» «
נרות
איך מייצרים נרות?



הנרות (Candles) הם מהאביזרים העתיקים בעולם. הם כמעט ולא השתנו במהלך השנים. מייצרים אותם מחומרים שונים, כמו שעווה, פרפין, דונג דבורים, סטארין או חלב נרות.

ייצור הנרות מתבצע בדרכים שונות. באחד התהליכים המקובלים לייצור נרות, ממוססים את הפראפין או את הדונג והופכים אותם לפתיתים. לאחר מכן, מוזרמים הפתיתים הללו לתבניות ונדחסים בלחץ לצורת הנרות.

מכונה נוספת קודחת חור זעיר במרכז הנר ומשתילה בקדח את הפתיל. את הפתיל, בסופו של דבר נדליק, והוא זה שבו תיאחז הלהבה ותבער.


כך מיוצרים הנרות:

https://youtu.be/2W9oce9XnpQ


זהו פס הייצור של הנרות במפעל:

https://youtu.be/Rpu5mH5me1Y


בעבודת יד:

https://youtu.be/sXS50XyeHQg


במפעל קטן ובסגנון הטרום-תעשייתי, של פעם:

https://youtu.be/E43xzCLEAyk


וכך מייצרים את הנרות הדקורטיביים, כלומר נרות מקושטים:

https://youtu.be/oQfeCrU-7LA


ונרות בעבודת יד:

https://youtu.be/JYQDrC6frG0
פנס
איך פנס עובד?



הפנס מופעל על ידי חשמל מהסוללות שבתוכו. החשמל העובר מהסוללה מגיע אל הנורה של הפנס ומדליק את פתיל הלהט שבתוכה. האור של הנורה מתחזק עוד יותר בזכות המראה שמסביב לבית הנורה. המראה הזו מחזירה את האור ומגדילה את עוצמת האור של אלומת האור בחשיכה.


הנה סרטון אנימציה על דרך הפעולה של הפנס:

http://youtu.be/QQ6aRfJKODE
מגדלור
מדוע פעם האירו המגדלורים בצבעים שונים?



בעבר האירו מגדלורים בכל מקום בצבעים שונים. כך היו יודעים הספנים מול איזה חוף הם נמצאים ולא רק היכן החוף. כיום מאפשר מכשיר ה-GPS לספנים לדעת בדיוק היכן הם נמצאים, בכל רגע. במובן הזה, המגדלור אינו נחוץ יותר.


הנה סרטון של מגדלורים יפים באנגליה:

http://youtu.be/P-_K2SDpq7A


והנה מגדלורים יפים מהעולם:

http://youtu.be/UnikP8Knd8s?t=17s
אוקולוס
מה זה אוקולוס ואיך הוא האיר מבנים קדומים?



אוקולוס (Oculus), בלטינית "עין", הוא מעין פתח שבראש כיפה בנויה. מטרת האוקולוס הייתה להאיר מבנים באור טבעי מהשמש. האוקולוס נועד למלא את תפקיד התאורה מבלי לפגוע ביציבות המבנה. זהו מבחן חשוב, מכיוון שהכיפה היא קודם כל גג ויתרונה הגדול הוא היציבות הנובעת מהמבנה המיוחד, שבו הלחץ מועבר אל ראש הכיפה.

את היציבות הזו הצליחו האדריכלים הקדומים לשמור, על ידי מיקום האוקולוס הפתוח במרכז הכיפה. כך עובר הלחץ ממשקל הכיפה אל הטבעת של האוקולוס והכיפה לא קורסת למטה.

האור שמכניס האוקולוס לחלל המבנה הוא מיוחד במינו. האווירה שהוא יוצר והתנועה של כתם האור שנכנס ממנו לאורך שעות היממה, מעצם שינוי מיקומה של השמש בשמיים, אלה יוצרים קסם ודרמה בחלל המבנה.

היות ובעולם העתיק לא היו זגוגיות, נשאר האוקולוס פתוח. כך נכנסו משקעים כמו גשם, ברד ושלג אל פנים המבנים. כדי למנוע הצפות, יצרו האדריכלים הקדומים מרזבים שאספו את המים מרצפת המבנה והובילו אותם החוצה.

האוקולוס המפורסם בעולם הוא זה שבתקרת כיפת הפנתאון ברומא שבאיטליה. מהיות המבנה הרומי הזה מהיחידים שנותרו על מקומם, ניתן לראות בו את האוקולוס במיטבו.

באדריכלות הגותית והרומנסקית שימש "אוקולוס" גם כשם לחלון עגול.


הנה האוקולוס העתיק מאיר את המקדש שמתחתיו:

https://youtu.be/5-PlrF6ITuQ


כך מתמלא המקום באור שמש טבעי:

https://youtu.be/RtNnvSGkVhQ


וסיפור האוקולוס והפנתאון שברומא:

https://youtu.be/305niNDG8c4


השלג יורד בחורף דרך האוקולוס על פנים הפנתאון:

https://youtu.be/lh7VJaNgh-A


על שם האוקולוס נקראים משקפי המציאות המדומה של חברת ריפט, "אוקולוס ריפט":

https://youtu.be/9bfBV-x0ftM

אמצעי תאורה

עששית
מה הייתה העששית?



עֲשָׁשִׁית או עששית הנפט (Oil Lamp) הייתה מנורה ניידת שפעלה על נפט או על שמן. פעם, לפני המצאת הנורה החשמלית, מנורות כאלה היו אמצעי התאורה העיקרי בבית. הן שימשו כאמצעי תאורה נפוצים, עד שנות ה-50 של המאה הקודמת.

המנורה הייתה עשוייה זכוכית, שפעלה על נפט. היה לה פתיל שהיה טבול בנפט. כשהיו מבעירים אותו, העששית הייתה מפיצה אור נעים. מדי פעם היה על המשתמשים למלא את העששית המתרוקנת בנפט למשל. זאת מכיוון שאת העששית ניתן היה למלא מילוי חוזר. אל המיכל היו מכניסים חומרי בעירה כמו נפט, בנזין או כוהל.

לתאורה מחוץ לבית נהגו באותם זמנים להשתמש בפנסי רוח, שעבדו בדרך דומה.

לעששיות הנפט היו לא מעט חסרונות. ראשית היה הפיח שהן הפיצו בזמן הבעירה והוא נדבק לכל דבר. העששיות גם צרכו חמצן בעת הבעירה, מה שהוריד את איכות האוויר בחדר וגרם לכאבי ראש ומיחושים שונים לאנשים בו. גם מבחינה בטיחותית לא היו העששיות כל כך מוצלחות - לא פעם הן גרמו לשריפות קטלניות.

היו גם חסרונות קלים יותר, כמו החום שהן גרמו בלילות הקיץ החמים והצורך באספקה שוטפת של חומרי הבעירה, כמו הנפט והכוהל. זאת בניגוד לנורת החשמל, שמחוברת לרשת החשמל ולא מחייבת פעולה מצד המשתמש.

מקור המילה "עששית" הוא מפרסית, בה פירוש המילה šīša הוא: זכוכית, או מראה.


הנה עששית הנפט:

https://youtu.be/4gKh2EHHCxs


סרטון באנגלית על העששית והנפט:

https://youtu.be/9RF9vPuM8ho
נורת ליבון
מה הבעיה בנורת הליבון?



נורת הליבון פותחה בהדרגה על ידי ממציאים רבים אך תומאס אלווה אדיסון קידם אותה מאד ורשם עליה פטנט. בכך הוא קיבע את מעמדו כממציא (גם) של נורת הליבון.

אבל הנורה שמחממת פתיל, חימום שגורם לו לבעור מאירה על ידי בעירה. זה סוד עוצמתה אבל גם סיבת הבזבזנות שלה. עם השנים הסתבר שיש דרכים חסכוניות יותר, הצורכות הרבה פחות אנרגיה, כדי להאיר.

זו הסיבה שבשנים האחרונות מוחלפות נורות הליבון על ידי נורות חדשות וחסכוניות יותר, כמו נורות הפלורסנט ונורות הלד. הנורות הללו חוסכות המון חשמל ומשכך הן טובות לסביבה. מדינות שונות כבר חוקקו ותיקנו תקנות האוסרות על תאורה בנורות ליבון ולמעשה כפו על מעבר לנורות חסכוניות בחשמל.


הנה נורת הליבון:

http://youtu.be/1eOpxaIZvRQ?t=28s


בזבוז החשמל של נורת הליבון לעומת נורות הפלורסנט החסכוניות של היום:

http://youtu.be/KPdCYXngXTc


פרסומת שמסבירה כמה חוסכות נורות הפלורסנט הקטנות לעומת נורות הליבון:

http://youtu.be/fEIRhRIWmao
נורת ניאון
מהן נורות הניאון וכיצד הן הפכו לכוכבות השלטים?



נורות הניאון הן נורות עשויות צינורות זכוכית, שכופפו וקיבלו את צורות שלטי הניאון שבהם שולבו. במשך הרבה שנים שימשו אורות הניאון לשלטי פרסום מוארים בכל הערים הגדולות בעולם. נוחות היצוב של שלטים מוארים בעזרת אורות הניאון איפשרה ליוצרי שלטים ליצור בקלות שלטי חוצות מסחריים שמזמינים לקוחות בהמוניהם.

אמנם גם ניו-יורק ועוד ערים רבות היו מלאות בשלטי ניאון, אבל העיר הונג קונג הפכה במהלך השנים לבעלת נוף מנצנץ וצבעוני של אורות ניאון באלפיהם ונוף שלטי הניאון העשיר שלה ממש הפך לסמלה המסחרי בעולם. עשרות אלפי שלטי ניאון מוצבים בה מעל לכל בית עסק ויוצרים בלגן צבעוני ומקסים של אורות ומסרים מוארים.


הנה נורות הניאון בנוף העירוני של הונג קונג:

http://youtu.be/6MHyeB9MmPg


אך נורות הניאון הולכות ונעלמות מהונג קונג:

https://youtu.be/DdpEYzvi8pI


ונורות הלד החדשניות והזולות שמחליפות את הניאון:

http://youtu.be/7Y9PyXalDvA
שמש
מהי השמש?



השמש, או ה"חמה", היא כוכב המרכזי המערכת השמש, שעליה נמנה גם כדור הארץ. כדור הארץ חג סביב השמש במסלול קבוע, עקב כוח המשיכה שלה, ביחד עם גופים נוספים, ביניהם כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, כוכבי לכת מינוריים, אסטרואידים, שביטים ואבק כוכבי.

הטמפרטורה על פני השמש היא 5,785 מעלות. די חם, אם נזכור שאצלנו כשיש 40 מעלות כולנו מזיעים ורצים למזגן הקרוב..

השמש גדולה פי יותר ממיליון מהנפח של כדור הארץ!

כשאנו מביטים בשמש אנו רואים אותה כפי שהייתה לפני 8 דקות בערך. זה הזמן שלקח לאור לעבור את המרחק שבינינו לבין החמה - כ-150 מליון קילומטר.

כשהירח מסתיר את השמש מעינינו, זהו "ליקוי חמה". בעבר זה מאד הפחיד בני אדם - היום כולם מבינים שזה דבר טבעי, שנובע מהעובדה שהירח הקטן קרוב אלינו ולעיתים הוא מסתיר את השמש הרחוקה כל כך.

בשניה אחת פולטת השמש אנרגיה ששווה ל- 6,126,984,126,984 (יותר מ-6 טריאליארדים) של פצצות בעוצמה של הפצצה האטומית שזכתה לכינוי "ילד קטן" והוטלה על הירושימה.


הנה סרטון קצר על השמש:

http://youtu.be/zNErWK3cPXI


גחלילית
למה מאירות הגחליליות?



אולי ראיתם פעם בלילה המון אורות קטנים של גחליליות. אז למה הגחלילית בעצם מאירה?

גחלילית (Firefly) היא חיפושית קטנה, בעלת גוף מאורך, באורך של פחות מ-3 סנטימטרים. תכונתה המיוחדת של הגחלילית היא האור הזעיר שהיא מפיצה מגופה. היא עושה זאת כדי שגחליליות שמחפשות בני זוג יזהו אותה בחושך. האורות הקטנים של הגחליליות בחושך הוא מראה קסום ומיוחד. הם חלק מתהליך טבעי שנקרא ביולומינציה, תהליך נדיר יחסית על פני היבשה, אך נפוץ יותר בקרב בעלי חיים ימיים.

מנגנון התאורה הטבעי שלה, ממוקם בקצה בטנה של הגחלילית. יש שם איברי תאורה, שתגובה כימית המתרחשת בהם יוצרת חמצון של לוציפירין, חומר שאנזים הקרוי לוציפרז מסייע להתחמצנות שלו, במגע עם האוויר.

בשנים האחרונות הולך ומתברר בארצות שונות בעולם, שהחרקים המאירים הללו, המפיצים את האור הקסום והרומנטי כל כך, הולכים ונעלמים. הסיבה היא, כמו במקרים רבים, הפגיעה המתמשכת של בני-אדם בטבע ובמערכות האקולוגיות. מחומרי הדברה ודישון הרסניים ועד לאורות מלאכותיים שמציב האדם - סיבות אלה ואחרות גורמות להתמעטות הגחליליות.


הנה הגחליליות בלילות הקיץ:

http://youtu.be/lluWT6XU0Yg?t=8s


הנה מצגת וידאו שמסבירה את תופעת הגחליליות:

http://youtu.be/q-ZF46poxC8


והנה מחפשי הגחליליות של יוטה בארה"ב:

http://youtu.be/JFOmPQWw4Io
מי המציא את נורת החשמל?



נורת החשמל, או נורת הלהט, הומצאה בידי תומאס אלווה אדיסון. הוא עבד על המנורה שתחליף את עששית הנפט במשך שנים ולא הצליח. הרי כבר שנת 1800 הצליחו לפתח נורת חשמל, אבל האור שהן הפיצו היה דל יחסית והנורות "נגמרו" בתוך זמן קצר, בשל התלהטות פיסות הפחם שהובילה להתפוררות מהירה.

את המשימה לייצר נורה חשמלית שלא תישרף במהירות נטל על עצמו הממציא אדיסון, אחרי המון אחרים שנכשלו. הוא ניסה עוד ועוד חומרים כחומרי בעירה שיפיקו אור למשך זמן רב, אך לא צלח. מי שהסיסמה שלו הייתה "לא נכשלתי, רק מצאתי עשרת אלפי דרכים שלא עובדות", המשיך לחפש. פריצת דרך חשובה חלה כשתומס אדיסון גילה שבסביבה נטולת חמצן מחזיק תיל פחם מעמד עד 40 שעות שימוש.

אבל התפנית האמיתית הגיעה כשאדיסון גילה שסיבי במבוק מצופים בפחם הם חומר-בעירה מעולה בנורה החשמלית. כשחיבר את סיבי הבמבוק המצופים לסביבה נטולת חמצן הוא הצליח לפתח נורות שהחזיקו מעמד כ- 1,500 שעות שימוש, לפני שנשרפו כליל. נורות הלהט של אדיסון היו הצלחה מסחרית מדהימה. פרט משעשע - לכל עמודי התאורה ברחובות הוסיפו אז הודעות עם הכיתוב "לא להדליק עם גפרור!".

אדיסון לא הבין מיד עד כמה המצאת הנורה החשמלית עתידה לשנות את החברה המודרנית ועד כמה היא תפתח את הכלכלה והתעשייה בעולם, כמו גם של המדע והחברה. אבל זה לא הפריע לו לפתח די מהר מפעלים לייצור חשמל ומגוון המצאות שמתבססות ומייעלות את השימוש בנורה החשמלית. זו תהיה ההמצאה החשובה ביותר של העת המודרנית והיא תהיה הבסיס לתעשיות שלמות שיבואו בשנים שלאחר מכן.

אגב, אחת הנורות שיצר אדיסון בשנת 1880, לאחר ניסיונות רבים שנכשלו, עדיין דולקת במוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון. כמובן שזו הייתה נורה שחוט הלהט שלה הוא מבמבוק מצופה פחם.


הנה סרטון על המצאת נורת הליבון:

http://youtu.be/9MPCKWREnIo


ההיסטוריה יודעת לספר סודות לא ידועים, על ממציאים אחרים שקדמו לאדיסון:

http://youtu.be/-Q4rQDN6Z4s


הנה סקירה של התפתחות הנורות החשמליות מאז אדיסון ועד היום:

http://youtu.be/afp8IRUUJUo
איך פועלות נורות לד?



נורת לד (LED) היא בעצם דיודה פולטת אור ומכאן המילה לד, שהיא ראשי תיבות באנגלית של Light-Emitting Diode. דיודה היא רכיב אלקטרוני הפועל כשסתום חד-כיווני ומאפשר מעבר זרם חשמלי מחיבור אחד שלו אל החיבור השני, בכיוון אחד בלבד.

נורת הלד מכילה דיודה שהזרם החשמלי העובר דרכה גורם לה לפלוט אור. דיודות כאלה הן גם הבסיס למסכים של טלפונים סלולריים ולא מעט מסכי טלוויזיה ומסכי מחשב.

נורת הלד היא סוג של ראש תאורה שיש בו כמה דיודות. זוהי נורה יעילה, בעלת צריכת חשמל שהיא נמוכה פי 10 מנורת הלהט המקבילה. לפיכך תאורה מבוססת לד היא חסכונית להפליא.

גם התאורה המקצועית השתנתה פלאים תודות לנורות הלד. אם תאורה לקולנוע למשל זקוקה ל-800 ואט ולכן דרשה נורות יקרות מאד, הצורכות המון חשמל, נורת לד של 100 ואט עושה כיום את אותה עבודה - בזול וביעילות. נורה כזו זקוקה לכל כך מעט מתח שהיא מתבססת על סוללות פשוטות, המציעות שעות תאורה רבות. על הסט לא צריך יותר גנרטורים, כבלי חשמל, אישורי בטיחות וכדומה.

נורת הלד היא גם נורה שלא מפיקה חום כמו נורות הלהט. תאורה על דמות בקולנוע באמצעות נורת לד מאפשרת לקרב את הנורה אל הדמות, מבלי שהחום יגרום להזעה ולאיפור מחדש של השחקן. קירוב הנורה אל השחקן גם מרככת את האור. בנורות ה"פרנל" הקודמות והחמות זה היה בלתי אפשרי.

חוץ מהיותה זולה במיוחד, נורת הלד היא קלה וקטנה ונוחה לנשיאה. אפשר להעמיד את נורת הלד על סטנד פשוט, או להדביק אותו לקיר, תקרה וכדומה, בעזרת פס הדבקה הנקרא "גאפר טייפ". גם החשמל, שבעבר חייב חיבור של ה"תפוז" אליו כבר לא נחוץ, כי הלד מחובר לסוללה שלו או לעיתים אפילו לסוללות אצבע.

הלדים כראשי תאורה קטנים אינם תאורה חמה. בניגוד לנורות הפלורסנט, החסכוניות גם הן, יש לנורות לד גם דימר, שמחליש את התאורה על פי רצוננו.

את טמפרטורת נורת הלד אפשר לשנות בעזרת ג'לטין. בצילום וידאו במצלמות הקנון, עדיף להשתמש באור הרגיל של הלד.

הלד משנה את צבע האור ברחובות. אם פעם היה האור ברחוב צהוב, כיוון שהיה מבוסס על גז סודיום, כיום הוא נוטה להפוך ללבן יותר. בכך הוא נעשה הרבה יותר טוב לצילום סרטים למשל. תאורת הסודיום לא אפשרה טווח צבע מספיק רחב והסקין טון היה מוגבל, מה שחייב הוספת תאורה רבה, כדי להרחיב את אפשרויות הצבע בצילומי לילה ברחוב.


אלה האיכויות והיתרונות של נורות הלד שמשתלטות על העולם:

http://youtu.be/jWMHE-PsGOg


כך פתחה נורת הלד הכחולה את עידן תאורת הלד העולמית:

https://youtu.be/idwKHQEw78g


את הלד ניתן לעצב בצורות שונות של הרכבי דיודות, כולל רצועות לד ומשטחי לד:

http://youtu.be/YmzXDf-QlJw?t=54s


בנורות הלד החכמות יש גם בלוטות' וניתן לשלוט מאפליקציה על צבען ועוצמת התאורה שלהן:

http://youtu.be/6BHKwS72fNM


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.