מה משותף ל"שתיקה רועמת", ל"צלף העיוור" ול"עצב המתוק" של גבי שושן? - כולם אוקסימורונים! - אבל מה זה בעצם אוקסימורון?

אוקסימורון (Oxymoron) הוא מטבע לשון שמורכב משני מרכיבים סותרים ולכן המשמעות שלו היא מעבר להגיון הרגיל - במילים אחרות "פרדוקס".

האוקסימורון הוא דבר והיפוכו, ניב ניגודים. משהו שיוצר משמעות חדשה. רבים משתמשים במילה לתיאור של ניגוד כלשהו, גם אם לא מכוון, משהו שיש בו עומק משל עצמו.

מושגים שמדגימים אוקסימורון הם למשל "מציאות מדומה", שמות הסרטים "המתים החיים" ו"עיניים עצומות לרווחה", משחק "גמד ענק" או המהתלה הילדותית של פעם, על "הצלף העיוור".

מקור המונח הוא משתי המילים: "אוקסי" ו"מורון". ביוונית פירושם "חד" (oxy) ו"קהה" (moros), או בקיצור ניגודים.


משימה יצירתית:
============
הביטו בתמונות שבגלריה של הערך ואחרי שהבנתם את האוקסימורון הוויזואלי שבכל תמונה, נסו לצאת ולצלם אוקסימורון שאתם רואים מסביב. בהצלחה!


הנה הסבר לילדים באנגלית:

http://youtu.be/zmtawB3Hurk


הסבר של ילדים למונח אוקסימורון (עברית):

https://youtu.be/twUaveYVASc


כך פוליטיקאים משתמשים במונח אוקסימורון לגבי דמוקרטיה ויהדות בישראל (עברית):

https://youtu.be/72Ig0hg_auI


דוגמאות באנגלית לאוקסימורונים:

https://youtu.be/cWY_NTLFSa4


גם בשירים יפים כמו זה יש שימוש במושג הזה (עברית):

https://youtu.be/SsLlrkYXWtQ


והסבר מעייף על אוקסימורונים עם 20 דוגמאות באנגלית:

https://youtu.be/btyRN7va5hg?long=yes

מטפורה (Metaphor) היא אמצעי לשוני שבעזרתו ניתן להסביר את עצמנו. הן מאפשרות למשל להאיר מושג אחד בתכונות של מושג אחר.

כך מדברים על משהו, על ידי שמדברים על משהו אחר.

המושג "מטפורה", אגב, הוא צירוף של "מטא" (אחרי או מעבר) ו"פראין" (לשאת).

יש המון מטאפורות אפשריות, דימויים שמקלים על הבנת מושגים אחרים. יש ביניהם שהן כל כך שכיחות שכולם כבר התרגלו אליהן. למשל נורה שמייצגת רעיון. ודאי ראיתם פעם או פעמיים בחייכם ציור או אייקון של נורת חשמל, כמסמלת רעיון. או למשל חשיבה, שמיוצגת בציור כגלגלי שיניים בתוך הראש. אלה דימויים, מטאפורות.

עוד דוגמה? - נניח כשאומרים שמשהו הוא כמו משהו. למשל, אם נאמר שגבר הוא צבר, כואב מבחוץ אבל רך ונעים מבפנים. במטפורה הזו אנו מתארים את תכונותיו של הגבר, בתכונותיו המוכרות של פרי הצבר. יש בזה יתרונות רבים, כי כך ניתן להדגיש את מה שאליו אנו מכוונים, על ידי זה שאנו מדברים על משהו שזו תכונתו העיקרית או המוכרת מאד. הקוצים של הצבר ידועים יותר מהקוצים שאנו רוצים להדגיש את קיומם אצל הגבר...

השימוש שלנו, בני המין האנושי, בדימויים ובמטאפורות, הוא מאד נוח. כשאנו חושבים על דבר אחד, תוך התייחסות לדבר אחר, אנו מבינים טוב יותר, את הבעיה. לא פעם זה מסייע לנו להבין גם את הפתרון. המטאפורה של קריירה במונחים של לוחמה וניהול קרבות (נגד הבוס או המתחרים העסקיים, למשל) "מסדר" לנו היטב את הבנת הדברים ומבהיר מה עלינו לעשות, מאסטרטגיה ועד טקטיקות, ממארב ועד התקפה. ובעצם, גם לזכות בילדה שאנו אוהבים זה סוג של יעד שיש לכבוש, לא?

בניגוד לדימוי, במרבית המטפורות אין מילות השוואה דוגמת "כמו", "דומה ל" וכדומה. כשאומרים על האנציקלופדיה שלנו "אאוריקה היא ים של מידע", לא מתכוונים שהיא באמת ים. הכוונה במטפורה הזו, שבאאוריקה, כמו ים, יש עושר רב (של ידע) ושניתן להפליג על פניה ולגלות עוד ועוד דברים חדשים, כמו שספן יכול לגלות יבשות ואיים בים הגדול.


הנה השימוש במטאפורות בתרבות (מתורגם):

https://youtu.be/A0edKgL9EgM


מטאפורות ויזואלית בקולנוע:

https://youtu.be/2qYXoJtuzZg

אירוניה (Irony) אינה סתם משהו מצחיק, אלא משהו שהוא ההיפך ממה שצפוי.

נניח שמישהו מתהדר בכישרון כלשהו ונכשל בדיוק במה שהוא טוב בו - זוהי אירוניה. אם לעומת זאת מדובר במישהו לא מוכשר, שנכשל במה שאינו בהכרח המומחיות שלו - זוהי לא אירוניה.


בספרות יש אירוניות מסוגים שונים:

אירוניה מצבית בסיפור היא כאשר מה שמתרחש בסיפור היא לא מה שמצפים שיקרה.

אירוניה דרמתית היא כשהקוראים או הצופים בהצגה יודעים מה שהדמויות בסיפור לא יודעות.

מציל שטובע? - אירוניה.

שוטר שנתפס בגניבה? - אירוניה.

שקרן שנתפס בשקר? - ממש לא אירוניה..


הנה סרטון שמדגים את מושג האירוניה המצבית (מתורגם):

http://youtu.be/tqg6RO8c_W0?t=16s


דוגמה לאירוניה מצבית:

https://youtu.be/WN01S5w9lxo


אירוניה דרמתית:

https://youtu.be/_BQ1n4TARa4


וההסבר לאירוניה בדיבור (מתורגם):

http://youtu.be/IiR-bnCHIYo?t=14s

אקרוסטיכון (Acrostic) היא שיטת כתיבה של שירים, שבה האותיות הראשונות של כל שורה יוצרות ביחד מילה, שם, צירוף מילים, משפט או את אותיות האלף-בית. בכל מקרה יוצר האקרוסטיכון צירוף בעל משמעות, שרצה המחבר להעביר. לעיתים הוא נועד כדי למנוע גניבה של הפיוט, מעין צורה קדומה של סימון זכויות היוצרים, לעיתים אחרות כדי להאדיר את שם האל, לסייע לזכור טקסטים ארוכים, למנוע קיצור של השיר ועוד.

בימי הביניים היה האקרוסטיכון קישוט שירי מקובל ומוערך והיוקרה של מי שכתבו אקרוסטיכונים מורכבים הייתה רבה. גם ביהדות השתמשו בו רבות, מהתנ"ך ועד לספרד של ימי הביניים, למשל באחד הפיוטים היהודיים הידועים, הפיוט לשבת "דְּרוֹר יִקְרָא", שבו שילב המחבר דונש בן לברט את שמו "דונש" באקרוסטיכון, ב-4 מהבתים בפיוט.

בימינו השעשוע נחשב מיושן יותר ומשמש בעיקר כדי לברך באירועים שמחים, כמו ימי הולדת, בר מצווה, בת מצווה וכדומה.

אך לא רבים יודעים שאקרוסטיכונים שימשו בעבר לא פעם כאמצעים להצפנה של מסרים וסודות. רבים השתמשו בשיטת האקרוסטיכון כדי להעביר מסר סודי פשוט בתוך שיר תמים לכאורה. כך הועברו מסרים מוצפנים לאהובים נסתרים, אל חברים ואפילו אל מחוץ ולתוך הכלא. שריד לכך אפשר למצוא לא פעם גם בטוקבקים באינטרנט, כשהטוקבקיסט מסתיר מסר פוגעני מעיני המודרטור שמבקר את התגובות ומחליט האם יפורסמו או לא. כך שימש אקרוסטיכון גם בספר "מסעות גוליבר".

פירוש המילה "אקרוסטיכון" הוא ביוונית "ראשי השורות". המקור מהמילים היווניות "אקרוס" (akros) שפירושה קיצוני ו"סטיכון" (stichos) שהיא שורה.



משימת יצירה
=========
כתבו שיר קצר שבו אקרוסטיכון של שמכם הפרטי.


הנה הסבר של האקרוסתיכון:

http://youtu.be/bCjMClh2opY


לדוגמה, כך כותבים אקרוסטיכון באנגלית למילה Cat:

http://youtu.be/B5dy7qWDrV0


ושיר מקסים שכתב בעל לאשתו הטריה שירה ושיבץ את שמה באקרוסטיכון:

http://youtu.be/JNBMfKqtH4s

אונומטופֵיָה (Onomatopoeia) או אונומטופאה, ובעברית: מִצְלוֹל או תצליל, היא מילה שהצליל שלה מחקה את הדבר שהיא מייצגת.

ייצוג של המשמעות של מילה או את הצליל שבטבע על ידי המילה, מקובל בשפות רבות. בין המילים המכפילות את הצליל הטבעי המקורי ניתן למצוא בעברית מילות טבע, רובן אגב מתייחסות לקול, כמו צפצוף, טפטוף, ציוץ, פטפוט, רשרוש, קשקוש, גמגום, פקק, כפכף וכדומה. באנגלית יש מילים כמו Boom, Drip ו-Splash שהן מילות אונומטופיאה.

פעם, כשהאדם הקדמון החל להשתמש במילים והתפתחה השפה הקדומה, הכי טבעי היה להמציא מילים שמזכירות את מושאן. אם אמרת 'זמזום' הרי שברור היה מהצליל של המילה למה כוונתה והיא הייתה מאד שימושית. בהמשך, ככל שהשפה נעשתה מופשטת וסימלית, שימוש במילים כאלה היה אולי פחות נחוץ, אבל יופיין נשמר ותמיד נשמרו בשפות השונות מילים שחיקו צלילים בטבע ומשמעויות שכאלה. באמנויות היפות כמו ספרות, פואטיקה (שירה) ורטוריקה, הן המשיכו לככב...

וזו לא רק מילה בודדה בהכרח. אונומטופיאה יכולה להיות גם צירוף מילים שצלילו מחקה משמעות כזו. כך למשל המילה 'פינג פונג' או אפילו צליל דריכת הנשק שבשמו של הארגון הגזעני והאלים 'קו קלוקס קלאן'.

מקור המילה אונומטופאה הוא מיוונית, בה משמעות הפועל "אונומטופיאו" הוא 'ליצור שמות'.


הנה האונומטופיאה באנגלית:

https://youtu.be/kAYGa3Lvlq0


שיר על אונומטופיה:

https://youtu.be/f1b5kCvVBo8


כך מציגים את המילים הללו לילדים במוזיאון בית התפוצות:
https://youtu.be/i5O_207-Jns


והנה סרטון שמציג כיצד מתארות מילים כאלה את הצליל:

https://youtu.be/ES0KA_o3378?long=yes

סַאבְּטֵקְסְט (Subtext) הוא רעיון סמוי, תוכן או טקסט משנה שהוסתר בתוך הטקסט הכתוב.

התוכן הסמוי הזה יכול להסתתר בתוך יצירת אמנות נרטיבית, כמו מחזה, ספר, סרט, סדרה או אפילו בתוך משחק וידאו או יצירה מוסיקלית.

את הרעיון הסמוי, או טקסט המשנה של הסאבטקסט טומנים בדרך כלל מחברי היצירה עצמם.

לא פעם הכנסת סאבטקסט ליצירה בדיונית נעשית כביקורת פוליטית או חברתית, שדעת הקהל או אפילו צנזורה מונעות את הדיון הגלוי או המפורש בה. במקרים אחרים הסאבטקסט מוסיף עומק ומורכבות ליצירות כאלה, כדי להעשיר אותן ולמשוך את הקוראים, הצופים, המאזינים והצרכנים של היצירה.

דוגמאות? - במשל שהכניס לספרו "חוות החיות" טמן המחבר ג'ורג' אורוול רעיון סמוי שכזה. החיות בחווה עוברות תהליכים חברתיים המדגימים את הביקורת המוחצת שלו על ברית המועצות הקומוניסטית.

בסאבטקסט של סדרות טלוויזיה שונות הסתתרו רעיונות שונים. ב"מסע בין כוכבים" למשל, לוהקו שחקן רוסי ושחקנית שחורה. כך וללא מילים, העבירו היוצרים בעדינות ובעיקר בהדגמה של הפעילות המשותפת על המסך, ביקורת חברתית - הן על גזענות והן על המלחמה הקרה שבין ברית המועצות וארצות הברית. קשה להשתחרר מהמחשבה ששם הוטמן הזרע לשיתוף הפעולה ארוך השנים בין האומות הללו בתחנת החלל הבינלאומית.

מעניין שתוכן סמוי ורעיונות חתרניים מסתתרים כבר שנים רבות בתוך סרטי קולנוע. אבל רבים מהם לא היו בולטים וגלויים, לפחות לא לקהל הצופים הרחב. רק עם המצאת הווידאו והכניסה של מכשירי הוידיאו לבתינו, החלו קלטות הווידאו והאפשרות לשוב ולצפות בסרטים שוב לחשוף דימויים, מסרים חברתיים ורעיונות עמוקים שהסתתרו בסרטים שונים.

אחד הסרטים שיצא מכך נשכר במיוחד הוא הסרט "בלייד ראנר". בשנות השמונים, רק בצפיות חוזרות בו גילו הצופים רעיונות מרתקים, שהסתתרו בו ולא בלטו בצפיה רגילה. זה הפך את הסרט למעניין ומדובר והביא לו מעריצים חדשים. אפילו מבקרים שקטלו אותו בעבר, עברו את התהליך הזה והודו שטעו. כל זה הפך אותו לבעל מעמד כמעט מיתי. אם כשיצא הוא היה פלופ קולנועי עצוב, היום הוא נחשב לסרט המדע הבדיוני הטוב מכולם.

יש הטומנים את הסאבטקסט כסוד של ממש ולא בטקסט אלא בקוד מחשב. מדובר במעשה החתרני או ההיתולי של מתכנתים המכניסים "ביצי פסחא" מדומות, מעין סודות טקסט החבויים בתוך הקוד של תוכנות ואתרי אינטרנט. ראו אותם בתגית "ביצי פסחא, תוכנה".


הנה סרט על סאבטקסט (עברית):

https://youtu.be/BLKjfBfI_LI


שיר תמים שמחביא סאבטקסט שמנסה להיות שנון (עברית):

https://youtu.be/QriTj1SHv3c


ובחיוך עם קצת דיבור לא הולם - מה קורה כשהסאב הופך לטקסט (עברית):

https://youtu.be/7OXvU7ES3dA

"דימוי" (Simile), שהוא השוואה בין שני רכיבים לשוניים מתחומים שונים, שיש ביניהם יסוד משותף ודומה, אך לא זהה. דימוי בדרך כלל יכלול מילה או אות שמתארת הקבלה. לדוגמה "כמו", "כ", ("צדיק כתמר יפרח") "מ", או "יותר מ" ("גדול מהחיים").

מֶטָפוֹרָה (Metaphor), יותר מדימוי, היא שימוש במשהו אחד או בתכונותיו כדי להדגים דבר אחר. במטפורה, בניגוד לדימוי, לא תהיה מילת השוואה, דוגמת "כמו", "כ" ודומותיהן.

כשמישהו מספר על אדם אחר שהוא והוא "גנבו כמה סוסים יחד" הוא ממש לא מתכוון להתוודות על פשע שביצעו הוא עם ההוא. הוא משתמש במטאפורה שנועדה להסביר שלשניהם עבר של פעולות משותפות. אומרים את זה לא פעם אנשי עסקים מכובדים, פוליטיקאים מורמים מעם ואנשי תרבות שפעילות פלילית היא ממש לא עניינם. אגב, בניגוד לתדמית הציבורית של רבים מהפוליטיקאים - מרביתם באמת אינם כאלה.

אז אם דימויים משמשים בעיקר אנשים שכותבים ספרות ושירה, מטפורות משמשות ביום יום אנשים רבים ולאו דווקא כותבים או יוצרים. כשאומרים על מישהו בחדשות או בשיחה בבית, שהוא "פשט רגל", מתכוונים שהוא איבד את כל נכסיו. מישהו ש"גמר את הסוס" ממש לא הרג סוס כלשהו אלא במטפורה פשוטה איבד את היכולת שלו...

לא פעם, אגב, יכול להסתתר בין שני המושגים עוד מושג חשוב והוא הסַאבְּטֵקְסְט (Subtext), שהוא הרעיון הסמוי, או טקסט המשנה שלא פעם טומנים מחברי היצירה. התוכן הסמוי הזה יכול להסתתר בתוך יצירת אמנות נרטיבית, כמו מחזה, ספר, סרט, סדרה או אפילו בתוך משחק וידאו או יצירה מוסיקלית.


דוגמאות?
========
"אאוריקה חכמה כאיינשטיין" הוא דימוי.

"איינשטיין כבר הספיק לשכוח את מה שאאוריקה לומדת עכשיו" זו מטפורה.

"מאחורי ארכימדס העירום הרוקד ברחוב בסירקוזה" מסתתר לו ודאי סאבטקסט כלשהו.

"הוא הרים לה" היא מטפורה עכשווית, המתארת מישהו שהחמיא למישהי ולא מישהו שהרים לה את החצאית.


הנה הכוח של המטפורה (מתורגם):

https://youtu.be/A0edKgL9EgM


וכך קיבלו הלומברדים בימי הביניים דימוי של שבלולים:

https://youtu.be/6ISOK-XtvYs

הנה הסבר של השימוש הנכון ברווחים ובסימני פיסוק בכתיבה באאוריקה:


רווח
====
אין לכתוב רווח לפני סימן פיסוק.
אחרי כל סימן פיסוק, לעומת זאת, חייב להיות רווח!

דוגמאות: אני נכון. אני לא נכון. וגם אני לא נכון.


נקודה
======
בכל סוף משפט חייבת להיות נקודה. מטרתה היא לחייב את הקורא לעצור לרגע ואז להמשיך לקרוא. אחרי נקודה יכול לבוא משפט עם ו' החיבור בתחילתו, גם אם זה נדיר.

דוגמאות: בסוף משפט נכון תבוא נקודה. ואז יתחיל משפט חדש בנושא חדש.


שלוש נקודות (..)
=================
משתמשים בהן כדי להבהיר שיש המשך למשפט, אך הוא אינו גלוי כאן (הקורא יכול לחשוב לבד. זה פתוח למחשבה..).

דוגמאות: לפעמים יש המשך למשפט אבל...


שתי נקודות
===========
לא קיימות בדקדוק העברי.

דוגמאות לא טובות: אנחנו לא קיימות..


פסיק (,)
========
בא בין נושא לנושא, אם המשפט עוסק בכמה נושאים. כך יבוא בין כל נושא ונושא סימן פסיק, שיפריד ביניהם.

דוגמאות: אני כותב עם פסיק, מפסק עם פסיק, שותה קצת פסיקים ובסוף הולך לישון.


ו' החיבור
=========
אין לכתוב ו' החיבור אחרי פסיק או נקודה. כלומר, לפני ו' החיבור אין לכתוב פסיק. או שכותבים ו' או שכותבים פסיק. כנ"ל אין לכתוב ו' החיבור אחרי נקודה.

חשוב: אמנם האקדמיה ללשון עברית מתירה זאת בשניהם, אבל רק במקרים מסוימים, נדירים יחסית, כמו נושא ונשוא חדשים אחרי פסיק או בשפה גבוהה (עם לגיטימציה מהתנ"ך) למקרה של ו' החיבור אחרי נקודה. אנחנו באאוריקה עדיין לא שם אז לא!

דוגמאות: זה, וזה, וזה. וגם זה - כולם אסורים כאן בתכלית האיסור.


סימן שאלה
=========
בסוף שאלה יבוא תמיד סימן שאלה (?)

דוגמאות: אתם הבנתם שתמיד בסוף שאלה יבוא סימן קריאה?


סימן קריאה
==========
בסוף הבעת רגש יכול לבוא סימן הקריאה (!). מבחינתנו, נשמח שיהיו כמה שפחות סימני קריאה.

דוגמאות: אל תשכחו שאיכפת לנו מסימני הקריאה כאן!


סימן שאלה וסימן קריאה (?!)
==========================
אם אתם גם שואלים שאלה וגם מביעים רגש, רק אז תוכלו להשתמש בשניהם (?!).

דוגמאות: אתם מודעים לזה שאנחנו דואגים לכם?!


הערה: יש שמשתמשים בצורה הפוכה בשניהם, (עם סיום בסימן שאלה -!?) לתיאור הפתעה או הלם.

דוגמאות: זה מדהים שאתם לא מסוגלים לפסק נכון!?


מקפים
=====
במידה ואחרי אותיות החיבור (ב כ ל מ) יבואו מספר או מילה בשפה זרה, יבוא תמיד מקף ביניהם.

דוגמאות: ב-2 אני הולך, אולי אסע מחר ל-New York.


נקודותיים
==========
כשעומדת לבוא רשימה יוצגו לפניה הנקודותיים (:) - הרשימה תבוא תמיד בשורה הבאה ובין הפריטים בשורה יבואו פסיקים ().

דוגמאות לסימני פיסוק: פסיק, נקודה, נקודותיים, סימן שאלה וסימן קריאה.


גרשיים
=======
נהוג להכניס ציטטות בתוך "גרשיים כפולים".

מחשבות נהוג להכניס לתוך 'גרשיים בודדים'.


דוגמאות אמיתיות לשאלות שכתובות רע:
==================================
נכתב: מאמינים במזלות? אסטרולוגיה, התאמה לפי מזלות..?
הנכון: מאמינים במזלות, אסטרולוגיה והתאמה לפי מזלות?


והנה סרטון שמסביר יפה את השימוש בסימן הפסיק (עם תרגום לעברית):

https://youtu.be/GHnl1O3NGJk