שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הייתה בועת הדוט-קום ואיך היא התפוצצה?
בועת הטכנולוגיה, או בועת ההיי-טק, היא מצב בו חברות הייטק שוות בבורסה יותר מדי. שווי של חברה עסקית נמדד על פי מצבה הכלכלי, ההכנסות שלה והעתיד שהמשקיעים נוטים לראות לה. כשחברה נסחרת בשווי גבוה מדי, ביחס לדברים אלו, נוטים לומר שזו הערכת שווי מוגזמת.
כשחברות רבות בתחום מסוים זוכות להערכות שווי מוגזמות, נוטים המומחים והפרשנים לדבר על "בועה". כשמדובר בחברות הייטק, היא כונתה בועת ההייטק, או בועת הטכנולוגיה.
מה שיצר את בועת הדוט קום הייתה פריצת האינטרנט לחיינו. חברות אינטרנט וטכנולוגיה הקשורה לרשת האינטרנט קמו בהמוניהן והחלו לגייס כספים ממשקיעים. כשהראשונות החלו להימכר בסכומים אגדיים, נהרו כל בעלי ההון להשקיע בחברות אינטרנט. בעקבותיהם הגיעו גם אנשים שההון שלהם היה מצומצם, אבל גם הם רצו להנות מהחגיגה של שווי חברה, שעולה בעשרות ומאות אחוזים בכל חודש. התוצאה הייתה שחברות סטרטאפ הפכו לשוות הון על הנייר, אף שמעולם לא הרוויחו דולר אחד.
וכשכל השוק כולו "מתומחר ביתר", כמו שאומרים אנשי השקעות, יהיה תיקון. כואב. התיקון הזה היה התפוצצות של בועת הטכנולוגיה. בקריסה של השוק צנח ביום אחד שווי של חברות, לעד פחות מאחוז אחד מהשווי שלהן ביום שלפני התפוצצות הבועה. "מה שעולה, חייב לרדת" הוא כלל ידוע בהשקעות. התפוצצות בועת הטכנולוגיה הזכירה את זה באופן כואב מאד למשקיעים.
בועת האינטרנט או הטכנולוגיה בכלל, שהתפוצצה בשנת 2000, הייתה בועת הייטק שייחסה לחברות טכנולוגיה, חלקן חסרות הכנסות כלל ורובן מרוויחות מעט מאד, הערכות שווי מנופחות להחריד. מה שבמיוחד היה צריך להדאיג את המשקיעים הוא שלרבות מהחברות שבהן השקיעו את כספם, לא היה מודל עסקי ברור. במילים פשוטות - גם המנהלים שלהן לא ידעו לומר מאיפה יבואו ההכנסות העתידיות של החברה.
גם כיום מדברים על חשש מבועת טכנולוגיה חדשה שנוצרה. השווי העצום של חברות צעירות יחסית מזכיר לרבים את ימי הבועה ההיא. אבל כדאי לציין שכיום מודל עיסקי של חברות הוא הרבה יותר ברור מאשר אז וחלק גדול מחברות הטכנולוגיה מרוויחות כסף. כיום גם המשקיעים שואלים ובודקים היטב מאיפה באות ויבואו בעתיד הכנסות החברה שבה הם משקיעים כסף.
הנה סיפורה של בועת הטכנולוגיה:
http://youtu.be/FB4ker-Pxnk
תולדות בועת הדוט-קום של הניינטיז:
https://youtu.be/MvwhS39de1o
וכך פתחה התפוצצות הבועה את העשור שאחריה:
http://youtu.be/pm7FyShb7Bk
מהו ברבור שחור בכלכלה?
בשנים האחרונות הכניס הכלכלן נאסים ניקולס טאלב את המושג או את "תיאוריית הברבור השחור" (Black Swan Theory) לכלכלה העולמית.
טאלב רואה בעצמו חוקר כלכלי שמנסה לזהות את אותם אירועים שכל כך קשה לנבא ושהוא מכנה "ברבורים שחורים".
בספרו "הברבור השחור - השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים", העלה לראשונה טאלב את הביטוי "ברבור שחור".
הספר היטיב לדמות אירועים מפתיעים לגמרי, באמצעות ההפתעה של האירופים שהגיעו בעבר אל יבשת אוסטרליה וראו לראשונה ברבורים שחורים. גורם ההפתעה היה גדול. זאת מכיוון שכל חייהם, עד אז, לא ראו האירופים ברבור שחור והכירו רק ברבורים לבנים.
לפי נסים טאלב, המושג בכלכלה של "ברבור שחור" הוא מאורע שיש לצפות שיקרה אחת לזמן מה, שיש לו תוצאות משמעותיות ושקשה מאד לחזות אותו.
בספרו "הברבור השחור" הזהיר טאלב כשנתיים לפני המשבר הכלכלי העולמי של 2008 שמשבר כזה צפוי. הוא תיאר בו מצב בעייתי והיטיב למסור פרטים על סכנות במערכת המשכנתאות של אמריקה. אלה אכן יצרו בשנים שאחרי את המשבר הכלכלי הגדול של 2008, משבר הסאב-פריים, שסחף בסופו של דבר את מרבית העולם המערבי לבור כלכלי גדול.
בקיצור ולפי טאלב, אם מתרחש אירוע משמעותי שעד אז לא דיברו על אפשרות התרחשותו, זהו ה"ברבור שחור" הקלאסי.
הנה הכלכלן נאסים ניקולס טאלב מסביר את מושג הברבור השחור:
http://youtu.be/BDbuJtAiABA
ומקור ההשראה:
https://youtu.be/-Bq49PEaXIc
מי הודיע שהבורסה של ארה"ב תישאר תמיד למעלה?
"המניות הגיעו למה שנראה כמו רמה גבוהה ותמידית." אמר אירווינג פישר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ייל, בשנת 1929. מסתבר שלהיות פרופסור לא מחסן אותך מטעויות - כמה חודשים אחרי שנאמרו הדברים התרחש "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק.
באותו יום חמישי התרחשה הקריסה האיומה של הבורסה האמריקאית. כך התפוצצה לה אחת הבועות הכלכליות הגדולות בהיסטוריה. הבועה הזו הייתה מצב בו המניות היו כה יקרות וכל כך לא קשורות בערכן למצב הכלכלי של החברות העסקיות שלהן, עד שהקריסה הייתה בלתי נמנעת והשאלה הייתה רק מתי תתרחש.
מכירות שיא באותו יום הביאו לנפילת הבורסה לחלוטין. אנשים קפצו מהגגות באותו יום, אחרי שאיבדו את כל נכסיהם הכספיים ואת כל עולמם. בעקבות הקריסה של 1929 פרץ "השפל הגדול" באמריקה.
ההתחלה של השפל הזה החלה בארצות הברית, אבל בהמשך גרר המשבר לתוכו את העולם המערבי כולו. זה היה משבר כלכלי כלל-עולמי, שנמשך מעל 10 שנים.
השפל גם השפיע לרעה על היציבות הפוליטית במדינות רבות. ההיסטוריונים רואים בו את אחד הגורמים שעודדו את עליית הנאצים בגרמניה לשלטון ושיביאו בהמשך לפרוץ המלחמה האיומה בהיסטוריה - מלחמת העולם השנייה.
הנה הנפילה שהחלה מהבורסה האמריקאית ב-1929 והתפשטה לשפל עולמי כולל:
https://youtu.be/Yp7u328PKu4
הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs
מצגת וידאו של תמונות מהשפל הגדול:
http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
ותכנית היסטורית על השפל הגדול וקריסת הבורסה שגרמה אותו (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
מה זו בועה פיננסית?
בועה פיננסית, או בועה כלכלית (Economic bubbles), היא מטאפורה, דימוי למצב שבו מחירו של מוצר או משהו בעל ערך כלכלי מאמיר וגואה ומגיע לשווי מטורף, בלי קשר למציאות ממשית או בניגוד לערכו הכלכלי האמיתי. כמו בועת סבון שמתנפצת - כך מגיעה גם יומה של בועה כלכלית להתנפץ ולהביא להפסד גדול ואפילו עצום של כל כספם של בעלי המוצר.
#דוגמאות היסטוריות לבועות כלכליות
בועות כאלה היו בעבר בעולם (ראו בתגית "בועות כלכליות"). דוגמה לבועה כזו נוצרה למשל בשוק הצבעונים ההולנדי של המאות הקודמות, או בבועת הדוט.קום של תעשיית האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
יש הטוענים, בכל פעם שהמטבע הדיגיטלי ביטקוין עולה למעלה, שגם הסיפור שלו הוא סיפור של בועה כלכלית מסוכנת, שעתידה לקרוס.
התפוצצות בועת מחירי נדל"ן, כמו שהייתה לא פעם בהיסטוריה, יכולה להביא לצניחת ערך של בתים ונכסים שקונים משקיעים ובטוחים שמחירם יעלה עוד ועוד. צניחת ערך זו יכולה להביא להפסדים גדולים.
#הסבר מעמיק יותר
בועה מתקיימת וגדלה כשהערך הכספי (פיננסי) של נכסים מסוימים הוא הרבה יותר גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם.
בועות כאלה מתפתחות בעולם אחת לכמה שנים.
בועה פיננסית כזו סובלת מסביבת מחירים גבוהה, שלא יכולה להימשך לאורך זמן. ואם היא לא יכולה להימשך, זה אומר שדינה להתפוצץ. כלומר היא עתידה להגיע די מהר לקריסת מחירים מטורפת שתגרום לבעלי הנכסים בה להפסדי ענק מהירים וכואבים.
#איך נוצרת בועה פיננסית?
בועה כזו מתחילה כשהשווי של מוצר כלכלי עולה ועולה ואנשים שמחזיקים בו מלהיבים אחרים לקנות גם הם ממנו, כדי להרוויח. המחירים עולים עוד ועוד למעלה וכולם מתלהבים.
זה יוצר מצב שמחיר השוק של הנכס המסוים, לרוב נכס כספי, כמו מניות, נדל"ן או סחורות, עולה לרמה גבוהה שאינה משקפת כלל את שוויו הכלכלי האמיתי.
שווי זה הרי נגזר מהאפשרות להפיק מהנכס תועלת כלכלית או מרווח שהוא צפוי ליצור למי שמחזיק בו. כשהשווי הזה אינו מתקרב למחיר נוצר סיכון אמיתי לכספים שהשקיעו בעלי הנכסים הללו והם עלולים להפסיד את כספם כשבבת אחת המחירים יצנחו והבועה תתפוצץ.
#מה קורה כשהבועה מתפוצצת?
ברוב המקרים "מתפוצצת" הבועה, כששווי ומחירי הנכסים צוללים במהירות וגורמים להפסדים אדירים לבעלי הנכסים. נכס שהיה שווה טרם התפוצצות הבועה כסף רב, צולל לעיתים לשווי של אחוזים בודדים ממה שהוא היה שווה קודם. מפולת כזו ופיצוץ של בועה כלכלית גורמים במקרים רבים גם למשבר כלכלי של ממש במשק.
הנה סיפורן של בועות פיננסיות בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
המרכיב הפסיכולוגי שגורם להיווצרות של בועה כזו (עברית):
https://youtu.be/MSd0haw1T_o
על בועת הנדל"ן בישראל (עברית):
https://youtu.be/tYAGM3QTGjM
כמה סוגי בועות כלכליות:
https://youtu.be/_Mm-nLKaKkE
כך נוצרת בועה:
https://youtu.be/r1j_AloLgQ8
והאם ההייטק הישראלי של 2022 הוא בועה (עברית):
https://youtu.be/LyAKEz1L5sA?long=yes
מה היה שיגעון הצבעונים ההולנדי?
שיגעון הצבעונים (Tulip Mania) היה פרק זמן בתחילת המאה ה-17, במהלך תור הזהב של הולנד, שבמהלכו צמח השווי של פקעות פרח הצבעוני והגיע לשיאים מטורפים.
הצבעונים שרק הגיעו לראשונה להולנד, הפכו לשווים יותר ויותר כסף. המחיר העולה משך בעלי הון לרכוש ולמכור צבעונים. הרווח מהמסחר בצבעונים הלך וגדל והדבר גרם לכך שיותר ויותר אנשים רצו להצטרף לחגיגה ולהתעשר.
תאוות הבצע של האנשים, ביחד עם רצון להתעשר במהירות, העלתה עוד את מחיר פקעות הצבעונים הנדירות. במהרה נוצרה בועה כלכלית שהעלתה את שווי פקעות הצבעונים לשיאים חדשים בכל יום.
שנבין רגע, בשנת 1637, שנת השיא של שיגעון הצבעונים, הגיע שווי פרח בודד ל-10 משכורות שנתיות של בעל מקצוע מומחה בהולנד.
כעבור כ-6 שנים שבהן התנפחה הבועה הכלכלית הזו והצבעונים הגיעו לשווי עצום של 6700 גילדן לפקעת, התפוצצה הבועה. בתוך 4 ימים צנח השוק ושוויים של הצבעונים צנח לעשירית. זה לא עצר שם. המחיר המשיך לצנוח ולצנוח, עד שירד לשווי אפסי כמעט.
"שיגעון הצבעונים" ידוע בתור הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה נוצרה בועה כלכלית. לכן מזכירים אותו לא פעם כלכלנים ואנשי שוק ההון, כשהם רוצים להזהיר ולהדגים היווצרות של בועה כלכלית, מפתה ומסוכנת.
בעשור האחרון האחרונות מזהירים רבים מהכלכלנים ממטבע הביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו, ששוויים נוסק לא פעם לממדים מטורפים ובזמן קצר. לא מעט מהם מזכירים את הדמיון שבין הביטקוין לצבעונים ההולנדים (ראו באאוריקה בתגית "ביטקוין").
וההולנדים? - אחרי השגעון והנפילה, הם שיפרו את הכלכלה שלהם והפכו עם הזמן את הצבעונים לענף יצוא משגשג. כיום הם מרוויחים מהם המון כסף, אבל הרבה פחות מהתקופה שבה פרח אחד קנה לך בית...
הנה סיפורו של שגעון הצבעונים ההולנדי (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
עוד על פרמידת הצבעונים ההולנדית המשמשת דוגמה קלאסית לבועות פיננסיות:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
ומצגת וידאו על שגעון הצבעונים של הולנד:
http://youtu.be/0YNoizadK78
איך עלה ונפל ה-NFT שהבטיח מהפכה?
אן אף טי (NFT), "אסימון דיגיטלי" או "ניפטיז", הן מילות באזז המייצגות מושג חשוב בעולם הקריפטו שלרוב עוסק במטבעות הדיגיטליים.
ההבטחה הגדולה והמהפכנית של NFT לאמנים דיגיטליים הייתה שלראשונה בהיסטוריה הם יכולים למכור את יצירותיהם הדיגיטליות כמוצר ייחודי ו"מקורי", בדיוק כפי שאמנים מוכרים יצירות פיזיות, כמו ציור או פסל.
#ההבטחה
השיטה מתבססת על "אסימון בלתי-חליף" (Non-Fungible Token), בראשי התיבות המוכרים שלו NFT, שהוא אחת התופעות הטכנולוגיות המרתקות שהסעירו את העולם הדיגיטלי בשנים האחרונות.
בניגוד למטבעות דיגיטליים דוגמת ביטקוין (Bitcoin) שבהם כל מטבע הוא זהה לחלוטין לאחר, בעולם ה-NFT מדובר ב"אסימון ייחודי". כלומר שכל יחידה של NFT היא שונה מאחרים וייחודית לחלוטין, ממש כמו יצירת אמנות, קלפי ספורט נדירים או דבר מה ויזואלי יחודי.
תכונה זו הפכה אותו לכלי האידיאלי ליצירת "מקוריות דיגיטלית" שתבוא לידי ביטוי ביכולת להוכיח בעלות על יצירת אמנות, תמונה, סרטון, תיעוד ספציפי של רגע היסטורי או כל נכס דיגיטלי אחר.
לאמנים, למשל, הבטיחה הכניסה לעולם ה-NFT עוד אפשרות לשיתוף אמנות ויצירת הכנסות. למעריציהם הייתה זו דרך חדשה ואולי אף מתגמלת בעתיד, לתמוך בעבודתם.
המנפיק פריטים שכאלו הוא שמחליט כמה NFTs יונפקו לכל יצירה או נכס דיגיטלי. זה גם מה שיקבע את ערכם - ממש כמו באספנות בולים או קלפי ספורט - ככל שיותר יחידות NFT יונפקו לנכס כזה, יפחת המחיר ליחידה, כי יש יותר ממנה והיא אינה נדירה.
האפשרות הזו מתבססת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain) שמאחורי NFT. היא מאפשרת לתעד בצורה בלתי ניתנת לשינוי את שרשרת הבעלות על כל פריט אמנותי או ויזואלי אבל תמיד דיגיטלי, כשבכך היא יוצרת מעין "תעודת אותנטיות" דיגיטלית.
הזינוק של ה-NFT החל בימי מגפת הקורונה, כשאנשים כלואים בבית ולא מבזבזים על בילויים ונסיעות ומצאו בו את ההזדמנות לרכוש יצירה דיגיטלית ו"לעשות כסף" במסחר בה.
אספנים נטו להבטחה של אספנות דיגיטלית שאינה תופסת מקום בבית ומנגד מאפשרת להם להשתלב בעולם החדש של מסחר בשוק הולך וגדל של פריטים דיגיטליים ייחודיים.
אספנות פריטי NFT נדירים באינטרנט מעניקה לאספן יכולת להשוויץ בהם, להמתין שערכם יעלה ובבוא היום למכור אותם ברווח, עם פוטנציאל לרווחים אסטרונומיים.
בשיאו, העניק ה-NFT למחזיק בו בעלות על היצירה הדיגיטלית, בעלות שלא ניתנת להעתקה ומתועדת לתמיד. זו נראתה אז כמהפכה של בעלות דיגיטלית שהבטיחה לשנות את יחס האנושות לקניין רוחני, לאמנות ולנכסים וירטואליים.
#עסקאות לדוגמה
במידה רבה הכניס את ה-NFT למיינסטרים משחק וירטואלי מבוסס בלוקצ'יין שאפשר לשחקנים לגדל, לטפל ולסחור בחתולים וירטואליים צבעוניים. מכירותיו הניבו מעל 40 מיליון דולר.
בתחילה, היה זה NFT של קליפ של היוטיובר הוותיק Nyan Cat שנמכר בחצי מיליון דולר. בהמשך NyanCat גם מכר חתול קשת דיגיטלי תמורת 690 אלף דולר.
ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר, מכר במכירה פומבית של בלוקצ'יין צילום מסך של הציוץ הראשון שלו מ-2006, במחיר שעבר את ה-2.5 מיליון דולר.
היוצר בימיק (Beeple), למשל, הפך לסמל מהפכת ה-NFT בעסקה שהייתה לאגדה של העידן החדש באמנות. זה קרה במרץ 2021, כשתמורת 69 מיליון דולר הוא מכר בבית המכירות קריסטיס (Christie's) את היצירה הדיגיטלית שלו "Everydays: The First 5000 Days".
גם תאגידי ענק, סלבריטאים ומשקיעים זרמו לשוק ה-NFT. חברות כמו נייקי (Nike) ודיסני (Disney) החלו להנפיק כ-NFT אוספים דיגיטליים שלהן. קבוצות ספורט מכרו רגעים היסטוריים בספורט כ-NFT ותעשיית המשחקים ראתה הזדמנות לסחר בפריטים וירטואליים.
המטאוורס (Metaverse), אותם עולמות וירטואליים שבהם אנשים יכולים לקנות "קרקעות" דיגיטליות, נתפס כיעד הבא של ה-NFT, במיוחד לאחר שחברת מטא (Meta), לשעבר פייסבוק, הכריזה על השקעה משמעותית בתחום.
#הקריסה
אלא שמה שהחל כמהפכה דעך במהירות מפתיעה. בינואר 2022 הגיעו מחירי ה-NFT לשיאם ובחודשים שאחריו הם הלכו וקרסו, עם ירידות של עד 99% בערכם של אוספים שבשיאם היו מבוקשים ביותר.
הגורמים לקריסה היו כמה. ראשית, השוק הוצף בפרויקטים חסרי ערך אמיתי שנועדו לנצל את הבהלה לזהב החדש, הקריפטו-וויזואלי. שנית, התגלה שרבים מהסוחרים שדחפו את המחירים כלפי מעלה השתמשו בטכניקת "wash trading", בה הם קנו ומכרו נכסים לעצמם בכדי ליצור מצג שווא של ביקוש להם.
וכך הגיע ה"חורף הקריפטוגרפי" הכללי של 2022, שבמהלכו קרסו מחירי מטבעות קריפטו רבים והאיצו את נפילת שוק ה-NFT. במקביל, גברה גם המודעות להשפעה הסביבתית השלילית של טכנולוגיית ה-NFT, בשל צריכת האנרגיה העצומה הנדרשת לתפעול רשתות בלוקצ'יין מבוססות "Proof of Work", מהסוגים שנדרשו לעולם ה-NFT.
בנוסף, הסתבר שהבטחות רבות לגבי שימושי NFT בעולם האמיתי לא התממשו. המטאוורס לא הפך למקום מפגש המוני כפי שחזו מראש ומכאן שהתועלת של בעלות על נכסים דיגיטליים התבררה כמוגבלת. גם עליית הריבית העולמית מיהרה והחזירה את המשקיעים לאפיקים מסורתיים יותר.
#ועדיין...
אף שהדרך שלו משקפת את המורכבות של חידושים דיגיטליים בעולם המודרני, יתכן שהסיפור של NFT, גם אם עבר טלטלות, לא הסתיים.
למרות הנפילה הדרמטית, מומחים רבים מאמינים שבטכנולוגיה מאחורי NFT עדיין גלום פוטנציאל משמעותי.
השימוש ב-NFT להוכחת בעלות על נכסים דיגיטליים, זכויות יוצרים ואפילו מסמכים רשמיים עשוי עדיין להתפתח לכיוונים מעשיים יותר.
יתכן שאת הרמז לזה סיפק האתר רדיט (Reddit), כשהצליח ליישם NFT כאוואטרים דיגיטליים ("Digital Collectible Avatars") בצורה שמשתמשים רבים אימצו.
הנה בקצרה על הניפטיז, בועת ה-NFT (עברית):
https://youtu.be/7fExFBKxGNs
הסבר יפה על NFT (עברית):
https://youtu.be/gfkx1vlrwnQ
וכך זה עובד (עברית):
https://youtu.be/ZkM9fLrzN-M
בועת הטכנולוגיה, או בועת ההיי-טק, היא מצב בו חברות הייטק שוות בבורסה יותר מדי. שווי של חברה עסקית נמדד על פי מצבה הכלכלי, ההכנסות שלה והעתיד שהמשקיעים נוטים לראות לה. כשחברה נסחרת בשווי גבוה מדי, ביחס לדברים אלו, נוטים לומר שזו הערכת שווי מוגזמת.
כשחברות רבות בתחום מסוים זוכות להערכות שווי מוגזמות, נוטים המומחים והפרשנים לדבר על "בועה". כשמדובר בחברות הייטק, היא כונתה בועת ההייטק, או בועת הטכנולוגיה.
מה שיצר את בועת הדוט קום הייתה פריצת האינטרנט לחיינו. חברות אינטרנט וטכנולוגיה הקשורה לרשת האינטרנט קמו בהמוניהן והחלו לגייס כספים ממשקיעים. כשהראשונות החלו להימכר בסכומים אגדיים, נהרו כל בעלי ההון להשקיע בחברות אינטרנט. בעקבותיהם הגיעו גם אנשים שההון שלהם היה מצומצם, אבל גם הם רצו להנות מהחגיגה של שווי חברה, שעולה בעשרות ומאות אחוזים בכל חודש. התוצאה הייתה שחברות סטרטאפ הפכו לשוות הון על הנייר, אף שמעולם לא הרוויחו דולר אחד.
וכשכל השוק כולו "מתומחר ביתר", כמו שאומרים אנשי השקעות, יהיה תיקון. כואב. התיקון הזה היה התפוצצות של בועת הטכנולוגיה. בקריסה של השוק צנח ביום אחד שווי של חברות, לעד פחות מאחוז אחד מהשווי שלהן ביום שלפני התפוצצות הבועה. "מה שעולה, חייב לרדת" הוא כלל ידוע בהשקעות. התפוצצות בועת הטכנולוגיה הזכירה את זה באופן כואב מאד למשקיעים.
בועת האינטרנט או הטכנולוגיה בכלל, שהתפוצצה בשנת 2000, הייתה בועת הייטק שייחסה לחברות טכנולוגיה, חלקן חסרות הכנסות כלל ורובן מרוויחות מעט מאד, הערכות שווי מנופחות להחריד. מה שבמיוחד היה צריך להדאיג את המשקיעים הוא שלרבות מהחברות שבהן השקיעו את כספם, לא היה מודל עסקי ברור. במילים פשוטות - גם המנהלים שלהן לא ידעו לומר מאיפה יבואו ההכנסות העתידיות של החברה.
גם כיום מדברים על חשש מבועת טכנולוגיה חדשה שנוצרה. השווי העצום של חברות צעירות יחסית מזכיר לרבים את ימי הבועה ההיא. אבל כדאי לציין שכיום מודל עיסקי של חברות הוא הרבה יותר ברור מאשר אז וחלק גדול מחברות הטכנולוגיה מרוויחות כסף. כיום גם המשקיעים שואלים ובודקים היטב מאיפה באות ויבואו בעתיד הכנסות החברה שבה הם משקיעים כסף.
הנה סיפורה של בועת הטכנולוגיה:
http://youtu.be/FB4ker-Pxnk
תולדות בועת הדוט-קום של הניינטיז:
https://youtu.be/MvwhS39de1o
וכך פתחה התפוצצות הבועה את העשור שאחריה:
http://youtu.be/pm7FyShb7Bk
בשנים האחרונות הכניס הכלכלן נאסים ניקולס טאלב את המושג או את "תיאוריית הברבור השחור" (Black Swan Theory) לכלכלה העולמית.
טאלב רואה בעצמו חוקר כלכלי שמנסה לזהות את אותם אירועים שכל כך קשה לנבא ושהוא מכנה "ברבורים שחורים".
בספרו "הברבור השחור - השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים", העלה לראשונה טאלב את הביטוי "ברבור שחור".
הספר היטיב לדמות אירועים מפתיעים לגמרי, באמצעות ההפתעה של האירופים שהגיעו בעבר אל יבשת אוסטרליה וראו לראשונה ברבורים שחורים. גורם ההפתעה היה גדול. זאת מכיוון שכל חייהם, עד אז, לא ראו האירופים ברבור שחור והכירו רק ברבורים לבנים.
לפי נסים טאלב, המושג בכלכלה של "ברבור שחור" הוא מאורע שיש לצפות שיקרה אחת לזמן מה, שיש לו תוצאות משמעותיות ושקשה מאד לחזות אותו.
בספרו "הברבור השחור" הזהיר טאלב כשנתיים לפני המשבר הכלכלי העולמי של 2008 שמשבר כזה צפוי. הוא תיאר בו מצב בעייתי והיטיב למסור פרטים על סכנות במערכת המשכנתאות של אמריקה. אלה אכן יצרו בשנים שאחרי את המשבר הכלכלי הגדול של 2008, משבר הסאב-פריים, שסחף בסופו של דבר את מרבית העולם המערבי לבור כלכלי גדול.
בקיצור ולפי טאלב, אם מתרחש אירוע משמעותי שעד אז לא דיברו על אפשרות התרחשותו, זהו ה"ברבור שחור" הקלאסי.
הנה הכלכלן נאסים ניקולס טאלב מסביר את מושג הברבור השחור:
http://youtu.be/BDbuJtAiABA
ומקור ההשראה:
https://youtu.be/-Bq49PEaXIc
"המניות הגיעו למה שנראה כמו רמה גבוהה ותמידית." אמר אירווינג פישר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ייל, בשנת 1929. מסתבר שלהיות פרופסור לא מחסן אותך מטעויות - כמה חודשים אחרי שנאמרו הדברים התרחש "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק.
באותו יום חמישי התרחשה הקריסה האיומה של הבורסה האמריקאית. כך התפוצצה לה אחת הבועות הכלכליות הגדולות בהיסטוריה. הבועה הזו הייתה מצב בו המניות היו כה יקרות וכל כך לא קשורות בערכן למצב הכלכלי של החברות העסקיות שלהן, עד שהקריסה הייתה בלתי נמנעת והשאלה הייתה רק מתי תתרחש.
מכירות שיא באותו יום הביאו לנפילת הבורסה לחלוטין. אנשים קפצו מהגגות באותו יום, אחרי שאיבדו את כל נכסיהם הכספיים ואת כל עולמם. בעקבות הקריסה של 1929 פרץ "השפל הגדול" באמריקה.
ההתחלה של השפל הזה החלה בארצות הברית, אבל בהמשך גרר המשבר לתוכו את העולם המערבי כולו. זה היה משבר כלכלי כלל-עולמי, שנמשך מעל 10 שנים.
השפל גם השפיע לרעה על היציבות הפוליטית במדינות רבות. ההיסטוריונים רואים בו את אחד הגורמים שעודדו את עליית הנאצים בגרמניה לשלטון ושיביאו בהמשך לפרוץ המלחמה האיומה בהיסטוריה - מלחמת העולם השנייה.
הנה הנפילה שהחלה מהבורסה האמריקאית ב-1929 והתפשטה לשפל עולמי כולל:
https://youtu.be/Yp7u328PKu4
הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs
מצגת וידאו של תמונות מהשפל הגדול:
http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
ותכנית היסטורית על השפל הגדול וקריסת הבורסה שגרמה אותו (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
בועה פיננסית, או בועה כלכלית (Economic bubbles), היא מטאפורה, דימוי למצב שבו מחירו של מוצר או משהו בעל ערך כלכלי מאמיר וגואה ומגיע לשווי מטורף, בלי קשר למציאות ממשית או בניגוד לערכו הכלכלי האמיתי. כמו בועת סבון שמתנפצת - כך מגיעה גם יומה של בועה כלכלית להתנפץ ולהביא להפסד גדול ואפילו עצום של כל כספם של בעלי המוצר.
#דוגמאות היסטוריות לבועות כלכליות
בועות כאלה היו בעבר בעולם (ראו בתגית "בועות כלכליות"). דוגמה לבועה כזו נוצרה למשל בשוק הצבעונים ההולנדי של המאות הקודמות, או בבועת הדוט.קום של תעשיית האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
יש הטוענים, בכל פעם שהמטבע הדיגיטלי ביטקוין עולה למעלה, שגם הסיפור שלו הוא סיפור של בועה כלכלית מסוכנת, שעתידה לקרוס.
התפוצצות בועת מחירי נדל"ן, כמו שהייתה לא פעם בהיסטוריה, יכולה להביא לצניחת ערך של בתים ונכסים שקונים משקיעים ובטוחים שמחירם יעלה עוד ועוד. צניחת ערך זו יכולה להביא להפסדים גדולים.
#הסבר מעמיק יותר
בועה מתקיימת וגדלה כשהערך הכספי (פיננסי) של נכסים מסוימים הוא הרבה יותר גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם.
בועות כאלה מתפתחות בעולם אחת לכמה שנים.
בועה פיננסית כזו סובלת מסביבת מחירים גבוהה, שלא יכולה להימשך לאורך זמן. ואם היא לא יכולה להימשך, זה אומר שדינה להתפוצץ. כלומר היא עתידה להגיע די מהר לקריסת מחירים מטורפת שתגרום לבעלי הנכסים בה להפסדי ענק מהירים וכואבים.
#איך נוצרת בועה פיננסית?
בועה כזו מתחילה כשהשווי של מוצר כלכלי עולה ועולה ואנשים שמחזיקים בו מלהיבים אחרים לקנות גם הם ממנו, כדי להרוויח. המחירים עולים עוד ועוד למעלה וכולם מתלהבים.
זה יוצר מצב שמחיר השוק של הנכס המסוים, לרוב נכס כספי, כמו מניות, נדל"ן או סחורות, עולה לרמה גבוהה שאינה משקפת כלל את שוויו הכלכלי האמיתי.
שווי זה הרי נגזר מהאפשרות להפיק מהנכס תועלת כלכלית או מרווח שהוא צפוי ליצור למי שמחזיק בו. כשהשווי הזה אינו מתקרב למחיר נוצר סיכון אמיתי לכספים שהשקיעו בעלי הנכסים הללו והם עלולים להפסיד את כספם כשבבת אחת המחירים יצנחו והבועה תתפוצץ.
#מה קורה כשהבועה מתפוצצת?
ברוב המקרים "מתפוצצת" הבועה, כששווי ומחירי הנכסים צוללים במהירות וגורמים להפסדים אדירים לבעלי הנכסים. נכס שהיה שווה טרם התפוצצות הבועה כסף רב, צולל לעיתים לשווי של אחוזים בודדים ממה שהוא היה שווה קודם. מפולת כזו ופיצוץ של בועה כלכלית גורמים במקרים רבים גם למשבר כלכלי של ממש במשק.
הנה סיפורן של בועות פיננסיות בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
המרכיב הפסיכולוגי שגורם להיווצרות של בועה כזו (עברית):
https://youtu.be/MSd0haw1T_o
על בועת הנדל"ן בישראל (עברית):
https://youtu.be/tYAGM3QTGjM
כמה סוגי בועות כלכליות:
https://youtu.be/_Mm-nLKaKkE
כך נוצרת בועה:
https://youtu.be/r1j_AloLgQ8
והאם ההייטק הישראלי של 2022 הוא בועה (עברית):
https://youtu.be/LyAKEz1L5sA?long=yes
בועות כלכליות
שיגעון הצבעונים (Tulip Mania) היה פרק זמן בתחילת המאה ה-17, במהלך תור הזהב של הולנד, שבמהלכו צמח השווי של פקעות פרח הצבעוני והגיע לשיאים מטורפים.
הצבעונים שרק הגיעו לראשונה להולנד, הפכו לשווים יותר ויותר כסף. המחיר העולה משך בעלי הון לרכוש ולמכור צבעונים. הרווח מהמסחר בצבעונים הלך וגדל והדבר גרם לכך שיותר ויותר אנשים רצו להצטרף לחגיגה ולהתעשר.
תאוות הבצע של האנשים, ביחד עם רצון להתעשר במהירות, העלתה עוד את מחיר פקעות הצבעונים הנדירות. במהרה נוצרה בועה כלכלית שהעלתה את שווי פקעות הצבעונים לשיאים חדשים בכל יום.
שנבין רגע, בשנת 1637, שנת השיא של שיגעון הצבעונים, הגיע שווי פרח בודד ל-10 משכורות שנתיות של בעל מקצוע מומחה בהולנד.
כעבור כ-6 שנים שבהן התנפחה הבועה הכלכלית הזו והצבעונים הגיעו לשווי עצום של 6700 גילדן לפקעת, התפוצצה הבועה. בתוך 4 ימים צנח השוק ושוויים של הצבעונים צנח לעשירית. זה לא עצר שם. המחיר המשיך לצנוח ולצנוח, עד שירד לשווי אפסי כמעט.
"שיגעון הצבעונים" ידוע בתור הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה נוצרה בועה כלכלית. לכן מזכירים אותו לא פעם כלכלנים ואנשי שוק ההון, כשהם רוצים להזהיר ולהדגים היווצרות של בועה כלכלית, מפתה ומסוכנת.
בעשור האחרון האחרונות מזהירים רבים מהכלכלנים ממטבע הביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו, ששוויים נוסק לא פעם לממדים מטורפים ובזמן קצר. לא מעט מהם מזכירים את הדמיון שבין הביטקוין לצבעונים ההולנדים (ראו באאוריקה בתגית "ביטקוין").
וההולנדים? - אחרי השגעון והנפילה, הם שיפרו את הכלכלה שלהם והפכו עם הזמן את הצבעונים לענף יצוא משגשג. כיום הם מרוויחים מהם המון כסף, אבל הרבה פחות מהתקופה שבה פרח אחד קנה לך בית...
הנה סיפורו של שגעון הצבעונים ההולנדי (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
עוד על פרמידת הצבעונים ההולנדית המשמשת דוגמה קלאסית לבועות פיננסיות:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
ומצגת וידאו על שגעון הצבעונים של הולנד:
http://youtu.be/0YNoizadK78
אן אף טי (NFT), "אסימון דיגיטלי" או "ניפטיז", הן מילות באזז המייצגות מושג חשוב בעולם הקריפטו שלרוב עוסק במטבעות הדיגיטליים.
ההבטחה הגדולה והמהפכנית של NFT לאמנים דיגיטליים הייתה שלראשונה בהיסטוריה הם יכולים למכור את יצירותיהם הדיגיטליות כמוצר ייחודי ו"מקורי", בדיוק כפי שאמנים מוכרים יצירות פיזיות, כמו ציור או פסל.
#ההבטחה
השיטה מתבססת על "אסימון בלתי-חליף" (Non-Fungible Token), בראשי התיבות המוכרים שלו NFT, שהוא אחת התופעות הטכנולוגיות המרתקות שהסעירו את העולם הדיגיטלי בשנים האחרונות.
בניגוד למטבעות דיגיטליים דוגמת ביטקוין (Bitcoin) שבהם כל מטבע הוא זהה לחלוטין לאחר, בעולם ה-NFT מדובר ב"אסימון ייחודי". כלומר שכל יחידה של NFT היא שונה מאחרים וייחודית לחלוטין, ממש כמו יצירת אמנות, קלפי ספורט נדירים או דבר מה ויזואלי יחודי.
תכונה זו הפכה אותו לכלי האידיאלי ליצירת "מקוריות דיגיטלית" שתבוא לידי ביטוי ביכולת להוכיח בעלות על יצירת אמנות, תמונה, סרטון, תיעוד ספציפי של רגע היסטורי או כל נכס דיגיטלי אחר.
לאמנים, למשל, הבטיחה הכניסה לעולם ה-NFT עוד אפשרות לשיתוף אמנות ויצירת הכנסות. למעריציהם הייתה זו דרך חדשה ואולי אף מתגמלת בעתיד, לתמוך בעבודתם.
המנפיק פריטים שכאלו הוא שמחליט כמה NFTs יונפקו לכל יצירה או נכס דיגיטלי. זה גם מה שיקבע את ערכם - ממש כמו באספנות בולים או קלפי ספורט - ככל שיותר יחידות NFT יונפקו לנכס כזה, יפחת המחיר ליחידה, כי יש יותר ממנה והיא אינה נדירה.
האפשרות הזו מתבססת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain) שמאחורי NFT. היא מאפשרת לתעד בצורה בלתי ניתנת לשינוי את שרשרת הבעלות על כל פריט אמנותי או ויזואלי אבל תמיד דיגיטלי, כשבכך היא יוצרת מעין "תעודת אותנטיות" דיגיטלית.
הזינוק של ה-NFT החל בימי מגפת הקורונה, כשאנשים כלואים בבית ולא מבזבזים על בילויים ונסיעות ומצאו בו את ההזדמנות לרכוש יצירה דיגיטלית ו"לעשות כסף" במסחר בה.
אספנים נטו להבטחה של אספנות דיגיטלית שאינה תופסת מקום בבית ומנגד מאפשרת להם להשתלב בעולם החדש של מסחר בשוק הולך וגדל של פריטים דיגיטליים ייחודיים.
אספנות פריטי NFT נדירים באינטרנט מעניקה לאספן יכולת להשוויץ בהם, להמתין שערכם יעלה ובבוא היום למכור אותם ברווח, עם פוטנציאל לרווחים אסטרונומיים.
בשיאו, העניק ה-NFT למחזיק בו בעלות על היצירה הדיגיטלית, בעלות שלא ניתנת להעתקה ומתועדת לתמיד. זו נראתה אז כמהפכה של בעלות דיגיטלית שהבטיחה לשנות את יחס האנושות לקניין רוחני, לאמנות ולנכסים וירטואליים.
#עסקאות לדוגמה
במידה רבה הכניס את ה-NFT למיינסטרים משחק וירטואלי מבוסס בלוקצ'יין שאפשר לשחקנים לגדל, לטפל ולסחור בחתולים וירטואליים צבעוניים. מכירותיו הניבו מעל 40 מיליון דולר.
בתחילה, היה זה NFT של קליפ של היוטיובר הוותיק Nyan Cat שנמכר בחצי מיליון דולר. בהמשך NyanCat גם מכר חתול קשת דיגיטלי תמורת 690 אלף דולר.
ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר, מכר במכירה פומבית של בלוקצ'יין צילום מסך של הציוץ הראשון שלו מ-2006, במחיר שעבר את ה-2.5 מיליון דולר.
היוצר בימיק (Beeple), למשל, הפך לסמל מהפכת ה-NFT בעסקה שהייתה לאגדה של העידן החדש באמנות. זה קרה במרץ 2021, כשתמורת 69 מיליון דולר הוא מכר בבית המכירות קריסטיס (Christie's) את היצירה הדיגיטלית שלו "Everydays: The First 5000 Days".
גם תאגידי ענק, סלבריטאים ומשקיעים זרמו לשוק ה-NFT. חברות כמו נייקי (Nike) ודיסני (Disney) החלו להנפיק כ-NFT אוספים דיגיטליים שלהן. קבוצות ספורט מכרו רגעים היסטוריים בספורט כ-NFT ותעשיית המשחקים ראתה הזדמנות לסחר בפריטים וירטואליים.
המטאוורס (Metaverse), אותם עולמות וירטואליים שבהם אנשים יכולים לקנות "קרקעות" דיגיטליות, נתפס כיעד הבא של ה-NFT, במיוחד לאחר שחברת מטא (Meta), לשעבר פייסבוק, הכריזה על השקעה משמעותית בתחום.
#הקריסה
אלא שמה שהחל כמהפכה דעך במהירות מפתיעה. בינואר 2022 הגיעו מחירי ה-NFT לשיאם ובחודשים שאחריו הם הלכו וקרסו, עם ירידות של עד 99% בערכם של אוספים שבשיאם היו מבוקשים ביותר.
הגורמים לקריסה היו כמה. ראשית, השוק הוצף בפרויקטים חסרי ערך אמיתי שנועדו לנצל את הבהלה לזהב החדש, הקריפטו-וויזואלי. שנית, התגלה שרבים מהסוחרים שדחפו את המחירים כלפי מעלה השתמשו בטכניקת "wash trading", בה הם קנו ומכרו נכסים לעצמם בכדי ליצור מצג שווא של ביקוש להם.
וכך הגיע ה"חורף הקריפטוגרפי" הכללי של 2022, שבמהלכו קרסו מחירי מטבעות קריפטו רבים והאיצו את נפילת שוק ה-NFT. במקביל, גברה גם המודעות להשפעה הסביבתית השלילית של טכנולוגיית ה-NFT, בשל צריכת האנרגיה העצומה הנדרשת לתפעול רשתות בלוקצ'יין מבוססות "Proof of Work", מהסוגים שנדרשו לעולם ה-NFT.
בנוסף, הסתבר שהבטחות רבות לגבי שימושי NFT בעולם האמיתי לא התממשו. המטאוורס לא הפך למקום מפגש המוני כפי שחזו מראש ומכאן שהתועלת של בעלות על נכסים דיגיטליים התבררה כמוגבלת. גם עליית הריבית העולמית מיהרה והחזירה את המשקיעים לאפיקים מסורתיים יותר.
#ועדיין...
אף שהדרך שלו משקפת את המורכבות של חידושים דיגיטליים בעולם המודרני, יתכן שהסיפור של NFT, גם אם עבר טלטלות, לא הסתיים.
למרות הנפילה הדרמטית, מומחים רבים מאמינים שבטכנולוגיה מאחורי NFT עדיין גלום פוטנציאל משמעותי.
השימוש ב-NFT להוכחת בעלות על נכסים דיגיטליים, זכויות יוצרים ואפילו מסמכים רשמיים עשוי עדיין להתפתח לכיוונים מעשיים יותר.
יתכן שאת הרמז לזה סיפק האתר רדיט (Reddit), כשהצליח ליישם NFT כאוואטרים דיגיטליים ("Digital Collectible Avatars") בצורה שמשתמשים רבים אימצו.
הנה בקצרה על הניפטיז, בועת ה-NFT (עברית):
https://youtu.be/7fExFBKxGNs
הסבר יפה על NFT (עברית):
https://youtu.be/gfkx1vlrwnQ
וכך זה עובד (עברית):
https://youtu.be/ZkM9fLrzN-M
