שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הלחין בטהובן החרש את הגדולות ביצירותיו?
לודביג ון בטהובן הוא אחד המלחינים הגדולים בתולדות המין האנושי ולבטח הרציני מבין המצליחים שבהם, או המצליח מבין הרציניים שבמלחינים.
מי שעתיד להיות בתקופתנו המלחין הקלאסי המושמע ביותר באולמות הקונצרטים, החל את חייו בתור בן לאב שיכור, שרצה להפכו לילד פלא בסגנון מוצרט. הוא נולד בעיר בּוֹן שבגרמניה ובבגרותו התיישב בעיר וינה בכדי ללמוד אצל המלחין היידן.
לאחר שהתגלתה גדולתו כמלחין, ועל אף התנהגותו הדוחה וחוסר הנימוס שלו, הוא זכה להערצת האצולה בוינה ולתמיכתם הכספית הקבועה של מספר פטרונים שהעריצו את המוסיקה שלו ורצו שיתמסר להלחנה בלבד. למעשה, הוא היה המלחין הידוע הראשון שלא עבד בשביל הכנסייה או עבור פטרון קבוע, אלא התנהל כמוסיקאי עצמאי. במובן הזה ניתן לראות בו כמבשר המוסיקאי החדש, העצמאי, בן התקופה הרומנטית.
בטהובן נהג לבצע בפסנתר ולנצח בעצמו על יצירותיו. אך בשל מחלה הוא איבד בהדרגה את שמיעתו והפך חרש. ודווקא אז, בהיותו במצב רוח קשה וחסר שמיעה כמעט לחלוטין, כתב בטהובן את יצירותיו הגדולות והחשובות ביותר. ביניהן ניתן למצוא את הסימפוניה החמישית, הסימפוניה השישית "הפסטורלית" והקונצ'רטי לפסנתר ולכינור, את האופרה "פידֶליוֹ" ובמיוחד את "הסימפוניה התשיעית" בה שילב, לראשונה בתולדות המוסיקה, מקהלה וזמרים בסימפוניה - צורה שהיתה עד אז צורה כלית טהורה.
בחודש מארס 1827 מת גדול הסימפוניה ממחלת כבד כרונית שנגרמה ככל הנראה מערבוב לא אחראי של יין מחוזק בסוכר עופרת, עם משככי כאבים שכללו גם הם לא מעט עופרת.
הנה סרטון המציג את בטהובן החרש לחלוטין, בשיא יצירתו ויכולתו המוסיקלית (מתורגם):
https://youtu.be/szVvtv9hfiU
ראו סרטון אנימציה מקסים על חיי בטהובן ואובדן השמיעה אבל לא הכישרון:
https://youtu.be/mNPQrG33ZPg
חיי בטהובן:
https://youtu.be/luiYmGJX204
הנה הסימפוניה החמישית של בטהובן:
https://www.youtube.com/watch?v=9aDEq3u5huA
"סונטה לאור ירח" שלו לפסנתר:
https://www.youtube.com/watch?v=4Tr0otuiQuU
היצירה האהובה לפסנתר "לאליסה" (Fur Elise) בליווי תזמורת:
https://www.youtube.com/watch?v=09oNj9UYM7g
הסימפוניה התשיעית:
https://www.youtube.com/watch?v=YAOTCtW9v0M
סונטה להאמרקלאוויר בביצועו של דניאל בירנבאום:
https://www.youtube.com/watch?v=FwZsDzGY1XA
קונצ'רטו מס' 5 לפסנתר ותזמורת, המכונה "הקיסר", של לודוויג ואן בטהובן:
https://youtu.be/-e_OTDxWd3Y?long=yes
סיפורה של התקופה בה יצר בטהובן בחרשותו:
https://youtu.be/3bA2V0jZMo4?long=yes
ועל גדולתו כמלחין שהעביר את המוסיקה הקלאסית לרומנטיקה:
https://youtu.be/uHo7-PMXf9Q?long=yes
מה מיוחד בסימפוניה התשיעית של בטהובן?
את הסימפוניה התשיעית של בטהובן (Beethoven's 9th Symphony) הציג המלחין באביב 1824, בווינה. מאחורי לודוויג ון בטהובן, מי שנחשב אז גדול מלחיני אוסטריה וגרמניה, היו כבר 8 סימפוניות שהטביעו חותם של ממש בתולדות המוסיקה הקלאסית ותולדות האמנות המערבית. אבל הסימפוניה הזו הייתה משהו אחר לחלוטין.
נתחיל בכך שאת הסימפוניה הזו הוא הלחין בטהובן 12 שנים לאחר שחיבר את הסימפוניה השמינית שלו. בשנים האלה הוא עבר תהליכים אישיים מטורפים. היו אלה שנים שבהן סבל הגאון ממחלות שונות, נקלע למצוקה נפשית חמורה והסתבך בתביעות משפטיות. אבל לפני הכל - במהלך השנים הללו הוא איבד כמעט לגמרי את שמיעתו והפך למעשה לחירש.
במהלך אותן שנים הוא אמנם יצר והתנסה בכתיבה של יצירות במבנים ובמגוון סוגים אחרים. אבל ההבשלה שעבר הביאה אותו בסופו של דבר למהפכה של ממש בסימפוניה הקלאסית ולכתיבה של יצירה מסוג חדש. כן, בפרק האחרון של הסימפוניה התשיעית והגדולה שלו בטהובן מכניס מקהלה ומשלב זמרים. ב"אוֹדָה לשמחה" (An die Freude), שיר בו מודגש האידאל של חברה אנושית שוויונית, חברה מלאת שמחה ואחווה בין בני-האדם.
חילול הקודש, היו שאמרו, כתבו או הטיחו בו. אין כמו הסימפוניה למלכת היצירות הכליות והסימפוניות. איך הוא מעז להכניס לתוכה את הצד הווקאלי שהוא כל כך זר לה.
אבל ההמונים והמבקרים היו צריכים להמתין מעט ולהתרגל למחשבה שבטהובן התקדם וקידם את הצורה הסימפונית ואת המוסיקה הקלאסית אל עבר עידן חדש. ואכן, הייתה זו ה"אוֹדָה לשמחה" מהפרק הרביעי בסימפוניה התשיעית שלו, אותו שיר וקטע קולי מהמם, שהפכה את בטהובן לא רק גאון ווירטואוז אלא גם למהפכן. כאן הוא מתגלה כאמן שלא קופא על השמרים ומביא שינוי טקטוני לאחת הצורות השמרניות של המוסיקה האירופית הקלאסית.
התזמורת הסימפונית, המקהלה והזמרים משתלבים בסימפוניה הזו כל כך טוב עד שהם יוצרים שלימות. זו מושלמות מהפכנית, פורצת דרך, אם תרצו זו פצצת אטום של כישרון עילאי, מהול בסבל אנושי וכאב, אבל אוהב אדם, שמח בחלקו ובחייו - בפרק הרביעי של הסימפוניה הזו מגיע בטהובן לשיאו, בהרמוניה נפלאה בין היצירה הכלית לבין העומק הקולי שהוא הוסיף לה באודה המפורסמת הזו.
מאז ביצוע הבכורה שלה הפכה התשיעית שלו לאחת מיצירות המופת של בטהובן. היא גם מהיצירות המפורסמות והנערצות ביותר ברפרטואר של המוסיקה המערבית. אבל המעניין ביותר הוא שאין כמו ה"תשיעית" לסמל את התקופה הרומנטית, שבטהובן, במו צליליו, נחשב למבשר שלה ולזה שהעביר את המוסיקה האירופית מהתקופה הקלאסית אליה.
ואגב, המוסיקה של הפרק הרביעי והמהפכני מהסימפוניה התשיעית של בטהובן משמשת מאז שנת 1985 בתור ההמנון הרשמי של האיחוד האירופי. ללא מילים, בשל מגוון השפות של מדינות האיחוד, אבל עם המון יופי מלודי שמתבקש.
הנה הסימפוניה התשיעית של בטהובן:
https://youtu.be/PSxJ3gfjp38?t=8
האודה לשמחה:
https://youtu.be/MsZGY4v3USw
פלאש מוב ברחוב נהדר שלה:
https://youtu.be/cxLbmnvMWM0
הביצוע הגדול ביותר עם 10,000 זמרים בעיר אוסקה שביפן:
https://youtu.be/ITzeRSJQtB4
וגיל שוחט מספר על הסימפוניה התשיעית (עברית):
https://youtu.be/FTFEllMD2E4?long=yes
מה סוער בסונטת הסערה של בטהובן?
הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית הפחות מוכרת של גאון המוסיקה הקלאסית. בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לו יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו.
את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. גם כך היו לו חיים לא קלים, החל מילדותו תחת אב קשה שהעיר אותו כשחזר בלילה שתוי כדי שיתאמן בנגינה והמשך בחיי בדידות ארוכים ללא אישה אהובה. אבל הסונטה מספר 17 לפסנתר שלו נכתבה בימים בהם גילה שהוא מאבד את שמיעתו. זו הייתה מכה בלתי נתפסת לגאון המוסיקלי של זמנו, מי שאוזניו היו כלי העבודה העיקרי שלו. זו הייתה לו תקופה של הלם בלתי נתפס. הוא אפילו ניסה ונכשל, למזלו ולמזלו של עולם המוסיקה, ליטול את חייו.
כך הלחין את הסונטה הזו לפסנתר. "הסערה" של בטהובן היא פנינה מוסיקלית של גאון כואב וסוער, שמכיר בחרשותו ההולכת ומתגברת ומבין ששום דבר לא יהיה כמו שהיה עד אז. הוא כתב אותה ממעמקי התסכול וההשלמה. כך נכתבה אחת מהיפות והטובות שבסונטות לפסנתר שלו, כשהוא לא זוכה לשמוע אותה כלל. למעשה, הוא כתב כמעט את כולה משמיעה פנימית. הוא דמיין אותה בראשו ורשם את תוויה אל נייר, אבל לא זכה לשמוע אותה בעצמו!
תצוגה מרהיבה של פרק האלגרטו מהסונטה מספר 17 של בטהובן "הסערה":
https://youtu.be/hKkR4YFtyJk
אותו הפרק השלישי מהסונטה מנקודת המבט של פסנתרנית:
https://youtu.be/q0m2RW4m8xE
וגלן גולד שכהרגלו מנגן מהר מאד:
https://youtu.be/1-B2KwFS11w
והנה כל הסונטה המופלאה בקונצרט:
https://youtu.be/PeHA6cnAoRs?long=yes
מה כל כך מיוחד בסונטת ליל ירח של בטהובן?
סונטת ליל ירח (Moonlight Sonata) הוא הכינוי שקיבלה הסונטה לפסנתר מספר 14 של בטהובן ממבקר המוסיקה והמשורר הגרמני לודביג רלסטאב. 31 שנה לאחר כתיבתה של הסונטה הכובשת הזו כתב רלסטאב שהמוסיקה המהפנטת שלה מזכירה לו: "...את אור הירח המשתקף במימי האגם".
נראה שבטהובן, שהקדיש את הסונטה לנערה יפהפיה בת 17 שאהב, היה כנראה מסכים להגדרתו של מבקר המוסיקה. חשוב לציין בכל זאת שאת הסונטה שהפכה עוד בחייו לאחת היצירות האהובות לפסנתר, בטהובן לא מאד העריך וכשנוכח בהצלחתה הוא אמר "יצרתי כבר יצירות טובות יותר..."
היצירה בעלת 3 הפרקים מתחילה מפרק רוגע ואיטי והולכת ונעשית מהירה וקצבית בפרקים הבאים.
אגב, להקת "הביטלס" המצליחה הקליטה את Because, אחד השיריה היפים שלה בהשראת הסונטה. הכירו את הסיפור בתגית "Because".
הנה סונטת ליל ירח שכתב בטהובן:
https://youtu.be/Hu7hscHkfPw
הסבר מלומד ויפה להפליא של דר. אסתרית בלצן על היצירה המהפנטת:
https://youtu.be/UdGim8KbsBM
פירוק הקולות של השיר שיצרו הביטלס יצרו על גב הסונטה:
http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ
גיטריסט מנגן עיבוד חכם של הסונטה:
https://youtu.be/6gQ7m0c4ReI
מוסיקאי ג'אז מבצע את סונטת ליל הירח בגיטרה באס ומאלתר לאחר מכן:
http://youtu.be/nnq3ZW6OyTI
נערה צעירה שמנגנת את הפרק הסוער בווירטואוזיות ודיסטורשן מפתיעים:
https://youtu.be/o6rBK0BqL2w
ועיבוד תזמור של קז'וקרו ששילב בגאונות את הסונטה בשיר בביצוע ערן צור למילים של אביב גפן (עברית):
https://youtu.be/jAgfjreQmB0
מי הפסנתרן שמת על הפסנתר תוך נגינת סונטה שאהב?
הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית המעט פחות מוכרת בציבור, של גאון המוסיקה הקלאסית. זו יצירה נהדרת שיותר אנשים מכירים את צליליה ורובם לא יודעים את שמה ולבטח את נסיבות כתיבתה.
בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לבטהובן יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו. את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. איש בודד, רוצה באהבה ולא מקבל בחזרה מאישה. אבל היצירה הנפלאה לפסנתר היא גם היצירה שבמהלך נגינתה החזיר הפסנתרן מינדו כץ את נשמתו לבורא.
הוא היה ילד יהודי מוכשר באופן מיוחד. כבר בגיל 7 הוא התגלה והתקבל ללימודים אצל פסנתרנית ומורה ידועת-שם ברומניה. כשהתבגר למד באקדמיה למוסיקה בבוקרשט, אבל בהיותו יהודי, הוא סולק מהלימודים ב-1941. לאחר המלחמה הוא התפרסם והופיע בכל העולם. ברומניה התבדחו אז שאם המלחין הנודע מוסורגסקי הוא מודסט, בעברית "צנוע", אז כץ הוא Mîndru - ברומנית "גא".
באחד מסיבובי הקונצרטים העולמיים שלו, ערק כץ מרומניה הקומוניסטית ועלה לישראל. הוא היה לאחד הפסנתרנים הטובים בעולם ושפט ביחד, כתף אך כתף, עם ארתור רובינשטיין הגדול בעצמו, בתחרות רובינשטיין הראשונה, בשנת 1974.
מותו המדהים והסמלי כל כך של מי שעבר סערות בחייו, כמו אנטישמיות, קומוניזם, ציונות ומקצוענות מהרמה הכי גבוהה, אירע בשנת 1978. זה היה באמצע קונצרט. כץ ביצע בדיוק את סונטה אופוס 31 מספר 2 ("הסערה") של בטהובן. במהלך היצירה הנשגבת הניח הפסנתרן את ראשו על מקלדת הפסנתר וליבו נדם. מינדרו כץ מת.
פתיל חייו - הנה "הסערה" של בטהובן:
https://youtu.be/Frj9cEwCNWk
לא נותר סרטון שלה בביצועו:
https://youtu.be/6KMGcOYHSs0
וסונטה מספר 2 לפסנתר של שופן:
https://youtu.be/8tQcRK5fe-I?long=yes
מה בין בטהובן למלחמת העולם השנייה?
המלחין הנודע לודוויג ואן בטהובן לא יכול היה לדעת שהמוטיב המפורסם מהסימפוניה החמישית שלו יהפוך לסמל הניצחון על ארצו, מאות שנים אחרי מותו. זה קרה כששירות השידור הבריטי ה-BBC נהג לפתוח בו את מהדורות החדשות שלו במהלך מלחמת העולם השנייה.
הסיבה ששירות השידור בחר באות מוסיקלי שלקוח מתוך יצירת מופת של בן העם הגרמני דווקא, היא מעניינת מאד. היא אמנם קשורה גם לכך שהמלחין כתב את הסימפוניה הזו בתקופה שבה היה נחוש לנצח מכות גורל קשות שניחתו עליו מכל עבר, אבל לא פחות מכיוון שהמספר 5 בסימון הלטיני מסומן באות V ולכן נבחרה האות V להיות מיוצגת בקוד מורס על ידי שלוש נקודות וקו – בדיוק כמו המוטיב הדרמטי "דה-דה-דה-דאם" שפותח את הסימפוניה המפורסמת הזו. כך סייע מורס, ממציא השפה, לאלחוטנים לזכור את האותיות השונות.
וכך היה מוטיב 4 הצלילים 'קצר-קצר-קצר-ארוך' גם לקוד האלחוטנים בשפת מורס לאות האנגלית "V". אות זו ייצגה במלחמה את המילה "Victory", שפירושה "ניצחון". לכן היה המוטיב פתיח מושלם למהדורות החדשות לחיילים ולאזרחים של בנות הברית באנגלית. גם אישיותו של בטהובן, אולי המוסיקאי החופשי הידוע ביותר בתקופתו, שלא היו לו אדונים ומממנים והוא לא עבד עבור אף-אחד, אלא יצר כיוצר חופשי, מתוך השראה ורצון ליצור ולא כדי לספק מוסיקה למזמינים.
ויקטורי — נקודה, נקודה, נקודה, קו - היה לסמל הניצחון על הנאצים. כולם זיהו את המוטיב והזדהו איתו. כך הפך מלחין גרמני ליוצר הסמל של הניצחון על גרמניה.
הנה המחשה של האות וי בשפת מורס:
http://youtu.be/X0HrbCbfwlg
המוטיב ברדיו הבריטי:
http://youtu.be/ZZi_6FUbo-Q
המוטיב הזה שחוזר בכל הסימפוניה החמישית שלו:
http://youtu.be/Lldd9UOw9iY
וכך הוא נשמע ונראה:
https://youtu.be/rRgXUFnfKIY
למה נועד האיחוד האירופי?
פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי (The European Union) מסמנת פרשת דרכים של ממש למסגרת הכלל-אירופית, מסגרת שבימיה הטובים, מאז הוקמה בשנות ה-90, חלמה להוות גוש כלכלי גדול שיתחרה בארצות הברית של אמריקה ובכלכלות החזקות בעולם.
הקמת האיחוד נעשתה מתוך ציפייה שכלכלה אירופית מאוחדת ובעלת כוח, תהפוך את היבשת לשחקן בינלאומי מרכזי במגוון תחומים ויקנה לה השפעה בינלאומית.
האיחוד נולד מהארגון לשיתוף פעולה בין-מדינתי שנוסד לאחר מלחמת העולם השנייה ומטרתו הייתה שיקום של היבשת ההרוסה ומניעה של מלחמות עתידיות בה.
עם חתימת אמנת מאסטריכט בשנת 1992 התאגדו 27 מדינות באירופה לסוג של מדינה מאוחדת, שתכלול פרלמנט משותף, איחוד כלכלי, מטבע אחד, בנק משותף ושלל סממני ריבונות אחרים.
בפועל יצר האיחוד האירופי שוק גדול ומאוחד ולא מוגבל בגבולות מדיניים. בתוך השוק הזה נעים כיום אנשים, סחורות וכספים, באופן חופשי, ללא הגבלות על העברת כספים בין מדינות האיחוד, בלי מכסים ביניהן ואף בלי צורך להציג תעודות זהות. חלק גדול ממדינות האיחוד קיבלו על עצמן את האירו, המטבע הרשמי של האיחוד האירופי, בתור המטבע שלהן.
אך כיום מסתמנת אכזבה לא קטנה מההישגים המדיניים של האיחוד האירופי. מהתחלה לא הסתפקה הקהילה האירופית במיזוג כלכלי בלבד. השאיפה הייתה למזג את המדיניות וליצור מסגרת חוץ וביטחון אחידה ולצידה מסגרת הגנה משותפת כלל-אירופית.
באופן מוזר דווקא ההצלחה ליצור כלכלה אירופית אדירה, עם איחוד מכסים, שוק ומטבע משותפים, מוסדות מוניטריים עליונים למדינות וביטול הגבולות הפנימיים ביניהן, כל אלה הכניסו מדינות שיש להן מעט מהמשותף מבחינה תרבותית וכלכלית ומבחינת אינטרסים, לתוך סד של מדיניות קשוחה ואחידה. הן איבדו את היכולת להתאים את מדיניות המטבע שלהן לכלכלתן ולהגיב בהתאם לתנאים ולנסיבות היחודיות לכל מדינה בנפרד. מרוב שהאיחוד הצליח מצאו עצמן כולן כבולות זו לזו, תלויות זו בזו ואולי קצת זו לצד זו, ללא יכולת להתחרות או לפרוץ קדימה.
גם הציפייה מהאיחוד האירופי, שיקנה השפעה בינלאומית למדינות האיחוד ועל הדרך ייצור גם מסגרת צבאית משותפת לכולן, לא הצליחה להתממש במהירות ובאופן שקיוו מייסדיו.
הנה תולדות האיחוד האירופי:
https://youtu.be/8G1cds52Ko0
הספקות סביב יתרונותיו (מתורגם)
https://youtu.be/XxutY7ss1v4
כך פועל האיחוד האירופי:
https://youtu.be/8fhbYuPT-rw
ה"שיר לשמחה" מתוך הסימפוניה ה-9 של בטהובן נבחר להמנון האיחוד האירופי:
https://youtu.be/kjX9QAGwiK8
מי הפך את סונטת ליל ירח לשיר ביטלס יפהפה?
זה קרה כשג'ון לנון, מנהיג להקת "החיפושיות", שמע את זוגתו יוקו אונו מנגנת בפסנתר את הפרק הראשון של "סונטת ליל ירח" של בטהובן.
את הסונטה הזו, הסונטה לפסנתר מספר 14, הקדיש בטהובן לנערה צעירה בת 17, נערה שהוא לימד נגינה בפסנתר ואהב מאוד, אבל בחייו לא זכה בטהובן כידוע ולו בקמץ של אהבת אישה.
נחזור לג'ון ויורו - בהברקה יצירתית, די אופיינית לג'ון לנון האמן, יש לציין, הוא ביקש מיוקו לנגן את פירוקי האקורדים שמרכיבים את הפרק, אבל לנגן אותם לאחור.
יוקו נעתרה לו וניגנה כך את פרק הסונטת ליל ירח הפותח. ג'ון מצא את התוצאה מעניינת מאוד. הוא מיהר לחבר לחן משלו, כשהוא הופך את הארפג'י, פירוקי האקורדים ההפוכים של בטהובן, להרמוניה של הלחן שלו.
אחרי שהוסיף גם טקסט שבו כיכבו גם העגלוליות של מהלכי האקורדים המפורקים וגם משחקי המילים הידועים כל כך של לנון, היה שיר.
ולא סתם שיר. התוצאה הייתה לאחד השירים היפים של הביטלס, אם לא היפה שבהם - שיר ווקאלי להפליא עם פתיחה בשירת א-קפלה, ללא ליווי.
קוראים לו "Because", בעברית "בגלל" או "מפני".
מי שר שם? - כולם חוץ מרינגו וכמה פעמים כל אחד. בשיר הוכפלו מספר פעמים קולותיהם של לנון, מקרטני והאריסון, ששרו באולפן בהקלטת ערוצים. התוצאה הייתה בעלת 9 קולות.
מקהלה של 3 אנשים ששרים 9 תפקידים? - ללא ספק מהחידושים ומפלאי הטכנולוגיה המופלאים של התקופה.
השיר נפתח בקטע פתיחה המנוגן בצ'מבלו חשמלי. מי שניגן אותו היה ג'ורג' מרטין, המפיק המוסיקלי האגדי ובעל הידע במוסיקה קלסית של הביטלס. כך נשמר גם הנופך הקלאסי בשיר.
השיר היה גם הראשון בקריירה שלהם בו הביטלס שילבו סינתיסייזר, המצאה חדשה שעתידה לשנות את עולם הרוק והמוסיקה הקלה בכלל ולהפוך לקלסיקה בזכות עצמה. היה זה המוג (Moog) - הסינטסייזר המסחרי הראשון בעולם, שמצא את דרכו לאלבומים רבים באותה תקופה.
הנה סונטת ליל ירח של בטהובן בביצוע אלישיה קיז ובליווי לא נחוץ של מיתרים:
https://youtu.be/bT6WmWVYPhI
על ההמרה של בטהובן לפופ ביטלסי מובחר:
https://youtu.be/KeG95UnWyFo
ארכיאולוגיה מוסיקולוגית - השיר של הביטלס מושמע כשהוא הפוך ודרכו שומעים את צלילי הסונטה של בטהובן:
http://youtu.be/3QoNrxKAoU8
ופירוק הקולות שהביטלס יצרו על גב הסונטה ההפוכה:
http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ
מיהן מלכות הרשת של הגיטרה החשמלית?
מצד אחד, לורה לייס (Laura Lāce) הבלונדית מלטביה, שמנגנת בגיטרה חשמלית בווירטואוזיות מופלאה. מצד שני, טינה אס (Tina S), וירטואוזית בלתי נתפסת בשיער שחור.
שתיהן מנגנות במהירות אדירה ובטכניקה מרהיבה ומלהיבות מיליונים באינטרנט. כל אחת מהן מלווה במאסטר שלה, המנטור והמורה לגיטרה, שבנה אותן. מצד אחד ויקטור, של לורה. מצד שני, דוקטור ויוסי - של טינה.
הן לא לבד ביוטיוב. גם אילה, יאנה, לורה קוקס, אווה ורגילובה ואמילי הייסטינגס. כולן צעירות, יפות, מוכשרות וזוכות למאות אלפי ומיליוני צפיות, על קאברים של גיטריסטים מפורסמים, או עיבודים של יצירות קלאסיות לרוק.
פעם הן היו צריכות להתפרסם כדי שיכירו אותן. היום מכירים אותן ברשת וכך הן נעשות מפורסמות. כך עובד השיווק הוויראלי של הרשת - ביוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם ושאר הרשתות החברתיות. לא צריך חברת תקליטים, עיתונות או טלוויזיה. רק המון כישרון ואם אפשר להיראות טוב אז זהו - ממתינים להזמנה לעשות את זה על הבמות הגדולות. בהצלחה!
הנה לורה לייס ביצירה קלאסית של ויואלדי שהוסבה לרוק:
https://youtu.be/FVa37f67Hnc
טינה בבטהובן מ"סונטת ליל ירח":
https://youtu.be/o6rBK0BqL2w
אילה מנגנת בלוז מקסים של לד זפלין:
https://youtu.be/6dMrE9pyupQ
לורה קוקס הצרפתית:
https://youtu.be/5Y53boWWi8g
אמילי הייסטינגס בסולו של דייב גילמור מהפינק פלויד:
https://youtu.be/8xXeT2N-_YE
גם לגיטרה הקלאסית יש נגניות כאלה:
https://youtu.be/V2F6RswMYpw
ועוד נציגות לגיטרה קלאסית - טטיאנה ריזקובה:
https://youtu.be/FDKAr-HBX7U
לודביג ון בטהובן הוא אחד המלחינים הגדולים בתולדות המין האנושי ולבטח הרציני מבין המצליחים שבהם, או המצליח מבין הרציניים שבמלחינים.
מי שעתיד להיות בתקופתנו המלחין הקלאסי המושמע ביותר באולמות הקונצרטים, החל את חייו בתור בן לאב שיכור, שרצה להפכו לילד פלא בסגנון מוצרט. הוא נולד בעיר בּוֹן שבגרמניה ובבגרותו התיישב בעיר וינה בכדי ללמוד אצל המלחין היידן.
לאחר שהתגלתה גדולתו כמלחין, ועל אף התנהגותו הדוחה וחוסר הנימוס שלו, הוא זכה להערצת האצולה בוינה ולתמיכתם הכספית הקבועה של מספר פטרונים שהעריצו את המוסיקה שלו ורצו שיתמסר להלחנה בלבד. למעשה, הוא היה המלחין הידוע הראשון שלא עבד בשביל הכנסייה או עבור פטרון קבוע, אלא התנהל כמוסיקאי עצמאי. במובן הזה ניתן לראות בו כמבשר המוסיקאי החדש, העצמאי, בן התקופה הרומנטית.
בטהובן נהג לבצע בפסנתר ולנצח בעצמו על יצירותיו. אך בשל מחלה הוא איבד בהדרגה את שמיעתו והפך חרש. ודווקא אז, בהיותו במצב רוח קשה וחסר שמיעה כמעט לחלוטין, כתב בטהובן את יצירותיו הגדולות והחשובות ביותר. ביניהן ניתן למצוא את הסימפוניה החמישית, הסימפוניה השישית "הפסטורלית" והקונצ'רטי לפסנתר ולכינור, את האופרה "פידֶליוֹ" ובמיוחד את "הסימפוניה התשיעית" בה שילב, לראשונה בתולדות המוסיקה, מקהלה וזמרים בסימפוניה - צורה שהיתה עד אז צורה כלית טהורה.
בחודש מארס 1827 מת גדול הסימפוניה ממחלת כבד כרונית שנגרמה ככל הנראה מערבוב לא אחראי של יין מחוזק בסוכר עופרת, עם משככי כאבים שכללו גם הם לא מעט עופרת.
הנה סרטון המציג את בטהובן החרש לחלוטין, בשיא יצירתו ויכולתו המוסיקלית (מתורגם):
https://youtu.be/szVvtv9hfiU
ראו סרטון אנימציה מקסים על חיי בטהובן ואובדן השמיעה אבל לא הכישרון:
https://youtu.be/mNPQrG33ZPg
חיי בטהובן:
https://youtu.be/luiYmGJX204
הנה הסימפוניה החמישית של בטהובן:
https://www.youtube.com/watch?v=9aDEq3u5huA
"סונטה לאור ירח" שלו לפסנתר:
https://www.youtube.com/watch?v=4Tr0otuiQuU
היצירה האהובה לפסנתר "לאליסה" (Fur Elise) בליווי תזמורת:
https://www.youtube.com/watch?v=09oNj9UYM7g
הסימפוניה התשיעית:
https://www.youtube.com/watch?v=YAOTCtW9v0M
סונטה להאמרקלאוויר בביצועו של דניאל בירנבאום:
https://www.youtube.com/watch?v=FwZsDzGY1XA
קונצ'רטו מס' 5 לפסנתר ותזמורת, המכונה "הקיסר", של לודוויג ואן בטהובן:
https://youtu.be/-e_OTDxWd3Y?long=yes
סיפורה של התקופה בה יצר בטהובן בחרשותו:
https://youtu.be/3bA2V0jZMo4?long=yes
ועל גדולתו כמלחין שהעביר את המוסיקה הקלאסית לרומנטיקה:
https://youtu.be/uHo7-PMXf9Q?long=yes
את הסימפוניה התשיעית של בטהובן (Beethoven's 9th Symphony) הציג המלחין באביב 1824, בווינה. מאחורי לודוויג ון בטהובן, מי שנחשב אז גדול מלחיני אוסטריה וגרמניה, היו כבר 8 סימפוניות שהטביעו חותם של ממש בתולדות המוסיקה הקלאסית ותולדות האמנות המערבית. אבל הסימפוניה הזו הייתה משהו אחר לחלוטין.
נתחיל בכך שאת הסימפוניה הזו הוא הלחין בטהובן 12 שנים לאחר שחיבר את הסימפוניה השמינית שלו. בשנים האלה הוא עבר תהליכים אישיים מטורפים. היו אלה שנים שבהן סבל הגאון ממחלות שונות, נקלע למצוקה נפשית חמורה והסתבך בתביעות משפטיות. אבל לפני הכל - במהלך השנים הללו הוא איבד כמעט לגמרי את שמיעתו והפך למעשה לחירש.
במהלך אותן שנים הוא אמנם יצר והתנסה בכתיבה של יצירות במבנים ובמגוון סוגים אחרים. אבל ההבשלה שעבר הביאה אותו בסופו של דבר למהפכה של ממש בסימפוניה הקלאסית ולכתיבה של יצירה מסוג חדש. כן, בפרק האחרון של הסימפוניה התשיעית והגדולה שלו בטהובן מכניס מקהלה ומשלב זמרים. ב"אוֹדָה לשמחה" (An die Freude), שיר בו מודגש האידאל של חברה אנושית שוויונית, חברה מלאת שמחה ואחווה בין בני-האדם.
חילול הקודש, היו שאמרו, כתבו או הטיחו בו. אין כמו הסימפוניה למלכת היצירות הכליות והסימפוניות. איך הוא מעז להכניס לתוכה את הצד הווקאלי שהוא כל כך זר לה.
אבל ההמונים והמבקרים היו צריכים להמתין מעט ולהתרגל למחשבה שבטהובן התקדם וקידם את הצורה הסימפונית ואת המוסיקה הקלאסית אל עבר עידן חדש. ואכן, הייתה זו ה"אוֹדָה לשמחה" מהפרק הרביעי בסימפוניה התשיעית שלו, אותו שיר וקטע קולי מהמם, שהפכה את בטהובן לא רק גאון ווירטואוז אלא גם למהפכן. כאן הוא מתגלה כאמן שלא קופא על השמרים ומביא שינוי טקטוני לאחת הצורות השמרניות של המוסיקה האירופית הקלאסית.
התזמורת הסימפונית, המקהלה והזמרים משתלבים בסימפוניה הזו כל כך טוב עד שהם יוצרים שלימות. זו מושלמות מהפכנית, פורצת דרך, אם תרצו זו פצצת אטום של כישרון עילאי, מהול בסבל אנושי וכאב, אבל אוהב אדם, שמח בחלקו ובחייו - בפרק הרביעי של הסימפוניה הזו מגיע בטהובן לשיאו, בהרמוניה נפלאה בין היצירה הכלית לבין העומק הקולי שהוא הוסיף לה באודה המפורסמת הזו.
מאז ביצוע הבכורה שלה הפכה התשיעית שלו לאחת מיצירות המופת של בטהובן. היא גם מהיצירות המפורסמות והנערצות ביותר ברפרטואר של המוסיקה המערבית. אבל המעניין ביותר הוא שאין כמו ה"תשיעית" לסמל את התקופה הרומנטית, שבטהובן, במו צליליו, נחשב למבשר שלה ולזה שהעביר את המוסיקה האירופית מהתקופה הקלאסית אליה.
ואגב, המוסיקה של הפרק הרביעי והמהפכני מהסימפוניה התשיעית של בטהובן משמשת מאז שנת 1985 בתור ההמנון הרשמי של האיחוד האירופי. ללא מילים, בשל מגוון השפות של מדינות האיחוד, אבל עם המון יופי מלודי שמתבקש.
הנה הסימפוניה התשיעית של בטהובן:
https://youtu.be/PSxJ3gfjp38?t=8
האודה לשמחה:
https://youtu.be/MsZGY4v3USw
פלאש מוב ברחוב נהדר שלה:
https://youtu.be/cxLbmnvMWM0
הביצוע הגדול ביותר עם 10,000 זמרים בעיר אוסקה שביפן:
https://youtu.be/ITzeRSJQtB4
וגיל שוחט מספר על הסימפוניה התשיעית (עברית):
https://youtu.be/FTFEllMD2E4?long=yes
הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית הפחות מוכרת של גאון המוסיקה הקלאסית. בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לו יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו.
את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. גם כך היו לו חיים לא קלים, החל מילדותו תחת אב קשה שהעיר אותו כשחזר בלילה שתוי כדי שיתאמן בנגינה והמשך בחיי בדידות ארוכים ללא אישה אהובה. אבל הסונטה מספר 17 לפסנתר שלו נכתבה בימים בהם גילה שהוא מאבד את שמיעתו. זו הייתה מכה בלתי נתפסת לגאון המוסיקלי של זמנו, מי שאוזניו היו כלי העבודה העיקרי שלו. זו הייתה לו תקופה של הלם בלתי נתפס. הוא אפילו ניסה ונכשל, למזלו ולמזלו של עולם המוסיקה, ליטול את חייו.
כך הלחין את הסונטה הזו לפסנתר. "הסערה" של בטהובן היא פנינה מוסיקלית של גאון כואב וסוער, שמכיר בחרשותו ההולכת ומתגברת ומבין ששום דבר לא יהיה כמו שהיה עד אז. הוא כתב אותה ממעמקי התסכול וההשלמה. כך נכתבה אחת מהיפות והטובות שבסונטות לפסנתר שלו, כשהוא לא זוכה לשמוע אותה כלל. למעשה, הוא כתב כמעט את כולה משמיעה פנימית. הוא דמיין אותה בראשו ורשם את תוויה אל נייר, אבל לא זכה לשמוע אותה בעצמו!
תצוגה מרהיבה של פרק האלגרטו מהסונטה מספר 17 של בטהובן "הסערה":
https://youtu.be/hKkR4YFtyJk
אותו הפרק השלישי מהסונטה מנקודת המבט של פסנתרנית:
https://youtu.be/q0m2RW4m8xE
וגלן גולד שכהרגלו מנגן מהר מאד:
https://youtu.be/1-B2KwFS11w
והנה כל הסונטה המופלאה בקונצרט:
https://youtu.be/PeHA6cnAoRs?long=yes
סונטת ליל ירח (Moonlight Sonata) הוא הכינוי שקיבלה הסונטה לפסנתר מספר 14 של בטהובן ממבקר המוסיקה והמשורר הגרמני לודביג רלסטאב. 31 שנה לאחר כתיבתה של הסונטה הכובשת הזו כתב רלסטאב שהמוסיקה המהפנטת שלה מזכירה לו: "...את אור הירח המשתקף במימי האגם".
נראה שבטהובן, שהקדיש את הסונטה לנערה יפהפיה בת 17 שאהב, היה כנראה מסכים להגדרתו של מבקר המוסיקה. חשוב לציין בכל זאת שאת הסונטה שהפכה עוד בחייו לאחת היצירות האהובות לפסנתר, בטהובן לא מאד העריך וכשנוכח בהצלחתה הוא אמר "יצרתי כבר יצירות טובות יותר..."
היצירה בעלת 3 הפרקים מתחילה מפרק רוגע ואיטי והולכת ונעשית מהירה וקצבית בפרקים הבאים.
אגב, להקת "הביטלס" המצליחה הקליטה את Because, אחד השיריה היפים שלה בהשראת הסונטה. הכירו את הסיפור בתגית "Because".
הנה סונטת ליל ירח שכתב בטהובן:
https://youtu.be/Hu7hscHkfPw
הסבר מלומד ויפה להפליא של דר. אסתרית בלצן על היצירה המהפנטת:
https://youtu.be/UdGim8KbsBM
פירוק הקולות של השיר שיצרו הביטלס יצרו על גב הסונטה:
http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ
גיטריסט מנגן עיבוד חכם של הסונטה:
https://youtu.be/6gQ7m0c4ReI
מוסיקאי ג'אז מבצע את סונטת ליל הירח בגיטרה באס ומאלתר לאחר מכן:
http://youtu.be/nnq3ZW6OyTI
נערה צעירה שמנגנת את הפרק הסוער בווירטואוזיות ודיסטורשן מפתיעים:
https://youtu.be/o6rBK0BqL2w
ועיבוד תזמור של קז'וקרו ששילב בגאונות את הסונטה בשיר בביצוע ערן צור למילים של אביב גפן (עברית):
https://youtu.be/jAgfjreQmB0
בטהובן
הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית המעט פחות מוכרת בציבור, של גאון המוסיקה הקלאסית. זו יצירה נהדרת שיותר אנשים מכירים את צליליה ורובם לא יודעים את שמה ולבטח את נסיבות כתיבתה.
בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לבטהובן יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו. את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. איש בודד, רוצה באהבה ולא מקבל בחזרה מאישה. אבל היצירה הנפלאה לפסנתר היא גם היצירה שבמהלך נגינתה החזיר הפסנתרן מינדו כץ את נשמתו לבורא.
הוא היה ילד יהודי מוכשר באופן מיוחד. כבר בגיל 7 הוא התגלה והתקבל ללימודים אצל פסנתרנית ומורה ידועת-שם ברומניה. כשהתבגר למד באקדמיה למוסיקה בבוקרשט, אבל בהיותו יהודי, הוא סולק מהלימודים ב-1941. לאחר המלחמה הוא התפרסם והופיע בכל העולם. ברומניה התבדחו אז שאם המלחין הנודע מוסורגסקי הוא מודסט, בעברית "צנוע", אז כץ הוא Mîndru - ברומנית "גא".
באחד מסיבובי הקונצרטים העולמיים שלו, ערק כץ מרומניה הקומוניסטית ועלה לישראל. הוא היה לאחד הפסנתרנים הטובים בעולם ושפט ביחד, כתף אך כתף, עם ארתור רובינשטיין הגדול בעצמו, בתחרות רובינשטיין הראשונה, בשנת 1974.
מותו המדהים והסמלי כל כך של מי שעבר סערות בחייו, כמו אנטישמיות, קומוניזם, ציונות ומקצוענות מהרמה הכי גבוהה, אירע בשנת 1978. זה היה באמצע קונצרט. כץ ביצע בדיוק את סונטה אופוס 31 מספר 2 ("הסערה") של בטהובן. במהלך היצירה הנשגבת הניח הפסנתרן את ראשו על מקלדת הפסנתר וליבו נדם. מינדרו כץ מת.
פתיל חייו - הנה "הסערה" של בטהובן:
https://youtu.be/Frj9cEwCNWk
לא נותר סרטון שלה בביצועו:
https://youtu.be/6KMGcOYHSs0
וסונטה מספר 2 לפסנתר של שופן:
https://youtu.be/8tQcRK5fe-I?long=yes
המלחין הנודע לודוויג ואן בטהובן לא יכול היה לדעת שהמוטיב המפורסם מהסימפוניה החמישית שלו יהפוך לסמל הניצחון על ארצו, מאות שנים אחרי מותו. זה קרה כששירות השידור הבריטי ה-BBC נהג לפתוח בו את מהדורות החדשות שלו במהלך מלחמת העולם השנייה.
הסיבה ששירות השידור בחר באות מוסיקלי שלקוח מתוך יצירת מופת של בן העם הגרמני דווקא, היא מעניינת מאד. היא אמנם קשורה גם לכך שהמלחין כתב את הסימפוניה הזו בתקופה שבה היה נחוש לנצח מכות גורל קשות שניחתו עליו מכל עבר, אבל לא פחות מכיוון שהמספר 5 בסימון הלטיני מסומן באות V ולכן נבחרה האות V להיות מיוצגת בקוד מורס על ידי שלוש נקודות וקו – בדיוק כמו המוטיב הדרמטי "דה-דה-דה-דאם" שפותח את הסימפוניה המפורסמת הזו. כך סייע מורס, ממציא השפה, לאלחוטנים לזכור את האותיות השונות.
וכך היה מוטיב 4 הצלילים 'קצר-קצר-קצר-ארוך' גם לקוד האלחוטנים בשפת מורס לאות האנגלית "V". אות זו ייצגה במלחמה את המילה "Victory", שפירושה "ניצחון". לכן היה המוטיב פתיח מושלם למהדורות החדשות לחיילים ולאזרחים של בנות הברית באנגלית. גם אישיותו של בטהובן, אולי המוסיקאי החופשי הידוע ביותר בתקופתו, שלא היו לו אדונים ומממנים והוא לא עבד עבור אף-אחד, אלא יצר כיוצר חופשי, מתוך השראה ורצון ליצור ולא כדי לספק מוסיקה למזמינים.
ויקטורי — נקודה, נקודה, נקודה, קו - היה לסמל הניצחון על הנאצים. כולם זיהו את המוטיב והזדהו איתו. כך הפך מלחין גרמני ליוצר הסמל של הניצחון על גרמניה.
הנה המחשה של האות וי בשפת מורס:
http://youtu.be/X0HrbCbfwlg
המוטיב ברדיו הבריטי:
http://youtu.be/ZZi_6FUbo-Q
המוטיב הזה שחוזר בכל הסימפוניה החמישית שלו:
http://youtu.be/Lldd9UOw9iY
וכך הוא נשמע ונראה:
https://youtu.be/rRgXUFnfKIY
פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי (The European Union) מסמנת פרשת דרכים של ממש למסגרת הכלל-אירופית, מסגרת שבימיה הטובים, מאז הוקמה בשנות ה-90, חלמה להוות גוש כלכלי גדול שיתחרה בארצות הברית של אמריקה ובכלכלות החזקות בעולם.
הקמת האיחוד נעשתה מתוך ציפייה שכלכלה אירופית מאוחדת ובעלת כוח, תהפוך את היבשת לשחקן בינלאומי מרכזי במגוון תחומים ויקנה לה השפעה בינלאומית.
האיחוד נולד מהארגון לשיתוף פעולה בין-מדינתי שנוסד לאחר מלחמת העולם השנייה ומטרתו הייתה שיקום של היבשת ההרוסה ומניעה של מלחמות עתידיות בה.
עם חתימת אמנת מאסטריכט בשנת 1992 התאגדו 27 מדינות באירופה לסוג של מדינה מאוחדת, שתכלול פרלמנט משותף, איחוד כלכלי, מטבע אחד, בנק משותף ושלל סממני ריבונות אחרים.
בפועל יצר האיחוד האירופי שוק גדול ומאוחד ולא מוגבל בגבולות מדיניים. בתוך השוק הזה נעים כיום אנשים, סחורות וכספים, באופן חופשי, ללא הגבלות על העברת כספים בין מדינות האיחוד, בלי מכסים ביניהן ואף בלי צורך להציג תעודות זהות. חלק גדול ממדינות האיחוד קיבלו על עצמן את האירו, המטבע הרשמי של האיחוד האירופי, בתור המטבע שלהן.
אך כיום מסתמנת אכזבה לא קטנה מההישגים המדיניים של האיחוד האירופי. מהתחלה לא הסתפקה הקהילה האירופית במיזוג כלכלי בלבד. השאיפה הייתה למזג את המדיניות וליצור מסגרת חוץ וביטחון אחידה ולצידה מסגרת הגנה משותפת כלל-אירופית.
באופן מוזר דווקא ההצלחה ליצור כלכלה אירופית אדירה, עם איחוד מכסים, שוק ומטבע משותפים, מוסדות מוניטריים עליונים למדינות וביטול הגבולות הפנימיים ביניהן, כל אלה הכניסו מדינות שיש להן מעט מהמשותף מבחינה תרבותית וכלכלית ומבחינת אינטרסים, לתוך סד של מדיניות קשוחה ואחידה. הן איבדו את היכולת להתאים את מדיניות המטבע שלהן לכלכלתן ולהגיב בהתאם לתנאים ולנסיבות היחודיות לכל מדינה בנפרד. מרוב שהאיחוד הצליח מצאו עצמן כולן כבולות זו לזו, תלויות זו בזו ואולי קצת זו לצד זו, ללא יכולת להתחרות או לפרוץ קדימה.
גם הציפייה מהאיחוד האירופי, שיקנה השפעה בינלאומית למדינות האיחוד ועל הדרך ייצור גם מסגרת צבאית משותפת לכולן, לא הצליחה להתממש במהירות ובאופן שקיוו מייסדיו.
הנה תולדות האיחוד האירופי:
https://youtu.be/8G1cds52Ko0
הספקות סביב יתרונותיו (מתורגם)
https://youtu.be/XxutY7ss1v4
כך פועל האיחוד האירופי:
https://youtu.be/8fhbYuPT-rw
ה"שיר לשמחה" מתוך הסימפוניה ה-9 של בטהובן נבחר להמנון האיחוד האירופי:
https://youtu.be/kjX9QAGwiK8
זה קרה כשג'ון לנון, מנהיג להקת "החיפושיות", שמע את זוגתו יוקו אונו מנגנת בפסנתר את הפרק הראשון של "סונטת ליל ירח" של בטהובן.
את הסונטה הזו, הסונטה לפסנתר מספר 14, הקדיש בטהובן לנערה צעירה בת 17, נערה שהוא לימד נגינה בפסנתר ואהב מאוד, אבל בחייו לא זכה בטהובן כידוע ולו בקמץ של אהבת אישה.
נחזור לג'ון ויורו - בהברקה יצירתית, די אופיינית לג'ון לנון האמן, יש לציין, הוא ביקש מיוקו לנגן את פירוקי האקורדים שמרכיבים את הפרק, אבל לנגן אותם לאחור.
יוקו נעתרה לו וניגנה כך את פרק הסונטת ליל ירח הפותח. ג'ון מצא את התוצאה מעניינת מאוד. הוא מיהר לחבר לחן משלו, כשהוא הופך את הארפג'י, פירוקי האקורדים ההפוכים של בטהובן, להרמוניה של הלחן שלו.
אחרי שהוסיף גם טקסט שבו כיכבו גם העגלוליות של מהלכי האקורדים המפורקים וגם משחקי המילים הידועים כל כך של לנון, היה שיר.
ולא סתם שיר. התוצאה הייתה לאחד השירים היפים של הביטלס, אם לא היפה שבהם - שיר ווקאלי להפליא עם פתיחה בשירת א-קפלה, ללא ליווי.
קוראים לו "Because", בעברית "בגלל" או "מפני".
מי שר שם? - כולם חוץ מרינגו וכמה פעמים כל אחד. בשיר הוכפלו מספר פעמים קולותיהם של לנון, מקרטני והאריסון, ששרו באולפן בהקלטת ערוצים. התוצאה הייתה בעלת 9 קולות.
מקהלה של 3 אנשים ששרים 9 תפקידים? - ללא ספק מהחידושים ומפלאי הטכנולוגיה המופלאים של התקופה.
השיר נפתח בקטע פתיחה המנוגן בצ'מבלו חשמלי. מי שניגן אותו היה ג'ורג' מרטין, המפיק המוסיקלי האגדי ובעל הידע במוסיקה קלסית של הביטלס. כך נשמר גם הנופך הקלאסי בשיר.
השיר היה גם הראשון בקריירה שלהם בו הביטלס שילבו סינתיסייזר, המצאה חדשה שעתידה לשנות את עולם הרוק והמוסיקה הקלה בכלל ולהפוך לקלסיקה בזכות עצמה. היה זה המוג (Moog) - הסינטסייזר המסחרי הראשון בעולם, שמצא את דרכו לאלבומים רבים באותה תקופה.
הנה סונטת ליל ירח של בטהובן בביצוע אלישיה קיז ובליווי לא נחוץ של מיתרים:
https://youtu.be/bT6WmWVYPhI
על ההמרה של בטהובן לפופ ביטלסי מובחר:
https://youtu.be/KeG95UnWyFo
ארכיאולוגיה מוסיקולוגית - השיר של הביטלס מושמע כשהוא הפוך ודרכו שומעים את צלילי הסונטה של בטהובן:
http://youtu.be/3QoNrxKAoU8
ופירוק הקולות שהביטלס יצרו על גב הסונטה ההפוכה:
http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ
מצד אחד, לורה לייס (Laura Lāce) הבלונדית מלטביה, שמנגנת בגיטרה חשמלית בווירטואוזיות מופלאה. מצד שני, טינה אס (Tina S), וירטואוזית בלתי נתפסת בשיער שחור.
שתיהן מנגנות במהירות אדירה ובטכניקה מרהיבה ומלהיבות מיליונים באינטרנט. כל אחת מהן מלווה במאסטר שלה, המנטור והמורה לגיטרה, שבנה אותן. מצד אחד ויקטור, של לורה. מצד שני, דוקטור ויוסי - של טינה.
הן לא לבד ביוטיוב. גם אילה, יאנה, לורה קוקס, אווה ורגילובה ואמילי הייסטינגס. כולן צעירות, יפות, מוכשרות וזוכות למאות אלפי ומיליוני צפיות, על קאברים של גיטריסטים מפורסמים, או עיבודים של יצירות קלאסיות לרוק.
פעם הן היו צריכות להתפרסם כדי שיכירו אותן. היום מכירים אותן ברשת וכך הן נעשות מפורסמות. כך עובד השיווק הוויראלי של הרשת - ביוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם ושאר הרשתות החברתיות. לא צריך חברת תקליטים, עיתונות או טלוויזיה. רק המון כישרון ואם אפשר להיראות טוב אז זהו - ממתינים להזמנה לעשות את זה על הבמות הגדולות. בהצלחה!
הנה לורה לייס ביצירה קלאסית של ויואלדי שהוסבה לרוק:
https://youtu.be/FVa37f67Hnc
טינה בבטהובן מ"סונטת ליל ירח":
https://youtu.be/o6rBK0BqL2w
אילה מנגנת בלוז מקסים של לד זפלין:
https://youtu.be/6dMrE9pyupQ
לורה קוקס הצרפתית:
https://youtu.be/5Y53boWWi8g
אמילי הייסטינגס בסולו של דייב גילמור מהפינק פלויד:
https://youtu.be/8xXeT2N-_YE
גם לגיטרה הקלאסית יש נגניות כאלה:
https://youtu.be/V2F6RswMYpw
ועוד נציגות לגיטרה קלאסית - טטיאנה ריזקובה:
https://youtu.be/FDKAr-HBX7U
מהו תקליט הזהב שנשלח לחלל החיצון?
תקליט הזהב של וויאג'ר הוא תקליט שהוכנס לתוך החלליות היחידות שיצאו מתחום מערכת השמש אל החלל החיצון, הגשושיות וויאג'ר 1 (Voyager 1) ו-2 (Voyager 2).
מטרת תקליט הזהב הזה היא להעביר מסר ולהציג את האנושות בפניהם של חוצנים תבוניים שאליהם עשויות להגיע הגשושיות הללו. מטרת התקליט, עשוי נחושת ומצופה זהב, להעביר מסר מהאנושות, אל חוצנים תבוניים שאליהם עשויות להגיע הגשושיות.
לתקליט צורפה מחט מיוחדת, כמו של פטיפון, שיאפשר לנגן אותו ולשמוע את הקולות שהוקלטו אליו. מופיעות עליו גם הוראות הפעלה מצוירות, כדי לסייע לבני תרבויות כאלה להפעילו.
בתקליט מונצחים צלילים ותמונות שנאספו ומוצגים שצורה שתשקף ותציג את התרבויות והמינים שעל כדור הארץ. הוקלטו עליו ברכות בשפות שונות מכדור הארץ, כולל בעברית, צלילים מהטבע, מבעלי החיים שבו, כמו גם קטעי מוסיקה של מלחינים שונים, דוגמת באך ובטהובן וכדומה.
הנה סיפורו של תקליט הזהב שנשלח בחללית:
https://youtu.be/OVe72eMY_pk
סרטון שמציג בצורה אמנותית את התקליט לחייזרים שנשלח בחללית וויאג'ר:
http://youtu.be/RVQ6PASg-A4
וכך תכננו תקליט זהב שיכלול מידע על האנושות במיטבה:
http://youtu.be/wD2P05_h8h4?t=11s
תקליט הזהב של וויאג'ר הוא תקליט שהוכנס לתוך החלליות היחידות שיצאו מתחום מערכת השמש אל החלל החיצון, הגשושיות וויאג'ר 1 (Voyager 1) ו-2 (Voyager 2).
מטרת תקליט הזהב הזה היא להעביר מסר ולהציג את האנושות בפניהם של חוצנים תבוניים שאליהם עשויות להגיע הגשושיות הללו. מטרת התקליט, עשוי נחושת ומצופה זהב, להעביר מסר מהאנושות, אל חוצנים תבוניים שאליהם עשויות להגיע הגשושיות.
לתקליט צורפה מחט מיוחדת, כמו של פטיפון, שיאפשר לנגן אותו ולשמוע את הקולות שהוקלטו אליו. מופיעות עליו גם הוראות הפעלה מצוירות, כדי לסייע לבני תרבויות כאלה להפעילו.
בתקליט מונצחים צלילים ותמונות שנאספו ומוצגים שצורה שתשקף ותציג את התרבויות והמינים שעל כדור הארץ. הוקלטו עליו ברכות בשפות שונות מכדור הארץ, כולל בעברית, צלילים מהטבע, מבעלי החיים שבו, כמו גם קטעי מוסיקה של מלחינים שונים, דוגמת באך ובטהובן וכדומה.
הנה סיפורו של תקליט הזהב שנשלח בחללית:
https://youtu.be/OVe72eMY_pk
סרטון שמציג בצורה אמנותית את התקליט לחייזרים שנשלח בחללית וויאג'ר:
http://youtu.be/RVQ6PASg-A4
וכך תכננו תקליט זהב שיכלול מידע על האנושות במיטבה:
http://youtu.be/wD2P05_h8h4?t=11s
מיהו מעצב הרוקנרול צ'אק ברי?
לא רבים יודעים, אבל יותר מכל מוסיקאי אחר מחלוצי הרוקנרול, מי שאחראי לעיצוב שירי הרוקנרול הוא הזמר והגיטריסט היוצר צ'אק ברי (Chuck Berry). ברי, יליד סיינט לואיס, היה פרפומר אגדי ולדעת רבים הגיטריסט הטוב מבין חלוצי הרוק. נגינת הגיטרה שלו הפכה באופן מסוים להיות ספר הלימוד של גדולי הגיטרה החשמלית.
הוא היה הראשון שהבין שהרוקנ'רול מיועד למתבגרים בני-עשרה וייעד אותו בשבילם. הוא כתב במהלך הקריירה שלו עשרות להיטי ענק קלילים אבל מדויקים וטובים להפליא, שבוצעו על ידי גדולי הרוק מאז.
ברי היה גם פרפורמר מופלא, שנע על הבמה באופן חופשי ומקצועי מאד והמציא תנועות משלו, כמו "הליכת הברווז" שלו, תוך כדי שירה ונגינת סולואי גיטרה וירטואוזיים.
מהביטלס ועד ג'ימי הנדריקס, דרך אריק קלפטון, הרולינג הסטונז ואינספור להקות רוק - כמעט כל מי שכיכב בזירת הרוק העמוסה של שנות ה-60 הושפע ממנו וביצע את הימנוני הרוק שלו בחרדת קודש וקצב מקפיץ.
הקצב הזה, אגב, הוליד סגנון ריקוד חדש ומהפכני אז, שנקרא "שייק". הוא היה הריקוד האינדיבידואלי הראשון, ריקוד ללא בני זוג או שותפים, שגם לא כלל תנועות, אלא בעיקר הרעדה של הראש, הרגליים והידיים.
אבל לצ'אק ברי היה גם חלק אפל באישיותו. הוא ישב בכלא פעמיים, מסיבות שונות. במהלך השנים הוא הפך לאדם לא פשוט, שמוסיקאים התקשו לעבוד איתו והקריירה שלו ידעה עליות וירידות. בכל זאת המשיך לעבוד עד לגיל מתקדם והגיח מעת לעת בהופעות טלוויזיה, עם מוסיקאים גדולים שהמשיכו את דרכו וזכרו לו חסד נעורים.
ההערצה של גדולי הרוק למוסיקאי שג'ון לנון אמר עליו ש"אם היו נותנים לרוקנרול שם אחר, זה בטח היה צ'אק ברי" ממשיכה להיות עצומה. בתקליט הזהב שנשלח על החללית וויאג'ר לחלל החיצון ומכיל דוגמאות של יצירות אמנות של המין האנושי, נכלל להיטו הגדול "ג'וני בי גוד" (Johnny B Good), ביחד עם יצירות של בטהובן, באך ושייקספיר (קראו עליו באאוריקה בתגית "תקליט הזהב של וויאג'ר").
ברשימת 50 האמנים החשובים ביותר בכל הזמנים, שהכין המגזין "רולינג סטון", דורג צ'אק ברי במקום החמישי אי-פעם. הוא ממשיך לעשות רוקנרול גם בגיל זקנה. צ'אק ברי הוא אגדת רוק ואגדת גיטרה מובילה, תרתי משמע..
הנה סיפורו של צ'אק ברי:
https://youtu.be/hq_BT1sd7oc
"הליכת הברווז" שלו:
https://youtu.be/BCsfh5ItkEc
הנה מחווה לאגדת הרוק צ'אק ברי בהמנון הרוק הקלאסי "ג'וני בי גוד":
https://youtu.be/UM_PTJCFCQw
ומי שהושפע ממנו מאד, ג'ון לנון, מופיע איתו באותו שיר:
https://youtu.be/kpTpxbnBWYM
מצגת וידאו של תמונותיו:
https://youtu.be/1vaZnUeZKWY
וכאן מארח את גדולי הגיטריסטים ללהיטו "רוקנרול מיוזיק":
https://youtu.be/Iz3gRNNdUC0
לא רבים יודעים, אבל יותר מכל מוסיקאי אחר מחלוצי הרוקנרול, מי שאחראי לעיצוב שירי הרוקנרול הוא הזמר והגיטריסט היוצר צ'אק ברי (Chuck Berry). ברי, יליד סיינט לואיס, היה פרפומר אגדי ולדעת רבים הגיטריסט הטוב מבין חלוצי הרוק. נגינת הגיטרה שלו הפכה באופן מסוים להיות ספר הלימוד של גדולי הגיטרה החשמלית.
הוא היה הראשון שהבין שהרוקנ'רול מיועד למתבגרים בני-עשרה וייעד אותו בשבילם. הוא כתב במהלך הקריירה שלו עשרות להיטי ענק קלילים אבל מדויקים וטובים להפליא, שבוצעו על ידי גדולי הרוק מאז.
ברי היה גם פרפורמר מופלא, שנע על הבמה באופן חופשי ומקצועי מאד והמציא תנועות משלו, כמו "הליכת הברווז" שלו, תוך כדי שירה ונגינת סולואי גיטרה וירטואוזיים.
מהביטלס ועד ג'ימי הנדריקס, דרך אריק קלפטון, הרולינג הסטונז ואינספור להקות רוק - כמעט כל מי שכיכב בזירת הרוק העמוסה של שנות ה-60 הושפע ממנו וביצע את הימנוני הרוק שלו בחרדת קודש וקצב מקפיץ.
הקצב הזה, אגב, הוליד סגנון ריקוד חדש ומהפכני אז, שנקרא "שייק". הוא היה הריקוד האינדיבידואלי הראשון, ריקוד ללא בני זוג או שותפים, שגם לא כלל תנועות, אלא בעיקר הרעדה של הראש, הרגליים והידיים.
אבל לצ'אק ברי היה גם חלק אפל באישיותו. הוא ישב בכלא פעמיים, מסיבות שונות. במהלך השנים הוא הפך לאדם לא פשוט, שמוסיקאים התקשו לעבוד איתו והקריירה שלו ידעה עליות וירידות. בכל זאת המשיך לעבוד עד לגיל מתקדם והגיח מעת לעת בהופעות טלוויזיה, עם מוסיקאים גדולים שהמשיכו את דרכו וזכרו לו חסד נעורים.
ההערצה של גדולי הרוק למוסיקאי שג'ון לנון אמר עליו ש"אם היו נותנים לרוקנרול שם אחר, זה בטח היה צ'אק ברי" ממשיכה להיות עצומה. בתקליט הזהב שנשלח על החללית וויאג'ר לחלל החיצון ומכיל דוגמאות של יצירות אמנות של המין האנושי, נכלל להיטו הגדול "ג'וני בי גוד" (Johnny B Good), ביחד עם יצירות של בטהובן, באך ושייקספיר (קראו עליו באאוריקה בתגית "תקליט הזהב של וויאג'ר").
ברשימת 50 האמנים החשובים ביותר בכל הזמנים, שהכין המגזין "רולינג סטון", דורג צ'אק ברי במקום החמישי אי-פעם. הוא ממשיך לעשות רוקנרול גם בגיל זקנה. צ'אק ברי הוא אגדת רוק ואגדת גיטרה מובילה, תרתי משמע..
הנה סיפורו של צ'אק ברי:
https://youtu.be/hq_BT1sd7oc
"הליכת הברווז" שלו:
https://youtu.be/BCsfh5ItkEc
הנה מחווה לאגדת הרוק צ'אק ברי בהמנון הרוק הקלאסי "ג'וני בי גוד":
https://youtu.be/UM_PTJCFCQw
ומי שהושפע ממנו מאד, ג'ון לנון, מופיע איתו באותו שיר:
https://youtu.be/kpTpxbnBWYM
מצגת וידאו של תמונותיו:
https://youtu.be/1vaZnUeZKWY
וכאן מארח את גדולי הגיטריסטים ללהיטו "רוקנרול מיוזיק":
https://youtu.be/Iz3gRNNdUC0
