שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הייתה בועת הדוט-קום ואיך היא התפוצצה?
בועת הטכנולוגיה, או בועת ההיי-טק, היא מצב בו חברות הייטק שוות בבורסה יותר מדי. שווי של חברה עסקית נמדד על פי מצבה הכלכלי, ההכנסות שלה והעתיד שהמשקיעים נוטים לראות לה. כשחברה נסחרת בשווי גבוה מדי, ביחס לדברים אלו, נוטים לומר שזו הערכת שווי מוגזמת.
כשחברות רבות בתחום מסוים זוכות להערכות שווי מוגזמות, נוטים המומחים והפרשנים לדבר על "בועה". כשמדובר בחברות הייטק, היא כונתה בועת ההייטק, או בועת הטכנולוגיה.
מה שיצר את בועת הדוט קום הייתה פריצת האינטרנט לחיינו. חברות אינטרנט וטכנולוגיה הקשורה לרשת האינטרנט קמו בהמוניהן והחלו לגייס כספים ממשקיעים. כשהראשונות החלו להימכר בסכומים אגדיים, נהרו כל בעלי ההון להשקיע בחברות אינטרנט. בעקבותיהם הגיעו גם אנשים שההון שלהם היה מצומצם, אבל גם הם רצו להנות מהחגיגה של שווי חברה, שעולה בעשרות ומאות אחוזים בכל חודש. התוצאה הייתה שחברות סטרטאפ הפכו לשוות הון על הנייר, אף שמעולם לא הרוויחו דולר אחד.
וכשכל השוק כולו "מתומחר ביתר", כמו שאומרים אנשי השקעות, יהיה תיקון. כואב. התיקון הזה היה התפוצצות של בועת הטכנולוגיה. בקריסה של השוק צנח ביום אחד שווי של חברות, לעד פחות מאחוז אחד מהשווי שלהן ביום שלפני התפוצצות הבועה. "מה שעולה, חייב לרדת" הוא כלל ידוע בהשקעות. התפוצצות בועת הטכנולוגיה הזכירה את זה באופן כואב מאד למשקיעים.
בועת האינטרנט או הטכנולוגיה בכלל, שהתפוצצה בשנת 2000, הייתה בועת הייטק שייחסה לחברות טכנולוגיה, חלקן חסרות הכנסות כלל ורובן מרוויחות מעט מאד, הערכות שווי מנופחות להחריד. מה שבמיוחד היה צריך להדאיג את המשקיעים הוא שלרבות מהחברות שבהן השקיעו את כספם, לא היה מודל עסקי ברור. במילים פשוטות - גם המנהלים שלהן לא ידעו לומר מאיפה יבואו ההכנסות העתידיות של החברה.
גם כיום מדברים על חשש מבועת טכנולוגיה חדשה שנוצרה. השווי העצום של חברות צעירות יחסית מזכיר לרבים את ימי הבועה ההיא. אבל כדאי לציין שכיום מודל עיסקי של חברות הוא הרבה יותר ברור מאשר אז וחלק גדול מחברות הטכנולוגיה מרוויחות כסף. כיום גם המשקיעים שואלים ובודקים היטב מאיפה באות ויבואו בעתיד הכנסות החברה שבה הם משקיעים כסף.
הנה סיפורה של בועת הטכנולוגיה:
http://youtu.be/FB4ker-Pxnk
תולדות בועת הדוט-קום של הניינטיז:
https://youtu.be/MvwhS39de1o
וכך פתחה התפוצצות הבועה את העשור שאחריה:
http://youtu.be/pm7FyShb7Bk
מה זו בועה פיננסית?
בועה פיננסית, או בועה כלכלית (Economic bubbles), היא מטאפורה, דימוי למצב שבו מחירו של מוצר או משהו בעל ערך כלכלי מאמיר וגואה ומגיע לשווי מטורף, בלי קשר למציאות ממשית או בניגוד לערכו הכלכלי האמיתי. כמו בועת סבון שמתנפצת - כך מגיעה גם יומה של בועה כלכלית להתנפץ ולהביא להפסד גדול ואפילו עצום של כל כספם של בעלי המוצר.
#דוגמאות היסטוריות לבועות כלכליות
בועות כאלה היו בעבר בעולם (ראו בתגית "בועות כלכליות"). דוגמה לבועה כזו נוצרה למשל בשוק הצבעונים ההולנדי של המאות הקודמות, או בבועת הדוט.קום של תעשיית האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
יש הטוענים, בכל פעם שהמטבע הדיגיטלי ביטקוין עולה למעלה, שגם הסיפור שלו הוא סיפור של בועה כלכלית מסוכנת, שעתידה לקרוס.
התפוצצות בועת מחירי נדל"ן, כמו שהייתה לא פעם בהיסטוריה, יכולה להביא לצניחת ערך של בתים ונכסים שקונים משקיעים ובטוחים שמחירם יעלה עוד ועוד. צניחת ערך זו יכולה להביא להפסדים גדולים.
#הסבר מעמיק יותר
בועה מתקיימת וגדלה כשהערך הכספי (פיננסי) של נכסים מסוימים הוא הרבה יותר גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם.
בועות כאלה מתפתחות בעולם אחת לכמה שנים.
בועה פיננסית כזו סובלת מסביבת מחירים גבוהה, שלא יכולה להימשך לאורך זמן. ואם היא לא יכולה להימשך, זה אומר שדינה להתפוצץ. כלומר היא עתידה להגיע די מהר לקריסת מחירים מטורפת שתגרום לבעלי הנכסים בה להפסדי ענק מהירים וכואבים.
#איך נוצרת בועה פיננסית?
בועה כזו מתחילה כשהשווי של מוצר כלכלי עולה ועולה ואנשים שמחזיקים בו מלהיבים אחרים לקנות גם הם ממנו, כדי להרוויח. המחירים עולים עוד ועוד למעלה וכולם מתלהבים.
זה יוצר מצב שמחיר השוק של הנכס המסוים, לרוב נכס כספי, כמו מניות, נדל"ן או סחורות, עולה לרמה גבוהה שאינה משקפת כלל את שוויו הכלכלי האמיתי.
שווי זה הרי נגזר מהאפשרות להפיק מהנכס תועלת כלכלית או מרווח שהוא צפוי ליצור למי שמחזיק בו. כשהשווי הזה אינו מתקרב למחיר נוצר סיכון אמיתי לכספים שהשקיעו בעלי הנכסים הללו והם עלולים להפסיד את כספם כשבבת אחת המחירים יצנחו והבועה תתפוצץ.
#מה קורה כשהבועה מתפוצצת?
ברוב המקרים "מתפוצצת" הבועה, כששווי ומחירי הנכסים צוללים במהירות וגורמים להפסדים אדירים לבעלי הנכסים. נכס שהיה שווה טרם התפוצצות הבועה כסף רב, צולל לעיתים לשווי של אחוזים בודדים ממה שהוא היה שווה קודם. מפולת כזו ופיצוץ של בועה כלכלית גורמים במקרים רבים גם למשבר כלכלי של ממש במשק.
הנה סיפורן של בועות פיננסיות בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
המרכיב הפסיכולוגי שגורם להיווצרות של בועה כזו (עברית):
https://youtu.be/MSd0haw1T_o
על בועת הנדל"ן בישראל (עברית):
https://youtu.be/tYAGM3QTGjM
כמה סוגי בועות כלכליות:
https://youtu.be/_Mm-nLKaKkE
כך נוצרת בועה:
https://youtu.be/r1j_AloLgQ8
והאם ההייטק הישראלי של 2022 הוא בועה (עברית):
https://youtu.be/LyAKEz1L5sA?long=yes
מי הודיע שהבורסה של ארה"ב תישאר תמיד למעלה?
"המניות הגיעו למה שנראה כמו רמה גבוהה ותמידית." אמר אירווינג פישר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ייל, בשנת 1929. מסתבר שלהיות פרופסור לא מחסן אותך מטעויות - כמה חודשים אחרי שנאמרו הדברים התרחש "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק.
באותו יום חמישי התרחשה הקריסה האיומה של הבורסה האמריקאית. כך התפוצצה לה אחת הבועות הכלכליות הגדולות בהיסטוריה. הבועה הזו הייתה מצב בו המניות היו כה יקרות וכל כך לא קשורות בערכן למצב הכלכלי של החברות העסקיות שלהן, עד שהקריסה הייתה בלתי נמנעת והשאלה הייתה רק מתי תתרחש.
מכירות שיא באותו יום הביאו לנפילת הבורסה לחלוטין. אנשים קפצו מהגגות באותו יום, אחרי שאיבדו את כל נכסיהם הכספיים ואת כל עולמם. בעקבות הקריסה של 1929 פרץ "השפל הגדול" באמריקה.
ההתחלה של השפל הזה החלה בארצות הברית, אבל בהמשך גרר המשבר לתוכו את העולם המערבי כולו. זה היה משבר כלכלי כלל-עולמי, שנמשך מעל 10 שנים.
השפל גם השפיע לרעה על היציבות הפוליטית במדינות רבות. ההיסטוריונים רואים בו את אחד הגורמים שעודדו את עליית הנאצים בגרמניה לשלטון ושיביאו בהמשך לפרוץ המלחמה האיומה בהיסטוריה - מלחמת העולם השנייה.
הנה הנפילה שהחלה מהבורסה האמריקאית ב-1929 והתפשטה לשפל עולמי כולל:
https://youtu.be/Yp7u328PKu4
הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs
מצגת וידאו של תמונות מהשפל הגדול:
http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
ותכנית היסטורית על השפל הגדול וקריסת הבורסה שגרמה אותו (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
מהו ברבור שחור בכלכלה?
בשנים האחרונות הכניס הכלכלן נאסים ניקולס טאלב את המושג או את "תיאוריית הברבור השחור" (Black Swan Theory) לכלכלה העולמית.
טאלב רואה בעצמו חוקר כלכלי שמנסה לזהות את אותם אירועים שכל כך קשה לנבא ושהוא מכנה "ברבורים שחורים".
בספרו "הברבור השחור - השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים", העלה לראשונה טאלב את הביטוי "ברבור שחור".
הספר היטיב לדמות אירועים מפתיעים לגמרי, באמצעות ההפתעה של האירופים שהגיעו בעבר אל יבשת אוסטרליה וראו לראשונה ברבורים שחורים. גורם ההפתעה היה גדול. זאת מכיוון שכל חייהם, עד אז, לא ראו האירופים ברבור שחור והכירו רק ברבורים לבנים.
לפי נסים טאלב, המושג בכלכלה של "ברבור שחור" הוא מאורע שיש לצפות שיקרה אחת לזמן מה, שיש לו תוצאות משמעותיות ושקשה מאד לחזות אותו.
בספרו "הברבור השחור" הזהיר טאלב כשנתיים לפני המשבר הכלכלי העולמי של 2008 שמשבר כזה צפוי. הוא תיאר בו מצב בעייתי והיטיב למסור פרטים על סכנות במערכת המשכנתאות של אמריקה. אלה אכן יצרו בשנים שאחרי את המשבר הכלכלי הגדול של 2008, משבר הסאב-פריים, שסחף בסופו של דבר את מרבית העולם המערבי לבור כלכלי גדול.
בקיצור ולפי טאלב, אם מתרחש אירוע משמעותי שעד אז לא דיברו על אפשרות התרחשותו, זהו ה"ברבור שחור" הקלאסי.
הנה הכלכלן נאסים ניקולס טאלב מסביר את מושג הברבור השחור:
http://youtu.be/BDbuJtAiABA
ומקור ההשראה:
https://youtu.be/-Bq49PEaXIc
מה היה שיגעון הצבעונים ההולנדי?
שיגעון הצבעונים (Tulip Mania) היה פרק זמן בתחילת המאה ה-17, במהלך תור הזהב של הולנד, שבמהלכו צמח השווי של פקעות פרח הצבעוני והגיע לשיאים מטורפים.
הצבעונים שרק הגיעו לראשונה להולנד, הפכו לשווים יותר ויותר כסף. המחיר העולה משך בעלי הון לרכוש ולמכור צבעונים. הרווח מהמסחר בצבעונים הלך וגדל והדבר גרם לכך שיותר ויותר אנשים רצו להצטרף לחגיגה ולהתעשר.
תאוות הבצע של האנשים, ביחד עם רצון להתעשר במהירות, העלתה עוד את מחיר פקעות הצבעונים הנדירות. במהרה נוצרה בועה כלכלית שהעלתה את שווי פקעות הצבעונים לשיאים חדשים בכל יום.
שנבין רגע, בשנת 1637, שנת השיא של שיגעון הצבעונים, הגיע שווי פרח בודד ל-10 משכורות שנתיות של בעל מקצוע מומחה בהולנד.
כעבור כ-6 שנים שבהן התנפחה הבועה הכלכלית הזו והצבעונים הגיעו לשווי עצום של 6700 גילדן לפקעת, התפוצצה הבועה. בתוך 4 ימים צנח השוק ושוויים של הצבעונים צנח לעשירית. זה לא עצר שם. המחיר המשיך לצנוח ולצנוח, עד שירד לשווי אפסי כמעט.
"שיגעון הצבעונים" ידוע בתור הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה נוצרה בועה כלכלית. לכן מזכירים אותו לא פעם כלכלנים ואנשי שוק ההון, כשהם רוצים להזהיר ולהדגים היווצרות של בועה כלכלית, מפתה ומסוכנת.
בעשור האחרון האחרונות מזהירים רבים מהכלכלנים ממטבע הביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו, ששוויים נוסק לא פעם לממדים מטורפים ובזמן קצר. לא מעט מהם מזכירים את הדמיון שבין הביטקוין לצבעונים ההולנדים (ראו באאוריקה בתגית "ביטקוין").
וההולנדים? - אחרי השגעון והנפילה, הם שיפרו את הכלכלה שלהם והפכו עם הזמן את הצבעונים לענף יצוא משגשג. כיום הם מרוויחים מהם המון כסף, אבל הרבה פחות מהתקופה שבה פרח אחד קנה לך בית...
הנה סיפורו של שגעון הצבעונים ההולנדי (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
עוד על פרמידת הצבעונים ההולנדית המשמשת דוגמה קלאסית לבועות פיננסיות:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
ומצגת וידאו על שגעון הצבעונים של הולנד:
http://youtu.be/0YNoizadK78
בועת הטכנולוגיה, או בועת ההיי-טק, היא מצב בו חברות הייטק שוות בבורסה יותר מדי. שווי של חברה עסקית נמדד על פי מצבה הכלכלי, ההכנסות שלה והעתיד שהמשקיעים נוטים לראות לה. כשחברה נסחרת בשווי גבוה מדי, ביחס לדברים אלו, נוטים לומר שזו הערכת שווי מוגזמת.
כשחברות רבות בתחום מסוים זוכות להערכות שווי מוגזמות, נוטים המומחים והפרשנים לדבר על "בועה". כשמדובר בחברות הייטק, היא כונתה בועת ההייטק, או בועת הטכנולוגיה.
מה שיצר את בועת הדוט קום הייתה פריצת האינטרנט לחיינו. חברות אינטרנט וטכנולוגיה הקשורה לרשת האינטרנט קמו בהמוניהן והחלו לגייס כספים ממשקיעים. כשהראשונות החלו להימכר בסכומים אגדיים, נהרו כל בעלי ההון להשקיע בחברות אינטרנט. בעקבותיהם הגיעו גם אנשים שההון שלהם היה מצומצם, אבל גם הם רצו להנות מהחגיגה של שווי חברה, שעולה בעשרות ומאות אחוזים בכל חודש. התוצאה הייתה שחברות סטרטאפ הפכו לשוות הון על הנייר, אף שמעולם לא הרוויחו דולר אחד.
וכשכל השוק כולו "מתומחר ביתר", כמו שאומרים אנשי השקעות, יהיה תיקון. כואב. התיקון הזה היה התפוצצות של בועת הטכנולוגיה. בקריסה של השוק צנח ביום אחד שווי של חברות, לעד פחות מאחוז אחד מהשווי שלהן ביום שלפני התפוצצות הבועה. "מה שעולה, חייב לרדת" הוא כלל ידוע בהשקעות. התפוצצות בועת הטכנולוגיה הזכירה את זה באופן כואב מאד למשקיעים.
בועת האינטרנט או הטכנולוגיה בכלל, שהתפוצצה בשנת 2000, הייתה בועת הייטק שייחסה לחברות טכנולוגיה, חלקן חסרות הכנסות כלל ורובן מרוויחות מעט מאד, הערכות שווי מנופחות להחריד. מה שבמיוחד היה צריך להדאיג את המשקיעים הוא שלרבות מהחברות שבהן השקיעו את כספם, לא היה מודל עסקי ברור. במילים פשוטות - גם המנהלים שלהן לא ידעו לומר מאיפה יבואו ההכנסות העתידיות של החברה.
גם כיום מדברים על חשש מבועת טכנולוגיה חדשה שנוצרה. השווי העצום של חברות צעירות יחסית מזכיר לרבים את ימי הבועה ההיא. אבל כדאי לציין שכיום מודל עיסקי של חברות הוא הרבה יותר ברור מאשר אז וחלק גדול מחברות הטכנולוגיה מרוויחות כסף. כיום גם המשקיעים שואלים ובודקים היטב מאיפה באות ויבואו בעתיד הכנסות החברה שבה הם משקיעים כסף.
הנה סיפורה של בועת הטכנולוגיה:
http://youtu.be/FB4ker-Pxnk
תולדות בועת הדוט-קום של הניינטיז:
https://youtu.be/MvwhS39de1o
וכך פתחה התפוצצות הבועה את העשור שאחריה:
http://youtu.be/pm7FyShb7Bk
בועה פיננסית, או בועה כלכלית (Economic bubbles), היא מטאפורה, דימוי למצב שבו מחירו של מוצר או משהו בעל ערך כלכלי מאמיר וגואה ומגיע לשווי מטורף, בלי קשר למציאות ממשית או בניגוד לערכו הכלכלי האמיתי. כמו בועת סבון שמתנפצת - כך מגיעה גם יומה של בועה כלכלית להתנפץ ולהביא להפסד גדול ואפילו עצום של כל כספם של בעלי המוצר.
#דוגמאות היסטוריות לבועות כלכליות
בועות כאלה היו בעבר בעולם (ראו בתגית "בועות כלכליות"). דוגמה לבועה כזו נוצרה למשל בשוק הצבעונים ההולנדי של המאות הקודמות, או בבועת הדוט.קום של תעשיית האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
יש הטוענים, בכל פעם שהמטבע הדיגיטלי ביטקוין עולה למעלה, שגם הסיפור שלו הוא סיפור של בועה כלכלית מסוכנת, שעתידה לקרוס.
התפוצצות בועת מחירי נדל"ן, כמו שהייתה לא פעם בהיסטוריה, יכולה להביא לצניחת ערך של בתים ונכסים שקונים משקיעים ובטוחים שמחירם יעלה עוד ועוד. צניחת ערך זו יכולה להביא להפסדים גדולים.
#הסבר מעמיק יותר
בועה מתקיימת וגדלה כשהערך הכספי (פיננסי) של נכסים מסוימים הוא הרבה יותר גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם.
בועות כאלה מתפתחות בעולם אחת לכמה שנים.
בועה פיננסית כזו סובלת מסביבת מחירים גבוהה, שלא יכולה להימשך לאורך זמן. ואם היא לא יכולה להימשך, זה אומר שדינה להתפוצץ. כלומר היא עתידה להגיע די מהר לקריסת מחירים מטורפת שתגרום לבעלי הנכסים בה להפסדי ענק מהירים וכואבים.
#איך נוצרת בועה פיננסית?
בועה כזו מתחילה כשהשווי של מוצר כלכלי עולה ועולה ואנשים שמחזיקים בו מלהיבים אחרים לקנות גם הם ממנו, כדי להרוויח. המחירים עולים עוד ועוד למעלה וכולם מתלהבים.
זה יוצר מצב שמחיר השוק של הנכס המסוים, לרוב נכס כספי, כמו מניות, נדל"ן או סחורות, עולה לרמה גבוהה שאינה משקפת כלל את שוויו הכלכלי האמיתי.
שווי זה הרי נגזר מהאפשרות להפיק מהנכס תועלת כלכלית או מרווח שהוא צפוי ליצור למי שמחזיק בו. כשהשווי הזה אינו מתקרב למחיר נוצר סיכון אמיתי לכספים שהשקיעו בעלי הנכסים הללו והם עלולים להפסיד את כספם כשבבת אחת המחירים יצנחו והבועה תתפוצץ.
#מה קורה כשהבועה מתפוצצת?
ברוב המקרים "מתפוצצת" הבועה, כששווי ומחירי הנכסים צוללים במהירות וגורמים להפסדים אדירים לבעלי הנכסים. נכס שהיה שווה טרם התפוצצות הבועה כסף רב, צולל לעיתים לשווי של אחוזים בודדים ממה שהוא היה שווה קודם. מפולת כזו ופיצוץ של בועה כלכלית גורמים במקרים רבים גם למשבר כלכלי של ממש במשק.
הנה סיפורן של בועות פיננסיות בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
המרכיב הפסיכולוגי שגורם להיווצרות של בועה כזו (עברית):
https://youtu.be/MSd0haw1T_o
על בועת הנדל"ן בישראל (עברית):
https://youtu.be/tYAGM3QTGjM
כמה סוגי בועות כלכליות:
https://youtu.be/_Mm-nLKaKkE
כך נוצרת בועה:
https://youtu.be/r1j_AloLgQ8
והאם ההייטק הישראלי של 2022 הוא בועה (עברית):
https://youtu.be/LyAKEz1L5sA?long=yes
"המניות הגיעו למה שנראה כמו רמה גבוהה ותמידית." אמר אירווינג פישר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ייל, בשנת 1929. מסתבר שלהיות פרופסור לא מחסן אותך מטעויות - כמה חודשים אחרי שנאמרו הדברים התרחש "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק.
באותו יום חמישי התרחשה הקריסה האיומה של הבורסה האמריקאית. כך התפוצצה לה אחת הבועות הכלכליות הגדולות בהיסטוריה. הבועה הזו הייתה מצב בו המניות היו כה יקרות וכל כך לא קשורות בערכן למצב הכלכלי של החברות העסקיות שלהן, עד שהקריסה הייתה בלתי נמנעת והשאלה הייתה רק מתי תתרחש.
מכירות שיא באותו יום הביאו לנפילת הבורסה לחלוטין. אנשים קפצו מהגגות באותו יום, אחרי שאיבדו את כל נכסיהם הכספיים ואת כל עולמם. בעקבות הקריסה של 1929 פרץ "השפל הגדול" באמריקה.
ההתחלה של השפל הזה החלה בארצות הברית, אבל בהמשך גרר המשבר לתוכו את העולם המערבי כולו. זה היה משבר כלכלי כלל-עולמי, שנמשך מעל 10 שנים.
השפל גם השפיע לרעה על היציבות הפוליטית במדינות רבות. ההיסטוריונים רואים בו את אחד הגורמים שעודדו את עליית הנאצים בגרמניה לשלטון ושיביאו בהמשך לפרוץ המלחמה האיומה בהיסטוריה - מלחמת העולם השנייה.
הנה הנפילה שהחלה מהבורסה האמריקאית ב-1929 והתפשטה לשפל עולמי כולל:
https://youtu.be/Yp7u328PKu4
הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs
מצגת וידאו של תמונות מהשפל הגדול:
http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
ותכנית היסטורית על השפל הגדול וקריסת הבורסה שגרמה אותו (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
בשנים האחרונות הכניס הכלכלן נאסים ניקולס טאלב את המושג או את "תיאוריית הברבור השחור" (Black Swan Theory) לכלכלה העולמית.
טאלב רואה בעצמו חוקר כלכלי שמנסה לזהות את אותם אירועים שכל כך קשה לנבא ושהוא מכנה "ברבורים שחורים".
בספרו "הברבור השחור - השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים", העלה לראשונה טאלב את הביטוי "ברבור שחור".
הספר היטיב לדמות אירועים מפתיעים לגמרי, באמצעות ההפתעה של האירופים שהגיעו בעבר אל יבשת אוסטרליה וראו לראשונה ברבורים שחורים. גורם ההפתעה היה גדול. זאת מכיוון שכל חייהם, עד אז, לא ראו האירופים ברבור שחור והכירו רק ברבורים לבנים.
לפי נסים טאלב, המושג בכלכלה של "ברבור שחור" הוא מאורע שיש לצפות שיקרה אחת לזמן מה, שיש לו תוצאות משמעותיות ושקשה מאד לחזות אותו.
בספרו "הברבור השחור" הזהיר טאלב כשנתיים לפני המשבר הכלכלי העולמי של 2008 שמשבר כזה צפוי. הוא תיאר בו מצב בעייתי והיטיב למסור פרטים על סכנות במערכת המשכנתאות של אמריקה. אלה אכן יצרו בשנים שאחרי את המשבר הכלכלי הגדול של 2008, משבר הסאב-פריים, שסחף בסופו של דבר את מרבית העולם המערבי לבור כלכלי גדול.
בקיצור ולפי טאלב, אם מתרחש אירוע משמעותי שעד אז לא דיברו על אפשרות התרחשותו, זהו ה"ברבור שחור" הקלאסי.
הנה הכלכלן נאסים ניקולס טאלב מסביר את מושג הברבור השחור:
http://youtu.be/BDbuJtAiABA
ומקור ההשראה:
https://youtu.be/-Bq49PEaXIc
בועות כלכליות
שיגעון הצבעונים (Tulip Mania) היה פרק זמן בתחילת המאה ה-17, במהלך תור הזהב של הולנד, שבמהלכו צמח השווי של פקעות פרח הצבעוני והגיע לשיאים מטורפים.
הצבעונים שרק הגיעו לראשונה להולנד, הפכו לשווים יותר ויותר כסף. המחיר העולה משך בעלי הון לרכוש ולמכור צבעונים. הרווח מהמסחר בצבעונים הלך וגדל והדבר גרם לכך שיותר ויותר אנשים רצו להצטרף לחגיגה ולהתעשר.
תאוות הבצע של האנשים, ביחד עם רצון להתעשר במהירות, העלתה עוד את מחיר פקעות הצבעונים הנדירות. במהרה נוצרה בועה כלכלית שהעלתה את שווי פקעות הצבעונים לשיאים חדשים בכל יום.
שנבין רגע, בשנת 1637, שנת השיא של שיגעון הצבעונים, הגיע שווי פרח בודד ל-10 משכורות שנתיות של בעל מקצוע מומחה בהולנד.
כעבור כ-6 שנים שבהן התנפחה הבועה הכלכלית הזו והצבעונים הגיעו לשווי עצום של 6700 גילדן לפקעת, התפוצצה הבועה. בתוך 4 ימים צנח השוק ושוויים של הצבעונים צנח לעשירית. זה לא עצר שם. המחיר המשיך לצנוח ולצנוח, עד שירד לשווי אפסי כמעט.
"שיגעון הצבעונים" ידוע בתור הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה נוצרה בועה כלכלית. לכן מזכירים אותו לא פעם כלכלנים ואנשי שוק ההון, כשהם רוצים להזהיר ולהדגים היווצרות של בועה כלכלית, מפתה ומסוכנת.
בעשור האחרון האחרונות מזהירים רבים מהכלכלנים ממטבע הביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו, ששוויים נוסק לא פעם לממדים מטורפים ובזמן קצר. לא מעט מהם מזכירים את הדמיון שבין הביטקוין לצבעונים ההולנדים (ראו באאוריקה בתגית "ביטקוין").
וההולנדים? - אחרי השגעון והנפילה, הם שיפרו את הכלכלה שלהם והפכו עם הזמן את הצבעונים לענף יצוא משגשג. כיום הם מרוויחים מהם המון כסף, אבל הרבה פחות מהתקופה שבה פרח אחד קנה לך בית...
הנה סיפורו של שגעון הצבעונים ההולנדי (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
עוד על פרמידת הצבעונים ההולנדית המשמשת דוגמה קלאסית לבועות פיננסיות:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
ומצגת וידאו על שגעון הצבעונים של הולנד:
http://youtu.be/0YNoizadK78
