» «
סן ג'ימיניאנו
מהם גורדי השחקים של ימי הביניים?



לא ידוע בוודאות מדוע נבנו מגדלי האבן המעטרים את קו הרקיע של העיירה האיטלקית סן ג'ימיניאנו (San Gimignano), במחוז טוסקנה שבאיטליה, אבל כיום הם הפכו לסמלה העיקרי.

ימי הביניים נשמעים לנו תמיד כתקופה חשוכה וחסרת חוכמה, שבה הישגים טכנולוגיים או מדעיים וקידמה לא היו דבר שבשגרה.

זה אמנם נכון לא פעם, אבל העיירה הטוסקנית סן ג'ימיניאנו מדגימה עד כמה לעיתים המציאות שונה. כאן נוצר בימי הביניים אוסף של מגדלי אבן, הנראים למרחוק, ובזכותם ניתן לה התואר "מנהטן של ימי הביניים".

היום נותרו בעיירה הציורית רק 14 מגדלים, כשהגבוה מביניהם הוא בן 54 מטרים. אבל אלו נותרו מתוך 74 "גורדי שחקים" מימי הביניים, שהפכו לסמל ולסימן ההיכר של סן ג'ימיניאנו.

מסביב למגדלים הללו ולנסיבות בנייתם נרקמו מיתוסים שונים. השערה אחת טוענת שהמגדלים נבנו כהפגנת עושר וכוח בין אצילים, שהתחרו ביניהם על גובה המגדל, או במילים אחרות - "למי יש יותר גדול"... מה שאגב, עצר את הבנייה הגבוהה הזו היה חוק שאסר על בניית מגדלים גבוהים מהפודסטה, מגדל ראש העיר, יש סברות שאפילו החוק לא הצליח לעצור את התחרות...

השערה אחרת גורסת שאת המגדלים בנו משפחות שונות בעיר, כמבצרים עירוניים שיגנו עליהם מפני משפחות יריבות, במאבקים שהתחוללו בימי הביניים בעיר. חלק מהמאבקים הללו קשורים במאבקים דתיים, שחצו אז את הציבור, לתומכי האפיפיור ותומכי הקיסר.

יש גם טענה שהמגדלים נועדו לתעשיית הטקסטיל שהייתה אז תעשייה חזקה בסן ג'מיניאנו. לפי סברה זו המגדלים שימשו לייבוש הבדים, מוגנים מהשמש והרוח, לאחר שנצבעו בצבעי הזעפרן היקרים.


הנה המגדלים שנבנו בסן ג'מיניאנו:

https://youtu.be/1Wry2hAz8_c


סיפורם של מגדלי סן ג'ימיניאנו:

https://youtu.be/YsYSDIdovVw


ומה שמסביבם, כולל גלידה נהדרת:

https://youtu.be/AdmvTbCzpiQ


במבט מקרוב:

https://youtu.be/NenFpFK3P38


שיטוט בסן ג'ימיניאנו:

https://youtu.be/0Hz-HYK4zLk
מגדל
איך בונים גורדי שחקים?



מגדלי-העל, או בלשון הציורית יותר גורדי השחקים (Sky Scrapper), הם מגדלים גבוהים שנבנים הנאה השנים האחרונות לגבהים שלא יאומנו.

בניית מגדלי ענק משלבת כיום בנייה מתועשת, של חלקים שנבנו במפעל והובאו לאתר הבניה כדי להרכיבם. כאן מגיעה הבנייה אל האתר עצמו, של חלקים ומרכיבים שהובאו מהמפעל ויש לבנות באתר הבניה, במיקומו של המגדל הסופי.

בעולם הגיעו ב-50 השנים האחרונות למיומנות מדהימה וליכולת בניה לגובה שהיא גם בתחום הבניה, גם בבטיחות וגם במהירות הבניה.

בסין ניתן כיום לבנות מגדל ענקי בפחות מחודש ימים!


כך בונים בימינו גורדי שחקים כה גבוהים (מתורגם):

https://youtu.be/kF54-camgCg


על בנייתו של בורג' חליפה, מהמגדלים הגבוהים בעולם:

https://youtu.be/yNfpwdLVZ4c


המהירות המדהימה, הטכניקות והבניה של מגדל בן 30 קומות בסין, שנבנה ב-15 יום:

http://youtu.be/rwvmru5JmXk


ומגדל בן 57 קומות שנבנה ב-19 יום:

https://youtu.be/N6f_sayw0mM
פיליפו ברונלסקי
כיצד תרם ברונלסקי לאדריכלות?



כשזכה האדריכל האיטלקי פיליפו ברונלסקי (Filippo Brunelleschi) בתחרות על תכנון כיפת כנסיית סנטה מריה דל פיורה (Santa Maria del Fiore), הוא נכנס להיסטוריה. בתנאי התחרות הובהר שכיפתה של הכנסייה הנודעת חייבת להיות גולת הכותרת של המבנה המפואר והיא צריכה להיות הכיפה גדולה בעולם.

זו היתה השנה 1418 ופירנצה הייתה אחת הערים העשירות והמצליחות באיטליה ובכל אירופה. בשל ענייני יוקרה וסגנון וגם קצת תחרות עם ערים אחרות באיטליה, התחייב ברונלסקי שלא להשתמש בקמרונים המחודדים שאפיינו את הסגנון הגותי. אלו יכלו לספק לו פתרונות לבניית כיפה כה גדולה, בקוטר של 45 מטרים ומבלי שיש לה תמיכה. אך הוא מצא פתרונות אדריכליים שהם כה מופלאים, עד שחלקם לא מובנים עד היום לגמרי.

לאנשי הוועדה הבוחרת היו חשדות שהוא ממציא פתרונות, לא רק מפני שלא נודע כאדריכל אלא יותר כשען, אלא גם מפני שסרב לחשוף את כל תכניותיו בעת התחרות, מחשש לגניבת רעיונותיו. הם לא האמינו שיצליח לבנות את הכיפה בתנאים הקיימים, אך לבסוף הם החליטו בכל זאת לבחור באדריכל החובב, שבזמנו הפנוי עסק במדידות ולימוד לעומק של מבנים ועתיקות רומיות.

לאחר 16 שנים הסתיימה בניית הכיפה וההשתאות הגיעה לשיאים שלא יאומנו. במהלך הבנייה הוא תכנן מערכות להעלאת חומרי הבניה לגובה ומצא פתרונות הנדסיים שהקדימו את זמנם, למגוון בעיות ביצוע. גאוניותו של האדריכל היומרני התגלתה בתכנון מבריק של כיפה בתוך כיפה, כשאחת תומכת בשניה על ידי מדרגות. המבנה שיצר ברונלסקי היה בלתי נתפס בחוזקו וניצב לגמרי ללא תמיכה. עד היום, כבר 500 שנה, הוא נחשב לכיפת הלבנים הגדולה בעולם. לאחר מותו השלימו את ה"לנטרנה", עוד מרכיב עיצובי שנועד להכניס אור טבעי לכנסייה ולהוסיף חן לכיפה המיוחדת שיצר הגאון.

ברונלסקי גם תרם לעולם האמנות את הפרספקטיבה המתמטית. זה היה פיתוח של כלים חישוביים ותכנוניים ליצירת פרספקטיבה מדוייקת להפליא, בתכניות ושרטוטים. בזכות הפיתוח הזה יכולים היו האדריכלים אחריו לבחון ולהדגים לאחרים מבנים אדריכליים שתכננו, עוד בשלבי התכנון והשרטוט שלהם.

כך הפך האדריכל והאמן החובב הזה לאחד מראשוני תקופת הרנסאנס ומהחשובים בה. גאונות, מסתבר, היא לא תמיד עניין שמחייב השכלה פורמלית.


כך תכנן פליפו ברונלסקי את הכיפה של הפנתאון בפירנצה (מתורגם):

https://youtu.be/QVKC0vVjMyM


וכך יצר את הפרספקטיבה המתמטית:

https://youtu.be/_IOPlGPQPuM


מבט נוסף על כיפת הקתדרלה הגאונית שתכנן:

https://youtu.be/TQ8F_yPwqzA
בטון
מהו הבטון ומה המהפכה ההנדסית שהוא אפשר?



בטון (Concrete ובצרפתית Béton) הוא חומר בנייה נפוץ במיוחד, שמאפשר בנייה חזקה ויציבה מאוד. הבטון מאפשר יכולת עיצוב גבוהה במיוחד, חוזק עצום ואטימות טובה מאוד.

קיימות מעל ל-100 תערובות שונות ליצירת בטון. לרוב הן יכללו בבטון המודרני תערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. במצב הטבעי מתקשה תערובת הבטון, מתחזקת ומתמצקת, כלומר הופכת לבטון מוצק, בתוך 10 שעות.

מרבית הבטון בימינו מיוצר במפעלי בטון. מהמפעל נלקח הבטון אל אתרי הבנייה, באמצעות מערבל בטון, ששומר על הבטון מלהתייבש ולהפוך מוצק, על ידי עירבולו המתמיד ושמירתו בכך במצב נוזלי.

בפרויקטים גדולים, חלק גדול מהבטון לא מובא אל אתר הבנייה, אלא משמש ליציקת חלקי בניין במפעל עצמו. מרכיבים כאלו יועברו מהמפעל, כשהם בנויים לגמרי, בשלמותם או כחלקים שיורכבו באתר הבנייה עצמו.

היסטורית, אפשר הבטון עוד בימי האימפריה הרומית לבנות ערים גדולות. עוד כשפותח, בימי הרומאים, הצליחו להשתמש בו לבניה של מקדשים ובנייני פאר ענקיים. חלקם שרדו עד ימינו, כשהידועים שבהם הם הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום - הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. כבר אז נבנו מבטון מובילי מי הידועים כאקוודוקטים, גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.

בשנת 1756 הומצא הבטון המודרני, מערבוב של מלט, חלוקים ולבנים מפוררות. הממציא היה מהנדס בריטי בשם ג'ון סמיטון (John Smeaton). השיפור הזה הוביל עם הזמן ליכולת לבנות מבנים רבי קומות, מגדלי ענק וגורדי שחקים בגבהים מטורפים.

בימינו התווסף לבטון שימוש בחומרים ממוחזרים, כמו אפר שנכתש מתוצרי הלוואי של תחנות הכוח הפחמיות. כך חוצבים פחות, מצד אחד ומצד שני חוסכים באזורי פסולת מיותרים.


הנה הבטון וכיצד ניתן לשפרו בימינו (מתורגם):

https://youtu.be/znSeL66e8qE


תולדות השימוש בבטון:

https://youtu.be/0ZY4jx0m_Qg


כך השתמשו הרומים בבטון ומה שיצרו בעזרתו:

https://youtu.be/xZ9uGJ3Z1Bg

בנייה לגובה

פיגומי במבוק
מהם פיגומי הבמבוק של אסיה?



אנחנו מכירים אותו בעיקר ממחצלות תוצרת סין ומוצרי במבוק לבית. אבל מסתבר שהשימושים של הבמבוק הם הרבה יותר מגוונים ומפתיעים ממה שחשבנו כולנו. לא מדובר רק על נייר, כלי נגינה עממיים, חבלים ומלכודות, אלא גם על פיגומי בניין. מסתבר שקני הבמבוק הם חזקים וגמישים מאד. מעבר לבתים שלמים שנבנים מבמבוק כבר מאות שנים, משתמשים בהם במזרח הרחוק גם לבניית פיגומים.

פיגומי הבמבוק (Bamboo scaffolding) הם אחת התופעות המדהימות של הטכנולוגיה העתיקה במזרח אסיה. אלה לא רק פיגומים למבנים נמוכים - הבמבוק הוא כל כך אמין וחזק, שהוא משמש לפיגומים גם בבנייה של מגדלים, בניינים רבי קומות וגורדי שחקים.

לא סתם כל כך סומכים על הבמבוק במזרח. הבמבוק, שנחשב לאחד הצמחים החזקים על פני כדור הארץ ומהצומחים הכי מהר, הוא גם שורד גדול. הרי נורת הלהט הראשונה שבנה אדיסון, עם פתיל עשוי במבוק ומצופה בפחם, דלקה במשך יותר מ-100 שנה ברציפות. הבמבוק גם היה הצמח הראשון שהוציא ענפים ועלים ירוקים לאחר ההפצצה הגרעינית בהירושימה, שכזכור כילתה את כל החי והצומח באיזור העיר. גם מהירות הצמיחה של הבמבוק מעוררת השתאות - במינים מסוימים היא יכולה להגיע ליותר ממטר ביממה!


הנה גדולתם של פיגומי הבמבוק:

https://youtu.be/-paSOoGCaN0?t=7m29s&end=11m15s


בהונג קונג לומדים להשתמש בבמבוק לפיגומי לבנייה של גורדי שחקים בגובה של 80 קומות:

https://youtu.be/ou7xd6TLUaM


כך מפרקים את הפיגומים עשויי הבמבוק:

https://youtu.be/-3Vh-6AGgPo


ואולי בעתיד ישמש העץ גם לבניית המגדלים עצמם:

https://youtu.be/2DPp2NcnTb0
אדריכלות גותית
מהי האדריכלות הגותית?



נכנסתם פעם לכנסיה עתיקה וגבוהה מאד, עם חלונות גדולים והרבה אור? - סביר להניח שזו הייתה כנסייה גותית. הבנייה הגותית, או האדריכלות הגותית הייתה סגנון בנייה פופולארי בימי הביניים, מהמאה ה-12 ועד המאה ה-16. השינוי מהאדריכלות הרומנסקית שקדמה לה, אדריכלות ששלטה באירופה מאז ימי הרומאים, היה קודם כל בשבירת הקשת, הצורה השלטת באדריכלות הרומית. מעתה תהיה הקשת הגותית, קשת מצביעה, עם אלמנט של נטייה כלפי מעלה, לאלוהים.

השינוי הקל בצורת הקשת פתח אפשרויות חדשות. בעבר דרשה הקשת הרומנסקית העגולה תמיכה מהצד, של קירות עבים וחזקים במיוחד. חוזקם של הקירות היה כה חשוב שהיו בהם חלונות מעטים וקטנים. הקשת המצביעה העבירה את התמיכה כלפי מטה, איפשרה בנייה לגובה ולא חייבה קירות כל כך עבים וחלונות קטנים. להיפך - המבנה הגותי התאפיין במבנים גבוהים ומפוארים, מורכבים מאד, בעלי קירות דקים מבעבר, יפים וקלים למראה והכי חשוב - עתירי חלונות גדולים ומלאי אור.

האור משמעו בימי הביניים התגלות של הרוח. בבנייה גבוהה ומלאת אור האמינו מתכנני הכנסיות אז שהם מפארים את אלוהים וממלאים את המאמינים ביראת שמיים - המבנים האלה מילאו את המאמין בתחושת הוד וקדושה והוא חש ממש כאילו עמד לפני האלוהים.


הנה הסבר של האדריכלות הגותית:

https://youtu.be/vrdkL7Y8Who


ההבדלים בין האדריכלות הרומנסקית לאדריכלות הגותית:

http://youtu.be/IwKg4ESvYG4


תולדות ועקרונות הבנייה הגותית בימי הביניים:

https://youtu.be/lSAEeu4hr0c


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.