שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היה הסקסטנט ומה ימאים עשו בו?
סקסטנט (Sextant) הוא שמו של מכשיר אופטי ששימש למדידת זוויות בין עצמים. בעבר הוא שימש בעיקר לניווט ימי אסטרונומי, תחום בו הוא הפך חיוני ביותר. בעזרתו ניתן היה למצוא את מיקום הספינה בים בצורה טובה.
בזכות הסקסטנט יכול היה האדם לצאת מסביבות החופים המוכרים, אל עבר הים הפתוח וללב ים ממש.
הניווט נעשה על ידי מדידת הזווית שבין גרמי שמיים לאופק. מבט בעינית היה מראה בצד אחד את האופק ובצד השני את השמיים.
הסקסטנט פותח במאה ה-18 ועד אמצע המאה ה-20 הסקסטנט היה מכשיר הניווט החשוב ביותר לאוניות. קציני האוניות בדקו בו את מיקום הספינה, על ידי צפייה בעינית שלו. הם נהגו לכוון אותו כך שהוא יתביית על האופק, נהגו לומר "סמן" ואז היו רושמים את הזמן המדויק.
בסקסטנט ביחד עם שעון ועם כרונומטר ימי, ניתן היה לקבוע את מיקום הספינה באופן מדויק. טעות בדקה אחת בשעה תוביל לשגיאה במיקום של כמייל אחד (כ-1.6 קילומטר).
מקור שמו במילה הלטינית "שישית" (Sexstas). הסיבה היא שהקשת במכשירים הראשונים הייתה של שישית מעגל (60 מעלות). השם נשאר גם כשקשת המדידה הוכפלה פי שניים ל-120 מעלות.
כיום החליפו את המכשירים הללו אמצעי מיקום מודרניים וחדשניים, כמו ה-GPS. שיטה זו מבוססת על מדידת מיקום סופר מדויקת, שמתבצעת בעזרת רשת לוויינים וחיישני אולטרה סאונד.
כך ניווטו באמצעות הסקסטנט המתמטי (מתורגם):
https://youtu.be/AGCUm_jWtt4
הניווט היה לפי השמש:
https://youtu.be/CycmCFb-6VU
כך בונים סקסטנט לבד:
https://youtu.be/dCZJUVlbEnE
תולדות אמצעי הניווט בים:
https://youtu.be/4DlNhbkPiYY
וסרטון ארוך יותר המלמד את מדידת המיקום בעזרת סקסטנט:
https://youtu.be/DrAkrgZRb9Y?long=yes
למה נועד המגדלור?
בימי קדם לא היו לספנים מכשירים משוכללים לניווט האנייה. מצפן הוא מכשיר מצוין בכדי להראות כיוונים, אך לא כדי לתת מידע על מיקומו המדויק של הנמל או החוף.
גם המפות, ששימשו להבין את מיקומו של כל חוף, מבנה ונמל, לא יכולות היו לתת לספנים מידע מדויק, בשעת סערה, על מיקומם ביחס לשונית האלמוגים, לשרטונים המסוכנים או לסלעים.
בכדי שלא יאבדו את דרכם או יעלו על שרטון, הומצא לטובת הספנים המגדלור (Lighthouse). מבנה גבוה יחסית, או שממוקם על צוק גבוה מעל הים, שעליו מותקן זרקור המאיר למרחקים.
בזרקור השתמשו כדי להראות לנווטי הספינות היכן נמצא החוף. כך היו הספנים יודעים להיכן לשוט בצורה בטוחה ובשעת סערה - לאיפה לא. את הזרקור הפעיל בכל לילה שומר המגדלור, שלא פעם גם התגורר באחת מהקומות שלו.
הנה סרטון על המגדלור:
https://youtu.be/yo4rD9NvO5M
המגדלור ההרוס של אדיסטון, שנבנה לפני 300 שנה, כדי להציל חיים של ספנים רבים:
http://youtu.be/TZKowr6_F3I
בואו לפגוש שומר מגדלור:
https://youtu.be/oFDL9a4Ab_Q
והסבר לילדים על המגדלור:
https://youtu.be/6vLja4hpeSk
איך מנווטים בין איים על ידי העננים?
ספנים ומפליגים בימים ובאוקיינוסים יודעים שלעתים קרובות נוצרים עננים מעל איים בעוד מימי האוקיינוס הפתוח נשארים ללא עננים.
הסיבה לכך שעננים נוצרים בעיקר מעל היבשה היא שהאדמה מחוממת על ידי השמש. האוויר החם שמעליה סופג מהאדמה הרבה אדי מים ועולה למקום שבו יש אוויר קר, מה שגורם למים להתעבות לענן.
כמובן שמעל מי הים לא מתרחש תהליך דומה, שכן אין בו אדמה שמתחממת ויוצרת בהמשך את התעבות העננים.
כך יצא שהטריק של השייטים הוא לזהות יבשה קרובה, כלומר איים או חוף של יבשת, על ידי חיפוש עננים בשמיים.
העובדה שהעננים נמצאים גבוה באוויר, אלפי מטרים מעל פני האדמה, מאפשרת לראותם ממרחקים, ודאי ממרחק גדול בהרבה מאשר טווח הקילומטרים שממנו ניתן לראות את קו החוף של האי או היבשה.
הנה ניווט לפי העננים המתקבצים רק מעל איים:
https://youtu.be/57eWwmNIdaw
איך הטלפון יודע את המיקום שלנו?
מערכת ה-GPS היא מערכת מתוחכמת שמאפשרת לנו לדעת בדיוק את מיקומנו על כדור הארץ. היא עושה זאת בסיוע של 24 לוויינים הממוקמים בגובה של כ-15 אלף קילומטרים מעל פני כדור הארץ.
הצלבת המרחק שבו אנו נמצאים ביחס לכל לוויין שמעלינו, היא שמאפשרת דיוק של מטרים באבחון מקומנו על פני כדור הארץ.
באמצעות שידור וקליטה של מידע ה-GPS, אנו משתמשים כיום במערכת הלוויינים הזו, בסיוע הרשתות הסלולריות שיודעות לדייק לפי הצלבת המרחקים שלנו מהאנטנות הקרובות אלינו, בכדי לנווט את דרכנו מכל מקום לכל מיקום מדויק אחר בעולם.
#אבל איך נולד ה-GPS?
הכל נובע מההיסטוריה הצבאית של מערכת הלוויינים הללו. ב-1978 הושקה מערכת הלוויינים שמאפשרת זיהוי מיקום מדויק של כל פינה בעולם.
המטרה הייתה למנוע אז הפלת מטוסים שטעו בניווט ונכנסו לתחום האווירי של מדינות אויב. אבל פתיחת המערכת לשימושים מסחריים היא שאפשרה את כל השירותים מבוססי המיקום של העידן הנוכחי.
כך נולד ה-GPS (עברית):
https://youtu.be/MnIMc8zNm4s
כך מזהה הטלפון מיקום (מתורגם):
https://youtu.be/70cDSUI4XKE
זו שיטת ה-GPS (מתורגם):
http://youtu.be/xdCpgjnmDOg
ועקרון הפעולה של מערכות ה-GPS (מתורגם):
https://youtu.be/0rR24Y-KrOA
מהי מפת דרכים?
מפת הדרכים היא מפה שמראה את הכבישים והדרכים לנסיעה בארץ או באזור מסוים. מפה כזו היא מפת מידע המשמשת כדי לאפשר נסיעה מהירה ונוחה ממקום למקום. מפות דרכים, או מפות כבישים, הן מפות חשובות במיוחד לנהיגה באזור בלתי מוכר. בעולם המודרני יש מגוון של דרכים ומחלפים ותכנון נסיעה בעזרת מפת דרכים מקצר ומפשט את הנסיעה באופן משמעותי.
בשנים האחרונות ועוד יותר בעתיד, יחליפו מכשירי ניווט ואפליקציות ניווט סלולאריות את מפות הכבישים והדרכים. אלו מוסיפים הדרכה קולית ושכבות מידע נוספות לאלו של המפה. חלק מהן מקבלות מידע מהמשתמשים וכך מסייעות בהכוונה הלוקחת בחשבון עומסי תנועה ופקקי תנועה בדרך אל היעד ומכוונות את הרכב לנתיבים עמוסים פחות, שיאפשרו הגעה מהירה ונעימה יותר ליעד.
עם הזמן הפכה מפת הדרכים למושג שמשתמשים בו בתחומים שונים. למשל, מפת הדרכים המדינית, שבה מציבים שלבים בדרך לביצוע תהליכים כמו הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. דוגמה אחרת היא מפת דרכים טכנולוגית שמהווה תהליך מסייע לחברות עיסקיות לזיהוי ופיתוח אסטרטגיות התמודדות עם התפתחות והשתנות השווקים שבהם הן פועלות.
לא מצאנו סרטונים ראויים על מפת הדרכים.
איך פועל המצפן?
המצפן הוא מכשיר ניווט שמצביע תמיד על הכיוון צפון-דרום. המצפן מתבסס על השדה המגנטי של כדור הארץ, כדי להצביע על הכיוונים ולאפשר לאנשים שמנווטים ביבשה או בים, להגיע ליעד.
באמצעות הצבעה על הקטבים המגנטיים של כדור הארץ (מיקומם קרוב לקטבים הגאוגרפיים) איפשר המצפן בתקופות קדומות ליורדי ים ולספנים להתבסס על הכיוון שנתן להם ולהגיע לחוף היעד, זאת כיוון שבמרחבי האוקיינוסים רק הכיוון איפשר ניווט ואין תכסית אחרת שאיפשרה זאת.
משערים שהשימוש במצפן החל לראשונה בסין. מכתב סיני מהמאה הרביעית לספירה ניתן ללמוד על שימוש במצפן. הסינים מייחסים באופן מסורתי את המצאתו לקיסר הצהוב, אם כי בימי קדם לא פעם השליטים נטו לקבל את האשראי על המצאות ופיתוחים שנוצרו על ידי המומחים שעבדו בשבילם. לקראת סוף ימי הביניים הגיע המצפן למערב, יתכן שעל ידי הסוחרים שפעלו בדרך המשי.
אגב, משהגיע המצפן לאירופה, במאה ה-15, נראה הדיוק שלו כמעשה של השטן. המלחים הנוצרים היו שטופי אמונות טפלות ודעות קדומות. בשל חששם שלמצפן יש כוחות שטניים, נהגו רבי החובלים לנעול את המצפנים בתאיהם שבאניות, כדי שהמלחים לא יפגעו בהם..
הנה סרטון מצגת ארוך ודי מקיף בעברית על המצפן:
http://youtu.be/ZYZ7E4-kBP4
וגם מצפן יכול להתקלקל וזה יכול להיות חמור בניווט הישרדות. הנה דוגמה לבדיקת מצפן שחשוד כמזייף:
http://youtu.be/iBssANwQfqg
מהו צלב הדרום?
צלב הדרום, או הצלב הדרומי (Crux), הוא זוהי רביעיית כוכבים הנראית רק בדרום כדור הארץ ומשום כך לא הכירו אותה הספנים האירופים, עד המאה ה-17. זוהי קבוצת כוכבים קטנה מאד, אבל מהמוכרות יותר ובעולם היא נקראת פשוט "הצלב".
בעבר הייתה קבוצת הצלב הדרומי חשובה בעיקר לניווט של ספינות. היא המקבילה הדרומית לכוכב הצפון או לצלב הצפוני, שהוא בעצם כינויה של קבוצת הכוכבים שנקראת "ברבור".
צלב הדרום שובץ בדגליהן של שתי מדינות - אוסטרליה וניו זילנד.
הנה סרטון על צלב הדרום:
https://youtu.be/kmb6BVbaCuI
והסבר מעמיק יותר על צלב הדרום:
https://youtu.be/LwZel_emm3Y
מהי אפליקציית מפות?
אפליקציית מפות, או אפליקציית ניווט סלולארי היא יישום לטלפון חכם שמחליף את מפות הכבישים והדרכים. אפליקציות המפות כוללות מפות דינמיות ונעזרות בטכנולוגיית ה-GPS (זיהוי מיקום של המשתמש על פי לוויינים) כדי לאפשר לנהג לדעת את מיקומו על המפה. אפליקציות כאלה משמשות בעיקר להכוונת נהגים. יש בהן בדרך כלל גם שכבות מידע נוספות בסביבת הנהג, כמו תחנות דלק, מלונות, מסעדות וכדומה. חלק מאפליקציות המפות אוספות מידע מהמשתמשים עצמם, על עומסי תנועה, מלכודות משטרה וכדומה. כך מסייעות האפליקציות לנהגים בהכוונה לכבישים שאין בהם פקקי תנועה, לנתיבים עמוסים פחות ובטוחים יותר.
במרבית יישומי המפות יש גם הדרכה קולית, שמאפשרת לנהג להשתמש בהן בצורה בטיחותית ופשוטה, בעת הנהיגה.
הנה אפליקציית המפות החברתית Waze הישראלית, שנמכרה ל-Google:
https://youtu.be/aRXSWXNF-fw
אפליקציית גוגל מפות, שגם מאפשרת להוריד את המפות לטלפון:
https://youtu.be/oVg7hx3srzo
ויש גם אפליקציית מפות לאופניים:
https://youtu.be/mi8L3m6EDpU
מהו הסונאר וממי בטבע הושפעו בפיתוחו?
סונאר (SONAR) הוא אמצעי ניווט באמצעות גלי קול, כלומר קולות. זו טכנולוגיה שפועלת באמצעות גלי קול, בעיקר לניווט בים ולגילוי של צוללות ואוניות. אם תרצו, הסונאר מאפשר לנו "לראות באוזניים"...
המילה סונאר היא ראשי תיבות באנגלית של Sound Navigation And Ranging (ניווט והתמצאות באמצעות קול). במקור חשבו עליו לאיתור קרחונים מסוכנים בים וטביעת הטיטאניק האיצה את פיתוחו.
במלחמת העולם הראשונה פותח הסונאר הראשוני כדי לשפר איתור של צוללות אויב, אבל השיפור הניכר הושג לאחר המלחמה.
במלחמת העולם השנייה כבר חולל הסונאר שינויים גדולים בתורת הלחימה הימית.
במידה רבה מבוסס הסונאר על שיטות של בעלי חיים כמו העטלף והדולפין, שאצלם משמש הסונאר הטבעי כאמצעי ניווט והערכת טווחים.
לעטלפים למשל, מנגנון של "זיהוי מיקום לפי הדהוד". הזמן שעובר בין קריאה שהם משמיעים, להד שלה, מאפשר להם לדעת את המרחק לעצמים שמסביבם. כך יכול העטלף לזהות בחשיכה ולצוד חרקים זעירים, או להבחין בעצמים קטנים, עד רמת השערה, ולא להתנגש בהם.
לווייתנים ודולפינים גם הם משתמשים בעיקרון דומה. הם מאתרים טורפים ומזון על ידי השמעת קולות והאזנה להדים המוחזרים מהם. יש אף הערכה שבתדרים מסוימים, פוגע הסונאר הצבאי ביכולת הניווט של לווייתנים והם עולים על חופי הים מבלי יכולת לחזור.
הנה הסונאר של הצוללת:
https://youtu.be/CNBlx7ozFnI
שימושי המחקר התת ימי שלו:
https://youtu.be/-fAAxEIFeLU
פיתוח הסונאר לאניות השתפר לאחר מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/-dG2GM2W5h8
כיום יש גם סונאר לאוניות דייג:
https://youtu.be/YgHE7iEo9UM
וכך נראה הסונאר בצוללת:
https://youtu.be/FqDNSFzWNTA
סקסטנט (Sextant) הוא שמו של מכשיר אופטי ששימש למדידת זוויות בין עצמים. בעבר הוא שימש בעיקר לניווט ימי אסטרונומי, תחום בו הוא הפך חיוני ביותר. בעזרתו ניתן היה למצוא את מיקום הספינה בים בצורה טובה.
בזכות הסקסטנט יכול היה האדם לצאת מסביבות החופים המוכרים, אל עבר הים הפתוח וללב ים ממש.
הניווט נעשה על ידי מדידת הזווית שבין גרמי שמיים לאופק. מבט בעינית היה מראה בצד אחד את האופק ובצד השני את השמיים.
הסקסטנט פותח במאה ה-18 ועד אמצע המאה ה-20 הסקסטנט היה מכשיר הניווט החשוב ביותר לאוניות. קציני האוניות בדקו בו את מיקום הספינה, על ידי צפייה בעינית שלו. הם נהגו לכוון אותו כך שהוא יתביית על האופק, נהגו לומר "סמן" ואז היו רושמים את הזמן המדויק.
בסקסטנט ביחד עם שעון ועם כרונומטר ימי, ניתן היה לקבוע את מיקום הספינה באופן מדויק. טעות בדקה אחת בשעה תוביל לשגיאה במיקום של כמייל אחד (כ-1.6 קילומטר).
מקור שמו במילה הלטינית "שישית" (Sexstas). הסיבה היא שהקשת במכשירים הראשונים הייתה של שישית מעגל (60 מעלות). השם נשאר גם כשקשת המדידה הוכפלה פי שניים ל-120 מעלות.
כיום החליפו את המכשירים הללו אמצעי מיקום מודרניים וחדשניים, כמו ה-GPS. שיטה זו מבוססת על מדידת מיקום סופר מדויקת, שמתבצעת בעזרת רשת לוויינים וחיישני אולטרה סאונד.
כך ניווטו באמצעות הסקסטנט המתמטי (מתורגם):
https://youtu.be/AGCUm_jWtt4
הניווט היה לפי השמש:
https://youtu.be/CycmCFb-6VU
כך בונים סקסטנט לבד:
https://youtu.be/dCZJUVlbEnE
תולדות אמצעי הניווט בים:
https://youtu.be/4DlNhbkPiYY
וסרטון ארוך יותר המלמד את מדידת המיקום בעזרת סקסטנט:
https://youtu.be/DrAkrgZRb9Y?long=yes
בימי קדם לא היו לספנים מכשירים משוכללים לניווט האנייה. מצפן הוא מכשיר מצוין בכדי להראות כיוונים, אך לא כדי לתת מידע על מיקומו המדויק של הנמל או החוף.
גם המפות, ששימשו להבין את מיקומו של כל חוף, מבנה ונמל, לא יכולות היו לתת לספנים מידע מדויק, בשעת סערה, על מיקומם ביחס לשונית האלמוגים, לשרטונים המסוכנים או לסלעים.
בכדי שלא יאבדו את דרכם או יעלו על שרטון, הומצא לטובת הספנים המגדלור (Lighthouse). מבנה גבוה יחסית, או שממוקם על צוק גבוה מעל הים, שעליו מותקן זרקור המאיר למרחקים.
בזרקור השתמשו כדי להראות לנווטי הספינות היכן נמצא החוף. כך היו הספנים יודעים להיכן לשוט בצורה בטוחה ובשעת סערה - לאיפה לא. את הזרקור הפעיל בכל לילה שומר המגדלור, שלא פעם גם התגורר באחת מהקומות שלו.
הנה סרטון על המגדלור:
https://youtu.be/yo4rD9NvO5M
המגדלור ההרוס של אדיסטון, שנבנה לפני 300 שנה, כדי להציל חיים של ספנים רבים:
http://youtu.be/TZKowr6_F3I
בואו לפגוש שומר מגדלור:
https://youtu.be/oFDL9a4Ab_Q
והסבר לילדים על המגדלור:
https://youtu.be/6vLja4hpeSk
ספנים ומפליגים בימים ובאוקיינוסים יודעים שלעתים קרובות נוצרים עננים מעל איים בעוד מימי האוקיינוס הפתוח נשארים ללא עננים.
הסיבה לכך שעננים נוצרים בעיקר מעל היבשה היא שהאדמה מחוממת על ידי השמש. האוויר החם שמעליה סופג מהאדמה הרבה אדי מים ועולה למקום שבו יש אוויר קר, מה שגורם למים להתעבות לענן.
כמובן שמעל מי הים לא מתרחש תהליך דומה, שכן אין בו אדמה שמתחממת ויוצרת בהמשך את התעבות העננים.
כך יצא שהטריק של השייטים הוא לזהות יבשה קרובה, כלומר איים או חוף של יבשת, על ידי חיפוש עננים בשמיים.
העובדה שהעננים נמצאים גבוה באוויר, אלפי מטרים מעל פני האדמה, מאפשרת לראותם ממרחקים, ודאי ממרחק גדול בהרבה מאשר טווח הקילומטרים שממנו ניתן לראות את קו החוף של האי או היבשה.
הנה ניווט לפי העננים המתקבצים רק מעל איים:
https://youtu.be/57eWwmNIdaw
מערכת ה-GPS היא מערכת מתוחכמת שמאפשרת לנו לדעת בדיוק את מיקומנו על כדור הארץ. היא עושה זאת בסיוע של 24 לוויינים הממוקמים בגובה של כ-15 אלף קילומטרים מעל פני כדור הארץ.
הצלבת המרחק שבו אנו נמצאים ביחס לכל לוויין שמעלינו, היא שמאפשרת דיוק של מטרים באבחון מקומנו על פני כדור הארץ.
באמצעות שידור וקליטה של מידע ה-GPS, אנו משתמשים כיום במערכת הלוויינים הזו, בסיוע הרשתות הסלולריות שיודעות לדייק לפי הצלבת המרחקים שלנו מהאנטנות הקרובות אלינו, בכדי לנווט את דרכנו מכל מקום לכל מיקום מדויק אחר בעולם.
#אבל איך נולד ה-GPS?
הכל נובע מההיסטוריה הצבאית של מערכת הלוויינים הללו. ב-1978 הושקה מערכת הלוויינים שמאפשרת זיהוי מיקום מדויק של כל פינה בעולם.
המטרה הייתה למנוע אז הפלת מטוסים שטעו בניווט ונכנסו לתחום האווירי של מדינות אויב. אבל פתיחת המערכת לשימושים מסחריים היא שאפשרה את כל השירותים מבוססי המיקום של העידן הנוכחי.
כך נולד ה-GPS (עברית):
https://youtu.be/MnIMc8zNm4s
כך מזהה הטלפון מיקום (מתורגם):
https://youtu.be/70cDSUI4XKE
זו שיטת ה-GPS (מתורגם):
http://youtu.be/xdCpgjnmDOg
ועקרון הפעולה של מערכות ה-GPS (מתורגם):
https://youtu.be/0rR24Y-KrOA
אמצעי ניווט
מפת הדרכים היא מפה שמראה את הכבישים והדרכים לנסיעה בארץ או באזור מסוים. מפה כזו היא מפת מידע המשמשת כדי לאפשר נסיעה מהירה ונוחה ממקום למקום. מפות דרכים, או מפות כבישים, הן מפות חשובות במיוחד לנהיגה באזור בלתי מוכר. בעולם המודרני יש מגוון של דרכים ומחלפים ותכנון נסיעה בעזרת מפת דרכים מקצר ומפשט את הנסיעה באופן משמעותי.
בשנים האחרונות ועוד יותר בעתיד, יחליפו מכשירי ניווט ואפליקציות ניווט סלולאריות את מפות הכבישים והדרכים. אלו מוסיפים הדרכה קולית ושכבות מידע נוספות לאלו של המפה. חלק מהן מקבלות מידע מהמשתמשים וכך מסייעות בהכוונה הלוקחת בחשבון עומסי תנועה ופקקי תנועה בדרך אל היעד ומכוונות את הרכב לנתיבים עמוסים פחות, שיאפשרו הגעה מהירה ונעימה יותר ליעד.
עם הזמן הפכה מפת הדרכים למושג שמשתמשים בו בתחומים שונים. למשל, מפת הדרכים המדינית, שבה מציבים שלבים בדרך לביצוע תהליכים כמו הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. דוגמה אחרת היא מפת דרכים טכנולוגית שמהווה תהליך מסייע לחברות עיסקיות לזיהוי ופיתוח אסטרטגיות התמודדות עם התפתחות והשתנות השווקים שבהם הן פועלות.
לא מצאנו סרטונים ראויים על מפת הדרכים.
המצפן הוא מכשיר ניווט שמצביע תמיד על הכיוון צפון-דרום. המצפן מתבסס על השדה המגנטי של כדור הארץ, כדי להצביע על הכיוונים ולאפשר לאנשים שמנווטים ביבשה או בים, להגיע ליעד.
באמצעות הצבעה על הקטבים המגנטיים של כדור הארץ (מיקומם קרוב לקטבים הגאוגרפיים) איפשר המצפן בתקופות קדומות ליורדי ים ולספנים להתבסס על הכיוון שנתן להם ולהגיע לחוף היעד, זאת כיוון שבמרחבי האוקיינוסים רק הכיוון איפשר ניווט ואין תכסית אחרת שאיפשרה זאת.
משערים שהשימוש במצפן החל לראשונה בסין. מכתב סיני מהמאה הרביעית לספירה ניתן ללמוד על שימוש במצפן. הסינים מייחסים באופן מסורתי את המצאתו לקיסר הצהוב, אם כי בימי קדם לא פעם השליטים נטו לקבל את האשראי על המצאות ופיתוחים שנוצרו על ידי המומחים שעבדו בשבילם. לקראת סוף ימי הביניים הגיע המצפן למערב, יתכן שעל ידי הסוחרים שפעלו בדרך המשי.
אגב, משהגיע המצפן לאירופה, במאה ה-15, נראה הדיוק שלו כמעשה של השטן. המלחים הנוצרים היו שטופי אמונות טפלות ודעות קדומות. בשל חששם שלמצפן יש כוחות שטניים, נהגו רבי החובלים לנעול את המצפנים בתאיהם שבאניות, כדי שהמלחים לא יפגעו בהם..
הנה סרטון מצגת ארוך ודי מקיף בעברית על המצפן:
http://youtu.be/ZYZ7E4-kBP4
וגם מצפן יכול להתקלקל וזה יכול להיות חמור בניווט הישרדות. הנה דוגמה לבדיקת מצפן שחשוד כמזייף:
http://youtu.be/iBssANwQfqg
צלב הדרום, או הצלב הדרומי (Crux), הוא זוהי רביעיית כוכבים הנראית רק בדרום כדור הארץ ומשום כך לא הכירו אותה הספנים האירופים, עד המאה ה-17. זוהי קבוצת כוכבים קטנה מאד, אבל מהמוכרות יותר ובעולם היא נקראת פשוט "הצלב".
בעבר הייתה קבוצת הצלב הדרומי חשובה בעיקר לניווט של ספינות. היא המקבילה הדרומית לכוכב הצפון או לצלב הצפוני, שהוא בעצם כינויה של קבוצת הכוכבים שנקראת "ברבור".
צלב הדרום שובץ בדגליהן של שתי מדינות - אוסטרליה וניו זילנד.
הנה סרטון על צלב הדרום:
https://youtu.be/kmb6BVbaCuI
והסבר מעמיק יותר על צלב הדרום:
https://youtu.be/LwZel_emm3Y
אפליקציית מפות, או אפליקציית ניווט סלולארי היא יישום לטלפון חכם שמחליף את מפות הכבישים והדרכים. אפליקציות המפות כוללות מפות דינמיות ונעזרות בטכנולוגיית ה-GPS (זיהוי מיקום של המשתמש על פי לוויינים) כדי לאפשר לנהג לדעת את מיקומו על המפה. אפליקציות כאלה משמשות בעיקר להכוונת נהגים. יש בהן בדרך כלל גם שכבות מידע נוספות בסביבת הנהג, כמו תחנות דלק, מלונות, מסעדות וכדומה. חלק מאפליקציות המפות אוספות מידע מהמשתמשים עצמם, על עומסי תנועה, מלכודות משטרה וכדומה. כך מסייעות האפליקציות לנהגים בהכוונה לכבישים שאין בהם פקקי תנועה, לנתיבים עמוסים פחות ובטוחים יותר.
במרבית יישומי המפות יש גם הדרכה קולית, שמאפשרת לנהג להשתמש בהן בצורה בטיחותית ופשוטה, בעת הנהיגה.
הנה אפליקציית המפות החברתית Waze הישראלית, שנמכרה ל-Google:
https://youtu.be/aRXSWXNF-fw
אפליקציית גוגל מפות, שגם מאפשרת להוריד את המפות לטלפון:
https://youtu.be/oVg7hx3srzo
ויש גם אפליקציית מפות לאופניים:
https://youtu.be/mi8L3m6EDpU
סונאר (SONAR) הוא אמצעי ניווט באמצעות גלי קול, כלומר קולות. זו טכנולוגיה שפועלת באמצעות גלי קול, בעיקר לניווט בים ולגילוי של צוללות ואוניות. אם תרצו, הסונאר מאפשר לנו "לראות באוזניים"...
המילה סונאר היא ראשי תיבות באנגלית של Sound Navigation And Ranging (ניווט והתמצאות באמצעות קול). במקור חשבו עליו לאיתור קרחונים מסוכנים בים וטביעת הטיטאניק האיצה את פיתוחו.
במלחמת העולם הראשונה פותח הסונאר הראשוני כדי לשפר איתור של צוללות אויב, אבל השיפור הניכר הושג לאחר המלחמה.
במלחמת העולם השנייה כבר חולל הסונאר שינויים גדולים בתורת הלחימה הימית.
במידה רבה מבוסס הסונאר על שיטות של בעלי חיים כמו העטלף והדולפין, שאצלם משמש הסונאר הטבעי כאמצעי ניווט והערכת טווחים.
לעטלפים למשל, מנגנון של "זיהוי מיקום לפי הדהוד". הזמן שעובר בין קריאה שהם משמיעים, להד שלה, מאפשר להם לדעת את המרחק לעצמים שמסביבם. כך יכול העטלף לזהות בחשיכה ולצוד חרקים זעירים, או להבחין בעצמים קטנים, עד רמת השערה, ולא להתנגש בהם.
לווייתנים ודולפינים גם הם משתמשים בעיקרון דומה. הם מאתרים טורפים ומזון על ידי השמעת קולות והאזנה להדים המוחזרים מהם. יש אף הערכה שבתדרים מסוימים, פוגע הסונאר הצבאי ביכולת הניווט של לווייתנים והם עולים על חופי הים מבלי יכולת לחזור.
הנה הסונאר של הצוללת:
https://youtu.be/CNBlx7ozFnI
שימושי המחקר התת ימי שלו:
https://youtu.be/-fAAxEIFeLU
פיתוח הסונאר לאניות השתפר לאחר מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/-dG2GM2W5h8
כיום יש גם סונאר לאוניות דייג:
https://youtu.be/YgHE7iEo9UM
וכך נראה הסונאר בצוללת:
https://youtu.be/FqDNSFzWNTA
מהו כוכב הצפון?
כוכב הצפון (North Star או בלטינית Canis Major) הוא כוכב המצביע בקירוב לכיוון צפון. הוא קרוי גם פולאריס והוא הכוכב היחידי שנראה תמיד באותו המקום בשמים, לאורך כל השנה.
הסיבה לכך שכל סיבובי כדור הארץ לא משנים את מקומו של פולאריס בשמיים (בניגוד לכוכבי השמיים האחרים ש"זזים" בשמיים) היא שכוכב הצפון נמצא כמעט בדיוק מעל לציר הסיבוב של כדור-הארץ שלנו. לכן הוא גם נראה רק בשמי חצי הכדור הצפוני בכדור הארץ.
בעולם העתיק היתה חשיבות גדולה לכוכב הצפון. הסיבה לכך היא שעד להמצאת המצפן, הוא היה נקודת העזר החשובה ביותר להתמצאות ולניווט לילי בים.
ככוכב, גודלו של פולאריס (כוכב הצפון) הוא בערך פי 5,000 מגודל כדור-הארץ ומרחקו מכדור-הארץ הוא 470 שנות-אור.
#כוכב הצפון והעגלות
בשמיים אפשר לראות שתי קבוצות כוכבים שמזכירות עגלת קניות. כל אחת מהן מורכבת מ-7 כוכבים שיוצרים צורה של עגלה. 3 מהם יוצרים את ידית העגלה, שנקראת בעברית "יצול", בעוד ש-4 הכוכבים האחרים יוצרים את המלבן, שהוא גוף העגלה.
מיקומו של כוכב הצפון מאפשר לזהות בקלות את שתי העגלות שבשמיים.
נתחיל עם "העגלה הגדולה", שכוכב הצפון ממוקם בסמיכות אליה. הוא ממוקם במרחק של 5 פעמים המרחק שבין שני הכוכבים הקדמיים של גוף העגלה הגדולה (שני הכוכבים הרחוקים ביותר מהיצול, הידית של העגלה).
עכשיו אל קבוצת כוכבי "העגלה הקטנה", שנמצאת מצידו השני וממש קל לזהות, מה עוד שבניגוד לעגלה הגדולה, היא נראית בארץ לאורך כל השנה. אז כאן זה פשוט, כי כוכב הצפון הוא קצה הידית של "העגלה הקטנה".
כן, "העגלה הקטנה" מתחילה מכוכב הצפון וממשיכה עם שאר הכוכבים אל גוף העגלה.
אפשר למצוא את כוכב הצפון גם בעזרת הקסיופאה (שצורתה W), אם העגלה הגדולה נמצאת מצד אחד של כוכב הצפון, קסיופיאה נמצאת בדיוק מצידו השני. אם לוקחים פעם וחצי את המרחק מהקצוות של ה-W ומעלים קו אנכי.
הנה סרטון על כוכב הצפון וזיהוי מיקומו מול שני הכוכבים הרחוקים מהידית של העגלה הגדולה:
http://youtu.be/mNhN0rmNpGk?t=1m37s
כך נאתר את כוכב הצפון מהעגלה הגדולה (עברית):
https://youtu.be/2ezg0jqXKd8
שיר שיזכיר לנו איך למצוא את כוכב הצפון ביחס לעגלה הקטנה (עברית):
https://youtu.be/5F0J7jNhTj8
גם ביום אפשר למצוא את הצפון (עברית):
https://youtu.be/VrbD2SIa2dE
ושיר ישן על כוכב הצפון ומשמעותו בלילה לחיילים ונווטים (עברית):
http://youtu.be/_f0xbWfShC0
כוכב הצפון (North Star או בלטינית Canis Major) הוא כוכב המצביע בקירוב לכיוון צפון. הוא קרוי גם פולאריס והוא הכוכב היחידי שנראה תמיד באותו המקום בשמים, לאורך כל השנה.
הסיבה לכך שכל סיבובי כדור הארץ לא משנים את מקומו של פולאריס בשמיים (בניגוד לכוכבי השמיים האחרים ש"זזים" בשמיים) היא שכוכב הצפון נמצא כמעט בדיוק מעל לציר הסיבוב של כדור-הארץ שלנו. לכן הוא גם נראה רק בשמי חצי הכדור הצפוני בכדור הארץ.
בעולם העתיק היתה חשיבות גדולה לכוכב הצפון. הסיבה לכך היא שעד להמצאת המצפן, הוא היה נקודת העזר החשובה ביותר להתמצאות ולניווט לילי בים.
ככוכב, גודלו של פולאריס (כוכב הצפון) הוא בערך פי 5,000 מגודל כדור-הארץ ומרחקו מכדור-הארץ הוא 470 שנות-אור.
#כוכב הצפון והעגלות
בשמיים אפשר לראות שתי קבוצות כוכבים שמזכירות עגלת קניות. כל אחת מהן מורכבת מ-7 כוכבים שיוצרים צורה של עגלה. 3 מהם יוצרים את ידית העגלה, שנקראת בעברית "יצול", בעוד ש-4 הכוכבים האחרים יוצרים את המלבן, שהוא גוף העגלה.
מיקומו של כוכב הצפון מאפשר לזהות בקלות את שתי העגלות שבשמיים.
נתחיל עם "העגלה הגדולה", שכוכב הצפון ממוקם בסמיכות אליה. הוא ממוקם במרחק של 5 פעמים המרחק שבין שני הכוכבים הקדמיים של גוף העגלה הגדולה (שני הכוכבים הרחוקים ביותר מהיצול, הידית של העגלה).
עכשיו אל קבוצת כוכבי "העגלה הקטנה", שנמצאת מצידו השני וממש קל לזהות, מה עוד שבניגוד לעגלה הגדולה, היא נראית בארץ לאורך כל השנה. אז כאן זה פשוט, כי כוכב הצפון הוא קצה הידית של "העגלה הקטנה".
כן, "העגלה הקטנה" מתחילה מכוכב הצפון וממשיכה עם שאר הכוכבים אל גוף העגלה.
אפשר למצוא את כוכב הצפון גם בעזרת הקסיופאה (שצורתה W), אם העגלה הגדולה נמצאת מצד אחד של כוכב הצפון, קסיופיאה נמצאת בדיוק מצידו השני. אם לוקחים פעם וחצי את המרחק מהקצוות של ה-W ומעלים קו אנכי.
הנה סרטון על כוכב הצפון וזיהוי מיקומו מול שני הכוכבים הרחוקים מהידית של העגלה הגדולה:
http://youtu.be/mNhN0rmNpGk?t=1m37s
כך נאתר את כוכב הצפון מהעגלה הגדולה (עברית):
https://youtu.be/2ezg0jqXKd8
שיר שיזכיר לנו איך למצוא את כוכב הצפון ביחס לעגלה הקטנה (עברית):
https://youtu.be/5F0J7jNhTj8
גם ביום אפשר למצוא את הצפון (עברית):
https://youtu.be/VrbD2SIa2dE
ושיר ישן על כוכב הצפון ומשמעותו בלילה לחיילים ונווטים (עברית):
http://youtu.be/_f0xbWfShC0
מהן סירות הדאו של זנזיבר?
סירות הדאו (Dhows) הן סירות מפרש מסורתיות, שמייצרים בזנזיבר בעבודת יד ובכלים פשוטים. כל סירה כזו בנויה מעץ מהגוני אפריקאי. הגדלים שונים - חלקן סירות קטנות יחסית, בעוד אחרות הן ממש ספינות בגודל בינוני, שמסיעות 30 איש.
המפרש המסורתי של הדאו, אחד או כמה כאלה, יהיה בדרך כלל מפרש משולש, מה שנקרא בלשון הספנים "מפרש לטיני".
הסירות הללו בנויות בעבודה מעולה ומפליגות כבר מאות שנים בכוח רוחות המונסון שנושבות באוקיינוס ההודי, בזמנים ובכיוונים קבועים שהספנים מכירים. כיום הן משמשות בזנזיבר בכדי להסיע את התיירים הרבים שמגיעים לזנזיבר, אל האיים הקטנים שמסביב לאי המרכזי של הארכיפלג, קבוצת האיים של זנזיבר.
אגב, ספינות העץ המסורתיות הללו אינן המצאה של אנשי זנזיבר, אלא של הערבים בחופי חצי-האי הערבי. אצלם הדאוז נבנות ביד כבר מאות שנים ומשמשות ככלי תחבורה ותובלה נוח, זול וזמין. באמצעותן העבירו במשך מאות שנים סחורות כמו עצי מנגרובים, דגים ותמרים אל חופי מדינות מזרח אפריקה. לנווט הם נהגו לפי כוכבי השמיים, בעזרת קמל, מכשיר ניווט שהיה מוצא את קו הרוחב על ידי מדידת הזווית שבין כוכב הצפון לקו האופק.
השליטים והסוחרים הערביים של האי הם שהביאו את הדאו אל איי זנזיבר, כמו שספינות הדאו הגיעו למקומות רבים כמו הודו, מזרח אפריקה וצפון אפריקה.
הנה ספינות הדאו של זנזיבר:
https://youtu.be/3cnj1h_tM1w
שיט רגוע על פני הים:
https://youtu.be/on5rJswEQbw
הדאו של קניה:
https://youtu.be/r34Iq64QT5E
ותחרות דאוז באבו דאבי:
https://youtu.be/oUXx7HP6Irg
סירות הדאו (Dhows) הן סירות מפרש מסורתיות, שמייצרים בזנזיבר בעבודת יד ובכלים פשוטים. כל סירה כזו בנויה מעץ מהגוני אפריקאי. הגדלים שונים - חלקן סירות קטנות יחסית, בעוד אחרות הן ממש ספינות בגודל בינוני, שמסיעות 30 איש.
המפרש המסורתי של הדאו, אחד או כמה כאלה, יהיה בדרך כלל מפרש משולש, מה שנקרא בלשון הספנים "מפרש לטיני".
הסירות הללו בנויות בעבודה מעולה ומפליגות כבר מאות שנים בכוח רוחות המונסון שנושבות באוקיינוס ההודי, בזמנים ובכיוונים קבועים שהספנים מכירים. כיום הן משמשות בזנזיבר בכדי להסיע את התיירים הרבים שמגיעים לזנזיבר, אל האיים הקטנים שמסביב לאי המרכזי של הארכיפלג, קבוצת האיים של זנזיבר.
אגב, ספינות העץ המסורתיות הללו אינן המצאה של אנשי זנזיבר, אלא של הערבים בחופי חצי-האי הערבי. אצלם הדאוז נבנות ביד כבר מאות שנים ומשמשות ככלי תחבורה ותובלה נוח, זול וזמין. באמצעותן העבירו במשך מאות שנים סחורות כמו עצי מנגרובים, דגים ותמרים אל חופי מדינות מזרח אפריקה. לנווט הם נהגו לפי כוכבי השמיים, בעזרת קמל, מכשיר ניווט שהיה מוצא את קו הרוחב על ידי מדידת הזווית שבין כוכב הצפון לקו האופק.
השליטים והסוחרים הערביים של האי הם שהביאו את הדאו אל איי זנזיבר, כמו שספינות הדאו הגיעו למקומות רבים כמו הודו, מזרח אפריקה וצפון אפריקה.
הנה ספינות הדאו של זנזיבר:
https://youtu.be/3cnj1h_tM1w
שיט רגוע על פני הים:
https://youtu.be/on5rJswEQbw
הדאו של קניה:
https://youtu.be/r34Iq64QT5E
ותחרות דאוז באבו דאבי:
https://youtu.be/oUXx7HP6Irg
מהן קבוצות הכוכבים?
קבוצת כוכבים היא אוסף של כוכבים שנראים לצופה מכדור הארץ כקרובים זה לזה.
זיהוי צורות בכוכבים הוא עתיק וקיים מאז ימי קדם. הבסיס לקבוצות הכוכבים העתיקות הללו היה של קווים דמיוניים ששרטט האדם הקדום בדמיונו, בין נקודות האור של הכוכבים הנראים קרובים זה לזה ומוארים באופן דומה.
משום שבני האדם מזהים וזוכרים צורות הפך זיהוי של קבוצות כוכבים לבעל משמעות בשביל בני האדם. הן שורטטו באטלסים האסטרונומיים העתיקים ובני אדם נהגו להיעזר בהן לניווט על פני האדמה.
כאמור, אין כל קשר אמיתי בין הכוכבים בכל קבוצה. המרחקים העצומים שבין הכוכבים בקבוצה הם גדולים מאד ואם היינו מביטים בכוכבים ממקום אחר בחלל, לא היינו רואים את קבוצות הכוכבים המוכרות לנו כל כך ובמקומן סביר שהיו מופיעות צורות אחרות.
בשל העובדה שקבוצות הכוכבים משתנות במקומות שונים בעולם ובעונות שונות בשנה, שימשו קבוצות הכוכבים כלי שימושי למדידה של זמן ומיקום בעולם העתיק. עד להמצאת אמצעי הניווט והשעונים, הידע והשליטה בגרמי השמיים היו כלים חשובים ביותר לזיהוי כיוונים ולמדידת זמן.
ביוון העתיקה תיאר החוקר תלמי 48 קבוצות כוכבים בשמיים. כיוון שתלמי השאיר חללים וכוכבים רבים בין הקבוצות, מוכרות כיום 88 קבוצות כאלה, בנוסף, נוספו עוד 12 קבוצות כוכבים בחצי הדרומי של כדור הארץ, שאליו לא הגיעו היוונים הקדמונים.
הנה קבוצות הכוכבים של העגלה הגדולה, הדובה הגדולה, העגלה הקטנה, קסיופאה, סיפיוס, דראקו הדרקון, פרסיוס ואנדרומדה:
http://youtu.be/eXQSTHP88uk
על קבוצות הכוכבים ומשמעותן:
http://youtu.be/uKXBtWHExwQ
כבר לפני אלפי שנים ניווטו כך (עברית):
https://youtu.be/m8bDCaPhOek
והסבר על השימוש בכוכבים וקבוצות הכוכבים בניווט:
https://youtu.be/Bh5kHTBr0gU?long=yes
קבוצת כוכבים היא אוסף של כוכבים שנראים לצופה מכדור הארץ כקרובים זה לזה.
זיהוי צורות בכוכבים הוא עתיק וקיים מאז ימי קדם. הבסיס לקבוצות הכוכבים העתיקות הללו היה של קווים דמיוניים ששרטט האדם הקדום בדמיונו, בין נקודות האור של הכוכבים הנראים קרובים זה לזה ומוארים באופן דומה.
משום שבני האדם מזהים וזוכרים צורות הפך זיהוי של קבוצות כוכבים לבעל משמעות בשביל בני האדם. הן שורטטו באטלסים האסטרונומיים העתיקים ובני אדם נהגו להיעזר בהן לניווט על פני האדמה.
כאמור, אין כל קשר אמיתי בין הכוכבים בכל קבוצה. המרחקים העצומים שבין הכוכבים בקבוצה הם גדולים מאד ואם היינו מביטים בכוכבים ממקום אחר בחלל, לא היינו רואים את קבוצות הכוכבים המוכרות לנו כל כך ובמקומן סביר שהיו מופיעות צורות אחרות.
בשל העובדה שקבוצות הכוכבים משתנות במקומות שונים בעולם ובעונות שונות בשנה, שימשו קבוצות הכוכבים כלי שימושי למדידה של זמן ומיקום בעולם העתיק. עד להמצאת אמצעי הניווט והשעונים, הידע והשליטה בגרמי השמיים היו כלים חשובים ביותר לזיהוי כיוונים ולמדידת זמן.
ביוון העתיקה תיאר החוקר תלמי 48 קבוצות כוכבים בשמיים. כיוון שתלמי השאיר חללים וכוכבים רבים בין הקבוצות, מוכרות כיום 88 קבוצות כאלה, בנוסף, נוספו עוד 12 קבוצות כוכבים בחצי הדרומי של כדור הארץ, שאליו לא הגיעו היוונים הקדמונים.
הנה קבוצות הכוכבים של העגלה הגדולה, הדובה הגדולה, העגלה הקטנה, קסיופאה, סיפיוס, דראקו הדרקון, פרסיוס ואנדרומדה:
http://youtu.be/eXQSTHP88uk
על קבוצות הכוכבים ומשמעותן:
http://youtu.be/uKXBtWHExwQ
כבר לפני אלפי שנים ניווטו כך (עברית):
https://youtu.be/m8bDCaPhOek
והסבר על השימוש בכוכבים וקבוצות הכוכבים בניווט:
https://youtu.be/Bh5kHTBr0gU?long=yes
ממתי היו עגלות, דובות ומצקות בשמיים?
קבוצות הכוכבים של העגלות נעות במעגלים סביב שמי הקוטב הצפוני. במהלך השנים קיבלו קבוצות הכוכבים הללו שמות שונים ומשונים.
בזמן קציר החיטים, עם בוא האביב, הן ממוקמות ברום השמיים. לפני כ-4,000 שנים, כשנהגו הקוצרים בקציר החיטים לעבוד בשדות, בתום יום העבודה וכדי שיוכלו להתעורר מוקדם למחרת ולהתחיל מיד בעבודה, הם נהגו להישאר לישון בשדה.
מראה הכוכבים שהם ראו מעליהם הזכיר להם את המְזָרֶה. בימי קדם זו הייתה מעין כף ענקית שבאמצעותה הפרידו את גרגירי החיטה והשעורה מהגבעולים וזרו את המוץ לרוח.
מכאן ועל שם כפות הענק הללו, החלו הקדמונים לקרוא להם כוכבי המַזָּרוֹת.
בהמשך ההיסטוריה החלו איכשהו לזהות את קבוצות הכוכבים הללו בתור דובות. היה זה אריסטו היווני שהטעים שהשם הדובי הזה לקבוצות כוכבים צפוניות, מתיישב עם העובדה שדובים נמצאים בקוטב הצפוני ולא ביוון.
ואז הגיע עידן המצקת. בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית קיבלו עבדים רבים בדרום עידוד לברוח צפונה, אל החופש. חיברו להם אז שיר שהיה מעין מדריך ניווט לעבד הבורח. השיר הינחה את העבדים "לעקוב אחרי מצקת הדלעת". המצקת, אם תהיתם, הייתה דימוי לעגלה הגדולה שבשמיים והיא כיוונה אותם את הצפון, האזור בו הנשיא לינקולן כבר ביטל את העבדות ושחרר את העבדים.
לעבדים היה קל לזהות את קבוצת הכוכבים המפורסמת בתור מצקת, כי דובים הם לא ממש ראו ובמצקת עשויה דלעת הם הרבו להשתמש למזיגה של נוזלים.
בהמשך ועם המצאת עגלות הקנייה החלו לזהות את קבוצות הכוכבים הללו גם כעגלות. באמריקה ממשיך שמה של העגלה הגדולה, למשל, להיות "The Big Dipper".
הנה קבוצות הכוכבים של העגלה הגדולה, הדובה הגדולה, העגלה הקטנה, קסיופאה, סיפיוס, דראקו הדרקון, פרסיוס ואנדרומדה:
http://youtu.be/eXQSTHP88uk
על קבוצות הכוכבים ומשמעותן:
http://youtu.be/uKXBtWHExwQ
כבר לפני אלפי שנים ניווטו כך (עברית):
https://youtu.be/m8bDCaPhOek
והסבר על השימוש בכוכבים וקבוצות הכוכבים בניווט:
https://youtu.be/Bh5kHTBr0gU?long=yes
קבוצות הכוכבים של העגלות נעות במעגלים סביב שמי הקוטב הצפוני. במהלך השנים קיבלו קבוצות הכוכבים הללו שמות שונים ומשונים.
בזמן קציר החיטים, עם בוא האביב, הן ממוקמות ברום השמיים. לפני כ-4,000 שנים, כשנהגו הקוצרים בקציר החיטים לעבוד בשדות, בתום יום העבודה וכדי שיוכלו להתעורר מוקדם למחרת ולהתחיל מיד בעבודה, הם נהגו להישאר לישון בשדה.
מראה הכוכבים שהם ראו מעליהם הזכיר להם את המְזָרֶה. בימי קדם זו הייתה מעין כף ענקית שבאמצעותה הפרידו את גרגירי החיטה והשעורה מהגבעולים וזרו את המוץ לרוח.
מכאן ועל שם כפות הענק הללו, החלו הקדמונים לקרוא להם כוכבי המַזָּרוֹת.
בהמשך ההיסטוריה החלו איכשהו לזהות את קבוצות הכוכבים הללו בתור דובות. היה זה אריסטו היווני שהטעים שהשם הדובי הזה לקבוצות כוכבים צפוניות, מתיישב עם העובדה שדובים נמצאים בקוטב הצפוני ולא ביוון.
ואז הגיע עידן המצקת. בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית קיבלו עבדים רבים בדרום עידוד לברוח צפונה, אל החופש. חיברו להם אז שיר שהיה מעין מדריך ניווט לעבד הבורח. השיר הינחה את העבדים "לעקוב אחרי מצקת הדלעת". המצקת, אם תהיתם, הייתה דימוי לעגלה הגדולה שבשמיים והיא כיוונה אותם את הצפון, האזור בו הנשיא לינקולן כבר ביטל את העבדות ושחרר את העבדים.
לעבדים היה קל לזהות את קבוצת הכוכבים המפורסמת בתור מצקת, כי דובים הם לא ממש ראו ובמצקת עשויה דלעת הם הרבו להשתמש למזיגה של נוזלים.
בהמשך ועם המצאת עגלות הקנייה החלו לזהות את קבוצות הכוכבים הללו גם כעגלות. באמריקה ממשיך שמה של העגלה הגדולה, למשל, להיות "The Big Dipper".
הנה קבוצות הכוכבים של העגלה הגדולה, הדובה הגדולה, העגלה הקטנה, קסיופאה, סיפיוס, דראקו הדרקון, פרסיוס ואנדרומדה:
http://youtu.be/eXQSTHP88uk
על קבוצות הכוכבים ומשמעותן:
http://youtu.be/uKXBtWHExwQ
כבר לפני אלפי שנים ניווטו כך (עברית):
https://youtu.be/m8bDCaPhOek
והסבר על השימוש בכוכבים וקבוצות הכוכבים בניווט:
https://youtu.be/Bh5kHTBr0gU?long=yes
איך מנווטות הציפורים הנודדות?
האם שאלתם את עצמכם פעם איך ציפורים מנווטות את הדרך לאורך אלפי קילומטרים בנדידתן? - שחפית הקוטב למשל, עושה מעל 30 אלף קילומטרים בכל שנה ובתום שנה היא חוזרת לאותה הנקודה שממנה יצאה!
מסתבר שלרוב הציפורים יש מרכיב מגנטי במוחן, שבעזרתו הן מסוגלות לזהות איפה הן נמצאות ומה הכיוון שאליו הן צריכות לעוף כדי להגיע למקום שאליו הן צריכות. אבל הניווט אינו כה פשוט ועל אף שהן מסוגלות להשתמש בשיטה אחת כדי לנווט ולמצוא את דרכן, מרבית הציפורים משתמשות בשילוב של כמה אמצעי ניווט ולא בשיטה אחת. הן משתמשות בשמש, בכוכבים, בצלילים של הרוח והים שאנו לא יכולים לשמוע, בשינויים בלחץ הברומטרי ועוד.
הנה סרטון על יכולת הניווט המגנטית של הציפורים:
http://youtu.be/LtngCRvVj9Q
המנגנון המופלא שמצאו החוקרים אצל "אדום החזה":
https://youtu.be/f_ocOobKq5Q?t=1m39s&end=2m31s
הרצאה על נדידת הציפורים:
https://youtu.be/4JUYyMHOHb8
והציפורים הנודדות שעוברות בסתיו מעל ישראל:
http://youtu.be/fvdXjZgLtFY
האם שאלתם את עצמכם פעם איך ציפורים מנווטות את הדרך לאורך אלפי קילומטרים בנדידתן? - שחפית הקוטב למשל, עושה מעל 30 אלף קילומטרים בכל שנה ובתום שנה היא חוזרת לאותה הנקודה שממנה יצאה!
מסתבר שלרוב הציפורים יש מרכיב מגנטי במוחן, שבעזרתו הן מסוגלות לזהות איפה הן נמצאות ומה הכיוון שאליו הן צריכות לעוף כדי להגיע למקום שאליו הן צריכות. אבל הניווט אינו כה פשוט ועל אף שהן מסוגלות להשתמש בשיטה אחת כדי לנווט ולמצוא את דרכן, מרבית הציפורים משתמשות בשילוב של כמה אמצעי ניווט ולא בשיטה אחת. הן משתמשות בשמש, בכוכבים, בצלילים של הרוח והים שאנו לא יכולים לשמוע, בשינויים בלחץ הברומטרי ועוד.
הנה סרטון על יכולת הניווט המגנטית של הציפורים:
http://youtu.be/LtngCRvVj9Q
המנגנון המופלא שמצאו החוקרים אצל "אדום החזה":
https://youtu.be/f_ocOobKq5Q?t=1m39s&end=2m31s
הרצאה על נדידת הציפורים:
https://youtu.be/4JUYyMHOHb8
והציפורים הנודדות שעוברות בסתיו מעל ישראל:
http://youtu.be/fvdXjZgLtFY
מה זה אקו-לוקיישן?
אקו לוקיישן (Echolocation) הוא ניווט במרחב שהתפתח אצל בעלי חיים מסוימים במהלך האבולוציה. זהו מעין סונאר, אמצעי ניווט באמצעות גלי קול, אבל טבעי.
את ה"אקו-לוקיישן" הטבעי פיתחה האבולוציה אצל בעלי החיים הללו במשך עשרות מיליוני שנים. פיתחו אותה עטלפים, המנווטים וצדים כך בחשיכה, בעוד דולפינים ולווייתנים ממינים מסוימים.משתמשים בשיטה זו לצורך ניווט במעמקי האוקיינוסים והים.
מדובר במעין סונאר טבעי, מנגנון מדהים שבאמצעותו משמיעים בעלי חיים צלילי "קליק" שונים במים (דולפינים ומיני לוויתנים), או באוויר (עטלפים), כשההדים החוזרים של הצלילים הללו מסמנים להם באיזה מרחק וכיוון נמצאים עצמים שונים שמסביבם ואפילו מה הצורה של הגופים הללו. באמצעות הדי ה"קליקים" הם מצליחים להימנע מלהתנגש בעצמים אלו, לנווט את דרכם ואפילו לאתר מזון וטרף.
כי מעבר לניווט, כל בעלי החיים הללו מאתרים טרף, על ידי השמעת קולות והאזנה להדים המוחזרים ממנו. שיטות דומות פיתח האדם לזיהוי של כלי שיט בים, כמו ספינות וצוללות, למטרות צבאיות.
אגב, גלי הקול הללו הם לא פעם מחוץ לטווח השמיעה של בני אדם. אך בעלי החיים הללו, המצוידים ביכולת שמע טובה בהרבה, שומעים את ההד החוזר. כך הם משתמשים ביכולת באקו-לוקציה הזו כסוג של רדאר, מכ"ם טבעי. הם רגישים מספיק כדי להבחין כך אפילו בעצמים זעירים או דקים ביותר. עטלפים, למשל, מזהים כך חרקים מעופפים בגודל זעיר ואפילו שערה.
הנה הפלא של ה"אקו לוקיישן":
https://youtu.be/vRHaFQo6fmk
כך העטלף צד בעזרתו ומתמצא באפלת המערות:
https://youtu.be/p08Y0oRAX3g
והדולפין מנווט וצד איתו:
https://youtu.be/-Qpe69tbz34
כך מסייע האקולוקיישן לבעלי חיים שונים:
https://youtu.be/i6IF7a24AFk
וניווט העטלפים בעזרתו:
https://youtu.be/kp5jyZtoTIg
אקו לוקיישן (Echolocation) הוא ניווט במרחב שהתפתח אצל בעלי חיים מסוימים במהלך האבולוציה. זהו מעין סונאר, אמצעי ניווט באמצעות גלי קול, אבל טבעי.
את ה"אקו-לוקיישן" הטבעי פיתחה האבולוציה אצל בעלי החיים הללו במשך עשרות מיליוני שנים. פיתחו אותה עטלפים, המנווטים וצדים כך בחשיכה, בעוד דולפינים ולווייתנים ממינים מסוימים.משתמשים בשיטה זו לצורך ניווט במעמקי האוקיינוסים והים.
מדובר במעין סונאר טבעי, מנגנון מדהים שבאמצעותו משמיעים בעלי חיים צלילי "קליק" שונים במים (דולפינים ומיני לוויתנים), או באוויר (עטלפים), כשההדים החוזרים של הצלילים הללו מסמנים להם באיזה מרחק וכיוון נמצאים עצמים שונים שמסביבם ואפילו מה הצורה של הגופים הללו. באמצעות הדי ה"קליקים" הם מצליחים להימנע מלהתנגש בעצמים אלו, לנווט את דרכם ואפילו לאתר מזון וטרף.
כי מעבר לניווט, כל בעלי החיים הללו מאתרים טרף, על ידי השמעת קולות והאזנה להדים המוחזרים ממנו. שיטות דומות פיתח האדם לזיהוי של כלי שיט בים, כמו ספינות וצוללות, למטרות צבאיות.
אגב, גלי הקול הללו הם לא פעם מחוץ לטווח השמיעה של בני אדם. אך בעלי החיים הללו, המצוידים ביכולת שמע טובה בהרבה, שומעים את ההד החוזר. כך הם משתמשים ביכולת באקו-לוקציה הזו כסוג של רדאר, מכ"ם טבעי. הם רגישים מספיק כדי להבחין כך אפילו בעצמים זעירים או דקים ביותר. עטלפים, למשל, מזהים כך חרקים מעופפים בגודל זעיר ואפילו שערה.
הנה הפלא של ה"אקו לוקיישן":
https://youtu.be/vRHaFQo6fmk
כך העטלף צד בעזרתו ומתמצא באפלת המערות:
https://youtu.be/p08Y0oRAX3g
והדולפין מנווט וצד איתו:
https://youtu.be/-Qpe69tbz34
כך מסייע האקולוקיישן לבעלי חיים שונים:
https://youtu.be/i6IF7a24AFk
וניווט העטלפים בעזרתו:
https://youtu.be/kp5jyZtoTIg
מהו שיר הניווט לעבד הבורח?
סיפורו של שיר העבדים באמריקה "Follow the drinking gourd" או בעברית "עקוב אחר מצקת הדלעת", הוא מרתק ומרגש במיוחד.
כי השיר הזה הוא בעצם מדריך עם הנחיות לעבד הנמלט מהעבדות. המוטיב החוזר הוא "עקוב אחרי מצקת הדלעת, האיש הזקן מחכה לשאת אותך לחופש - עקוב אחר מצקת הדלעת."
הסיפור הוא על מחתרת ה-" The Underground Railroad" שנהגה לסייע לעבדים שחורים לברוח מהעבדות במדינות הדרום אל החופש שבמדינות הצפון.
חבר מחתרת שכונה "ג'ו רגל-העץ" (Peg Leg Joe) העלה רעיון מדהים. הסתובב במטעי העבדים ונהג ללמד אותם את השיר שהוא חיבר, שיר שהוא בין מפה לצופן מוסיקלי, עם מילים שהן למעשה הוראות ניווט, שיסייעו לעבד הנמלט למצוא את הדרך אל החופש.
הרעיון כאן הוא חכם מאוד בפרספקטיבה היסטורית. כי עבור העבדים, שלא ידעו קרוא וכתוב, היה השיר דרך טובה לשנן ולזכור את ההוראות, לזהות ולמצוא את הדרך לחופש.
בניגוד להם, בעלי האחוזות הלבנים לא הכירו את הכינוי מצקת הדלעת, שהם נתנו לכלי המזיגה שלהם ועוד פחות הבינו מהי מצקת הדלעת.
ו"מצקת הדלעת" הייתה בעצם שם קוד לקבוצת הכוכבים המכונה היום "העגלה הגדולה" או "הדובה הגדולה" (the Big Dipper). אם העבד הבורח מהדרום יברח לאורך פסי הרכבת לכיוונה, הוא יגיע למדינות הצפון, מקום בו הוא יהיה לאדם חופשי.
בתי השיר מציינים סימני דרך שיסייעו לדרך בכיוון החירות. אם זה לברוח בתחילת החורף, כשהשלו הראשון מגיע בנדידה דרומה ואם זה לברוח לאורך נהר הטומביגבי (Tombigbee) שמסתיים בין שתי גבעות, לידו ימצאו העבדים עצים מתים שעליהם סימני כיוון שהשאיר להם ג'ו. בהמשך יהיה נהר גדול והוא ככל הנראה נהר טנסי ואחריו סוף סוף נהר אוהיו, הגבול הדרומי של מדינות הצפון ושאותו יש לחצות.
יתכן ש"האיש הזקן" המוזכר בשיר הוא חבר מחתרת שייקח אותם צפונה, או שמדובר בהמשך בנשיא לינקולן, הנשיא שהנהיג את הצפון, שחרר את העבדים במדינות הצפון לחופשי ונלחם כדי לעשות זאת בכל חלקי ארצות הברית.
אז מהסיפור המופלא שסייע לעבדים לצאת לחופשי קחו גם אתם את המדריך שלנו לאושר -המשיכו תמיד "לעקוב אחר מצקת הדלעת".
הנה שיר ההדרכה לעבד הבורח:
https://youtu.be/9H8NwpHEjIM
הוראות הניווט שמסבירות לעבד את נקודות הציון בדרך לחופש:
https://youtu.be/CAcZ6leUbDA
עם מילות השיר:
https://youtu.be/pw6N_eTZP2U
ובגרסה ל-4 קולות עם מודעה על עבדים בורחים:
https://youtu.be/b2vsf77OTdc
סיפורו של שיר העבדים באמריקה "Follow the drinking gourd" או בעברית "עקוב אחר מצקת הדלעת", הוא מרתק ומרגש במיוחד.
כי השיר הזה הוא בעצם מדריך עם הנחיות לעבד הנמלט מהעבדות. המוטיב החוזר הוא "עקוב אחרי מצקת הדלעת, האיש הזקן מחכה לשאת אותך לחופש - עקוב אחר מצקת הדלעת."
הסיפור הוא על מחתרת ה-" The Underground Railroad" שנהגה לסייע לעבדים שחורים לברוח מהעבדות במדינות הדרום אל החופש שבמדינות הצפון.
חבר מחתרת שכונה "ג'ו רגל-העץ" (Peg Leg Joe) העלה רעיון מדהים. הסתובב במטעי העבדים ונהג ללמד אותם את השיר שהוא חיבר, שיר שהוא בין מפה לצופן מוסיקלי, עם מילים שהן למעשה הוראות ניווט, שיסייעו לעבד הנמלט למצוא את הדרך אל החופש.
הרעיון כאן הוא חכם מאוד בפרספקטיבה היסטורית. כי עבור העבדים, שלא ידעו קרוא וכתוב, היה השיר דרך טובה לשנן ולזכור את ההוראות, לזהות ולמצוא את הדרך לחופש.
בניגוד להם, בעלי האחוזות הלבנים לא הכירו את הכינוי מצקת הדלעת, שהם נתנו לכלי המזיגה שלהם ועוד פחות הבינו מהי מצקת הדלעת.
ו"מצקת הדלעת" הייתה בעצם שם קוד לקבוצת הכוכבים המכונה היום "העגלה הגדולה" או "הדובה הגדולה" (the Big Dipper). אם העבד הבורח מהדרום יברח לאורך פסי הרכבת לכיוונה, הוא יגיע למדינות הצפון, מקום בו הוא יהיה לאדם חופשי.
בתי השיר מציינים סימני דרך שיסייעו לדרך בכיוון החירות. אם זה לברוח בתחילת החורף, כשהשלו הראשון מגיע בנדידה דרומה ואם זה לברוח לאורך נהר הטומביגבי (Tombigbee) שמסתיים בין שתי גבעות, לידו ימצאו העבדים עצים מתים שעליהם סימני כיוון שהשאיר להם ג'ו. בהמשך יהיה נהר גדול והוא ככל הנראה נהר טנסי ואחריו סוף סוף נהר אוהיו, הגבול הדרומי של מדינות הצפון ושאותו יש לחצות.
יתכן ש"האיש הזקן" המוזכר בשיר הוא חבר מחתרת שייקח אותם צפונה, או שמדובר בהמשך בנשיא לינקולן, הנשיא שהנהיג את הצפון, שחרר את העבדים במדינות הצפון לחופשי ונלחם כדי לעשות זאת בכל חלקי ארצות הברית.
אז מהסיפור המופלא שסייע לעבדים לצאת לחופשי קחו גם אתם את המדריך שלנו לאושר -המשיכו תמיד "לעקוב אחר מצקת הדלעת".
הנה שיר ההדרכה לעבד הבורח:
https://youtu.be/9H8NwpHEjIM
הוראות הניווט שמסבירות לעבד את נקודות הציון בדרך לחופש:
https://youtu.be/CAcZ6leUbDA
עם מילות השיר:
https://youtu.be/pw6N_eTZP2U
ובגרסה ל-4 קולות עם מודעה על עבדים בורחים:
https://youtu.be/b2vsf77OTdc
מיהו העיוור שמשתמש בסונאר קולי?
דניאל קיש הוא בחור עיוור מגיל 13 חודשים. אך כבר יותר מ-40 שנה שהוא מוצא את דרכו בעזרת סונאר קולי שמבוסס על קולות. למעשה הוא משתמש ב"אקו לוקיישן", טכניקת ניווט מבוססת קולות כמו זו שבה משתמשים העטלף והדולפין.
מערכת סונאר כזו בדיוק משמשת בטבע עטלפים ודולפינים למשל, כדי למצוא את דרכם ולצוד טרף. ממש כמותם משמיע דניאל צלילי "קליק" ומקשיב להד החוזר, הכל על מנת שיוכל לנווט את דרכו מבלי להתקל בעצמים בדרך.
כיצד ניתן להתקדם בעזרת "קליקים" בפה? - ובכן, ההדים החוזרים של הצלילים הללו מסמנים לו באיזה מרחק וכיוון נמצאים גופים שונים שמסביבו. כך יכול דניאל להתקדם ולנווט את דרכו במרחב, מבלי להיתקל במכשולים.
בין השאר השיטה הזו מאפשרת לקיש גם לרכוב על אופניים למרות עיוורונו. הוא מסוגל אפילו לטפס על עצים ולאמוד את הגובה שאליו הגיע על ידי הקשבה להד החוזר מהקרקע, ההד של קולות הנקישה המהירים שהפיק בלשונו.
קיש, שרבים מסביבו מכנים אותו "איש העטלף", ער ליחודיות של השיטה שפיתח לעצמו באופן טבעי. הוא טוען שכל משטח וחומר מאופיינים בחתימת זהות משלהם. זיהוי של ההד החוזר מאפשר לו להסיק מסקנות כמו האם לפניו ניצב עץ או עצם עשוי מתכת, היוצר הד שונה ממנו. על אף הכל הוא מתעקש ששמיעתו אינה טובה במיוחד וכל אדם יכול לאמן את אוזנו ולהגיע למיומנות דומה.
כך משתמש דניאל העיוור בניווט מבוסס קליקים, כמו של הדולפינים
https://youtu.be/2IKT2akh0Ng
כאן הוא נוסע באופניים, תוך ניווט קולי בקליקים:
https://youtu.be/A8lztr1tu4o
על השיטה המופלאה שלו להתמצא בסביבה:
https://youtu.be/PLPEcu6523Q
והפלא של ה"אקו לוקיישן" בטבע:
https://youtu.be/vRHaFQo6fmk
דניאל קיש הוא בחור עיוור מגיל 13 חודשים. אך כבר יותר מ-40 שנה שהוא מוצא את דרכו בעזרת סונאר קולי שמבוסס על קולות. למעשה הוא משתמש ב"אקו לוקיישן", טכניקת ניווט מבוססת קולות כמו זו שבה משתמשים העטלף והדולפין.
מערכת סונאר כזו בדיוק משמשת בטבע עטלפים ודולפינים למשל, כדי למצוא את דרכם ולצוד טרף. ממש כמותם משמיע דניאל צלילי "קליק" ומקשיב להד החוזר, הכל על מנת שיוכל לנווט את דרכו מבלי להתקל בעצמים בדרך.
כיצד ניתן להתקדם בעזרת "קליקים" בפה? - ובכן, ההדים החוזרים של הצלילים הללו מסמנים לו באיזה מרחק וכיוון נמצאים גופים שונים שמסביבו. כך יכול דניאל להתקדם ולנווט את דרכו במרחב, מבלי להיתקל במכשולים.
בין השאר השיטה הזו מאפשרת לקיש גם לרכוב על אופניים למרות עיוורונו. הוא מסוגל אפילו לטפס על עצים ולאמוד את הגובה שאליו הגיע על ידי הקשבה להד החוזר מהקרקע, ההד של קולות הנקישה המהירים שהפיק בלשונו.
קיש, שרבים מסביבו מכנים אותו "איש העטלף", ער ליחודיות של השיטה שפיתח לעצמו באופן טבעי. הוא טוען שכל משטח וחומר מאופיינים בחתימת זהות משלהם. זיהוי של ההד החוזר מאפשר לו להסיק מסקנות כמו האם לפניו ניצב עץ או עצם עשוי מתכת, היוצר הד שונה ממנו. על אף הכל הוא מתעקש ששמיעתו אינה טובה במיוחד וכל אדם יכול לאמן את אוזנו ולהגיע למיומנות דומה.
כך משתמש דניאל העיוור בניווט מבוסס קליקים, כמו של הדולפינים
https://youtu.be/2IKT2akh0Ng
כאן הוא נוסע באופניים, תוך ניווט קולי בקליקים:
https://youtu.be/A8lztr1tu4o
על השיטה המופלאה שלו להתמצא בסביבה:
https://youtu.be/PLPEcu6523Q
והפלא של ה"אקו לוקיישן" בטבע:
https://youtu.be/vRHaFQo6fmk
