ילדה בת ארבע בשם מרלה אולמסטד התפרסמה לפני שנים אחדות בסרט התיעודי "הילד שלי יכול היה לצייר זאת". מרלה שציירה ציורים מופשטים גדולים ומרשימים הגיעה עם ציוריה לתערוכה שבעקבותיה הציורים הפכו למדוברים בכל עולם האמנות והחלו להימכר בעשרות אלפי דולרים ויותר.

הכל החל כשאביה של מרלה, צייר חובב, הסכים לבקשתה ונתן לה את המכחול, כדי לנסות לצייר גם.. מרלה החלה לצייר וההורים הגאים תלו את ציוריה בבית. ידיד משפחה שיש לו בית קפה, ביקש לתלות את ציוריה בבית הקפה שלו ואנשים שראו אותם ביקשו שוב ושוב לרכוש את הציורים. כולם נדהמו לשמוע מי הציירת שמאחרי הציורים המעניינים הללו..

הסיפור התפשט במהירות ומהעיתון המקומי הוא הגיע לעיתון "הניו יורק טיימס" ולתכנית הטלוויזיה הנחשבת "60 דקות". מכאן החל כדור שלג חיובי שבו מבקרי אמנות הישוו את מארלה לאמנים מודרניים כמו קנדינסקי, פולוק ופיקאסו! גלריות אמנות מציגות תערוכות שלה, שבהן נמכרות עבודותיה של מרלה בת ה-4 במאות אלפי דולרים!

כיום יש כבר אמנית נוספת בת 4 בשם אליטה אנדרה מאוסטרליה, שגם היא מוכרת עבודות ומציגה תערוכות כאלה ואולי בעצם זה השלב הבא באמנות המודרנית - ההכרה בזה שלילדים יש דמיון ויצירתיות מצוינים ועם קצת כישרון - הם יכולים להתחרות בטובים ביותר שבמבוגרים!


הנה הקדימון מהסרט על ילדת הפלא מרלה:

http://youtu.be/j46V9wclBaw?t=7s


ועוד כתבת טלוויזיה שמספרת על מרלה והכישרון המיוחד שלה:

http://youtu.be/CeyM9dG7Uzw

האם ראיתם פעם ציור או יצירת אמנות שגרמו לכם להרגיש שגם אתם יכולים ליצור כמוהם? - כנראה שמה שראיתם היא אמנות אבסטרקטית, מופשטת...

אמנות מופשטת (Abstract Art), או אומנות אבסטרקטית, היא אחד הזרמים החשובים באמנות של המאה ה-20. זהו סגנון שאין בו אובייקטים או דמויות שניתן לזהות. במקומם משתמש הסגנון המופשט בערכים אמנותיים שהם שיא הצמצום של השפה האמנותית, ביניהם צבע, צורה, מרקם, מתאר וקומפוזיציה.

האמנות המופשטת נולדה בתחילת המאה ה-20, כתוצאה מכך שהצילום שחרר את הציירים מהצורך לתאר את המציאות באופן מדויק, כמו שעשו הציירים הריאליסטיים. במקום זאת התרכזו הציירים בסגנון החדש בבחירת הצבעים, המרקם, הצורות ומשיחות המכחול שיעבירו היטב את רגשותיהם. בכך הם נהגו כמו משורר שבוחר את המילים שיבטאו היטב את רגשותיו, או המלחין שמתרכז בבחירת הצלילים לאותה מטרה.

האמנות המופשטת נולדה בתחילת המאה ה-20, בעבודתם של קזימר מלביץ' הרוסי, שהגיע לשיא ההפשטה האפשרית בציורו "ריבוע שחור על רקע לבן" והצייר ואסילי קנדינסקי שהעמיד את ביטוי הרגש, בעזרת מחוות ציוריות, כערך העליון של האמנות. ציוריו שאבו מן הצורות בטבע והוא כינה אותם בשם 'קומפוזיציות', כדי שיהיו מופשטים ומנותקים ממקור כלשהו.


הנה הציור המופשט (מתורגם):

https://youtu.be/oG9jQBj1eqE


סגנון האמנות המופשטת:

http://youtu.be/3kdzGAjG26s


ג'ורג'יה אוקיף היא ציירת מופשטת (מתורגם):

https://youtu.be/4KQeu_mTYTQ


כך מציירים ציור מופשט:

http://youtu.be/0ywgJlXywY0


היצירה המופשטת הראשונה של קזימיר מלביץ' - "ריבוע שחור על רקע לבן":

http://youtu.be/cBBJYKhZvw0


הסבר מפי מלביץ' עצמו:

http://youtu.be/AnkoRUnfrgw


כך רואים ברחוב סומסום את האקט האמנותי של בחירת שם ליצירה:

http://youtu.be/vIjShf7fkD0


ותכנית חינוכית על אמנות ויופי והעניין של אמנות מופשטת (עברית):

https://youtu.be/5IcpwZkOEfQ?long=yes

האם הייתם מאמינים שיש ציירים שצובעים את ציוריהם בצבע אחד בלבד? - הצייר איב קליין (Yves Klein) החל ליצור בשנות ה-40 ציורים מאד מעניינים.

הציורים שלו כללו רק צבע אחד! - לטענתו של קליין הוא ראה שלמות בציורים שכאלה, מכיוון שלא היה בהם שום דבר שניתן לזהות מהחיים. והרי זו מטרת הציור המופשט, שלא להיות מחובר או מייצג של דברים מעולם החומר. ולכן בעיניו של קליין זו הייתה ההפשטה המושלמת - בצבע אחד לא ניתן לזהות צורות, חפצים או בני אדם.

בדי הענק המונוכרומיים של קליין, כמו אלה של רותקו ומנצוני עוררו שאלות שממשיכות עד היום להישאל במוזיאונים, על הקשר שבינם לבין אמנות ועל מה בדיוק עושה האמן כדי "ליצור אמנות שכזו".

קליין יצר כל מיני חיבורים אמנותיים מרתקים, כמו ביצוע חי בניצוחו שלו, של יצירה שכתב ובה נוגן צליל אחד ארוך. לצליל זה רקדו נשים צבועות בכחול.

בשנות ה-50 יצר קליין צבע שקרוי מאז על שמו, "כחול קליין בינלאומי" (IKB).


הנה סיפור יצירותיו של קליין:

http://youtu.be/6m8U4F1nUNE


היום משווק צבע על שמו:

https://youtu.be/sZZThPqvX-4


הציור אמנות האישה הכחולה משנת 1962:

http://youtu.be/h50IzHh4T_g


רסטורטורית במוזיאון המטרופוליטן מתארת איך זה לתקן ולשחזר עבודות שלו:

https://youtu.be/-qpBxBtvMKY


וסקירה בצרפתית על הצבע הכחול שלו:

http://youtu.be/pR-gD7KeEiE

יצירתו של פיט מונדריאן משנת 1943 "ברודוויי בוגי ווגי" מוצגת במוזיאון לאמנות מודרנית MOMA שבעיר ניו-יורק.

כמו מרבית יצירות מונדריאן הציור מצויר בסגנון הציור המופשט-גאומטרי. הוא מתאר בסגנון מופשט, את רחובות ניו יורק מלמעלה. רואים את צורת השתי וערב של רחובות העיר הגדולה, שהשתלבה כל כך יפה בגישתו האמנותית וסגנונו האופייני של מונדריאן.

הציור מושפע ומתאר את התנועה התוססת של שכונת מנהטן בניו-יורק, ביחד עם מוסיקת הבוגי ווגי שהאמן אהב. את הבוגי-ווגי אגב, הוא שילב בכמה יצירות, כמו זו הנוכחית וכמו "בוגי ווגי של ניצחון" שמצויה במוזיאון האג.


הנה סרטון שמראה בתנועה ממה מורכב "ברודוויי בוגי ווגי" של מונדריאן:

http://youtu.be/zZp7ndjzf_k


וסרטון אנימציה שנעשה בהשראת "ברודוויי בוגי ווגי":

http://youtu.be/4b85UBqUy28

ואסילי קנדינסקי הוא אחד מהציירים המפורסמים במאה ה-20 ומפורצי הדרך בציור המופשט. קנדינסקי העמיד כערך העליון באמנות את יכולתו של האמן לבטא באמצעות אמנותו את הרגש. תחושות, אווירה והרמוניה חזותית החליפו אצלו את המראה הברור של הדברים, הממשי, ריאליסטי.

בציוריו הוא יצר הפשטה של הנוף לצורות נטולות משמעות וחופשיות. כלומר, הציורים שלו שאבו השראה מהצורות שבטבע, אך הוא העלים מהם את היכולת לזהותם כדברים ראליסטיים, ממשיים, מהעולם האמיתי (או בשפת האמנות, הוא הוריד את הפיגורטיביות שלהם).

ציוריו השתנו לאורך השנים, מציורים מלאי הבעה, ציורי עצים ונוף מלאי צבע לכיוון של ציורים מופשטים בנושאים לא ברורים, שהצופה בהן יכול וצריך לדמיין את מה שנראה על הבד. בעבודותיו של קנדינסקי ישנן צורות גאומטריות ברורות כמו ריבועים, משולשים, עיגולים וכדומה (כמיטב סגנון "המופשט הגאומטרי" שעליו הוא נמנה), ולצידן גופים מופשטים ולא ברורים, שקצת מזכירים יצורים מיקרוסקופיים.

קנדינסקי לא נתן שמות לציוריו. להיפך, בכדי לנתק את הציורים ממקור ההשפעה הוויזואלי שלהן ולהשאיר אותם כחיבור ויזואלי של מרכיבים שונים, הוא כינה את ציוריו בשם הטכני 'קומפוזיציות' (חיבורים).

הוא החל כאמן רוסי, אך עבר לגרמניה ולימד בבית הספר באוהאוס לאמנות ולארכיטקטורה, עד לסגירתו בידי הנאצים ב-1933, ממש כשעלו לשלטון. אז עבר קנדינסקי לצרפת ועל אף שסגנונו המופשט לא היה מקובל בפאריס של אותם הימים, הוא המשיך ליצור בה עד יום מותו ב-1944.


הנה תולדות חייו של קנדינסקי:

http://youtu.be/_-H42hoR0-s


קנדינסקי מצייר בסטודיו שלו:

https://youtu.be/Bc83deRcKMo


מציוריו הגדולים, החל מציורי הנוף ועד לציורים המופשטים בסגנון המוכר של קנדינסקי:

http://youtu.be/z3E2tZzDxCo


סרטון אנימציה ברוחו של האמן:

http://youtu.be/aMiiKLyIR88


עבודותיו:

http://youtu.be/H62BRsqEruE


רגע, יצירה! - כך תציירו כמו קנדינסקי:

https://youtu.be/Jsr2SsNSUfI


סרט ארוך של עבודות ואסילי קנדינסקי:

http://youtu.be/aqD7JhB3Sj4?long=yes


ותכנית חינוכית על וסילי קנדינסקי (עברית):

https://youtu.be/ZsOnZmajOGc?long=yes

היצירה "הריקוד" (La Danse), ציור פוביסטי של הצייר הצרפתי אנרי מאטיס, נחשב מהחשובות והידועות מבין יצירותיו. זו התמונה המזוהה ביותר של מאטיס ונקודת ציון חשובה בקריירה שלו ובתרומתו לפיתוח האמנות המודרנית.

בחייו עוררה היצירה הזו לא מעט מחלוקת ורבים הסתייגו בגללה ממאטיס. מבקר מפורסם כתב אז על הציור שהוא מזכיר לו סרטני לובסטר, הרוקדים בתוך תרד...

למעשה צוייר "הריקוד" של מאטיס פעמיים. הגרסה המוקדמת יותר שלו מוצגת כיום במוזיאון ה-MOMA, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. במוזיאון הארמיטאז' שבסנט פטרבורג רוסיה, ניתן למצוא את המאוחרת יותר, שהיא גם צבעונית, אקספרסיבית וחופשית מהראשונה.

5 הנשים העירומות הרוקדות במעגל, בסוג של אקסטזה והתלהבות, מדגימות את המשיכה של מאטיס לאמנות פרימיטיבית. יש כאן מעין דימוי של שחרור מכבלי הנורמה והתרבות, כשהמעגל הסגור ממחיש את הקצב וההמשכיות של הריקוד.

מאטיס עצמו, צייר ופסל צרפתי, נחשב כיום לאחד האמנים הגדולים של המאה ה-20 ולאמן המרכזי בסגנון הפוביסטי בציור. הוא נודע בשימוש הרב שעשה בצבע.

כמו הציור "מוזיקה", שהוזמן גם הוא על ידי אותו אספן אמנות, ושמכיל את אותן דמויות פחות או יותר, כשהן מנגנות ושרות, גם "הריקוד" מציג אותן במהלך פעילות אמנותית. שתי היצירות דומות בתיאור של מאטיס את האדם באופן הרמוני ובתיאור איקונוגרפי, שלא מעוגן בסביבה מוחשית, שניתן לזהות. המודרניזם ממש מתדפק על דלתות יצירותיו הללו של מאטיס. גאון!


#משימה יצירתית
נסו לצייר ציור משלכם לריקוד - איך אתם הייתם מתארים ריקוד?


הנה הריקוד של מאטיס במוזיאון לאמנות מודרנית:

https://youtu.be/OmIIfIjrIZY


הריקוד בגרסה השנייה שמוצגת במוזיאון ההרמיטאז' בסנט פטרבורג:

https://youtu.be/Mtxcaztz1jI


באלט בהשראת הציור:

https://youtu.be/caqUZxTM8Sc


כוריאוגרפיה על "הריקוד" - המוסיקה שכתבה טרייסי סילברמן בהשראת היצירה:

https://youtu.be/o934UDSQ3tU


שחזור של הציור מכוסות נייר:

https://youtu.be/oTwxdxrBMBI


ואמנות מזון שמשחזרת את הציור בהתייחסות לביקורת שהוטחה בו עם יציאתו:

https://youtu.be/vjy9bvL7eRA

הצייר ג'קסון פולוק (Jackson Pollock), מי שמכונה בתולדות האמנות המודרנית "אמן הטפטופים", קנה את עולמו בשנות ה-40. זה קרה כשהוא החל להתיז צבע על בד הציור והיה לחלוץ שיטת הציור בזריקת צבע, טכניקה שבה האמן מתיז טיפות של צבע על גבי הקנווס.

זה החל בשנת 1946 לטפטף צבע, לשפוך צבעים ולהשליך צבעים על הבד. גם אם בהתחלה משך תשומת לב כאמן מוזר, עם תפיסות קיצוניות וטכניקות משונות לציור, בהמשך זה תפס.

תפס ???

כן ומאוד. שפיכת הצבעים על קנבסים ענקיים שפרש על הרצפה ושימוש בעוד אמצעים "מוזרים" בעולם האמנות, כמו חול, זכוכיות שבורות, סכינים ומקלות, הפכו אותו לאמן מפורסם ומעניין.

בדיעבד הוא היה להצלחה מסחררת, אפילו בעידן של המאה ה-20 - המאה של האמנות המודרנית, המוקצנת, המטורפת, זו שחיפשה כל הזמן את הגבולות של ההגיוני ביצירה האמנותית, זו שמרסל דושאן כבר הותיר בה בתחילת המאה את חותמו החוצפני, כשהכניס משתנה למוזיאון והודיע שהיא יצירת אמנות.

אך באוגוסט 1956, כשהוא בן 44 בלבד, נהרג פולוק בתאונת דרכים בניו-יורק, שארעה בעת שנהג תחת השפעת אלכוהול. זה לא הפריע לציורים שלו להמשיך אחריו ולהפוך לנחשקים במיוחד, הן בקרב חובבי אמנות מודרנית והן בקרב אספנים שהלכו והעלו את מחיריהם.

ציור של ג'קסון פולוק, שנקרא "ציור מספר 5, 1948" השיג את אחד המחירים הגבוהים בכל הזמנים במכירה פומבית - סכום של 140 מיליון דולר שולם בעדו!


הנה סגנונו היחודי של ג'קסון פולוק:

https://youtu.be/WE_76kYvJQg


המחשה של טכניקת טפטוף הצבע הייחודית של פולוק, מתוך הסרט "פולוק" בכיכובו של אד האריס:

http://youtu.be/JZ3glUYHa3Q


אמן מדגים את טכניקת הציור של פולוק במוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק:

https://www.youtube.com/watch?v=EncR_T0faKM


תולדות חייו של ג'קסון פולוק:

https://youtu.be/TCEgtPAhtuo


ציור מספר 19 שלו הוא מיצירותיו החשובות והוא בא בתקופה הכי יצירתית שלו, שנמשכה 3 שנים:

https://youtu.be/EL_CwXXIoRw


סימולטור הציור האלקטרוני בסגנון פולוק מאפשר לצייר בסגנון ההתזה שלו, מבלי להתלכלך:

https://youtu.be/CKVqlmZTL34


גם היצירה מספר 11 "Blue poles" היא ענקית ומרשימה מאד:

https://youtu.be/fnORitT5h4U


בסרט הבידיוני הנפלא "אקס מאכינה" תופס ציור של פולוק מקום של ממש:

https://youtu.be/EoQuVnKhxaM


כך תציירו כמו פולוק:

https://youtu.be/EncR_T0faKM


סרט תיעודי קצר על יצירתו וביקור בסטודיו שלו:

https://youtu.be/vKL7ThG67ac?long=yes


והשאלות שמעלים ג'קסון פולוק והתהילה לה זכה:

https://youtu.be/gOGDDh1thaQ?long=yes

פיט מונדריאן, אחד האמנים המרכזיים בציור המופשט, אהב מאד מוסיקת בוגי ווגי סוערת. הוא הגיע לניו יורק ב-1940 והתאהב בעיר ובאווירה המוסיקלית שבה.

במהלך השנים הוא החל לתת כותרות בציוריו השונים ולשלב את אהבתו לסגנון המוסיקלי הזה. כך הפכה החיבה האישית של האמן לבוגי ווגי למרכיב יסודי באמנות שלו. דבר קטן שמחבר את האמנות הגדולה לרגש הבסיסי של חיבה.


הנה סרטון אנימציה מדהים שמראה את התפתחותו של מונדריאן וברקע המוסיקה שאהב:

http://youtu.be/iSCmWnIoRpI


והחיבור בין המוסיקה וריקודי ומוסיקת הבוגי ווגי:

https://youtu.be/3Km8yTnmzTI?t=11s

את היצירה "השבלול" (The Snail) יצר האמן הנרי או אנרי מאתיס שנת 1953. היצירה הזו נולדה כשהוא היה חולה ולא יכול היה לצייר. תקוע במיטת חוליו, החל מאתיס לגזור ולחבר בין גזירים צבעוניים והתוצאות היו מרהיבות ומלאות הבעה.

"השבלול" הוא צורה מופשטת שבה תאר מאתיס משהו מהטבע, מוחשי לחלוטין. ביצירה מונחים מלבני וריבועי הצבע במעין ספירלה, שהיא מבנה מעגלי שהזכיר לו את קונכיית השבלול. בתו סיפרה שהרעיון ליצירה "שבלול" נולד במוחו, לאחר שבמשך זמן רב לפני כן הוא רשם שבלולים ותכנן לציירם.

כששלח מאתיס את היצירה לתערוכה, הגזירים היו מודבקים בעדינות. מכיוון שהוא חשש שיזוזו בהעברה והיצירה הייתה חשובה לו במיוחד, הוא הקפיד לבדוק היטב לאחר מכן ששום גזיר לא זז במהלך המשלוח ושהקומפוזיציה לא נפגמה.

אגב, דומה שיצירתו של מאתיס הייתה כרוכה לא פעם עם המטיב של מחלות. גם בגיל 21, כשהוא הגיע לאמנות לראשונה, זה היה כשהוא חלה ורותק למיטתו למשך זמן רב. כדי להפיג את שעמומו אז, קנתה לו אימו קופסת צבעים וכך הוא הגיע לציור. מאתיס הצעיר נכבש אז לחלוטין בקסם היצירה והקדיש מכאן את חייו לאמנות.

בתחילת שנות החמישים, בגיל מבוגר מאד, הוא החל ליצור מאותם גזרי נייר שעוזריו צבעו קודם לכן בצבעי גואש ובכך גם השפיע על פיקאסו ובראק, שימציאו את הקוביזם ועל האמנות המודרנית כולה.


#משימה יצירתית
גזרו פיסות וצבעו אותם בצבעים שונים. עכשיו נסו להדביק אותם כך שהם ייצרו צורה מופשטת של משהו שמזכיר עצם מהמציאות, בעל חיים, או משהו שמוכר מהטבע. נסו לתת לחבריכם לתת שמות ליצירה שלכם. מה יצא?


הנה הסבר היצירה "השבלול", מהאחרונות בחייו של הנרי מאתיס:

https://youtu.be/7s-PIndA7X0


השבלול בתערוכה שהוקדשה למגזרות של מאתיס במוזיאון הטייט בלונדון:

http://youtu.be/EZubMjK6x9Q


הסבר קצר על הגזירה שלו:

http://youtu.be/zbs776vzVBM


ילדים במוזיאון חווים את עבודות הגזירה, ה-Cut outs של מאתיס:

https://youtu.be/I1W4fdGyS98


בואו גם אתם ליצור באמנות הגזירה אותה יצר מאטיס בשנים האחרונות לחייו (עברית):

https://youtu.be/1A7OT3QntFI


וסרט תיעודי על האמנות של הנרי מאתיס:

https://youtu.be/HWjhgnZ4nl4?long=yes

סגנון הציור שנקרא "מופשט גאומטרי" הוא ציור שבנוי מצורות גאומטריות טהורות.

בסגנון המופשט גאומטרי ציירו אמנים רבים. למעשה, הסגנון נולד מאמני אוונגרד שבראשית המאה ה-20 החלו לצייר בצורות כאלה. על אמני הזרם נמנו דמויות כמו הציירים פיט מונדריאן, וסילי קנדינסקי, קזימיר מלאביץ' ואחרים.

ניתן למצוא הקבלה של סגנון זה אל ההפשטה של האמנות המוסלמית או האיסלאמית, הנמנעת מדמויות אנושיות ומבוססת על צורות גאומטריות, צבעים עזים ועיטורים.

בעיני מבקרי אמנות רבים נתפש סגנון המופשט הגאומטרי כרמה הגבוהה ביותר של חוסר אובייקטיביות בציור, גישה שתכליתה הייתה הימנעות מיצירת אשליה של דימוי או חלל.

בשנת 1905 ביקר הצייר ההולנדי פיט מונדריאן בתערוכה של ואן גוך שהשפיעה עליו מאוד. בהמשך הוא הושפע מהפוביזם ומהקוביזם של פיקאסו. ממש כמו הקוביסטים, הוא החל בהדרגה לתת בציוריו קדימות לצבע על פני הרישום, הפרטים וההבעה.

בהמשך הותיר מונדריאן ביצירותיו רק צורות גאומטריות שונות על הבד, עם מעט צבעים שמדגישים אותן ושמות במספרים או בתיאורים יבשים של צבע וצורה.

לבסוף החל מונדריאן לצייר ריבועים ומלבנים צבעוניים ובכך השלים את המעבר אל הציור המופשט ואל המודרניזם של המאה ה-20, שהוא מהחשובים והחלוצים בו.


הנה סרטון עם תמונות מיצירותיו של מונדריאן:

http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ


מונדריאן הפך למשפיע בתרבות המודרנית ובדור היוטיוב זה יוצא מעניין, כמו בפרויקט הבא:

http://youtu.be/WVks2r3q4sE


והנה פרויקט עיצובי בסגנון המופשט גאומטרי:

http://youtu.be/oIGFQEkjRrE

האמן הנרי מור (Henry Moore) עסק בתחומי אמנות שונים אך עיקר פרסומו הוא בפסלים המופשטים שיצר, שבהם הציג בצורה חדשנית את הגוף האנושי.

סדרה חשובה מפסליו היא סדרת פסלי "דמות מסובה". ברבים מהפסלים שלו יש מוטיבים של אם וילד או משפחה. אלה הפכו בולטים בעבודותיו לאחר הולדת בתו של מור.

פסליו של הנרי מור נעשו בדרך כלל מעץ, ברונזה או שיש.


הנה סרט על הפסל הדגול הנרי מור:

https://youtu.be/Mbvaz0EPK_g


כמה מעבודותיו של הנרי מור:

http://youtu.be/Gl2bWJHBAfc


והנה פסלים מהעבודות המאוחרות שלו:

http://youtu.be/7h64m0bf7eI


יצירות של הנרי מור בתמונות:

https://youtu.be/uH4bOXbPs7Q


וסקירה על תערוכה של יצירותיו בלונדון:

https://youtu.be/1xioYgUWsHg

המחצית השנייה של המאה העשרים היא בסיס ההתפתחות ה"אופ ארט" (Op art), אמנות ציור ויזואלית ודינמית, המאופיינת בשימוש בצורות גיאומטריות, קווים ותבניות שלא פעם יוצרים אשליה של תנועה, עומק או תלת מימד.

אמנות ה-Op art, קיצור של Optical Art, התפתחה כתנועת אמנות שעושה שימוש באשליות אופטיות ובהפשטה גאומטרית. מקור האופ-ארט בשיטות של הבאוהאוס, הנקראות קונסטרוקטיביסטיות.

האופ ארט עושה זאת באמצעות אפקטים אופטיים, תוך שימוש בתבניות וקווים. שימוש בדגמים חוזרים כמו מעגלים, בשחור לבן, גווני אפור או צבעים קרים וחמים, או לחילופין צורות בעלות "קצוות חדים" ומוגדרים היטב. כל אלה כמו מרצדים אל מול עיני המתבונן ויוצרים דגמים חוזרים הניבטים אל מול עיני הצופה.

התנועה נולדת באירופה של אמצע שנות ה-50. היא חקרה את השימוש באשליות אופטיות ליצירת יצירות אמנות מופשטות ולעתים קרובות מהפנטות.

התנועה, שצמחה באירופה ובצפון אמריקה וצברה פופולריות בשנות ה-60, הייתה לזרם באמנות האמריקנית המופשטת. היא הושפעה רבות מההתפתחויות בתחומי המדע, המתמטיקה והטכנולוגיה. האמנים שיצרו בסגנון זה התנסו בטכניקות וחומרים שונים, כולל צבע, פיסול ואפילו אור.

בין אמני האופ הבולטים נכללים ויקטור וסרלי, ברידג'ט ריילי וג'וזף אלברס. כולם חקרו את השפעות הצבע, הקו והצורה על העין והתפיסה האנושית.

את השפעתה של תנועת האופ ארט ניתן לראות עד היום באמנות ובעיצוב העכשוויים של היום.


הנה ההיסטוריה של אמנות האופ ארט:

https://youtu.be/gUf38YJLp3I


סקירה על העבודות בסגנון זה:

https://youtu.be/Sc7jYj39_LY

בשנת 1925 צייר קנדינסקי את אחד מציוריו המפורסמים "צהוב-אדום-כחול" (Yellow-Red-Blue) או "קומפוזיציה 4". כמו ציוריו האחרים, גם ציור זה הוא מופשט. בכל זאת יש הרואים בו מגדלור, למשל. האם אתם מזהים אותו?

ובכן, לא בטוח שקנדינסקי בכלל חשב על עצמים כמו מגדלור. הרי אין בציור המופשט כל חשיבות לדמויות, עצמים אמיתיים או לדימויים. במקומם חשובים בו דברים כמו צבע, צורה, קווים וקומפוזיציה. במקום ממשמעותם של הדברים חשוב בציור המופשט האופן שבו כל אלה מונחים על הקנווס, בד הציור, ומחוברים זה לזה.

כמו בכל ציור מופשט, יש גם בציור הזה של קנדינסקי תהליך של השטחה. מה פירוש "השטחה" אתם שואלים... ובכן, במקום לנסות ולתאר עומק או פרספקטיבה בציור, במקום לייצר מעברי אור וצל הדרגתיים, מעדיף קנדינסקי לשרטט ולצייר צורות ולמלא משטחי צבע. במקום דמויות משמשים כאן צורות, קווים, משיכות מכחול וכתמי צבע.


הנה הציור המפורסם "צהוב-אדום-כחול" באנימציה:

https://youtu.be/YwQTF1mlfW8


צהוב-אדום-כחול בתלת ממד:

https://youtu.be/wcWoZmvvXoI


מהמופשט הזה יש גם פאזל:

https://youtu.be/vsxN1f9tthA


ועוד מציוריו של קנדינסקי:

https://youtu.be/H62BRsqEruE

אחת הטרגדיות האמנותיות בתולדות האמנות היא זו של קזימר מלביץ' הרוסי. מלביץ' הוא הממציא את האמנות המופשטת וחשיבותו באמנות המודרנית לא קטנה משל פיקאסו, אך הוא מת בעוני וללא הערכה, לאחר שלא עמד בדרישות המשטר הקומוניסטי ולצייר אמנות מגוייסת, ריאליסטית, מגוחכת בעיניו וההיפך מאמנות מופשטת, בה הוא כה האמין.

למעשה, סיפורו הטרגי של מלביץ' הוא טרגדיה של רדיפה ורמיסה של אמן דגול ופורץ דרך, בידי השלטון הקומוניסטי הרודני של ברית המועצות, עד לחיסולו הפיזי והאמנותי.

מלביץ' היה צייר מודרניסטי "רגיל" שצייר בסגנון קוביסטי ובהמשך "מופשט גאומטרי", סגנון בו הצורות הגאומטריות עומדות במרכז. המהפך בחייו של מי שיהיה גאון ההפשטה התחיל בשנת 1915. בתערוכה בעיר פטרוגרד (סנט פטרסבורג של ימינו) בשם "0.10" הציג מלביץ' את הציור המהפכני "ריבוע שחור על רקע לבן".

בציור, שמלביץ' קרא לו "האפס של הצורה", הופיע רק ריבוע שחור על רקע לבן. לאחר שניטרלו את ההערות הציניות, הגיעו המבקרים למסקנה שמלביץ' הצליח להגיע בו להפשטה מוחלטת שמעולם לא נראתה באמנות עד אז.

הציור הזה היה רעידת אדמה. כמו האסלה של מרסל דושאן או המוסיקה הדודקפונית של שנברג, גם הוא שבר מסורות אמנותיות בנות אלפי שנים. מלביץ' הפך לרגע לכוכב עולמי בשמי האמנות ויצא לעבוד בחו"ל. שלוש שנים אחר כך, הוא הרחיק עוד יותר, בסדרת עבודות שנקראה "לבן על לבן", שבה הוא טען שהגיע לקצה יכולת הצבע. הוא ויתר לחלוטין על התיאור של האובייקט המצויר, כדי להשיג את התמצית שלו.

לסגנונו החדש קרא "סופרמטיזם", או "אמנות המבוססת על רגש אמנותי טהור". הוא הבהיר שמטרתו לבחון את החיים על ידי העברת התחושה האמנותית הטהורה. הוא יצר את מה שכינה במילותיו "צורות שנבנות משום דבר"...

העתיד היה שלו. בשלב הזה בקריירה שלו נראה היה שמלביץ' יזכה בחייו לחשיבות עצומה באמנות של המאה ה-20. אך מזלו עתיד היה להתהפך. בשנת 1927, לאחר הישגים ניכרים בעולם, נקרא מלביץ לחזור לברית המועצות. זה היה עידן שבו פוליטיקאים סובייטים התנגדו לאמנות מודרנית. הם קראו לו לסדר ולשוב הביתה. תרתי משמע.

משחזר מלביץ' למולדתו, הוא נדרש לשנות את סגנונו. במקום לפתח את האמנות המופשטת ולהוביל בגאוניותו את הזרם המהפכני שלו, נאלץ מלביץ' לציית לדרישות השלטון ולצייר איכרים ועובדי משק בסגנון הריאליזם הסוציאליסטי.

כמה נורא.

כי לטווח ארוך לא הצליח מלביץ' הגאה להתאים את עצמו לרוח הזו. הוא הלך ונדחק לעוני ובדידות קשים. בשנת 1935 הוא מת חסר-כל וללא שמץ מהכבוד המגיע לו כאחד האמנים הדגולים של העידן המודרני.

הריבוע השחור שלו שינה את מהלך האמנות והשפיע על זרמים כמו הדאדא, הסוריאליזם והמינימליזם, אבל הוא, הגאון שהקדים את כולם, לא זכה לראות את שמו מתנוסס בגאון כאחד מגדולי המודרניזם בציור ואמנות המאה ה-20 בכלל.


הנה היצירה המהפכנית של קזימיר מלביץ' - "ריבוע שחור על רקע לבן":

http://youtu.be/cBBJYKhZvw0


סיפורו של הריבוע השחור על רקע לבן:

https://youtu.be/ZY5PtopO-LI


דיון על הציור המפורסם:

http://youtu.be/lYy1z0DFxeU


ממשיכי דרכו באמנות עושים גם היום חיל:

https://youtu.be/9aGRHOpMRUg


ופרויקט של עירית פתח תקווה שמפרגן למורשת מלביץ' ובמיוחד למשולש, הריבוע והעיגול שבהם ראה את המרכיבים החשובים ביצירה:

http://youtu.be/qQEoXMJuBhA

הוא היה מהאמנים החשובים ביותר במאה ה-20 ומאבות הציור המופשט והמודרניזם. קראו לו פיט מונדריאן (Piet Mondrian) והוא הותיר מעל 1,500 עבודות ואחת לא גמורה.

בשנת 1905 והוא בן 33, ביקר הצייר ההולנדי פיט מונדריאן בתערוכה של ואן גוך, שהשפיעה עליו מאוד. בהמשך הוא הושפע מהפוביזם ומהקוביזם של פיקאסו. תערוכה של פיקאסו השפיעה עליו מאוד והוא החל ללמוד לעומק את הרעיונות והטכניקות הקוביסטיות. בהדרגה החל מונדריאן, ממש כמו הקוביסטים, לתת קדימות בציוריו לצבע על פני הרישום, הפרטים וההבעה.

בהמשך הותיר מונדריאן ביצירותיו רק צורות גאומטריות שונות על הבד, עם מעט צבעים שמדגישים אותן. כמקובל באמנות המופשטת הוא נתן להם שמות במספרים או בתיאורים יבשים של צבע וצורה. לבסוף החל מונדריאן לצייר ריבועים ומלבנים צבעוניים ובכך השלים את המעבר אל הציור המופשט ואל המודרניזם של המאה ה-20, שהוא עתיד להיות מהאמנים החשובים בו.

עד כדי כך היו ציוריו מופשטים שמומחית לתולדות האמנות גילתה שציור מופשט של מונדריאן נתלה במוזיאונים במשך 75 שנה כשהוא הפוך, מאז הוצג לציבור לראשונה.

מונדריאן נחשב לאחד החשובים בתת-סגנון שנקרא "מופשט גאומטרי", אבל דגל ברעיון חדש עוד יותר שלו קרא "ציור נאופלסטי". הציורים הניאופלסטיים של פיט מונדריאן התבססו על עקרונות של מבנה וחלל, ושל איזון ושיווי משקל.


הנה סיפורו ויצירותיו של מונדריאן:

https://youtu.be/dhv3_nGfETw


סרטון אנימציה שמתאר את התפתחות השיטה של מונדריאן:

https://youtu.be/iSCmWnIoRpI


כך הובילה האמנות המודרנית את מונדריאן לסגנונו המיוחד:

https://youtu.be/9fmiKOOvLUo


שחזור של חדר העבודה שלו:

https://youtu.be/xkq5jQhH0WE


מונדריאן הפך למשפיע בתרבות המודרנית ובדור היוטיוב זה יוצא מעניין, כמו בפרויקט הבא:

http://youtu.be/WVks2r3q4sE


מסעדה במוזיאון ישראל שתוכננה בהשראת מונדיאן:

http://youtu.be/oIGFQEkjRrE


אנימציה ברוח עבודותיו:

https://youtu.be/CoVEmrHsfBk


רגע, יצירה! - כך תציירו כמו מונדריאן:

https://youtu.be/dNQd2aoeGRk


וסרט תיעודי על האמן הגיאומטרי:

https://youtu.be/WDWzY95EEbA?long=yes