מהי אמנות מודרנית?
בסוף המאה ה-19 התחוללה מהפכה שקטה בעולם האמנות. אמנים החלו לשאול למה לחקות את המציאות כשיש את טכנולוגיית הצילום ומדוע להיצמד לחוקים קפואים וישנים של ריאליזם, הנצחת המציאות ויופי קלאסי?
התשובות ניתנו בדמות האמנות המודרנית (Modern Art), גישה חדשה באמנות המציגה את הדברים בצורות חדשניות שלא מנסה לתאר באופן דומה למציאות, במיוחד בעולם בו הומצא כבר הצילום שעושה זאת היטב.
כך נולדה תקופה של חדשנות מודרניסטית באמנות, שנמשכה מסוף המאה ה-19 ועד סוף שנות ה-60 של המאה ה-20.
האימפרסיוניסטים היו הראשונים שיצאו מהסטודיו אל הטבע. ציירים כמו קלוד מונה (Claude Monet) ורנואר (Pierre-Auguste Renoir) רדפו אחרי האור המשתנה ומנסים ללכוד רגעים חולפים ולהציג את התרשמותם מהדברים ולא את המציאות הנראית. המבקר לואי לרוי (Louis Leroy) המציא את המונח "אימפרסיוניזם" כביקורת זדונית על ציור מונה "רושם, זריחה" משנת 1872.
וינסנט ואן גוך (Vincent van Gogh) לקח את הרעיון עוד צעד קדימה. בשנתיים האחרונות לחייו הוא צייר כאחוז דיבוק, יצר אינספור יצירות אך מכר ציור אחד במהלך חייו. בשנים אלה הוא נתמך בכסף מאחיו והיום כל ציור שלו נמכר במיליוני דולרים - האמנות המודרנית מלמדת אותנו שערך אמנותי של יצירה לא תמיד מתקבל בזמן אמת.
הפוביסטים (Fauves) עשו מהפכה בצבע. כשהמבקר לואי וקסל (Louis Vauxcelles) ראה בסלון הסתיו של 1905 בפריז פסל קלאסי מוקף בציורים עזים של מאטיס (Henri Matisse) ודראן (André Derain), הוא קרא לזה "דונטלו בין החיות הפרא!" השם "פוביזם" (חיות פרא) נדבק והאמנים עצמם אימצו אותו בגאווה.
פאבלו פיקאסו (Pablo Picasso) ובראק (Georges Braque) פוצצו את המציאות לרסיסים עם הקוביזם. הם פירקו כלים, פירות ופרצופים לקוביות ומשולשים, הדביקו אותם בחזרה מזוויות שונות על בד הציור. הקוביזם האנליטי היה חד כמו זכוכית שבורה, הקוביזם הסינתטי שאחריו החזיר צבע עם הקולאז'ים הראשונים.
מלחמת העולם הראשונה הולידה את הדאדאיזם, אמנות הדאדא. זה קרה בציריך בה החליטו אמנים צעירים שאם העולם משוגע, גם האמנות צריכה להשתגע. מרסל דושאן (Marcel Duchamp) הציב אסלה במוזיאון ב-1917 וקרא לזה יצירת אמנות. העולם עדיין מתווכח עליה גם היום.
הסוריאליסטים החליטו לחקור את החלומות. רנה מגריט (René Magritte) צייר מקטרת עם הכיתוב "זה לא מקטרת", סלבדור דאלי (Salvador Dalí) המציא שעונים נמסים ויצורים שרואים אולי בחלומות. דאלי אמר פעם: "ההבדל בין משוגע לביני הוא שאני לא משוגע."
אחרי מלחמת העולם השנייה, מרכז האמנות עובר מפריז לניו יורק. האבסטרקט אקספרסיוניסטים האמריקאים כמו ג'קסון פולוק (Jackson Pollock) ורותקו (Mark Rothko) יצרו ציורים ענקיים ורגשיים, ללא שום דבר ברור, שזעקו את כאב הדור החדש.
האמנות המודרנית שינתה לנצח את ההבנה שלנו מהי אמנות. היא פרצה דלתות, שברה גבולות, העזה לשאול שאלות קשות. דומה שהמחלוקות הרבות סביבה הן חלק מובנה מהצלחתה. מהאימפרסיוניזם ועד האבסטרקט והאקספרסיוניזם, כל תנועה הוסיפה שכבה נוספת להבנה המודרנית של כוח הביטוי האמנותי. בלי המהפכות האלה, לא הייתה נולדת האמנות העכשווית.
