סאטירה היא עוקצנות, טכניקה ספרותית ואמנותית שלועגת ומבקרת תופעה חברתית, לרוב באופן קומי.

בדרך כלל מטרתה של הסאטירה היא להביא או למנוע שינוי על ידי הצגת הדברים באופן מצחיק. הסאטירה פונה לרוב כנגד שלטון, דת, אמונה חברתית, התנהגות מקובלת, מפלגה פוליטית וכדומה. סאטירות חוברו כבר בתקופות יוון הקלאסית והאימפריה הרומית.

ישנם אמצעים רבים להצגת סאטירה. היא מקובלת בתחומי אמנות כמו תיאטרון, ספרות, קולנוע, טלוויזיה וציור ואפילו כשיטה רטורית להלעגת מתנגדים פוליטיים.

גם קריקטורות הן אמצעי מעולה כדי להעלות חיוך ולהשחיל ביקורת סאטירית.

אחד המבחנים של סאטירה, הוא ביכולתה לעשות את העבודה, מבלי להסתבך ולגרום לגוף שעל חשבונו מועלית הביקורת הקומית להביא לפגיעה בסאטיריקנים.

בכדי לשעשע ולבקר באופן נסתר ולא בוטה מדי, משתמשים יוצרי סאטירה באמצעים קומיים כמו אירוניה (לעג מר) וסרקזם (לעג נסתר) ובשיטות תיאטרליות כמו פרודיה על דברים מוכרים, הגזמת דברים אמיתיים, ושיטות מורכבות יותר כמו סמיכות והקטנה.


הנה סאטירה מ"החרצופים" על המצב בארץ בתקופת שלטון ערפאת ברשות הפלסטינית (עברית):

https://youtu.be/sW_LFi5tXuo


סאטירה על פאתוס ועל מיתוסים ישראליים בקריאת שירה - "החמישיה הקאמרית" (עברית):

https://youtu.be/Tagi-Klh8dg


שיר סאטירי ושנון של אנסמבל ציפורלה מתקופת הזום והקורונה (עברית):

https://youtu.be/f93UL-CEk4s


מ"היהודים באים" מקבלים בוקס בבטן כשהרוצח ברוך גולדשטיין בתפקיד הראפר אמינם מדבר עם אלוהים ומקבל תשובה (עברית):

https://youtu.be/eicCDSpFChM


פוליטי לפני בחירות - טוביה צפיר בתור אריק שרון שר את "אל תדברי על אריק" (עברית):

https://youtu.be/IKHwx30SpQA


דמויות ב"ארץ נהדרת" - כשבידור וסאטירה מנסים להתערבב (עברית):

https://youtu.be/gQIi9uzPyeE


לקט מתוך תכנית הסאטירה מבוססת הבובות "החרצופים" (עברית):

https://youtu.be/jcu6cF8saH8?long=yes


ולרגל היובל של "ניקוי ראש", תכנית הסאטירה הטלוויזיונית הראשונה בישראל (עברית):

https://youtu.be/aT5beyGPaVQ?long=yes

משל (Fable) הוא סיפור קצר ופשוט בעלילה, הכולל בדרך כלל בעלי חיים המתנהגים כמו בני אדם ומעביר מוסר השכל, לקח מוסרי או מסר חינוכי ששווה ללמוד.

בניגוד לסתם סיפור, ייחודו של המשל טמון ביכולתו להעביר רעיונות מורכבים, לקח וערכים חשובים. הוא עושה זאת באמצעות דימויים וסמלים המשובצים בסיפור ודרך אירועים ותיאורים פשוטים ויומיומיים שקורים לבעלי חיים.


בכל משל יש שני מרכיבים או חלקים:

המשל - זהו החלק הראשון שמסתיר רעיון או חידה כלשהם. זה הסיפור הגלוי, לרוב על בעל חיים שעובר משהו.

הנמשל - הוא המסר שעל הקורא לפענח או להבין מהסיפור ואז להעבירו לעולם האנושי, לגבי התנהגות נכונה יותר בעולם שלנו בני האדם.


#דמויות המשלים
הדמויות במשל הן בדרך כלל מעולם החי, הצומח או מחיי האנשים הפשוטים. הדמויות הללו מייצגות תכונות אנושיות, אירועים ומצבים שאנשים בכל מקום יכולים להתחבר אליהם ולהבינם.


#ההצלחה
בזכות יכולתו הייחודית לשלב בין הנאה ללמידה, המשל נשאר כלי חינוכי אהוב ויעיל גם בעידן המודרני. הסיפור המעניין מושך את תשומת הלב, בעוד שהמסר המוסרי מחלחל ללב באופן טבעי.

המשלים הם יצירות ספרותיות עתיקות מאוד. עד שהועלו על הכתב הם הועברו בעל פה ומדור לדור ובשלב מסוים, במיוחד בתקופת ההשכלה, החלו לרכז את חלקם ולקבצם לספרי משלים ידועים.

איכשהו, המשל הצליח לשרוד כאמנות סיפור עתיקה וחינוכית, שלא איבדה מכוחה - במיוחד בתקופה שבה הורים ומחנכים מודעים מחפשים דרכים יצירתיות להעברת ערכים ומסרים משמעותיים וחשובים לדורות הבאים.


#עוצמת המשל
כוחו הגדול של המשל נובע מיכולתו להנגיש רעיונות מופשטים באמצעות סיפור קליט וממוקד, שאינו מעוגן במקום ובזמן כלשהם.

קחו את המשל המפורסם על הנמלה והצרצר ושימו לב איזו דרך נפלאה יש לו לחנך על חשיבות החריצות והתכנון לטווח ארוך. המשל עושה זאת דרך סיפור פשוט שכל אחד יכול להבין - הנמלה החרוצה מתכוננת לחורף ללא ליאות, בזמן זהצרצר קל הדעת חי רק את הרגע, לא מתכונן וכשמגיע החורף גם סובל.

אחד היתרונות המשמעותיים של המשל הוא יכולתו להעביר ביקורת חברתית ומסרים מוסריים בדרך עקיפה ועדינה. במקום להטיף ישירות, המשל מאפשר לקורא או למאזין להגיע למסקנות בכוחות עצמו.

גישה זו יעילה במיוחד בחינוך ילדים וצעירים, שכן היא מאפשרת להם להזדהות עם הדמויות ולהפנים את המסר בדרך חווייתית וטבעית. עובדה זו סייעה במהלך ההיסטוריה להפוך את ספרות המשל העולמית ליצירה חשובה ומשמעותית.


#המשל בעולם ובהיסטוריה
בתרבות היהודית המשל הוא כלי חינוכי מרכזי, החל מהתנ"ך וכלה בספרות חז"ל. דוגמה מובהקת לכך היא משל "כִּבְשַׂת הָרָשׁ", בו השתמש נתן הנביא כדי להוכיח את דוד המלך. משלים אחרים הופיעו שוב ושוב בספרי המקרא כמו משלי, איוב, קוהלת ושיר השירים.

חכמי המדרש והתלמוד הירבו להשתמש גם הם במשלים כדי להסביר רעיונות מופשטים בתורה ובמחשבת ישראל. בספרות חז"ל משמשים אגדות ומדרשים כאמצעים מצוינים לחינוך והוראה של רעיונות דתיים ומוסריים ביהדות.

אך חשיבותו של המשל אינה מוגבלת לתרבות היהודית או היוונית בלבד. בתרבות המערבית, מוכר ההיסטוריון היווני הרודוטוס שמספר במאה ה-6 לפני הספירה על משליו של איזופוס (Aesop) שמעולם לא הועלו על הכתב, אך נפוצו בכל העולם.

משלי איזופוס מיוון העתיקה ממשיכים לשמש מקור השראה ולימוד עד ימינו. המשלים הללו מדגימים כיצד באמצעות סיפורים פשוטים אך עמוקים יכולות לעבור מדור לדור אמיתות על טבע האדם, כאלה שאינן תלויות בזמן או במקום כלשהם ונתפסות כראויות תמיד.

בהקשר זה ראוי להזכיר גם את משלי קרילוב (Ivan Krylov), המשורר והמספר הרוסי שחי במאה ה-18 וה-19. קרילוב נחשב לאחד מגדולי כותבי המשלים בספרות העולמית. הוא הצליח ליצור משלים שמשלבים הומור שנון עם ביקורת חברתית נוקבת. משליו המפורסמים, כמו "הברווז, הדג והסרטן" ו"הנגן בתזמורת", מתארים בחדות ובדיוק סיטואציות אנושיות מורכבות ומגוחכות כאחד.

ראוי לציין גם את לה פונטיין (Jean de La Fontaine), הסופר וממשיל המשלים הצרפתי שעיבד במאה ה-17 את משלי איזופוס ואף כתב משלים מקוריים משלו.

הסופר הרוסי קרילוב, שהושפע רבות ממשלי לה פונטיין, פרסם במאה ה-18 קובץ משלים בחרוזים, בחלקם מקוריים ובחלקם עיבודים למשלי איזופוס ולה פונטיין. הוא הצליח להתאים למציאות הרוסית את סגנון המשל של כותב המשלים הצרפתי ולהעניק להם צביון מקורי ומיוחד משלו.

משלי קרילוב מדגימים היטב כיצד המשל יכול לשמש ככלי לביקורת חברתית ופוליטית. באמצעות דמויות של חיות ומצבים לכאורה תמימים, הוא העביר ביקורת נוקבת על השחיתות בממסד הרוסי, על הבירוקרטיה המסואבת ועל חולשות אנושיות שונות.

יש ספרים שלמים שהם משלים. אחד הידועים שבהם הוא ספרו של ג'ורג' אורוול "חוות החיות" שבו חיות מתארות תכונות ומעשים אנושיים. כך עושים גם ספרי גוליבר של ג'ונתן סוויפט וכך גם "על העיוורון", ספרו של ז'ורז' סאראמגו. זהו ספר שהוא כולו משל על הטבע החברתי של אדם וכיצד הוא מתנהל בזמנים של מצוקה.

כל הדוגמאות הללו מדגישות את כוחו של המשל ככלי ספרותי שמסוגל לעקוף צנזורה ולהעביר מסרים חתרניים באופן עקיף אך אפקטיבי.

כמה משלים ידועים תמצאו בתגית "משלים".


חיפזון וזהירון מסבירים מהו משל (עברית):

https://youtu.be/YDKOE7zliwM


הנה, למשל, משל השועל והכרם המפורסם (עברית):

https://youtu.be/LTctzR5Pzss


משל המערה של אפלטון הוא אחד המשלים החכמים והעתיקים בהיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/1jrgE7PSY38


משל המרכבה הוא משל יהודי (עברית):

https://youtu.be/-vukbQovRPw


משל נהדר אך גם עצוב על החברה האנושית וכיצד היא מתנהלת בדפוס דומה שוב ושוב:

https://youtu.be/HTDdIO74BuA


משל שלא סופר מהטלוויזיה הלימודית של פעם (עברית):

https://youtu.be/grFxRr3HJnk


והחיים כמשל על צפרדעים (עברית):

https://youtu.be/ANP4y5PUuB4

אִירוֹנְיָה (Irony) היא לעג מר. זה לא סתם משהו מצחיק, אלא משהו שהוא ההיפך ממה שצפוי.

נניח שמישהו מתהדר בכישרון כלשהו ונכשל בדיוק במה שהוא טוב בו או עוסק בו - זוהי אירוניה.

אם לעומת זאת מדובר במישהו לא מוכשר, שנכשל במה שאינו בהכרח המומחיות שלו - זוהי לא אירוניה.

בספרות יש אירוניות מסוגים שונים:

#אירוניה מצבית
כאשר מה שמתרחש בסיפור היא לא מה שמצפים שיקרה.

מציל שטובע? - אירוניה.
שוטר שנתפס בגניבה? - אירוניה.
כריש עמלץ שנטרף? - מה דעתכם?
שקרן שנתפס בשקר? - ממש לא אירוניה..


#אירוניה דרמתית
כשהקוראים או הצופים בהצגה יודעים מה שהדמויות בסיפור לא יודעות.

משימה - תנו דוגמאות משלכם או שלכן.


הנה סרטון שמדגים את מושג האירוניה המצבית (מתורגם):

http://youtu.be/tqg6RO8c_W0?t=16s


דוגמה לאירוניה מצבית:

https://youtu.be/WN01S5w9lxo


אירוניה דרמתית:

https://youtu.be/_BQ1n4TARa4


וההסבר לאירוניה בדיבור (מתורגם):

http://youtu.be/IiR-bnCHIYo?t=14s

משלי איזופוס (Aesop Fables) הם אוסף של משלים קצרים שהעבירו בעדינות לקחים מוסריים. כתב אותם חכם יווני מיוון העתיקה בשם איזופוס שידוע כיום בזכות מאות משליו. כל אחד מהם מכיל מוסר השכל מרכזי, בין אם מדובר בהתנהגות רצויה או לא רצויה של בני אדם.

היה זה ההיסטוריון היווני הרודוטוס, מי שנחשב ל"אבי ההיסטוריה", שסיפר על חייו של מספר המשלים היווני איזופוס, שחי במאה שלפניו, אי שם באמצע המאה ה-6 לפני הספירה, בימיו של המלך המצרי אמאזיס.

איזופוס, לפי ההיסטוריון הקדום, היה עבד שחי באי סאמוס וידע לספר סיפורים נהדרים, עם מוסר השכל. הוא ככל הנראה נהרג מידיהם של בני דלפוי. הסיפורים שנקשרו בשמו של איזופוס נכתבו בהמשך על ידי סופרים כמו אריסטופנס ואריסטו.

מהדורות מודרניות כוללות לרוב בין 200 ל-300 ממשליו של איזופוס, אף שמספרם המלא הללו הוא 725. כל משל כזה מלמד את על דברים טובים ורעים ומדגיש כמעט תמיד בחירות גרועות.

החוכמה במשלי איזופוס היא שהקורא לא מרגיש נזוף או שמלמדים אותו לקח וזאת בזכות ההברקה של ללהק בהם בעלי חיים, המצוידים במאפיינים אנושיים ועושים דברים כמו בני אדם.

שמו ומשליו של איזופוס הפכו אותו לדמות אגדית ושוב ושוב נשאלת השאלה האם הוא באמת היה קיים. עם השנים הלכו והתווספו פרטים שונים על תולדות חייו של האיש, כשברור היום שלא כולם נכונים וחלקם הם בבירור פרי המצאות ואגדות.

מה שכן ידוע על האיש הם המשלים שהוא חיבר וסיפר וידועים מאז ימי קדם. אלה משלים חכמים וחינוכיים שצוטטו שוב ושוב על-ידי סופרים, משוררים והוגי דעות - לא רק יווניים אלא בני עמים שונים ובמהלך דורות רבים.

שמו של איזופוס היה כל כך נחשב ומוערך, עד שלא מעט מהמשלים שכתבו סופרים ומחברים אחרים צוינו כמשלי איזופוס, רק כדי להפוך אותם לפופולריים ולהתהדר בשמו ובכישרונו בקידום משלים שהם עצמם המציאו.


הנה סיפורם של משלי איזופוס:

https://youtu.be/ZjkzXpRxBQM


איזופוס מסייע להסביר לילדים מהו משל (עברית):

https://youtu.be/YDKOE7zliwM


משל הצב והארנב המפורסם (עברית):

https://youtu.be/cYpwq3-RdPs


הנה סרטון ארוך יותר על תולדות משלי איזופוס:

https://youtu.be/pBY3RUx4F1U?long=yes


והמשלים של איזופוס שהפכו לבלו פרינט של מספרי הסיפורים:

https://youtu.be/cwxtdD5vaBI?long=yes

אקרוסטיכון (Acrostic) היא שיטת כתיבה של שירים, שבה האותיות הראשונות של כל שורה יוצרות ביחד מילה, שם, צירוף מילים, משפט או את אותיות האלף-בית. בכל מקרה יוצר האקרוסטיכון צירוף בעל משמעות, שרצה המחבר להעביר. לעיתים הוא נועד כדי למנוע גניבה של הפיוט, מעין צורה קדומה של סימון זכויות היוצרים, לעיתים אחרות כדי להאדיר את שם האל, לסייע לזכור טקסטים ארוכים, למנוע קיצור של השיר ועוד.

בימי הביניים היה האקרוסטיכון קישוט שירי מקובל ומוערך והיוקרה של מי שכתבו אקרוסטיכונים מורכבים הייתה רבה. גם ביהדות השתמשו בו רבות, מהתנ"ך ועד לספרד של ימי הביניים, למשל באחד הפיוטים היהודיים הידועים, הפיוט לשבת "דְּרוֹר יִקְרָא", שבו שילב המחבר דונש בן לברט את שמו "דונש" באקרוסטיכון, ב-4 מהבתים בפיוט.

בימינו השעשוע נחשב מיושן יותר ומשמש בעיקר כדי לברך באירועים שמחים, כמו ימי הולדת, בר מצווה, בת מצווה וכדומה.

אך לא רבים יודעים שאקרוסטיכונים שימשו בעבר לא פעם כאמצעים להצפנה של מסרים וסודות. רבים השתמשו בשיטת האקרוסטיכון כדי להעביר מסר סודי פשוט בתוך שיר תמים לכאורה. כך הועברו מסרים מוצפנים לאהובים נסתרים, אל חברים ואפילו אל מחוץ ולתוך הכלא. שריד לכך אפשר למצוא לא פעם גם בטוקבקים באינטרנט, כשהטוקבקיסט מסתיר מסר פוגעני מעיני המודרטור שמבקר את התגובות ומחליט האם יפורסמו או לא. כך שימש אקרוסטיכון גם בספר "מסעות גוליבר".

פירוש המילה "אקרוסטיכון" הוא ביוונית "ראשי השורות". המקור מהמילים היווניות "אקרוס" (akros) שפירושה קיצוני ו"סטיכון" (stichos) שהיא שורה.



משימת יצירה
=========
כתבו שיר קצר שבו אקרוסטיכון של שמכם הפרטי.


הנה הסבר של האקרוסתיכון:

http://youtu.be/bCjMClh2opY


לדוגמה, כך כותבים אקרוסטיכון באנגלית למילה Cat:

http://youtu.be/B5dy7qWDrV0


ושיר מקסים שכתב בעל לאשתו הטריה שירה ושיבץ את שמה באקרוסטיכון:

http://youtu.be/JNBMfKqtH4s

מטפורה (Metaphor) היא אמצעי לשוני שבעזרתו ניתן להסביר את עצמנו. הן מאפשרות למשל להאיר מושג אחד בתכונות של מושג אחר.

כך מדברים על משהו, על ידי שמדברים על משהו אחר.

המושג "מטפורה", אגב, הוא צירוף של "מטא" (אחרי או מעבר) ו"פראין" (לשאת).

יש המון מטאפורות אפשריות, דימויים שמקלים על הבנת מושגים אחרים. יש ביניהם שהן כל כך שכיחות שכולם כבר התרגלו אליהן. למשל נורה שמייצגת רעיון. ודאי ראיתם פעם או פעמיים בחייכם ציור או אייקון של נורת חשמל, כמסמלת רעיון. או למשל חשיבה, שמיוצגת בציור כגלגלי שיניים בתוך הראש. אלה דימויים, מטאפורות.

עוד דוגמה? - נניח כשאומרים שמשהו הוא כמו משהו. למשל, אם נאמר שגבר הוא צבר, כואב מבחוץ אבל רך ונעים מבפנים. במטפורה הזו אנו מתארים את תכונותיו של הגבר, בתכונותיו המוכרות של פרי הצבר. יש בזה יתרונות רבים, כי כך ניתן להדגיש את מה שאליו אנו מכוונים, על ידי זה שאנו מדברים על משהו שזו תכונתו העיקרית או המוכרת מאד. הקוצים של הצבר ידועים יותר מהקוצים שאנו רוצים להדגיש את קיומם אצל הגבר...

השימוש שלנו, בני המין האנושי, בדימויים ובמטאפורות, הוא מאד נוח. כשאנו חושבים על דבר אחד, תוך התייחסות לדבר אחר, אנו מבינים טוב יותר, את הבעיה. לא פעם זה מסייע לנו להבין גם את הפתרון. המטאפורה של קריירה במונחים של לוחמה וניהול קרבות (נגד הבוס או המתחרים העסקיים, למשל) "מסדר" לנו היטב את הבנת הדברים ומבהיר מה עלינו לעשות, מאסטרטגיה ועד טקטיקות, ממארב ועד התקפה. ובעצם, גם לזכות בילדה שאנו אוהבים זה סוג של יעד שיש לכבוש, לא?

בניגוד לדימוי, במרבית המטפורות אין מילות השוואה דוגמת "כמו", "דומה ל" וכדומה. כשאומרים על האנציקלופדיה שלנו "אאוריקה היא ים של מידע", לא מתכוונים שהיא באמת ים. הכוונה במטפורה הזו, שבאאוריקה, כמו ים, יש עושר רב (של ידע) ושניתן להפליג על פניה ולגלות עוד ועוד דברים חדשים, כמו שספן יכול לגלות יבשות ואיים בים הגדול.


הנה השימוש במטאפורות בתרבות (מתורגם):

https://youtu.be/A0edKgL9EgM


מטאפורות ויזואלית בקולנוע:

https://youtu.be/2qYXoJtuzZg

מה משותף ל"שתיקה רועמת", ל"צלף העיוור" ול"עצב המתוק" של גבי שושן? - כולם אוקסימורונים! - אבל מה זה בעצם אוקסימורון?

אוקסימורון (Oxymoron) הוא מטבע לשון שמורכב משני מרכיבים סותרים ולכן המשמעות שלו היא מעבר להגיון הרגיל - במילים אחרות "פרדוקס".

האוקסימורון הוא דבר והיפוכו, ניב ניגודים. משהו שיוצר משמעות חדשה. רבים משתמשים במילה לתיאור של ניגוד כלשהו, גם אם לא מכוון, משהו שיש בו עומק משל עצמו.

מושגים שמדגימים אוקסימורון הם למשל "מציאות מדומה", שמות הסרטים "המתים החיים" ו"עיניים עצומות לרווחה", משחק "גמד ענק" או המהתלה הילדותית של פעם, על "הצלף העיוור".

מקור המונח הוא משתי המילים: "אוקסי" ו"מורון". ביוונית פירושם "חד" (oxy) ו"קהה" (moros), או בקיצור ניגודים.


משימה יצירתית:
============
הביטו בתמונות שבגלריה של הערך ואחרי שהבנתם את האוקסימורון הוויזואלי שבכל תמונה, נסו לצאת ולצלם אוקסימורון שאתם רואים מסביב. בהצלחה!


הנה הסבר לילדים באנגלית:

http://youtu.be/zmtawB3Hurk


הסבר של ילדים למונח אוקסימורון (עברית):

https://youtu.be/twUaveYVASc


כך פוליטיקאים משתמשים במונח אוקסימורון לגבי דמוקרטיה ויהדות בישראל (עברית):

https://youtu.be/72Ig0hg_auI


דוגמאות באנגלית לאוקסימורונים:

https://youtu.be/cWY_NTLFSa4


גם בשירים יפים כמו זה יש שימוש במושג הזה (עברית):

https://youtu.be/SsLlrkYXWtQ


והסבר מעייף על אוקסימורונים עם 20 דוגמאות באנגלית:

https://youtu.be/btyRN7va5hg?long=yes

אונומטופֵיָה (Onomatopoeia) או אונומטופאה, ובעברית: מִצְלוֹל או תצליל, היא מילה שהצליל שלה מחקה את הדבר שהיא מייצגת.

ייצוג של המשמעות של מילה או את הצליל שבטבע על ידי המילה, מקובל בשפות רבות. בין המילים המכפילות את הצליל הטבעי המקורי ניתן למצוא בעברית מילות טבע, רובן אגב מתייחסות לקול, כמו צפצוף, טפטוף, ציוץ, פטפוט, רשרוש, קשקוש, גמגום, פקק, כפכף וכדומה. באנגלית יש מילים כמו Boom, Drip ו-Splash שהן מילות אונומטופיאה.

פעם, כשהאדם הקדמון החל להשתמש במילים והתפתחה השפה הקדומה, הכי טבעי היה להמציא מילים שמזכירות את מושאן. אם אמרת 'זמזום' הרי שברור היה מהצליל של המילה למה כוונתה והיא הייתה מאד שימושית. בהמשך, ככל שהשפה נעשתה מופשטת וסימלית, שימוש במילים כאלה היה אולי פחות נחוץ, אבל יופיין נשמר ותמיד נשמרו בשפות השונות מילים שחיקו צלילים בטבע ומשמעויות שכאלה. באמנויות היפות כמו ספרות, פואטיקה (שירה) ורטוריקה, הן המשיכו לככב...

וזו לא רק מילה בודדה בהכרח. אונומטופיאה יכולה להיות גם צירוף מילים שצלילו מחקה משמעות כזו. כך למשל המילה 'פינג פונג' או אפילו צליל דריכת הנשק שבשמו של הארגון הגזעני והאלים 'קו קלוקס קלאן'.

מקור המילה אונומטופאה הוא מיוונית, בה משמעות הפועל "אונומטופיאו" הוא 'ליצור שמות'.


הנה האונומטופיאה באנגלית:

https://youtu.be/kAYGa3Lvlq0


שיר על אונומטופיה:

https://youtu.be/f1b5kCvVBo8


כך מציגים את המילים הללו לילדים במוזיאון בית התפוצות:
https://youtu.be/i5O_207-Jns


והנה סרטון שמציג כיצד מתארות מילים כאלה את הצליל:

https://youtu.be/ES0KA_o3378?long=yes

סַאבְּטֵקְסְט (Subtext) הוא רעיון סמוי, תוכן או טקסט משנה שהוסתר בתוך הטקסט הכתוב.

התוכן הסמוי הזה יכול להסתתר בתוך יצירת אמנות נרטיבית, כמו מחזה, ספר, סרט, סדרה או אפילו בתוך משחק וידאו או יצירה מוסיקלית.

את הרעיון הסמוי, או טקסט המשנה של הסאבטקסט טומנים בדרך כלל מחברי היצירה עצמם.

לא פעם הכנסת סאבטקסט ליצירה בדיונית נעשית כביקורת פוליטית או חברתית, שדעת הקהל או אפילו צנזורה מונעות את הדיון הגלוי או המפורש בה. במקרים אחרים הסאבטקסט מוסיף עומק ומורכבות ליצירות כאלה, כדי להעשיר אותן ולמשוך את הקוראים, הצופים, המאזינים והצרכנים של היצירה.

דוגמאות? - במשל שהכניס לספרו "חוות החיות" טמן המחבר ג'ורג' אורוול רעיון סמוי שכזה. החיות בחווה עוברות תהליכים חברתיים המדגימים את הביקורת המוחצת שלו על ברית המועצות הקומוניסטית.

בסאבטקסט של סדרות טלוויזיה שונות הסתתרו רעיונות שונים. ב"מסע בין כוכבים" למשל, לוהקו שחקן רוסי ושחקנית שחורה. כך וללא מילים, העבירו היוצרים בעדינות ובעיקר בהדגמה של הפעילות המשותפת על המסך, ביקורת חברתית - הן על גזענות והן על המלחמה הקרה שבין ברית המועצות וארצות הברית. קשה להשתחרר מהמחשבה ששם הוטמן הזרע לשיתוף הפעולה ארוך השנים בין האומות הללו בתחנת החלל הבינלאומית.

מעניין שתוכן סמוי ורעיונות חתרניים מסתתרים כבר שנים רבות בתוך סרטי קולנוע. אבל רבים מהם לא היו בולטים וגלויים, לפחות לא לקהל הצופים הרחב. רק עם המצאת הווידאו והכניסה של מכשירי הוידיאו לבתינו, החלו קלטות הווידאו והאפשרות לשוב ולצפות בסרטים שוב לחשוף דימויים, מסרים חברתיים ורעיונות עמוקים שהסתתרו בסרטים שונים.

אחד הסרטים שיצא מכך נשכר במיוחד הוא הסרט "בלייד ראנר". בשנות השמונים, רק בצפיות חוזרות בו גילו הצופים רעיונות מרתקים, שהסתתרו בו ולא בלטו בצפיה רגילה. זה הפך את הסרט למעניין ומדובר והביא לו מעריצים חדשים. אפילו מבקרים שקטלו אותו בעבר, עברו את התהליך הזה והודו שטעו. כל זה הפך אותו לבעל מעמד כמעט מיתי. אם כשיצא הוא היה פלופ קולנועי עצוב, היום הוא נחשב לסרט המדע הבדיוני הטוב מכולם.

יש הטומנים את הסאבטקסט כסוד של ממש ולא בטקסט אלא בקוד מחשב. מדובר במעשה החתרני או ההיתולי של מתכנתים המכניסים "ביצי פסחא" מדומות, מעין סודות טקסט החבויים בתוך הקוד של תוכנות ואתרי אינטרנט. ראו אותם בתגית "ביצי פסחא, תוכנה".


הנה סרט על סאבטקסט (עברית):

https://youtu.be/BLKjfBfI_LI


שיר תמים שמחביא סאבטקסט שמנסה להיות שנון (עברית):

https://youtu.be/QriTj1SHv3c


ובחיוך עם קצת דיבור לא הולם - מה קורה כשהסאב הופך לטקסט (עברית):

https://youtu.be/7OXvU7ES3dA

המקף הארוך, או כמו שנכון יותר לקרוא לו, קו מפריד ארוך, נקרא באנגלית ה-em dash, בשל רוחבו, הזהה לרוחב של האות M.

ה-em dash (—) הוא ארוך מהקו המפריד הרגיל, ה-en dash, שרוחבו זהה לרוחב של האות הדקה יותר, האות N.

לשני סימני הפיסוק הללו יש במקור ייעודים שונים. אם מטרתו של המקף הרגיל (-) היא לחבר מילים ,להדגיש דבר מה או לציין הפסקה קצרה, מטרת ה-em dash (—) היא אחרת וכך גם צורתו.

ה-em dash (—) הוא יצור רחב יותר, דרמטי יותר ובדרך כלל משמש באנגלית בכתיבת ביוגרפיות (תולדות חיים), ספרות ועיתונות. הוא נועד כדי ליצור הפרדה או הפסקה חדה — כזו שמושכת את העין ומדגישה את מה שאחריה.

בעברית המסורתית, המקף הרגיל משמש בכתיבה ענייניות. ה-em dash הזר לעברית הוא תופעה אנגלית-אמריקאית בעיקרה, סימן שנכנס לעברית בעיקר דרך תרגומים ועכשיו דרך מודלי שפה.

למה ה-AI כל-כך אוהב אותו? התשובה נעוצה בנתוני האימון. מודלים כמו GPT או Claude אומנו על כמויות עצומות של טקסט אנגלי מהאינטרנט, ובטקסטים האלה ה-em dash נפוץ מאוד.

משתמשים בו בבלוגים, ויקיפדיה, עיתונות וספרות. המודל למד שהוא סימן של כתיבה "רצינית" ו"ספרותית". מכיוון שמודלים נוטים לחקות את הסגנון שנחשב בעיניהם לאיכותי, הם מפזרים אותו בנדיבות רבה.

אפשר לומר שה-em dash הוא טיק סגנוני של AI, כמו שיש אנשים שמתחילים כל משפט באנגלית ב"so".

האירוניה היא שבדיוק בגלל השימוש המוגזם הזה, ה-em dash הפך לאחד מסימני ההיכר הברורים ביותר של טקסט שנכתב על-ידי AI. ממורים ומרצים ועד כותבים ועורכים - כולם כבר מזהים אותו כ"דגל אדום".

מחקר שפורסם ב-2024 הראה שבמאגרי טקסטים שנוצרו על-ידי מודלי שפה, שכיחות ה-em dash גבוהה פי כמה מאשר בכתיבה אנושית רגילה.


#שימוש נכון בעברית
לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, אין להשתמש בעברית במקף הארוך (em dash —) כמו באנגלית, אלא בקו המפריד הקצר יותר (en dash).

הסיבה לכך שהוא מופיע בעברית במודלים של AI כמו ChatGPT נעוצה בהשפעה שמקורה בטקסטים שבעצם תורגמו בצ'טבוטים מאנגלית.


#איך לכתוב מקף ארוך?
לכותבים באנגלית, בכלי כתיבה כמו Word או Google Docs, המעוניינים להכניס מקף הארוך (em dash —) בכתיבה, כל שנדרש הוא להכניס מקף רגיל, פעמיים (--) ברצף. השניים יומרו אוטומטית ל-em dash.

ב-Windows ניתן להשתמש גם בקיצור המקלדת Ctrl+Alt+מקף.


הנה המקף הארוך, ה-em dash:

https://www.youtube.com/watch?v=q_O08kni8dI


והסבר איך להימנע מלקבל אותו מהצ'טבוט AI:

https://youtu.be/0DK7CY0yt0g?long=yes

"דימוי" (Simile), שהוא השוואה בין שני רכיבים לשוניים מתחומים שונים, שיש ביניהם יסוד משותף ודומה, אך לא זהה. דימוי בדרך כלל יכלול מילה או אות שמתארת הקבלה. לדוגמה "כמו", "כ", ("צדיק כתמר יפרח") "מ", או "יותר מ" ("גדול מהחיים").

מֶטָפוֹרָה (Metaphor), יותר מדימוי, היא שימוש במשהו אחד או בתכונותיו כדי להדגים דבר אחר. במטפורה, בניגוד לדימוי, לא תהיה מילת השוואה, דוגמת "כמו", "כ" ודומותיהן.

כשמישהו מספר על אדם אחר שהוא והוא "גנבו כמה סוסים יחד" הוא ממש לא מתכוון להתוודות על פשע שביצעו הוא עם ההוא. הוא משתמש במטאפורה שנועדה להסביר שלשניהם עבר של פעולות משותפות. אומרים את זה לא פעם אנשי עסקים מכובדים, פוליטיקאים מורמים מעם ואנשי תרבות שפעילות פלילית היא ממש לא עניינם. אגב, בניגוד לתדמית הציבורית של רבים מהפוליטיקאים - מרביתם באמת אינם כאלה.

אז אם דימויים משמשים בעיקר אנשים שכותבים ספרות ושירה, מטפורות משמשות ביום יום אנשים רבים ולאו דווקא כותבים או יוצרים. כשאומרים על מישהו בחדשות או בשיחה בבית, שהוא "פשט רגל", מתכוונים שהוא איבד את כל נכסיו. מישהו ש"גמר את הסוס" ממש לא הרג סוס כלשהו אלא במטפורה פשוטה איבד את היכולת שלו...

לא פעם, אגב, יכול להסתתר בין שני המושגים עוד מושג חשוב והוא הסַאבְּטֵקְסְט (Subtext), שהוא הרעיון הסמוי, או טקסט המשנה שלא פעם טומנים מחברי היצירה. התוכן הסמוי הזה יכול להסתתר בתוך יצירת אמנות נרטיבית, כמו מחזה, ספר, סרט, סדרה או אפילו בתוך משחק וידאו או יצירה מוסיקלית.


דוגמאות?
========
"אאוריקה חכמה כאיינשטיין" הוא דימוי.

"איינשטיין כבר הספיק לשכוח את מה שאאוריקה לומדת עכשיו" זו מטפורה.

"מאחורי ארכימדס העירום הרוקד ברחוב בסירקוזה" מסתתר לו ודאי סאבטקסט כלשהו.

"הוא הרים לה" היא מטפורה עכשווית, המתארת מישהו שהחמיא למישהי ולא מישהו שהרים לה את החצאית.


הנה הכוח של המטפורה (מתורגם):

https://youtu.be/A0edKgL9EgM


וכך קיבלו הלומברדים בימי הביניים דימוי של שבלולים:

https://youtu.be/6ISOK-XtvYs

פרודיה (Parody) היא חיקוי לגלגני. זהו אמצעי כתיבה או שיטה רטורית שבה משתמשים בחיקוי משעשע כדי לחייך על מישהו או על משהו.

פרודיות קיימות בתחומי אמנות שונים, כמו קולנוע, מוסיקה, טלוויזיה, ספרות ועוד. פרודיה תהיה יצירה או סוג יצירות מז'אנר כלשהו שלא פעם מחקים בה מישהו, בחיקוי הומוריסטי, קריקטוריסטי ולעגני.

כדי שיהיה מובן ההקשר שלה, הפרודיה מוצגת בדרך כלל על דברים מוכרים. יכול למשל להיות שיר פרודי, שלועג לתופעה כלשהי, כמו לדוגמה "האשם תמיד" שהוא פרודיה על היחס אל מלצרים ערביים בישראל. או שמישהו ימציא דת פרודית, שהיא פרודיה על דת או על כת ידועה, כמו זו שבתגית "מפלצת הספגטי המעופפת", על אלוהי הדת הפרודית "הכנסייה של מפלצת הספגטי המעופפת" וכדומה.

פרודיה קולנועית לועגת לא פעם לז'אנר קולנועי מצליח, כמו במקרה של הפרודיה המפורסמת על סרטי המערבונים שנקראת "אוכפים לוהטים".


הנה פרודיה טלוויזיונית על פרסומות וסרטי מתיחות משנות ה-70 (עברית):

https://youtu.be/hHC_jITlcNc


צוחקים על להיט הרשת הגדול מכולם, בפרודיה הישראלית הכי מצליחה אי-פעם "גמבה סטייל" (עברית):

https://youtu.be/bTy9gC8BAmQ


הפארודיה המוסיקלית "אריית החתולים" של רוסיני, שמשתעשעת על חשבון זמרות אופרה:

https://youtu.be/O5bJJviAX0c


"האשם תמיד", פרודיה על "ערבי טוב" והתייחסות ליחס הציבור בישראל אל ערבים (עברית):

https://youtu.be/E1wNZXxwPhA


קטעי פרודיה קולנועית על סרטי קולנוע:

https://youtu.be/_oYtuG3ZB48


פרודיה מעט עדתית על סרט הפולחן "צ'ארלי וחצי" (עברית):

https://youtu.be/fj_aJHyqotw


ופרודיה על ההצלחה של סטטיק ובן אל תבורי (עברית):

https://youtu.be/-ksljsJhE8U

הנה הסבר של השימוש הנכון ברווחים ובסימני פיסוק בכתיבה באאוריקה:


רווח
====
אין לכתוב רווח לפני סימן פיסוק.
אחרי כל סימן פיסוק, לעומת זאת, חייב להיות רווח!

דוגמאות: אני נכון. אני לא נכון. וגם אני לא נכון.


נקודה
======
בכל סוף משפט חייבת להיות נקודה. מטרתה היא לחייב את הקורא לעצור לרגע ואז להמשיך לקרוא. אחרי נקודה יכול לבוא משפט עם ו' החיבור בתחילתו, גם אם זה נדיר.

דוגמאות: בסוף משפט נכון תבוא נקודה. ואז יתחיל משפט חדש בנושא חדש.


שלוש נקודות (..)
=================
משתמשים בהן כדי להבהיר שיש המשך למשפט, אך הוא אינו גלוי כאן (הקורא יכול לחשוב לבד. זה פתוח למחשבה..).

דוגמאות: לפעמים יש המשך למשפט אבל...


שתי נקודות
===========
לא קיימות בדקדוק העברי.

דוגמאות לא טובות: אנחנו לא קיימות..


פסיק (,)
========
בא בין נושא לנושא, אם המשפט עוסק בכמה נושאים. כך יבוא בין כל נושא ונושא סימן פסיק, שיפריד ביניהם.

דוגמאות: אני כותב עם פסיק, מפסק עם פסיק, שותה קצת פסיקים ובסוף הולך לישון.


ו' החיבור
=========
אין לכתוב ו' החיבור אחרי פסיק או נקודה. כלומר, לפני ו' החיבור אין לכתוב פסיק. או שכותבים ו' או שכותבים פסיק. כנ"ל אין לכתוב ו' החיבור אחרי נקודה.

חשוב: אמנם האקדמיה ללשון עברית מתירה זאת בשניהם, אבל רק במקרים מסוימים, נדירים יחסית, כמו נושא ונשוא חדשים אחרי פסיק או בשפה גבוהה (עם לגיטימציה מהתנ"ך) למקרה של ו' החיבור אחרי נקודה. אנחנו באאוריקה עדיין לא שם אז לא!

דוגמאות: זה, וזה, וזה. וגם זה - כולם אסורים כאן בתכלית האיסור.


סימן שאלה
=========
מה השאלה? - בסוף שאלה יבוא תמיד סימן שאלה (?)

דוגמאות: אתם הבנתם שתמיד בסוף שאלה יבוא סימן קריאה?


סימן קריאה
==========
בסוף ציווי, הוראה או הבעת רגש כמו התפעלות יבוא או יכול לבוא סימן הקריאה (!). מבחינתנו, נשמח שיהיו כמה שפחות סימני קריאה.

דוגמאות: אל תשכחו שאיכפת לנו מסימני הקריאה כאן!


סימן שאלה וסימן קריאה (?!)
==========================
אם אתם גם שואלים שאלה וגם מביעים רגש, רק אז תוכלו להשתמש בשניהם (?!).

דוגמאות: אתם מודעים לזה שאנחנו דואגים לכם?!


הערה: יש שמשתמשים בצורה הפוכה בשניהם, (עם סיום בסימן שאלה -!?) לתיאור הפתעה או הלם.

דוגמאות: זה מדהים שאתם לא מסוגלים לפסק נכון!?


מקפים
=====
במידה ואחרי אותיות החיבור (ב כ ל מ) יבואו מספר או מילה בשפה זרה, יבוא תמיד מקף ביניהם.

דוגמאות: ב-2 אני הולך, אולי אסע מחר ל-New York.


נקודותיים
==========
כשעומדת לבוא רשימה יוצגו לפניה הנקודותיים (:) - הרשימה תבוא תמיד בשורה הבאה ובין הפריטים בשורה יבואו פסיקים ().

דוגמאות לסימני פיסוק: פסיק, נקודה, נקודותיים, סימן שאלה וסימן קריאה.


מירכאות, גרשיים
==============
נהוג להכניס ציטטות בתוך "גרשיים כפולים".

מחשבות נהוג להכניס לתוך 'גרשיים בודדים'.


דוגמאות אמיתיות לשאלות שכתובות רע:
==================================
נכתב: מאמינים במזלות? אסטרולוגיה, התאמה לפי מזלות..?
הנכון: מאמינים במזלות, אסטרולוגיה והתאמה לפי מזלות?


הנה הסבר יפה של השימוש בסימן הפסיק (עם תרגום לעברית):

https://youtu.be/GHnl1O3NGJk


וכך קוראים לסימני הפיסוק באנגלית (הגדילו למסך מלא):

https://youtu.be/wtV9hm5x_5Q