» «
רוזה פארקס
מי היתה רוזה פארקס ובמה פשעה?



קצת מצחיק לקרוא לה פושעת, במיוחד אם לוקחים בחשבון שההיסטוריה הראתה לנו שמדובר כנראה באחת הנשים האמיצות והישרות אי-פעם.. רוזה לואיז פארקס התפרסמה בשנת 1955 בשל הסירוב שלה לפנות את הכסא שלה באוטובוס לאדם לבן, כפי שקבע החוק המקומי בממפיס שבדרום ארה"ב. סירובה לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן הוביל למעצרה ולפתיחת משפט נגדה.

עקרונית היא הייתה פושעת של אותם זמנים. למעשה, היא מרדה בחוקי הגזע. אך פארקס לא היתה סתם מורדת ילדותית. היא היתה מהדמויות החשובות ביותר במלחמה כנגד הגזענות באמריקה, אמריקאית שחורה ופעילה מרכזית בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח. בעזרתו של מרטין לותר קינג היא הנהיגה חרם קשה כנגד חברת האוטובוסים ובתום כ-380 יום של הימנעות השחורים מנסיעה באוטובוסים של חברת האוטובוסים הגזענית הסתיים חרם האוטובוסים של מונטגומרי בנצחון צודק ומרהיב של שינוי החוק המפלה.

ביטול החוק בידי בית המשפט העליון לווה בקביעה מוסרית חשובה של בית המשפט, שהחוק מבוטל כיוון שהוא נוגד את החוקה האמריקנית. פארקס הפכה מפושעת מורשעת לסמל של עמידה על שוויון זכויות, אומץ לב ונכונות לשלם את המחיר על סירוב לציית לחוקים לא מוסריים.


הנה סקירה נהדרת של ילדים על רוזה פארקס (עברית):

https://youtu.be/NghkVJNmMpE


הסבר על פועלה למען שוויון זכויות לשחורים (מתורגם):

https://youtu.be/tLfbmepDd4c


על ה"עבירה" של רוזה פארקס, במילותיה שלה:

https://youtu.be/ceY69qSXfZs


סצנת המעצר של רוזה פארקס מתוך סרט על חייה:

http://youtu.be/kxXzKG9t4L8


מצגת וידאו על האישה שלא קמה ללבנים (עברית):

https://youtu.be/ITAjuofhSUg


ותולדות חייה של רוזה פארקס:

https://youtu.be/v8A9gvb5Fh0
אפרטהייד
מה היה משטר האפרטהייד של דרום אפריקה?



יש מי שיתקשו להאמין אולי שעד לפני זמן לא רב שרר בדרום אפריקה משטר גזעני להפליא. אפרטהייד (Apartheid) היא הפרדה של אנשים, על בסיס גזעי. ההפרדה הזו הייתה מוחלטת. היא הייתה הפרדה כלכלית, תרבותית, פוליטית, חברתית וחינוכית. הדרום אפריקאים הלבנים הקצו לשחורים אזורי מגורים נפרדים משלהם ואסרו עליהם להתגורר בשכונות של לבנים. היו אוטובוסים לשחורים וללבנים בנפרד, בתי קפה, קולנוע וספסלים נפרדים ללבנים ושחורים, מקומות עבודה נפרדים, מקומות בילוי נפרדים, וכך הלאה.

השחורים במשטר האפרטהייד הופלו לרעה בכל צורה אפשרית. היו מקצועות שנאסר ללמד בבתי הספר לתלמידים שחורים. נער שחור לא הורשה ללמוד מקצועות מסוימים. השחורים יועדו להיות המשרתים והמשרתות ולעבוד בשביל הלבנים בדרום אפריקה.

האפרטהייד היה חלק משיטת שלטון שהתבססה על החוק במדינה הדרום אפריקאית. החוק כמובן נחקק על ידי המיעוט הלבן והחזק, שרק הוא הורשה לבחור ולהיבחר לשלטון. כל ממד באפליה שהייתה נהוגה בין הלבנים והשחורים במדינה היה מעוגן בחוק זה, שכפה על השחורים את שליטת האדם הלבן.

סופו הרשמי של משטר האפרטהייד הגיע לסופו כשהנשיא הלבן פרדריק דה-קלרק עשה הסכם עם נלסון מנדלה ואנשיו, על ביטול האפרטהייד ובחירות דמוקרטיות בדרום אפריקה. כשהללו התקיימו הן הביאו לתום שלטונם של הלבנים בדרום אפריקה ולעלייתם של נלסון מנדלה ומפלגתו להנהגת המדינה.

עם זאת, גם היןם נמשכת ההפרדה בין לבנים ושחורים בדרום אפריקה, על בסיס כלכלי. שכונות הלבנים הם עשירות ומוגנות היטב, בעוד מרבית השחורים חיים בעוני מכמיר לב.

פירוש המילה "אפרטהייד" הוא הפרדה והיא נולדה משפות הלבנים של דרום אפריקה, הבורית וההולנדית.


הנה סיפור האפרטהייד בדרום אפריקה:

http://youtu.be/S7yvnUz2PLE


סרטונים מהתקופה שמתארים איך נראתה גזענות האפרטהייד:

http://youtu.be/2f2k6iDFCL4


דוגמה לשוויון שאנו מעודדים (עברית):

http://youtu.be/Mmwj0Exby-I


ההפרדה בסטטוס כלכלי בין שכונות הלבנים והשחורים של דרום אפריקה:

https://youtu.be/NVH7JewfgJg?long=yes


תכנית חינוכית על האפרטהייד בדרום-אפריקה (עברית):

http://youtu.be/_t-JIHWv35k?long=yes


וסרט תיעודי על הניצחון על האפרטהייד הדרום אפריקאי:

http://youtu.be/IKDrRdfvUg8?long=yes
יש לי חלום
מה מיוחד בנאום "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג?



ד"ר מרטין לותר קינג היה לוחם לשוויון בין-גזעי ולקץ האפליה של השחורים בארצות הברית. הוא היה דוקטור הצעיר ובן לכומר ונגנית אורגן בכנסייה ובגיל צעיר שינה אביו את שמו ושם בנו ל"מרטין לותר". האב היה מרטין לותר האב והבן - מרטין לותר קינג.

גם אם הוא היה בעל נפש עצמאית ומבריק, החליט מי שבנעוריו לא התלהב מהדת ללמוד תיאולוגיה ובגיל צעיר מאוד הוא היה לדוקטור לתיאולוגיה. בתנ"ך הוא מצא הרבה אמיתות וחוכמה שיסייעו לו בהמשך דרכו.

אבל הבחור הצעיר והחכם לא אהב את הגזענות של אמריקה. הוא החל להילחם נגד החוקים והאיסורים שהוטלו על שחורים במדינה. קינג החל להילחם כנגדם ומכאן הוא נלחם כל חייו בממסד הלבן ולמען שוויון וזכויות האזרח באמריקה.

כך החל מי שהתגלה במהירות כנואם מחונן, להילחם על זכויות השחורים. לאחר שהנהיג חרם על האוטובוסים שאסרו על שחורים בדרום לנסוע במושבים הקדמיים של האוטובוס, נעצר וזכה לפרסום אדיר כשניצח את האיסור והביא לביטולו, הוא הוכתר למנהיגם.

עתה הוא הפך ל"קול" של הקהילה השחורה בארצות הברית. הוא המשיך לנאום ולהביא המונים להצטרף לחזון שלו, של שוויון וחיים טובים באמריקה, לבנים ושחורים, אלו לצד אלו.

הוא גייס את הכוח של כנסיות השחורים למאבק השחור והלא-אלים בגזענות ולמען זכויות אדם. בתוך כדי כך הוא המשיך גם לסכן את חייו, לשמוע אינספור איומים ולהעצר על ידי המשטרה פעמים רבות. אבל אי אפשר היה לעצור אותו.

הנשיא הלבן והצעיר של אמריקה אף הגיש הצעת חוק לשוויון זכויות לשחורים. בעקבות הנאום שמיד נתאר אף נחקק חוק זכויות האדם ב-1964.

כשקינג זכה בפרס נובל לשלום על הנהגה של מאבק לא אלים נראה היה שיהיה קשה לעצור אותו. הוא היה האדם הצעיר ביותר שזכה בנובל אי-פעם.

את הנאום "יש לי חלום" (באנגלית: "I Have a Dream") הוא נאם בשנת 1963, על מדרגות אנדרטת לינקולן בוושינגטון הבירה ואל מול 250,000 מפגינים. זה היה בזמן "המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות".

הנאום הזה, אחד מני רבים ומעולים של אחד מגדולי לוחמי החופש וזכויות האדם בהיסטוריה, היה לאחד החשובים בהיסטוריה ואחד הנאומים הטובים והידועים בכל הזמנים. אמנם הוא ניתן בהקשר למאבק של התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, לזכויות השחורים של אמריקה, אך הוא הפך לסמל בכל העולם ומשמש למאבקם של רבים בעולם.

אחד המנהיגים בתנועה לזכויות האזרח אמר על הנאום הזה ש"לא רק האנשים שנכחו במקום הקשיבו, אלא גם אנשים בכל ארצות הברית, וגם דורות שעדיין לא נולדו."


הנה קטע מהנאום המפורסם של מרטין לותר קינג "יש לי חלום" (מתורגם):

https://youtu.be/4D3OfVckKtY


ההקשר החברתי שבו הגיע הנאום ההיסטורי:

https://youtu.be/i1ulUR10zVM


חברים מספרים על הנאום המפורסם של החלום של מרטין לותר קינג:

https://youtu.be/EgyMRekqeKk


הנאום המלא של ד"ר מרטין לותר קינג (מתורגם):

https://youtu.be/Zyq0IiqoSIQ?long=yes


וסיפורו של המנהיג שרצה שוויון אבל בדרכי שלום (עברית):

https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
רצח מרטין לותר קינג
איך נרצח המנהיג הדגול מרטין לותר קינג?



אנחנו במלון לוריין, מלון דרכים, מוטל אמריקאי בממפיס טנסי. זה ה-4 באפריל 1968 ועל המרפסת עומד MLK Jr, קיצור חביב של האמריקאים לשמו של מרטין לותר קינג הבן.

האיש מכונה אז על ידי כולם "גנדי האמריקאי", על שום המאבק בדרכי שלום שהנהיג. הוא לוחם זכויות האדם השחור בארצות הברית, אך מתנגד לאלימות. כבר בגילו הצעיר קינג הוא מנהיג השחורים הגדול ביותר שקם באמריקה ואחד הנואמים הדגולים בהיסטוריה. הוא גם זוכה פרס נובל לשלום, בגיל 39 בלבד.

אבל נחזור לממפיס. קינג הגיע לעיר כדי להצטרף למחאת פועלי תברואה שחורים (היום הם נקראים אפרו-אמריקאים). הפועלים הללו שבתו בעיר כבר מספר שבועות, בדרישה לשיפור תנאי העסקתם ולהשוואת השכר והתנאים שלהם לאלו של פועלי התברואה הלבנים בעיר.

בביקור כאן הוא התאכסן במוטל לוריין. קינג לן בחדר 306 ולידו הוא עומד עכשיו. יריה בודדת נשמעת לפתע. המנהיג החברתי הדגול בתולדות אמריקה צונח אל הרצפה. היא גוסס ודי מהר מסתבר שהירייה הרגה אותו.

אסיר נמלט בשם ג'יימס ארל ריי הוא הרוצח.


#הנאום הנבואי
לא מזמן נשא MLK את נאום "הייתי על פסגת ההר" שלו, נאום בו כאילו ניבא וחזה את מותו המתקרב. בנאום הכמו-נבואי הזה הוא אומר את המילים המצמררות:

"איני יודע מה עתיד לקרות. ימים קשים יבואו. אבל זה לא משנה לי, כי הייתי על פסגת ההר... כמו כולם אני רוצה לחיות חיים ארוכים ואריכות ימים, הרי היא חשובה... אני רק רוצה לעשות את דבר האלוהים והוא הרי הרשה לי לעלות לפסגת ההר. משם ראיתי את הארץ המובטחת. אולי לא אגיע אליה אתכם אבל רציתי שתדעו שאנחנו כקהילה, כעם, נגיע לארץ המובטחת. אני כה מאושר... דבר לא מדאיג אותי... איש לא מפחיד אותי... עיניי חזו בתפארת בואו של האל."


#הרצח
זה היה ב-4 באפריל בשעה 18:01. מרטין לותר קינג עמד על מרפסת הקומה השנייה של מוטל לוריין, ליד חדרו, חדר 306. בחדר עצמו שהה אברנטי, חברו של קינג למאבק התנועה לזכויות האזרח.

הרצח שלו היה קצר וקטלני. ירייה פילחה את השקט ודממה. אברנטי ממהר לצאת מהחדר ומוצא את קינג השוכב על הרצפה. מרטין לותר קינג הבן מתבוסס בדמו. הכדור פגע בלחיו הימנית, שבר לו את הלסת ונעצר בכתפו.

אנשים מתחילים להגיע. הרוצח ירה מבית הארחה שניצב מול מוטל לוריין, ממש מעבר לכביש. בסמוך לו ניצבה תחנת כיבוי אש ובה שהו שוטרים. לפני כן הם עקבו אחרי מרטין לותר קינג. מששמעו את הירייה, הם הגיעו במהירות אל קינג הגוסס והיו הראשונים להעניק לו עזרה ראשונה.

ההתנקשות במנהיג השחורים של אמריקה הביאה למהומה בכל המלון. כשיצאה רעיית בעל המלון, לוריין ביילי, אל החצר, היא ראתה את קינג הגוסס. למראה הרצח של האיש הדגול, ששכב אל מול עיניה, לא עמד לה ליבה. היא התמוטטה במקומה ומתה גם היא, מהתקף לב.

שעה אחרי הרצח, בשעה 19:05, נלקחה גופתו של מרטין לותר קינג הבן לבית החולים סנט ג'וזף בעיר. כאן נקבע מותו.


#קברו של מרטין לותר קינג
עגלה פשוטה ורתומה לפרדות היא שנשאה את ארונו של קינג. היא עברה בפני עשרות אלפים של מעריצים אוהבים והמומים שבאו להיפרד ממנו. התהלוכה שליוותה אותו הייתה באורך של יותר מ-5 קילומטרים.

כשהגיע הארון לקולג' מורהאוס, הוא נלקח לקבורה בבית הקברות המקומי, בו נקבר קינג בסמוך לקברים שרובם היו של שחורים, או כמו שהיום מכנים אותם "אפרו-אמריקאים".

בשנת 1977, כ-8 שנים לאחר מותו של קינג, הוצא ארונו מקברו והועבר לקבר מפואר ברחבה של מרכז קינג.


#הרוצח
אסיר נמלט בשם ג'יימס ארל ריי הוא מי שרצח את מרטין לותר קינג. לאחר הרצח הוא נעלם והחל במנוסה בינלאומית. ב-8 ביוני 1968, הוא נעצר בנמל התעופה הית'רו שבלונדון, עת ניסה לעזוב את הממלכה המאוחדת עם דרכון מזויף של קנדה.

בתוך זמן קצר הוסגר ריי למדינת טנסי והואשם ברצח. ב-10 במרץ 1969 הוא הודה ואף שניסה לחזור בו מההודאה כמה ימים לאחר מכן, נגזרו על רוצחו של מרטין לותר קינג 100 שנות מאסר.


#המקום היום
מוטל לוריין נשאר ממש כמו שהיה באותו יום ב-1968, אבל עם השנים הוסב חלק ממנו למוזיאון זכויות האזרח.

המקום שוחזר עם הזמן וזר פרחים עגול מסמן בו את מקום עמידתו של מרטין לותר קינג ברגע הרצח.


כך נרצח קינג באפריל 1968:

https://youtu.be/-rUVm2lRrxA


דיווחים, תמונות והקלטות אותנטיות משעת הרצח:

https://youtu.be/NbOV1xKFOmw


עוזריו של מרטין לותר קינג מספרים על הרצח, כשהם עומדים על מרפסת המוטל, בדיוק במקום בו נרצח מנהיגם:

https://youtu.be/6jKtQAH7eLU


המלון בו נרצח MLK Jr באותו בוקר הנציח אותו היטב:

https://youtu.be/eKiiePJeUU0


מוזיאון זכויות האזרח שנמצא היום במוטל לוריין בו נרצח MLK:

https://youtu.be/xVXufyYxOaw


נאומו האחרון של מרטין לותר קינג, לפני שנרצח:

http://youtu.be/pD_aDoD7b6M


על התהליך שהוא החל אבל עדיין רחוק מלהסתיים - שוויון באמריקה (עברית):

https://youtu.be/RvnNWifTmtk


כיום מוקדש לו יום זיכרון רשמי "יום מרטין לותר קינג" (מתורגם):

https://youtu.be/Gv7OfY3Exjo


וסיפורו של האיש שנרצח באלימות שנגדה הטיף (עברית):

https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes

אפליה

מלקולם אקס
מי היה מלקולם אקס ששינה את דעתו ונרצח בשל כך?



הם היו שניים, שהנהיגו את מאבק השחורים בארצות הברית בשנות ה-60. התיעוב ביניהם היה גדול וכך גם הפער האידאולוגי. האחד היה איש שלום, מנהיג המחנה הפרגמטי, שדגל בהשתלבות בחלום האמריקאי ושמו מרטין לותר קינג. השני היה מנהיג רדיקלי, שניהל מלחמת צלב בלבנים של אמריקה וקרא למאבק אלים בהם.

השני הזה היה מלקולם אקס (Malcolm X). כמו קינג, גם הוא היה מנהיג ואידיאולוג שחור, בחור מבריק ונואם בחסד, אך בניגוד לקינג, מלקולם אקס קרא לשחורים להתבדל מהלבנים. הוא היה מנהיג המחנה הבלתי מתפשר של הקהילה השחורה. שוב ושוב הוא הטיף לשחורים להתחמש לקראת פעולה אלימה כנגד הלבנים ולהקמת מדינה שחורה ונפרדת בארצות הברית.

חייו של מלקולם אקס עד שם לא היו פשוטים. הבחור שלמד רק עד כיתה ח' והתגאה בכך בהמשך חייו, דיבר בשפה גבוהה ואפילו אקדמית. כששאלו אותו על כך הוא נהג לספר שמאז שהוא הצטרף ל"אחים המוסלמים השחורים", הוא הרבה לקרוא.

בצעירותו מלקולם ניהל קריירת פשע ונכלא. בכלא הוא התאסלם והפך לאחר שחרורו לחבר בכיר ודובר בארגון "אומת האסלאם". הוא גם עלה לרגל למכה ו"חש את השוויון הגדול בחייו". את שם משפחתו שינה ל-X כשאמר "אין לי שם משפחה, כי שם המשפחה הזה ניתן לאבותי על ידי סוחרי העבדים".

הוא לא היה מוכן להיות עבד ואפילו בנפשו. כלוחם למען השחורים והאיסלאם הוא הרחיב את התנועה והרבה להקים מסגדים בערים הגדולות של אמריקה. את הצעירים השחורים הוא שחרר מהחינוך שקיבלו מאמריקה הלבנה, זו שהרגילה אותם שהם נחותים. הוא דחף אותם לרכוש חינוך, כדי שיצטיידו בכלים לחופש. הוא הבטיח שהם ישתחררו, כשיהיו "לא רק נגרים, אלא גם עורכי דין ולא רק עובדי בניין, אלא גם רופאים".

אבל בשלב מאוחר יותר התמתנו הדעות של אקס הקיצוני והוא נטש את הארגון שלו. בתגובה על התמתנותו של מנהיגם ובגידתו באלימות ככלי לשחרור, פעלו נגד מלקולם אקס הקיצוניים מהתנועה. לבסוף כנראה גם רצחו אותו.

אקס נרצח ממש כמו מרטין לותר קינג, המנהיג שוחר השלום שעתיד להירצח 3 שנים אחריו. אבל בעוד קינג נרצח על ידי מתנקש לבן, הוא נרצח על ידי שחורים, כאמור אנשי תנועתו שלו. מנהיגיה הזדעזעו מהתמתנותו ודחפו אותם למעשה. יש סברה שגם הבולשת הפדרלית "הלבנה" ידעה על הרצח המתוכנן ולא מנעה אותו.

בשנות ה-90, בעקבות הקמפיין שלפני הסרט שעשה על מלקולם אקס הבמאי השחור והמצליח ספייק לי, הוא חזר והפך לאישיות נערצת. גם אמני היפהופ הרבו להשתמש בסימפולים של משפטים מתוך נאומיו, בשיריהם ובווידאו קליפים. כך נולדה תופעה של "מלקולמניה" (Malcolmania), שיגעון מלקולם איקס. לפתע נמכרו באמריקה מיליוני חולצות, פוסטרים ומוצרי אקס. השוק המסחרי של מוצרים הנושאים את האיקס שלו הוערך במאות מיליוני דולרים. אפילו נשיא ארצות הברית ביל קלינטון יצא לריצות כשהוא לובש את חולצת האיקס שלו. כך הפך הלוחם הרדיקלי, השחור והמת לאליל ההמונים של אמריקה.

אגב, שנים רבות אחרי מותם של שני "הלא חברים", הושפע גם ממלקולם אקס וגם ממרטין לותר קינג בחור צעיר ושחור, נואם בחסד גם הוא, שיגשים את החלום של השחורים משנות ה-60. הוא יהיה לנשיא ארצות הברית ויגלם את תחילתו של השוויון שחלמו השניים. לצעיר הזה קוראים ברק אובמה.


הנה מלקולם אקס (מתורגם):

https://youtu.be/rpuffmaY_MM


הוא היה נואם חד ומדויק להכאיב (מתורגם):

https://youtu.be/VDlMxE5JKjY


הסבריו וניתוחיו את החברה שבה השחורים נשלטים (מתורגם):

https://youtu.be/zjJ6K1zt5oQ


קטע מסרט שנעשה עליו (מתורגם):

https://youtu.be/lvR65kesZIs


וסיפורו של המנהיג השחור שסרב להיות נחמד (עברית):

https://youtu.be/-DmgJqed-X0?long=yes
קאסטה
מהן הקאסְטות של הודו?



על פי ההינדואיזם, הדת העיקרית בהודו, קאסטות (Caste) הן השכבות החברתיות של הודו. לא מדובר בדבר קל ערך. קאסטה היא מעמד חברתי נוקשה שאדם נולד לתוכו וכמעט שאינו יכול להשתחרר ממנו. ישנן קאסטות עליונות וקאסטות נחותות. הללו אינן מתערבות ביניהן בכלל. הקאסטה קובעת במידה רבה את זהותו של אדם, את המנהגים, הסמלים והטקסים שבהם ינהג, הנורמות שאליהן הוא מחויב ואת עיסוקיו האפשריים.

גם אם בשפת הדיבור לעיתים מכנים אותן כך, הקאסטה אינה כת, ושיטת הקאסטות אינה מערכת של כתות. עם זאת, השתייכותו של הודי לקאסטה שלו, מחייבת אותו בדפוסי התנהגות מוקפדים.

יש יחסים מותרים ואסורים, אם בין חברי הקאסטה לבין עצמם ואם ביניהם לבין חברי קאסטות אחרות. באופן כזה, יש למשל קאסטות המחויבות בלבישת מלבושים מסוימים או בצבעים הכרחיים. קאסטות מסוימות אוסרות על אכילת מאכלים שונים, המגע הגופני עם בני קאסטות אחרות אסור גם הוא לחלק מהקאסטות ועל חברי הקאסטה העליונה חל איסור להינשא לאלמנות.

שיטת הקסטות היא שיטה עתיקה מאד. היסטוריונים גורסים שאת שיטת הקאסטות הביאו להודו הארים, שהם גם הביאו את ה"וודות", כתבי הדת שתומכים בשיטה זו.

החלוקה הראשית או העיקרית של מערכת הקאסטות היא למעמדות חברתיים הקרויים "וארנות". פירוש המילה וארנה הוא "צבע". בראש ההיררכיה החברתית הזו נמצאים, כצפוי, הצבעים הבהירים יותר, בעוד שהצבעים הכהים נמצאים בתחתיתה.

בנוסף לווארנות, יש גם חלוקה משנית לאלפי "ג'אטי", שהם המקצועות השונים בכל וארנה. הווארנה העליונה כוללת את ה"ברהמינים", שהם הכוהנים, המנהיגים הרוחניים ופרשני הוודות, כתבי הקודש ההינדואיסטיים. בווארנה השנייה נמצאים הקשטריה, שהם הלוחמים והשליטים. וארנה שלישית היא של סוחרים ואמנים והיא נקראת "הוואישיה" והפועלים השחורים נמצאים בווארנה הרביעית, של ה"סודרה".

בתחתית מדרג הווארנות נמצאת מעין וארנה נוספת - היא וארנת הטמאים, שידועים כיום כ"דלית". בני קסטת הדליט מקבלים יחס בזוי בהודו ומתייחסים אליהם כאסורים במגע. גם בתוך הטמאים יש קאסטות נפרדות, לפי מקצועות, כמו קאסטה של מלקטי זבל, קאסטה של פושטי עורות וכדומה.

מאז הוקמה הודו העצמאית, עושות הממשלות מאמצים, בהצלחה חלקית בלבד, לטשטש את החלוקה לכתות בהודו ולהפחית את האפליה האיומה שחווים בני הקסטות הנמוכות במדינה. היו אף נסיונות שונים ליצור אפליה מתקנת לטובת ה"טמאים", בני הקאסטה הנמוכה והמושפלת ביותר מכול. ואולם המצב לא השתנה משמעותית. בני הקאסטה הנמוכה, ה"דליט", ממשיכים לקבל בהודו יחס בזוי וההתייחסות אליהם כאסורים במגע וכטמאים לא נראית כמשתנה.

ההודים משלימים עם משטר הקאסטות, משום שהם מאמינים בגלגול נשמות. לפי אמונתם, הקאסטה היא חלק ממחזור ארוך, שבו בכל פעם שמת גופו של האדם, נשמתו עוברת לעולם האלים ומשם תתגלגל לגוף אחר, של אדם או בעל חיים. לכן הם מייחסים את הסבל או האושר של בני-אדם בעולם הזה, למעשיהם בגלגול הקודם. הקסטות שעליהן ההודים נמנים, הן למעשה התמורה להתנהגותם בגלגול חיים קודם.


הנה סרטון על הקסטות בהודו:

https://youtu.be/HyCQDIwHlXY


הסבר לילדים:

https://youtu.be/SV78-ad8tpw


בין הקאסטות שבהודו נמצאים הטמאים - שאין לאחרים קשר אליהם:

https://youtu.be/LD3HrIRPVhw


שיטת הקסטות היא רק חלק מהמורשת הארית וההודית (מתורגם):

https://youtu.be/8Nn5uqE3C9w?long=yes


וסרט תיעודי על האופן שבו משתלבות הקאסטות בתרבות ההודית (עברית):

https://youtu.be/3x9PJzvJkJ8?long=yes
ניסים סרוסי
מה לימד ניסים סרוסי את החברה הישראלית?



פעם ילדים, הרבה לפני שהמוסיקה המזרחית הפכה כל כך פופולרית במדינה, התייחסו אליה כמוסיקה נחותה. מוסיקה מזרחית, שהיום נקראת מוסיקה ים-תיכונית, כמעט ולא הושמעה בכלי התקשורת וזמרים ממוצא מזרחי זכו לזלזול מצד רבים מהשדרנים.

באותה תקופה, בשנות השבעים של המאה הקודמת, הצליח זמר צעיר לשבות את לב ההמונים. קראו לו ניסים סרוסי והוא שר בלדות נוגעות ללב שכתב והלחין. שיריו לא היו מתוחכמים אבל היו מוצלחים לפי כל קנה מידה של שירי פופ בעולם. תקליט הבכורה שלו הפך להצלחה גדולה והוא הפך לאליל נוער. הוא לא הופתע כשהוזמן אז לראיון בכורה בערוץ הטלוויזיה היחידי במדינת ישראל.

המראיין הנודע שישב שם היה בעצמו מי שכתב כמה שירים בעברו. הוא התקשה להסתיר את סלידתו מאליל הזמר שהוא עצמו לא הכיר ודומה שכל המדינה העריצה. במהלך ראיון קצר ומתנשא הוא זיכה אותו ביחס מזלזל ורצוף ביטויים פוגעניים, זלזול במוסיקה שלו, בהופעתו החיצונית ("אתה לא ממש אפולו") ובמילות שיריו שהוצגו באופן מגוחך. במילותיו שלו, כפי שכתב הוא בעצמו שנים אחר-כך: "הבעת פני לא הסתירה את דעתי, כי השיר ("אמא") פגום מכל בחינה ובעיקר מבחינה לשונית." או כמו שאמר במקום אחר "לא אסתיר את דעתי: השיר הזה איום מכל בחינה, ובעיקר מבחינה טקסטואלית: מתקתק, שגוי לשונית ומחורז שלא כיאות."

היום היה איש הטלוויזיה הפוגעני מודח מתפקידו על ניהול ראיון שחצני ומעליב שכזה, אבל הזמנים היו אחרים - סרוסי הושפל לעיני כל האומה ולא יכול היה להגיב. נימוס כלפי האחר, לפחות האחר המזרחי, לא נכלל אז כנראה בקוד ההתנהגות ההכרחי בטלוויזיה הישראלית. הארץ סערה והפרשה הפכה לעוד גורם תסכול וזעם מצד בני עדות המזרח, כלפי האליטה האשכנזית בישראל. זמן קצר אחר כך ולכאורה בלי קשר לראיון ההוא, החליט סרוסי לעבור לצרפת וזכה שם להצלחה לא קטנה.

עם השנים היו שיריו של ניסים סרוסי לזיכרון רחוק ומתוק לרבים ולתמרור אזהרה לאחרים, כנגד התנשאות ואף גזענות. חלקם הפך למוערך ואהוד על רבים מבניהם ונכדיהם של בני אותה אליטה שלטת, שראתה במוסיקה המזרחית מוסיקה לא ראויה.

היום ניתן לומר שדווקא המנחה, איש מבוגר ולא מעודכן כבר אז, ניתח בצורה כושלת את הטקסט של סרוסי. מסן רמו ועד הפופ האמריקאי, שירים מתקתקים היו אז הדבר הכי חם בעולם הפופ. בעולם של בוב דילן גם החריזה איבדה אז מזוהרה והמגמה הזו תלך ותגבר עוד יותר בשנים שאחרי הראיון ההוא - שלא כבעבר, החרוז כבר לא היה אז מלך הפזמון. וכן, שגיאות לשוניות הפכו דבר נפוץ אז לא רק אצל זמרי וכותבי המוסיקה הים-תיכונית אלא גם אצל להקות רוק וזמרי אמצע-הדרך המצליחים "מהצד השני". אפילו אייקונים כמו אריק איינשטיין פספסו לעיתים. כשאל אריק איינשטיין, אגב, נטפל אותו מראיין בביקורת קטלנית שכתב לעיתון, הביקורת שלו זכתה בתגובה מוחצת מצד איינשטיין - שיר שהכיל חריזה "לא תקנית" אבל היה חד כתער ונקרא "עיתונאי קטן שלי"...

והמנחה ההוא? - עד היום הוא ממשיך ליפול בלשונו מזמן לזמן. אחת לתקופה הוא מנפיק התבטאויות דומות ומכוערות באותו בסגנון. אבל השיירה, המזרחית לפחות, ממשיכה לזמר ולנוע. כיום המוסיקה הים-תיכונית השלימה סוג של מהפכה והיא מצליחה וחזקה כפי שלא הייתה מעולם בישראל. בימינו נדמה שדווקא המוסיקה של העולם הפטרוני והמלא בעצמו שייצג המנחה ההוא, היא שנמצאת במגננה.

אנו נסכם ונאמר שצניעות ודרך ארץ הן תכונות ראויות בכל מצב - גם כשאתה שולט ולא פחות וודאי כשאתה למטה. נסה למצוא את הטוב בכל דבר ולא את הגרוע ואם נחוצה ביקורת - אז ביקורת בונה, שמושמעת בנועם לא רק שתתקבל יפה יותר - לא פעם אף תתקבל בתודה.


הנה להיטו הגדול של סרוסי "איני יכול" (עברית):

https://youtu.be/ao0SLHI6yks


השיר "אמא", שמילותיו נקטלו באותו ראיון על ידי המנחה (עברית):

https://youtu.be/T9hRxcxle0o


את הראיון המשפיל עם סרוסי איבדה רשות השידור, אבל יתכן שהפרודיה שעשו עליו ב"ניקוי ראש", ה"ארץ נהדרת" של התקופה, מדגימה בדיוק את האווירה והסיבה לאופיו של הראיון (עברית):

https://youtu.be/0mxAV9VNmw4


הגזענות שפגעה בעבר בעדות המזרח לא נעלמה, היא פשוט מופעלת היום כלפי אחרים (עברית):

https://youtu.be/QNxvjVKP9BU


ותכנית טלוויזיה, שנים אחרי שעזב את הארץ, עם ניסים סרוסי (עברית):

https://youtu.be/ujEHRRj5pto?long=yes
עבדות בארצות הברית
מי הפסיק את העבדות באמריקה ונרצח?



אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארצות הברית הוא מי שביטל את העבדות בה. לינקולן ראה הכרח לרפא את הפגם המוסרי של העבדות שרווחה עד אז בארצו.

את העבדות באמריקה לינקולן ביטל. זה היה מיד עם ניצחונו במלחמת האזרחים האמריקנית, ניצחון שהושג לא מעט בזכות לחימתם של העבדים השחורים ששילב בכוחות הצפון שהוא הנהיג במלחמת האזרחים.

לינקולן שילם בחייו על המעשה החשוב, האצילי והחכם של ביטול העבדות. שנאתם של המובסים במלחמת האזרחים, בשל התבוסה שנחלו ועוד יותר על שום ביטול העבדות שעליו הורה הנשיא, הובילה לרצח.

הרצח התרחש ב-14 באפריל 1865, בעת שהנשיא צפה בהצגת תיאטרון בוושינגטון. קראו על כך בתגית "לינקולן".


הנה הנשיא הדגול אברהם לינקולן (עברית):

http://youtu.be/srE95EZF9uY


התהליכים ההיסטוריים של שחרור העבדים באמריקה:

https://youtu.be/rvGCcfvdhdE


סרטון נדיר מהמאה ה-19 בו נואם לינקולן:

https://youtu.be/46pMyzUFTJ8


שיר תודה על הברית של לינקולן עם החופש:

https://youtu.be/OIbMbLvbXNY


ציטטות חכמות משלו:

https://youtu.be/r3nwBmWVIw8


הקדימון לסרט "לינקולן" שעוסק בחודשים האחרונים של המנהיג שבחר בביטול העבדות בכל מחיר (מתורגם):

http://youtu.be/Jm3JCrfrMts


והתודה שרוחשים לו אזרחי ארצות הברית:

https://youtu.be/jiOwc419Vl8


סם קוק
איך סם קוּק ממשיך לחיות דרך המנון השינוי שלו?



סם קוק (Sam Cooke) היה אחד מגדולי מוסיקת הנשמה האמריקאית. לאיש שגדל על גוספל ועבר עם הזמן לשירי אהבה מצליחים, היו המון סיבות לפתח תסכול, מרירות ואפילו שנאה כלפי האדם הלבן, אבל הייתה לו סיבה אחת שלא ולכן הוא בחר לאהוב.

קוק נולד במיסיסיפי הדרומית והגזענית בשנת 1931. כבן למטיף בכנסייה, מנע ממנו עורו השחור את הסיכוי לחיים שאינם נגועים באפליה מתמדת.

כאדם שחור הוא לא התפרסם או זכה לתהילה כמו זמר הפוסטר של המחאה, בוב דילן הלבן. אבל שיר אחד שלו, "A Change Is Gonna Come", עתיד בסקיסטיז לרתום בהצלחה יתרה את כישרון הפזמונאות הטבעי של קוק לטובת המחאה ולהכניס אותו להיסטוריה.

הייתה זו הנשמה השחורה והטהורה שלו, שהוא הביא מהעולם של הגוספל כיוצר. היא שסייעה לו לכתוב שיר תקווה לשינוי, שיהפוך תוך זמן קצר להמנון הלא רשמי של תנועת זכויות האזרח.

התנועה הזו, התנועה לזכויות האזרח, התפתחה והייתה לכוח המחאה הכי חשוב באמריקה של הצעירים המוחים כנגד עוולות המבוגרים והמלחמות שהם ניהלו ברחבי העולם, במקום לפתור את הבעיות החברתיות והגזעיות שבתוך ארצות הברית עצמה.

את "A Change Is Gonna Come", מקליט סם קוק בלוס אנג'לס. הוא חושב שהוא מקליט שיר נשמה (זרם ה-Soul) אישי ועוד לא יודע שהשיר התמים שלו עומד להיות פצצה חברתית שתרגש מיליונים ותמלא תקווה דורות אחר כך.

השיר הזה, שעומד להפוך לשלוש הדקות החשובות של חייו, הוקלט ב-1964 ותוך זמן קצר הפך להמנון. בתוך ימים הוא היה לשיר מחאה עצום ולהמנון מעורר תקווה במשך חצי מאה. לא פחות, אגב, מ"Blowin' in the wind" של דילן, שיר שסם קוק עצמו העיד שהיה ההשפעה וההשראה לכתיבת השיר האלמותי שלו.

"A Change Is Gonna Come" הוא שיר על-זמני, רגע של פעם בחיים. שיר על תקווה שנובעת מייאוש אבל מבטיחה שינוי.

תקווה, אגב, שהיא באנגלית Hope. לא לחינם הנשיא השחור הראשון של ארצות הברית, ברק אובמה, יצטט ממנו בנאום הנצחון שלו 44 שנה אחר כך, בשנת 2008.

כי סם קוק היה אמן שידע לנסח רגשות מורכבים במילים פשוטות ובודדות. בתור פיסה מוסיקלית, תרבותית וחברתית הנעוצה בעשור הגדול הוא, הצליח השיר האופטימי ללא גבול, בעיני אובמה, להעביר את מסר התקווה והשינוי המתקרב יותר מאלף נאומים.

אבל קוק לא זכה לראות את שירו בעת שהוא הופך לחלק מהפסקול האמריקאי ומההיסטוריה של השוויון והחופש לשחורים. הוא לא לוחם חופש כמו מרטין לותר קינג או מלקולם אקס, אבל בכל זאת גודע רצח משונה ותמוה את חייו של מי שכתב את שיר התקווה העל-זמנית, אולי החשוב ביותר לשחורים של אמריקה בכל שנות מאבקם לשוויון.

מאז יצא, הקליטו גדולי הזמרים אינספור גרסאות כיסוי שלו וכולם הצליחו להכניס את כאבם האישי לתוך המילים האותנטיות של קוק ובמידה רבה לחבר אותו לתקוות שלהם.

אבל הקול הסדוק ועם זאת הטהור שלו, בצירוף החיה הפצועה שיצאה ממנו, הפכו את ה-3 דקות שלו לשיר התקווה הגדול של מיליוני אמריקאים שוחרי טוב, שלא היו מוכנים להשלים עם ארצם האהובה הנוהגת בגסות ובאפליה בשחורי בניה.

דרכם ודרך כל הרמקולים והאוזניות מאז, ממשיך סם קוק איכשהו לחיות ולהבטיח למובסים, למושפלים ולחלשים של העולם - "שינוי עומד לבוא".


השיר שיצא אחרי מותו והפך להימנון המאבק לזכויות האזרח "שינוי עומד לבוא":

https://youtu.be/wEBlaMOmKV4


הביצוע של בוב דילן:

https://youtu.be/r099LB3mQXM


והביצוע המפורסם ועתיר ה-Soul של אוטיס רדינג:

https://youtu.be/yyhL0ioST_U
מה הסיפור של שיר המחאה המצמרר "פרי מוזר"?



השיר "פרי מוזר" (Strange Fruit) הוא אחד משירי המחאה המצמררים שנכתבו אי-פעם. השיר, שיצא כנגד מעשי הלינץ' הגזעניים של לבנים בשחורים בדרום ארה"ב, נכתב בסוף שנות ה-30, על ידי חבר במפלגה הקומוניסטית בארצות הברית, לבן שראה במעשים הללו פשע זוועתי. הסיפור של השיר מעניין ויכול ללמד משהו גם על אחווה תוך אמריקאית באותם ימים נוראים.

מילותיו מתחילות כך:
"על עצי הדרום גדל פרי מוזר / דם על עליו ודם ספוג ונספג בשורשיו / גופות שחורים מתנדנדים ברוח דרומית / פרי מוזר על ענפי הצפצפה".

"פרי מוזר" התפרסם בביצוע המקורי והמשובח שלו בידי בילי הולידיי, שהוקלט ב 1939 ונחשב לביצוע הטוב ביותר שלו. במקור חיבר אותו אייבל מירופול, יהודי שראה תמונה בה נראו שני גברים שחורים, תלויים על עץ, לאחר שגזענים לבנים עשו בהם לינץ'.

מירופול, אמריקאי ובמקור מהגר יהודי מרוסיה, היה מורה ופזמונאי קומוניסט שלימד אנגלית בבי"ס ציבורי בברונקס. הוא פירסם שירים בשם העט לואיס אלן. מירופול עתיד להתפרסם בהמשך חייו גם בכך שהוא ורעייתו אימצו את שני ילדיהם של אתל ויוליוס רוזנברג, מי שהורשעו כמרגלי האטום והוצאו להורג.

לשיר ''פרי מוזר'', שבמקור נכתב ובוצע על ידיו כ"פרי מר" (Bitter Fruit), עתידה להיות השפעה רבה על הקהילה השחורה. לא מעט נכתב באותה תקופה נגד מעשי הלינץ' שנעשו בדרום, אבל הוא היה חזק יותר, אפקטיבי ונוגע. אולי היה זה הדימוי של אנשים תלויים על עץ כמעין פרי לא הגיוני ואולי זה בכלל הביצוע המצמרר של בילי הולידיי. היא לא הייתה הראשונה שבצעה אותו אבל ידעה משהו על להיות מודרת ומוזרה. תחושותיה וכאבה דיברו היטב בשיר. היא גם זו שהצליחה להכניס את קולה אל מכשירי הרדיו של הלבנים ולגעת בליבם. בטלוויזיה היא לא נראתה כמובן. בכל זאת שחורה...

בהמשך הקריירה של בילי הולידיי הפך "פרי מוזר" לשיר סיום קבוע בהופעותיה. יש מי שגורסים שבהדרגה השתלט משאו הכבד של שיר המחאה הזה עליה, העצים את דיכאונה של מלכת הבלוז והחיש את התאבדותה המסתורית.

נסיבות כתיבת השיר מעניינות גם קצת בקשר והסולידריות שבין יהודים לשחורים. באותם ימים איומים של מעשי לינץ' גזעניים באמריקה, מצאו עצמם שני הגזעים הללו באותה צרה. השנאה היום היא לא אותה שנאה אבל דומה שהגזענות והאכזריות ממתינות לפרוץ בכל רגע. רק תנו להם עץ והם ידאגו לשאר...


הנה השיר "פרי מוזר" בביצוע של מלכת הבלוז (מתורגם):

https://youtu.be/OfA7o5Kx83M


רמיקס שעשה גולש בין השיר לסצנות מסרט שהנציח את התקופה (לא לילדים רכים):

https://youtu.be/jq6hHew4yTc


פרי מוזר בביצוע של נינה סימון, הלוחמת הגדולה בגזענות נגד השחורים:

https://youtu.be/ah8PxUFhaGo


כך שרה אותו זמרת לבנה עם לב שחור - אנני לנוקס:

https://youtu.be/j_cGtRMK-7Y


הסיפור המלא של הפרי המוזר והלינץ' האכזר:

https://youtu.be/EZUoYgPe1Y4?long=yes


וסיפורו של אבל מירופול, כותב השיר:

https://youtu.be/OoBx1WnZKio?long=yes
למה נינה סימון לא הפכה לפסנתרנית קלאסית?


נינה סימון (Nina Simone) היא אחת המוסיקאיות המדהימות של אמריקה והיא זכתה לכינוי "הנסיכה של שירת הנשמה". מי שהייתה בתה של מטיפה שחורה החלה לנגן בגיל צעיר מאוד בעצמה בפסנתר ונהגה ללוות את השירה בכנסייה. שתי נשים לבנות ששמעו אותה מנגנת החליטו שתלמד פסנתר ואחת מהן, מורה לפסנתר קלאסי, לימדה אותה באך וברהמס. היכ התגלתה ככשרון גדול.

בבגרותה היא למדה במוסדות נחשבים, אך כשניסתה להתקבל למכון קרטיס, בית ספר גבוה למוסיקה קלאסית ונדחתה רק בשל היותה שחורה, היא נאלצה בעוניה לעבוד כנגנית פסנתר בברים.

כבר ביום השני דרש ממנה בעל הבר לשיר, אחרת יפטר אותה. בלי שום ניסיון בזמרה, היא החלה לשיר באותו ערב בבר ובעיותיה הכלכליות הפכו לא רלוונטיות. כי די מהר היא הפכה לסנסציה של ממש. האלבום הראשון שלה הזניק אותה לתודעה הלאומית, כזמרת יוצרת ומוכשרת במיוחד, בעלת קול בריטון, נגינת פסנתר מרהיבה וסגנון ייחודי שאין כמותו.

נינה הכירה ונישאה לשוטר, שהיה למנהלה האישי וקידם אותה, בצד שליטה מוחלטת בחייה ואף אלימות מצידו. היא סבלה אבל אהבה אותו ולכן לא עזבה. מהר מאוד נולדה להם גם בת נפלאה.

אך מה שגרם לה לקום על רגליה האחוריות היה דווקא הגזענות באמריקה. זה קרה לאחר רצח ארבעת הילדים בפיצוץ מכוון שעשו לבנים גזענים בעיר האמריקאית בירמינגהם. היא כתבה אז את שיר המחאה הבוטה "מיסיסיפי, לעזאזל". השיר היה נועז ומהפכני והראשון שהעיז לומר לאמריקאים הלבנים והגזענים של הדרום את דעתו של האדם השחור עליהם - בקללה של ממש. במדינות רבות הוא נאסר בשל כך לשידור, אבל על אף הקללה הזו ואולי בזכותה, השיר פרץ גבולות ויצר שינוי. השחורים של אמריקה קיבלו הימנון בוטה, מטיח ונוקשה. כולם רצו לומר או לשיר שיר מסוג זה, אבל רק נינה העיזה. המחאה השחורה קיבלה לחן והיא את ההיסטוריה.

מכאן החל מסלול חדש בקריירה שלה. בזוכרה את העוני והאפליה שראתה כבר כילדה, היא החלה להיות מעורבת במאבק על זכויות האזרח של השחורים באמריקה. מי שבילדותה הייתה חייבת לשתוק כדי שלא להיתפס, בעת שהיא חצתה את. המסילה שהפרידה בין שכונת השחורים לזו של המורה לפסנתר הלבנה שלה, זעקה עתה את מחאת האדם השחור של אמריקה ושרה את כאבו ועלבונו.

חבריה החדשים היו אגדות כמו מרטין לותר קינג וכרמייקל. היא אירחה בביתה את כל מנהיגי התנועה לזכויות האזרח. האקטיביסטית שהיא הפכה זקפה את קומתם של שחורים רבים, שהתחברו בזכותה לאפריקניות שלהם ולתרבות השחורה. כמעט במו שיריה היא הפכה את השחורים ליפים, גאים, מוצלחים ותרבותיים. לא מעט בזכותה היה עתיד העשור של שנות ה-70 להיות במידה רבה שלהם. המסר שלה, של "שחור הוא יפה", החליף או לפחות העשיר באותו עשור את רעיון "הכוח השחור" של הסיקסטיז.

ההמשך מבחינתה היה פחות מוצלח. נינה נאמה לקהל בהופעות, המשיכה להקצין את עמדותיה ומשום כך גם זכתה לפחות ופחות הופעות, עבודה וטלוויזיה. היא הפכה לטראבל מייקרית, שהמקצוענים, לבנים כמעט כולם, לא רצו לעבוד איתה. היא התגרשה מבעלה ומנהלה ובלעדיו לא הצליחה לארגן הופעות.

התוצאות הכלכליות היו קשות. הכסף הלך ואזל והיא עברה לליבריה שבאפריקה. שם חיה כמו בגן עדן, אך ללא בסיס כלכלי היא נאלצה לעבור לאירופה. בצרפת הצליחו חברים לסייע לה והיא שבה להופיע. טיפין טיפין היא התארגנה על חייה, גילתה שהיא סובלת ממחלת נפש ותרופה שקיבלה הצליחה להעמיד אותה על הרגליים.

יומיים לפני מותה העניק לה מכון המוסיקה קרטיס, זה שדחה אותה בגיל 19 והרג את חלומה להיות פסנתרנית קלאסית, פרס על מפעל חיים. כל כך מעט וכה מאוחר לאישה שחורה ומוסיקאית מהדרגה העליונה. אבל שום פרס לא לא היה נחוץ למי שהיא הייתה - גאונה, אמיצה, פורצת דרך וגאה במי שהיא - אישה עם חיים שלא היו פשוטים, אך. עם מורשת מעוררת השראה, של חופש, כישרון וגאווה.


הנה סיפורה של נינה סימון:

https://youtu.be/yqo8RVjLaLg


הלהיט הראשון "אני אוהבת אותך פורגי":

https://youtu.be/s7RoA-JI6Us


סימון ב-I put a spell on your:

https://youtu.be/W7mBQhfkqHs


שיר המחאה המהפכני "מיסיסיפי לעזאזל":

https://youtu.be/hBiAtwQZnHs


"יש לי שיער"... שיר זוקף קומה לאדם השחור:

https://youtu.be/L5jI9I03q8E


"לאהובי אכפת ממני" - בסוף חייה:

https://youtu.be/OeHTsR5Y1bc


וסרט תיעודי נפלא על נסיכת הנשמה:

https://youtu.be/sL1m7SvoICw?long=yes
מי היו הפנתרים השחורים?



התרבות המהפכנית שהשתלטה לפתע בשנות ה-60 שאפה לשנות את השיטה החברתית מהיסוד. באמריקה של אותן שנים נראה היה שהכל בער. לפתע זכתה תרבות-הנגד לפופולאריות רבה ולאנרגיות טובות. מילדי הפרחים שתיעבו את מלחמת ויאטנם, דרך ההיפים ששנאו את החומרנות של המבוגרים, המון המעריצים של "הביטלס" והנדריקס שהגיטרות הרועמות החליפו בשבילם את הג'אז של ההורים ועד לשחורים שדרשו שוויון וזכויות אזרח - כולם הרימו את ראשם וצעקו את מה שהיה להם לומר.

בארצות הברית דרשו השחורים שוויון כבר שנים רבות. תנועת הפנתרים השחורים (Black Panthers) צמחה מהתסכול של השחורים באמריקה, לאחר רצח מלקולם אקס, ממנהיגי השחורים באמריקה של הסיסקטיז. לכן היא גם נקראה "מפלגת הפנתר השחור להגנה עצמית". זה היה בשנת 1966, כשהתנועה הזו עמדה לרגע בראש מי שרצו לשנות את השיטה החברתית באמריקה.

הפנתרים דרשו תיקון של העוולות ההיסטוריות שנעשו לקהילה השחורה באמריקה. הם תמצתו את משנתם הפוליטית במניפסט שנקרא "תכנית עשר הנקודות". די מהר הם הצליחו להביא להתעוררות פוליטית ותרבותית בקרב השחורים באמריקה.

זו הייתה תנועה מהפכנית שבדיעבד שינתה את ארצות הברית לתמיד. בניגוד לאחותה יריבתה, התנועה לזכויות האזרח של מרטין לותר קינג, שקראה לפיוס וההשתלבות של השחורים בארצות הברית, היה הפנתר השחור ארגון חמוש ומהפכני. הארגון הזה רצה לשנות את המבנה החברתי ולתת את השלטון לשחורים. שתיהן יביאו למודעות הגוברת לאפליית השחורים בארץ שנבנתה על עבדות הוריהם.

בשיאה היו לתנועה סניפים ב-48 מתוך המדינות שבארצות הברית. תנועות תמיכה נפתחו במדינות רבות בעולם. אבל השלטון האמריקאי חשש ממנה והתסיס את האווירה נגדה. הבולשת האמריקאית פשטה עליה שוב ושוב, רציחות של מנהיגים מקומיים שונים, הגליה של המייסד שלה, יואי, ופרובוקציות רבות שגרמו מושתלים שהושתלו והוכנסו אליה - כל אלה גרמו לה להפסיק לפעול ב-1977.


#הפנתרים השחורים של ישראל
השפעות מפלגת "הפנתר השחור" הגיעו גם לישראל, שבה הוקמה בתחילת 1971 תנועה מקומית בשכונת מוסררה שבירושלים. כמו אחותה הגדולה שבאמריקה, גם "הפנתרים השחורים" בישראל זעקה את מחאת צעירי השכונות על התעלמות הממסד מהבעיות החברתיות הקשות שהם חוו. חבריה נלחמו כדי לשנות את עתידם.

התנועה שהקימו צעירים בראשות סעדיה מרציאנו, ראובן אברג'ל וצ'ארלי ביטון, תטלטל את החברה בישראל ותהיה לתנועת מחאה משמעותית מאד, שתביא לשינויים חברתיים לטווח ארוך בישראל. כמו הפנתרים של אמריקה, גם הם הנביטו את המהפכה החברתית שתיראה כאילו היא נכשלת, אך תביא בהמשך אותו עשור את המהפך הפוליטי ואת תחילת עליתם של כוחות פוליטיים חדשים, שיונהגו ויתרכזו בבני עדות המזרח.


הנה ההגדה והאגדה של הפנתרים השחורים בישראל (עברית):

https://youtu.be/FmcJAhQXhv4


דקה על הפגנות הפנתרים השחורים בישראל (עברית):

https://youtu.be/68B64dDCOg8


סיפורם ההיסטורי של ה-Black Panthers של אמריקה:

https://youtu.be/rNBPewOfL7o


מצגת על ה-Black Panthers של אמריקה:

https://youtu.be/W9PwhmyhYLA


תמונות ממאבק הפנתרים השחורים בישראל (ללא מילים):

https://youtu.be/aVRZmtt7n1I


ומצאו את ההבדלים להפגנות הפנתרים השחורים באמריקה (עברית):

https://youtu.be/hZ_eijoFiU8?long=yes
מהם הסיכונים שבבינה מלאכותית?



בשנת 2017 ראו החוקרים במעבדת הבינה המלאכותית של פייסבוק את העתיד שממנו אנו חוששים. הם גילו ששתי תוכנות, שני בוטים של מחשב, פיתחו שפה עצמאית כדי לתקשר ביניהם בצורה יעילה מהשפה האנושית שבה תוכנתו לתקשר. החוקרים, שחששו מתקשורת ישירה ועצמאית בין תוכנות, ללא צורך בבני אדם ותוך אובדן השליטה האנושית בהן, ניתקו את התוכנות התבוניות לחלוטין.

זה היה פרק נוסף בתסריט האימים שהאנושות חוששת ממנו. מכונות שעובדות ביחד, באופן עצמאי לחלוטין.

בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית היא ענף במדעי המחשב שמנסה להקנות למחשבים את היכולת לחשוב באופן שבו חושב המוח האנושי. הבינה האנושית היא שונה מזו של המחשב בדרך שבה היא מתרחשת, אבל היא הולכת ומתקדמת לחיקוי החשיבה האנושית.

ההגדרה הידועה ביותר לבינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג' ולפיה מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש, לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה. קראו על כך באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג". רק בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.

אז בעידן שמחשבי-על עוברים את מבחן טיורינג, ניצחו רבי אמן בשחמט והידע שלהם טוב משל אלופי תכניות הידע בטלוויזיה, מצחיק להיזכר שהחוקר המפורסם מרווין מינסקי הגדיר את האינטליגנציה המלאכותית כיכולת של המפתחים "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית, לו אדם התנהג כך". מי יודע אם הוא שיער שהסכנות של מכונות בעלות יכולת למידה אנושית תתגלינה כה מהר.

רבים מאנשי המדע והטכנולוגיה מזהירים כיום שמתקרב תסריט האימים של רובוטים תבוניים המצוידים בבינה ונלחמים בבני האדם על השליטה בעולם. חוקרים מפורסמים כמו סטיבן הוקינג ואנשי טכנולוגיה מובילים כמו ביל גייטס ואיילון מאסק, טוענים שהיכולות המדהימות של המחשוב התבוני המתקרב מאיימות על המין האנושי. הוקינג אמר ש"מותר האדם על המכונה הוא ביכולת החשיבה האנושית ואם מכונות יצליחו לחשוב באופן מהיר וזול יותר מבני-אדם, לא יהיה בנו צורך יותר."

מאות מדענים ומובילים טכנולוגיים בעולם כבר חתמו על קריאה להדק את הפיקוח על פיתוחי הבינה המלאכותית. בין החותמים גם מנהלי הפרויקטים לפיתוחים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית בחברות כמו יבמ (חברת IBM שפיתחה את מחשב העל 'ווטסון'), גוגל ופייסבוק.

מי מודע יותר מהם לפוטנציאל ההתנגשות שבין האדם למכונה וליחסי הכוחות העתידיים בין השניים? - אז כשהם מצביעים על הסכנות שבדהירה המטורפת לפיתוחי הטכנולוגיה החישובית, לעומת ההתפתחות הקבועה והאיטית של החשיבה האנושית, כדאי לשים לב לכך.

בפברואר 2021 הכריז הפורום הכלכלי העולמי על השקת הברית העולמית לפעילות בינה מלאכותית (GAIA). ברית זו תקיים פיתוח הוגן של AI, תוך ניטרול של הסיכונים הנובעים ממערכות אינטליגנציה מלאכותית לא מוסריות או לא מאובטחות.


הנה סרטון על הבינה המלאכותית ויתרונותיה המטורפים אבל גם על הסכנות שבה (עברית):

https://youtu.be/cpWuS8A5Fxw


מעט על הבינה המלאכותית:

http://youtu.be/x-QfL_BmZVE


סופיה, הרובוטית האזרחית החכמה מדגימה מעט מהבלבול והסכנות שבאינטליגנציה המלאכותית:

https://youtu.be/78-1MlkxyqI


אזהרות המומחים מפני מצב שבו יימצא האדם מול מכונה:

http://youtu.be/CbNy67HrvOo


ורובוטים שמבוססים על בינה מלאכותית (עברית):

http://youtu.be/g0yEDyEppeM
מי רצח את גדול הראפרים טופאק שאקור?



זה קרה בעיר ההימורים לאס וגאס כשטופאק שאקור (Tupac Shakur), אגדת הראפ משנות ה-90, סמל ההתנגדות והפעילות נגד אפליית האדם השחור באמריקה, מי שנחשב הראפר המשפיע בכל הזמנים והראפר החשוב ביותר בעשור שלו נורה מתוך מכונית ומת.

שנים רבות חלפו מאז מותו של טופאק שקור. מרתק לחשוב שהוא נרצח דווקא בווגאס. לרוב לאס וגאס נתפסת כמקום אליו מגיעים אמנים בסוף דרכם, כדי להופיע בהופעות נוצצות וחלולות, שנועדו ללטף ולספק את הזיכרונות של המיליונרים המשועממים ולשיר להם שוב ושוב את אותו חומר שמספק להם את הנוסטלגיה המתבקשת.

טופאק לא היה כזה. האיש שילדותו עברה עליו עם סבא שהיה מבכירי תנועת הפנתרים השחורים, אימא מהפכנית, פנתרה שחורה וחזקה, שעברה עם ילדיה מניו יורק לבולטימור ומשם לקליפורניה, לא פרגן לאמריקה. כשכוכבו דרך הוא ביקר אותה בלי גבולות, קרא לאמריקה "הכנופיה הגדולה בעולם" ופיזר ללא הפסקה מסרים חתרניים נגד הגזענות, האפליה, האליטה הלבנה, האילומינטי והרדיפה של השחורים.

האיש שעתיד להפוך לאחד האייקונים הגדולים של הראפ לא עשה ראפ שכונות קטן ועגמומי. הוא נתן בראש, בסגנון ה"גנגסטה ראפ" הכוחני. אבל הוא הירבה גם לתרום המון מהכנסותיו מהופעות, עבור קהילות עניות של שחורים.

בעיני הממסד הלבן הוא הופך במקביל יותר ויותר מסוכן מסתם ראפר. טופאק היה משכיל וחכם הרבה יותר מהקולגות שלו בעולם הראפ. מיום ליום, משיר לשיר ואלבום אחרי אלבום טופאק שאקור הפך להיות הקול של השחורים באמריקה של הניינטיז, אמריקה הגזענית והמפלה אותם.

בסיקסטיז זה היה מרטין לותר קינג. בניינטיז זה טופאק.

כשסגן הנשיא של רייגן, דן קווייל, גינה אותו בטלוויזיה, על רצח שוטר שנעשה לכאורה בהשפעת שיר שלו, טופאק הבטיח לשלוח לו דיסק מתנה, עם הקדשה על קידום המכירות שעשה לו. בסרט על חייו הוא מבטיח לקהל שלו שיכתוב את זה עם שגיאות, כדי "שהטמבל יבין..."

אבל טופאק הסתבך שוב ושוב, עם שוטרים לבנים שמענים ברחוב "אחים שחורים", בעבירות מין שטפלו עליו מפה ומשם ושלל עניינים משפטיים וגם מאסר. בכלא הוא קרא הרבה מספרו של ניקולו מקיאבלי, הפילוסוף שכתב את "הנסיך", אולי ספר המנהיגות המשפיע בהיסטוריה.

הוא הלך והסתבך גם במאבקים של חברות תקליטים והחליט להקים את "מקיאבלי רקורדס", חברת התקליטים שלו, שתקדם אמנים צעירים ותיקרא על שמו של אהובו מקיאבלי. בינתיים הוא מקים את הסניף של "דת' רואו" בשביל שוג, המנהל שלו.

ב-1996 קרה מה שרבים בקהילה השחורה חששו שיקרה. טופאק, שביקר בלאס וגאס כדי לראות קרב איגרוף של מייק טייסון, נורה במכוניתו ממכונית חולפת. הרצח של אחד הראפרים הגדולים בהיסטוריה נגרם, לפי הטענה, כחלק ממלחמת הראפ בין כנופיות החוף המערבי והמזרחי. טופאק היה חלק מהמאבק הזה ונראה שההסבר מניח את הדעת, אבל הרוצחים לא נתפסו מעולם וידוע שלא מעט גורמים אחרים "לא ממש אהבו אותו".

טופאק שאקור מת מזמן. האיש שעד מותו בגיל 25 הוציא 9 אלבומי פלטינה, שהמכירות שלו כבר עברו מזמן את 100 מיליון האלבומים ושהולוגרמות שלו מככבות כיום בהופעות חיות שהוא לא זכה לקיים.

שמו הפך מזמן לאגדה. גם תיאוריות הקונספירציה על חייו הממשיכים וגם מיתוס מותו והמסתורין סביבו, שניהם חלק ממיתולוגיית ההיפ-הופ. עד היום השאלה הכי מסתורית וזו שמעסיקה את עולם ההיפ הופ יותר מכל היא "מי רצח את טופאק?"


הנה שחזור מדויק של אירועי הרצח של טופאק שאקור:

https://youtu.be/ODgWWPDwddA


קדימון לסרט על חייו ומותו של אגדת הראפ והלוחם השחור (מתורגם):

https://youtu.be/aJyR2AV9HlQ


טופאק מדבר (מתורגם):

https://youtu.be/5g56DbHQEE4


שינויים (מתורגם):

https://youtu.be/V2k3ScQeSAI


All Eyez on Me - שיר הנושא מהאלבום האחרון (מתורגם):

https://youtu.be/3OZ_yZKN53w


ההתוודות של בחור שהיה במכונית ממנה טופאק נורה אבל נאמן לקוד הרחוב ולא מגלה מי הרוצח:

https://youtu.be/vY3Y6m16J-I


When Thugz Cry, בעברית: "כשערסים בוכים" (מתורגם):

https://youtu.be/tH3jdMU_Qeg


וחוזר במקום לחיים ללייב - בתור הולוגרמות (עברית):

https://youtu.be/kf-cEFnSQAs


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.