שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך משמיעים הד בהופעות?
ההד בטבע מתרחש כתוצאה מהחזרת הקול. בהופעות ובהקלטות שומעים הד שמיוצר באופן דומה, אבל במקום להחזיר את הקול על ידי קיר גדול, הוא מושמע שוב באמצעים אלקטרוניים. מכשיר הקלטה דיגיטלי מקליט את הקול ומשמיע אותו שוב, אחרי זמן קצר. אבל בניגוד לטבע, שם ההד חלש מהקור המקורי, המכשיר הדיגיטלי יכול להשמיע את הצליל בצורה כזו, מבלי שההד ייחלש והוא יכול להמשיך ולחזור שוב ושוב לעד..
בעולם המוסיקה נקרא מכשיר ההדהוד על שם המילה האנגלית "אקו".
הנה "Is there anybody out there" שיר ידוע של "פינק פלויד" עם הד ב-2:33 שיוצר בדידות:
https://youtu.be/WzluxfkYhrQ
שיר מרובה אקו יכול ליצור גם אווירת חלום:
https://youtu.be/WS2LCqF_PL0
זמרת ש"לא סומכת על האפקט" ומחקה בקולה שלה את האפקט:
http://youtu.be/AjEGTRIXv_I
היום מייצרים אקו ודיליי, שהם הד והדהוד, באופן דיגיטלי:
https://youtu.be/N8n1Mtcag4w
והאפקט הזה ואחרים בהופעה חיה:
https://youtu.be/S4ceye8_eus?qr=yes
מה הסיפור של הדיסטורשן?
מי לא מכיר את הדיסטורשן (Distortion) - הצליל הצרוד, המעוות בעוצמה רבה של הגיטרה, זה שיוצא ממגבר המכוון חזק מדי או שמרוב אפקט הוא צרוד עד צווחני. הצליל הזה הפך את הרוק הכבד למה שהוא ואת ג'ימי הנדריקס למלך המוכתר של הגיטריסטים.
בואו נתחיל בלדעת שהדיסטורשן הוא בכלל אפקט המשמש גיטריסטים לנגינת גיטרה חשמלית צווחנית או רועמת בסאונד שהפך לצליל של הרוק.
בשנות ה-70 הדיסטורשן הופך אבן יסוד בסגנונות הרוק הרועשים של הרוק הכבד, ההבי מטאל ואחר כך הפאנק. באייטיז, כלומר שנות ה-80, הוא נרגע מעט, לנוכח סגנונות אלקטרוניים שזוכים להצלחה שלדיסטורשן אין בה מקום.
אבל בניינטיז, שנות ה-90, הוא חוזר בגדול עם סגנונות ה"נויז" והגראנג' ולהקות כמו מטאליקה ו"Guns and Roses" שמפציצות אצטדיונים במטוסי תובלה עמוסי מגברים ורמקולים ענקיים שהופכים אותו לרעידת אדמה.
#אבל איך הכל התחיל? איך הדיסטורשן נולד?
מספרים שבשנת 1951 מפציע בטעות צליל דיסטורשן, בהופעה של אייק טרנר, לימים מי שיגלו שהיה בעלה המכה של פצצת הסול טינה טרנר. צליל הדיסטורשן שלו אז היה תוצאה של מגבר שנפגע בהובלה וצלילו נפגע.
ארבע שנים אחר כך, ב-1955, היה זה חלוץ הרוקנ'רול צ'אק ברי ששומעים אצלו בשיר Maybelline צליל דיסטורשן. הוא נבע מעומס חשמלי על שפופרות מגבר המנורות של הגיטרה שלו, אבל גם הוא נחרת בזיכרון ההיסטוריוני של הרוק.
ב־1962 מייצר אורוויל רודס, מוסיקאי חובב אלקטרוניקה, קופסה עם אפקט שנקראה "פאז בוקס" (Fuzz Box). בכך הוא נעתר ללהקת רוק שהוציאה מיד אחר כך תקליט עם ה"פאז". האפקט החדש, צרוד ומעין דיסטורשן עדין יותר, הופך במהירות לאופנתי אצל נגני רוק ויפלס את הדרך לצלילים מעוותים של גיטרת דיסטורשן אמיתית.
במקביל, באנגליה כולם נחשפים לדיסטורשן ב-1964, כשלהקת הקינקס המצליחה מוציאה את "You Really Got Me". את האפקט אצלם יצר קיצוץ חלק מהמגבר של הגיטריסט שלהם, שיצר עומס יתר וסאונד של דיסטורשן. הלהקה היא להיט עצום בבריטניה, אבל באמריקה כמעט לא שמעו עליהם עד היום. פספוס. הם ענקי רוק אמיתיים.
באותו זמן באמריקה ג'ימי הנדריקס כבר מתחיל להשתולל על הדיסטורשן והופך אותו לחלק מהתחביר של השפה המוסיקלית שלו.
עוד קצת עם האח העדין שלו - ב-1965 הרולינג סטונז מוציאים את להיט הענק שלהם, I Can't Get No Satisfaction והפאז בוקס הופך להיט בכל מקום. ב"ביטלס" פול מקרטני, יצירתי כתמיד, מנגן באס עם פאז בשיר "Think for yourself" ועושה היסטוריה.
בפסטיבל וודסטוק הנדריקס אוטוטו ינגן את ההימנון האמריקאי בדיסטורשן והעולם יצעק. טוב, אולי לא כל העולם אלא רק העולם של אמריקה הבורגנית של ההורים שלהם, אבל הנדריקס מת והדיסטורשן לא.
להיפך. הוא הפך לחלק מהצליל של הרוק, עם נוכחות כמעט בכל סגנון שאינו אלקטרוני, עד סוף המילניום. הדיסטורשן מצליח לפלס את דרכו המייבבת אפילו לקודש הקודשים של הבלוז, עם קלפטון, לד זפלין, בלומפילד, ג'ף בק וכמובן בי בי קינג.
אז הנה סיפורו וההיסטוריה של הדיסטורשן:
https://youtu.be/iYU90XajYmU
Satisfaction - להיט הפאז הגדול של הסטונז מדגים את הסאונד שהוא הכניס:
https://youtu.be/nrIPxlFzDi0
קול של "עשן על המים" יש לדיסטורשן הזה:
https://youtu.be/eu5lv2Umn3M
פאז על הבאס ב-Think For Yourself של הביטלס:
https://youtu.be/Ctm-8aaGsMc
וכל התפקידים של אותו שיר:
https://youtu.be/e79YxNeSL84
והסולואים מהגדולים בתולדות הרוק - כולם עם דיסטורשן:
https://youtu.be/rQUbnfobVMU
איזה שימוש יהיה בעתיד להולוגרמות?
ההולגרמות נמצאות כבר זמן רב איתנו. בכרטיסי אשראי, מופעי בידור וסרטי קולנוע ראינו כמה מהן והשימושים ברורים. אבל זו רק ההתחלה...
בעתיד הלא רחוק נפגוש ככל הנראה בהולגרמות של קלידים באוויר, שעליהן נוכל להקיש בכדי להיכנס הביתה או כדי להקליד מסמכים במחשבי העתיד. הולוגרמות אחרות יעשירו משחקי מחשב, בשלל אפקטים שירוצו מסביבנו או דמויות שנשחק מולן או איתן. סרטים יועשרו בהולוגרמות בתלת-ממד, שירוצו ברחבי אולם הקולנוע, באולם המופעים או בחדר הצפייה שלנו בבית ויהפכו את הצפייה לחווייה שאנו נטמע בתוכה ולא נצפה בה מבחוץ.
הנה סרטון שמציג כיוונים שיתכן שנפגוש בעתיד הקרוב, במוצרים שמשלבים הולוגרמות בשימוש היומיומי:
http://youtu.be/89KxxpmMhi4
ומתיחה שמראה מה יכילו הטאבלטים של העתיד:
http://youtu.be/z1magCv4LtM
איך מקפיאים דמויות בזמן בטיים פריז?
אפקט ה"טיים פריז" (Time Freeze) הוא אחד מהאפקטים הקולנועיים החדשים והמרשימים. פתאום התמונה קופאת והמצלמה משוטטת בין דמויות קפואות באמצע פעולות, ממש כמו עצירת סרט.
אבל איך עובד הטריק הזה? - הרי ברור שזה לא סתם עצירה של הסרט, כי המצלמה ממש זזה בין המשתתפים, הדמויות והפעולות שהם עשו ונקטעו להם באמצע.
אז מה קורה כאן?
השיטה הרבה יותר פשוטה ממה שנדמה. מדובר בהקפאת הפעולה של המשתתפים. הם מקבלים הוראה בנקודת זמן מסוימת וכולם עוצרים את תנועתם, בדיוק כמו שהיו, מבלי לזוז.
המצלמה באותו הזמן משוטטת בין כל המשתתפים ומסביבם והם קפואים בזמן.
מה קורה אם מישהו זז? - מאוד פשוט... מצלמים טייק נוסף.
בשנים האחרונות האפקט הזה הפך נפוץ גם אצל משתמשים וצלמים רגילים. בעשור הקודם היה רגע שלצלם אנשים בטיים פריז הפך לטרנד שסחף את האינטרנט והרשתות החברתיות.
הנה "טיים פריז" בסרטון קצר:
https://youtu.be/A9bLuVMiOXg
כך מקפיאים דמויות:
https://youtu.be/I-rGQVFyjTs?t=1m4s
טיים פריז בסרט של X-Man:
https://youtu.be/-Ly_AoLuLaI
כך תקפיאו את הזמן בעצמכם:
https://youtu.be/KHp3NdTkzGI
אפשר גם ממש להשתעשע:
https://youtu.be/5b06wwWzQgA
או לבחון איך עובדת הטכניקה הזו עם הילוך לאחור:
https://youtu.be/LsUjkQ2Waxg
לפעמים זה ממש מטורף:
https://youtu.be/O-_L9xAzbp8
ומדריך לצילום באפקט טיים פריז:
https://youtu.be/uFe1Ithuj7E?long=yes
איך הדמויות מתעופפות בסרטים?
בסרטים רבים התרגלנו לצפות בדמויות מעופפות, כאילו אין כוח כבידה בעולם... אם עניין אתכם לדעת איך הדמויות מתעופפות בסרטים הרי שמדובר בעוד אפקט קולנועי שנעשה עם המסך הירוק, גרין סקרין.
השיטה היא פשוטה: כבלים חזקים שמחוברים לתקרת הסטודיו מחזיקים את השחקנים באוויר. הם מבצעים את התנועות שהבמאי מדריך אותם לבצע ומצלמים את הסצנות כשמאחריהם מסך ירוק ענקי.
בשלב הבא מקבלת מחלקת המחשבים, שאחראית על האפקטים המיוחדים, את החומרים המצולמים, בשפה המקצועית קוראים להם פוטג'. אנשי האפקטים מחברים את הפוטג' לרקעים המתאימים באמצעות גרפיקת מחשב מושקעת. כך הופכים השחקנים לפתע לדמויות בעלות יכולת תעופה בלתי נתפסת... הם מעופפות על רקע הרים, ברום השמיים, או מעל הים, גורדי שחקים או נופים דימיוניים. הכל טריקים - אל תאמינו לכלום...
כך מצלמים אנשים מעופפים באולפן:
http://youtu.be/T1m0ORVdsQc
כך יצרו מסדרון ללא כבידה, באמצעות סט המתגלגל על צירו בשביל הסרט "Inception":
https://youtu.be/8PhiSSnaUKk
שחקני אפולו 13 התאמנו בתנאי אפס גרביטציה במטוס בואינג שיצר באמצעות טיסה פרבולית כ-20 שניות של חוסר משקל:
https://youtu.be/5IAAjk3QdU8
בני נוער באפריקה עושים סרט מדע בדיוני עם סמארטפונים וגרין סקרין:
https://youtu.be/D25NrAQZLng
אוסף של דמויות מעופפות מהסרטים:
http://youtu.be/OHHNkz5QIaI
מכוניות יכולות לעוף כך?
http://youtu.be/24bRtzwK4rY
וסרט עלילתי קצר על האיש המעופף:
http://youtu.be/Gj1MqHgFnmE?long=yes
מה זה אוברלאפ?
אוברלאפ, או סאונד אוברלאפ (באנגלית Sound Overlap), או "גשר צליל" (Sound bridge), הוא אחד מסוגי העריכה הקלים והבסיסיים ביותר בעריכת וידאו וסרטים.
מדובר בשמות שונים של טכניקת עריכה פשוטה, שנחשבת לאחד מקסמי העריכה הקולנועית. הטריק בה הוא שהסאונד מקדים את התמונה. או במילים פשוטות - אנו שומעים את הקליפ הבא לפני שאנו רואים אותו.
לא הצלחנו להסביר? - אז יסייע לדעת שיש שם נוסף לטריק העריכה המצוין הזה והוא J Cut.
האות J שניתנה לקאט הזה מסייעת ומקלה לזכור את הרעיון שלו, כי הקצה התחתון של האות מקדים את העמוד המרכזי שלה. כך שהאות הזו מדגימה את צורת האודיו המקדים, בקאט מסוג זה.
ה-J קאט מציע דרך נפלאה ליצור מעבר חלק בין שוטים. ההשפעה שלו עדינה, אבל ממש יעילה. כי ב-J Cut הקאט של הסאונד לא חופף לקאט של התמונה. השמע של השוט הבא, או הקליפ הבא, יכנס לקליפ הראשון לפני שיבוא הקאט בתמונה ונראה את השוט הבא.
"אוברלאפ" פירושו בעברית "חופף". האוברלאפ של סאונד משמש כדי לרכך את הקאט ולעשות אותו מעניין יותר, טבעי, או סתם פחות מורגש. הוא גם שימושי כשרוצים לחבר שוט לדברים שיתנו את התגובה עליו, או לעבור לשוט הבא, עם רמיזה מוקדמת למה שתכף נראה.
בסרטים תיעודיים ישתמשו בו לא פעם, כדי לחבר את המרואיין אל השוטים של הזכרונות, צילומי החוץ וכדומה.
ואגב, ההיפך מהקאט הזה הוא L Cut, בו האודיו מהשוט הקודם יימשך עוד קצת, גם אחרי בקאט של התמונה.
הנה הסבר של ה-J Cut, כלומר האוברלאפ:
https://youtu.be/71TH0lCWZ64
דוגמאות של קאטים עם אוברלאפ מסרטים מפורסמים:
https://youtu.be/tLm1mhrCws4
דוגמה לחיבור בין סצנות בעזרת קול שנשמע בהתחלה כקריינות (Voice over) ומתגלה בקאט כאוברלאפ:
https://youtu.be/k4rOv7EAxRc
נסחף? - לבנאי רוברט אלטמן יש חיבה לאוברלאפים על דיאלוגים שלמים, ממש שכבות של טקסטים:
https://youtu.be/WFiXAgwuaJI
שיעור קצר באוברלאפ של תמונה בחפיפת פעולות:
https://youtu.be/cRcfHkPDt5I
וכך זה נראה בסצנת מרדף:
https://youtu.be/18gHV15iNLE
מהי השקיפות של ה"סופר אימפוז" בקולנוע?
"סופר-אימפוז" (Super impose) היא טכניקה שמאפשרת שקיפות, כשרואים תמונה אחת מבעד לתמונה השנייה. טכניקה זו פותחה לראשונה בסוף המאה ה-18 על ידי אטיין רוברטסון ופיליפשטל, מפתחי הפנטזמגוריה.
בקולנוע השתמשו בטכניקה הזו כבר מהתחלה לדברים רבים, החל מדמויות מעופפות כמו סופרמן (על ידי הדבקה של צילום שלו בתנוחת התעופפות על רקע סרטון של השמיים) ועד לשיחות של אדם עם בן דמותו או התאום שלו, בסרטים שונים.
שימוש נפוץ לשקיפות שהאפקט הזה מספק הוא לשקף מחשבות או זכרונות שעולים בראשו של אדם. כך רואים למשל את פניו (בקלוז אפ - צילום מקרוב), כשהפנים שקופות ודרכן רואים אירועים שבהם הוא נזכר או רעיונות שעולים בראשו.
לשלב הבא בתולדות הקולנוע - ראו באאוריקה את תגית "עקרון התמדת המראה".
הנה סרטון שמדגים את השקיפות של הסופר אימפוז הקולנועי:
http://youtu.be/s_8I6idVM9c
כיום יש שיטות עריכה לסופר אימפוז שמאפשרות לשחקן לגלם שתי דמויות זהות שמדברות זו עם זו:
http://youtu.be/4LezBxv_GpI
מה האפקט של האוטו טיון בשירה ולפופ בכלל?
ב-2014, כשהודלף לרשת ערוץ שירה אולפני וגולמי של בריטני ספירס, נדהמו מיליוני מעריצים לשמוע את השירה המזעזעת של אושיית הפופ של הניינטיז. התוצאה הסופית הייתה כמובן מתוקתקת וללא צל של זיוף. לזה אחראי אפקט האוטו טיון (auto tune) הדיגיטלי.
תכונתו המרכזית של האפקט היא היותו מחליף צלילים אוטומטי, המתקן את גובה הצליל המושר. האפקט מנתח בזמן אמת את גובה הצלילים של השירה המוקלטת ומתאים כל צליל באופן אוטומטי כך שיהיה מכוון לגובה הנכון. מדובר בכלי שימושי מאוד המסייע לזמרים שמתקשים לדייק בתווים הנכונים. בכוונון אוטומטי, האוטו טיון אפשר גם לזמרים מתחילים, חסרי ניסיון או "זייפנים כרוניים" להשיג שירה מקצועית למדי.
אפקט האוטו-טיון הוא סוג של כלי מבוסס תוכנה, המתקן זיופים בשירה, בהפעלה ידנית או אוטומטית. התוכנה פותחה עבור תעשיית המוזיקה, כדי שתתקן זיופים, כלומר תתקן את גובה הצלילים המושרים וכך תשפר את הקלטות הקול של זמרים. כוונון אוטומטי מאפשר לו לשנות את גובה הצליל של השירה, בכדי להשיג את הצלילים הרצויים, ללא זיופים.
את האוטוטיון רובנו לא מכירים. מרבית מי שאינם בתעשיית המוסיקה לא מכירים אותו, אבל כיום אין אולפן הקלטות בעולם שלא משתמש בו.
אבל איך זה קרה?
כשיצא האפקט לשוק, הוא נמכר בקושי ובעיקר למעט אולפני הקלטות. אבל השיר Believe בביצוע המטורף של הזמרת שר, מגדולות הזמרות המזדקנות של הסיקסטיז, חשף אותו לציבור, כשעל הדרך הוא מתחיל מיני מהפכה בעולם הפופ, כששהסאונד המתכתי יהפוך לאפקט של התקופה.
אותו סאונד ייוולד כמעט בטעות. הטכנאי של שר, תוך כדי משחק עם האוטו-טיון, סובב את הכפתור עד הסוף והקול שלה בערוץ השירה נשמע לפתע אחר וחסר תקדים. בעצה אחת עם שר הוא שילב את זה במיקס וההתלהבות של המפיקים נתנה את האישור להוציא את הסינגל עם השירה הזו.
כך נחשפו חובבי מוסיקה לאוטו-טיון לראשונה ב-Believe. אפילו המקצוענים שבהם לא הבינו בדיוק מה הם שומעים. איש לא הכיר אז את הצליל הרובוטי או העתידני שהיה לקול של שר והאפקט, תרתי משמע, היה מטורף. הסאונד החדש יקבל את הכינוי "אפקט שר".
אחרי שר וג'ניפר לופז, ששילבה אותו בלהיטה הגדול "If You Had My Love", הגיעו השמות הכי חמים בעולם ההיפ הופ. ראפרים כמו סנופ דוג, קניה ווסט וליל וויין היו מהראשונים לעשות איתו פלאים, היה גם טי פיין וכמובן JAY-Z וכולם מאמצים את האוטוטיון במהירות אדירה. בהיפ הופ הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהמעבר ההדרגתי מראפ דיבורי למלודי יותר.
אם אפקטים כמו הטוקבוקס (Talkbox) והווקודר (Vocoder) הקנו לשירים תחושת רטרו, ה-Auto-Tune הפך את ערוץ השירה האוטוטיוני לכלי חובה בלהיטי פופ עתידני.
וכך יצא שטכנולוגיה שפותחה כדי לתקן זיופים בהקלטות קוליות, הפכה לכלי יצירתי עבור אמנים ווקאליים ואמצעי ליצירת אפקטים קוליים ייחודיים. הסתבר שמשחק עם הכפתורים שלו השיג שינויי צליל בשירה, שיכולים לנוע משיפורים עדינים מאוד לקולות רובוטיים במיוחד.
כיום, האפקט הזה כבר לא נחשב באולפנים למילה גסה וזמרים לא מנסים להסתיר שהשתמש בו בהקלטות. למעשה, הוא הפך למעין פוטושופ עצלני לזייפנים, או פילטר סטייל אינסטגרם לזמרים לא מנוסים או אפילו עצלים ובמקביל לחותם הסאונד הנוצץ של התקופה, חלק בלתי נפרד מהצליל העכשווי וסוג של סטנדרט עדכני לערוצי שירה באולפנים.
השימוש בו פשוט יחסית ואפשר להחיל אותו גם על שירה בזמן אמת, בהופעה חיה, וגם על שירה מוקלטת בשלב המיקס, באולפן. אמנים ומפיקים משתמשים בו כדי לתת מגע ייחודי לשירה וליצור צליל מקורי ואחר. זה מאפשר להם לחקור ז'אנרים שונים ולהתנסות בגווני שירה חדשים וחסרי תקדים ואה... על הדרך לתקן קלות גם את הזיופים שלהם.
כך משתמשים באוטו טיון פועל ומתקן את הזיופים לכל כוכבי הפופ:
https://youtu.be/HGiaAiIELME
הזמרת שר שהפכה את אוטו טיון ב-1998 לאפקט בהקלטה והכירה אותו לעולם כולו:
https://youtu.be/nZXRV4MezEw
בריטני ספירס בלי ועם אוטו טיון:
https://youtu.be/wXj_drMCudA
הטכנאי-מפיק של שר שהשתמש בהגזמת האוטו-טיון כאפקט:
https://youtu.be/ScxV4iozqnQ
הדרך בה אוטו טון פועל:
https://youtu.be/Aawg3-NzKR8
עלייתו והתייצבותו של האוטו טיון:
https://youtu.be/VFNKdXenbIw?long=yes
ותדירויות ותיקונן - כך עובד האוטו טיון פיזיקלית:
https://youtu.be/9OUgXFZ_WeY?long=yes
מהו פלאשבק בקולנוע?
פלאשבק היא טכניקה בעריכת סרטי קולנוע שבה קוטעים את רצף השוטים המייצגים בסרט את ההווה (זמן ההתרחשות של העלילה) ומציגים שוטים שבהם נראה העבר.
לרוב מטרת הפלאשבק בסרטים היא להציג זכרונות מהעבר, תמונות ילדות וכדומה. מה שיוצג בפלאשבק נועד בדרך כלל להבהיר את המוטיבציות, את מה שמניע את הגיבורים, מה שרודף אותם מהעבר וגורם להם לעשות דברים במהלך העלילה וכדומה.
יוצרי הסרט ישתמשו לרוב בשינוי צבע או סוג של אפקט שיציג תמונה שונה במעט, כך שיובהר לצופה ההבדל שבין מה שקורה בהווה של הסרט ומה שמוצג מהעבר.
הנה פלאשבק בסרט "רשומון" של אקירה קורוסאווה:
https://youtu.be/xCZ9TguVOIA
פלאשבק ב"אזרח קיין" שמתחבר לוואן שוט ארוך ומיוחד:
https://youtu.be/6gbgep7wF9w
בפלאשבק בסרט "Old Boy" שמציג מישהו שנזכר בחוויה קשה:
https://youtu.be/CybajmsWfVI
והנה פלאשבק עם זכרונות של זוג מההיכרות שלהם:
http://youtu.be/XBuFsKSSrMU
ההד בטבע מתרחש כתוצאה מהחזרת הקול. בהופעות ובהקלטות שומעים הד שמיוצר באופן דומה, אבל במקום להחזיר את הקול על ידי קיר גדול, הוא מושמע שוב באמצעים אלקטרוניים. מכשיר הקלטה דיגיטלי מקליט את הקול ומשמיע אותו שוב, אחרי זמן קצר. אבל בניגוד לטבע, שם ההד חלש מהקור המקורי, המכשיר הדיגיטלי יכול להשמיע את הצליל בצורה כזו, מבלי שההד ייחלש והוא יכול להמשיך ולחזור שוב ושוב לעד..
בעולם המוסיקה נקרא מכשיר ההדהוד על שם המילה האנגלית "אקו".
הנה "Is there anybody out there" שיר ידוע של "פינק פלויד" עם הד ב-2:33 שיוצר בדידות:
https://youtu.be/WzluxfkYhrQ
שיר מרובה אקו יכול ליצור גם אווירת חלום:
https://youtu.be/WS2LCqF_PL0
זמרת ש"לא סומכת על האפקט" ומחקה בקולה שלה את האפקט:
http://youtu.be/AjEGTRIXv_I
היום מייצרים אקו ודיליי, שהם הד והדהוד, באופן דיגיטלי:
https://youtu.be/N8n1Mtcag4w
והאפקט הזה ואחרים בהופעה חיה:
https://youtu.be/S4ceye8_eus?qr=yes
מי לא מכיר את הדיסטורשן (Distortion) - הצליל הצרוד, המעוות בעוצמה רבה של הגיטרה, זה שיוצא ממגבר המכוון חזק מדי או שמרוב אפקט הוא צרוד עד צווחני. הצליל הזה הפך את הרוק הכבד למה שהוא ואת ג'ימי הנדריקס למלך המוכתר של הגיטריסטים.
בואו נתחיל בלדעת שהדיסטורשן הוא בכלל אפקט המשמש גיטריסטים לנגינת גיטרה חשמלית צווחנית או רועמת בסאונד שהפך לצליל של הרוק.
בשנות ה-70 הדיסטורשן הופך אבן יסוד בסגנונות הרוק הרועשים של הרוק הכבד, ההבי מטאל ואחר כך הפאנק. באייטיז, כלומר שנות ה-80, הוא נרגע מעט, לנוכח סגנונות אלקטרוניים שזוכים להצלחה שלדיסטורשן אין בה מקום.
אבל בניינטיז, שנות ה-90, הוא חוזר בגדול עם סגנונות ה"נויז" והגראנג' ולהקות כמו מטאליקה ו"Guns and Roses" שמפציצות אצטדיונים במטוסי תובלה עמוסי מגברים ורמקולים ענקיים שהופכים אותו לרעידת אדמה.
#אבל איך הכל התחיל? איך הדיסטורשן נולד?
מספרים שבשנת 1951 מפציע בטעות צליל דיסטורשן, בהופעה של אייק טרנר, לימים מי שיגלו שהיה בעלה המכה של פצצת הסול טינה טרנר. צליל הדיסטורשן שלו אז היה תוצאה של מגבר שנפגע בהובלה וצלילו נפגע.
ארבע שנים אחר כך, ב-1955, היה זה חלוץ הרוקנ'רול צ'אק ברי ששומעים אצלו בשיר Maybelline צליל דיסטורשן. הוא נבע מעומס חשמלי על שפופרות מגבר המנורות של הגיטרה שלו, אבל גם הוא נחרת בזיכרון ההיסטוריוני של הרוק.
ב־1962 מייצר אורוויל רודס, מוסיקאי חובב אלקטרוניקה, קופסה עם אפקט שנקראה "פאז בוקס" (Fuzz Box). בכך הוא נעתר ללהקת רוק שהוציאה מיד אחר כך תקליט עם ה"פאז". האפקט החדש, צרוד ומעין דיסטורשן עדין יותר, הופך במהירות לאופנתי אצל נגני רוק ויפלס את הדרך לצלילים מעוותים של גיטרת דיסטורשן אמיתית.
במקביל, באנגליה כולם נחשפים לדיסטורשן ב-1964, כשלהקת הקינקס המצליחה מוציאה את "You Really Got Me". את האפקט אצלם יצר קיצוץ חלק מהמגבר של הגיטריסט שלהם, שיצר עומס יתר וסאונד של דיסטורשן. הלהקה היא להיט עצום בבריטניה, אבל באמריקה כמעט לא שמעו עליהם עד היום. פספוס. הם ענקי רוק אמיתיים.
באותו זמן באמריקה ג'ימי הנדריקס כבר מתחיל להשתולל על הדיסטורשן והופך אותו לחלק מהתחביר של השפה המוסיקלית שלו.
עוד קצת עם האח העדין שלו - ב-1965 הרולינג סטונז מוציאים את להיט הענק שלהם, I Can't Get No Satisfaction והפאז בוקס הופך להיט בכל מקום. ב"ביטלס" פול מקרטני, יצירתי כתמיד, מנגן באס עם פאז בשיר "Think for yourself" ועושה היסטוריה.
בפסטיבל וודסטוק הנדריקס אוטוטו ינגן את ההימנון האמריקאי בדיסטורשן והעולם יצעק. טוב, אולי לא כל העולם אלא רק העולם של אמריקה הבורגנית של ההורים שלהם, אבל הנדריקס מת והדיסטורשן לא.
להיפך. הוא הפך לחלק מהצליל של הרוק, עם נוכחות כמעט בכל סגנון שאינו אלקטרוני, עד סוף המילניום. הדיסטורשן מצליח לפלס את דרכו המייבבת אפילו לקודש הקודשים של הבלוז, עם קלפטון, לד זפלין, בלומפילד, ג'ף בק וכמובן בי בי קינג.
אז הנה סיפורו וההיסטוריה של הדיסטורשן:
https://youtu.be/iYU90XajYmU
Satisfaction - להיט הפאז הגדול של הסטונז מדגים את הסאונד שהוא הכניס:
https://youtu.be/nrIPxlFzDi0
קול של "עשן על המים" יש לדיסטורשן הזה:
https://youtu.be/eu5lv2Umn3M
פאז על הבאס ב-Think For Yourself של הביטלס:
https://youtu.be/Ctm-8aaGsMc
וכל התפקידים של אותו שיר:
https://youtu.be/e79YxNeSL84
והסולואים מהגדולים בתולדות הרוק - כולם עם דיסטורשן:
https://youtu.be/rQUbnfobVMU
ההולגרמות נמצאות כבר זמן רב איתנו. בכרטיסי אשראי, מופעי בידור וסרטי קולנוע ראינו כמה מהן והשימושים ברורים. אבל זו רק ההתחלה...
בעתיד הלא רחוק נפגוש ככל הנראה בהולגרמות של קלידים באוויר, שעליהן נוכל להקיש בכדי להיכנס הביתה או כדי להקליד מסמכים במחשבי העתיד. הולוגרמות אחרות יעשירו משחקי מחשב, בשלל אפקטים שירוצו מסביבנו או דמויות שנשחק מולן או איתן. סרטים יועשרו בהולוגרמות בתלת-ממד, שירוצו ברחבי אולם הקולנוע, באולם המופעים או בחדר הצפייה שלנו בבית ויהפכו את הצפייה לחווייה שאנו נטמע בתוכה ולא נצפה בה מבחוץ.
הנה סרטון שמציג כיוונים שיתכן שנפגוש בעתיד הקרוב, במוצרים שמשלבים הולוגרמות בשימוש היומיומי:
http://youtu.be/89KxxpmMhi4
ומתיחה שמראה מה יכילו הטאבלטים של העתיד:
http://youtu.be/z1magCv4LtM
אפקט ה"טיים פריז" (Time Freeze) הוא אחד מהאפקטים הקולנועיים החדשים והמרשימים. פתאום התמונה קופאת והמצלמה משוטטת בין דמויות קפואות באמצע פעולות, ממש כמו עצירת סרט.
אבל איך עובד הטריק הזה? - הרי ברור שזה לא סתם עצירה של הסרט, כי המצלמה ממש זזה בין המשתתפים, הדמויות והפעולות שהם עשו ונקטעו להם באמצע.
אז מה קורה כאן?
השיטה הרבה יותר פשוטה ממה שנדמה. מדובר בהקפאת הפעולה של המשתתפים. הם מקבלים הוראה בנקודת זמן מסוימת וכולם עוצרים את תנועתם, בדיוק כמו שהיו, מבלי לזוז.
המצלמה באותו הזמן משוטטת בין כל המשתתפים ומסביבם והם קפואים בזמן.
מה קורה אם מישהו זז? - מאוד פשוט... מצלמים טייק נוסף.
בשנים האחרונות האפקט הזה הפך נפוץ גם אצל משתמשים וצלמים רגילים. בעשור הקודם היה רגע שלצלם אנשים בטיים פריז הפך לטרנד שסחף את האינטרנט והרשתות החברתיות.
הנה "טיים פריז" בסרטון קצר:
https://youtu.be/A9bLuVMiOXg
כך מקפיאים דמויות:
https://youtu.be/I-rGQVFyjTs?t=1m4s
טיים פריז בסרט של X-Man:
https://youtu.be/-Ly_AoLuLaI
כך תקפיאו את הזמן בעצמכם:
https://youtu.be/KHp3NdTkzGI
אפשר גם ממש להשתעשע:
https://youtu.be/5b06wwWzQgA
או לבחון איך עובדת הטכניקה הזו עם הילוך לאחור:
https://youtu.be/LsUjkQ2Waxg
לפעמים זה ממש מטורף:
https://youtu.be/O-_L9xAzbp8
ומדריך לצילום באפקט טיים פריז:
https://youtu.be/uFe1Ithuj7E?long=yes
אפקטים
בסרטים רבים התרגלנו לצפות בדמויות מעופפות, כאילו אין כוח כבידה בעולם... אם עניין אתכם לדעת איך הדמויות מתעופפות בסרטים הרי שמדובר בעוד אפקט קולנועי שנעשה עם המסך הירוק, גרין סקרין.
השיטה היא פשוטה: כבלים חזקים שמחוברים לתקרת הסטודיו מחזיקים את השחקנים באוויר. הם מבצעים את התנועות שהבמאי מדריך אותם לבצע ומצלמים את הסצנות כשמאחריהם מסך ירוק ענקי.
בשלב הבא מקבלת מחלקת המחשבים, שאחראית על האפקטים המיוחדים, את החומרים המצולמים, בשפה המקצועית קוראים להם פוטג'. אנשי האפקטים מחברים את הפוטג' לרקעים המתאימים באמצעות גרפיקת מחשב מושקעת. כך הופכים השחקנים לפתע לדמויות בעלות יכולת תעופה בלתי נתפסת... הם מעופפות על רקע הרים, ברום השמיים, או מעל הים, גורדי שחקים או נופים דימיוניים. הכל טריקים - אל תאמינו לכלום...
כך מצלמים אנשים מעופפים באולפן:
http://youtu.be/T1m0ORVdsQc
כך יצרו מסדרון ללא כבידה, באמצעות סט המתגלגל על צירו בשביל הסרט "Inception":
https://youtu.be/8PhiSSnaUKk
שחקני אפולו 13 התאמנו בתנאי אפס גרביטציה במטוס בואינג שיצר באמצעות טיסה פרבולית כ-20 שניות של חוסר משקל:
https://youtu.be/5IAAjk3QdU8
בני נוער באפריקה עושים סרט מדע בדיוני עם סמארטפונים וגרין סקרין:
https://youtu.be/D25NrAQZLng
אוסף של דמויות מעופפות מהסרטים:
http://youtu.be/OHHNkz5QIaI
מכוניות יכולות לעוף כך?
http://youtu.be/24bRtzwK4rY
וסרט עלילתי קצר על האיש המעופף:
http://youtu.be/Gj1MqHgFnmE?long=yes
אוברלאפ, או סאונד אוברלאפ (באנגלית Sound Overlap), או "גשר צליל" (Sound bridge), הוא אחד מסוגי העריכה הקלים והבסיסיים ביותר בעריכת וידאו וסרטים.
מדובר בשמות שונים של טכניקת עריכה פשוטה, שנחשבת לאחד מקסמי העריכה הקולנועית. הטריק בה הוא שהסאונד מקדים את התמונה. או במילים פשוטות - אנו שומעים את הקליפ הבא לפני שאנו רואים אותו.
לא הצלחנו להסביר? - אז יסייע לדעת שיש שם נוסף לטריק העריכה המצוין הזה והוא J Cut.
האות J שניתנה לקאט הזה מסייעת ומקלה לזכור את הרעיון שלו, כי הקצה התחתון של האות מקדים את העמוד המרכזי שלה. כך שהאות הזו מדגימה את צורת האודיו המקדים, בקאט מסוג זה.
ה-J קאט מציע דרך נפלאה ליצור מעבר חלק בין שוטים. ההשפעה שלו עדינה, אבל ממש יעילה. כי ב-J Cut הקאט של הסאונד לא חופף לקאט של התמונה. השמע של השוט הבא, או הקליפ הבא, יכנס לקליפ הראשון לפני שיבוא הקאט בתמונה ונראה את השוט הבא.
"אוברלאפ" פירושו בעברית "חופף". האוברלאפ של סאונד משמש כדי לרכך את הקאט ולעשות אותו מעניין יותר, טבעי, או סתם פחות מורגש. הוא גם שימושי כשרוצים לחבר שוט לדברים שיתנו את התגובה עליו, או לעבור לשוט הבא, עם רמיזה מוקדמת למה שתכף נראה.
בסרטים תיעודיים ישתמשו בו לא פעם, כדי לחבר את המרואיין אל השוטים של הזכרונות, צילומי החוץ וכדומה.
ואגב, ההיפך מהקאט הזה הוא L Cut, בו האודיו מהשוט הקודם יימשך עוד קצת, גם אחרי בקאט של התמונה.
הנה הסבר של ה-J Cut, כלומר האוברלאפ:
https://youtu.be/71TH0lCWZ64
דוגמאות של קאטים עם אוברלאפ מסרטים מפורסמים:
https://youtu.be/tLm1mhrCws4
דוגמה לחיבור בין סצנות בעזרת קול שנשמע בהתחלה כקריינות (Voice over) ומתגלה בקאט כאוברלאפ:
https://youtu.be/k4rOv7EAxRc
נסחף? - לבנאי רוברט אלטמן יש חיבה לאוברלאפים על דיאלוגים שלמים, ממש שכבות של טקסטים:
https://youtu.be/WFiXAgwuaJI
שיעור קצר באוברלאפ של תמונה בחפיפת פעולות:
https://youtu.be/cRcfHkPDt5I
וכך זה נראה בסצנת מרדף:
https://youtu.be/18gHV15iNLE
"סופר-אימפוז" (Super impose) היא טכניקה שמאפשרת שקיפות, כשרואים תמונה אחת מבעד לתמונה השנייה. טכניקה זו פותחה לראשונה בסוף המאה ה-18 על ידי אטיין רוברטסון ופיליפשטל, מפתחי הפנטזמגוריה.
בקולנוע השתמשו בטכניקה הזו כבר מהתחלה לדברים רבים, החל מדמויות מעופפות כמו סופרמן (על ידי הדבקה של צילום שלו בתנוחת התעופפות על רקע סרטון של השמיים) ועד לשיחות של אדם עם בן דמותו או התאום שלו, בסרטים שונים.
שימוש נפוץ לשקיפות שהאפקט הזה מספק הוא לשקף מחשבות או זכרונות שעולים בראשו של אדם. כך רואים למשל את פניו (בקלוז אפ - צילום מקרוב), כשהפנים שקופות ודרכן רואים אירועים שבהם הוא נזכר או רעיונות שעולים בראשו.
לשלב הבא בתולדות הקולנוע - ראו באאוריקה את תגית "עקרון התמדת המראה".
הנה סרטון שמדגים את השקיפות של הסופר אימפוז הקולנועי:
http://youtu.be/s_8I6idVM9c
כיום יש שיטות עריכה לסופר אימפוז שמאפשרות לשחקן לגלם שתי דמויות זהות שמדברות זו עם זו:
http://youtu.be/4LezBxv_GpI
ב-2014, כשהודלף לרשת ערוץ שירה אולפני וגולמי של בריטני ספירס, נדהמו מיליוני מעריצים לשמוע את השירה המזעזעת של אושיית הפופ של הניינטיז. התוצאה הסופית הייתה כמובן מתוקתקת וללא צל של זיוף. לזה אחראי אפקט האוטו טיון (auto tune) הדיגיטלי.
תכונתו המרכזית של האפקט היא היותו מחליף צלילים אוטומטי, המתקן את גובה הצליל המושר. האפקט מנתח בזמן אמת את גובה הצלילים של השירה המוקלטת ומתאים כל צליל באופן אוטומטי כך שיהיה מכוון לגובה הנכון. מדובר בכלי שימושי מאוד המסייע לזמרים שמתקשים לדייק בתווים הנכונים. בכוונון אוטומטי, האוטו טיון אפשר גם לזמרים מתחילים, חסרי ניסיון או "זייפנים כרוניים" להשיג שירה מקצועית למדי.
אפקט האוטו-טיון הוא סוג של כלי מבוסס תוכנה, המתקן זיופים בשירה, בהפעלה ידנית או אוטומטית. התוכנה פותחה עבור תעשיית המוזיקה, כדי שתתקן זיופים, כלומר תתקן את גובה הצלילים המושרים וכך תשפר את הקלטות הקול של זמרים. כוונון אוטומטי מאפשר לו לשנות את גובה הצליל של השירה, בכדי להשיג את הצלילים הרצויים, ללא זיופים.
את האוטוטיון רובנו לא מכירים. מרבית מי שאינם בתעשיית המוסיקה לא מכירים אותו, אבל כיום אין אולפן הקלטות בעולם שלא משתמש בו.
אבל איך זה קרה?
כשיצא האפקט לשוק, הוא נמכר בקושי ובעיקר למעט אולפני הקלטות. אבל השיר Believe בביצוע המטורף של הזמרת שר, מגדולות הזמרות המזדקנות של הסיקסטיז, חשף אותו לציבור, כשעל הדרך הוא מתחיל מיני מהפכה בעולם הפופ, כששהסאונד המתכתי יהפוך לאפקט של התקופה.
אותו סאונד ייוולד כמעט בטעות. הטכנאי של שר, תוך כדי משחק עם האוטו-טיון, סובב את הכפתור עד הסוף והקול שלה בערוץ השירה נשמע לפתע אחר וחסר תקדים. בעצה אחת עם שר הוא שילב את זה במיקס וההתלהבות של המפיקים נתנה את האישור להוציא את הסינגל עם השירה הזו.
כך נחשפו חובבי מוסיקה לאוטו-טיון לראשונה ב-Believe. אפילו המקצוענים שבהם לא הבינו בדיוק מה הם שומעים. איש לא הכיר אז את הצליל הרובוטי או העתידני שהיה לקול של שר והאפקט, תרתי משמע, היה מטורף. הסאונד החדש יקבל את הכינוי "אפקט שר".
אחרי שר וג'ניפר לופז, ששילבה אותו בלהיטה הגדול "If You Had My Love", הגיעו השמות הכי חמים בעולם ההיפ הופ. ראפרים כמו סנופ דוג, קניה ווסט וליל וויין היו מהראשונים לעשות איתו פלאים, היה גם טי פיין וכמובן JAY-Z וכולם מאמצים את האוטוטיון במהירות אדירה. בהיפ הופ הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהמעבר ההדרגתי מראפ דיבורי למלודי יותר.
אם אפקטים כמו הטוקבוקס (Talkbox) והווקודר (Vocoder) הקנו לשירים תחושת רטרו, ה-Auto-Tune הפך את ערוץ השירה האוטוטיוני לכלי חובה בלהיטי פופ עתידני.
וכך יצא שטכנולוגיה שפותחה כדי לתקן זיופים בהקלטות קוליות, הפכה לכלי יצירתי עבור אמנים ווקאליים ואמצעי ליצירת אפקטים קוליים ייחודיים. הסתבר שמשחק עם הכפתורים שלו השיג שינויי צליל בשירה, שיכולים לנוע משיפורים עדינים מאוד לקולות רובוטיים במיוחד.
כיום, האפקט הזה כבר לא נחשב באולפנים למילה גסה וזמרים לא מנסים להסתיר שהשתמש בו בהקלטות. למעשה, הוא הפך למעין פוטושופ עצלני לזייפנים, או פילטר סטייל אינסטגרם לזמרים לא מנוסים או אפילו עצלים ובמקביל לחותם הסאונד הנוצץ של התקופה, חלק בלתי נפרד מהצליל העכשווי וסוג של סטנדרט עדכני לערוצי שירה באולפנים.
השימוש בו פשוט יחסית ואפשר להחיל אותו גם על שירה בזמן אמת, בהופעה חיה, וגם על שירה מוקלטת בשלב המיקס, באולפן. אמנים ומפיקים משתמשים בו כדי לתת מגע ייחודי לשירה וליצור צליל מקורי ואחר. זה מאפשר להם לחקור ז'אנרים שונים ולהתנסות בגווני שירה חדשים וחסרי תקדים ואה... על הדרך לתקן קלות גם את הזיופים שלהם.
כך משתמשים באוטו טיון פועל ומתקן את הזיופים לכל כוכבי הפופ:
https://youtu.be/HGiaAiIELME
הזמרת שר שהפכה את אוטו טיון ב-1998 לאפקט בהקלטה והכירה אותו לעולם כולו:
https://youtu.be/nZXRV4MezEw
בריטני ספירס בלי ועם אוטו טיון:
https://youtu.be/wXj_drMCudA
הטכנאי-מפיק של שר שהשתמש בהגזמת האוטו-טיון כאפקט:
https://youtu.be/ScxV4iozqnQ
הדרך בה אוטו טון פועל:
https://youtu.be/Aawg3-NzKR8
עלייתו והתייצבותו של האוטו טיון:
https://youtu.be/VFNKdXenbIw?long=yes
ותדירויות ותיקונן - כך עובד האוטו טיון פיזיקלית:
https://youtu.be/9OUgXFZ_WeY?long=yes
פלאשבק היא טכניקה בעריכת סרטי קולנוע שבה קוטעים את רצף השוטים המייצגים בסרט את ההווה (זמן ההתרחשות של העלילה) ומציגים שוטים שבהם נראה העבר.
לרוב מטרת הפלאשבק בסרטים היא להציג זכרונות מהעבר, תמונות ילדות וכדומה. מה שיוצג בפלאשבק נועד בדרך כלל להבהיר את המוטיבציות, את מה שמניע את הגיבורים, מה שרודף אותם מהעבר וגורם להם לעשות דברים במהלך העלילה וכדומה.
יוצרי הסרט ישתמשו לרוב בשינוי צבע או סוג של אפקט שיציג תמונה שונה במעט, כך שיובהר לצופה ההבדל שבין מה שקורה בהווה של הסרט ומה שמוצג מהעבר.
הנה פלאשבק בסרט "רשומון" של אקירה קורוסאווה:
https://youtu.be/xCZ9TguVOIA
פלאשבק ב"אזרח קיין" שמתחבר לוואן שוט ארוך ומיוחד:
https://youtu.be/6gbgep7wF9w
בפלאשבק בסרט "Old Boy" שמציג מישהו שנזכר בחוויה קשה:
https://youtu.be/CybajmsWfVI
והנה פלאשבק עם זכרונות של זוג מההיכרות שלהם:
http://youtu.be/XBuFsKSSrMU
מה תורמים אפקטים מיוחדים לקולנוע?
האפקטים המיוחדים (Special effects) הם מראות קולנועיים שקשה או בלתי אפשרי להשיג בצילום והם מיוצרים על ידי היוצרים במיוחד, כדי לתרום לסרט.
האפקטים המיוחדים יכולים להיות פיזיים או כאלה שיוצרו על ידי מחשב. האפקטים הפיזיים הם אפקטים מיוחדים שמדמים אירועים, בסרטי פעולה למשל, כמו שרפות, פיצוצים, הרס בניינים וכו' ונוצרים על ידי חומרים שמדמים את הדבר האמיתי, כמו עשן, חומרי נפץ וכדומה.
לפעמים נדרשים השחקנים או הכפילים שלהם, להיכנס אל תוך הלהבות ואפילו להצית את עצמם. במקרים כאלה הם נעזרים בבגדים חסיני אש, המגינים עליהם עד שצילום השוט מסתיים. מיד עם סיום הצילום של השוט, מכבים אנשי האפקטים המיוחדים את הלהבות, בעזרת מטפי אש.
גם כשמצלמים פיצוץ, עושים אנשי ה"ספיישל אפקטס" חישובים בכדי לזהות בדיוק את כמות חומר הנפץ, איפה ימוקם ומתי יבוצע הפיצוץ, כך שמצד אחד הוא ייתן מראה של פיצוץ אמיתי, אך מצד שני לא יסכן את השחקנים, הכפילים, או את צוות הצילום.
אפקטים ממוחשבים, לעומת זאת, יוצרים דברים ופעולות שלא ניתן, יקר מאוד או קשה ליצור באופן פיזי. שוטים קולנועיים כמו למשל מסעות לחלל, הרס כדור הארץ, אסון המוני וכדומה הם בדיוק הדברים שבשבילם מחשב רב עוצמה הוא המתאים. במקרים אחרים משמשים אפקטים ממוחשבים להוספה של עצמים לפריים המצולם, או להסרה של אובייקטים שנכללו בו וכדומה.
כך עשו אפקטים מיוחדים בסרטים של פעם:
https://youtu.be/oBSpuZDKaKI
דוגמאות נהדרות מתולדות האפקטים המיוחדים בקולנוע:
https://youtu.be/0BYovvLhy7A
לא כל האפקטים המיוחדים נעשים על ידי מחשב:
http://youtu.be/qvwqv2NUFCU
עד כמה האפקטים לא הופכים סרט לטוב:
https://youtu.be/hMRMKWxbULs
האפקטים המיוחדים בטרילוגיית המטריקס:
https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
כך למשל יצרו את היופי המופלא של הסרט חיי פיי:
https://youtu.be/PRE1Ot1sLTc
תמונות שמדגימות לפני ואחרי אפקטים מיוחדים בסרטים מפורסמים:
http://youtu.be/NKZUo0NaKT4
וכמה סרטים לפני ואחרי האפקטים המיוחדים:
https://youtu.be/QbLMom6Qt0c?long=yes
האפקטים המיוחדים (Special effects) הם מראות קולנועיים שקשה או בלתי אפשרי להשיג בצילום והם מיוצרים על ידי היוצרים במיוחד, כדי לתרום לסרט.
האפקטים המיוחדים יכולים להיות פיזיים או כאלה שיוצרו על ידי מחשב. האפקטים הפיזיים הם אפקטים מיוחדים שמדמים אירועים, בסרטי פעולה למשל, כמו שרפות, פיצוצים, הרס בניינים וכו' ונוצרים על ידי חומרים שמדמים את הדבר האמיתי, כמו עשן, חומרי נפץ וכדומה.
לפעמים נדרשים השחקנים או הכפילים שלהם, להיכנס אל תוך הלהבות ואפילו להצית את עצמם. במקרים כאלה הם נעזרים בבגדים חסיני אש, המגינים עליהם עד שצילום השוט מסתיים. מיד עם סיום הצילום של השוט, מכבים אנשי האפקטים המיוחדים את הלהבות, בעזרת מטפי אש.
גם כשמצלמים פיצוץ, עושים אנשי ה"ספיישל אפקטס" חישובים בכדי לזהות בדיוק את כמות חומר הנפץ, איפה ימוקם ומתי יבוצע הפיצוץ, כך שמצד אחד הוא ייתן מראה של פיצוץ אמיתי, אך מצד שני לא יסכן את השחקנים, הכפילים, או את צוות הצילום.
אפקטים ממוחשבים, לעומת זאת, יוצרים דברים ופעולות שלא ניתן, יקר מאוד או קשה ליצור באופן פיזי. שוטים קולנועיים כמו למשל מסעות לחלל, הרס כדור הארץ, אסון המוני וכדומה הם בדיוק הדברים שבשבילם מחשב רב עוצמה הוא המתאים. במקרים אחרים משמשים אפקטים ממוחשבים להוספה של עצמים לפריים המצולם, או להסרה של אובייקטים שנכללו בו וכדומה.
כך עשו אפקטים מיוחדים בסרטים של פעם:
https://youtu.be/oBSpuZDKaKI
דוגמאות נהדרות מתולדות האפקטים המיוחדים בקולנוע:
https://youtu.be/0BYovvLhy7A
לא כל האפקטים המיוחדים נעשים על ידי מחשב:
http://youtu.be/qvwqv2NUFCU
עד כמה האפקטים לא הופכים סרט לטוב:
https://youtu.be/hMRMKWxbULs
האפקטים המיוחדים בטרילוגיית המטריקס:
https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
כך למשל יצרו את היופי המופלא של הסרט חיי פיי:
https://youtu.be/PRE1Ot1sLTc
תמונות שמדגימות לפני ואחרי אפקטים מיוחדים בסרטים מפורסמים:
http://youtu.be/NKZUo0NaKT4
וכמה סרטים לפני ואחרי האפקטים המיוחדים:
https://youtu.be/QbLMom6Qt0c?long=yes
מה חשוב בסרט "אוניית הקרב פוטיומקין"?
הסרט הרוסי "אוניית הקרב פוטיומקין" (Battleship Potemkin) של הבמאי סרגיי אייזנשטיין, הוא מהסרטים המפורסמים והחשובים בקולנוע המוקדם. הסרט, שנעשה בשנת 1925, הוא מהסרטים הטובים בתולדות הקולנוע. בתערוכה העולמית של בריסל, ב-1958, הוא אף הוכתר כסרט הטוב ביותר של כל הזמנים.
בסרט הוצגה מהפכת הנפל של 1905, מהפכה שנכשלה אמנם, אך בדיעבד נחשבת לחזרה הגנרלית לקראת המהפכה הבולשביקית של שנת 1917. אייזנשטיין הציג את מהפכת הנפל דרך אירוע היסטורי זניח יחסית, של מרד באונייה אחת. במקום לשחזר אירועים רבי-משמעות ועתירי נפגעים מהאירוע ההיסטורי, הוא יצר דרמה רבת-משמעות וסוחפת, שמציגה את הפרט הרוסי למול השלטון המדכא של הצאר.
בסרט טובחים חיילי הצאר בהמונים שבאים לעודד את המלחים המורדים מהאונייה פוטיומקין. אייזנשטיין מנגיד את התנועה המסודרת של חיילי הצאר אל מול הבלגן והכאוס של ההמון. גם פני ההמון המביעות מגוון של רגשות ותחושות, מנוגדות לפנים הקפואות של החיילים, שהופכות אותם למכונות הרג וחסרי צלם האנוש.
במיוחד ידועה מהסרט "סצנת המדרגות", שבה מתדרדרת עגלת תינוק במורד המדרגות של העיר אודסה. לאחר שהאם מתה מכדור של החיילים. אין ניגוד גדול מזה, בין תינוק לבין חיילים קשוחים. אין אי-צדק בולט מזה, שבו משלם התינוק על הרצון לחופש של האזרחים, מידיו של שליט אכזר ומנוכר לעמו. הסצנה הזו הפכה לאחת הידועות בהיסטוריה של הקולנוע וסרטים שונים מצטטים אותה ועושים לה מחוות שונות ומשונות.
בסרט חקר אייזנשטיין את רעיון המונטאז' (Montage), בעברית: טכניקת מצרף, ושיכלל אותו במיוחד. המונטאז' הוא רצף דימויים, שאין ביניהם קשר הכרחי, של זמן או מקום, אבל ביחד הם יוצרים משמעות מסוימת ותורמים לעלילה. היוצר בחר לערוך את הסרט עם הרבה מונטאז'ים, כך שהוא יביא את הצופים לתגובה רגשית מסוימת, של סימפטיה למלחים המורדים ושנאה כלפי השלטונות הנלחמים והורגים בהם. בדרך זו הציג אייזנשטיין את הפרט הנרמס תחת מגפי השלטון המדכא של הצאר. בכך שרת את האידיאולוגיה הסובייטית שהניעה אותו ואת חבריו הקולנוענים שסיימו את בית הספר לקולנוע קולשוב. הללו הרבו לחקור את ההשפעה שיש לסרטי קולנוע על קהל הצופים וכיצד הם יכולים להשתמש בהם כדי להשיג השפעות שכאלה.
עוד טכניקה מעניינת שפיתח אייזנשטיין בסרט הזה הוא ה"קלוז-אפ בזמן" (Close-Up in Time), טכניקת עריכה בקולנוע שבה נראה שוט מסוים בסרט שוב ושוב. מטרתו היא להמחיש ולהדגיש את החשיבות של הרגע בעלילה והמתח שהוא יוצר.
הנה קדימון הסרט "אוניית הקרב פוטיומקין":
https://youtu.be/kS5kzTbNKjs
הקלוז-אפ בזמן בסצנת שבירת הצלחת, החוזרת כמה פעמים, שבסרט:
http://youtu.be/ZeSYXHqw32Q
המחווה המפורסמת ביותר למדרגות בסרט "הבלתי משוחדים":
https://youtu.be/QJpRSf4q-hI
סצנת נפילת העגלה במדרגות פוטיומקין שבנמל אודסה:
https://youtu.be/s71vmKc6HkE?long=yes
ניתוח העריכה המהפכנית ופורצת הדרך שבסרט:
https://youtu.be/g5WbeoP_B8E?long=yes
והמון המחוות מסרטי קולנוע לסצנת המדרגות מאוניית הקרב פוטיומקין:
https://youtu.be/yH1tO2D3LCI?long=yes
הסרט הרוסי "אוניית הקרב פוטיומקין" (Battleship Potemkin) של הבמאי סרגיי אייזנשטיין, הוא מהסרטים המפורסמים והחשובים בקולנוע המוקדם. הסרט, שנעשה בשנת 1925, הוא מהסרטים הטובים בתולדות הקולנוע. בתערוכה העולמית של בריסל, ב-1958, הוא אף הוכתר כסרט הטוב ביותר של כל הזמנים.
בסרט הוצגה מהפכת הנפל של 1905, מהפכה שנכשלה אמנם, אך בדיעבד נחשבת לחזרה הגנרלית לקראת המהפכה הבולשביקית של שנת 1917. אייזנשטיין הציג את מהפכת הנפל דרך אירוע היסטורי זניח יחסית, של מרד באונייה אחת. במקום לשחזר אירועים רבי-משמעות ועתירי נפגעים מהאירוע ההיסטורי, הוא יצר דרמה רבת-משמעות וסוחפת, שמציגה את הפרט הרוסי למול השלטון המדכא של הצאר.
בסרט טובחים חיילי הצאר בהמונים שבאים לעודד את המלחים המורדים מהאונייה פוטיומקין. אייזנשטיין מנגיד את התנועה המסודרת של חיילי הצאר אל מול הבלגן והכאוס של ההמון. גם פני ההמון המביעות מגוון של רגשות ותחושות, מנוגדות לפנים הקפואות של החיילים, שהופכות אותם למכונות הרג וחסרי צלם האנוש.
במיוחד ידועה מהסרט "סצנת המדרגות", שבה מתדרדרת עגלת תינוק במורד המדרגות של העיר אודסה. לאחר שהאם מתה מכדור של החיילים. אין ניגוד גדול מזה, בין תינוק לבין חיילים קשוחים. אין אי-צדק בולט מזה, שבו משלם התינוק על הרצון לחופש של האזרחים, מידיו של שליט אכזר ומנוכר לעמו. הסצנה הזו הפכה לאחת הידועות בהיסטוריה של הקולנוע וסרטים שונים מצטטים אותה ועושים לה מחוות שונות ומשונות.
בסרט חקר אייזנשטיין את רעיון המונטאז' (Montage), בעברית: טכניקת מצרף, ושיכלל אותו במיוחד. המונטאז' הוא רצף דימויים, שאין ביניהם קשר הכרחי, של זמן או מקום, אבל ביחד הם יוצרים משמעות מסוימת ותורמים לעלילה. היוצר בחר לערוך את הסרט עם הרבה מונטאז'ים, כך שהוא יביא את הצופים לתגובה רגשית מסוימת, של סימפטיה למלחים המורדים ושנאה כלפי השלטונות הנלחמים והורגים בהם. בדרך זו הציג אייזנשטיין את הפרט הנרמס תחת מגפי השלטון המדכא של הצאר. בכך שרת את האידיאולוגיה הסובייטית שהניעה אותו ואת חבריו הקולנוענים שסיימו את בית הספר לקולנוע קולשוב. הללו הרבו לחקור את ההשפעה שיש לסרטי קולנוע על קהל הצופים וכיצד הם יכולים להשתמש בהם כדי להשיג השפעות שכאלה.
עוד טכניקה מעניינת שפיתח אייזנשטיין בסרט הזה הוא ה"קלוז-אפ בזמן" (Close-Up in Time), טכניקת עריכה בקולנוע שבה נראה שוט מסוים בסרט שוב ושוב. מטרתו היא להמחיש ולהדגיש את החשיבות של הרגע בעלילה והמתח שהוא יוצר.
הנה קדימון הסרט "אוניית הקרב פוטיומקין":
https://youtu.be/kS5kzTbNKjs
הקלוז-אפ בזמן בסצנת שבירת הצלחת, החוזרת כמה פעמים, שבסרט:
http://youtu.be/ZeSYXHqw32Q
המחווה המפורסמת ביותר למדרגות בסרט "הבלתי משוחדים":
https://youtu.be/QJpRSf4q-hI
סצנת נפילת העגלה במדרגות פוטיומקין שבנמל אודסה:
https://youtu.be/s71vmKc6HkE?long=yes
ניתוח העריכה המהפכנית ופורצת הדרך שבסרט:
https://youtu.be/g5WbeoP_B8E?long=yes
והמון המחוות מסרטי קולנוע לסצנת המדרגות מאוניית הקרב פוטיומקין:
https://youtu.be/yH1tO2D3LCI?long=yes
מהו צילום זמן-קליע?
שיטת הצילום של "זמן-קליע" (Bullet-Time) מגמישה את המהירות בסצנות אקשן ומציגה לאט מאד, דברים שמתרחשים במציאות במהירות הבזק. זה נעשה כדי לחזק את האפקט הדרמטי של ההתרחשות הקולנועית ובמיוחד זה מרשים כשכל זה קורה בזמן שהמצלמה ממשיכה לנוע.
בסרט "המטריקס", המהפכני מבחינת אפקטים כאלה, שולבה טכניקת זמן-הקליע ביחד עם טכניקות נוספות כמו "השוט של המטריקס", המצלם ב-360 מעלות את הדמות. כך ניתן היה להפוך סצנות כמעט שגרתיות בסרטי פעולה, למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא..
צילום זמן קליע אינו שיטת צילום בלבד. האפקט הזה מחייב עריכה משמעותית באמצעות מחשב, לאחר הצילום. תוכנות אפקטים משוכללות, כמו אפטר אפקטס (After Effects), משמשות ליצירת שכבות ותוספות, שרק עימן נוצרת התמונה המלאה והסופית שבאפקט.
הנה שיטת ה"צילום זמן-קליע" לקראת סוף הסצנה בסרט מטריקס:
https://youtu.be/bKEcElcTUMk
כמה מהמחוות שעשו לסצנה האייקונית:
https://youtu.be/hGOvIzIn2Ic
הדגמה של הוספת האפקטים המיוחדים לזמן הקליע:
https://youtu.be/VjoP1V_Oizo
כל ילד יכול לעשות את זה:
https://youtu.be/yPs68kiueEw?t=21s
וזו השיטה שבה מצלמים את זה, עם עשרות מצלמות משורשרות מסביב:
https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
שיטת הצילום של "זמן-קליע" (Bullet-Time) מגמישה את המהירות בסצנות אקשן ומציגה לאט מאד, דברים שמתרחשים במציאות במהירות הבזק. זה נעשה כדי לחזק את האפקט הדרמטי של ההתרחשות הקולנועית ובמיוחד זה מרשים כשכל זה קורה בזמן שהמצלמה ממשיכה לנוע.
בסרט "המטריקס", המהפכני מבחינת אפקטים כאלה, שולבה טכניקת זמן-הקליע ביחד עם טכניקות נוספות כמו "השוט של המטריקס", המצלם ב-360 מעלות את הדמות. כך ניתן היה להפוך סצנות כמעט שגרתיות בסרטי פעולה, למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא..
צילום זמן קליע אינו שיטת צילום בלבד. האפקט הזה מחייב עריכה משמעותית באמצעות מחשב, לאחר הצילום. תוכנות אפקטים משוכללות, כמו אפטר אפקטס (After Effects), משמשות ליצירת שכבות ותוספות, שרק עימן נוצרת התמונה המלאה והסופית שבאפקט.
הנה שיטת ה"צילום זמן-קליע" לקראת סוף הסצנה בסרט מטריקס:
https://youtu.be/bKEcElcTUMk
כמה מהמחוות שעשו לסצנה האייקונית:
https://youtu.be/hGOvIzIn2Ic
הדגמה של הוספת האפקטים המיוחדים לזמן הקליע:
https://youtu.be/VjoP1V_Oizo
כל ילד יכול לעשות את זה:
https://youtu.be/yPs68kiueEw?t=21s
וזו השיטה שבה מצלמים את זה, עם עשרות מצלמות משורשרות מסביב:
https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
מהו הצילום האיטי מאד, או פמטו צילום?
צילום איטי בסלואו מושן הוא לא חדשות. עושים זאת כבר הרבה שנים ואנו רואים אותו בסרטי קולנוע, תכניות טלוויזיה ושלל וידאו קליפים יצירתיים. אבל צילום איטי בסופר סלואו מושן הוא בהחלט חדשות מרשימות, שהולכות ונעשות משוכללות ומאפשרות.
למשל צילום ה-Super Slow motion של חברת Phantom, המאפשרת צילום עם 480-960 פריימים לשנייה וגם יותר מ-1000. הצילום בקצב פריימים לשנייה גבוה (FPS) הוא אמנם ברזולוציה מופחתת של 800X400, אבל התוצאה מרשימה ביותר גם בקצב איטי יותר.
מצלמות ה-RED Epic היקרות גם הן, יכולות לצלם בקצב של 300-400 פריים לשנייה ובאיכות גבוהה של Full-HD
חבורת ערוץ היוטיוב The Slow Mo Guys שנוהגת לצלם סרטוני מהירות סופר איטית מעולים, השוותה כמה מהירויות ומדגימה את ההבדלים ביניהן בסרטון שלמטה, עד מהירות של 10,000 פריימים לשנייה. בשוק פועלות גם המצלמות של Chronos, שמצלמות ב-343,000 פריימים לשנייה!
אבל השיא היא טכנולוגיה שמאפשרת הדמיה קיצונית, שמאפשרת לראות את העולם בטריליון פריימים לשנייה. הטכנולוגיה הזו נקראת פמטו צילום, או צילום פמטו והפירוט בה הוא כל כך גבוה, עד שהוא יכול להציג את קרני האור בתנועה. המדענים מאמינים שלא רחוק היום שנוכל להיעזר בה כדי לראות אל תוך הגוף, מבלי צורך בקרני רנטגן!
הנה מצלמת ה-Sony FS700 הפחות יקרה, שמאפשרת צילום Full HD בקצב שבין 120-240 פריים לשנייה:
https://youtu.be/iIAmN65DvKU
ועוד צילום קולנוע בהילוך איטי מאד - במצלמה של סוני:
https://youtu.be/EMewdjnAHSQ
צילומי ה-RED Epic 300 FPS test המעולה:
https://youtu.be/lCD8d4EEwUk
חבורת The Slow Mo Guys המצלמת סרטוני מהירות סופר איטית מעולים ב-Phantom:
https://youtu.be/tcQ37OfknJA
וסרטון שמדגים צילומים כאלה:
https://youtu.be/8BIEBn-Uu6I
וב-343,000FPS:
https://youtu.be/xbuvcQrAOSk
הצילום האיטי הוא נכס בצילומי טבע (עברית):
https://youtu.be/we0euiP6sJo?long=yes
והרצאת הטד שמציגה קצב של טריליון פריימים בשנייה (מתורגם):
https://youtu.be/Y_9vd4HWlVA?long=yes
צילום איטי בסלואו מושן הוא לא חדשות. עושים זאת כבר הרבה שנים ואנו רואים אותו בסרטי קולנוע, תכניות טלוויזיה ושלל וידאו קליפים יצירתיים. אבל צילום איטי בסופר סלואו מושן הוא בהחלט חדשות מרשימות, שהולכות ונעשות משוכללות ומאפשרות.
למשל צילום ה-Super Slow motion של חברת Phantom, המאפשרת צילום עם 480-960 פריימים לשנייה וגם יותר מ-1000. הצילום בקצב פריימים לשנייה גבוה (FPS) הוא אמנם ברזולוציה מופחתת של 800X400, אבל התוצאה מרשימה ביותר גם בקצב איטי יותר.
מצלמות ה-RED Epic היקרות גם הן, יכולות לצלם בקצב של 300-400 פריים לשנייה ובאיכות גבוהה של Full-HD
חבורת ערוץ היוטיוב The Slow Mo Guys שנוהגת לצלם סרטוני מהירות סופר איטית מעולים, השוותה כמה מהירויות ומדגימה את ההבדלים ביניהן בסרטון שלמטה, עד מהירות של 10,000 פריימים לשנייה. בשוק פועלות גם המצלמות של Chronos, שמצלמות ב-343,000 פריימים לשנייה!
אבל השיא היא טכנולוגיה שמאפשרת הדמיה קיצונית, שמאפשרת לראות את העולם בטריליון פריימים לשנייה. הטכנולוגיה הזו נקראת פמטו צילום, או צילום פמטו והפירוט בה הוא כל כך גבוה, עד שהוא יכול להציג את קרני האור בתנועה. המדענים מאמינים שלא רחוק היום שנוכל להיעזר בה כדי לראות אל תוך הגוף, מבלי צורך בקרני רנטגן!
הנה מצלמת ה-Sony FS700 הפחות יקרה, שמאפשרת צילום Full HD בקצב שבין 120-240 פריים לשנייה:
https://youtu.be/iIAmN65DvKU
ועוד צילום קולנוע בהילוך איטי מאד - במצלמה של סוני:
https://youtu.be/EMewdjnAHSQ
צילומי ה-RED Epic 300 FPS test המעולה:
https://youtu.be/lCD8d4EEwUk
חבורת The Slow Mo Guys המצלמת סרטוני מהירות סופר איטית מעולים ב-Phantom:
https://youtu.be/tcQ37OfknJA
וסרטון שמדגים צילומים כאלה:
https://youtu.be/8BIEBn-Uu6I
וב-343,000FPS:
https://youtu.be/xbuvcQrAOSk
הצילום האיטי הוא נכס בצילומי טבע (עברית):
https://youtu.be/we0euiP6sJo?long=yes
והרצאת הטד שמציגה קצב של טריליון פריימים בשנייה (מתורגם):
https://youtu.be/Y_9vd4HWlVA?long=yes
מהו הילוך איטי בצילום סרטים וטלוויזיה?
הילוך איטי הוא אפקט קולנועי שבו החומר המצולם מוצג באיטיות רבה. הראשון שהציג הילוך איטי בסרטים הוא הכומר האוסטרי אוגוסט מוסגר, שהשתמש באפקט כבר בתחילת המאה ה-20. ההילוך האיטי הפך מאז לכלי שימושי בתעשיית הקולנוע.
כיום עושים שימוש רב בהילוך האיטי גם בתחומים כמו צילום ספורט, צילום טבע וצילומים מדעיים.
הנה סצנת סלואו מושן מרהיבה מהסרט הקוריאני "ברוכים הבאים למקגול":
https://youtu.be/VeqojOmFr2k
טיפות מים שנופלות בהילוך איטי לתוך שלולית:
http://youtu.be/XJVR7tEv5tw?t=43s
פלייליסט של צילומים מדהימים בהילוך איטי מערוץ דיסקאברי:
https://youtu.be/yaSLaW3TRTs?list=UUjVtRqx7vMcwiBFURTcYhNw
שפתיו של אמן ביטבוקס בהילוך איטי:
http://youtu.be/e4sJa1usbns
הילוך איטי של בועות סבון:
https://youtu.be/ktvZ2Z_s4Bo?t=42s
"שיר הקתדרלה" (Cathedral Song) של טניטה טיקרם בקליפ עם המון סלואו מושן :
https://youtu.be/URflja3pE3Q
וקליפ של להקת האלקטרו פופ מהאייטיז OMD שמתחיל בהילוך איטי:
https://youtu.be/LdhYzXobHEk
הילוך איטי הוא אפקט קולנועי שבו החומר המצולם מוצג באיטיות רבה. הראשון שהציג הילוך איטי בסרטים הוא הכומר האוסטרי אוגוסט מוסגר, שהשתמש באפקט כבר בתחילת המאה ה-20. ההילוך האיטי הפך מאז לכלי שימושי בתעשיית הקולנוע.
כיום עושים שימוש רב בהילוך האיטי גם בתחומים כמו צילום ספורט, צילום טבע וצילומים מדעיים.
הנה סצנת סלואו מושן מרהיבה מהסרט הקוריאני "ברוכים הבאים למקגול":
https://youtu.be/VeqojOmFr2k
טיפות מים שנופלות בהילוך איטי לתוך שלולית:
http://youtu.be/XJVR7tEv5tw?t=43s
פלייליסט של צילומים מדהימים בהילוך איטי מערוץ דיסקאברי:
https://youtu.be/yaSLaW3TRTs?list=UUjVtRqx7vMcwiBFURTcYhNw
שפתיו של אמן ביטבוקס בהילוך איטי:
http://youtu.be/e4sJa1usbns
הילוך איטי של בועות סבון:
https://youtu.be/ktvZ2Z_s4Bo?t=42s
"שיר הקתדרלה" (Cathedral Song) של טניטה טיקרם בקליפ עם המון סלואו מושן :
https://youtu.be/URflja3pE3Q
וקליפ של להקת האלקטרו פופ מהאייטיז OMD שמתחיל בהילוך איטי:
https://youtu.be/LdhYzXobHEk
איך שחקנים מדברים עם עצמם בסרטים?
שכפול בקולנוע (Movie Cloning), או קלונינג, הוא חלק מהקסם של האפקטים המיוחדים ומהוותיקים שבהם. לא פעם אפשר לראות בסרטים שתי דמויות שמגולמות על ידי אותו שחקן, כשהן משוחחות זו עם זו. יש ששואלים כיצד עושים את זה.
אז השיטה היא כמו בהרבה אפקטים בקולנוע, לצלם עם מסך ירוק, גרין סקרין למי שרוצה לומר זאת בשפה ה"מקצועית". קודם מצלמים את השורות של דמות אחת מהמשוכפלות כשברקע יש מסך ירוק. המסך הירוק מאפשר להלביש ברקע את הסרטון השני שיצולם, עם הדמות ה"שנייה".
לאחר מכן מצלמים את השורות של הדמות השנייה. היא מנהלת דיאלוג ומדברת עם הדמות שצולמה קודם.
בשלב העריכה מצרפים את שני התפקידים ביחד, כך שייראה כאילו מדובר בשתי דמויות שונות. הדמות עם המסך הירוק מופיעה בערוץ אחד, כשהצבע הירוק מוגדר כשקוף. דרך השקיפות הזו עובר הסרטון של הדמות השנייה, זה שבערוץ שמתחת. כך הדמויות נראות כמדברות זו עם זו.
אז כשהשחקנים מדברים עם עצמם וחושבים שהם אנשים שונים, אל תתפלאו שמכנים את הקולנוע "תעשיית האשליות"...
כך שחקן משוחח עם עצמו בסרט:
http://youtu.be/vUWjWuBeb4A
סרט קצר שבו שחקן מדבר עם עצמו בילדותו. זו שיטה מעט שונה כמובן:
https://youtu.be/mh2lGBMcnC0
ככה זה נראה כשעושים את הדמות בהמון המון גרסאות:
https://youtu.be/6Kxt-4bkMdE
ומה קורה כשאפס מדבר עם עצמו מהעתיד (או לא...)
https://youtu.be/5XKIdfJZrys
סצנות הקלוננינג הכי מפורסמים בקולנוע:
https://youtu.be/rgCbIvnQDFI?long=yes
סרט הסבר ארוך על צילום דיאלוגים מוצלחים בין דמויות משוכפלות בקולנוע:
https://youtu.be/kZLrphMBYNw?long=yes
והדרכה לצילום סצמה כזו (עברית):
https://youtu.be/M9gzboCknoU?long=yes
שכפול בקולנוע (Movie Cloning), או קלונינג, הוא חלק מהקסם של האפקטים המיוחדים ומהוותיקים שבהם. לא פעם אפשר לראות בסרטים שתי דמויות שמגולמות על ידי אותו שחקן, כשהן משוחחות זו עם זו. יש ששואלים כיצד עושים את זה.
אז השיטה היא כמו בהרבה אפקטים בקולנוע, לצלם עם מסך ירוק, גרין סקרין למי שרוצה לומר זאת בשפה ה"מקצועית". קודם מצלמים את השורות של דמות אחת מהמשוכפלות כשברקע יש מסך ירוק. המסך הירוק מאפשר להלביש ברקע את הסרטון השני שיצולם, עם הדמות ה"שנייה".
לאחר מכן מצלמים את השורות של הדמות השנייה. היא מנהלת דיאלוג ומדברת עם הדמות שצולמה קודם.
בשלב העריכה מצרפים את שני התפקידים ביחד, כך שייראה כאילו מדובר בשתי דמויות שונות. הדמות עם המסך הירוק מופיעה בערוץ אחד, כשהצבע הירוק מוגדר כשקוף. דרך השקיפות הזו עובר הסרטון של הדמות השנייה, זה שבערוץ שמתחת. כך הדמויות נראות כמדברות זו עם זו.
אז כשהשחקנים מדברים עם עצמם וחושבים שהם אנשים שונים, אל תתפלאו שמכנים את הקולנוע "תעשיית האשליות"...
כך שחקן משוחח עם עצמו בסרט:
http://youtu.be/vUWjWuBeb4A
סרט קצר שבו שחקן מדבר עם עצמו בילדותו. זו שיטה מעט שונה כמובן:
https://youtu.be/mh2lGBMcnC0
ככה זה נראה כשעושים את הדמות בהמון המון גרסאות:
https://youtu.be/6Kxt-4bkMdE
ומה קורה כשאפס מדבר עם עצמו מהעתיד (או לא...)
https://youtu.be/5XKIdfJZrys
סצנות הקלוננינג הכי מפורסמים בקולנוע:
https://youtu.be/rgCbIvnQDFI?long=yes
סרט הסבר ארוך על צילום דיאלוגים מוצלחים בין דמויות משוכפלות בקולנוע:
https://youtu.be/kZLrphMBYNw?long=yes
והדרכה לצילום סצמה כזו (עברית):
https://youtu.be/M9gzboCknoU?long=yes
איך מובילים סרטים אחורה בהילוך לאחור?
הילוך לאחור הוא טכניקה מגניבה להצגה של סרט שצולם מהסוף להתחלה. מה שכל כך משעשע בזה הוא ההיפוך של האפשרויות - המון דברים שאינם אפשריים בעולם האמיתי, נראים פתאום על המסך. אם עושים עבודה טובה ויצירתית, אפשר להשתמש בטכניקה הזו, כדי ליצור סרטונים וקליפים מרתקים.
מבחינת טכנית, הקרנה של סרט לאחור אומרת שמציגים את התמונות של הסרט (פריימים), בסדר הפוך, מהסוף להתחלה. כך, כשמנגנים את הסרט, הוא נראה כאילו הכל מתרחש "לאחור"..
משימה יצירתית:
===========
תכננו סרטון שמשתמש בהילוך לאחור וצלמו אותו בווידאו. השתמשו בתוכנת עריכה כדי לערוך את הסרט ההפוך והמדהים שלכם והציגו לחברים או ברשת. בהצלחה!
הנה דוגמה למה שאפשר לעשות עם הילוך לאחור:
http://youtu.be/r3q2XXeasAA
"הסיינטיסט" של קולדפליי בקליפ שנעשה כולו בהילוך לאחור:
http://youtu.be/RB-RcX5DS5A
סרטון מדהים עם הילוך לאחור, בין עוד אפקטים כהילוך איטי וסופר סלואו מושן:
https://youtu.be/gooWdc6kb80
או זה:
https://youtu.be/D-eDNDfU3oY
שתי בנות שעושות דברים מגניבים בנגינה לאחור:
http://youtu.be/mXILPLxoEP0
ומה שמוסיקת אקשן עושה להילוך אחורי:
http://youtu.be/0fxjO93TcGk
הילוך לאחור הוא טכניקה מגניבה להצגה של סרט שצולם מהסוף להתחלה. מה שכל כך משעשע בזה הוא ההיפוך של האפשרויות - המון דברים שאינם אפשריים בעולם האמיתי, נראים פתאום על המסך. אם עושים עבודה טובה ויצירתית, אפשר להשתמש בטכניקה הזו, כדי ליצור סרטונים וקליפים מרתקים.
מבחינת טכנית, הקרנה של סרט לאחור אומרת שמציגים את התמונות של הסרט (פריימים), בסדר הפוך, מהסוף להתחלה. כך, כשמנגנים את הסרט, הוא נראה כאילו הכל מתרחש "לאחור"..
משימה יצירתית:
===========
תכננו סרטון שמשתמש בהילוך לאחור וצלמו אותו בווידאו. השתמשו בתוכנת עריכה כדי לערוך את הסרט ההפוך והמדהים שלכם והציגו לחברים או ברשת. בהצלחה!
הנה דוגמה למה שאפשר לעשות עם הילוך לאחור:
http://youtu.be/r3q2XXeasAA
"הסיינטיסט" של קולדפליי בקליפ שנעשה כולו בהילוך לאחור:
http://youtu.be/RB-RcX5DS5A
סרטון מדהים עם הילוך לאחור, בין עוד אפקטים כהילוך איטי וסופר סלואו מושן:
https://youtu.be/gooWdc6kb80
או זה:
https://youtu.be/D-eDNDfU3oY
שתי בנות שעושות דברים מגניבים בנגינה לאחור:
http://youtu.be/mXILPLxoEP0
ומה שמוסיקת אקשן עושה להילוך אחורי:
http://youtu.be/0fxjO93TcGk
מה זה ביט בוקס?
אומנות הביטבוקסינג היא מיומנות שבה הזמר מייצר קצב ומוסיקה באמצעות פיו וחלל הפה. זמרי ביטבוקס יכולים לבצע לבדם קטעים שנשמעים כאילו בוצעו בכמה קולות. יש כאלה שמוסיפים גם נגינה בכלי נשיפה, תוך כדי ביצוע מקצבי הביטבוקס שמחקים את כלי ההקשה.
המונח "ביטבוקס" לקוח מהביט-בוקס, מכונות התופים הראשונות של שנות ה-80 שאפשרו לתכנת מקצבים, אותם מקצבים שהיוו את ההשראה למקצבי הקול ושנשמעו דומים להם.
ביטבוקסינג היא אחד היסודות החשובים בתרבות ההיפ הופ, ביחד עם הראפ, הגרפיטי, הברייקדאנס ועוד.
הנה הדגמה מוסברת, מדהימה ומתורגמת של אחד הטובים בביט בוקס:
https://youtu.be/yyjuY9Yw5FM
שירת הביט בוקס:
http://youtu.be/g0_2vmkTmf0
הנה יורי ליין שמנגן במפוחית תוך כדי הוספת ליווי בביטבוקס:
http://youtu.be/7tda6i_bdlA
והנה תותח ביט בוקס מדהים:
http://youtu.be/jLN63bRcY5I
ועוד אחד:
http://youtu.be/rzfbaMnNXOI
אומנות הביטבוקסינג היא מיומנות שבה הזמר מייצר קצב ומוסיקה באמצעות פיו וחלל הפה. זמרי ביטבוקס יכולים לבצע לבדם קטעים שנשמעים כאילו בוצעו בכמה קולות. יש כאלה שמוסיפים גם נגינה בכלי נשיפה, תוך כדי ביצוע מקצבי הביטבוקס שמחקים את כלי ההקשה.
המונח "ביטבוקס" לקוח מהביט-בוקס, מכונות התופים הראשונות של שנות ה-80 שאפשרו לתכנת מקצבים, אותם מקצבים שהיוו את ההשראה למקצבי הקול ושנשמעו דומים להם.
ביטבוקסינג היא אחד היסודות החשובים בתרבות ההיפ הופ, ביחד עם הראפ, הגרפיטי, הברייקדאנס ועוד.
הנה הדגמה מוסברת, מדהימה ומתורגמת של אחד הטובים בביט בוקס:
https://youtu.be/yyjuY9Yw5FM
שירת הביט בוקס:
http://youtu.be/g0_2vmkTmf0
הנה יורי ליין שמנגן במפוחית תוך כדי הוספת ליווי בביטבוקס:
http://youtu.be/7tda6i_bdlA
והנה תותח ביט בוקס מדהים:
http://youtu.be/jLN63bRcY5I
ועוד אחד:
http://youtu.be/rzfbaMnNXOI
