שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אדריכלות או ארכיטקטורה?
ארכיטקטורה (Architecture), או בעברית אדריכלות, היא אמנות התכנון של מבנים מסוגים שונים, מבתים ועד מגדלים, גשרים, מבני ציבור ומפעלים. האדריכלים הם גם מהנדסים, שיודעים לחשב את החישובים הנדרשים לתכנון מבנים מורכבים, אך הם גם אמנים, היודעים להקנות להם יופי ומראה.
מפני שהאדריכל הוא אמן שיודע גם לתכנן את המבנה כך שיהיה יפה למראה ומיוחד וגם חזק ויציב לשנים רבות, זוכים האדריכלים הגדולים להרבה כבוד. אחרי הכל, עבודותיהם הן הגדולות ביותר בעולם האמנות..
הנה מקצוע האדריכלות:
http://youtu.be/anfLSnAL_Sw
זוהי אדריכלות:
http://youtu.be/wQT7FXKvd28
מצגת וידאו על האדריכלות:
http://youtu.be/NL1HkCiSxvg
וכך משפיעה הטכנולוגיה הדיגיטלית על אדריכלות:
http://youtu.be/AuGwpBb8sE8
מיהם ציירי מודעות הסרטים ולמה הם נעלמים?
מודעות של סרטים בימינו (Film posters) הן לרוב מודפסות וברובן עשויות מצילומים מעובדים. הן כוללות תמונות, פונטים וגרפיקה שנעשים כולם על גבי מחשב.
אבל פעם ציירו בכל העולם מודעות כאלה ביד. הן היו גדולות והתנוססו על הקיר הגבוה של בית הקולנוע, ממש מעל הכניסה. לא פעם, במיוחד בסרטים עם כוכבי ענק, הן גם כללו ציורי קאט אאוט של הדמויות, שיצאו מגבולות המודעה ובלטו למרחקים.
את המודעות הללו ציירו אז אמנים ששימשו כציירי מודעות קולנוע (Film poster painters). מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת הם התפרנסו מהמלאכה הזו וציירו בידם מודעות ענק ססגוניות, המפתות לבוא ולראות את הסרטים.
בתעשיית הסרטים ההודית, שנקראת בוליווד, מעין קישור מחוייך להוליווד בירת הקולנוע של אמריקה, משתמשים עד היום במודעות מצוירות ביד. הן זכו לכינוי "בוליווד ארט" (Bollywood Art). האמנים שמציירים אותן ביד מקבלים פרוטות, פחות מדפוס מודרני ומספיק כדי שיעסיקו אותם באמנות השימושית הזו.
גם בהודו ובמדינות נוספות הולכות המודעות המצוירות ונעלמות, לטובת הדפוס המודרני. אבל במדינות בהן העוני כה גדול המודעות המודפסות נדירות יחסית. יש עדיין בתי קולנוע קטנים ופשוטים, שזול להם יותר להעסיק ציירים, מאשר לשלם על דפוס של מודעות לכל סרט חדש.
כך או כך, האמנים הללו ברובם מבוגרים. אמנם לעתים הם מכשירים בסדנה שלהם צעירים, אבל התשלום הנמוך עבור ציור הפוסטרים המצוירים הללו, כלל לא מבטיח שהצעירים הללו ימשיכו להתפרנס מעיסוק זה גם בעתיד.
הנה סיפורם של אמני מודעות הסרטים הגדולות:
https://youtu.be/KDcakET4T10
אמן שעדיין מתפרנס מציור פוסטרים:
https://youtu.be/CdWZZp7nLLc
סיפורו של עולם הולך ונעלם:
https://youtu.be/oZIqo0S-ANs
סטודיו של אמן מודעות ענק:
https://youtu.be/-fagPDuwxkQ
כך מצייר הצייר האחרון במומבאי את מודעות הסרטים:
https://youtu.be/AyYknNBzp_4
כך מציירים שלטי ענק של סרטי בוליווד:
https://youtu.be/_-eYbK47PDE
ציורי קאט אאוט בבנגלור בהודו:
https://youtu.be/ohXCLLAB9eQ
וצייר טאיווני מהאחרונים שעדיין ציירו מודעות לקולנוע:
https://youtu.be/4JLJsbSJq5s
איך מציירים ציורי ענק על בניינים שלמים?
ציורי קיר על בניינים (Murals) הם לא דבר חדש. אבל לא פעם מציירים גם ציורי ענק, בסדר גודל של בניין שלם, או במקרה של מלון פיגורואה (Hotel Figueroa) שבלוס אנג'לס, על פני שלושה בניינים שלמים.
במקרה של המלון הזה, בן 24 הקומות, הציורים המרכזיים שלו בשנה מצוירים במהלך התקופה של תערוכה שנתית של עולם הגיימינג ותעשיית המשחקים, תערוכת E3. כמובן שציורי הענק הן פרסומות לחברות בתחום הזה.
את הציורים מכינים קודם כל בסטודיו על מחשב. לאחר מכן מדפיסים בענק המון גליונות קטנים של הציור ואז יושבים עובדי החברה וחותכים את הציורים בקווי המתאר של הדמויות, הפונטים ושאר המרכיבים.
כשמגיעים הציירים אל הבניין, הם מדביקים עליו, אחד אחד, את הגליונות שמרכיבים בהדרגה את הציור הרגיל. דרך כל גליון, הם צובעים על הקיר את מה שדרוש כדי לחקות אותו היטב ולבסוף, כשהכל מוסר מהמבנה, או במקרה של מלון פיגורואה מ-3 המבנים, רואים את הציורים במלוא הדרם.
המעניין הוא שעם כל הטכנולוגיה המודרנית, עדיין אמני ומקצועני הקיר זקוקים לציור ביד, כדי להשלים את העבודה הכל כך מושלמת שלהם.
כך מציירים את ציורי הקיר הענקיים בערים (עברית):
https://youtu.be/Of1tY-9ddUo?t=131&end=5m25s
אנשי החברה מתארים את תהליך הציור על הבניינים:
https://youtu.be/-6oshTPjcWc
וסרטון קפיצות זמן של הציור על מבנים גדולים:
https://youtu.be/uJSADis9Xqc?t=4
מהן ערבסקות וכיצד הן נוצרו?
האמונה האיסלאמית אוסרת על ציור דיוקנאות, פורטרטים של בני אדם. לכן נמנעו האמנים ומאמיני האיסלאם לעטר את המסגדים שלהם בתמונות וציורים אנושיים. הדבר הוביל למסורת של עיטור שמתבסס על תבניות חוזרות. בעיטור הזה השתמשו ומשתמשים עד היום אמני האיסלאם. העיטור המגולף הזה נקרא "ערבסקה" (Arabesque). הוא נפוץ בעיטור מבני ציבור דתיים, בתי קודש וכתבי קודש מוסלמיים.
הערבסקות הן צורות או מוטיבים עיטוריים מופשטים שהאמנות המוסלמית מרבה להשתמש בהם. הן נולדו כשהאמנים המוסלמים יצרו עם הזמן משטחים מעוטרים בקווים ובצורות שיוצרים דגמים החוזרים על עצמם. הערבסקות כללו בדרך כלל עיטורים חוזרים כמו עלים, גבעולים שזורים ותבניות גאומטריות שונות.
יש חוקרי תולדות האמנות שרואים בערבסקה המוסלמית שילוב של מסתורין ורוחניות. אחרים רואים בה פשוט אסתטיקה שנולדה מתוך האילוץ שיצר האיסור הדתי.
מקורות ההשראה של הערבסקות לא ברורים לחלוטין. צורות הערבסקה משתמשות במרכיבים מעולם הצומח, כמו שריגים וצורות עלים. על שימוש מופשט במרכיבים כאלה אין איסור דתי. גם טקסטים מהקוראן, הספר הקדוש למוסלמים, משמשים לאמני הערבסקה, השוזרים אותם ויוצרים דגמים מופשטים שהדת מתירה להם ליצור.
הערבסקות היו לצורה הנפוצה והשכיחה באמנות המוסלמית ואמני הגילוף של ערבסקות היו מבוקשים מאד. גם הקליגרפיה המוסלמית הושפעה והשפיעה על אמנות הערבסק. במאה ה-20 הושפעה מהן האמנות המודרנית והרבתה להשתמש בערבסקות המופשטות בתחומי האמנות השונים. הערבסקה האקזוטית מהמזרח מצאה את דרכה לאמנות הציור של ציירים מודרניים כמו אנרי מאטיס, למחול, למוסיקה ולאדריכלות העולמית המודרנית שחיפשה צורות מופשטות בתרבויות העולם ולעיטור רהיטים, במיוחד בזרם האר-נובו.
זוהי הערבסקה באמנות האסלאם ותפקידה המרכזי כל כך באדריכלות ובאמנות הזו (עברית):
https://youtu.be/0NGGDXBanhs
הנה הערבסקות המצוירות:
http://youtu.be/z-NFKNd6VNg
ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:
https://youtu.be/yGp29FIirI8
פעמים רבות מדובר בגאומטריה או בעיטור בודד החוזר על עצמו (מתורגם):
http://youtu.be/pg1NpMmPv48
ערבסקות בתקרה של מסגד:
http://youtu.be/BPwJDnHggps
ערבסקה בכיתוב על מבנים איסלמיים:
http://youtu.be/yGp29FIirI8
אמנות הערבסקה תרמה רבות לקליגרפיה האיסלאמית:
http://youtu.be/DO9I6TAzkPI
גילוף ערבסקות:
http://youtu.be/J7Rxbu4FY4Q
מהו הסגנון הבינלאומי באדריכלות?
הסגנון הבינלאומי (International Style), הוא זרם-משנה וים-תיכוני של סגנון הבאוהאוס (הסגנון המודרניסטי באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה).
בגרמניה של אחרי מלחמת העולם הראשונה אין כסף לאומה המובסת עם הכלכלה המדממת, לבנות מבנים מפוארים בסגנונות היוקרתיים שלהם התרגלה בעבר. במקומם היא נדרשת לבנות בנייה יעילה, מהירה וחסכונית. נולד הצורך בסגנון בנייה שמתאים למגבלות ולצרכים החדשים של גרמניה.
כך נולד המודרניזם. עם הולדת בית הספר "באוהאוס" בגרמניה, מוסד חדשני שהתקיים שנים מועטות, אך שינה את פני האדריכלות, הבנייה והעיצוב של המאה ה-20.
אז מהו הסגנון הבינלאומי? - למעשה זהו הבאוהאוס, אבל כזה שהתאקלם בעולם.
בשנת 1933 נסגר בית הספר באוהאוס על ידי הנאצים. סגירת בית הספר הנודע גרמה לכך שמורי ובוגרי בית הספר, חלקם יהודים, נפוצו לכל עבר והתיישבו בארצות שונות ברחבי העולם.
הסגנון של הבאוהאוס נפוץ בעולם ואותם אדריכלים ומעצבים סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ויזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".
במבנים שנבנו בעולם בסגנון הבינלאומי בלטו מאפיינים שונים, חלקם הגדול בא מהבאוהאוס המקורי.
המובהקים שבהם היו פשטות עיצובית, הימנעות מקישוטים, הדגשה של קווי המתאר המרובעים של הבניין, שלעתים הם מעוגלים (בהשראת האוניות והספינות שהביאו אותם לכאן בדרך הים).
עוד מאפיינים בסגנון הם הרבה אור, שמוכנס לדירות באמצעות חלונות אופקיים ארוכים. המבנים בסגנון זה מטויחים וצבועים בדרך כלל בלבן ומאופיינים גם בהרבה מתכת וזכוכית. הגג שטוח, הסורגים אנכיים. חדרי המדרגות נבנו עם מדרגות לולייניות ובאמצע כוללים את חריץ האוויר המרכזי, העולה מלמטה למעלה.
#מה לסגנון הבינלאומי ולתל אביב?
בשנות ה-30 התרחשה עליה של אדריכלים גרמנים מוכשרים לארץ ישראל. הם עזבו את גרמניה, שהפכה גזענית, נאצית ורודפת יהודים.
העולים הללו הביאו לתל אביב, העיר הצעירה והתוססת, את הסגנון הבינלאומי. כי יצא שבעיר תל אביב, שנבנתה וגדלה בשנים ההן בקצב מואץ, נבנו מבנים רבים בסגנון הבינלאומי.
בכך עברה העיר מהסגנון האקלקטי, המאופיין במגוון סגנונות המעורבבים ביניהם, אל הסגנון הבינלאומי, המודרני, בעל הקווים הנקיים ואוהב השמש והאוויר.
בדיעבד הייתה תל אביב לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון זה. את המבנים ה"בינלאומיים" המשיכו לבנות בתל אביב במשך שנים רבות ולמעשה עד שנות ה-70 של המאה ה-20.
כך זכתה העיר תל אביב עם הזמן לכינוי "העיר הלבנה", על שום הבניינים הלבנים שנבנו אז בסגנון הבינלאומי. בזכות הבנייה בסגנון הבינלאומי היא גם הוכרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
הנה הסיפור של הסגנון הבינלאומי בתל אביב - "העיר הלבנה" (עברית):
https://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
על תל אביב והסגנון הבינלאומי שמזוהה איתה:
https://youtu.be/ug7W_o4g-NY
העיר יצאה נשכרת מכך שגאון תכנן אותה:
https://youtu.be/yWwa-UJcxWw
והנה סקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s
מהו כיסא ברצלונה?
"כיסא ברצלונה" (Barcelona Chair) הוא כיסא ידוע במיוחד, שעוצב בידי לודוויג מיס ון דר רוהה ולילי רייך לביתן הגרמני בתערוכה העולמית של ברצלונה (בשנת 1929).
העיצוב התעשייתי מודרניסטי של הכיסא נחשב משמעותי בזרם העיצוב המודרניסטי בריהוט. הוא גם מהווה הדגמה נהדרת של גישת less is more, המפשטת ומסננת למינימום האפשרי, של ואן דה רוהה.
לודוויג מיס היה משכיל ורחב אופקים במיוחד ולתכנון הכיסא הוא שאב השראה מהכיסאות המתקפלים של התקופה הרומית העתיקה.
התוצאה ידועה: הכיסא הפך לאייקון והוא מהרהיטים הקלאסיים הכי אהובים ונערצים עד עצם היום הזה. ואגב, לכיסא ברצלונה עיצבו השניים גם הדום תואם.
הנה כסא ברצלונה:
https://youtu.be/2zOIQ8wweAc
כך הוא משווק כיום:
http://youtu.be/lMLOKc-p1M4
מצגת וידאו של הכסא האלמותי:
https://youtu.be/V6sOFg2F3Cs
כך מציגים אותו אנשי המכירות:
https://youtu.be/K64qbDAf0H0
וכך ניתן לצייר את כסא הברצלונה האייקוני:
https://youtu.be/VsSiOp1OUOU
מהם הגרגוילים שבקירות הכנסיות?
לפני שנים הוציאו בוולט דיסני את הסדרה המצוירת "הגַרְגוֹיְלִים", שבה קמים פסלי מפלצות מאבן לתחיה מידי לילה, בטירה ששוחזרה על גבי מגדל מודרני בניו יורק. אבל מהם אותם גרגוילים מוזרים?
ובכן, הגַרְגוֹיל (Gargoyle), כמו הכרכוב, או הגרוטסק, הוא פסל שד, רכיב פיסולי המשובץ במבנים עתיקים, לרוב בכנסיות וקתדרלות נוצריות, ונועד להוות גם סוג של אלמנט פיסולי אמנותי, אבל גם... מרזב.
מרזב? - ובכן, כן. בבניינים כאלה חשוב מאד שהמים יירדו מהגגות, בכדי שלא לגרום לנזקים ודליפות מים, שבכנסיות ובקתדרלות הגדולות יכולים לגרום נזק עצום לתשמישי הקדושה וליצירות האמנות היקרות והעתיקות כל כך.
אבל לצד זה שה"גרגויל" שימש כמרזב, הוא שימש כדי להפחיד. אבל למה צריך להפחיד אנשים בבניין? - ובכן, התשובה קצת משונה, כי הוא לא נועד להפחיד בני אדם, אלא שדים ורוחות רעות, כך שיימנעו להיכנס לכנסייה!
מצד שני, יש המאמינים שאלה הנשמות של מי שחטאו ומשלמים את מחיר החטאים שצברו.
צורת המפלצות דמויות הדרקונים, השדים או סתם יצורים שלא נשמח להתחבר איתם, הופנו תמיד כלפי חוץ והפחידו את האנשים שעברו ליד המבנה. בשביל הכנסיות היה כאן איום לא מוסווה מדי, על המאמין הרשלן, שלא הגיע זמן רב לווידוי ולתפילות ובבנייני ציבור אחרים סתם עניין של טרנד ימי ביניימי נפוץ.
כך או כך, הגרגוילים מאפיינים את האדריכלות הגותית, בה מיקמו אותם על קצה הגג כמרזבי מים קישוטיים.
לא פעם תוכלו לראות פסלי שדים ומפלצות כאלה, שהם לא מרזבים. על אף שבציבור מכנים בדרך כלל את כל פסלי המפלצות והשדים "גרגויל", יש אבחנה ברורה בין "גרגויל" לבין הסוג השני, המכונה "גרוטסק". בעוד שהגרגויל הוא מרזב מפוסל ומעוצב כמפלצת, הגרוטסק הוא פסל של מפלצת שאיננו מרזב. עם זאת, מחוץ לחוגים המקצועיים מקובל לכנות את שני סוגי הפסלים בשם "גרגויל".
הנה גרגוילים שיוצאים מקו המבנה, להורדת מי הגשמים:
https://youtu.be/VPLID9Y5ydw
הגרוטסקות ששורשיהן בימי הביניים:
https://youtu.be/nOlE_malBqk
הגורגוילים מהסרט של דיסני בשם זה:
https://youtu.be/ygrEVnrg3Ic
וסרט תיעודי על הגרגוילים:
https://youtu.be/Y60e92MFnJE?long=yes
מהו סגנון הבאוהאוס?
סגנון הבאוהאוס (Bauhaus) הוא סגנון באדריכלות, סגנון מודרני ראשון, שבא בניגוד לסגנונות הקלאסיים והניאו-קלאסיים - אלו ששלטו לפני כן בעולם.
הבאוהאוס נולד בשנת 1919, עם לידתו של בית הספר בשם זה בגרמניה. בית הספר הזה התקיים רק 14 שנים, עד שהנאצים סגרו אותו, אבל השפיע מאד על האדריכלות המודרנית.
סגנון הבאוהאוס נולד ממצוקה. בשנת 1919, עם התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, הייתה כלכלתה של גרמניה במשבר חמור מאד.
לאומה המובסת, שסבלה מהרס רב מהמלחמה, לא היה די כסף בכדי לבנות מבנים מפוארים בסגנונות היוקרתיים שלהם התרגלה בעבר. במקומם היא נדרשת לבנות בנייה יעילה, מהירה וחסכונית. נולד הצורך בסגנון בנייה שמתאים למגבלות ולצרכים החדשים של גרמניה.
כך נולד בית הספר "באוהאוס" בגרמניה, מוסד שהתקיים שנים מועטות, אך שינה את פני האדריכלות והעיצוב של המאה ה-20. הוא פיתח שיטות וסגנון בנייה, שהתאימו לצרכים ולקשיים החדשים של גרמניה.
"סגנון הבאוהאוס" הוא סגנון שימושי פשוט, שדגל בביטול כל הקישוטים שהיו נהוגים עד אז בעיצוב ובאדריכלות. במקום קישוטים מיותרים, הוא היה מואר, נקי מקישוטים ומאופיין בקווים ישרים ונקיים או מעוגלים. האדריכלות שלו הביאה חלונות אופקיים, בתים מטויחים בטיח חלק ולבן, ושילוב בבניה של מתכת וזכוכית.
את הבנייה הראשונית בסגנון הבאוהאוס ניתן לראות בבניין הבאוהאוס שבעיר דסאו בגרמניה.
אגב, הבאוהאוס בולט במגוון בניינים בעיר תל אביב דווקא, עיר שהתפתחה באותם הימים והפכה לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון הבינלאומי, תת-סגנון של הבאוהאוס, שהתאים אותו לצרכים של הסביבה הים-תיכונית, שאינה גרמניה של הבאוהאוס.
הרעיון שיצא מהבאוהאוס הוא של התחדשות מתמדת ושינוי ללא הפסקה, סגנון שמתאים את עצמו לרוח השינוי האנושי. מוטיב נוסף היה הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט, באמצעות התכנון הנכון וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב ונועדו בדרך כלל להוסיף ליוקרתו, בלי קשר לשימושיות שלהם.
המטרה של סגנון הבאוהאוס היתה לדאוג שהאדם לא יאבד בעולם התעשייתי, המנוכר והקר שהלך והתפתח אז באירופה. את הניכור המאיים הזה ניתן לראות בסרטים מאותה תקופה, כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג ו"זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין.
שווה לדעת שסגנון באוהאוס לא עסק רק באדריכלות, אלא גם בעיצוב פנים, עיצוב רהיטים וכלי בית. ראו דוגמאות לכך באאוריקה בתגית "באוהאוס".
אגב, בגרמנית פירוש המילה "באוהאוס" הוא "בית הבנייה". זהו אותו צריף או בית זמני שנבנה באתר בנייה ובו נפגשים בעלי המקצוע ועובדים ומפקחים על תהליך הבנייה מקרוב.
הנה הסיפור של הבאוהאוס בסרטון אנימציה:
http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q
תקציר תולדות הבאוהאוס (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s
אוסף דוגמאות לעיצובי באוהאוס מכל הסוגים:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
מעט על סגנון הבאוהאוס בתל אביב:
https://youtu.be/VVtNHXZdEgc
והסגנון הבינלאומי שנולד ממנו ומככב בתל אביב (עברית):
http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
מה תרם לעולם בית הספר באוהאוס?
הבאוהאוס (Bauhaus) הוא סגנון באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם לידתו של בית הספר בשם זה בגרמניה.
פירוש המילה "באוהאוס" הוא בגרמנית "בית הבנייה", שמו של הצריף הזמני שמוקם באתר בנייה ומפגיש את אנשי המקצוע המעורבים בבנייתו.
הרעיון שעמד בבסיסו הוא של התחדשות מתמדת ושינוי ללא הפסקה, סגנון שמתאים את עצמו לרוח השינוי האנושי. מוטיב נוסף היה הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט, באמצעות התכנון הנכון וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב ונועדו בדרך כלל להוסיף ליוקרתו, בלי קשר לשימושיות שלהם.
באוהאוס היה שמו של בית ספר גרמני לעיצוב, בנייה ואדריכלות, שבוגריו היו מהבולטים במפתחי הסגנון הבינלאומי. בית הספר התקיים רק 14 שנים, כשהנאצים סגרו אותו.
בין השנים 1919-1933 למדו ולימדו בו אדריכלים מפורסמים רבים, שפיתחו את הסגנון הבינלאומי. הסגנון הבינלאומי הוא אחת האסכולות החשובות ביותר באדריכלות המודרנית, אם כי עסק גם בתחומים שנלמדו בבאוהאוס עוד קודם לאדריכלות - עיצוב פנים, עיצוב כלי בית ועיצוב רהיטים.
האדריכל ולטר גרופיוס הקים את מוסד הבאוהוס, ששינה במהירות הבזק את פני העיצוב והאדריכלות במאה ה-20. הבאוהאוס הוקם במטרה להכשיר את מעצבי העתיד ובעיקר לשלב בין אמנות ואומנות, בין אסתטיקה לשימושיות.
במוסד רצו לתת לטכנולוגיה והתעשייה את הרוח וההשראה של עולם האמנות והעיצוב.
המטרה של סגנון הבאוהאוס היתה לדאוג שהאדם לא יאבד בעולם התעשייתי, המנוכר והקר שהלך והתפתח אז באירופה. את הניכור המאיים הזה ניתן לראות בסרטים מאותה תקופה, כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג ו"זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין.
בשנת 1933, לאחר התנכלויות וקשיים רבים, נסגר בית הספר בהוראת השלטון הנאצי בגרמניה. הגזרות של היטלר ושלטונו הפיצו את בוגרי ביה"ס, חלקם יהודים, בכל רחבי העולם ולמעשה סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ואלו יזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".
"סגנון הבאוהאוס" הוא סגנון שימושי פשוט, מואר, נקי מקישוטים ומאופיין בקווים ישרים ונקיים או מעוגלים. הוא השתמש בטיח לבן, במתכת וזכוכית.
את סגנון הבאוהאוס ניתן לראות היטב בבניין הבאוהאוס שבעיר דסאו ובהתגלמות הבינלאומית שלו בעיר תל אביב, שהתפתחה באותם הימים והפכה לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון הבינלאומי, תת-סגנון של הבאוהאוס, שהתאים אותו לצרכים של הסביבה הים-תיכונית, שאינה גרמניה של הבאוהאוס. ראו אותו בתגית "הסגנון הבינלאומי".
הנה הסיפור של הבאוהאוס:
https://youtu.be/XrH-YOWQqTg
בסרטון אנימציה:
http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q
מבית ספר לאמנות לזרם בה - תולדות הבאוהאוס:
https://youtu.be/64UkLqat7Yw
אוסף דוגמאות לעיצובי באוהאוס מכל הסוגים:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
על הסגנון הבינלאומי בתל אביב (עברית):
http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
בבאוהאוס נולד גם הריהוט המודרני, המאופיין במינימליזם, שימושיות והיעדרם של פרטים וקישוטים:
https://youtu.be/A0HgpHjeZ84
וסקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s
ארכיטקטורה (Architecture), או בעברית אדריכלות, היא אמנות התכנון של מבנים מסוגים שונים, מבתים ועד מגדלים, גשרים, מבני ציבור ומפעלים. האדריכלים הם גם מהנדסים, שיודעים לחשב את החישובים הנדרשים לתכנון מבנים מורכבים, אך הם גם אמנים, היודעים להקנות להם יופי ומראה.
מפני שהאדריכל הוא אמן שיודע גם לתכנן את המבנה כך שיהיה יפה למראה ומיוחד וגם חזק ויציב לשנים רבות, זוכים האדריכלים הגדולים להרבה כבוד. אחרי הכל, עבודותיהם הן הגדולות ביותר בעולם האמנות..
הנה מקצוע האדריכלות:
http://youtu.be/anfLSnAL_Sw
זוהי אדריכלות:
http://youtu.be/wQT7FXKvd28
מצגת וידאו על האדריכלות:
http://youtu.be/NL1HkCiSxvg
וכך משפיעה הטכנולוגיה הדיגיטלית על אדריכלות:
http://youtu.be/AuGwpBb8sE8
מודעות של סרטים בימינו (Film posters) הן לרוב מודפסות וברובן עשויות מצילומים מעובדים. הן כוללות תמונות, פונטים וגרפיקה שנעשים כולם על גבי מחשב.
אבל פעם ציירו בכל העולם מודעות כאלה ביד. הן היו גדולות והתנוססו על הקיר הגבוה של בית הקולנוע, ממש מעל הכניסה. לא פעם, במיוחד בסרטים עם כוכבי ענק, הן גם כללו ציורי קאט אאוט של הדמויות, שיצאו מגבולות המודעה ובלטו למרחקים.
את המודעות הללו ציירו אז אמנים ששימשו כציירי מודעות קולנוע (Film poster painters). מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת הם התפרנסו מהמלאכה הזו וציירו בידם מודעות ענק ססגוניות, המפתות לבוא ולראות את הסרטים.
בתעשיית הסרטים ההודית, שנקראת בוליווד, מעין קישור מחוייך להוליווד בירת הקולנוע של אמריקה, משתמשים עד היום במודעות מצוירות ביד. הן זכו לכינוי "בוליווד ארט" (Bollywood Art). האמנים שמציירים אותן ביד מקבלים פרוטות, פחות מדפוס מודרני ומספיק כדי שיעסיקו אותם באמנות השימושית הזו.
גם בהודו ובמדינות נוספות הולכות המודעות המצוירות ונעלמות, לטובת הדפוס המודרני. אבל במדינות בהן העוני כה גדול המודעות המודפסות נדירות יחסית. יש עדיין בתי קולנוע קטנים ופשוטים, שזול להם יותר להעסיק ציירים, מאשר לשלם על דפוס של מודעות לכל סרט חדש.
כך או כך, האמנים הללו ברובם מבוגרים. אמנם לעתים הם מכשירים בסדנה שלהם צעירים, אבל התשלום הנמוך עבור ציור הפוסטרים המצוירים הללו, כלל לא מבטיח שהצעירים הללו ימשיכו להתפרנס מעיסוק זה גם בעתיד.
הנה סיפורם של אמני מודעות הסרטים הגדולות:
https://youtu.be/KDcakET4T10
אמן שעדיין מתפרנס מציור פוסטרים:
https://youtu.be/CdWZZp7nLLc
סיפורו של עולם הולך ונעלם:
https://youtu.be/oZIqo0S-ANs
סטודיו של אמן מודעות ענק:
https://youtu.be/-fagPDuwxkQ
כך מצייר הצייר האחרון במומבאי את מודעות הסרטים:
https://youtu.be/AyYknNBzp_4
כך מציירים שלטי ענק של סרטי בוליווד:
https://youtu.be/_-eYbK47PDE
ציורי קאט אאוט בבנגלור בהודו:
https://youtu.be/ohXCLLAB9eQ
וצייר טאיווני מהאחרונים שעדיין ציירו מודעות לקולנוע:
https://youtu.be/4JLJsbSJq5s
ציורי קיר על בניינים (Murals) הם לא דבר חדש. אבל לא פעם מציירים גם ציורי ענק, בסדר גודל של בניין שלם, או במקרה של מלון פיגורואה (Hotel Figueroa) שבלוס אנג'לס, על פני שלושה בניינים שלמים.
במקרה של המלון הזה, בן 24 הקומות, הציורים המרכזיים שלו בשנה מצוירים במהלך התקופה של תערוכה שנתית של עולם הגיימינג ותעשיית המשחקים, תערוכת E3. כמובן שציורי הענק הן פרסומות לחברות בתחום הזה.
את הציורים מכינים קודם כל בסטודיו על מחשב. לאחר מכן מדפיסים בענק המון גליונות קטנים של הציור ואז יושבים עובדי החברה וחותכים את הציורים בקווי המתאר של הדמויות, הפונטים ושאר המרכיבים.
כשמגיעים הציירים אל הבניין, הם מדביקים עליו, אחד אחד, את הגליונות שמרכיבים בהדרגה את הציור הרגיל. דרך כל גליון, הם צובעים על הקיר את מה שדרוש כדי לחקות אותו היטב ולבסוף, כשהכל מוסר מהמבנה, או במקרה של מלון פיגורואה מ-3 המבנים, רואים את הציורים במלוא הדרם.
המעניין הוא שעם כל הטכנולוגיה המודרנית, עדיין אמני ומקצועני הקיר זקוקים לציור ביד, כדי להשלים את העבודה הכל כך מושלמת שלהם.
כך מציירים את ציורי הקיר הענקיים בערים (עברית):
https://youtu.be/Of1tY-9ddUo?t=131&end=5m25s
אנשי החברה מתארים את תהליך הציור על הבניינים:
https://youtu.be/-6oshTPjcWc
וסרטון קפיצות זמן של הציור על מבנים גדולים:
https://youtu.be/uJSADis9Xqc?t=4
האמונה האיסלאמית אוסרת על ציור דיוקנאות, פורטרטים של בני אדם. לכן נמנעו האמנים ומאמיני האיסלאם לעטר את המסגדים שלהם בתמונות וציורים אנושיים. הדבר הוביל למסורת של עיטור שמתבסס על תבניות חוזרות. בעיטור הזה השתמשו ומשתמשים עד היום אמני האיסלאם. העיטור המגולף הזה נקרא "ערבסקה" (Arabesque). הוא נפוץ בעיטור מבני ציבור דתיים, בתי קודש וכתבי קודש מוסלמיים.
הערבסקות הן צורות או מוטיבים עיטוריים מופשטים שהאמנות המוסלמית מרבה להשתמש בהם. הן נולדו כשהאמנים המוסלמים יצרו עם הזמן משטחים מעוטרים בקווים ובצורות שיוצרים דגמים החוזרים על עצמם. הערבסקות כללו בדרך כלל עיטורים חוזרים כמו עלים, גבעולים שזורים ותבניות גאומטריות שונות.
יש חוקרי תולדות האמנות שרואים בערבסקה המוסלמית שילוב של מסתורין ורוחניות. אחרים רואים בה פשוט אסתטיקה שנולדה מתוך האילוץ שיצר האיסור הדתי.
מקורות ההשראה של הערבסקות לא ברורים לחלוטין. צורות הערבסקה משתמשות במרכיבים מעולם הצומח, כמו שריגים וצורות עלים. על שימוש מופשט במרכיבים כאלה אין איסור דתי. גם טקסטים מהקוראן, הספר הקדוש למוסלמים, משמשים לאמני הערבסקה, השוזרים אותם ויוצרים דגמים מופשטים שהדת מתירה להם ליצור.
הערבסקות היו לצורה הנפוצה והשכיחה באמנות המוסלמית ואמני הגילוף של ערבסקות היו מבוקשים מאד. גם הקליגרפיה המוסלמית הושפעה והשפיעה על אמנות הערבסק. במאה ה-20 הושפעה מהן האמנות המודרנית והרבתה להשתמש בערבסקות המופשטות בתחומי האמנות השונים. הערבסקה האקזוטית מהמזרח מצאה את דרכה לאמנות הציור של ציירים מודרניים כמו אנרי מאטיס, למחול, למוסיקה ולאדריכלות העולמית המודרנית שחיפשה צורות מופשטות בתרבויות העולם ולעיטור רהיטים, במיוחד בזרם האר-נובו.
זוהי הערבסקה באמנות האסלאם ותפקידה המרכזי כל כך באדריכלות ובאמנות הזו (עברית):
https://youtu.be/0NGGDXBanhs
הנה הערבסקות המצוירות:
http://youtu.be/z-NFKNd6VNg
ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:
https://youtu.be/yGp29FIirI8
פעמים רבות מדובר בגאומטריה או בעיטור בודד החוזר על עצמו (מתורגם):
http://youtu.be/pg1NpMmPv48
ערבסקות בתקרה של מסגד:
http://youtu.be/BPwJDnHggps
ערבסקה בכיתוב על מבנים איסלמיים:
http://youtu.be/yGp29FIirI8
אמנות הערבסקה תרמה רבות לקליגרפיה האיסלאמית:
http://youtu.be/DO9I6TAzkPI
גילוף ערבסקות:
http://youtu.be/J7Rxbu4FY4Q
אמנות שימושית
הסגנון הבינלאומי (International Style), הוא זרם-משנה וים-תיכוני של סגנון הבאוהאוס (הסגנון המודרניסטי באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה).
בגרמניה של אחרי מלחמת העולם הראשונה אין כסף לאומה המובסת עם הכלכלה המדממת, לבנות מבנים מפוארים בסגנונות היוקרתיים שלהם התרגלה בעבר. במקומם היא נדרשת לבנות בנייה יעילה, מהירה וחסכונית. נולד הצורך בסגנון בנייה שמתאים למגבלות ולצרכים החדשים של גרמניה.
כך נולד המודרניזם. עם הולדת בית הספר "באוהאוס" בגרמניה, מוסד חדשני שהתקיים שנים מועטות, אך שינה את פני האדריכלות, הבנייה והעיצוב של המאה ה-20.
אז מהו הסגנון הבינלאומי? - למעשה זהו הבאוהאוס, אבל כזה שהתאקלם בעולם.
בשנת 1933 נסגר בית הספר באוהאוס על ידי הנאצים. סגירת בית הספר הנודע גרמה לכך שמורי ובוגרי בית הספר, חלקם יהודים, נפוצו לכל עבר והתיישבו בארצות שונות ברחבי העולם.
הסגנון של הבאוהאוס נפוץ בעולם ואותם אדריכלים ומעצבים סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ויזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".
במבנים שנבנו בעולם בסגנון הבינלאומי בלטו מאפיינים שונים, חלקם הגדול בא מהבאוהאוס המקורי.
המובהקים שבהם היו פשטות עיצובית, הימנעות מקישוטים, הדגשה של קווי המתאר המרובעים של הבניין, שלעתים הם מעוגלים (בהשראת האוניות והספינות שהביאו אותם לכאן בדרך הים).
עוד מאפיינים בסגנון הם הרבה אור, שמוכנס לדירות באמצעות חלונות אופקיים ארוכים. המבנים בסגנון זה מטויחים וצבועים בדרך כלל בלבן ומאופיינים גם בהרבה מתכת וזכוכית. הגג שטוח, הסורגים אנכיים. חדרי המדרגות נבנו עם מדרגות לולייניות ובאמצע כוללים את חריץ האוויר המרכזי, העולה מלמטה למעלה.
#מה לסגנון הבינלאומי ולתל אביב?
בשנות ה-30 התרחשה עליה של אדריכלים גרמנים מוכשרים לארץ ישראל. הם עזבו את גרמניה, שהפכה גזענית, נאצית ורודפת יהודים.
העולים הללו הביאו לתל אביב, העיר הצעירה והתוססת, את הסגנון הבינלאומי. כי יצא שבעיר תל אביב, שנבנתה וגדלה בשנים ההן בקצב מואץ, נבנו מבנים רבים בסגנון הבינלאומי.
בכך עברה העיר מהסגנון האקלקטי, המאופיין במגוון סגנונות המעורבבים ביניהם, אל הסגנון הבינלאומי, המודרני, בעל הקווים הנקיים ואוהב השמש והאוויר.
בדיעבד הייתה תל אביב לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון זה. את המבנים ה"בינלאומיים" המשיכו לבנות בתל אביב במשך שנים רבות ולמעשה עד שנות ה-70 של המאה ה-20.
כך זכתה העיר תל אביב עם הזמן לכינוי "העיר הלבנה", על שום הבניינים הלבנים שנבנו אז בסגנון הבינלאומי. בזכות הבנייה בסגנון הבינלאומי היא גם הוכרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
הנה הסיפור של הסגנון הבינלאומי בתל אביב - "העיר הלבנה" (עברית):
https://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
על תל אביב והסגנון הבינלאומי שמזוהה איתה:
https://youtu.be/ug7W_o4g-NY
העיר יצאה נשכרת מכך שגאון תכנן אותה:
https://youtu.be/yWwa-UJcxWw
והנה סקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s
"כיסא ברצלונה" (Barcelona Chair) הוא כיסא ידוע במיוחד, שעוצב בידי לודוויג מיס ון דר רוהה ולילי רייך לביתן הגרמני בתערוכה העולמית של ברצלונה (בשנת 1929).
העיצוב התעשייתי מודרניסטי של הכיסא נחשב משמעותי בזרם העיצוב המודרניסטי בריהוט. הוא גם מהווה הדגמה נהדרת של גישת less is more, המפשטת ומסננת למינימום האפשרי, של ואן דה רוהה.
לודוויג מיס היה משכיל ורחב אופקים במיוחד ולתכנון הכיסא הוא שאב השראה מהכיסאות המתקפלים של התקופה הרומית העתיקה.
התוצאה ידועה: הכיסא הפך לאייקון והוא מהרהיטים הקלאסיים הכי אהובים ונערצים עד עצם היום הזה. ואגב, לכיסא ברצלונה עיצבו השניים גם הדום תואם.
הנה כסא ברצלונה:
https://youtu.be/2zOIQ8wweAc
כך הוא משווק כיום:
http://youtu.be/lMLOKc-p1M4
מצגת וידאו של הכסא האלמותי:
https://youtu.be/V6sOFg2F3Cs
כך מציגים אותו אנשי המכירות:
https://youtu.be/K64qbDAf0H0
וכך ניתן לצייר את כסא הברצלונה האייקוני:
https://youtu.be/VsSiOp1OUOU
לפני שנים הוציאו בוולט דיסני את הסדרה המצוירת "הגַרְגוֹיְלִים", שבה קמים פסלי מפלצות מאבן לתחיה מידי לילה, בטירה ששוחזרה על גבי מגדל מודרני בניו יורק. אבל מהם אותם גרגוילים מוזרים?
ובכן, הגַרְגוֹיל (Gargoyle), כמו הכרכוב, או הגרוטסק, הוא פסל שד, רכיב פיסולי המשובץ במבנים עתיקים, לרוב בכנסיות וקתדרלות נוצריות, ונועד להוות גם סוג של אלמנט פיסולי אמנותי, אבל גם... מרזב.
מרזב? - ובכן, כן. בבניינים כאלה חשוב מאד שהמים יירדו מהגגות, בכדי שלא לגרום לנזקים ודליפות מים, שבכנסיות ובקתדרלות הגדולות יכולים לגרום נזק עצום לתשמישי הקדושה וליצירות האמנות היקרות והעתיקות כל כך.
אבל לצד זה שה"גרגויל" שימש כמרזב, הוא שימש כדי להפחיד. אבל למה צריך להפחיד אנשים בבניין? - ובכן, התשובה קצת משונה, כי הוא לא נועד להפחיד בני אדם, אלא שדים ורוחות רעות, כך שיימנעו להיכנס לכנסייה!
מצד שני, יש המאמינים שאלה הנשמות של מי שחטאו ומשלמים את מחיר החטאים שצברו.
צורת המפלצות דמויות הדרקונים, השדים או סתם יצורים שלא נשמח להתחבר איתם, הופנו תמיד כלפי חוץ והפחידו את האנשים שעברו ליד המבנה. בשביל הכנסיות היה כאן איום לא מוסווה מדי, על המאמין הרשלן, שלא הגיע זמן רב לווידוי ולתפילות ובבנייני ציבור אחרים סתם עניין של טרנד ימי ביניימי נפוץ.
כך או כך, הגרגוילים מאפיינים את האדריכלות הגותית, בה מיקמו אותם על קצה הגג כמרזבי מים קישוטיים.
לא פעם תוכלו לראות פסלי שדים ומפלצות כאלה, שהם לא מרזבים. על אף שבציבור מכנים בדרך כלל את כל פסלי המפלצות והשדים "גרגויל", יש אבחנה ברורה בין "גרגויל" לבין הסוג השני, המכונה "גרוטסק". בעוד שהגרגויל הוא מרזב מפוסל ומעוצב כמפלצת, הגרוטסק הוא פסל של מפלצת שאיננו מרזב. עם זאת, מחוץ לחוגים המקצועיים מקובל לכנות את שני סוגי הפסלים בשם "גרגויל".
הנה גרגוילים שיוצאים מקו המבנה, להורדת מי הגשמים:
https://youtu.be/VPLID9Y5ydw
הגרוטסקות ששורשיהן בימי הביניים:
https://youtu.be/nOlE_malBqk
הגורגוילים מהסרט של דיסני בשם זה:
https://youtu.be/ygrEVnrg3Ic
וסרט תיעודי על הגרגוילים:
https://youtu.be/Y60e92MFnJE?long=yes
סגנון הבאוהאוס (Bauhaus) הוא סגנון באדריכלות, סגנון מודרני ראשון, שבא בניגוד לסגנונות הקלאסיים והניאו-קלאסיים - אלו ששלטו לפני כן בעולם.
הבאוהאוס נולד בשנת 1919, עם לידתו של בית הספר בשם זה בגרמניה. בית הספר הזה התקיים רק 14 שנים, עד שהנאצים סגרו אותו, אבל השפיע מאד על האדריכלות המודרנית.
סגנון הבאוהאוס נולד ממצוקה. בשנת 1919, עם התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, הייתה כלכלתה של גרמניה במשבר חמור מאד.
לאומה המובסת, שסבלה מהרס רב מהמלחמה, לא היה די כסף בכדי לבנות מבנים מפוארים בסגנונות היוקרתיים שלהם התרגלה בעבר. במקומם היא נדרשת לבנות בנייה יעילה, מהירה וחסכונית. נולד הצורך בסגנון בנייה שמתאים למגבלות ולצרכים החדשים של גרמניה.
כך נולד בית הספר "באוהאוס" בגרמניה, מוסד שהתקיים שנים מועטות, אך שינה את פני האדריכלות והעיצוב של המאה ה-20. הוא פיתח שיטות וסגנון בנייה, שהתאימו לצרכים ולקשיים החדשים של גרמניה.
"סגנון הבאוהאוס" הוא סגנון שימושי פשוט, שדגל בביטול כל הקישוטים שהיו נהוגים עד אז בעיצוב ובאדריכלות. במקום קישוטים מיותרים, הוא היה מואר, נקי מקישוטים ומאופיין בקווים ישרים ונקיים או מעוגלים. האדריכלות שלו הביאה חלונות אופקיים, בתים מטויחים בטיח חלק ולבן, ושילוב בבניה של מתכת וזכוכית.
את הבנייה הראשונית בסגנון הבאוהאוס ניתן לראות בבניין הבאוהאוס שבעיר דסאו בגרמניה.
אגב, הבאוהאוס בולט במגוון בניינים בעיר תל אביב דווקא, עיר שהתפתחה באותם הימים והפכה לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון הבינלאומי, תת-סגנון של הבאוהאוס, שהתאים אותו לצרכים של הסביבה הים-תיכונית, שאינה גרמניה של הבאוהאוס.
הרעיון שיצא מהבאוהאוס הוא של התחדשות מתמדת ושינוי ללא הפסקה, סגנון שמתאים את עצמו לרוח השינוי האנושי. מוטיב נוסף היה הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט, באמצעות התכנון הנכון וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב ונועדו בדרך כלל להוסיף ליוקרתו, בלי קשר לשימושיות שלהם.
המטרה של סגנון הבאוהאוס היתה לדאוג שהאדם לא יאבד בעולם התעשייתי, המנוכר והקר שהלך והתפתח אז באירופה. את הניכור המאיים הזה ניתן לראות בסרטים מאותה תקופה, כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג ו"זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין.
שווה לדעת שסגנון באוהאוס לא עסק רק באדריכלות, אלא גם בעיצוב פנים, עיצוב רהיטים וכלי בית. ראו דוגמאות לכך באאוריקה בתגית "באוהאוס".
אגב, בגרמנית פירוש המילה "באוהאוס" הוא "בית הבנייה". זהו אותו צריף או בית זמני שנבנה באתר בנייה ובו נפגשים בעלי המקצוע ועובדים ומפקחים על תהליך הבנייה מקרוב.
הנה הסיפור של הבאוהאוס בסרטון אנימציה:
http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q
תקציר תולדות הבאוהאוס (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s
אוסף דוגמאות לעיצובי באוהאוס מכל הסוגים:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
מעט על סגנון הבאוהאוס בתל אביב:
https://youtu.be/VVtNHXZdEgc
והסגנון הבינלאומי שנולד ממנו ומככב בתל אביב (עברית):
http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
הבאוהאוס (Bauhaus) הוא סגנון באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם לידתו של בית הספר בשם זה בגרמניה.
פירוש המילה "באוהאוס" הוא בגרמנית "בית הבנייה", שמו של הצריף הזמני שמוקם באתר בנייה ומפגיש את אנשי המקצוע המעורבים בבנייתו.
הרעיון שעמד בבסיסו הוא של התחדשות מתמדת ושינוי ללא הפסקה, סגנון שמתאים את עצמו לרוח השינוי האנושי. מוטיב נוסף היה הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט, באמצעות התכנון הנכון וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב ונועדו בדרך כלל להוסיף ליוקרתו, בלי קשר לשימושיות שלהם.
באוהאוס היה שמו של בית ספר גרמני לעיצוב, בנייה ואדריכלות, שבוגריו היו מהבולטים במפתחי הסגנון הבינלאומי. בית הספר התקיים רק 14 שנים, כשהנאצים סגרו אותו.
בין השנים 1919-1933 למדו ולימדו בו אדריכלים מפורסמים רבים, שפיתחו את הסגנון הבינלאומי. הסגנון הבינלאומי הוא אחת האסכולות החשובות ביותר באדריכלות המודרנית, אם כי עסק גם בתחומים שנלמדו בבאוהאוס עוד קודם לאדריכלות - עיצוב פנים, עיצוב כלי בית ועיצוב רהיטים.
האדריכל ולטר גרופיוס הקים את מוסד הבאוהוס, ששינה במהירות הבזק את פני העיצוב והאדריכלות במאה ה-20. הבאוהאוס הוקם במטרה להכשיר את מעצבי העתיד ובעיקר לשלב בין אמנות ואומנות, בין אסתטיקה לשימושיות.
במוסד רצו לתת לטכנולוגיה והתעשייה את הרוח וההשראה של עולם האמנות והעיצוב.
המטרה של סגנון הבאוהאוס היתה לדאוג שהאדם לא יאבד בעולם התעשייתי, המנוכר והקר שהלך והתפתח אז באירופה. את הניכור המאיים הזה ניתן לראות בסרטים מאותה תקופה, כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג ו"זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין.
בשנת 1933, לאחר התנכלויות וקשיים רבים, נסגר בית הספר בהוראת השלטון הנאצי בגרמניה. הגזרות של היטלר ושלטונו הפיצו את בוגרי ביה"ס, חלקם יהודים, בכל רחבי העולם ולמעשה סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ואלו יזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".
"סגנון הבאוהאוס" הוא סגנון שימושי פשוט, מואר, נקי מקישוטים ומאופיין בקווים ישרים ונקיים או מעוגלים. הוא השתמש בטיח לבן, במתכת וזכוכית.
את סגנון הבאוהאוס ניתן לראות היטב בבניין הבאוהאוס שבעיר דסאו ובהתגלמות הבינלאומית שלו בעיר תל אביב, שהתפתחה באותם הימים והפכה לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון הבינלאומי, תת-סגנון של הבאוהאוס, שהתאים אותו לצרכים של הסביבה הים-תיכונית, שאינה גרמניה של הבאוהאוס. ראו אותו בתגית "הסגנון הבינלאומי".
הנה הסיפור של הבאוהאוס:
https://youtu.be/XrH-YOWQqTg
בסרטון אנימציה:
http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q
מבית ספר לאמנות לזרם בה - תולדות הבאוהאוס:
https://youtu.be/64UkLqat7Yw
אוסף דוגמאות לעיצובי באוהאוס מכל הסוגים:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
על הסגנון הבינלאומי בתל אביב (עברית):
http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
בבאוהאוס נולד גם הריהוט המודרני, המאופיין במינימליזם, שימושיות והיעדרם של פרטים וקישוטים:
https://youtu.be/A0HgpHjeZ84
וסקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s
