מהי בועת הדוט קום?
בועת הטכנולוגיה, או בועת ההיי-טק, היא מצב בו חברות הייטק שוות בבורסה יותר מדי. שווי של חברה עסקית נמדד על פי מצבה הכלכלי, ההכנסות שלה והעתיד שהמשקיעים נוטים לראות לה. כשחברה נסחרת בשווי גבוה מדי, ביחס לדברים אלו, נוטים לומר שזו הערכת שווי מוגזמת.
כשחברות רבות בתחום מסוים זוכות להערכות שווי מוגזמות, נוטים המומחים והפרשנים לדבר על "בועה". כשמדובר בחברות הייטק, היא כונתה בועת ההייטק, או בועת הטכנולוגיה.
מה שיצר את בועת הדוט קום הייתה פריצת האינטרנט לחיינו. חברות אינטרנט וטכנולוגיה הקשורה לרשת האינטרנט קמו בהמוניהן והחלו לגייס כספים ממשקיעים. כשהראשונות החלו להימכר בסכומים אגדיים, נהרו כל בעלי ההון להשקיע בחברות אינטרנט. בעקבותיהם הגיעו גם אנשים שההון שלהם היה מצומצם, אבל גם הם רצו להנות מהחגיגה של שווי חברה, שעולה בעשרות ומאות אחוזים בכל חודש. התוצאה הייתה שחברות סטרטאפ הפכו לשוות הון על הנייר, אף שמעולם לא הרוויחו דולר אחד.
וכשכל השוק כולו "מתומחר ביתר", כמו שאומרים אנשי השקעות, יהיה תיקון. כואב. התיקון הזה היה התפוצצות של בועת הטכנולוגיה. בקריסה של השוק צנח ביום אחד שווי של חברות, לעד פחות מאחוז אחד מהשווי שלהן ביום שלפני התפוצצות הבועה. "מה שעולה, חייב לרדת" הוא כלל ידוע בהשקעות. התפוצצות בועת הטכנולוגיה הזכירה את זה באופן כואב מאד למשקיעים.
בועת האינטרנט או הטכנולוגיה בכלל, שהתפוצצה בשנת 2000, הייתה בועת הייטק שייחסה לחברות טכנולוגיה, חלקן חסרות הכנסות כלל ורובן מרוויחות מעט מאד, הערכות שווי מנופחות להחריד. מה שבמיוחד היה צריך להדאיג את המשקיעים הוא שלרבות מהחברות שבהן השקיעו את כספם, לא היה מודל עסקי ברור. במילים פשוטות - גם המנהלים שלהן לא ידעו לומר מאיפה יבואו ההכנסות העתידיות של החברה.
גם כיום מדברים על חשש מבועת טכנולוגיה חדשה שנוצרה. השווי העצום של חברות צעירות יחסית מזכיר לרבים את ימי הבועה ההיא. אבל כדאי לציין שכיום מודל עיסקי של חברות הוא הרבה יותר ברור מאשר אז וחלק גדול מחברות הטכנולוגיה מרוויחות כסף. כיום גם המשקיעים שואלים ובודקים היטב מאיפה באות ויבואו בעתיד הכנסות החברה שבה הם משקיעים כסף.
בועת הטכנולוגיה, או בועת ההיי-טק, היא מצב בו חברות הייטק שוות בבורסה יותר מדי. שווי של חברה עסקית נמדד על פי מצבה הכלכלי, ההכנסות שלה והעתיד שהמשקיעים נוטים לראות לה. כשחברה נסחרת בשווי גבוה מדי, ביחס לדברים אלו, נוטים לומר שזו הערכת שווי מוגזמת.
כשחברות רבות בתחום מסוים זוכות להערכות שווי מוגזמות, נוטים המומחים והפרשנים לדבר על "בועה". כשמדובר בחברות הייטק, היא כונתה בועת ההייטק, או בועת הטכנולוגיה.
מה שיצר את בועת הדוט קום הייתה פריצת האינטרנט לחיינו. חברות אינטרנט וטכנולוגיה הקשורה לרשת האינטרנט קמו בהמוניהן והחלו לגייס כספים ממשקיעים. כשהראשונות החלו להימכר בסכומים אגדיים, נהרו כל בעלי ההון להשקיע בחברות אינטרנט. בעקבותיהם הגיעו גם אנשים שההון שלהם היה מצומצם, אבל גם הם רצו להנות מהחגיגה של שווי חברה, שעולה בעשרות ומאות אחוזים בכל חודש. התוצאה הייתה שחברות סטרטאפ הפכו לשוות הון על הנייר, אף שמעולם לא הרוויחו דולר אחד.
וכשכל השוק כולו "מתומחר ביתר", כמו שאומרים אנשי השקעות, יהיה תיקון. כואב. התיקון הזה היה התפוצצות של בועת הטכנולוגיה. בקריסה של השוק צנח ביום אחד שווי של חברות, לעד פחות מאחוז אחד מהשווי שלהן ביום שלפני התפוצצות הבועה. "מה שעולה, חייב לרדת" הוא כלל ידוע בהשקעות. התפוצצות בועת הטכנולוגיה הזכירה את זה באופן כואב מאד למשקיעים.
בועת האינטרנט או הטכנולוגיה בכלל, שהתפוצצה בשנת 2000, הייתה בועת הייטק שייחסה לחברות טכנולוגיה, חלקן חסרות הכנסות כלל ורובן מרוויחות מעט מאד, הערכות שווי מנופחות להחריד. מה שבמיוחד היה צריך להדאיג את המשקיעים הוא שלרבות מהחברות שבהן השקיעו את כספם, לא היה מודל עסקי ברור. במילים פשוטות - גם המנהלים שלהן לא ידעו לומר מאיפה יבואו ההכנסות העתידיות של החברה.
גם כיום מדברים על חשש מבועת טכנולוגיה חדשה שנוצרה. השווי העצום של חברות צעירות יחסית מזכיר לרבים את ימי הבועה ההיא. אבל כדאי לציין שכיום מודל עיסקי של חברות הוא הרבה יותר ברור מאשר אז וחלק גדול מחברות הטכנולוגיה מרוויחות כסף. כיום גם המשקיעים שואלים ובודקים היטב מאיפה באות ויבואו בעתיד הכנסות החברה שבה הם משקיעים כסף.
