוד.
פסלים הענק שגובהם כ-10 מטרים שבורים כיום לגמרי. גובה כל ראש שלהם הוא כשני מטרים.
הנה סרטון עם סיפורו של הר נמרוד:
http://youtu.be/roN9TGegbl8?t=29s
והמראות הקסומים של פסלי ונופי הר נמרוד:
http://youtu.be/1ZCxBRA66u4
פסגתו של הר נמרוד שבתורכיה מתנשאת לגובה של 1,981 מטרים. במאה ה-1 לפני הספירה בנה אנטיוכוס מלך הקומגנה שני מקדשים על פסגת ההר. את האחד הוא כיוון לזריחת השמש בעוד שהשני פונה לכיוון השקיעה.
כיום פזורים על פסגת ההר פסלי ענק שבורים של זאוס, אבי האלים היווני, ביחד עם האלים הרומיים אפולו ופורטונה אלת המזל וגם אלים זרים כמו האל הפרסי מיתרה ועוד.
פסלים הענק שגובהם כ-10 מטרים שבורים כיום לגמרי. גובה כל ראש שלהם הוא כשני מטרים.
הנה סרטון עם סיפורו של הר נמרוד:
http://youtu.be/roN9TGegbl8?t=29s
והמראות הקסומים של פסלי ונופי הר נמרוד:
http://youtu.be/1ZCxBRA66u4
