בעבר האירו מגדלורים בכל מקום בצבעים שונים. כך היו יודעים הספנים מול איזה חוף הם נמצאים ולא רק היכן החוף.

השומר, איש המגדלור, נהג לא פעם לגור בחדר או בחלל הבנוי שבתחתית המגדל. עם דמדומים הוא נהג לטפס אל הצריח, בכדי להדליק את האור עם רדת החשיכה, ושוב עשה זאת עם שחר, כדי לכבותו.

במגדלורים גדולים או במגדלורים שמוקמו על איים קטנים ומרוחקים, לא פעם חיו שומר המגדלור ומשפחתו כולם במבנה המגדלור, שלשם כך נבנה גדול ומרווח יותר, לפחות בחלקו התחתון.

כיום מאפשר מכשיר ה-GPS לספנים לדעת בדיוק היכן הם נמצאים, בכל רגע ביממה ובכל מזג אוויר. במובן הזה, המגדלור אינו נחוץ יותר וצבעי האור המשתנים עוד פחות.


הנה מגדלור מהיום אל הלילה והאור הלילי שלו לספינות:

https://youtu.be/Id0zO7TJ0pw


מגדלורים יפים באנגליה:

http://youtu.be/P-_K2SDpq7A


מגדלורים יפים מהעולם:

https://youtu.be/ARS_cKTIVCM


מגדלור פגי'ס קוב, של המפרץ של פגי:

https://youtu.be/2arm80cDQTY


ופנים מה שיש בתוך מגדלור כזה:

https://youtu.be/Fwil2br7yD0

הפנס מופעל על ידי חשמל מהסוללות שבתוכו. החשמל העובר מהסוללה מגיע אל הנורה של הפנס. בזכותו נדלקת הנורה.

האור של הנורה מתחזק אף יותר בזכות מראה המקיפה את בית הנורה. המראה הזו מחזירה את האור ומגדילה את אלומת האור של הפנס, כשבמיוחד בולט הדבר בחשיכה.


הנה סרטון אנימציה שמסביר את פעולת הפנס:

http://youtu.be/QQ6aRfJKODE

הנרות (Candles) הם מהאביזרים העתיקים בעולם. מהיום שבו הומצאו ועד ימינו אנו הם פועלים באותה שיטה בדיוק. גוש חומר שבמרכזו פתיל. כשמדליקים את הפתיל והוא בוער, ממיס חומו את החומר ההולך ונמס והנר ממשיך להאיר. כשהחומר נמס כולו, הנר כבה.

הנרות כמעט ולא השתנו במהלך השנים. מייצרים אותם מחומרים שונים, כמו שעווה, פרפין, דונג דבורים, סטארין או חלב נרות.

ייצור הנרות מתבצע בדרכים שונות. באחד התהליכים המקובלים לייצור נרות ממוססים את הפראפין או את הדונג והופכים אותם לפתיתים. לאחר מכן, מוזרמים הפתיתים הללו לתבניות ונדחסים בלחץ לצורת הנרות.

מכונה נוספת קודחת חור זעיר במרכז הנר ומשתילה בקדח את הפתיל. את הפתיל הזה, כאמור, ידליק המשתמש בסופו של דבר והוא זה שיאיר בלהבה שתמשיך ותבער.


כך מיוצרים הנרות:

https://youtu.be/2W9oce9XnpQ


זהו פס הייצור של הנרות במפעל:

https://youtu.be/Rpu5mH5me1Y


בעבודת יד:

https://youtu.be/sXS50XyeHQg


במפעל קטן ובסגנון הטרום-תעשייתי, של פעם:

https://youtu.be/E43xzCLEAyk


כך מייצרים את הנרות הדקורטיביים, המקושטים:

https://youtu.be/oQfeCrU-7LA


במזרח הרחוק הם מוכנסים לפנסי נייר ומועפים אל השמיים:

https://youtu.be/RFcGvmFtR-s


ונרות בעבודת יד:

https://youtu.be/JYQDrC6frG0

במשך שנים רבות שימשו אורות הניאון לשלטי פרסום מוארים בכל הערים הגדולות בעולם. נוחות העיצוב של שלטים מוארים בעזרת אורות הניאון איפשרה ליוצרי שלטים ליצור בקלות שלטי חוצות מסחריים שמזמינים לקוחות בהמוניהם.

היתרון הגדול של נורות הניאון הוא שהן עשויות צינורות זכוכית. את צינורות האור הללו ניתן לכופף לצורת הכיתובים והשלטים שבהם שולבו ובכך לעצב שלטים מיוחדים ומושכים לעין.

אמנם ניו-יורק וערים רבות בעולם היו גם הן מלאות בשלטי ניאון, אבל הייתה זו העיר הונג קונג שהפכה במהלך השנים לבעלת נוף מנצנץ וצבעוני של אורות ניאון באלפיהם.

המגוון העצום של שלטי הניאון שלה, הפך לסמלה המסחרי של הונג קונג בעולם. עשרות אלפי שלטי ניאון היו מוצבים בה מעל לכל בית עסק. הן יצרו בלגן צבעוני ומקסים של אורות ומסרים מוארים והעניקו לעיר הזו מראה מרהיב ובלתי נשכח.

אבל בשנים האחרונות, עם המצאת נורות הלד החסכוניות, הולכות ונעלמות נורות הניאון, לטובת מסכי לד עצומים המאפשרים פרסום וידאו בגדלים ענקיים. הניאון הולך והופך לזיכרון נוסטלגי של עולם שהיה ונגמר.


הנה נורות הניאון בנוף העירוני של הונג קונג:

http://youtu.be/6MHyeB9MmPg


נורות הניאון הולכות ונעלמות מהונג קונג:

https://youtu.be/DdpEYzvi8pI


ונורות הלד החדשניות והזולות שמחליפות את הניאון:

http://youtu.be/7Y9PyXalDvA

אוקולוס (Oculus), בלטינית "עין", הוא מעין פתח שבראש כיפה בנויה. מטרת האוקולוס הייתה להאיר מבנים באור טבעי מהשמש. האוקולוס נועד למלא את תפקיד התאורה מבלי לפגוע ביציבות המבנה. זהו מבחן חשוב, מכיוון שהכיפה היא קודם כל גג ויתרונה הגדול הוא היציבות הנובעת מהמבנה המיוחד, שבו הלחץ מועבר אל ראש הכיפה.

את היציבות הזו הצליחו האדריכלים הקדומים לשמור, על ידי מיקום האוקולוס הפתוח במרכז הכיפה. כך עובר הלחץ ממשקל הכיפה אל הטבעת של האוקולוס והכיפה לא קורסת למטה.

האור שמכניס האוקולוס לחלל המבנה הוא מיוחד במינו. האווירה שהוא יוצר והתנועה של כתם האור שנכנס ממנו לאורך שעות היממה, מעצם שינוי מיקומה של השמש בשמיים, אלה יוצרים קסם ודרמה בחלל המבנה.

היות ובעולם העתיק לא היו זגוגיות, נשאר האוקולוס פתוח. כך נכנסו משקעים כמו גשם, ברד ושלג אל פנים המבנים. כדי למנוע הצפות, יצרו האדריכלים הקדומים מרזבים שאספו את המים מרצפת המבנה והובילו אותם החוצה.

האוקולוס המפורסם בעולם הוא זה שבתקרת כיפת הפנתאון ברומא שבאיטליה. המקדש בזה, "מקדש כל האלים", הוא המבנה הרומי המרשים ומהיחידים שנותרו על מקומם כמעט 2,000 שנה. בו ניתן לראות בו את האוקולוס במיטבו.

באדריכלות הגותית והרומנסקית שימש "אוקולוס" גם כשם לחלון עגול.


הנה סיפור האוקולוס שבפנתאון ברומא:

https://youtu.be/Yn2XdZfx93w


האוקולוס העתיק מאיר את המקדש שמתחתיו:

https://youtu.be/5-PlrF6ITuQ


כך מתמלא המקום באור שמש טבעי:

https://youtu.be/RtNnvSGkVhQ


השלג יורד בחורף דרך האוקולוס על פנים הפנתאון:

https://youtu.be/lh7VJaNgh-A


ועל שם האוקולוס נקראים משקפי המציאות המדומה של חברת ריפט, "אוקולוס ריפט":

https://youtu.be/9bfBV-x0ftM

נורת הליבון פותחה בהדרגה על ידי ממציאים רבים אך תומאס אלווה אדיסון קידם אותה מאד ורשם עליה פטנט. בכך הוא קיבע את מעמדו כממציא (גם) של נורת הליבון.

אבל הנורה שמחממת פתיל, חימום שגורם לו לבעור מאירה על ידי בעירה. זה סוד עוצמתה אבל גם סיבת הבזבזנות שלה. עם השנים הסתבר שיש דרכים חסכוניות יותר, הצורכות הרבה פחות אנרגיה, כדי להאיר.

זו הסיבה שבשנים האחרונות מוחלפות נורות הליבון על ידי נורות חדשות וחסכוניות יותר, כמו נורות הפלורסנט ונורות הלד. הנורות הללו חוסכות המון חשמל ומשכך הן טובות לסביבה. מדינות שונות כבר חוקקו ותיקנו תקנות האוסרות על תאורה בנורות ליבון ולמעשה כפו על מעבר לנורות חסכוניות בחשמל.


הנה נורת הליבון:

http://youtu.be/1eOpxaIZvRQ?t=28s


ובזבוז החשמל של נורת הליבון לעומת נורות הפלורסנט והחד החסכוניות של היום:

http://youtu.be/KPdCYXngXTc

עֲשָׁשִׁית או עששית הנפט (Oil Lamp) הייתה מנורה ניידת שפעלה על נפט או על שמן. פעם, לפני המצאת הנורה החשמלית, מנורות כאלה היו אמצעי התאורה העיקרי בבית. הן שימשו כאמצעי תאורה נפוצים, עד שנות ה-50 של המאה הקודמת.

המנורה הייתה עשוייה זכוכית, שפעלה על נפט. היה לה פתיל שהיה טבול בנפט. כשהיו מבעירים אותו, העששית הייתה מפיצה אור נעים. מדי פעם היה על המשתמשים למלא את העששית המתרוקנת בנפט למשל. זאת מכיוון שאת העששית ניתן היה למלא מילוי חוזר. אל המיכל היו מכניסים חומרי בעירה כמו נפט, בנזין או כוהל.

לתאורה מחוץ לבית נהגו באותם זמנים להשתמש בפנסי רוח, שעבדו בדרך דומה.

לעששיות הנפט היו לא מעט חסרונות. ראשית היה הפיח שהן הפיצו בזמן הבעירה והוא נדבק לכל דבר. העששיות גם צרכו חמצן בעת הבעירה, מה שהוריד את איכות האוויר בחדר וגרם לכאבי ראש ומיחושים שונים לאנשים בו. גם מבחינה בטיחותית לא היו העששיות כל כך מוצלחות - לא פעם הן גרמו לשריפות קטלניות.

היו גם חסרונות קלים יותר, כמו החום שהן גרמו בלילות הקיץ החמים והצורך באספקה שוטפת של חומרי הבעירה, כמו הנפט והכוהל. זאת בניגוד לנורת החשמל, שמחוברת לרשת החשמל ולא מחייבת פעולה מצד המשתמש.

מקור המילה "עששית" הוא מפרסית, בה פירוש המילה šīša הוא: זכוכית, או מראה.


הנה עששית הנפט:

https://youtu.be/4gKh2EHHCxs


כך מפעילים את מנורת השמן, העששית:

https://youtu.be/S3E8Y-fE0XY


מנורת קרוסן:

https://youtu.be/WM0dqjTyAXQ


וסרטון באנגלית על העששית והנפט:

https://youtu.be/U7cg7eoROB0?t=50s

אולי ראיתם פעם בלילה המון אורות קטנים של גחליליות. אז למה הגחלילית בעצם מאירה?

גחלילית (Firefly) היא חיפושית קטנה, בעלת גוף מאורך, באורך של פחות מ-3 סנטימטרים.

תכונתה המיוחדת של הגחלילית היא האור הזעיר שהיא מפיצה מגופה. אבל למה היא מאירה בחשיכה?

ובכן, חיפושיות הגחליליות מאירות באור בהיר בחשיכה. לרוב אלה הנקבות שנעמדות על ראש גבעול גבוה וזוהרות בחושך, כדי למשוך בני זוג. אם כי חשוב לציין שיש גם מיני גחליליות שבהם גם הזכרים זוהרים בחושך. זה קצת כמו שאצלנו בני האדם, לא רק הבנות מתאפרות ומתייפות. לפעמים גם הבנים עושים את זה...

בכל מקרה, האורות הקטנים של הגחליליות בחושך הוא מראה קסום ומיוחד. האורות הללו הם חלק מתהליך שנקרא ביולומינציה, תהליך טבעי, שהוא נדיר יחסית על פני היבשה, אך בקרב בעלי חיים ימיים הוא נפוץ יותר, במיוחד בקרב אלה שחיים במעמקי הים.

מנגנון התאורה הטבעי של הגחליליות ממוקם בקצה בטנה. יש שם איברי תאורה, שתגובה כימית המתרחשת בהם יוצרת חמצון של לוציפירין, חומר שאנזים הקרוי לוציפרז מסייע להתחמצנות שלו, במגע עם האוויר.

בשנים האחרונות הולך ומתברר בארצות שונות בעולם, שהחרקים המאירים הללו, המפיצים את האור הקסום והרומנטי כל כך, הולכים ונעלמים.

הסיבה היא, כמו במקרים רבים, הפגיעה המתמשכת של בני-אדם בטבע ובמערכות האקולוגיות. מחומרי הדברה ודישון הרסניים ועד לאורות מלאכותיים שמציב האדם - סיבות אלה ואחרות גורמות להתמעטות הגחליליות.


הנה הגחליליות בלילות הקיץ:

http://youtu.be/lluWT6XU0Yg?t=8s


הנה מצגת וידאו שמסבירה את תופעת הגחליליות:

http://youtu.be/q-ZF46poxC8


והנה מחפשי הגחליליות של יוטה בארה"ב:

http://youtu.be/JFOmPQWw4Io

השמש, או ה"חמה", היא כוכב המרכזי המערכת השמש, שעליה נמנה גם כדור הארץ. כדור הארץ חג סביב השמש במסלול קבוע, עקב כוח המשיכה שלה, ביחד עם גופים נוספים, ביניהם כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, כוכבי לכת מינוריים, אסטרואידים, שביטים ואבק כוכבי.

הטמפרטורה על פני השמש היא 5,785 מעלות. די חם, אם נזכור שאצלנו כשיש 40 מעלות כולנו מזיעים ורצים למזגן הקרוב..

השמש גדולה פי יותר ממיליון מהנפח של כדור הארץ!

כשאנו מביטים בשמש אנו רואים אותה כפי שהייתה לפני 8 דקות בערך. זה הזמן שלקח לאור לעבור את המרחק שבינינו לבין החמה - כ-150 מליון קילומטר.

כשהירח מסתיר את השמש מעינינו, זהו "ליקוי חמה". בעבר זה מאד הפחיד בני אדם - היום כולם מבינים שזה דבר טבעי, שנובע מהעובדה שהירח הקטן קרוב אלינו ולעיתים הוא מסתיר את השמש הרחוקה כל כך.

בשניה אחת פולטת השמש אנרגיה ששווה ל- 6,126,984,126,984 (יותר מ-6 טריאליארדים) של פצצות בעוצמה של הפצצה האטומית שזכתה לכינוי "ילד קטן" והוטלה על הירושימה.


הנה סיפורה של השמש וכיצד נוצרה (עברית):

https://youtu.be/RrjyUutRL2M


בקצרה על השמש (מתורגם):

http://youtu.be/zNErWK3cPXI


סיפורה של השמש באנגלית:

https://youtu.be/2HoTK_Gqi2Q


וכך נראית השמש מכוכבים שונים במערכת השמש:

https://youtu.be/tYIs9E7GDPE

נורת לד (LED) היא סוג של ראש תאורה שיש בו כמה דיודות. זוהי נורה יעילה, בעלת אורך חיים מטורף, שמגיע לכ-60 אלף שעות חיים.

גם צריכת חשמל של הלד היא נמוכה פי 10 עד 30 ויותר ממנורת הפלורסנט ועוד יותר מנורות הלהט המקבילות. לפיכך, לא פלא שהתאורה מבוססת הלד נחשבת חסכונית להפליא.

לא בכדי זכו ממציאי ה-LED בפרס נובל. בעולם שבו ההתפתחויות הטכנולוגיות באות בקצב מטורף, פיתוח של טכנולוגיה המאפשרת צמצום של צריכת החשמל היא מעשה גדול.

ממש כמו המעבר לטלוויזיות לד ולמסכי LED והרבה יותר מהם, המעבר לתאורת לד הציע תרומה אדירה ומשמעותית ביותר לריסון של צריכת החשמל ולאיכות הסביבה הגלובלית.

הנורה המבוססת על לד היא בעצם דיודה פולטת אור ומכאן המילה לד, שהיא ראשי תיבות באנגלית של Light-Emitting Diode. דיודה היא רכיב אלקטרוני הפועל כשסתום חד-כיווני ומאפשר מעבר זרם חשמלי מחיבור אחד שלו אל החיבור השני, בכיוון אחד בלבד.

נורת הלד מכילה דיודה שהזרם החשמלי העובר דרכה גורם לה לפלוט אור. דיודות כאלה הן גם הבסיס למסכים של טלפונים סלולריים ולא מעט מסכי טלוויזיה ומסכי מחשב.

גם התאורה המקצועית השתנתה פלאים תודות לנורות הלד. אם תאורה לקולנוע למשל זקוקה ל-800 ואט ולכן דרשה נורות יקרות מאד, הצורכות המון חשמל, נורת לד של 100 ואט עושה כיום את אותה עבודה - בזול וביעילות. נורה כזו זקוקה לכל כך מעט מתח שהיא מתבססת על סוללות פשוטות, המציעות שעות תאורה רבות. על הסט לא צריך יותר גנרטורים, כבלי חשמל, אישורי בטיחות וכדומה.

נורת הלד היא גם נורה שלא מפיקה חום כמו נורות הלהט. תאורה על דמות בקולנוע באמצעות נורת לד מאפשרת לקרב את הנורה אל הדמות, מבלי שהחום יגרום להזעה ולאיפור מחדש של השחקן. קירוב הנורה אל השחקן גם מרככת את האור. בנורות ה"פרנל" הקודמות והחמות זה היה בלתי אפשרי.

חוץ מהיותה זולה במיוחד, נורת הלד היא קלה וקטנה ונוחה לנשיאה. אפשר להעמיד את נורת הלד על סטנד פשוט, או להדביק אותו לקיר, תקרה וכדומה, בעזרת פס הדבקה הנקרא "גאפר טייפ". גם החשמל, שבעבר חייב חיבור של ה"תפוז" אליו כבר לא נחוץ, כי הלד מחובר לסוללה שלו או לעיתים אפילו לסוללות אצבע.

הלדים כראשי תאורה קטנים אינם תאורה חמה. בניגוד לנורות הפלורסנט, החסכוניות גם הן, יש לנורות לד גם דימר, שמחליש את התאורה על פי רצוננו.

את טמפרטורת נורת הלד אפשר לשנות בעזרת ג'לטין. בצילום וידאו במצלמות הקנון, עדיף להשתמש באור הרגיל של הלד.

הלד משנה את צבע האור ברחובות. אם פעם היה האור ברחוב צהוב, כיוון שהיה מבוסס על גז סודיום, כיום הוא נוטה להפוך ללבן יותר. בכך הוא נעשה הרבה יותר טוב לצילום סרטים למשל. תאורת הסודיום לא אפשרה טווח צבע מספיק רחב והסקין טון היה מוגבל, מה שחייב הוספת תאורה רבה, כדי להרחיב את אפשרויות הצבע בצילומי לילה ברחוב.


אלה האיכויות והיתרונות של נורות הלד שמשתלטות על העולם (עברית):

http://youtu.be/jWMHE-PsGOg


כך פתחה נורת הלד הכחולה את עידן תאורת הלד העולמית:

https://youtu.be/idwKHQEw78g


את הלד ניתן לעצב בצורות שונות של הרכבי דיודות, כולל רצועות לד ומשטחי לד (עברית):

http://youtu.be/YmzXDf-QlJw?t=54s


ולחלק מנורות הלד החכמות יש גם בלוטות' המאפשר לשלוט בהן מאפליקציה המאפשרת שינויי צבע ועוצמת התאורה:

http://youtu.be/6BHKwS72fNM

כששואלים מי המציא את הנורה, צריך קודם כל לשאול את איזו נורה. במהלך המאות האחרונות פותחו נורות שונות וכל אחת מהן הומצאה על ידי ממציאים וחברות אחרות.

אז בואו נדבר על נורת החשמל המקורית, או נורת הלהט, שהיא הנורה הראשונה בהיסטוריה.

נורת הלהט הומצאה בידי תומאס אלווה אדיסון. הוא עבד על המנורה שתחליף את עששית הנפט במשך שנים ולא הצליח. הרי כבר בשנת 1800 הצליחו לפתח נורת חשמל, אבל האור שהן הפיצו היה דל יחסית והנורות "נגמרו" בתוך זמן קצר, בשל התלהטות פיסות הפחם שהובילה להתפוררות מהירה.

אדיסון רצה נורה איכותית, שתאיר ממש ושתדלוק זמן רב ולא תתכלה. את המשימה לייצר נורה חשמלית שלא תישרף במהירות הוא נטל על עצמו אחרי שהמון אחרים נכשלו. הוא ניסה עוד ועוד חומרים כחומרי בעירה שיפיקו אור למשך זמן רב, אך לא צלח.

אבל מי שהסיסמה שלו הייתה "לא נכשלתי, רק מצאתי עשרת אלפי דרכים שלא עובדות", המשיך לחפש. פריצת דרך חשובה חלה כשתומס אדיסון גילה שבסביבה נטולת חמצן מחזיק תיל פחם מעמד עד 40 שעות שימוש.

אבל התפנית האמיתית הגיעה כשאדיסון גילה שסיבי במבוק מצופים בפחם הם חומר-בעירה מעולה בנורה החשמלית. כשחיבר את סיבי הבמבוק המצופים לסביבה נטולת חמצן הוא הצליח לפתח נורות שהחזיקו מעמד כ-1,500 שעות שימוש, לפני שנשרפו כליל.

כך פותחו נורות הלהט של אדיסון. כשיצאו לשוק הן היו הצלחה מסחרית מדהימה. פרט משעשע - לכל עמודי התאורה ברחובות הוסיפו אז הודעות עם הכיתוב "לא להדליק עם גפרור!".

אדיסון לא הבין מיד עד כמה המצאת הנורה החשמלית עתידה לשנות את החברה המודרנית ועד כמה היא תפתח את הכלכלה והתעשייה בעולם, כמו גם של המדע והחברה. אבל זה לא הפריע לו לפתח די מהר מפעלים לייצור חשמל ומגוון המצאות שמתבססות ומייעלות את השימוש בנורה החשמלית.

בדיעבד זו תתגלה כהמצאה החשובה ביותר של העת המודרנית והיא תהיה הבסיס לתעשיות שלמות שיבואו בשנים שלאחר מכן.

אגב, אחת הנורות שיצר אדיסון בשנת 1880, לאחר ניסיונות רבים שנכשלו, עדיין דולקת במוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון. כמובן שזו הייתה נורה שחוט הלהט שלה הוא מבמבוק מצופה פחם. איך לא?


הנה סרטון על המצאת נורת הליבון (מתורגם):

http://youtu.be/9MPCKWREnIo


שיר קצר שמדגים היטב את גודל ההצלחה אל מול כל מי שנכשלו לפניו:

https://youtu.be/b1lKwZTtzIY


כך הומצאה נורת החשמל:

https://youtu.be/XWWgDn0C6DA


ההיסטוריה יודעת לספר סודות לא ידועים, על ממציאים אחרים שקדמו לאדיסון:

http://youtu.be/-Q4rQDN6Z4s


וסקירה של התפתחות הנורות החשמליות מאז אדיסון ועד היום:

http://youtu.be/afp8IRUUJUo