» «
צילחות
מה זה צִילחוּת?



עולם שיתוף התמונות, שמתפוצץ מאז יצאה אינסטגרם, מביא בשנים האחרונות לכך שעיצוב האוכל המוגש לשולחן הוא חשוב לא פחות מהטעם שלו. כך הולך ונכנס לתרבות הקולינרית והכללית מושג הצִילחוּת (platting) לז'רגון של חובבי הבישול. את המילה, אגב, המציא השף רן שמואלי בתוכנית הטלוויזיה "קרב סכינים".

צילחות היא פעולת סידור המזון על הצלחת. ב"צִילחוּת" מסדר השף או הטבח את הצלחת ומגיש את המנה לא רק עם טעמים מצוינים, אלא גם במראה אסתטי, מעוצב ואלגנטי, שמטרתו לגרום להתרגשות אצל הסועדים, בבחינת "את האוכל אוכלים גם בעיניים".

התורמות העיקריות ללידת המונח ולהטמעתו בשפה העברית הן ללא ספק תכניות הבישול בטלוויזיה, המשודרות בשנים האחרונות בהצלחה עצומה. המדיום הטלוויזיוני הוא מדיום של ראייה. טעמים וריחות לא עוברים בשידור כמובן ורק עדויות השופטים או האורחים בתכניות הבישול, הן שמעידות על איכותם של המאכלים. לפיכך, הדרך העיקרית שבה מעבירים את חוויית האוכל ישירות אל הצופה, היא המראה שלו.

מכאן שהמודעות הרבה של השנים האחרונות לפרזנטציה, ההצגה של המנה, הפכה את המושג בעיני רבים, לחשוב לא פחות מהטעם, מהריח ומהאיכות התזונתית של המנות.

על אף שהיצירתיות בצילחות פורחת, בצילחות טוב יש חוקים. גם כאן, כמו בכל יצירת אמנות, יש קומפוזיציה, הדרך שבה מארגנים את מרכיבי המנה על הצלחת. המרכיב העיקרי מקבל את מקומו ולידו מונחים המרכיבים הנלווים. עשבי תיבול, רטבים כמו רוטב סויה או חומץ בלסמי, גרגרי פלפל וכדומה - כל אלו משמשים לא רק לטעם, אלא גם להוספת צבעים למנה ויצירת חוויה צבעונית.


הנה עולם הצילחותים היפים וצלחות מיוחדות שמסייעות לצילומים איכותיים:

https://youtu.be/YOI9JkOnr3M


צילחות למול עיני הסועדים של מנת קינוח במסעדת אלינאה בשיקגו:

https://youtu.be/qofsdSMuGbg


תנו לאמן שבכם לאכול:

https://youtu.be/kn5DT_NvXyw


הנה הדרכה קצרה לצילחות:

https://youtu.be/YjdCyeghUgM


שיעור קצר - כך מצלחתים:

https://youtu.be/7XJw2b5qwAs


והצלחותים של השף הבריטי גורדון רמזי:

https://youtu.be/Cbn2aedc8wE?long=yes
יחס הזהב
מהו יחס הזהב או חיתוך הזהב?



מדהים שחשבון יכול להיות קשור ליופי, לא?

אינכם מאמינים? - את יחס הזהב גילה ככל הנראה אחד מתלמידיו של הפילוסוף היווני פִּיתָגוֹרַס לפני כ-2,500 שנה. הוא שם לב שבני האדם הכי אוהבים צורה של מלבן שהיחס בין צלעותיו הוא יחס חשבוני של 1 ל-1.618. היחס הזה שיוצר "מלבן הזהב", יחס שמתקבל מחלוקת האורך שלו ברוחבו, התגלה כיפה בעיני אנשים בכל העולם. זהו "יחס הזהב" או "חיתוך הזהב", שמופיע במקומות רבים ובלתי-צפויים.

מאז הסתבר במחקרים שאם היו אנשים רבים ומגוונים מכל העולם והתקופות נשאלים איזה מרובע מבין מספר מרובעים שלפניהם הוא היפה והנעים ביותר לעין, רובם ככולם היו בוחרים במלבן הזהב. זה מראה שהיופי הוא אובייקטיבי, כלומר לא תלוי בתקופה, תרבות או אמונה.

ואכן, יחס הזהב, שיש שהמכנים גם "חתך הזהב", הוא יחס מתמטי שהמדע והאמנות עוסקים בו כבר מאות בשנים. תלמידי המתמטיקה מכירים אותו בתור המספר האי רציונלי שמסומן באות היוונית 'פִי' (φ). זהו מספר שמתחיל ב-1.6180339887 אבל הוא מכיל מספר אינסופי של ספרות אחרי הנקודה העשרונית.

יחס הזהב, שתואר לראשונה לפני כ-2,300 שנים בספר "יסודות" של אוקלידס, כונה אז "יחס קיצוני וממוצע". בתקופת הרנסאנס נכתבו מחקרים וספרים על "יחס הזהב" והוא קיבל את הכינוי "הפרופורציה האלוהית". בנו לפיו מבנים מפוארים, יצרו יצירות אמנות נשגבות, הלחינו מוסיקה ובמיוחד ראו אותו בטבע, כמעט בכל מקום.

התבוננות במלבן הזהב ממלאת בני האדם בתחושה של יופי ופרופורציה. כשמחלקים את אורכו של מלבן הזהב ברוחבו מקבלים את "יחס הזהב". היוונים הקדמונים והמצרים הקדמונים התייחסו אליו כשיא היופי האסתטי ותכננו לפיו מבנים מהיפים ביותר בעולם העתיק, כולל הפירמידות במצרים והפרתנון שבאקרופוליס של אתונה. באומנות מופיע יחס הזהב ברבים מהציורים שבהם יש יחס פרופורציוני בין גדלים שונים.

כאמור, בנוסף לאמנות, אדריכלות ותחומי אסתטיקה אחרים שמשתמשים לא מעט ביחס הזהב, גם בטבע ניתן לראותו, במבנים של קונכיות ושבלולים, בסידור העלים מסביב לגבעולים, במערבולות, סופות טורנדו ועד לגלקסיות חלזוניות.

יש גם טענה שיחס הזהב הוא שמסביר את העובדה שאנו שכולנו מזהים את אותן פנים יפות ומבנה גוף יפה. כאן כמובן שיש מחלוקות, כי הוכח לא פעם שגם אם פנים שבנויות על פי יחס הזהב הן יפות, הרבה פנים שנחשבים יפים בקרב הציבור, כמו מרילין מונרו למשל, לא מחולקים על פי יחס הזהב.. האם הם מכוערים?


הנה סרטון הסבר על יחס הזהב (עברית):

https://youtu.be/co2k2bcZ1h0


יחס הזהב והקשר בינו לבין מה שאנו רואים כיופי (מתורגם):

http://youtu.be/_cIlomNxxig


יחס הזהב דרך סדרת פיבונאצ'י, בה יש בין כל שני מספרים יחס הנוטה ליחס הזהב (מתורגם):

http://youtu.be/z5RWfXTd3QU


איך יחס הזהב בונה את המלבנים שהקשתות שעוברות בהם יוצרות את סדרת פיבונאצ'י:

http://youtu.be/kkGeOWYOFoA


ההקשרים השונים של פי ויחס הזהב:

http://youtu.be/0hvD5kLqjuw


וסרט תיעודי על יחס הזהב:

https://youtu.be/gLml9nltl6M?long=yes
מלבן הזהב
מהו מלבן הזהב?



מסתבר שאם היו אנשים רבים ומגוונים מכל העולם והתקופות נשאלים איזה מרובע מבין מספר מרובעים שלפניהם הוא היפה והנעים ביותר לעין, היו בוחרים רובם ככולם במלבן הזהב. מלבן הזהב הוא מלבן שהיחס בין אורכו לרוחבו הוא יחס שזכה גם הוא לכינוי יחס הזהב. כשהאורך של מלבן גדול פי בערך 1.618 מהרוחב שלו, מתקיים יחס מושלם ביניהם והוא נקרא מלבן הזהב. מלבן הזהב מוכיח שהיופי הוא אובייקטיבי, כלומר לא תלוי בתקופה, תרבות או אמונה.

כיוון שיחס הזהב הוא כה יפה ומושלם בעיני המתבוננים, הוא זכה לכינוי 'הפרופורציה האלוהית'. אלא שיחס הזהב נמצא כנכון ומתאים לא רק באומנות שעשה האדם, אלא קודם כל בטבע עצמו. כי מעולם הטבע הגיע יחס הזהב והמספר פי לעולם האומנות. ומאז ומתמיד הוא מופיע באדריכלות, במבנים המושלמים והיפים בהיסטוריה, ובאומנות - ברבים מהציורים שבהם יש יחס פרופורציוני בין גדלים שונים.

עמים קדומים כמו היוונים הקדמונים והמצרים הקדמונים התייחסו למלבן הזהב כשיא היופי האסתטי ותכננו לפיו מבנים מהיפים ביותר בעולם העתיק. בין המבנים שבנויים בהקפדה של יחס הזהב או מלבן הזהב, ניתן למצוא את הפירמידות במצרים, הפרתנון שבאקרופוליס של אתונה הטאג' מהאל שבהודו.


הנה מלבן הזהב שיוצר את הספירלות המיוחדות כל כך על פי יחס הזהב:

http://youtu.be/kkGeOWYOFoA


המתמטיקה של יחס הזהב (עברית):

https://youtu.be/co2k2bcZ1h0


ההופעות הרבות של יחס הזהב ומלבן הזהב:

http://youtu.be/0hvD5kLqjuw


והמקומות המפתיעים מסביב שבהם ניתן לפגוש אותו:

https://youtu.be/RqqErDSLtwE?long=yes
צילחות
מה ההיסטוריה של הצילחות?



הצִילחוּת (Platting), ארגון המזון על הצלחת, נולד ככל הנראה בסוף המאה ה-18. השף מארי אנטון קארים, החל אז ליצור צורות של הרים ומפלים במנות שהגיש לבני האצולה בצרפת.

במאה הקודמת החלו להחשיב יותר ויותר את תצוגת המנות, ככל שהתפתחה החוויה הצרכנית והתפתח עולם העיצוב. השף פול בוקאו קידם אז בהתלהבות את הצגת המזון האלגנטית והמסודרת.

היו תקופות שבהגשת המנות חולקה הצלחת לאזורים, שבהם הניחו את המאכלים, זה לצד זה. בגישה זו היו גבולות ברורים בין רכיב לרכיב ואיש לא חיפש פרזנטציה או קומפוזיציה של המנה.

אבל עם הזמן נוצרו מסעדות המישלן היוקרתיות לעשירים. עובדה היא ששפים רבים סיימו בתי ספר גבוהים למטבח ולמדו כיצד לצלחת, לפחות באופן בסיסי. רבים מהם החלו להגיש מנות מפוארות ומעוצבות יותר, תוך שהם נותנים דרור לנפש האמנותית שלהם, או של מי מעוזריהם.

הסיבה לצילחות הזה הייתה גם אסתטית, אבל גם כדי להגביר את התיאבון, שכן למין האנושי יש נטייה "לאכול עם העיניים". אבל הייתה עוד סיבה אז לצילחות. הוא נועד גם כדי לתת הצדקה נוספת למחירים השערורייתיים שגבו אותם שפים במסעדות הגורמה שלהם. העשירים שזכו למזון מובחר, שנראה גם נהדר, החלו לפתח טעם אמנותי באוכל...

לציבור הרחב החל הצילחות להגיע עם הרשתות החברתיות ובמיוחד עם "אינסטגרם", הרשת החברתית שמבוססת על צילומים בסמארטפון. לפתע כל סועד, בכל מסעדה שהיא, משתף תמונות של מנות שאכל. ההשוואה בין המנות הייתה בלתי נמנעת. אבל הטעם לא עובר באינטרנט וכך גם הריח. לכן המנות שזכו למחמאות היו אלה שנראו טוב. כאן הצילחות זכה לזינוק הגדול ביותר שלו.

אחרי זה באו תכניות הבישול שהדגימו איך עושים את זה המקצוענים ואחריהן תכניות הריאליטי שהוקדשו לאוכל בטלוויזיה. אלה לא רק הציגו צלחותים מדהימים, אלא הבחינו בין המתחרים ברמת האסתטיקה וסידור המנות, מה שהבהיר לציבור הרחב שצילחות הפך לגורם המשמעותי ביותר במנות שהם מגישים - אפילו בבית.

מאז החלו אפילו שפים או טבחים במסעדות קטנות ושכונתית, לעצב את המנות שלהם ביתר הקפדה. עקרות בית ושפים חובבים החלו לצלחת את המנות שלהם והעולם לא נח מהיופי שנשפך מצילחותים מהממים המצולמים באינספור תמונות במדיה החברתית. האמנות החלה לאכול והיא עושה את זה יפה במיוחד.


הנה תולדות הצלחות בחצי המאה האחרונה:

https://youtu.be/9S46aoapXz8


יסודות בצילחות:

https://youtu.be/tVOjfy5ft34


טכניקות צילחות למתחילים:

https://youtu.be/02Brgs60BiY


טכניקות סיבוביות על מגש מסתובב:

https://youtu.be/G8bQftr7ajQ


כך תצלחתו כמו שפים מנוסים (ללא מילים):

https://youtu.be/kcbRpLX-mqs

אסתטיקה

עיצוב מטריאלי
מהו העיצוב המטריאלי שהנהיגה גוגל?



העיצוב המטריאלי (Material Design) הוא שמה של שפת עיצוב חדשה שפותחה בשנים האחרונות בחברת גוגל ובהדרגה היא הטמיעה אותה למוצרי התוכנה הרבים שלה. שפת העיצוב הזו נועדה לרענן ולשפר את חווית השימוש (בעולם הטכנולוגיה זה נקרא UX) בתוכנות ובישומים של גוגל.

העיצוב המטריאלי מתאפיין בצבעים יפים והרגשה נקייה במיוחד, מראה מינימליסטי (לא עמוס) ואייקונים שטוחים שלא מנסים להיראות כאילו יש להם עומק.


הנה העיצוב המטריאלי של גוגל:

https://youtu.be/Q8TXgCzxEnw


הסבר לגבי שפת העיצוב:

https://youtu.be/w2JUhDd0CAA


כך נראים מוצרי תוכנה שמעוצבים כך:

https://youtu.be/ROMxRIzaxmE?t=44s


כך מעצבים עיצוב מטריאל:

https://youtu.be/rrT6v5sOwJg


וכמה אפליקציות שעוצבו בשפת העיצוב הזו:

https://youtu.be/_WDM7BG-_DM
הפרופורציה האלוהית
מהי הפרופורציה האלוהית?



זה קרה בשנת 1202 כשמתמטיקאי קדום ורב זכויות סיפר את סיפור הארנבים, שמולידים צאצא אחד בכל חודש ומתרבים בקצב לוגריתמי. הוא הציג לעולם סדרת מספרים שסכום כל שני מספרים עוקבים בה יהיה המספר הבא. אבל הסדרה הזו צפנה סודות נוספים ומדהימים. תוכלו ללמוד עליהם לעומק באאוריקה, בתגית "סדרת פיבונאצ'י".

אבל המעניין הוא שכמעט מבלי משים חשף פיבונאצ'י בתגלית שלו את אחד מסודות האסתטיקה המעניינים בהיסטוריה. הוא גילה שיופי ומתמטיקה הלכו במשך אלפי שנים יד ביד, כשאמנים, אדריכלים ויוצרים מכל הזמנים אחזו בתפיסת יופי ואסתטיקה דומים, מבלי לתאם זאת ביניהם.

ועוד יותר, הוא זיהה שהתפיסה הזו טבעית ומשותפת לכל בני האדם, בלי הבדל של תרבות, מקום וזמן. בכל כיוון שאליו נפנה מבט, נוכל לראות את אצבע אלוהים, או לפחות את מודל היופי שהוא יצר בטבע ושבאופן בלתי תלוי אימצו כל התרבויות העתיקות. מקונכיות וחלזונות, דרך פרחים ואיצטרובלים ועד לגלקסיות שלמות - הטבע מוצף ביחס הזהב שגילה פיבונאצ'י.

מסתבר שהמתמטיקה גילתה את הדרך היעילה ביותר לשכפול של תאים ולתנועה בחלל וזו, אם תרצו, יצרה פרופורציה שכולה אצבע אלוהים.


הנה הפרופורציה האלוהית שהלכה והתגלתה מאז פיבונאצ'י:

http://youtu.be/03uC9bhX0Rc


הדוגמאות הרבות של הפרופורציה האלוהית בעולם:

http://youtu.be/0hvD5kLqjuw


קבלו נסיון לבחון את המונה ליזה וכיצד יצר לאונרדו, כמו אמנים רבים, תמונה עם פרופורציות מושלמות שלמד מהטבע:

http://youtu.be/JFTSAjZEqPw


הסבר של הפרופורציה האלוהית וטענה די מוזרה שמסתירים אותה מהציבור:

http://youtu.be/4VrcO6JaMrM


וסרטון תיעודי על המתמטיקה המופלאה של פיבונאצ'י שמייצרת את היופי הזה:

https://youtu.be/keLN89CWZ-A?long=yes
אדריכלות אורגנית
מהי אדריכלות אורגנית?



אדריכלות אורגנית (Organic architecture) היא סגנון אדריכלי המושפע מסביבתו, משתלב בה ומייצר גבולות מטושטשים במכוון בין האדריכלות והטבע, הפנים והחוץ, הבניין והסביבה.

הדוגמה שנחשבת לטובה ביותר בסגנון זה היא זו של פרנק לויד רייט שתכנן את "בית המים הנופלים", הנקרא גם "הבית על האשד", של הזוג קאופמן (ראו בתגית "הבית על האשד"). במיוחד מדגימה את הנטייה הזו ההחלטה לבנות את הבית לא בסמוך למפל, אלא מעליו. מעבר מים בתחתית הבית והמפל שמימיו נופלים מהבית ממש, אלו נקודות של יופי וחיבור לטבע שאין הרבה כמותן.

לא מעט בתים שבנויים בסגננון זה גם מתחברים ליטרלי לאובייקטים טבעיים, כמו סלעים גדולים, מערה טבעית או דופן של הר. זה מקנה תחושה שהטבע חודר פנימה למבנה, כשהאמת היא כמובן הפוכה והמבנה חודר אל הטבע בשובבות תכנונית חמדמדה, מה שבכל מקרה יוצר אחדות בין הבניין והחוץ.

אדריכלות אורגנית מודגמת יפה גם בכפר גורנה החדשה, כפר מתוכנן בו הצליח גדול אדריכלי מצרים המודרנית חסן פתחי לייצר שילוב אמיתי של גורמים שלכאורה היו נוגדים זה את זה. תוך שימוש בבנייה בבוץ ובחומר הוא המשיך את מסורת האדריכלות המדברית של בתי החומר במצרים ופיתח אדריכלות מדברית מודרנית ומקסימה, הממזגת את הסביבה עם המראה והקיום של הכפר.

הדגמה ישראלית יפה לחיבור שכזה היא צוק של הר, בסמוך לחופי אילת, שהאדריכלים הפכו לקיר אדיר ממדים של מלון שנבנה לידו. רוצים חידה בלשית? - נסו לגלות באיזה מלון מדובר.


הנה האדריכלות האורגנית

https://youtu.be/86UCyA9Jlkg


חוויאר הוא אדריכל אורגני:

https://youtu.be/D9wD76xhluE


בית אורגני מקסים:

https://youtu.be/02NtjypMHwk


בניית בית אורגני בהילוך מהיר:

https://youtu.be/Txnd-N5-0T8


האדריכלות האורגנית במיטבה:

https://youtu.be/u4PLCLefGNs


ובית אורגני מדברי:

https://youtu.be/JL4ibIwDUr0
ציורי פנים
מהם ציורי הפנים והגוף של שבט הסורי?


מי שמחפשים את היופי האנושי במקומות מרוחקים ומבודדים בעולם ודאי יגיעו בשלב מסוים לאפריקה.

בשבט הסורי האפריקאי (Suri tribe), או בשמו המלא שבט הסורמה, מרבים המקומיים לצייר על פניהם וגופם. במיוחד נוהגים כך הצעירים. הם מציירים קווים על על גופם השחור, המהווה מעין קנווס, מעין בד ציור כהה ומתנועע.

אותם בני שבט יפים להפליא, ידועים בקישוט פניהם בשלל דרכים, בהגדלת שפתי הנשים בועיטור הגוף והשיער שלהם.

את ציורי הפנים והגוף מציירים בני הסורמה באמצעות צבע שהפיקו מערבוב של מי נחל עם אבקה שנוצרה מריסוק של סלעים, פירות, ענפים ופרחים.

עבורם הציור על הגוף והפנים היא דרך בה הם מתחברים לטבע שמסביבם. אמונתם היא שהחיבור הזה לטבע הוא ערובה לחיים טובים, ארוכים ומלאי שגשוג.

אפרופו שגשוג, בזכות התיירים של ימינו ציורי הפנים והגוף הללו הם גם מקור הכנסה מעולה לשבט. הילדים הצעירים מקיפים את הבאים לכפרם המבודד, אלה מצלמים אותם בהתלהבות ואז משלמים בטיפים נדיבים.


#על שבט הסורי
בעברם היו בני שבט הסורמה (Surma) נוודים. כיום הם יושבי קבע, באזור נידח יחסית, בשטח פארק מאגו (Mago National Park) הגדול.

אולי משום עברו הנוודי, השבט הזה ידוע באתיופיה כשבט טריטוריאלי. עם שכניו הוא מרבה לנהל מלחמות וסכסוכים ובחיים כאלה, המוכנות לקרב חשובה לו מאוד.

הגברים הרווקים של השבט מפורסמים בקרבות מקלות הדונגה (Donga) שהם מנהלים ביניהם. לגברי השבט השתתפות בקרבות הללו חשובה אפילו יותר מהניצחון בהם.

עוד מרכיב בפעילויות הספורט והפולחן הוא זה של קרבות דונגה, בהם נלחמים צעירי השבט, בכדי להשיג להם אישה.


#פולחן שתיית הדם של שבט הסורי
עושרם של גברי הסורמה נמדד בגודל העדרים שלהם. לכן הפרות והשוורים חשובים בו מאוד. אבך בני השבט האפריקני הזה ידועים גם בפולחן שתיית הדם שלהם.

בטקס בו הם שותים דם, נוהגים גברי השבט להקיז את דם הפרה, אל תוך קערת שתייה, על ידי פצע קטן שהם פוצעים בגופה. כשהקערה מתמלאת בדם, הם שותים ממנו. בזמן שהם שותים, אגב, מגליד הפצע בגוף הבהמה די מהר והיא חוזרת לרעות ולגעות בשלווה אופיינית.


הנה ציורי הפנים והגוף של צעירי השבט:

https://youtu.be/Cgi1nHo4J8g


זה ענף שמפרנס די טוב את השבט הלוחם סורמה:

https://youtu.be/SduNN-usRy8


על השבט:

https://youtu.be/Mt7KwgdcptE?t=20s


הסורי כל הזמן נלחם בשבטים שכנים:

https://youtu.be/bbmYjwT-v1Y


ופולחן שתיית הדם של בני השבט:

https://youtu.be/nzI6EgDDiQY


המצאה ממוחשבת
האם מחשב יכול להיות ממציא?



המצאה, או יצירה ממוחשבת (Computer creation), על ידי מכונות יוצרות, או ליתר דיוק תוכנות שיוצרות, היא פנטזיה של רבים מהמפתחים.

אם מחשבים יוכלו להמציא וליצור דברים חדשים לחלוטין, יתכן שתהיה כאן מכפלה מטורפת, אם כל המהפכות, משהו שלידו ייראו המהפכה המדעית של 500 השנים האחרונות, המהפכה התעשייתית, המהפכה הטכנולוגית ומהפכת המידע והאינטרנט - כמו שלל משחקי ילדים משעשעים.

דמיינו מאות ואלפי מחשבים משוכללים במיוחד ש"יישבו" לפתור את הבעיות שעומדות בפני המין האנושי ויתמקדו במה שהממציאים והמדענים ניסו לעשות במשך מאות או אלפי שנים, מאז החלה התרבות האנושית וגם לפניה, בעידן הפרהיסטורי.

אז כן. מחשבים יכולים תאורטית להמציא וליצור. וזו תהיה אחת המהפכות הבאות בעולם המחשוב. היא תתרחש כשהמחשב יוכל ממש לחשוב וממש להמציא דבר מה חדש, פתרון לבעיה, משהו שלא קיבל הוראות כיצד לבצע, אלא שנבע מתהליך חשיבה שהוא הוביל, אולי אפילו יזם.

הרי כל ההתפתחות האנושית החלה כשאנו, בני האדם, התחלנו להשתחרר מאותן מגבלות ביולוגיות שמגבילות אותנו. כל המצאה שחררה אותנו ממגבלה אחרת, מעיקה ומקשה על חיים נוחים יותר, בריאים ומהנים יותר.

דוגמאות? - לא חסר. השימוש באש אפשר לנו להפוך את המזון לקל יותר לעיכול וטעים יותר. הקירור איפשר לו לשרוד זמן רב יותר ולשמש אותנו כשאנו צריכים אותו ולא רק כשהוא זמין לנו. הבגדים שחררו אותנו מהקור, החיות המבויתות היו מכפלת כוח לחקלאות, ייצור ותחבורה. החקלאות שימשה לייצור של מזון בכמויות שאפשרו את צמיחת האנושות ושחרור ממגבלות הליקוט, הבתים שימשו למגורים במקומות הפוריים ולא רק במקומות שבהם יש מערות וכך הלאה.

עוד? - הגלגל שימש לייצור של מכונות רבות כוח ובעלות יכולת מכנית מדהימה, הערים יצרו לנו בטחון רב יותר והגנה מפני השבט השכן או משודדי דרכים שישדדו את מזוננו. כתב שימש אותנו לתקשורת והעברת הידע האנושי לאחרים, או לשימורו ולהעברתו מדור לדור. הדפוס הפיץ את הידע ויצר את ההשכלה, כך שהיא יצאה משליטתם של בעלי הממון והכוח בלבד. האנרגיה החשמלית, התעשייה והקיטור הניעו את המהפכה התעשייתית, בעוד מכשירי החשמל משרתים אותנו, המטוסים נושאים אותנו לכל פינה על פני כדור הארץ, החלליות אל החלל, חיסונים, תרופות, ניתוחים והשתלות שומרים את בריאותנו ומשמרים את גופנו לשנים רבות יותר...

ואלה רק דוגמאות בולטות.

אז כן. דמיינו מה ימציאו ואילו בעיות יוכלו לפתור מחשבים, שיהיו בעלי ידע בכל התחומים, ידע בפיזיקה, כימיה, רובוטיקה, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה וכמובן מתמטיקה. דמיינו אילו בעיות בחיינו הם יוכלו לפתור עם הידע שיוזרם אליהם מכל קצוות המדע, הטכנולוגיה והפטנטים - ידע שבניגוד למדענים אנושיים, הם לא יוכלו לשכוח או להשמיט בהיסח הדעת, ידע שפרטיו יתחברו וייבדקו במיליארדי אפשרויות, איטרציות וקומבינציות ויוצלבו בביליוני דרכים, כך שחלק גדול ממה שהיום קורה בהברקה של רגע, או אפילו בזכות טעות שמביאה להמצאה - כל אלה יוכלו לקרות באמצעות חישוביות מאורגנת, שיטתיות ומסודרת וכמובן, מיחשוב מתוכנת היטב.

כל זה יקרה באמצעות אינטליגנציה מלאכותית, ודאי גם הבזקית, שחושבת פחות או יותר כמו ממציא, אבל בראש ובראשונה, בינה מלאכותית בעלת יכולות שיטתיות, סדרתיות, כמותיות בטירוף, שלא מאבדות או מפספסות דבר.

הרעיון של מחשב כזה, או תוכנה כזו, שימציאו או ישתמשו ביצירתיות מלאכותית, הוא ליצור מודל של המצאה, של קומפוזיציה ושל יצירה כמו אנושית. מודל כזה שניתן יהיה למחשב, או להזין כאלגוריתם לתוכנה, שתשחזר את התהליך. זה אפשרי ולכן אפשרית גם תוכנה שתמציא ותפתור בעיות קשות ברמה של מדענים וממציאים.

השאלה היא רק מתי זה יקרה.


הנה סיפורו של מבחן לאבלייס והאפשרות שמכונה יוצרת תוכל להמציא רעיונות אמנותיים בעצמה (מתורגם):

https://youtu.be/Rh9vBczqMk0


דיון על האפשרות שמחשבים יצרו בעצמם:

https://youtu.be/Sbd4NX95Ysc?long=yes


הרצאה על איך גורמים למחשבים להיות יצירתיים:

https://youtu.be/uSUOdu_5MPc?long=yes


והרצאת טד נהדרת על התקופה המרובדת שבפיתחה אנו ניצבים (מתורגם):

https://youtu.be/aR5N2Jl8k14?long=yes
איך נוצרות הצלקות ומהי בעצם הצלקת?


לכל אחד מאיתנו יש כנראה צלקת (Scars) במקום כלשהו בגוף, שפעם הייתה פצע, שהגליד והשאיר לנו מזכרת. אבל איך נוצרות צלקות בעור?

כשיש לנו פצע ורקמה בגוף נפגעת, מתחיל תהליך החלמה, שנמשך זמן רב. משתתפים בו סוגי תאים רבים ושונים, שכל אחד מהם תורם יכולות ותכונות יחודיות להבראת המקום הפגוע. כך, באופן הרמוני ומופלא, תורמים מיליארדי תאים את חלקם לאיחוי הרקמה הפגועה שבעור, תהליך שיכול לקחת שנה שלמה.

כמובן שהרקמה הזו לא תחזור לעולם להיות כמו שהייתה לפני הפציעה - לא באחידות שלה, לא בגמישות ולא בכוח שהיה לה קודם. זו הצלקת ואיתה אנו לומדים לחיות.

בניגוד לכאלה שהצלקת הוסיפה לקסם האישי ולעניין בהם ובחייהם, מסתבר שצלקות בולטות או כאלה שלא החלימו כראוי הופכות לא פעם לבעיה שמשפיעה על הדימוי העצמי והחברתי שלנו. רבים מייחסים לצלקת בגוף השפעה מזיקה על המראה החיצוני או התדמית שלהם בעיני אחרים.

רק ניתוחים פלסטיים יכולים להעלים לחלוטין צלקות שכאלה והם, כידוע עולים כסף רב ולעיתים יוצרים מוזרויות אחרות במראה שלנו. כמוהם גם קעקועים שמיועדים להסתיר צלקות והופכים למשהו שאנשים נושאים כל חייהם.

גם אם רובנו היינו מעדיפים שהצלקות ייעלמו מגופנו והעור ישוב להיות חלק ואחיד, הצלקת היא עובדה שלרוב תישאר עליו לתמיד. בואו נלמד לאהוב את הצלקות שלנו, כי באופן מסוים ואמיתי, הן סיפור חיינו - לטוב ולרע.


כך נוצרות צלקות על גופנו (מתורגם):

https://youtu.be/ucRMDdw82yw
מאיפה באה האסתטיקה הפסיכדלית של הסיקסטיז?



הרבה צבעים בגוונים חזקים במיוחד, צורות מרהיבות שהן לא מהטבע, קווים וכתמים - אתם ודאי מכירים את העיצוב הפסיכדלי, נכון אגב לומר פסיכודלי, והמראה המיוחד של מוצרים ועיצוב עם המראה של הסיקסטיז.

זו הייתה אסתטיקה פסיכדלית (Psychedelic music) נפלאה, שההיפים טיפחו באהבה והתעשייה אימצה בהתלהבות כה רבה. זאת עד שלמעשה היא הפכה למראה של שנות ה-60.

באותה תקופה יכולת לראות אותה בכל מקום. אינספור עטיפות תקליטים, פוסטרים וכריכות ספרים התאפיינו במראה המיוחד של הפסיכדליה. סרטים, פתיחים לתכניות טלוויזיה ותפאורות למופעים או תכניות אירוח מוסיקליות - בכולם יכולת לראות את אותן צורות מיוחדות ואופייניות לאותו עשור מופלא וצבעוני.

רבים סבורים שהז'אנר הזה הגיע מסמים וחוויות של LSD, אבל נראה שהאסתטיקה של ההיפים לא באה משם ואפילו לא נולדה באמריקה של תחילת המחצית השנייה של המאה ה-20. למעשה, היא התבססה על סגנון ה"ארט נובו" (Art Nouveau) - אחד הזרמים המסקרנים של המאה ה-19.

זרם הארט נובו הופיע לראשונה באנגליה במחצית השנייה של המאה ה-19. מאנגליה הוויקטוריאנית, באותה עת אימפריה בעלת השפעה עולמית אדירה, הוא התפשט במהירות ליבשת אירופה ולארצות הברית של המאה ה-19. סגנון ה"ארט נובו" שאב וסובב סביב מוטיבים מעולם החי והצומח, ביחד עם הערצת הגוף הנשי. מזרם באמנות הציור, הוא שטף את אירופה ועבר לתחומים בעיצוב, כמו אופנה, אדריכלות, רהיטים ועוד.

ה"ארט נובו" בלט בכרזות, הפוסטרים המרהיבים שלו. הסגנון המסולסל שלו נכנס לתרבות ולעולם הפרסום ואפילו אמנים מובילים כמו טולוז לוטרק אימצו אז אלמנטים ממנו.

מאה שנים אחר כך הוא יתאים לעולם הדימויים של תרבות ההיפים. ביחד עם פאלטות צבעים ססגוניות שכמו התפוצצו בסקסטיז האופטימיים, עם אנימציות שמתפתחות אז מאוד וצורות פרקטליות חדשניות שבאו מהעולם המתמטי ויזואלי, הוא אומץ בהתלהבות והפך לאחד המרכיבים המשמעותיים באמנות הפסיכדלית של התקופה.


הנה סיפורם של מקורות ה"לוק" הפסיכדלי של שנות ה-60:

https://youtu.be/9vuqI2v2IRs


האסתטיקה הזו הסתדרה מצוין עם ציורי גרפיטי ססגוניים:

https://youtu.be/JfPbeTd2PW0


עם פרקטלים פסיכדליים:

https://youtu.be/bIDzktFkgdA


אנימציה פסיכדלית:

https://youtu.be/w6K0iDsu0TM


סרט פסיכדלי בסגנון שנות ה-60:

https://youtu.be/X95CTasDKdg


ובהמשך גם באה המוסיקה הפסיכדלית:

https://youtu.be/C740Vo4an1Y?long=yes
איך ניצח הכיעור את היופי בנצרות של ימי הביניים?



אם תהיתם פעם למה המדונה בציורים הנוצריים צוירה פעם כשיש בה הסתרה של יופייה או אפילו עיוות גופני כלשהו, דעו לכם שיש סיבות היסטוריות של ממש לכך.

בימי הביניים נהגו לצייר גם את הילדים בצורה מכוערת, שמזכירה יותר אנשים מבוגרים ולא יפים, מאשר ילדים חמודים.

לגבי דמויות דתיות, זה בא מרעיון שנקרא בלטינית Homunculus, או "איש קטן" ולפיו ישו ומריה נולדו בדיוק כשם שייראו בעתיד ולא כילדים. לכן תוארו הילדים הקדושים עם פנים של מבוגרים.

ובכלל, הרעיון של יופי באמנות לא כל כך התקיים בימי הביניים. לא הייתה אז אמנות לעצמה אלא בעיקר אמנות ששירתה מטרות דתיות. אמנים אז לא חתמו בשמם על יצירות ומבקרי אמנות היה מושג שלא הומצא עדיין. תנאי החיים היו אז קשים וברוב המקרים אנשים עסקו בהישרדות פיזית והתמודדות עם העוני והדלות שחוו רובם.

רק בתקופת הרנסאנס, כשאנשים החלו להאמין בהומניזם, באדם הפרטי ובעולמו הרוחני, החלו לצייר את הקדושים כבני אדם וחשבו כיצד להפוך אותם ליפים. אחרים, כמו העשירים שהחלו להתעשר ולהזמין ציורים של ילדיהם, ביקשו לראות אותם יפים וחמודים.

באופן מעניין החזיר בהמשך הצייר הנודע ג'וטו די בונדונה, את הכיעור האנושי אל האמנות וכך הפך את הציור לטבעי יותר. אבל זה כבר סיפור אחר...


זו ההיסטוריה שהביאה להסתרת היופי ולהכנסת עיוותים מכוונים בציורים הנוצריים של המדונה (מתורגם):

https://youtu.be/ReM-G9V5VrY


וסיפורם של הילדים שצוירו בימי הביניים כאנשים קטנים ומכוערים:

https://youtu.be/xFcF_qfLHeQ
מהי אדריכלות דיגיטלית?



אדריכלות דיגיטלית (Digital Architecture) היא סגנון אדריכלי חדשני, שמאופיין בכך שהוא נוצר באמצעות מחשב. בזרם הזה משמשים האלגוריתמים וקודי המחשב כחלק משמעותי ואף מרכזי בכלי העבודה של האדריכל. הוא מזין מידע, נתונים גיאומטריים ונוסחאות מתמטיות אל התוכנה ולאחר שהמחשב עושה את העבודה, אז מחליט האדריכל אם ועד כמה התוצאה מתאימה לצרכיו ולטעמו. למעשה משתנה תפקידו של האדריכל בסגנון הזה. אם לדמות זאת לעיתונאי, למשל, הרי שהוא פחות הכותב ויותר העורך, זה שמחליט מבין ההצעות שהוא מקבל מהמחשב, איזו מתאימה לו יותר.

הסגנון הזה, אגב, זכה גם לשם "פרמטריזם" (parametrism), על שום "פלט" הפרמטרים (משתנים) והנתונים שיוצאים מתוכנת מחשב, לצורך בניית המבנים שתוכננו בה. כמובן שזו אדריכלות שניתן לייצרה רק בדיגיטציה, כשהתוכנה לא רק מאפשרת שרטוטים מורכבים ומודלים תלת-ממדיים, אלא גם עוסקת בחישובים ובהנדסה של המבנים העתידיים. אם בתרבות המודרנית כבר התרגלנו שהמדיה היא המסר, הרי שבאופן דומה משמשת התוכנה באדריכלות הדיגיטלית כשותפה המלאה של האדריכל והמהנדס.

האדריכלות הדיגיטלית שינתה לחלוטין את מראה המבנים החדשים. את הצורות המקובלות למבנים גדולים מחליפות במהירות בועות זכוכית ענקיות, צורות חוצניות, מבנים כמו ביולוגיים, הרכבי מבנים שכמו נלקחו מציוריו של אמן אולטרה מודרניסטי וצורות המזכירות מודלים מדעיים מתחומי הכימיה או הפיזיקה והאטום.

האדריכלים בזרם זה משתמשים בתוכנות מחשב המתרגמות למכונות ענק, את הצורות האדריכליות שהם משרטטים על המחשב. הדברים יוצאים מהמסך אל המציאות בקלות רבה, אם כי לא ממש בזול. כי האדריכלות המדהימה הזו היא בעיני רבים צעצוע יקר לאלפיון העליון, מה שאומר שהיא אפשרית בעיקר לגופים עתירי ממון, למוסדות ציבור בעלי תקציב גדול או למי שזכו בתרומה נדיבה.

דוגמאות נהדרות לאדריכלות הזו הם הגשרים שמתכנן אדריכל הגשרים סנטיאגו קלטראווה, כמו גשר המיתרים שבכניסה לירושלים. הגשר הזה, כמו עבודותיו האחרות, תוכנן באמצעות תוכנת מחשב שעשתה בין השאר את החישובים המורכבים שנדרשים להנדסה כזו. הצורה המשונה עברה היישר מהמחשב אל מכונות המייצרות את חלקיו של הגשר ויודעות להציע את הוראות ההרכבה שלהם זה לזה.


הנה האדריכלות הדיגיטלית:

https://youtu.be/PrEzo6ZKVMU


אדריכל מסביר:

https://youtu.be/5LtpK5_APMM


כך זה נראה על מסך המחשב:

https://youtu.be/AlYKDTWKGOc


ומשם הוא עובר למכונות יציקה ותיעוש של הצורות:

https://youtu.be/rfpj6yCX7VI
מה היה מיוחד בשנות ה-80?



שנות ה-80 (The '80s) של המאה הקודמת היו מהתקופות המרגשות בחיבור שבין טכנולוגיה, בידור, אמנות, אופנה וכסף. אחרי גילוי הצעירים בסיקסטיז וההתרגשות של הסוונטיז, מגיע הפיצוץ הטכנולוגי שמפגיש את הטכנולוגיה עם התרבות הפופולרית.

העשור הזה הוא עידן המחשב האישי, בו אפל לוקחת את אמריקה ומשאירה למיקרוסופט את שאר העולם. זה עולם של לומדות ראשונות שמנסות ללמד תלמידים נבוכים כאילו היו כלבים לאילוף ושל מנהיגות שמנסה להוביל עולם שרוצה ללכת בעצמו ולא רוצה - לא מלחמה קרה ולא מלחמות חמות.

זה עידן המוסיקה הניידת בו הווקמן של סוני הופך לנחלת הכלל ולסמן של סגנון חיים. עולם שהבום בוקס מוציא את המוסיקה לרחובות ומביא את הצעירים להתחיל לרפרפ רגשות ומצוקות.

זה העידן של משחקי המחשב המפוקסלים והזמן של הסאונד הדיגיטלי, עם הקומפקט דיסק והטכנולוגיה הבידורית שמתחילה לפרוץ מכל כיוון.

בבוא הטכנולוגיה המתאימה, גם המוסיקה בשנות ה-80 מתקדמת לאלקטרוניקה. הסינתסייזרים משתלטים על המוסיקה, אפילו "קווין" שהתהדרו שהאלבומים שלהם נעשו בלי סינתסייזרים מתרצים באייטיז ומתקדמים אליהם. ממשק MIDI מחבר אותם למחשבים ומאפשר קומפוזיציה ועיבודים מבוססי מחשב.

הפופולרית. סגנונות חדשים כמו ניו אייג', סינת'פופ ואלקטרו פופ נולדו ולקראת אמצע העשור הופכות למוסיקת הפופ העיקרית והמצליחה.

באופנה הנשית זה העשור של הכתפיים המוגבהים בהגזמה ושל החותלות שהפכו כל נערה לרקדנית בהתהוות. בעשור הזה התסרוקות נעשות מוגזמות ומתולתלות וחולצות הטריקו יוצאות לשוק ונותנות פייט לצבעוניות של צבעי המאכל בגוונים... ובכן, המוגזמים.

זה העשור שאיש לא ישכח, כי ערוץ טלוויזיה אחד בשם MTV שינה בו את תעשיית הבידור ואוטוטו, ממש בעשור הבא, הוא עתיד לגלות שגם אותו כבר לא צריכים.


הנה הטרנדים של העשור הזה:

https://youtu.be/OWBSu-9mrRM


האסתטיקה של שנות ה-80:

https://youtu.be/TCI8lPvr6SM


הלהקות המסונתזות של הסינת'פופ:

https://youtu.be/d5XJ2GiR6Bo


התסרוקות:

https://youtu.be/GTQuVW4ZH7M


המחשבים המרתקים של האייטיז:

https://youtu.be/TXNKkx_ZcaQ


והמוסיקה של האייטיז:

https://youtu.be/Bxz6jShW-3E?long=yes
מה בין סימטריה ליופי?



חוקרים רבים עסקו בנסיון לפצח את סוד היופי. מה נחשב בעינינו יפה? איך מזהים יופי מבחינה מדעית? האם מדובר בסימטריה? האם במשהו מיסטי?

נראה שרבים נוטים לראות ביופי משהו שככלשהו קרוב אל הממוצע בחברה מסוימת - הוא רב. לפיכך, על פי תפיסה זו, יוצאי דופן בחברה אינם יפים.

יש חוקרים הרואים יחס מתמטי מסוים כמה שמסביר את הדברים שאנשים תופסים כיפים. לדוגמה, נמצא שבהרבה מאד מקרים, "יחס הזהב" או "יחס חתך הזהב", מצוי במבנים או בפניהם של אנשים שהוגדרו יפים. יחס הזהב, הנקרא במתמטיקה "פִי" (1.618), קיים בטבע בדברים רבים. במקומות שונים בעולם עוסקים חוקרים בנסיונות להגדיר מדדים לבחינה של היופי האנושי, מדדים שמבוססים על סימטריה ועל פרופורציות של פנים העונים לחתך הזהב. דוגמאות כאלה יכולות להיות היחס שבין גובה הפנים לרוחב הפנים של אדם, היחס בין רוחב האף לרוחב הפה וכן הלאה.

פלורנס קולגייט, נערה בריטית צעירה, זכתה להגדרה מדעית של "האישה היפה באנגליה". מסתבר שבניתוח של אלפי פנים, נמצאו פניה בעלות סימטריה ופרופורציות מושלמות ביחס הזהב שבין המרכיבים השונים בפנים. שימו לב בסרטונים הבאים גם ליופי הטבעי של העלמה קולגייט וגם למדידות המתמטיות המדויקות שמסבירות אותו.


הנה סרטון על הכוח המרהיב של הסימטריה:

https://youtu.be/zwf2oyVhIY4


מפורסמים יפים להפליא הם אלה שמצוידים בתווי פנים סימטריים:

https://youtu.be/3sRXeGcNCrQ


חלוקת יחס הזהב וכמה שהיא נפוצה בפנים המושלמות מדעית, של פלורנס קולגייט:

http://youtu.be/kKWV-uU_SoI


ותכנית חינוכית לילדים על יופי ואמנות (עברית):

https://youtu.be/5IcpwZkOEfQ?long=yes
מהי סימטריה?



הסימטריה (Symmetric) הפשוטה שאנו מכירים היא שיקוף של צד אחד בצד השני, משני צידי קו דמיוני העובר ביניהם.

הסימטריה מופיעה בטבע כצורה של סדר, בתוך מגוון של צורות לא מסודרות, האדם שהוקף במגוון אדיר של צורות מסביבו, זיהה כבר מימי קדם את הסדר והיופי שבסימטריה והשתמש בהם באמנות ובבניה. הסימטריה היא גם אחד הדברים שמקשרים בין אמנות למדע.

מסתבר שאנו מתוכנתים ביולוגית לראות בסימטריה יופי. גם אם זה אינו המרכיב היחידי של היופי, אנשים עם מבנה פנים סימטרי נתפסים על ידינו בתור יפים יותר.

ניתן לראות סימטריה בטבע ובעצמים שונים בחיי היום יום. כנפי הפרפר ועלי הפרח הם דוגמאות טבעיות לסימטריה. אפילו בנופים המשתקפים במים ניתן לראות סימטריה מרהיבה.

בגאומטריה יש שני סוגים של סימטריה - סימטריה שיקופית וסיבובית. "סימטריה שיקופית" היא סימטריה שבה יש מעין השתקפות של צד אחד בצד השני. קו השיקוף נקרא קו סימטריה. זהו קו דמיוני שחותך את העצם לשניים. שני הצדדים שבצידי קו זה דומים. יש גם צורות שיש להן "סימטריה סיבובית". היא קיימת כשקיים סיבוב כלשהו (אך לא סיבוב שלם) שבו הצורה מועתקת בדייקנות.


#פעילות קטנה:
נסו למצוא ולצלם 5 חפצים סימטריים שיש בביתכם או בכיתה.


הנה הסבר על הסימטריה וסימטריות מסוגים שונים בטבע (מתורגם):

http://youtu.be/3drtbPZF9yc


על הסימטריה וקו הסימטריה:

http://youtu.be/6qNB2LsgC8Y


סרטון אמנותי שמציג סימטריה בנושאים וההתייחסות של מרכיבים שאנו רואים בו:

http://youtu.be/zEQskIsHKT8


קטעים מסרטיו של במאי הקולנוע ווס אנדרסון שסגנונו הסימטרי הפך לסימן ההיכר שלו:

https://youtu.be/fq4sN2vqKq4


בואו נבדוק את הסימטריה בתמונות שונות:

http://youtu.be/_TdOD2f_KEk


יש מי שהחליטו בעולם התעופה לשבור את הסימטריה (עברית):

https://youtu.be/djRAfVSgLWY


והרצאה ארוכה ומעניינת באנגלית על הסימטריה במדע הגאומטריה ועל המתמטיקאי אווריסט גלואה שעסק בה (מתורגם):

http://youtu.be/415VX3QX4cU?long=yes
מי היו הארים והגזע הארי לפי הנאצים?



בבסיס תורת הגזע הנאצית עמד המושג של ה"ארים", או "הגזע הארי", שהוצמד לעם הקדום שממנו נוצרו השפות והאמונות ההודו-אירופיות.

אותם ארים היו לבנים שהיגרו דרומה מהקווקז, אל מישור ההינדו-גנגס במאה ה-18 לפני הספירה. האידיאולוגיה הנאצית ראתה בהם אנשים מושלמים.

לפי תורת הגזע מי שעמדו בראש הגזעים האנושיים הם הגרמנים ומכאן שהם מי צריכים לשלוט בכל אירופה. היהודים, לפי התורה המעוותת הזו, הם הנחותים שבגזעים.

גם מבלי להיכנס לכל הפרטים של התורה המעוותת הזו, נבהיר שתורת הגזע המעוותת שפיתחו הנאצים גרסה שגם הארים עצמם מחולקים לתתי-גזעים. בראש הרשימה או החלוקה הזו ניצבו העמים הגרמאנים והנורדים של צפון אירופה. אלו הוגדרו כבני הגזע העליון והמובחר.

כבר במהלך המאה ה-19 ועוד יותר לאחר מלחמת העולם הראשונה, פותחו תיאוריות על הלשונות והגזעים באירופה. במהלך התקופה הארוכה הזו אימצו אידאולוגים אירופים תיאוריות גזעניות ששימשו את האירופים להצדקת הקולוניאליזם הפושה אז בכל והגזענות שטרפה מדינות רבות ביבשת הזו.

כשהגיע השלטון הנאצי הוא השקיע המון משאבים בחינוך הגרמני לתורה זו. חוקים ומשאבים אדירים הושקעו בהוראת "תורת הגזע", במיוחד בקרב הנוער.

היסטוריונים רבים מעריכים שהתיאוריה הארית היא שהביאה לקשריו החמים של היטלר עם השאח הפרסי רזא ח'אן. היא גם האחראית למעמד הארי שזכו לו האיראנים אצל מנהיגות המשטר הנאצי ובהמשך - לפלישה הבריטית-סובייטית ב-1941 אל איראן.

אחרי מלחמת העולם השנייה חדלו המדענים להשתמש במונח "ארים", כדי לתאר ולחקור את התאוריה על העם הקדום עברו למושג "הודו-אירופים קדומים" (Proto-Indo-Europeans). רק בהמשך המאה העשרים שבו זרמים ניאו-נאצים מודרניים להשתמש בכינוי "ארים" ובתיאוריית הגזע הארי, בייחוד ברוסיה וארצות הברית.


החינוך הגרמני בתקופת הנאצים השליט את תורת הגזע בבתי הספר ובתנועות הנוער:

https://youtu.be/xMTqSqPIs5Q


יפה, נקי, תרבותי - כך הוצג הנוער הגרמני הארי:

https://youtu.be/g7u5Knj5Uj4


בגרמניה של היטלר חינכו את הנוער הגרמני לעליונות הגזע בבית הספר.




סרטון תיעודי על תורת הגזע של הנאצים (עברית):

https://youtu.be/ad3kObAJvXo?long=yes


גם בשיטת הקסטות של הודו יש משהו מהמורשת הארית (מתורגם):

https://youtu.be/8Nn5uqE3C9w?long=yes


והרצאת וידאו על שיטות התעמולה של הנאצים:

https://youtu.be/tEVJSS_SRHA?long=yes


מה קובע את צורת ההגשה של הסושי?



סידור הסושי, או אמנות ההגשה שלו נקראת "סושי גיי" ("Sushi-zuke" או סושי זוקה ("Sushi-gire") ומטרתה יצירת מגשי סושי יפים, טעימים ומספקים.

השפים והטבחים היפנים מכינים סושי כבר מאות שנים, אך בעשורים האחרונים המאכל הזה שוטף את העולם המערבי ומעניין להבין גם את האסתטיקה של הגשתו.

את אמנות התצוגה של הסושי על השולחן לומד שף הסושי היפני בשלב האחרון של לימודיו, הנמשכים ביפן לפחות 3 שנים, ולרוב יותר מכך. זוהי אמנות שבדרך כלל מתמקדת בהצגה אסתטית ומושכת של הסושי, תוך שימוש בטכניקות מסורתיות וחומרים טבעיים.

הסושי-זוקה והסושי גיי מעלים את הגשת ה​​סושי לדרגת קומפוזיציה אמנותית שמטרתה לענג את העיניים וגם את החך, עוד בטרם הביס הראשון.

ליחידות הסושי דוגמת הסושי מאקי, ניגירי, גונקאן וגם לחמניות מסורתיות, שפחות מוכרות במערב, שמורים מיקום וכיוון ספציפיים בעיצוב. להשלמת הסידור משמשים קישוטים צבעוניים ובולטים, כמו גזר, צנון דייקון מגורר, ווסאבי מגורר ועלי שיסו.


#העקרונות החשובים להגשת סושי הם:
- איזון חזותי בין צבעים, צורות ומרקמים.
- פשטות ואלגנטיות.
- שימוש בחומרים עונתיים טריים.
- יצירתיות וטכניקות מגוונות.
- סיפור המרכיבים ואופן ההכנה.


#התפתחות העיצוב של מנות הסושי
בעבר, מה שהכתיב את סידור הסושי היו כללי הציור היפניים, בדגש על ציורי הנוף שלהם. יחד עם זה הסידור איפשר לשפים גם את הפרשנות האישית ולא פחות גם השראה ויצירתיות.

בתחילת המאה ה-20 הנוהג היה פחות של סידור הסושי על משטח שטוח כמו היום. אז נהגו בטוקיו להעמיס את חתיכות הסושי בשכבות, זו על גבי זו. באותה תקופה סידור קלאסי היה של 5-6 שכבות סושי, בצורה של פירמידה.

באותה תקופה סושי בשכבה אחת, אגב, נחשב לא מהוגן בקרב הלקוחות. כי באותם זמנים הגישו בהגשה כזו רק חנויות דאיה (daya). חנויות אלה מכרו מגוון מאכלים ולא רק סושי. הן היו פתוחות כל הלילה ושירתו את הגברים, בעיקר באזורי הזימה של טוקיו. לכן לקוחות מהוגנים נמנעו מסושי המוגש כך וזוהה עם חוסר מוסר.

מנגד, יש יתרונות ברורים לסידור השטוח של סושי. הוא קשור בשמירה הטובה יותר על הצורה של יחידות הסושי ובכך שהן לא נדבקות זו לזו. אבל יתרון נוסף ומשמעותי הוא גם עניין היופי והעיצוב של הסושי, הצילחות שלו, שאמנם דורש מאמץ רב יותר מסידור בקומות, אבל מציע הנאה ותיאבון גם ביופי.

וכך, כשסגרו את אזורי הבילוי המפוקפקים בעיר, אחרי מלחמת העולם השנייה, אמנם נסגרו ונעלמו חנויות הדאיה מהנוף אבל סגנון ההגשה שלהם נשאר וצורת ההגשה השטוחה והאופיינית להן ניצחה והפכה להגשה הפופולרית ביותר של סושי, גם ביפן וגם בעולם.

במקביל, עברו שינוי גם עיצובי הסושי המועדפים. אם בעידן הישן הדגש העיצובי של המנה היה על ציורי נוף, כיום הוא הפך מופשט יותר, ממש כמו שהציור המודרני החליף את הסגנונות התיאוריים של פעם.

בימינו תופס מקום מרכזי באמנות ההגשה של הסושי דווקא עניין הצבע. הדגש מושם על ניגודי צבעים, משחק בצבעים משלימים ויצירה של צורות ומשחקי צורות. הכל על פי סוגי הסושי המוגשים ולקיחה בחשבון של המרקמים ומגוון חלקי סושי, להגדלת המשיכה הוויזואלית.


כך מסדרים סושי מלך היופי:

https://youtu.be/lclQEKtB3-A


האמנות מתחילה כבר מההכנה:

https://youtu.be/KO0TiBrxzJY


סירות סושי ענקיות ומעוצבות:

https://youtu.be/1wm9nNuZWns


הסושי הפחות מושקע:

https://youtu.be/VBIwTA9QYWA


קישוטי סושי זו אמנות (ללא מילים):

https://youtu.be/da41uDZt7Xo


הגשת סושי נאה:

https://youtu.be/XU0RtijiGL8


ודוגמאות לסידורי סושי מרהיבים:

https://youtu.be/Xj_pGGmwBh0


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.