שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה המאפיינים של בתי הבאוהאוס?
הבאוהאוס (Bauhaus), או הסגנון הבינלאומי כפי שנכון יותר לקרוא לו, הוא סגנון באדריכלות, שנקרא על שם בית הספר הגרמני לעיצוב ואדריכלות בשם זה.
הושפע מהתיעוש הגובר ויצר תקן אחיד יחסית של המבנים, אך עם חזיתות בצורה חופשית.
היו 5 מאפיינים שקורבוזייה, האדריכל המידע והנציג המובהק של הבאוהאוס, האמין בהם.
ראשון המאפיינים הוא גגות שטוחים. עד אז כל הגגות היו גגות רעפים עם זווית למטה, כדי שהגשם והשלג יפלו מהם למטה.
עוד מאפיין הוא שימוש, חדשני באותה תקופה, במרכיבים שיוצרו במקום אחר, או מה שנקרא פרה-פבריקיישן (Prefabrication).
עוד מאפיין הוא קורות מתכת שעליהן בנוי המבנה, כך שהוא קל ולא מחייב הרבה בטון מאסיבי.
גן על הגג, מה שמאפשר איכות חיים, שהייה בריאה בחוץ ושמש טובה, לפחות באירופה הקרה, הם עוד תכונה של בית באוהאוס לפי קורבוזייה.
ואופיינית גם שורת חלונות הפרושים לרוחב הבניין ומכניסים הרבה אור לבית.
בתי באוהאוס גם מנצלים באופן מיטבי את החללים בבית, לא פעם תוך ויתור על הקירות, מה שאפשר גם לשנות מזמן לזמן את השימוש בחללים ולעיתים גם במהלך היום, כמו חדר שינה בלילה, ההופך ביום לחלל אירוח, או פינת משחקים וכדומה.
הנה הסיפור של הבאוהאוס בסרטון אנימציה:
http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q
ובתים בסגנון הבינלאומי בתל אביב:
http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
מה תרם לעולם בית הספר באוהאוס?
הבאוהאוס (Bauhaus) הוא סגנון באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם לידתו של בית הספר בשם זה בגרמניה.
פירוש המילה "באוהאוס" הוא בגרמנית "בית הבנייה", שמו של הצריף הזמני שמוקם באתר בנייה ומפגיש את אנשי המקצוע המעורבים בבנייתו.
הרעיון שעמד בבסיסו הוא של התחדשות מתמדת ושינוי ללא הפסקה, סגנון שמתאים את עצמו לרוח השינוי האנושי. מוטיב נוסף היה הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט, באמצעות התכנון הנכון וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב ונועדו בדרך כלל להוסיף ליוקרתו, בלי קשר לשימושיות שלהם.
באוהאוס היה שמו של בית ספר גרמני לעיצוב, בנייה ואדריכלות, שבוגריו היו מהבולטים במפתחי הסגנון הבינלאומי. בית הספר התקיים רק 14 שנים, כשהנאצים סגרו אותו.
בין השנים 1919-1933 למדו ולימדו בו אדריכלים מפורסמים רבים, שפיתחו את הסגנון הבינלאומי. הסגנון הבינלאומי הוא אחת האסכולות החשובות ביותר באדריכלות המודרנית, אם כי עסק גם בתחומים שנלמדו בבאוהאוס עוד קודם לאדריכלות - עיצוב פנים, עיצוב כלי בית ועיצוב רהיטים.
האדריכל ולטר גרופיוס הקים את מוסד הבאוהוס, ששינה במהירות הבזק את פני העיצוב והאדריכלות במאה ה-20. הבאוהאוס הוקם במטרה להכשיר את מעצבי העתיד ובעיקר לשלב בין אמנות ואומנות, בין אסתטיקה לשימושיות.
במוסד רצו לתת לטכנולוגיה והתעשייה את הרוח וההשראה של עולם האמנות והעיצוב.
המטרה של סגנון הבאוהאוס היתה לדאוג שהאדם לא יאבד בעולם התעשייתי, המנוכר והקר שהלך והתפתח אז באירופה. את הניכור המאיים הזה ניתן לראות בסרטים מאותה תקופה, כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג ו"זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין.
בשנת 1933, לאחר התנכלויות וקשיים רבים, נסגר בית הספר בהוראת השלטון הנאצי בגרמניה. הגזרות של היטלר ושלטונו הפיצו את בוגרי ביה"ס, חלקם יהודים, בכל רחבי העולם ולמעשה סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ואלו יזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".
"סגנון הבאוהאוס" הוא סגנון שימושי פשוט, מואר, נקי מקישוטים ומאופיין בקווים ישרים ונקיים או מעוגלים. הוא השתמש בטיח לבן, במתכת וזכוכית.
את סגנון הבאוהאוס ניתן לראות היטב בבניין הבאוהאוס שבעיר דסאו ובהתגלמות הבינלאומית שלו בעיר תל אביב, שהתפתחה באותם הימים והפכה לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון הבינלאומי, תת-סגנון של הבאוהאוס, שהתאים אותו לצרכים של הסביבה הים-תיכונית, שאינה גרמניה של הבאוהאוס. ראו אותו בתגית "הסגנון הבינלאומי".
הנה הסיפור של הבאוהאוס:
https://youtu.be/XrH-YOWQqTg
בסרטון אנימציה:
http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q
מבית ספר לאמנות לזרם בה - תולדות הבאוהאוס:
https://youtu.be/64UkLqat7Yw
אוסף דוגמאות לעיצובי באוהאוס מכל הסוגים:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
על הסגנון הבינלאומי בתל אביב (עברית):
http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
בבאוהאוס נולד גם הריהוט המודרני, המאופיין במינימליזם, שימושיות והיעדרם של פרטים וקישוטים:
https://youtu.be/A0HgpHjeZ84
וסקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s
מהו סגנון הבאוהאוס?
סגנון הבאוהאוס (Bauhaus) הוא סגנון באדריכלות, סגנון מודרני ראשון, שבא בניגוד לסגנונות הקלאסיים והניאו-קלאסיים - אלו ששלטו לפני כן בעולם.
הבאוהאוס נולד בשנת 1919, עם לידתו של בית הספר בשם זה בגרמניה. בית הספר הזה התקיים רק 14 שנים, עד שהנאצים סגרו אותו, אבל השפיע מאד על האדריכלות המודרנית.
סגנון הבאוהאוס נולד ממצוקה. בשנת 1919, עם התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, הייתה כלכלתה של גרמניה במשבר חמור מאד.
לאומה המובסת, שסבלה מהרס רב מהמלחמה, לא היה די כסף בכדי לבנות מבנים מפוארים בסגנונות היוקרתיים שלהם התרגלה בעבר. במקומם היא נדרשת לבנות בנייה יעילה, מהירה וחסכונית. נולד הצורך בסגנון בנייה שמתאים למגבלות ולצרכים החדשים של גרמניה.
כך נולד בית הספר "באוהאוס" בגרמניה, מוסד שהתקיים שנים מועטות, אך שינה את פני האדריכלות והעיצוב של המאה ה-20. הוא פיתח שיטות וסגנון בנייה, שהתאימו לצרכים ולקשיים החדשים של גרמניה.
"סגנון הבאוהאוס" הוא סגנון שימושי פשוט, שדגל בביטול כל הקישוטים שהיו נהוגים עד אז בעיצוב ובאדריכלות. במקום קישוטים מיותרים, הוא היה מואר, נקי מקישוטים ומאופיין בקווים ישרים ונקיים או מעוגלים. האדריכלות שלו הביאה חלונות אופקיים, בתים מטויחים בטיח חלק ולבן, ושילוב בבניה של מתכת וזכוכית.
את הבנייה הראשונית בסגנון הבאוהאוס ניתן לראות בבניין הבאוהאוס שבעיר דסאו בגרמניה.
אגב, הבאוהאוס בולט במגוון בניינים בעיר תל אביב דווקא, עיר שהתפתחה באותם הימים והפכה לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון הבינלאומי, תת-סגנון של הבאוהאוס, שהתאים אותו לצרכים של הסביבה הים-תיכונית, שאינה גרמניה של הבאוהאוס.
הרעיון שיצא מהבאוהאוס הוא של התחדשות מתמדת ושינוי ללא הפסקה, סגנון שמתאים את עצמו לרוח השינוי האנושי. מוטיב נוסף היה הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט, באמצעות התכנון הנכון וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב ונועדו בדרך כלל להוסיף ליוקרתו, בלי קשר לשימושיות שלהם.
המטרה של סגנון הבאוהאוס היתה לדאוג שהאדם לא יאבד בעולם התעשייתי, המנוכר והקר שהלך והתפתח אז באירופה. את הניכור המאיים הזה ניתן לראות בסרטים מאותה תקופה, כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג ו"זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין.
שווה לדעת שסגנון באוהאוס לא עסק רק באדריכלות, אלא גם בעיצוב פנים, עיצוב רהיטים וכלי בית. ראו דוגמאות לכך באאוריקה בתגית "באוהאוס".
אגב, בגרמנית פירוש המילה "באוהאוס" הוא "בית הבנייה". זהו אותו צריף או בית זמני שנבנה באתר בנייה ובו נפגשים בעלי המקצוע ועובדים ומפקחים על תהליך הבנייה מקרוב.
הנה הסיפור של הבאוהאוס בסרטון אנימציה:
http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q
תקציר תולדות הבאוהאוס (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s
אוסף דוגמאות לעיצובי באוהאוס מכל הסוגים:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
מעט על סגנון הבאוהאוס בתל אביב:
https://youtu.be/VVtNHXZdEgc
והסגנון הבינלאומי שנולד ממנו ומככב בתל אביב (עברית):
http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
מי היה האדריכל והמעצב הנודע מיז ון דר רוהה?
האדריכל הגרמני לודוויג מייס ון דר רוהה (Ludwig Mies van der Rohe) הוא מגדולי האדריכלים המודרניסטיים ומעצב מוביל בזרם זה. מיס נמנה גם עם ראשוני וחשובי הסגנון הבינלאומי והיה זה שטבע את הציווי האלמותי שהפך לסיסמת המודרניזם: "פחות הוא יותר" (Less is more).
ון דר רוהה נחשב לאחד האדריכלים המשפיעים במאה ה-20. הוא היה חלק מאנשי הבאוהאוס, בית הספר המיתולוגי לעיצוב והיה האחרון שניהל אותו. הוא שסגר את בית הספר המפורסם, לאחר שנדרש על ידי הנאצים כשעלו לשלטון, לפטר את המורים היהודים שבו. אז היגר ון דר רוהה לשיקגו, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, והמשיך לעמוד במרכז האדריכלות גם בארצות הברית.
הוא היה משכיל ובעל אופקים רחבים, יצירתי ובעל קשרים וקסם אישי והצליח ליצור השפעה שהייתה גדולה אפילו מיצירותיו המדהימות עצמן.
מיס היה אדריכל העתידנות והוא נחשב כמי ששינה את פניה של אדריכלות המאה העשרים. מפרויקט שיכון וייסנהוף שבנה בגרמניה ועד לבית פראנסוורת' והוילה טוגנדהאט האייקונים, יצירותיו השאירו חותם מודרניסטי מבריק והפכו למקומות לעלייה לרגל של אדריכלים מהעולם כולו. בעת תכנון הביתן הגרמני ליריד העולמי בברצלונה ב-1929, הוא עשה עבודה מקיפה ורצינית כל כך, שהחליט לעצב את "כיסא ברצלונה". הכיסא הזה עתיד להפוך לאחד מהחשובים והאייקוניים ברהיטי המאה ה-20 הקלאסיים.
הנה סיפור הבאוהאוס ולודוויג מיס ון דר רוהה (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s
מצגת וידאו על תולדות חייו של לודוויג מיס:
http://youtu.be/DXGHTTHZq-o
בית פרנסוורת - עבודתו המפורסמת של הארכיטקט לודוויג מיס ון דר רוהה:
http://youtu.be/Oo-6LgRl3u8
והביתן הגרמני שעיצב לודוויג מיס ון דר רוהה לתערוכה העולמית בברצלונה 1929:
http://youtu.be/TPDcNUBQwBw
מי צולמה במסכה על כסא ואסילי בבית הספר באוהאוס?
התצלום שחור-לבן של אריך קונסמולר "אשה יושבת על כיסא וסילי בעיצוב מרסל ברוייר ועל פניה מסכה של אוסקר שלמר" (Woman in wasilly chair by Marcel Breuer wearing a mask by Oskar Schlemmer), הוא אחד הצילומים עם השמות הארוכים בהיסטוריה של הצילום. אבל הוא גם מפורסם בימינו מאוד.
עד כדי כך התצלום הזה מפורסם, שהוא מופיע כמעט בכל ספר שעוסק בבאוהאוס ואמנים רבים קיבלו ממנו השראה מאז. אינספור מחוות נעשו לו והציטוטים שמתייחסים אליו מופיעים במגזינים, פרסומות, מאמרים ועוד.
אבל זה לא רק הפרסום שהופך את הצילום הזה למעניין. יש בו קצת יותר מזה. יש כאן מסתורין ושאלה לא פתורה. התמונה האייקונית הזו, שנמצאת היום בארכיון באוהאוס שבברלין, צולמה בשנת 1926 בקירוב. רואים בה אישה אלמונית היושבת על הכיסא המעוצב והחדשני, שעתיד בהמשך להפוך לסמל הבלתי רשמי של בית הספר באוהאוס.
הצילום הזה צולם על כיסא שעוצב על ידי מרסל ברוייר, כסוג של מחווה לחברו ועמיתו לסגל ההוראה בבית הספר, הצייר הנודע ואסילי קנדינסקי. המסכה שעל פני המצולמת נוצרה על ידי האמן אוסקר שלמר, איש בית הספר באוהאוס. הוא יצר אותה מעיסת נייר, בטכניקת פיסול שנחשבת פופולרית עד היום.
אבל מיהי האישה המסתורית, שמצולמת כאן כשרגליה השלובות חשופות והיא לבושה חצאית אופנתית לאותה תקופה? ומדוע פניה מכוסות במסכה? האם זו דוגמנית שנשכרה לככב בצילום או שמדובר במישהי הקשורה לבית הספר?
שאלת זהותה של האישה שבצילום מעסיקה שנים היסטוריונים ואוצרי תערוכות שעסקו בבית הספר באוהאוס. כולם הגיעו איכשהו למסקנה שהאישה הייתה קשורה לבית הספר. כמו בחקירה בלשית, אותרו חמש נשים, שאחת מהן היא ככל הנראה האישה שמופיעה בצילום.
הבולטת וההגיונית מביניהן היא רעייתו של גרופיוס. האם הגברת גרופיוס היא הבחורה במסכה?
אבל החקירה לא הביאה לפתרון התעלומה. איש לא הצליח לקבוע באופן חד משמעי מי המצולמת כאן. לאחר יותר מ-70 שנה מאז צולמה התמונה המפורסמת וכשאיש מבכירי בית הספר או האמנים הקשורים בצילום כבר לא בחיים, תשובה חד-משמעית היא עניין בעייתי.
אבל גם אם נניח הצידה את האישה המרתקת ואת זהותה, כל המחקר והעניין האדיר שמשקיעים כאן בנסיון לפצח את המסתורין סביבה, מראים כמה הצליח הצילום ליצור הרבה יותר משהתכוונו יוצריו במקור. הם רצו להמחיש דרכו את היותם מוסד חופשי, נועז, שובר מוסכמות, אופנתי ואפילו מסתורי - והם הצליחו.
על הדרך זה גם מסביר מדוע הנאצים כל כך תיעבו את בית הספר ומדוע סגרו אותו ופיזרו את הסטודנטים והמרצים לכל עבר. בגרמניה הנאצית, הרודנית, השמרנית והאלימה, הבאוהאוס היה הדבר האחרון שהיטלר רצה בסביבה.
ואגב, בימינו רבים מבקרים במוזיאון הבאוהאוס שבעיר דסאו. הוא שוכן בעיר ובבניין שבו הוקם בית הספר ושכן לראשונה (בהמשך הוא עבר לוויימר ואחריה לברלין). רבים מהמבקרים במוזיאון שמחים להצטלם, כשהם ישובים על כיסא ואסילי המפורסם. על פניהם הם עוטים מסכות בסגנון מסכות הנייר שעיצב אז אוסקר שלמר ובליבם הם מתחברים לרוח החופש והתעוזה האמנותית של רפובליקת וויימאר קצרת הימים, לתקופה בה פעל בית הספר ובה צולם הצילום הנודע.
הנה בהולנדית על צילום האישה עם המסכה על כיסא וסילי מזרם הבאוהאוס:
https://youtu.be/eh6aA9WEFqE
סרטון שמנסה לעשות צדק עם בוגרות המוסד שהבוגרים המפורסמים של הבאוהאוס האפילו עליהן:
https://youtu.be/2ndKZUzmHZI
מעט על כיסא ואסילי:
https://youtu.be/jLjKFgij4sQ?t=13
ובחיוך - היום היא בטח הייתה מצטלמת ככה:
https://youtu.be/ItIrQU1CdaA
למי הוקדש כסא ואסילי האייקוני של מרסל ברויר?
בין הכיסאות מודרניים, אנו מכירים לא מעט כיסאות בייצור המוני, המורכבים מצינורות פלדת אל-חלד חלולים ומכופפים, שעליהם מתוחות יריעות עור. אבל הראשון שבהם נולד בשנת 1925 ויצר מהפכה סגנונית של ממש.
קראו לו "כיסא ואסילי" (The Wassily Chair). זהו כיסא מרובע ממתכת (Tubular steel armchair) שתכנן ועיצב מרסל בּרוֹיֶיר (Marcel Breuer), שהושפע משלדת האופניים, שהפכו אז פופולריים מאוד.
מיד עם צאתו של הכיסא לשוק, הוא הפך לכיסא המוכר בעולם ולדוגמה המוכרת ביותר של כיסאות מודרניסטיים.
המהפכנות של "כיסא וסילי" נעוצה בכך שהוא היה הכיסא הראשון שלא התבסס על ארבע הרגליים המסורתיות, של כל הכיסאות אי-פעם. עליו אנו יושבים כשמשקלנו לא נתמך באמצעות רגלי הכיסא אלא בכוח ההתנגדות של צינור המתכת המכופף.
למעשה, ברוייר פירק וצמצם את הכורסה הקלאסית של אותה תקופה לאוסף של קווים עשויי מתכת חלולה ומשטחים עשויי רצועות בד, שנמתחים על שלד המתכת ויוצרים מושב ומשענת.
מיליוני החיקויים שנוצרו לו, רק הוכיחו עד כמה תפס כסא וסילי, שהפך עד מהרה לכיסא הפופולרי והמפורסם בעולם.
למעשה, נולד כיסא ואסילי, שנקרא גם "כיסא מועדון בי 3", בבית הספר באוהאוס. הוא היה כל כך מוצלח, עד שהפך כמעט מיידית לאייקון העיצובי הידוע ביותר של בית הספר המפורסם גם כך. כמובן שהכיסא הזה העניק מיידית גם לברוייר פרסום והכרה בינלאומית, כאחד מגדולי המעצבים בהיסטוריה.
מקור השם "כיסא ואסילי" הוא בשמו של הצייר ואסילי קאנדינסקי, שהיה מורה בבית הספר באוהאוס וחברו הטוב של ברוייר.
הנה כיסא וסילי כדוגמה לעיצובי זרם הבאוהאוס:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
כיסא ואסילי בשלל צבעים:
https://youtu.be/jpxscfYHUzs
וכך מזהים אם הוא אמיתי או לא:
https://youtu.be/oSBiJRvGKp0
מהו המינימליזם של בית פארנסוורת'?
בשנת 1945 פנתה אדית' פארנסוורת', רופאה עשירה משיקאגו וביקשה מאדרריכל גרמני שהיגר לארצות הברית לתכנן לה בית ביער. לודוויג מיס ון דר רוהה, שלפני מלחמת העולם השנייה היה מנהל בית ספר הבאוהאוס המפורסם, החליט ליישם גישה שפיתח עם תלמידיו באותה עת, של בנייה מינימליסטית מזכוכית ופלדה.
בית פארנסוורת' (Farnsworth house) שהוא תכנן עבורה, הוא בית מזכוכית ופלדה. מכיוון שתוכנן לבנייה בלב יער שנוטה להצפות, מיקם לודוויג מיס ון דר רוהה את המבנה כולו על גבי 8 כלונסאות שמרימות אותו מעל פני האדמה. המבנה הוא לבן ומורם בגובהו מכל פני האדמה. לכן הוא מובחן מהסביבה הירוקה, אך הוא עדיין משתלב בה מבלי להפריע. קירותיו מזכוכית ועליהם וילונות בלבד.
כמו כל המבנים של מיס ון דר רוהה, גם העיצוב של בית פארנסוורת' הוא נקי ואלגנטי. יש בו חלל אחד, כפי שביקשה הרופאה, שביקשה לעצמה מקום מבודד בטבע, כדי להתבודד ולעבוד בתרגום שירים. עם סיומו, הגישה הלקוחה תביעה משפטית נגד האדריכל, אך הוא זכה בה. לימים הסתבר שהיא כעסה לאחר שהתאהבה בו והוא לא החזיר לה אהבה..
עד היום נחשב בית פארנסוורת' לאחת מיצירות המופת של האדריכלות המודרנית ולמופת של צימצום ומינימליזם מדויקים. זהו בית שהוא פילוסופיה שלמה באדריכלות.
הנה סיפורו של בית פארנסוורת':
http://youtu.be/8M3p9iKITaA
תמונות מסביבתו:
http://youtu.be/_CKprbSHZoE
הבית כשהיער מוצף:
http://youtu.be/iqKc73STUuE
וכך ניתן היה למקם אותו במקומות שונים:
http://youtu.be/N7TzeVVXJjE
איך התפתחה אמנות האופ ארט?
המחצית השנייה של המאה העשרים היא בסיס ההתפתחות ה"אופ ארט" (Op art), אמנות ציור ויזואלית ודינמית, המאופיינת בשימוש בצורות גיאומטריות, קווים ותבניות שלא פעם יוצרים אשליה של תנועה, עומק או תלת מימד.
אמנות ה-Op art, קיצור של Optical Art, התפתחה כתנועת אמנות שעושה שימוש באשליות אופטיות ובהפשטה גאומטרית. מקור האופ-ארט בשיטות של הבאוהאוס, הנקראות קונסטרוקטיביסטיות.
האופ ארט עושה זאת באמצעות אפקטים אופטיים, תוך שימוש בתבניות וקווים. שימוש בדגמים חוזרים כמו מעגלים, בשחור לבן, גווני אפור או צבעים קרים וחמים, או לחילופין צורות בעלות "קצוות חדים" ומוגדרים היטב. כל אלה כמו מרצדים אל מול עיני המתבונן ויוצרים דגמים חוזרים הניבטים אל מול עיני הצופה.
התנועה נולדת באירופה של אמצע שנות ה-50. היא חקרה את השימוש באשליות אופטיות ליצירת יצירות אמנות מופשטות ולעתים קרובות מהפנטות.
התנועה, שצמחה באירופה ובצפון אמריקה וצברה פופולריות בשנות ה-60, הייתה לזרם באמנות האמריקנית המופשטת. היא הושפעה רבות מההתפתחויות בתחומי המדע, המתמטיקה והטכנולוגיה. האמנים שיצרו בסגנון זה התנסו בטכניקות וחומרים שונים, כולל צבע, פיסול ואפילו אור.
בין אמני האופ הבולטים נכללים ויקטור וסרלי, ברידג'ט ריילי וג'וזף אלברס. כולם חקרו את השפעות הצבע, הקו והצורה על העין והתפיסה האנושית.
את השפעתה של תנועת האופ ארט ניתן לראות עד היום באמנות ובעיצוב העכשוויים של היום.
הנה ההיסטוריה של אמנות האופ ארט:
https://youtu.be/gUf38YJLp3I
סקירה על העבודות בסגנון זה:
https://youtu.be/Sc7jYj39_LY
מהו הסגנון הבינלאומי באדריכלות?
הסגנון הבינלאומי (International Style), הוא זרם-משנה וים-תיכוני של סגנון הבאוהאוס (הסגנון המודרניסטי באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה).
בגרמניה של אחרי מלחמת העולם הראשונה אין כסף לאומה המובסת עם הכלכלה המדממת, לבנות מבנים מפוארים בסגנונות היוקרתיים שלהם התרגלה בעבר. במקומם היא נדרשת לבנות בנייה יעילה, מהירה וחסכונית. נולד הצורך בסגנון בנייה שמתאים למגבלות ולצרכים החדשים של גרמניה.
כך נולד המודרניזם. עם הולדת בית הספר "באוהאוס" בגרמניה, מוסד חדשני שהתקיים שנים מועטות, אך שינה את פני האדריכלות, הבנייה והעיצוב של המאה ה-20.
אז מהו הסגנון הבינלאומי? - למעשה זהו הבאוהאוס, אבל כזה שהתאקלם בעולם.
בשנת 1933 נסגר בית הספר באוהאוס על ידי הנאצים. סגירת בית הספר הנודע גרמה לכך שמורי ובוגרי בית הספר, חלקם יהודים, נפוצו לכל עבר והתיישבו בארצות שונות ברחבי העולם.
הסגנון של הבאוהאוס נפוץ בעולם ואותם אדריכלים ומעצבים סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ויזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".
במבנים שנבנו בעולם בסגנון הבינלאומי בלטו מאפיינים שונים, חלקם הגדול בא מהבאוהאוס המקורי.
המובהקים שבהם היו פשטות עיצובית, הימנעות מקישוטים, הדגשה של קווי המתאר המרובעים של הבניין, שלעתים הם מעוגלים (בהשראת האוניות והספינות שהביאו אותם לכאן בדרך הים).
עוד מאפיינים בסגנון הם הרבה אור, שמוכנס לדירות באמצעות חלונות אופקיים ארוכים. המבנים בסגנון זה מטויחים וצבועים בדרך כלל בלבן ומאופיינים גם בהרבה מתכת וזכוכית. הגג שטוח, הסורגים אנכיים. חדרי המדרגות נבנו עם מדרגות לולייניות ובאמצע כוללים את חריץ האוויר המרכזי, העולה מלמטה למעלה.
#מה לסגנון הבינלאומי ולתל אביב?
בשנות ה-30 התרחשה עליה של אדריכלים גרמנים מוכשרים לארץ ישראל. הם עזבו את גרמניה, שהפכה גזענית, נאצית ורודפת יהודים.
העולים הללו הביאו לתל אביב, העיר הצעירה והתוססת, את הסגנון הבינלאומי. כי יצא שבעיר תל אביב, שנבנתה וגדלה בשנים ההן בקצב מואץ, נבנו מבנים רבים בסגנון הבינלאומי.
בכך עברה העיר מהסגנון האקלקטי, המאופיין במגוון סגנונות המעורבבים ביניהם, אל הסגנון הבינלאומי, המודרני, בעל הקווים הנקיים ואוהב השמש והאוויר.
בדיעבד הייתה תל אביב לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון זה. את המבנים ה"בינלאומיים" המשיכו לבנות בתל אביב במשך שנים רבות ולמעשה עד שנות ה-70 של המאה ה-20.
כך זכתה העיר תל אביב עם הזמן לכינוי "העיר הלבנה", על שום הבניינים הלבנים שנבנו אז בסגנון הבינלאומי. בזכות הבנייה בסגנון הבינלאומי היא גם הוכרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
הנה הסיפור של הסגנון הבינלאומי בתל אביב - "העיר הלבנה" (עברית):
https://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
על תל אביב והסגנון הבינלאומי שמזוהה איתה:
https://youtu.be/ug7W_o4g-NY
העיר יצאה נשכרת מכך שגאון תכנן אותה:
https://youtu.be/yWwa-UJcxWw
והנה סקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s
הבאוהאוס (Bauhaus), או הסגנון הבינלאומי כפי שנכון יותר לקרוא לו, הוא סגנון באדריכלות, שנקרא על שם בית הספר הגרמני לעיצוב ואדריכלות בשם זה.
הושפע מהתיעוש הגובר ויצר תקן אחיד יחסית של המבנים, אך עם חזיתות בצורה חופשית.
היו 5 מאפיינים שקורבוזייה, האדריכל המידע והנציג המובהק של הבאוהאוס, האמין בהם.
ראשון המאפיינים הוא גגות שטוחים. עד אז כל הגגות היו גגות רעפים עם זווית למטה, כדי שהגשם והשלג יפלו מהם למטה.
עוד מאפיין הוא שימוש, חדשני באותה תקופה, במרכיבים שיוצרו במקום אחר, או מה שנקרא פרה-פבריקיישן (Prefabrication).
עוד מאפיין הוא קורות מתכת שעליהן בנוי המבנה, כך שהוא קל ולא מחייב הרבה בטון מאסיבי.
גן על הגג, מה שמאפשר איכות חיים, שהייה בריאה בחוץ ושמש טובה, לפחות באירופה הקרה, הם עוד תכונה של בית באוהאוס לפי קורבוזייה.
ואופיינית גם שורת חלונות הפרושים לרוחב הבניין ומכניסים הרבה אור לבית.
בתי באוהאוס גם מנצלים באופן מיטבי את החללים בבית, לא פעם תוך ויתור על הקירות, מה שאפשר גם לשנות מזמן לזמן את השימוש בחללים ולעיתים גם במהלך היום, כמו חדר שינה בלילה, ההופך ביום לחלל אירוח, או פינת משחקים וכדומה.
הנה הסיפור של הבאוהאוס בסרטון אנימציה:
http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q
ובתים בסגנון הבינלאומי בתל אביב:
http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
הבאוהאוס (Bauhaus) הוא סגנון באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם לידתו של בית הספר בשם זה בגרמניה.
פירוש המילה "באוהאוס" הוא בגרמנית "בית הבנייה", שמו של הצריף הזמני שמוקם באתר בנייה ומפגיש את אנשי המקצוע המעורבים בבנייתו.
הרעיון שעמד בבסיסו הוא של התחדשות מתמדת ושינוי ללא הפסקה, סגנון שמתאים את עצמו לרוח השינוי האנושי. מוטיב נוסף היה הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט, באמצעות התכנון הנכון וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב ונועדו בדרך כלל להוסיף ליוקרתו, בלי קשר לשימושיות שלהם.
באוהאוס היה שמו של בית ספר גרמני לעיצוב, בנייה ואדריכלות, שבוגריו היו מהבולטים במפתחי הסגנון הבינלאומי. בית הספר התקיים רק 14 שנים, כשהנאצים סגרו אותו.
בין השנים 1919-1933 למדו ולימדו בו אדריכלים מפורסמים רבים, שפיתחו את הסגנון הבינלאומי. הסגנון הבינלאומי הוא אחת האסכולות החשובות ביותר באדריכלות המודרנית, אם כי עסק גם בתחומים שנלמדו בבאוהאוס עוד קודם לאדריכלות - עיצוב פנים, עיצוב כלי בית ועיצוב רהיטים.
האדריכל ולטר גרופיוס הקים את מוסד הבאוהוס, ששינה במהירות הבזק את פני העיצוב והאדריכלות במאה ה-20. הבאוהאוס הוקם במטרה להכשיר את מעצבי העתיד ובעיקר לשלב בין אמנות ואומנות, בין אסתטיקה לשימושיות.
במוסד רצו לתת לטכנולוגיה והתעשייה את הרוח וההשראה של עולם האמנות והעיצוב.
המטרה של סגנון הבאוהאוס היתה לדאוג שהאדם לא יאבד בעולם התעשייתי, המנוכר והקר שהלך והתפתח אז באירופה. את הניכור המאיים הזה ניתן לראות בסרטים מאותה תקופה, כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג ו"זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין.
בשנת 1933, לאחר התנכלויות וקשיים רבים, נסגר בית הספר בהוראת השלטון הנאצי בגרמניה. הגזרות של היטלר ושלטונו הפיצו את בוגרי ביה"ס, חלקם יהודים, בכל רחבי העולם ולמעשה סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ואלו יזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".
"סגנון הבאוהאוס" הוא סגנון שימושי פשוט, מואר, נקי מקישוטים ומאופיין בקווים ישרים ונקיים או מעוגלים. הוא השתמש בטיח לבן, במתכת וזכוכית.
את סגנון הבאוהאוס ניתן לראות היטב בבניין הבאוהאוס שבעיר דסאו ובהתגלמות הבינלאומית שלו בעיר תל אביב, שהתפתחה באותם הימים והפכה לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון הבינלאומי, תת-סגנון של הבאוהאוס, שהתאים אותו לצרכים של הסביבה הים-תיכונית, שאינה גרמניה של הבאוהאוס. ראו אותו בתגית "הסגנון הבינלאומי".
הנה הסיפור של הבאוהאוס:
https://youtu.be/XrH-YOWQqTg
בסרטון אנימציה:
http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q
מבית ספר לאמנות לזרם בה - תולדות הבאוהאוס:
https://youtu.be/64UkLqat7Yw
אוסף דוגמאות לעיצובי באוהאוס מכל הסוגים:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
על הסגנון הבינלאומי בתל אביב (עברית):
http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
בבאוהאוס נולד גם הריהוט המודרני, המאופיין במינימליזם, שימושיות והיעדרם של פרטים וקישוטים:
https://youtu.be/A0HgpHjeZ84
וסקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s
סגנון הבאוהאוס (Bauhaus) הוא סגנון באדריכלות, סגנון מודרני ראשון, שבא בניגוד לסגנונות הקלאסיים והניאו-קלאסיים - אלו ששלטו לפני כן בעולם.
הבאוהאוס נולד בשנת 1919, עם לידתו של בית הספר בשם זה בגרמניה. בית הספר הזה התקיים רק 14 שנים, עד שהנאצים סגרו אותו, אבל השפיע מאד על האדריכלות המודרנית.
סגנון הבאוהאוס נולד ממצוקה. בשנת 1919, עם התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, הייתה כלכלתה של גרמניה במשבר חמור מאד.
לאומה המובסת, שסבלה מהרס רב מהמלחמה, לא היה די כסף בכדי לבנות מבנים מפוארים בסגנונות היוקרתיים שלהם התרגלה בעבר. במקומם היא נדרשת לבנות בנייה יעילה, מהירה וחסכונית. נולד הצורך בסגנון בנייה שמתאים למגבלות ולצרכים החדשים של גרמניה.
כך נולד בית הספר "באוהאוס" בגרמניה, מוסד שהתקיים שנים מועטות, אך שינה את פני האדריכלות והעיצוב של המאה ה-20. הוא פיתח שיטות וסגנון בנייה, שהתאימו לצרכים ולקשיים החדשים של גרמניה.
"סגנון הבאוהאוס" הוא סגנון שימושי פשוט, שדגל בביטול כל הקישוטים שהיו נהוגים עד אז בעיצוב ובאדריכלות. במקום קישוטים מיותרים, הוא היה מואר, נקי מקישוטים ומאופיין בקווים ישרים ונקיים או מעוגלים. האדריכלות שלו הביאה חלונות אופקיים, בתים מטויחים בטיח חלק ולבן, ושילוב בבניה של מתכת וזכוכית.
את הבנייה הראשונית בסגנון הבאוהאוס ניתן לראות בבניין הבאוהאוס שבעיר דסאו בגרמניה.
אגב, הבאוהאוס בולט במגוון בניינים בעיר תל אביב דווקא, עיר שהתפתחה באותם הימים והפכה לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון הבינלאומי, תת-סגנון של הבאוהאוס, שהתאים אותו לצרכים של הסביבה הים-תיכונית, שאינה גרמניה של הבאוהאוס.
הרעיון שיצא מהבאוהאוס הוא של התחדשות מתמדת ושינוי ללא הפסקה, סגנון שמתאים את עצמו לרוח השינוי האנושי. מוטיב נוסף היה הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט, באמצעות התכנון הנכון וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב ונועדו בדרך כלל להוסיף ליוקרתו, בלי קשר לשימושיות שלהם.
המטרה של סגנון הבאוהאוס היתה לדאוג שהאדם לא יאבד בעולם התעשייתי, המנוכר והקר שהלך והתפתח אז באירופה. את הניכור המאיים הזה ניתן לראות בסרטים מאותה תקופה, כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג ו"זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין.
שווה לדעת שסגנון באוהאוס לא עסק רק באדריכלות, אלא גם בעיצוב פנים, עיצוב רהיטים וכלי בית. ראו דוגמאות לכך באאוריקה בתגית "באוהאוס".
אגב, בגרמנית פירוש המילה "באוהאוס" הוא "בית הבנייה". זהו אותו צריף או בית זמני שנבנה באתר בנייה ובו נפגשים בעלי המקצוע ועובדים ומפקחים על תהליך הבנייה מקרוב.
הנה הסיפור של הבאוהאוס בסרטון אנימציה:
http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q
תקציר תולדות הבאוהאוס (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s
אוסף דוגמאות לעיצובי באוהאוס מכל הסוגים:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
מעט על סגנון הבאוהאוס בתל אביב:
https://youtu.be/VVtNHXZdEgc
והסגנון הבינלאומי שנולד ממנו ומככב בתל אביב (עברית):
http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
האדריכל הגרמני לודוויג מייס ון דר רוהה (Ludwig Mies van der Rohe) הוא מגדולי האדריכלים המודרניסטיים ומעצב מוביל בזרם זה. מיס נמנה גם עם ראשוני וחשובי הסגנון הבינלאומי והיה זה שטבע את הציווי האלמותי שהפך לסיסמת המודרניזם: "פחות הוא יותר" (Less is more).
ון דר רוהה נחשב לאחד האדריכלים המשפיעים במאה ה-20. הוא היה חלק מאנשי הבאוהאוס, בית הספר המיתולוגי לעיצוב והיה האחרון שניהל אותו. הוא שסגר את בית הספר המפורסם, לאחר שנדרש על ידי הנאצים כשעלו לשלטון, לפטר את המורים היהודים שבו. אז היגר ון דר רוהה לשיקגו, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, והמשיך לעמוד במרכז האדריכלות גם בארצות הברית.
הוא היה משכיל ובעל אופקים רחבים, יצירתי ובעל קשרים וקסם אישי והצליח ליצור השפעה שהייתה גדולה אפילו מיצירותיו המדהימות עצמן.
מיס היה אדריכל העתידנות והוא נחשב כמי ששינה את פניה של אדריכלות המאה העשרים. מפרויקט שיכון וייסנהוף שבנה בגרמניה ועד לבית פראנסוורת' והוילה טוגנדהאט האייקונים, יצירותיו השאירו חותם מודרניסטי מבריק והפכו למקומות לעלייה לרגל של אדריכלים מהעולם כולו. בעת תכנון הביתן הגרמני ליריד העולמי בברצלונה ב-1929, הוא עשה עבודה מקיפה ורצינית כל כך, שהחליט לעצב את "כיסא ברצלונה". הכיסא הזה עתיד להפוך לאחד מהחשובים והאייקוניים ברהיטי המאה ה-20 הקלאסיים.
הנה סיפור הבאוהאוס ולודוויג מיס ון דר רוהה (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s
מצגת וידאו על תולדות חייו של לודוויג מיס:
http://youtu.be/DXGHTTHZq-o
בית פרנסוורת - עבודתו המפורסמת של הארכיטקט לודוויג מיס ון דר רוהה:
http://youtu.be/Oo-6LgRl3u8
והביתן הגרמני שעיצב לודוויג מיס ון דר רוהה לתערוכה העולמית בברצלונה 1929:
http://youtu.be/TPDcNUBQwBw
באוהאוס
התצלום שחור-לבן של אריך קונסמולר "אשה יושבת על כיסא וסילי בעיצוב מרסל ברוייר ועל פניה מסכה של אוסקר שלמר" (Woman in wasilly chair by Marcel Breuer wearing a mask by Oskar Schlemmer), הוא אחד הצילומים עם השמות הארוכים בהיסטוריה של הצילום. אבל הוא גם מפורסם בימינו מאוד.
עד כדי כך התצלום הזה מפורסם, שהוא מופיע כמעט בכל ספר שעוסק בבאוהאוס ואמנים רבים קיבלו ממנו השראה מאז. אינספור מחוות נעשו לו והציטוטים שמתייחסים אליו מופיעים במגזינים, פרסומות, מאמרים ועוד.
אבל זה לא רק הפרסום שהופך את הצילום הזה למעניין. יש בו קצת יותר מזה. יש כאן מסתורין ושאלה לא פתורה. התמונה האייקונית הזו, שנמצאת היום בארכיון באוהאוס שבברלין, צולמה בשנת 1926 בקירוב. רואים בה אישה אלמונית היושבת על הכיסא המעוצב והחדשני, שעתיד בהמשך להפוך לסמל הבלתי רשמי של בית הספר באוהאוס.
הצילום הזה צולם על כיסא שעוצב על ידי מרסל ברוייר, כסוג של מחווה לחברו ועמיתו לסגל ההוראה בבית הספר, הצייר הנודע ואסילי קנדינסקי. המסכה שעל פני המצולמת נוצרה על ידי האמן אוסקר שלמר, איש בית הספר באוהאוס. הוא יצר אותה מעיסת נייר, בטכניקת פיסול שנחשבת פופולרית עד היום.
אבל מיהי האישה המסתורית, שמצולמת כאן כשרגליה השלובות חשופות והיא לבושה חצאית אופנתית לאותה תקופה? ומדוע פניה מכוסות במסכה? האם זו דוגמנית שנשכרה לככב בצילום או שמדובר במישהי הקשורה לבית הספר?
שאלת זהותה של האישה שבצילום מעסיקה שנים היסטוריונים ואוצרי תערוכות שעסקו בבית הספר באוהאוס. כולם הגיעו איכשהו למסקנה שהאישה הייתה קשורה לבית הספר. כמו בחקירה בלשית, אותרו חמש נשים, שאחת מהן היא ככל הנראה האישה שמופיעה בצילום.
הבולטת וההגיונית מביניהן היא רעייתו של גרופיוס. האם הגברת גרופיוס היא הבחורה במסכה?
אבל החקירה לא הביאה לפתרון התעלומה. איש לא הצליח לקבוע באופן חד משמעי מי המצולמת כאן. לאחר יותר מ-70 שנה מאז צולמה התמונה המפורסמת וכשאיש מבכירי בית הספר או האמנים הקשורים בצילום כבר לא בחיים, תשובה חד-משמעית היא עניין בעייתי.
אבל גם אם נניח הצידה את האישה המרתקת ואת זהותה, כל המחקר והעניין האדיר שמשקיעים כאן בנסיון לפצח את המסתורין סביבה, מראים כמה הצליח הצילום ליצור הרבה יותר משהתכוונו יוצריו במקור. הם רצו להמחיש דרכו את היותם מוסד חופשי, נועז, שובר מוסכמות, אופנתי ואפילו מסתורי - והם הצליחו.
על הדרך זה גם מסביר מדוע הנאצים כל כך תיעבו את בית הספר ומדוע סגרו אותו ופיזרו את הסטודנטים והמרצים לכל עבר. בגרמניה הנאצית, הרודנית, השמרנית והאלימה, הבאוהאוס היה הדבר האחרון שהיטלר רצה בסביבה.
ואגב, בימינו רבים מבקרים במוזיאון הבאוהאוס שבעיר דסאו. הוא שוכן בעיר ובבניין שבו הוקם בית הספר ושכן לראשונה (בהמשך הוא עבר לוויימר ואחריה לברלין). רבים מהמבקרים במוזיאון שמחים להצטלם, כשהם ישובים על כיסא ואסילי המפורסם. על פניהם הם עוטים מסכות בסגנון מסכות הנייר שעיצב אז אוסקר שלמר ובליבם הם מתחברים לרוח החופש והתעוזה האמנותית של רפובליקת וויימאר קצרת הימים, לתקופה בה פעל בית הספר ובה צולם הצילום הנודע.
הנה בהולנדית על צילום האישה עם המסכה על כיסא וסילי מזרם הבאוהאוס:
https://youtu.be/eh6aA9WEFqE
סרטון שמנסה לעשות צדק עם בוגרות המוסד שהבוגרים המפורסמים של הבאוהאוס האפילו עליהן:
https://youtu.be/2ndKZUzmHZI
מעט על כיסא ואסילי:
https://youtu.be/jLjKFgij4sQ?t=13
ובחיוך - היום היא בטח הייתה מצטלמת ככה:
https://youtu.be/ItIrQU1CdaA
בין הכיסאות מודרניים, אנו מכירים לא מעט כיסאות בייצור המוני, המורכבים מצינורות פלדת אל-חלד חלולים ומכופפים, שעליהם מתוחות יריעות עור. אבל הראשון שבהם נולד בשנת 1925 ויצר מהפכה סגנונית של ממש.
קראו לו "כיסא ואסילי" (The Wassily Chair). זהו כיסא מרובע ממתכת (Tubular steel armchair) שתכנן ועיצב מרסל בּרוֹיֶיר (Marcel Breuer), שהושפע משלדת האופניים, שהפכו אז פופולריים מאוד.
מיד עם צאתו של הכיסא לשוק, הוא הפך לכיסא המוכר בעולם ולדוגמה המוכרת ביותר של כיסאות מודרניסטיים.
המהפכנות של "כיסא וסילי" נעוצה בכך שהוא היה הכיסא הראשון שלא התבסס על ארבע הרגליים המסורתיות, של כל הכיסאות אי-פעם. עליו אנו יושבים כשמשקלנו לא נתמך באמצעות רגלי הכיסא אלא בכוח ההתנגדות של צינור המתכת המכופף.
למעשה, ברוייר פירק וצמצם את הכורסה הקלאסית של אותה תקופה לאוסף של קווים עשויי מתכת חלולה ומשטחים עשויי רצועות בד, שנמתחים על שלד המתכת ויוצרים מושב ומשענת.
מיליוני החיקויים שנוצרו לו, רק הוכיחו עד כמה תפס כסא וסילי, שהפך עד מהרה לכיסא הפופולרי והמפורסם בעולם.
למעשה, נולד כיסא ואסילי, שנקרא גם "כיסא מועדון בי 3", בבית הספר באוהאוס. הוא היה כל כך מוצלח, עד שהפך כמעט מיידית לאייקון העיצובי הידוע ביותר של בית הספר המפורסם גם כך. כמובן שהכיסא הזה העניק מיידית גם לברוייר פרסום והכרה בינלאומית, כאחד מגדולי המעצבים בהיסטוריה.
מקור השם "כיסא ואסילי" הוא בשמו של הצייר ואסילי קאנדינסקי, שהיה מורה בבית הספר באוהאוס וחברו הטוב של ברוייר.
הנה כיסא וסילי כדוגמה לעיצובי זרם הבאוהאוס:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
כיסא ואסילי בשלל צבעים:
https://youtu.be/jpxscfYHUzs
וכך מזהים אם הוא אמיתי או לא:
https://youtu.be/oSBiJRvGKp0
בשנת 1945 פנתה אדית' פארנסוורת', רופאה עשירה משיקאגו וביקשה מאדרריכל גרמני שהיגר לארצות הברית לתכנן לה בית ביער. לודוויג מיס ון דר רוהה, שלפני מלחמת העולם השנייה היה מנהל בית ספר הבאוהאוס המפורסם, החליט ליישם גישה שפיתח עם תלמידיו באותה עת, של בנייה מינימליסטית מזכוכית ופלדה.
בית פארנסוורת' (Farnsworth house) שהוא תכנן עבורה, הוא בית מזכוכית ופלדה. מכיוון שתוכנן לבנייה בלב יער שנוטה להצפות, מיקם לודוויג מיס ון דר רוהה את המבנה כולו על גבי 8 כלונסאות שמרימות אותו מעל פני האדמה. המבנה הוא לבן ומורם בגובהו מכל פני האדמה. לכן הוא מובחן מהסביבה הירוקה, אך הוא עדיין משתלב בה מבלי להפריע. קירותיו מזכוכית ועליהם וילונות בלבד.
כמו כל המבנים של מיס ון דר רוהה, גם העיצוב של בית פארנסוורת' הוא נקי ואלגנטי. יש בו חלל אחד, כפי שביקשה הרופאה, שביקשה לעצמה מקום מבודד בטבע, כדי להתבודד ולעבוד בתרגום שירים. עם סיומו, הגישה הלקוחה תביעה משפטית נגד האדריכל, אך הוא זכה בה. לימים הסתבר שהיא כעסה לאחר שהתאהבה בו והוא לא החזיר לה אהבה..
עד היום נחשב בית פארנסוורת' לאחת מיצירות המופת של האדריכלות המודרנית ולמופת של צימצום ומינימליזם מדויקים. זהו בית שהוא פילוסופיה שלמה באדריכלות.
הנה סיפורו של בית פארנסוורת':
http://youtu.be/8M3p9iKITaA
תמונות מסביבתו:
http://youtu.be/_CKprbSHZoE
הבית כשהיער מוצף:
http://youtu.be/iqKc73STUuE
וכך ניתן היה למקם אותו במקומות שונים:
http://youtu.be/N7TzeVVXJjE
המחצית השנייה של המאה העשרים היא בסיס ההתפתחות ה"אופ ארט" (Op art), אמנות ציור ויזואלית ודינמית, המאופיינת בשימוש בצורות גיאומטריות, קווים ותבניות שלא פעם יוצרים אשליה של תנועה, עומק או תלת מימד.
אמנות ה-Op art, קיצור של Optical Art, התפתחה כתנועת אמנות שעושה שימוש באשליות אופטיות ובהפשטה גאומטרית. מקור האופ-ארט בשיטות של הבאוהאוס, הנקראות קונסטרוקטיביסטיות.
האופ ארט עושה זאת באמצעות אפקטים אופטיים, תוך שימוש בתבניות וקווים. שימוש בדגמים חוזרים כמו מעגלים, בשחור לבן, גווני אפור או צבעים קרים וחמים, או לחילופין צורות בעלות "קצוות חדים" ומוגדרים היטב. כל אלה כמו מרצדים אל מול עיני המתבונן ויוצרים דגמים חוזרים הניבטים אל מול עיני הצופה.
התנועה נולדת באירופה של אמצע שנות ה-50. היא חקרה את השימוש באשליות אופטיות ליצירת יצירות אמנות מופשטות ולעתים קרובות מהפנטות.
התנועה, שצמחה באירופה ובצפון אמריקה וצברה פופולריות בשנות ה-60, הייתה לזרם באמנות האמריקנית המופשטת. היא הושפעה רבות מההתפתחויות בתחומי המדע, המתמטיקה והטכנולוגיה. האמנים שיצרו בסגנון זה התנסו בטכניקות וחומרים שונים, כולל צבע, פיסול ואפילו אור.
בין אמני האופ הבולטים נכללים ויקטור וסרלי, ברידג'ט ריילי וג'וזף אלברס. כולם חקרו את השפעות הצבע, הקו והצורה על העין והתפיסה האנושית.
את השפעתה של תנועת האופ ארט ניתן לראות עד היום באמנות ובעיצוב העכשוויים של היום.
הנה ההיסטוריה של אמנות האופ ארט:
https://youtu.be/gUf38YJLp3I
סקירה על העבודות בסגנון זה:
https://youtu.be/Sc7jYj39_LY
הסגנון הבינלאומי (International Style), הוא זרם-משנה וים-תיכוני של סגנון הבאוהאוס (הסגנון המודרניסטי באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה).
בגרמניה של אחרי מלחמת העולם הראשונה אין כסף לאומה המובסת עם הכלכלה המדממת, לבנות מבנים מפוארים בסגנונות היוקרתיים שלהם התרגלה בעבר. במקומם היא נדרשת לבנות בנייה יעילה, מהירה וחסכונית. נולד הצורך בסגנון בנייה שמתאים למגבלות ולצרכים החדשים של גרמניה.
כך נולד המודרניזם. עם הולדת בית הספר "באוהאוס" בגרמניה, מוסד חדשני שהתקיים שנים מועטות, אך שינה את פני האדריכלות, הבנייה והעיצוב של המאה ה-20.
אז מהו הסגנון הבינלאומי? - למעשה זהו הבאוהאוס, אבל כזה שהתאקלם בעולם.
בשנת 1933 נסגר בית הספר באוהאוס על ידי הנאצים. סגירת בית הספר הנודע גרמה לכך שמורי ובוגרי בית הספר, חלקם יהודים, נפוצו לכל עבר והתיישבו בארצות שונות ברחבי העולם.
הסגנון של הבאוהאוס נפוץ בעולם ואותם אדריכלים ומעצבים סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ויזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".
במבנים שנבנו בעולם בסגנון הבינלאומי בלטו מאפיינים שונים, חלקם הגדול בא מהבאוהאוס המקורי.
המובהקים שבהם היו פשטות עיצובית, הימנעות מקישוטים, הדגשה של קווי המתאר המרובעים של הבניין, שלעתים הם מעוגלים (בהשראת האוניות והספינות שהביאו אותם לכאן בדרך הים).
עוד מאפיינים בסגנון הם הרבה אור, שמוכנס לדירות באמצעות חלונות אופקיים ארוכים. המבנים בסגנון זה מטויחים וצבועים בדרך כלל בלבן ומאופיינים גם בהרבה מתכת וזכוכית. הגג שטוח, הסורגים אנכיים. חדרי המדרגות נבנו עם מדרגות לולייניות ובאמצע כוללים את חריץ האוויר המרכזי, העולה מלמטה למעלה.
#מה לסגנון הבינלאומי ולתל אביב?
בשנות ה-30 התרחשה עליה של אדריכלים גרמנים מוכשרים לארץ ישראל. הם עזבו את גרמניה, שהפכה גזענית, נאצית ורודפת יהודים.
העולים הללו הביאו לתל אביב, העיר הצעירה והתוססת, את הסגנון הבינלאומי. כי יצא שבעיר תל אביב, שנבנתה וגדלה בשנים ההן בקצב מואץ, נבנו מבנים רבים בסגנון הבינלאומי.
בכך עברה העיר מהסגנון האקלקטי, המאופיין במגוון סגנונות המעורבבים ביניהם, אל הסגנון הבינלאומי, המודרני, בעל הקווים הנקיים ואוהב השמש והאוויר.
בדיעבד הייתה תל אביב לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון זה. את המבנים ה"בינלאומיים" המשיכו לבנות בתל אביב במשך שנים רבות ולמעשה עד שנות ה-70 של המאה ה-20.
כך זכתה העיר תל אביב עם הזמן לכינוי "העיר הלבנה", על שום הבניינים הלבנים שנבנו אז בסגנון הבינלאומי. בזכות הבנייה בסגנון הבינלאומי היא גם הוכרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
הנה הסיפור של הסגנון הבינלאומי בתל אביב - "העיר הלבנה" (עברית):
https://youtu.be/O38n6Y_x7ZA
על תל אביב והסגנון הבינלאומי שמזוהה איתה:
https://youtu.be/ug7W_o4g-NY
העיר יצאה נשכרת מכך שגאון תכנן אותה:
https://youtu.be/yWwa-UJcxWw
והנה סקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s
מהו כיסא ברצלונה?
"כיסא ברצלונה" (Barcelona Chair) הוא כיסא ידוע במיוחד, שעוצב בידי לודוויג מיס ון דר רוהה ולילי רייך לביתן הגרמני בתערוכה העולמית של ברצלונה (בשנת 1929).
העיצוב התעשייתי מודרניסטי של הכיסא נחשב משמעותי בזרם העיצוב המודרניסטי בריהוט. הוא גם מהווה הדגמה נהדרת של גישת less is more, המפשטת ומסננת למינימום האפשרי, של ואן דה רוהה.
לודוויג מיס היה משכיל ורחב אופקים במיוחד ולתכנון הכיסא הוא שאב השראה מהכיסאות המתקפלים של התקופה הרומית העתיקה.
התוצאה ידועה: הכיסא הפך לאייקון והוא מהרהיטים הקלאסיים הכי אהובים ונערצים עד עצם היום הזה. ואגב, לכיסא ברצלונה עיצבו השניים גם הדום תואם.
הנה כסא ברצלונה:
https://youtu.be/2zOIQ8wweAc
כך הוא משווק כיום:
http://youtu.be/lMLOKc-p1M4
מצגת וידאו של הכסא האלמותי:
https://youtu.be/V6sOFg2F3Cs
כך מציגים אותו אנשי המכירות:
https://youtu.be/K64qbDAf0H0
וכך ניתן לצייר את כסא הברצלונה האייקוני:
https://youtu.be/VsSiOp1OUOU
"כיסא ברצלונה" (Barcelona Chair) הוא כיסא ידוע במיוחד, שעוצב בידי לודוויג מיס ון דר רוהה ולילי רייך לביתן הגרמני בתערוכה העולמית של ברצלונה (בשנת 1929).
העיצוב התעשייתי מודרניסטי של הכיסא נחשב משמעותי בזרם העיצוב המודרניסטי בריהוט. הוא גם מהווה הדגמה נהדרת של גישת less is more, המפשטת ומסננת למינימום האפשרי, של ואן דה רוהה.
לודוויג מיס היה משכיל ורחב אופקים במיוחד ולתכנון הכיסא הוא שאב השראה מהכיסאות המתקפלים של התקופה הרומית העתיקה.
התוצאה ידועה: הכיסא הפך לאייקון והוא מהרהיטים הקלאסיים הכי אהובים ונערצים עד עצם היום הזה. ואגב, לכיסא ברצלונה עיצבו השניים גם הדום תואם.
הנה כסא ברצלונה:
https://youtu.be/2zOIQ8wweAc
כך הוא משווק כיום:
http://youtu.be/lMLOKc-p1M4
מצגת וידאו של הכסא האלמותי:
https://youtu.be/V6sOFg2F3Cs
כך מציגים אותו אנשי המכירות:
https://youtu.be/K64qbDAf0H0
וכך ניתן לצייר את כסא הברצלונה האייקוני:
https://youtu.be/VsSiOp1OUOU
כיצד יצר קנדינסקי את מהפכת הציור המופשט?
ואסילי קנדינסקי הוא אחד מהציירים המפורסמים במאה ה-20 ומפורצי הדרך בציור המופשט. קנדינסקי העמיד כערך העליון באמנות את יכולתו של האמן לבטא באמצעות אמנותו את הרגש. תחושות, אווירה והרמוניה חזותית החליפו אצלו את המראה הברור של הדברים, הממשי, ריאליסטי.
בציוריו הוא יצר הפשטה של הנוף לצורות נטולות משמעות וחופשיות. כלומר, הציורים שלו שאבו השראה מהצורות שבטבע, אך הוא העלים מהם את היכולת לזהותם כדברים ראליסטיים, ממשיים, מהעולם האמיתי (או בשפת האמנות, הוא הוריד את הפיגורטיביות שלהם).
ציוריו השתנו לאורך השנים, מציורים מלאי הבעה, ציורי עצים ונוף מלאי צבע לכיוון של ציורים מופשטים בנושאים לא ברורים, שהצופה בהן יכול וצריך לדמיין את מה שנראה על הבד. בעבודותיו של קנדינסקי ישנן צורות גאומטריות ברורות כמו ריבועים, משולשים, עיגולים וכדומה (כמיטב סגנון "המופשט הגאומטרי" שעליו הוא נמנה), ולצידן גופים מופשטים ולא ברורים, שקצת מזכירים יצורים מיקרוסקופיים.
קנדינסקי לא נתן שמות לציוריו. להיפך, בכדי לנתק את הציורים ממקור ההשפעה הוויזואלי שלהן ולהשאיר אותם כחיבור ויזואלי של מרכיבים שונים, הוא כינה את ציוריו בשם הטכני 'קומפוזיציות' (חיבורים).
הוא החל כאמן רוסי, אך עבר לגרמניה ולימד בבית הספר באוהאוס לאמנות ולארכיטקטורה, עד לסגירתו בידי הנאצים ב-1933, ממש כשעלו לשלטון. אז עבר קנדינסקי לצרפת ועל אף שסגנונו המופשט לא היה מקובל בפאריס של אותם הימים, הוא המשיך ליצור בה עד יום מותו ב-1944.
הנה תולדות חייו של קנדינסקי:
http://youtu.be/_-H42hoR0-s
קנדינסקי מצייר בסטודיו שלו:
https://youtu.be/Bc83deRcKMo
מציוריו הגדולים, החל מציורי הנוף ועד לציורים המופשטים בסגנון המוכר של קנדינסקי:
http://youtu.be/z3E2tZzDxCo
סרטון אנימציה ברוחו של האמן:
http://youtu.be/aMiiKLyIR88
עבודותיו:
http://youtu.be/H62BRsqEruE
רגע, יצירה! - כך תציירו כמו קנדינסקי:
https://youtu.be/Jsr2SsNSUfI
סרט ארוך של עבודות ואסילי קנדינסקי:
http://youtu.be/aqD7JhB3Sj4?long=yes
ותכנית חינוכית על וסילי קנדינסקי (עברית):
https://youtu.be/ZsOnZmajOGc?long=yes
ואסילי קנדינסקי הוא אחד מהציירים המפורסמים במאה ה-20 ומפורצי הדרך בציור המופשט. קנדינסקי העמיד כערך העליון באמנות את יכולתו של האמן לבטא באמצעות אמנותו את הרגש. תחושות, אווירה והרמוניה חזותית החליפו אצלו את המראה הברור של הדברים, הממשי, ריאליסטי.
בציוריו הוא יצר הפשטה של הנוף לצורות נטולות משמעות וחופשיות. כלומר, הציורים שלו שאבו השראה מהצורות שבטבע, אך הוא העלים מהם את היכולת לזהותם כדברים ראליסטיים, ממשיים, מהעולם האמיתי (או בשפת האמנות, הוא הוריד את הפיגורטיביות שלהם).
ציוריו השתנו לאורך השנים, מציורים מלאי הבעה, ציורי עצים ונוף מלאי צבע לכיוון של ציורים מופשטים בנושאים לא ברורים, שהצופה בהן יכול וצריך לדמיין את מה שנראה על הבד. בעבודותיו של קנדינסקי ישנן צורות גאומטריות ברורות כמו ריבועים, משולשים, עיגולים וכדומה (כמיטב סגנון "המופשט הגאומטרי" שעליו הוא נמנה), ולצידן גופים מופשטים ולא ברורים, שקצת מזכירים יצורים מיקרוסקופיים.
קנדינסקי לא נתן שמות לציוריו. להיפך, בכדי לנתק את הציורים ממקור ההשפעה הוויזואלי שלהן ולהשאיר אותם כחיבור ויזואלי של מרכיבים שונים, הוא כינה את ציוריו בשם הטכני 'קומפוזיציות' (חיבורים).
הוא החל כאמן רוסי, אך עבר לגרמניה ולימד בבית הספר באוהאוס לאמנות ולארכיטקטורה, עד לסגירתו בידי הנאצים ב-1933, ממש כשעלו לשלטון. אז עבר קנדינסקי לצרפת ועל אף שסגנונו המופשט לא היה מקובל בפאריס של אותם הימים, הוא המשיך ליצור בה עד יום מותו ב-1944.
הנה תולדות חייו של קנדינסקי:
http://youtu.be/_-H42hoR0-s
קנדינסקי מצייר בסטודיו שלו:
https://youtu.be/Bc83deRcKMo
מציוריו הגדולים, החל מציורי הנוף ועד לציורים המופשטים בסגנון המוכר של קנדינסקי:
http://youtu.be/z3E2tZzDxCo
סרטון אנימציה ברוחו של האמן:
http://youtu.be/aMiiKLyIR88
עבודותיו:
http://youtu.be/H62BRsqEruE
רגע, יצירה! - כך תציירו כמו קנדינסקי:
https://youtu.be/Jsr2SsNSUfI
סרט ארוך של עבודות ואסילי קנדינסקי:
http://youtu.be/aqD7JhB3Sj4?long=yes
ותכנית חינוכית על וסילי קנדינסקי (עברית):
https://youtu.be/ZsOnZmajOGc?long=yes
מי היה אביר הבטון לה קורבוזיה?
האדריכל השוויצרי שעבר לצרפת, לֶה קוֹרְבּוזְיֶה (Le Corbusier), הוא מהמפורסמים והחשובים שבאדריכלים המודרניים של המאה ה-20 ומי שהיה אולי החשוב שבאדריכלים המודרניים.
קורבוזיה הוא הרוח החיה ומהמרכזיים בכמה סגנונות אדריכליים מודרניים, העיקריים הם כמובן הסגנון הבינלאומי שנבע מסגנון הבאוהאוס והברוטליזם, המבוסס על בטון חשוף.
מבנים רבים שלו הפזורים במדינות שונות, לא פחות מ-17 יצירות שלו, מהודו ועד ארגנטינה, הוכרו כאתרי מורשת בינלאומיים על ידי אונסק"ו.
לה קורבוזייה היה מהראשונים מבין האדריכלים והמהנדסים, שנצלו את היתרונות העצומים שהציע הבטון המזוין בבניה. השימוש בבטון כזה הומצא רק בסוף המאה ה-19 והוא איפשר לקורבוזיה ולעמיתיו לפרוץ גבולות באדריכלות חדשנית ומודרנית שעתידה לאפיין את המאה העשרים.
וילה סבואה, מבנה פרטי שתכנן קורבוזיה באותה תקופה בכפר צרפתי סמוך לפריז, אפשרה לו להדגים את 5 העקרונות שלו לבנייה החדשה והמבוססת על בטון: בניה על עמודים, שיוצרת חלל תחתון ופתוח, עם עמודי בטון פנימיים שיוצרים חלוקה גאומטרית ומוטמעים בקירות, חלונות אופקיים ורצופים שמכניסים אור ואוויר, קירות פנימיים שנקבעים לפי צרכי הדיירים וניצול הגג כאזור בילוי ומרגוע לדיירים ומציע גינה קטנה ומקום שיזוף.
לה קורבוזיה היה גם מעצב רהיטים, צייר, פסל וכותב, אבל נחשב בראש ובראשונה לאחד האדריכלים החשובים ביותר בהיסטוריה. הוא היה גם מהמרכזיים שבמעצבי הסגנון הבינלאומי בבנייה.
לה קורבוזיה נודע בין השאר ב"אוניטה ד'הביטסיון", "יחידת המגורים" שהמציא. זה היה קונספט אוטופי שראה בבניין מעין ספינה, המספקת לדייריה את כל צרכיהם בתוכה וללא תלות בסביבתה. הרעיון שלו היה לתכנן בניין אוניברסלי, שניתן יהיה לבנות בכל מקום בעולם ולכל אוכלוסייה שהיא ושיספק את כל צרכי דייריו.
יחידות מגורים כאלה הוא תכנן בין השאר בפריז ובברלין. המפורסם ביותר הוא יחידת המגורים שתכנן בעיר מרסיי שבצרפת ומכילה כ-340 דירות מגורים. המבנה נועד להיות מעין "כפר אנכי", הממלא את כל צרכיהם של המתגוררים בו. בנוסף לדירות הוא כולל מרפאה, מעונות יום, בריכת שחייה, קומת מסחר ואפילו מסלול ריצה שנבנה על הגג.
מבני יחידות המגורים של קורבוזיה ורבים שנבנו בהשראתו, נבנו מבטון חשוף, בטון גס שנקרא בצרפתית béton brut. בין השאר נבע הדבר מכך שהמחסור בפלדה, לאחר מלחמת העולם השנייה, הביא לכך שהיא הייתה יקרה מדי.
אותו בטון חשוף העניק את ההשראה לתנועה שתיקרא על שמו, "ברוטליזם". התנועה עתידה לבנות בניינים רבים, כולל מרכז ברביקן ומגדל טרליק בלונדון ולא מעט מבנים בעיר הישראלית באר שבע.
אגב, רבים רואים ביחידת המגורים של קורבוזיה את ההשראה לסגנון הברוטליזם, שעתיד להתבסס על בטון חשוף.
אז כן, הוא היה טיפוס נפוח, שהתלהב מדיקטטורים וניסה להתחבר עם סטאלין, מוסוליני ומשטר וישי, הבובה של היטלר בצרפת. הוא היה מאוהב עד אובססיה במעצבת איילין גריי והשחית את יצירתה בקנאתו על שאהבה אחר.
אבל שמור לקורבוזיה מקום של כבוד בפנתיאון המודרניסטי, גם כמי שגם היה אדריכל גדול וגם ממתכנני בניין האומות המאוחדות בניו-יורק, אחד הבניינים המוכרים בעולם. את המבנה המרובע וכה אופייני למודרניזם ישר הזוויות, הוא תכנן ביחד עם מי מתלמידיו בעבר, שהפך בעצמו לאדריכל.
הנה לה קורבוזיה וסגנונו המיוחד:
http://youtu.be/4A07NnUu6x0
וילה סבואה שהדגימה את 5 העקרונות שהציב:
http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s
פרויקט Maison du Brésil שתכנן לה קורבוזיה:
http://youtu.be/BPwE4vFTpcg
יחידת המגורים שבנה בפריז ומשמשת היום כמעונות סטודנטים:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
הוא גם תכנן את עיר העתיד:
http://youtu.be/EEhAYlFcS7s
ותערוכה מיצירותיו האמנותיות הנהדרות:
https://youtu.be/frXY5ieNKCk
האדריכל השוויצרי שעבר לצרפת, לֶה קוֹרְבּוזְיֶה (Le Corbusier), הוא מהמפורסמים והחשובים שבאדריכלים המודרניים של המאה ה-20 ומי שהיה אולי החשוב שבאדריכלים המודרניים.
קורבוזיה הוא הרוח החיה ומהמרכזיים בכמה סגנונות אדריכליים מודרניים, העיקריים הם כמובן הסגנון הבינלאומי שנבע מסגנון הבאוהאוס והברוטליזם, המבוסס על בטון חשוף.
מבנים רבים שלו הפזורים במדינות שונות, לא פחות מ-17 יצירות שלו, מהודו ועד ארגנטינה, הוכרו כאתרי מורשת בינלאומיים על ידי אונסק"ו.
לה קורבוזייה היה מהראשונים מבין האדריכלים והמהנדסים, שנצלו את היתרונות העצומים שהציע הבטון המזוין בבניה. השימוש בבטון כזה הומצא רק בסוף המאה ה-19 והוא איפשר לקורבוזיה ולעמיתיו לפרוץ גבולות באדריכלות חדשנית ומודרנית שעתידה לאפיין את המאה העשרים.
וילה סבואה, מבנה פרטי שתכנן קורבוזיה באותה תקופה בכפר צרפתי סמוך לפריז, אפשרה לו להדגים את 5 העקרונות שלו לבנייה החדשה והמבוססת על בטון: בניה על עמודים, שיוצרת חלל תחתון ופתוח, עם עמודי בטון פנימיים שיוצרים חלוקה גאומטרית ומוטמעים בקירות, חלונות אופקיים ורצופים שמכניסים אור ואוויר, קירות פנימיים שנקבעים לפי צרכי הדיירים וניצול הגג כאזור בילוי ומרגוע לדיירים ומציע גינה קטנה ומקום שיזוף.
לה קורבוזיה היה גם מעצב רהיטים, צייר, פסל וכותב, אבל נחשב בראש ובראשונה לאחד האדריכלים החשובים ביותר בהיסטוריה. הוא היה גם מהמרכזיים שבמעצבי הסגנון הבינלאומי בבנייה.
לה קורבוזיה נודע בין השאר ב"אוניטה ד'הביטסיון", "יחידת המגורים" שהמציא. זה היה קונספט אוטופי שראה בבניין מעין ספינה, המספקת לדייריה את כל צרכיהם בתוכה וללא תלות בסביבתה. הרעיון שלו היה לתכנן בניין אוניברסלי, שניתן יהיה לבנות בכל מקום בעולם ולכל אוכלוסייה שהיא ושיספק את כל צרכי דייריו.
יחידות מגורים כאלה הוא תכנן בין השאר בפריז ובברלין. המפורסם ביותר הוא יחידת המגורים שתכנן בעיר מרסיי שבצרפת ומכילה כ-340 דירות מגורים. המבנה נועד להיות מעין "כפר אנכי", הממלא את כל צרכיהם של המתגוררים בו. בנוסף לדירות הוא כולל מרפאה, מעונות יום, בריכת שחייה, קומת מסחר ואפילו מסלול ריצה שנבנה על הגג.
מבני יחידות המגורים של קורבוזיה ורבים שנבנו בהשראתו, נבנו מבטון חשוף, בטון גס שנקרא בצרפתית béton brut. בין השאר נבע הדבר מכך שהמחסור בפלדה, לאחר מלחמת העולם השנייה, הביא לכך שהיא הייתה יקרה מדי.
אותו בטון חשוף העניק את ההשראה לתנועה שתיקרא על שמו, "ברוטליזם". התנועה עתידה לבנות בניינים רבים, כולל מרכז ברביקן ומגדל טרליק בלונדון ולא מעט מבנים בעיר הישראלית באר שבע.
אגב, רבים רואים ביחידת המגורים של קורבוזיה את ההשראה לסגנון הברוטליזם, שעתיד להתבסס על בטון חשוף.
אז כן, הוא היה טיפוס נפוח, שהתלהב מדיקטטורים וניסה להתחבר עם סטאלין, מוסוליני ומשטר וישי, הבובה של היטלר בצרפת. הוא היה מאוהב עד אובססיה במעצבת איילין גריי והשחית את יצירתה בקנאתו על שאהבה אחר.
אבל שמור לקורבוזיה מקום של כבוד בפנתיאון המודרניסטי, גם כמי שגם היה אדריכל גדול וגם ממתכנני בניין האומות המאוחדות בניו-יורק, אחד הבניינים המוכרים בעולם. את המבנה המרובע וכה אופייני למודרניזם ישר הזוויות, הוא תכנן ביחד עם מי מתלמידיו בעבר, שהפך בעצמו לאדריכל.
הנה לה קורבוזיה וסגנונו המיוחד:
http://youtu.be/4A07NnUu6x0
וילה סבואה שהדגימה את 5 העקרונות שהציב:
http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s
פרויקט Maison du Brésil שתכנן לה קורבוזיה:
http://youtu.be/BPwE4vFTpcg
יחידת המגורים שבנה בפריז ומשמשת היום כמעונות סטודנטים:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
הוא גם תכנן את עיר העתיד:
http://youtu.be/EEhAYlFcS7s
ותערוכה מיצירותיו האמנותיות הנהדרות:
https://youtu.be/frXY5ieNKCk
