» «
מעבר חצייה
מתי הומצא מעבר החצייה?



מעבר חצייה (Pedestrian crossing) הוא מסלול מעבר בטיחותי להולכי רגל, המיועד לאפשר להם לחצות את הכביש. בדרך כלל מעבר החצייה ממוקם ליד צומת, במקום שנהגי הרכב יכולים לראות את הולכי הרגל המבקשים לחצות.

מכיוון שגם הנהגים יודעים שזהו המקום בו הולכי רגל אמורים לחצות, הם יותר עירניים באזור זה של הכביש. חלק ממעברי החצייה מכילים רמזורים המיועדים להולכי הרגל.

בישראל מעברי חציה מסומנים כפסים מקבילים, לרוחב הכביש. ישנן מדינות בהן מעבר חצייה מסומן באמצעות שני פסים מקבילים לאורך הכביש, התוחמים את שטח המעבר.

מעברי חצייה היו קיימים כבר לפני מעל אלפיים שנה. בחורבות העיר הרומית פומפיי, למשל, אפשר למצוא אבנים גדולות שמונחות בתבנית כמו של פסי מעבר החציה שאנו מכירים כיום. האבנים שימשו את הולכי הרגל כדי לחצות את הרחוב מבלי להתלכלך מהביוב והרפש שזרמו ברחוב עצמו. המרווחים בין האבנים אפשרו לעגלות לעבור בבטחה ביניהן.

עם זאת, מעברי החצייה הבטיחותיים, כפי שהם מוכרים כיום, הומצאו רק בתחילת המאה ה-20, כאשר כמות המכוניות בכבישים גדלה מאד וחציית הכביש הפכה עניין מסוכן.


כך נראים מעברי חצייה במזרח הרחוק כשההמונים חוצים בצומת סואן:

https://www.youtube.com/watch?v=apI6U82ScL0


הדרך לחצות נכון במעבר החצייה:

https://www.youtube.com/watch?v=WgCCdMaPJng


ושיר קצר על מעבר חצייה:

https://www.youtube.com/watch?v=JhLstEJulx0
מעבר חצייה
איפה הכי בטוח לחצות את הכביש?


מעבר חצייה הוא מסלול מעבר בטיחותי להולכי רגל, המיועד לאפשר להם לחצות את הכביש בביטחה. בדרך כלל מעבר החצייה ממוקם ליד צומת, במקום שנהגי הרכב יכולים לראות את הולכי הרגל המבקשים לחצות. חלק ממעברי החצייה מכילים רמזורים המיועדים להולכי הרגל. מכיוון שגם הנהגים יודעים שזהו המקום שבו הולכי רגל אמורים לחצות, הם יותר עירניים באזור זה של הכביש.

בישראל מעברי חציה מסומנים כפסים מקבילים, לרוחב הכביש. ישנן מדינות בהן מעבר חצייה מסומן באמצעות שני פסים מקבילים לאורך הכביש, התוחמים את שטח המעבר.

מעברי חצייה היו קיימים כבר לפני יותר מ-2000 שנה. למשל, בחורבות העיר הרומית פומפיי אפשר למצוא אבנים גדולות שמונחות בתבנית המזכירה את פסי מעבר החצייה שאנו מכירים בימינו. האבנים שימשו את הולכי הרגל כדי לחצות את הרחוב בלי להתלכלך מהביוב והרפש שזרמו ברחוב עצמו. המרווחים בין האבנים אפשרו לעגלות לעבור בבטחה ביניהן.

עם זאת, מעברי החצייה כפי שהם מוכרים כיום, הומצאו רק בתחילת המאה ה-20, כאשר כמות המכוניות בכבישים גדלה מאד וחציית הכביש נהייתה עניין מסוכן.


לומדים איך נכון לחצות את הכביש (עברית):

https://www.youtube.com/watch?v=PTysym690ZI


מעבר חצייה מודרני, בטוח יותר בשעות החושך:

https://www.youtube.com/watch?v=q4z1ynJs0AU


איך בוחנים עד כמה מכונית היא בטוחה מבחינת פגיעה בהולכי רגל:

https://www.youtube.com/watch?v=YdjN7dIXRXo
כרית אוויר
איך פועלת כרית אוויר?
איך כרית אוויר פועלת?


כרית האוויר (Airbag) לכלי הרכב הומצאה על ידי חברת מרצדס בנץ בשנת 1971. ב-1974 הוציאה לשוק חברת ג'נרל מוטורס האמריקאית את המכונית המסחרית הראשונה שצויידה בכרית אוויר שכזו. כיום כרית אוויר היא ציוד בטיחות חובה במכוניות המודרניות ונחשבת לאחת מההמצאות החשובות בתולדות התחבורה.

כריות אוויר מונעות מהנוסעים מוות או פציעה קשה בעת תאונה או בלימת חירום. הן עושות זאת על ידי התנפחות מהירה שמונעת מפניו של הנוסע לפגוע בחלון הקדמי ובחלקו הקדמי של תא הנוסעים. הנוסע אמנם חוטף "אגרוף" מהכרית המתנפחת במהירות הבזק אל פניו, אך מלבד חבטות יבשות הוא יוצא בחלק גדול מהמקרים ללא פגע.

מהי דרך הפעולה של כרית האוויר? - כריות האוויר מתנפחות תודות לתהליך כימי. חיישן שמזהה חשש לתאונה מצית חומר מוצק ויוצר תגובה כימית שהופכת את המוצק בחלקיקי שנייה לגז חנקן. התגובה הכימית הזו יוצרת חום והגז מתפשט, מה שנקרא בכימיה "חוק בויל". הגז ממלא בהרף עין את כרית האוויר ומנפח אותה.

בתוך 50 אלפיות השנייה, מיד לאחר שהתנפחה כרית האוויר ומנעה מוות, מתקרר הגז. בכך הוא גורם לכרית להתכווץ חלקית, מה ששומר על הנוסע מחנק ומאפשר לו מרחב תנועה.

סכנת הפתיחה "בטעות" של כרית אוויר חלפה מהעולם. החיישנים המודרניים של כריות האוויר פותחים אותן כיום רק במקרה של תאונה המפעילה כוחות רציניים על כלי הרכב כולו. עם השנים גם פותחו כריות אוויר לצידי הרכב, לגג, מתחת למושב, במושבים האחוריים ואפילו להולכי רגל שבהם עלול לפגוע הרכב.


כך פועלת כרית האוויר שהמציאה חברת מרצדס בנץ:

https://youtu.be/U6gNknUQbio


עוד על דרך הפעולה של כרית האוויר:

https://youtu.be/SSz6y-W-R_A


הסבר על הכימיה של כריות האוויר:

http://youtu.be/dZfLOnXoVOQ


ובחברת וולוו פיתחו גם כרית אוויר שנפתחת אם פוגעים בהולך רגל:

https://youtu.be/gVh4YdWnI5I
מניעת תאונות
כיצד יימנעו תאונות בעתיד?



מערכות למניעת תאונות דרכים יוכלו בעתיד לאפשר נהיגה בטוחה וחסכון אדיר בחיי אדם, נזקי רכוש של תאונות ובעיקר - למנוע את הכאב המתלווה לאובדן, הנכות או השיקום שעל הפצועים בתאונות דרכים לעבור. המערכות הללו הן הכרחיות לפיתוח המכונית ללא נהג, קונספט שחברות רכב שונות ובראשן חברת גוגל עובדות עליו כיום.

חברת מובילאיי היא כיום החברה המובילה במערכות בטיחות שכאלה. MobilEye מפתחת מערכות למניעה של תאונות דרכים, שכבר עתה מסוגלות לזהות סכנות אפשריות בכביש, כלי רכב שמאטים את מהירותם, ירידה של הולך רגל לכביש ועוד.


הנה סרטון שמציג תסריטי תאונות וכיצד מערכות חכמות יודעות למנוע אותם:

http://youtu.be/RzWug3eTm60


פתרון דומה של חברת מרצדס למניעת תאונות:

http://youtu.be/jYPULGbELF8


כתבת חדשות בעברית שמספרת על המערכת למניעת תאונה:

http://youtu.be/859FbB3gT3o


וסרט פרסום שמציג את המערכת וחשיבותה בקול נמוך ועמוק של איש מכירות:

http://youtu.be/HXpiyLUEOOY

בטיחות

זרם חוזר
איך להינצל מטביעה בים?



אחד מגורמי הטביעה האיומים הוא זֶרֶם סַחַף ( Rip current) או זרם חוזר. זהו זֶרֶם נָסוֹג, האוסף את המים שנשטפו עם הגלים אל החוף ומחזיר אותם לים. מימים ואגמים גדולים ועד אוקיינוסים ענקיים - הזרמים הללו קיימים בכל חוף עם גלים.

הזרם הזה מתחיל באשליה של אזור רגוע במים, אזור ליד החוף, שמפתה להיכנס אליו, במקום לאזורים הסמוכים לו, שאותם שוטפים גלים מאיימים.

אבל הזרם החוזר שמאפיין את האזור השקט הזה, סוחף למעשה את השוחים בו, אל עומק הים, למקום בו הוא עמוק. הוא מאיים להכניע את הנסחפים מתשישות, כי כשהם מתנגדים לו ומנסים לחתור אל החוף, הם נחלשים וניגפים בפני הזרם החזק שמושך אותם אל תוך הים פנימה, הרחק מהחוף, למקום בו ייחלשו ולא יצליחו לשחות יותר.

ודאי לא תאמינו ש-80% מהטובעים שהמצילים רצים להציל הם מי שנקלעו לזרמים כאלה.

לזרם הזה שמות מגוונים. יש המכירים אותו בתור זרם פריצה, אחרים מכנים אותו זרם הסחף ויש המשתמשים בכינוי "הבור".

על פניו הוא נראה כיותר בטוח ויותר שקט, כמעט ללא גלים ועם גוון מים כהה יותר. אבל מדובר באזור הים המסוכן ביותר ליד החוף. במהירות של כחצי מטר בשנייה, עד ל-2.5 מטרים לשנייה, זהו זרם שהוא מהיר יותר ממהירות השחייה של בני-אדם.


#לפני הכניסה למים
ההמלצה היא קודם כל לשחות רק בחופים מוכרזים, תחת עיני המצילים. בשום אופן אל תתפתו להיכנס לאזור המים שנראה רגוע, שצבע המים בו שונה ואין בו גלים.

זה אסור סכנה. אפילו אם אתם מתכוונים רק לעמוד בתוך המים. אם כבר אז היכנסו, לעמוד או לשחות באזור עם הגלים, ליד הזרם החוזר ובניגוד לאינסטינקט שלכם.

בהנחה שאין דגל שחור או אדום ואם אתם רוצים לשחות, אז קחו שנייה, התבוננו במים וזהו את זרמי פריצה שאליהם לא תרצו להיכנס. אם כבר, אז שחו באזורי המים שיש בהם גלים. הם לא יסחפו אתכם אל הים, אלא דווקא אל החוף.


#איך להינצל, אם נקלעתם לסחיפה?
במקרה בו אתם נסחפים אל עומק הים, הריק מהחוף, התחילו בלהירגע ולא להיכנס ללחץ. אל תנסו לשחות אל החוף ונגד הזרם החזק. זה רק יתיש אתכם ויסכן אתכם בטביעה. זכרו שהזרם הזה לא מושך אתכם אל מתחת למים, אלא מרחיק מהחוף.

ולכן, במקום להתנגד ולשחות אל החוף, שחו במקביל לחוף, אל האזור בו יש גלים, עד שתצאו אל מחוץ לזרם. היתרון באזור שיש בו גלים נשברים, שתמצאו את עצמכם נעים לכיוון החוף, עם המים ולא כנגדם.

אם אתם עייפים מדי לשחות הצידה, אל מחוץ לזרם החוזר, הסתובבו לשכיבה על הגב ותצופו על המים. זכרו שמרבית מקרי הטביעה הם תוצאה של עייפות, בליעת מים, שרירים תפוסים ולחץ של מי שנאבק בזרמים החזקים הללו.


#איך נוצר זרם הסחיפה?
זרם הסחף הוא לרוב זרם צר, שעובר בערוץ העובר במעין תעלה תת-ימית, תעלה שנוצרת בין תילי חול, שנוצרו וקיימים מתחת לפני המים.

הזרם נוצר מרוח שיוצרת גלים חזקים. הגלים הללו דוחפים את המים לעבר החוף. הגלים המתקרבים הודפים את המים שנדחפו אל החוף והמים הללו זורמים לאורך החוף, עד שהם מגיעים לאזור השקט, אזור בו אין גלים.

זהו אזור הזרם החוזר. באזור זה אין גלים ולכן המים בו יכולים לזרום בחזרה אל הים. את זה הם עושים בכוח רב ומכאן הסכנה שבהם.


#ובקשה מהמציל...
מצילים וגולשים מנוסים יודעים לזהות בקלות את הזרמים הללו. גם להם הם נראים כיותר בטוחים ושקטים, אבל לא. להם ברור שזרמי הפריצה החוזרים הם המסוכנים יותר.

לכן כדאי שהמצילים יזהו ויסמנו בדגלים, בתחילת המשמרת שלהם, את זרמי הסחף הללו. הכל כדי להרחיק מהם מתרחצים.


הנה הזרם המסוכן הסוחף למעמקים (עברית):

https://youtu.be/ERbWL7H53ZQ


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/M9OMIKsTuqY


הבור שמושך אליו במראהו השקט (עברית):

https://youtu.be/QACherGdhLU


המלצות ותיאור מדויק של ההיחלצות הנכונה מטביעה בזרם (עברית):

https://youtu.be/o0XRtQCt07Q


עיריית אשדוד מסבירה את זה יפה:

https://youtu.be/9wLTHp0d2Qs


וכתבה על התוצאות העגומות של הזרם החוזר והקטלני (עברית):

https://youtu.be/uEcEBMn0pyw
צמיגים
למה בצמיגים יש חריצים?
מה מטרת החריצים שבצמיגי הרכב?


החריצים שעל הצמיג נועדו כדי לאפשר למים לעבור מתחת לצמיג ולהגדיל את אחיזתו הטובה בכביש. אם לא היו חריצים בצמיג, הוא היה חלק מאד וקשה היה לשלוט בו.

גם צמיג שחוק מאד הופך להיות חלק יותר והחריצים שלו נשחקים ונעלמים. לכן מחליפים למכוניות ואופנועים צמיגים שהתבלו.

אבל מה רע בצמיג חלק? - צמיגים חלקים הם מסוכנים מאד, מפני שהרכב מחליק בהם על הכביש ובמיוחד על כביש רטוב. במצב כזה של החלקה, עלול הנהג לאבד שליטה והרכב יכול בקלות להתהפך או להתנגש ברכב אחר.


כך פועלים החריצים בצמיג:

https://youtu.be/Lualcj06m68


מבנה הצמיג:

https://youtu.be/CX7_6mL7ksA


וצמיגים מיוחדים לכביש רטוב:

https://youtu.be/G5Vi5uDsLVE
מושב מפלט
מהו כיסא מפלט ואיך הוא פועל?



עם המצאת מטוסי הסילון החליטו המהנדסים שטייס שמטוסו נפגע לא חייב להתרסק עימו. המצאת כיסא המפלט (מושב המפלט) איפשרה לטייסים להיזרק עם כסא הטייס שלהם מהמטוס ולצנוח בביטחה אל הקרקע.

לכיסא המפלט יש מנגנון אוטומטי שמשחרר את הכיסא, כשהטייס צונח באוויר. אחרי זמן מה גם נפתח המצנח האוטומטי והטייס ממשיך לצנוח למטה בביטחון מוחלט. בשל העובדה שהם חשופים להתקפות והסיכוי לפגיעה בהם גבוה יותר, מטוסי קרב מצוידים כיום כמעט תמיד בכיסאות מפלט.


כך פועל כיסא המפלט או מושב המפלט:

http://youtu.be/_E5QSvxbnmw


והנה דרך הפעולה של כיסא מפלט מודרני:

http://youtu.be/e-RcMEDLu7Y
צ'אט
איך להיזהר בצ'אט וברשתות החברתיות?



צ'אטים באינטרנט, שניתן לדבר בהם עם אחרים, כולל זרים שאיננו מכירים כלל, יכולים להיות מקום די מסוכן. אנשים בעלי כוונות רעות, נוכלים ומתחזים, משתמשים לא פעם ברשת האינטרנט כדי למצוא קורבנות למעשי נוכלות ופשע. האנונימיות של הרשת מאפשרת להם להתחזות לאנשים תמימים ואף לילדים ולהטעות אחרים. הדבר יכול להפיל בפח גם את מי שחושב שהוא יודע להבחין בין אדם טוב לאדם שכוונתו רעה. ברשת בלתי אפשרי להבחין בכך לגמרי.

לכן כדאי לנהוג בזהירות בצ'אט ולסגל התנהגות זהירה במיוחד. הנה כמה כללים ראשוניים:

לא מוסרים פרטים אישיים לאחרים.

לא שולחים לזרים תמונות או סרטונים, בשום מקרה!

בפייסבוק וברשתות חברתיות קבעו את הגדרות הפרטיות רק לחברים שלכם.

לעולם אל תקבעו לפגוש זרים שהיכרתם ברשת. אם ניסו לקבוע אתכם פגישה - ספרו על כך להורים.

אם קיבלתם תמונות או סרטונים שאינם רגילים מאנשים - הראו אותם להורים.


הנה הכללים להתנהגות נכונה בצ'אט:

http://youtu.be/z452tz27eng


הנה הדרכה לזהירות בפייסבוק:

http://youtu.be/3KTHCzXwi1U


הנה דוגמה לצ'אט כמו שהוא היה נראה בעולם האמיתי:

http://youtu.be/LY26nB5ngAc


בריונות רשת
מהי בריונות רשת?



בריונות ברשת כוללת את הדברים הבאים:

- הפצת חומר מטריד

- הפצת חומר מביך

- הפצת חומר מזויף

- הפצת חומר פוגעני

- הפצת חומר מפחיד

- הפצת חומר מאיים

- הפצה חומרים מהסוגים הללו כאשר הם מילוליים, בתמונות או בסרטונים


הנה סרטון שמסביר את תופעת בריונות הרשת (עברית):

http://youtu.be/fHs-PtSUy84


סרטון שמדריך בהתנהגות אם נתקלתם בבריונות באינטרנט (עברית):

http://youtu.be/juk4O5OqUPk


קדימון של סרט שמדגים עד היכן יכולה הבריונות להגיע ברשת (עברית):

http://youtu.be/rMjYYyf_VWg


והתגובה הראויה לבריונות רשת (עברית):

http://youtu.be/mBW4O5Q4l6I


בריונות פלילית ברשת מוגדרת כאשר מתקיימים הדברים הבאים (עברית):

- איומים

- התחזות

- פגיעה בפרטיות

- לשון הרע

- עלבונות קשים
מה לעשות אם מציקים לי ברשת?



הבריונות ברשת היא אחד הדברים האיומים שהביא איתו דור הרשתות החברתיות. עלבונות, השפלות, איומים או חרמות - הבריונות כאן היא המשך של הבריונות בחיים ובבית הספר, אבל היא מתבצעת לעיניהם של רבים מאי-פעם.

הבריונות הזו פוגעת ומשפילה וגורמת לילדים לסבול מאד. היו כבר מקרים איומים של ילדים שאיבדו את כל בטחונם בחיים. ילדים אחרים חווים חרם, שאם פעם היה רק במפגש החברתי בבית הספר או בשכונה, היום הוא גם ברשת, ללא הפסקה ובכל שעה ביום.

ולילדים נפגעי רשת - אל תסכימו לראות ולאפשר לבריונות כזו להתקיים לנגד עיניכם! אל תעמדו מנגד! - אם אתם נחשפים להצקות שפוגעות במישהו ברשת, פנו לכל מקום אפשרי כדי למנוע זאת - להנהלת האתר שבו מציקים לילד, אם אינכם מכירים אותו, או להורים, מורים, או ליועצת בית הספר - במקרה שמדובר במישהו שאתם מכירים (חבר לכיתה או מישהו מהחבר'ה).


הנה מה שצריך לעשות כשנחשפים למישהו שסובל מהצקות ברשת:

http://youtu.be/-5PZ_Bh-M6o


כך נראה חרם משפיל בווטסאפ (עברית):

https://youtu.be/xSRKrpyVLCo


קליפ שמדבר על הרוע והאלימות:

https://youtu.be/oC-GflRB0y4


וסרט ארוך על בריונות ברשת (מתורגם):

http://youtu.be/Fjqiaa-SDHA?long=yes
מהי גלישה בטוחה באינטרנט?
על אילו כללים כדאי להקפיד לגלישה בטוחה ברשת?
איך להיזהר ברשת?


המשרד לביטחון פנים ממליץ על כמה כללים להתנהגות זהירה בגלישה באינטרנט:

1. תהיו רגישים למסרים שאתם מקבלים ומוסרים ברשתות החברתיות​

2. דיווח הוא הגשת עזרה ולא הלשנה

3. ​ הרכוש הציבורי נועד גם בשבילכם- שמרו עליו

4. ​ שיתוף חברים טובים יכול להציל חיים

5. ​ הגוף שלך – שייך רק לך

6. ​ מידע אישי לא מוסרים ברשת

7. ​ אלכוהול שותה לך את החיים

8. ​חרם על מישהו היום יכול להיות חרם עליך מחר

9. ​ בעת צרה פנו למבוגר אחראי או גורם מקצועי

10. ​ בהימורים בסוף מפסידים


הנה סרטון על חשיבות הגלישה הבטוחה ברשת (עברית):

http://youtu.be/kDGPVF5M8oo
מה לעשות אם יש רעידת אדמה?



במקרה של רעידת אדמה כדאי לנהוג כך:

לצאת לשטח פתוח!

אם אי אפשר אז בממ"ד או מתחת למשקופי הדלתות, או בחדר המדרגות בבית משותף.

אם אתם במיטה ורעידת האדמה בשיאה, כסו מהר את הראש בכרית.

התרחק מקירות חיצוניים ומכונניות גדולות.


הנה סרטון הסבר קצר לאיך לנהוג ברעידת אדמה (עברית):

https://youtu.be/cmG7ZgSAQDU


כך זה מרגיש כשהאדמה רועדת:

https://youtu.be/_r_nFT2m-Vg


וסרטון הדרכה מפורט על התנהגות ברעידת אדמה במצבים שונים (עברית):

https://youtu.be/kpbQcb8Y66s?t=15s
מי המציא את הקופסה השחורה למטוסים?


את הקופסה השחורה המציא חוקר תאונות הטיס האוסטרלי דיוויד וורן בשנת 1953. וורן הוטרד מהעובדה שכשחוקרים תאונות מטוס יודעים מעט מדי על הסיבות לתאונה והנסיבות שבה היא נגרמה. היה חו גם עניין אישי בנושא, כי אביו נהרג בתאונת מטוס, כשהיה ילד, בשנת 1934 ולמשפחה לא ניתן כל הסבר על נסיבותיה,מכיוון שלא היו לה עדים ולא נותרו בה ניצולים.

וורן, שהמתנה האחרונה שהעניק לו אביו הייתה מקלט רדיו, התמחה בבית הספר בבנייה של מקלטי רדיו ובאלקטרוניקה בכלל. אז טייפ, או רשמקול שישמור את השיחות בין הטייסים למגדל הפיקוח וביניהם בתא הטייס. כך, הוא חשב, ניתן יהיה לדעת יותר על נסיבות התאונות האיומות והלא ברורות הללו.

אבל כשוורן פנה לרשויות הטיס עם הרעיון, הוא נדחה מכל וכל. רעיון הקופסה השחורה, שאז כמובן עוד לא נקרא כך, לא הונח על ידו הצידה. להיפך, בשנת 1956 יצא אב-הטיפוס הראשון של הקופסה השחורה, שהקליט אז 4 שעות של שמע. הוא היה מרשים, אבל לא את הפקידים...

רצה המקרה ובכיר בריטי בעולם הטיס, שהגיע ב-1958 לביקור באוסטרליה, שמע על וורן וביקש לראות את אב הטיפוס שלא מומש. הוא, בניגוד לרשויות האוסטרליות, הבין מיד את חשיבותו של המכשיר, גם בחקר ובמניעה של תאונות טיס עתידיות וכן, גם את הפוטנציאל המסחרי של מקליט כזה. הוא פנה לוורן והציע לו לממן את הפיתוח ולהיות לשותפו.

מכאן הפך פיתוח ההמצאה למהיר ובמהלכו הוענק לה גם השם "קופסה שחורה". נעשתה שם עבודה מדהימה ביצירת מכשיר שלא ייהרס בחבטה קשה של התרסקות, באש ובמים. עם השנים נוספה לקופסה גם יכולת לשמור את נתוני מערכות המטוס, כדי ללמוד על כשלים טכניים שבגללם מטוסים מתרסקים ולתקנם.

המצאתו של ווקר הפכה בימינו לפריט חיוני, שלא לומר פריט חובה, בכל מטוס. תרומתה לבטיחות הטיסה ולעובדה שמסוכן היום הרבה פחות לטוס, מאשר לעלות על מכונית, היא תרומה שלא תאומן.

כך הפך היתום מאב, שאביו נהרג בתאונת טיסה, למי שהציל ברבות השנים המוני נוסעים אחרים, בזכות כישרון, התמדה, השראה ומיקוד בעשיית טוב. מה אתם עשיתם למען העולם לאחרונה?


הנה סיפור המצאת הקופסה השחורה בעברית:

https://youtu.be/a5y-RMMUYdY


תולדות הקופסה השחורה באנגלית:

https://youtu.be/40dgWPJBQZc
על מה להקפיד בגלישה באינטרנט?


באינטרנט, כמו בחיים צריך לנהוג נכון, לא לדבר עם זרים, לא למסור פרטים ולא להעלות תמונות, סרטונים או דברים פרטיים.

יש היבטים משמעותיים מאוד לאובדן הפרטיות שלנו באינטרנט. לרבים זה לא איכפת, אבל חשוב להיות מודעים לכך שאינספור אפליקציות יודעות עלינו המוח דברים שספק אם היינו מספרים להן מרצוננו.


הנה כתבת טלוויזיה על פרטיות במרחב הווירטואלי (עברית):

https://youtu.be/uWCMISNW1Ns


והמדריך הנחמד של סבתא סעדה לשימוש נכון בפייסבוק:

http://youtu.be/JVIk32Z9ikw
מהן רשתות חברתיות ואיך הן המציאו מחדש את הקשרים?



רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג בדרך כלל לרשתות חברתיות באינטרנט.

רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.

מבחינת הפצת מידע הפכו הרשתות החברתיות כבר מזמן לכלי תקשורת המונים לכל דבר. כמובן שישנו הבדל מהותי בין רשת חברתית שהיא דמוקרטית יותר באופיה, שכן רבים בה מפרסמים עבור צרכנים רבים (Many to many), אל מול עיתון, תכנית רדיו או טלוויזיה, בהם פונים עיתונאי או מערכת ממוסדת אחת לצרכני תקשורת רבים (One to many).

הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות וסטוריז באינסטגרם ובסנאפצ'ט ותקשורת, כמעט חיים חברתיים שלמים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.

במידע העצום שמצטבר כיום ברשתות החברתיות השונות, מטפלים בטכנולוגיות של ביג דאטה ודאטה סיינס. תוכנות מיוחדות ואלגוריתמים חכמים שפותחו לשם כך, מזהים במידע העצום שנאסף על כל משתמש את תחומי העניין שלו, כמו גם מאפייני התנהגות שונים ועוד.

המידע שנאסף כך משמש את הרשתות החברתיות הללו להגדלת השימוש בהן ולהצגת פרסומות רלוונטיות שמכניסות לבעליהן רווחים עצומים.

המידע הזה גם נמכר לחברות אחרות, המנצלות אותו כדי לטרגט את הפרסומות והמוצרים שלהם באופן מדויק מאי-פעם. זה המחיר שאנו משלמים על השימוש החינמי ברשתות החברתיות הללו - הפרטיות שלנו בתמורה לחיבור החברתי. כלומר, אנו המשתמשים, אנחנו הסחורה בהן, במיוחד אם אנו שואלים ממה מרוויחות הנהלות הרשתות החברתיות ומהו המוצר שלהן.

בצד ההצלחה הכלכלית האדירה של הרשתות החברתיות המובילות הן גם מחזקות תופעות פסיכולוגיות קשות, כמו דיכאון, חרדות, תחושת החמצה (FOMO) ובצידן תופעות סוציולוגיות חברתיות כמו חיזוק האלימות המילולית, קיטוב והקצנה. לא פעם הן גם כלי יעיל לשיסוי המשתמשים אלה באלה בידי פוליטיקאים ובעלי עניין, להפצת חדשות כזב, הפייק ניוז ולהדהוד יעיל יותר מאי פעם של תיאוריות קונספירציה.


הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות (עברית):

http://youtu.be/bvU8c46EXUA


כך הרשתות הללו מחווטות את מוחנו מחדש:

https://youtu.be/CkMh6xdJNeM


וכך משנות הרשתות החברתיות את העולם:

https://youtu.be/trH4iuebjjI?long=yes
למה אין לכבות אש משמן בעזרת מים?



לא מכבים שמן או נפט בוער בעזרת מים, כי זה רק יגדיל את האש ויהפוך לכדור אש. כיבוי של שמן או נפט בוערים יש לעשות על ידי זריית חול מעל האש, או לחנוק אותה באמצעות שמיכה.

כשאנו מכבים שריפה במים, הם מצננים את האש וחונקים אותה. אבל כשנפט או שמן בוערים, המים לא יחנקו את האש אלא דווקא יגרמו להרחבה של שטח השריפה וליצירת כדור אש. זה קורה מפני ששמנים נוטים לצוף על פני המים וכשאנו שופכים עליהם מים, השמן הבוער מתפשט ביחד עם המים.

לכן יש לחנוק אש של שמנים או נפט על ידי פיזור חול על האש, או בכיסוי האש על ידי שמיכה.


הנה מה שקורה כששופכים מים על אש שנגרמה בגלל שמן:

http://youtu.be/v3F4c5o4J7M


המים יורדים למטה והשמן הבוער עולה ומתפרש לכדור אש:

http://youtu.be/3LWYXJvU7yM


כדור האש של מים על אש שמן, בהילוך איטי:

http://youtu.be/-4clsX2MTNw


והדגמה של כיבוי אש משמן על ידי מים (עברית):

http://youtu.be/Y7CutGggNuc?t=4t53s
מה היה חוק הדגל האדום?



החוק הבריטי קבע בשנים הראשונות שמהירותה של מכונית בעיר לא יעלה על 3 קילומטרים לשעה ומחוץ לעיר עד 6 קילומטרים לשעה. בנוסף, דרשו השלטונות הבריטיים שלפני המכונית חייב היה לצעוד אדם עם דגל אדום, שיזהיר את הולכי הרגל מהמכונית המתקרבת..

החוק בוטל ב-1896 והנהגים האנגלים חגגו אותו במירוץ מכוניות בן 96 קילומטרים, מלונדון לברייטון.


הנה מירוץ המכוניות החגיגי לרגל ביטול חוק הדגל האדום, חוק התנועה הראשון בהיסטוריה:

http://youtu.be/yqJqdn2a0fI


ופקקי התנועה של לונדון, בשנה שבה בוטל החוק:

https://www.youtube.com/watch?v=qrrpMORtOYs


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.