נחשים מכישים, מדוזות צורבות, צפרדעים ארסיות, עכבישי רעל, דבורים עוקצות כמו גם עקרבים, יונקים ארסיים, חיפושיות מפציצות ועוד המון יצורים מופלאים אבל מאוד מסוכנים - יש בטבע אלפי בעלי חיים ארסיים (Poisonous animals), המשתמשים בארס ורעל בכדי להגן על עצמם מטורפים, או כדי להמם וללכוד את הטרף שלהם.

שיטה אחת היא אחסון בטוח של חומרי הרעל הללו. אצל הנחש, למשל, זה קורה באמצעות תא בגוף המכיל את הארס והוא בעל יציאה אחת בלבד (לכיוון התוקף). אצל יצורים רבים מדובר באחסון מפוצל בגוף בעל החיים, של מרכיבי הרעל או ההגנה הזו. רק כשהוא מאוים, נפתח מעין שסתום בין שני חללי האחסון הללו. ברגע המפגש ביניהם, תגובה כימית מהירה יוצרת את האפקט המסוכן.

גאוני? - חכו, יש עוד...

השיטה השנייה להגנה היא פיתוח של "תנגודת" לחומרים הללו. התנגודת הזו היא מעין חיסון המאפשר לבעלי החיים להתמודד עם חומרים כה מסוכנים בגופם, מבלי להיפגע מהם. כך תמצאו בגופם של נחשי צפע חלבון המנטרל את הארס. שיטה אחרת הקנתה האבולוציה ליצורים כמו צפרדעים ארסיות. השיטה הזו מתבססת על סוג של שינוי הקוד הגנטי של החומרים המסוכנים, עד לעת השימוש בהם להגנה או תקיפה.

נהדר, נכון? - תקראו לזה אבולוציה או אלוהים אבל תהיו חייבים להודות שנפלאות דרכי ההגנה וההתקפה בטבע שמסביבנו.


כך שומרים על עצמם בעלי חיים ארסיים מהרעל שבגופם (מתורגם):

https://youtu.be/-sEpBGF106k


הנחשים המסוכנים בישראל (עברית):

https://youtu.be/8J3F0zgjlqs


ועבודה של תלמיד שמציג את הארסיים של אוסטרליה (עברית):

https://youtu.be/Ki8CmIAqVsI

הלוריס האיטי (Slow Loris) חי בדרום מזרח אסיה, באזור שבין בורנאו ודרום הפיליפינים. ניתן למצוא אותם במדינות כמו וייטנאם, אינדונזיה, סרי לנקה, תאילנד, בנגלדש ובאזורים שונים בהודו, כמו גם אזור יונאן שבדרום סין.

העצוב הוא שיותר ויותר קשה למצוא אותם. את הלוריס מרבים לצוד במקומות הללו, עד כדי כך שהוא נמצא בסכנת הכחדה.

סיבת הציד הרב היא עיניו הגדולות, שברפואה המסורתית של המזרח נחשבות יקרות ערך. ברפואה זו נחשב גם גופו של הלוריס האיטי לתרופה לשיכוך כאבי לידה.

כמובן שמספרם ההולך וקטן של הלוריסים הוא גם תוצאה של כריתתם המואצת של היערות שבהם הוא חי.


הנה סיפורו של הלוריס:

https://youtu.be/M48WEog8B6Y


עוד על הלוריס הזעיר:

https://youtu.be/aOmBRBXXLcE

הדבורה לא מתה בגלל שהיא עוקצת. המוות נגרם לה רק כשהעוקץ נתקע בעור גמיש ודק, כמו שיש לבני אדם.

כשהיא עוקצת בן אדם והעוקץ נתקע בעור הגמיש שלו, קשה לדבורה לחלץ את העוקץ מהעור. כשהיא מושכת בכוח את העוקץ כדי להמשיך בדרכה, נעקר העוקץ מגופה ואז היא מפסיקה לחיות.

אגב, אם הדבורה עוקצת בעל חיים עם עור קשה, היא ממשיכה לחיות. מסתבר שחילוץ העוקץ מעור קשה אינו קשה כלל..


כך הדבורה מנסה ומצליחה להתנתק מהגוף של הנעקץ:

https://youtu.be/dkFnLj4Nkz4


מומחה לדבורים שהדביק חומר שמפתה 100 אלף דבורים להידבק אל גופו:

http://youtu.be/i2RV_tz95Qc


מומחה אחר שמראה איך להוציא את העוקץ של הדבורה מגופנו אם היא התנתקה ממנו:

http://youtu.be/g5cHvOti7cg


והמוות של הדבורים נמצא בכלל במקום אחר:

https://youtu.be/GqA42M4RtxE

פיטוהוי עטוי (Hooded Pitohui) נראית ציפור תמימה וחביבה. ממש הגרסה העולמית ל"הושט היד וגם בה..." אבל אולי המידע הבא עליה יבהיר שהיא ממש לא כזו.

פיטוהוי עטוי הוא מין נדיר של ציפור, אחת הציפורים הארסיות היחידות בעולם והיחידה שנמצאו הוכחות מדעיות להיותה ארסית. נגיעה קלה בנוצותיה או בעורה של הציפור הזו, או של כמה ממיני הפיטוהוי האחרים, יכולה לגרום לנמלולים מציקים גם אצל בני-אדם ולחוסר תחושה באיבר שנגע בה. אצל בעלי חיים קטנים היא יכולה בקלות להרוג וחרקים ומזיקים מתים מיד.

מומחים מעריכים שהארס, אותו רעל שדבק בעורה ונוצותיה של הפיטוהוי העטוי, מגיע אליה מהתזונה שלה. מסתבר שהיא אוכלת חיפושית רעילה מאד בשם קורזין (choresine), שהרעילות שלה גדולה. את הציפור היא לא הורגת, אבל על מי שנוגע בה היא משפיעה. באופן מופלא, תודות לתזונה הזו שלה, הופכת הציפור עצמה רעילה וארסית. כך היא גם אוכלת לשובע וגם מחזקת אך מערכת ההגנה שלה בפני טורפים.

מעניין שאותו חומר ארסי שעל נוצותיה של הפיטוהוי העטוי, הנקרא בטראקוטוקסין, נמצא גם אצל צפרדעים רעילות שקיימות במקומות שונים בעולם.

אזור המחיה של הפיטוהוי העטוי הוא בגינאה החדשה.


הנה הפיטוהוי העטוי הארסי כל כך:

https://youtu.be/hrcOntdXXXE


יתכן שהארס הזה יוכל לשמש בעתיד את האדם בהגנה מפני חרקים שמטרידים:

http://youtu.be/YGmxrG-n-8I


כך גילו את הארס שלה ואת הסיבה שלו:

http://youtu.be/TjTOJ6zIbys


וההכרזה על גילוי הציפורים הארסיות ממשפחת הפיטוהוי:

http://youtu.be/Zj6O8WJ3qtE

מדוזות קובייתיות (Box jellyfish), שרבים מכנים גם "צרעות הים", הן סדרת מדוזות שרובן ארסיות והן נחשבות לבעלי החיים הארסיים בעולם.

רק כדי להמחיש עד כמה היא מסוכנת - המדוזה הקובייתית היא ארסית פי 500 מנחש הפתן המלכותי!

מדוזות קובייתיות הן פי עשרת אלפים יותר מסוכנות מנחש הפתן. הפגיעה שלהן גורמת במקרה הטוב לכוויות קשות, שלא מחלימות. במקרה הרע הן קטלניות וגורמות למוות. לשמחתנו הן אינן קיימות באזורנו.

השם "מדוזה קובייתית" בא מצורת הכיפה דמויית הקובייה שלה. בניגוד למרבית מיני המדוזות הן מתקדמות לכיוון שהן בוחרות ולא סתם נסחפות בזרמי הים. באורך של עד 5 מטרים ועם כמות ארס שיכולה להרוג אנשים רבים, זהו היצור האחרון שהיינו רוצים להיתקל בו בים.


הנה על המדוזות הקובייתיות:

https://youtu.be/WrMRwddl7iQ


על הפגיעות של היצור המסוכן בעולם המדוזות:

https://youtu.be/9udjtZwIQpY


ורק כשעוטפים אותה במוסיקה נוגעת ללב היא כמעט חמודה...

https://youtu.be/b2wgEYtAhm4

בין חלזונות הים יש מיני חלזונות צמחוניים וגם מינים טורפים. אחד המשוכללים שבטורפי הים הוא חרוט-הים. זהו חלזון בצורת קונוס (חרוט), שיכול להגיע לגודל של 15 ס"מ, אם כי רוב המינים קטנים ממנו. ראשו ופיו מצוידים בחדק המתארך מאד, שבו אשפת חיצים דקיקים. חיצים אלו הם שכלול של שיניים שבמינים הצמחוניים משמשים לגירוד צמחים, המחוברים לאשפת החיצים בחוט שקוף. כאן הם נאגרים ובעת הצורך החילזון יורה אותם לכיוון הדג או החיה שאותם ירצה לטרוף.

המדהים הוא שבארס החרוט, שנפלט מבלוטת הרוק, ישנם לפחות 50 מרכיבים ארסיים ורעילים. חומרי רעל וארס אלה מרדימים, משתקים ומרעילים בתוך דקות את הטרף, והוא נבלע מיד.

חרוט הים עלול גם להכיש בני אדם שאינם נזהרים. בהיעדר נסיוב נגד הארס, הדבר עלול לגרום למוות, כתוצאה משטפי דם ותופעות קשות אחרות.


הנה חרוט-הים הגיאוגרפי, המסוכן מבין חרוטי הים:

http://youtu.be/zcBmMPJrrKk

כולנו מכירים בעלי חיים ארסיים, אבל יונקים ארסיים נדירים מאד בטבע. לוריס איטי (Slow Loris) הוא הארסי היחידי בסדרת הפרימטים (Primates), שבה נכללים הקופים ובני האדם. הארס שלו הוא נשק שמגן עליו.

על סדרת הפרימטים, בעברית "קופאים", שנכללים במחלקת היונקים, נמנים מעל 200 מיני קופים, קופיפים וקופי אדם..

הלוריס הזעיר הוא בעל חיים אקזוטי, לילי, חסר זנב וקטן, כ-20-25 סנטימטרים גודלו.

הטרום-קופים האיטיים הללו שייכים למשפחת הקיפופים, משפחת בעלי חיים שקדמה באבולוציה למשפחת הקופים.

הלוריס האיטי הוא כה זעיר וגפיו כה דקים, שאלמלא הארס שלו, הוא יכול היה להיחשב חיית מחמד חמודה. יש לו עיניים גדולות והוא די מזכיר דובון צעצוע, מה שגורם לו להיות סנסציה באינטרנט, כי הוא "מה זה מאמי..." בקיצור, חיית מחמד אידאלית.

אבל כמו כל יצור לילי, עיניו העגולות והענקיות מאפשרות לו לצוד חרקים בלילה. זהו טרום-קוף הפעיל בלילה ודווקא האור במהלך שעות היום גורם לו להירדם.

הלוריס האיטי נקרא כך על שום תנועותיו האיטיות. כך הוא גם לא בורח או עושה דברים לא צפויים, מה שהקנה לו תדמית של חיית מחמד חביבה ולא מפתיעה לרעה. אבל שימו לב שהמומחים מסבירים שהשעשוע בלוריס האיטי הוא למעשה עינוי שלהם וכשהוא מרים ידיים בהתמסרות לדגדוג שלכם הוא בעצם סובל.

כי יש לו גם צד פראי. ראשית, דעו שהלוריס הוא הפרימט הארסי היחיד בעולם. הוא גם משתמש בארס שלו במאבקי השליטה שלו עם זכרים אחרים על הטריטוריה שלו.

הלוריס לא בויית מעולם. הוא בעל חיים פראי, ולא חברתי ולא ממש מתקשר עם האדם. הוא יכול ממש לנשוך, מתוך התנגדות למחוות אנושיות או כשמרימים אותו לידיים. לכן נוהגים לטפל בו בכפפות.


הנה הלוריס האיטי:

https://youtu.be/jd4rbS6HVVw


כך הוא אוכל כדור אורז:

https://youtu.be/18-xvIjH8T4


הוא מאוד חמוד, נכון?

https://youtu.be/93zapRVe9_Y


והוא נפצע לא מעט במאבקי הטריטוריה שלו נגד זכרים אחרים:

https://youtu.be/BZ6QHw9fwpU

צפרדע החץ המורעל חיה ביערות הגשם של דרום אמריקה. ביערות אלה יש הרבה בעלי חיים שניזונים מצפרדעים, אבל עורה של צפרדע החץ המורעל הוא ארסי ביותר. טיפה אחת מהארס הזה יכולה להרוג בקלות.. כך הוא מסייע לה לשמור על עצמה מתוקפים ואויבים. אגב, לא פחות מדהים שעורה של הצפרדע אינו ארסי מלידה אלא התזונה שלה היא שהופכת אותה למסוכנת וארסית לטורפים.

הצפרדע הזעירה הזו, גודלה פחות מסנטימטר, היא בעצם ממשפחה גדולה של צפרדעים ארסיות שנקראות דנדרובטיים. המסוכנת ביותר במשפחה הזו ואחד היצורים המסוכנים בעולם היא צפרדע החץ המורעל הזהובה.

ואגב, צבעיה של צפרדע החץ מהווים אזהרה לבעלי חיים, לבל ינסו לטרוף אותה.


הנה צפרדע החץ המורעל שניתן למצוא במגוון צבעים באיים שונים והן תמיד מסוכנות ובולטות בצבעיהן החזקים:

http://youtu.be/sfENSyycPQ4


והתכונות הארסיות של צפרדע החץ הרעיל:

http://youtu.be/bqBc80FiJB4

ריקוד העקרבים המפורסם הוא אחת הדוגמאות הטובות בטבע לטריפת בני זוג ולאופן שבו בעלי חיים מודעים לזהירות הנדרשת מהזדווגות עם בעלי עוקץ.

העקרב הזכר משאיר על הקרקע נרתיק זרע שאותו צריכה הנקבה להפרות. אך הוא חושש שתפרש את החיזור וההכוונה שלו לנרתיק הזרע כתקיפה ותעקוץ אותו.

לכן תופס הזכר את צבתות הנקבה ובו בזמן מכוון אותה אל שק הזרע. כך נראים השניים כאילו הם רוקדים ריקוד זוגי, שמזכיר ריקוד של בני זוג אנושיים.


הנה ריקוד החיזור של העקרבים:

http://www.youtube.com/watch?v=UX-jk1H2aDM

אלמנה שחורה (Black widow) הוא מין של עכביש ארסי ומסוכן מאד. שמו של העכביש הזה, או ליתר דיוק לעכבישה שלו, ניתן לו בשל העובדה שנקבת האלמנה השחורה, הגדולה משמעותית מהזכר, הורגת אותו לאחר ההזדווגות.

זו הסיבה שמכנים אותה לא פעם "גברת מוות". מעכבישה זו נוצר בתרבות המערבית הדימוי של האלמנה השחורה כרוצחת סדרתית וטורפת גברים. אגב, המעניין הוא שנקבות מרבית מיני העכבישים עושות בדיוק את אותו הדבר...

במציאות מדובר בעכביש ארסי שהארס הקטלני שלו שימש כבר בימי קדם את האינדיאנים, שמשחו אותו על ראשי החיצים שלהם. הם השתמשו בהם בציד ובהגנה על השבט והארס עשה מבחינתם פלאים והכניע חיות או את האויב.

גם במאה ה-20 מצאו לאלמנה השחורה שימושים חשובים. קורי העכביש החזקים והדקיקים של ה"אלמנה" שימשו במלחמת העולם השנייה לייצור של כוונות וצלבי כיוון של טלסקופים, משקפות ומכשירי מדידה מדויקים.

בתרבות משתמשים לא פעם באלמנה השחורה לצרכים שונים, מסיפורים, סרטים, משחקי מחשב ועד דימויים שונים. למשל משחק ארקייד מצליח של חברת אטארי, שהשתמש באלמנה השחורה כדי לאפשר לשחקנים להגן על הרשת שטוותה האלמנה, מחרקים פולשים. על שמה גם נקראה דמות הקומיקס של חברת מארוול לגיבורת-על נשית ומיומנת בלוחמה. קיראו עליה באאוריקה בתגית "האלמנה השחורה".


הנה האלמנה השחורה:

https://youtu.be/wcdKlgFOPsQ


קרב בין שניים מהארסיים שיש, עקרב צהוב ואלמנה שחורה - מי ינצח לדעתכם?

https://youtu.be/1-7HEhf3tw8


מישהו שמסתכן ונותן לאלמנה שחורה לטייל על ידיו. אתם לא תנהגו כך, נכון?

http://youtu.be/r4OftWZn5BU


הרפתקן שמחפש לפגוש את האלמנה השחורה בטבע:

https://youtu.be/Q7HXfgZ2Qmw


ודיון על האלמנות השחורות:

http://youtu.be/W42xShK0h8o

למה יש בעלי חיים ססגוניים ובולטים?
איך בעלי חיים שונים דווקא מבליטים את עצמם ולא מסווים את עצמם?
האם בעלי חיים שיש להם צבעים בולטים לא חוששים מטורפים?


בעלי חיים משתמשים לא פעם בצבעי אזהרה. בעלי חיים צבעוניים מזהירים באמצעות צבעיהם את בעלי החיים האחרים, שהם ארסיים. טורפים שנתקלים בבעל חיים צבעוני שכזה מבינים שאכילתו תהיה מסוכנת והם מתרחקים ונמנעים מטריפתו.

יש גם בעלי חיים שמתחזים לבעלי חיים ארסיים. הם צבעוניים ולכן טורפים נמנעים מלטרוף אותם, אבל הם אינם ארסיים כלל. ראו באאוריקה בתגית "התחזות, בעלי חיים".

הזעמן האלמוגי, למשל, מתחזה בצבעיו כמעט לחלוטין לנחש פתן אלמוגי, אבל הוא אינו קטלני כמוהו.


הנה סרטון על צבעי אזהרה:

http://youtu.be/mmtxNQNZ1V0


ובעלי חיים עם צבעי אזהרה:

http://youtu.be/Od4OSWA1f-c

בים אילת או בים התיכון אין נחשים במים, אבל בים הטרופי יש ויש נחשים ארסיים. אחד כזה הוא הפתן הימי, שהוא נחש ארסי השוחה בים בין השוניות. זנבו משוטח בקצהו ומשמש לחתירה במים. הוא נושם אויר וצולל ללכוד דגים.


הנה פתן ימי מפוספס:

http://youtu.be/_mKR3ywPGZ4


הרבה פתני ים במחול מיוחד:

http://youtu.be/rSBTily8noc


והחקיין של הפתן הימי, מירנון זעמני, דג ממשפחת הצלופחים. הוא סיגל לעצמו את דגם הצבעים של הפתן הימי והוא מפחיד דגים אחרים, אף שאיננו מסוגל לגרום להם נזק:

http://youtu.be/MZwPkr0Rz08

על גבם של נחשי הקוברה (Cobra) מופיעים עיגולים גדולים. העיגולים הללו שצורתם מזכירה עיניים, מבלבלים את הטורפים או האויבים של הקוברה ומרתיעים אותם מלתקוף אותו מאחור.

כשהוא מעוניין לתקוף את הקוברה מגבו, כי הקוברה הוא נחש ארסי מאד ומקדימה הוא מכיש, מגלה בעל החיים התוקף את העיניים המדומות הללו ומתבלבל. הוא אינו יודע האם מדובר בראש הקוברה או בעורפו ולרוב נסוג וממשיך בדרכו, לבעל חיים פחות מבלבל..


הנה "עיני הגב" של הקוברה, שנלחם בנמיה:

http://youtu.be/vdg9gkmWsEA


מאבק של קוברה בסנאי:

http://youtu.be/OyuIAUlL5IU


ואל תבהלו, בואו קרוב לקוברה:

http://youtu.be/KHYv-UQTWRk?qr=yes

הצפרדעים אולי לא נחשבות לבעלי חיים מסוכנים במיוחד, אך ביערות הגשם מצויים כמה מהיצורים הכי ארסיים בעולם והם דווקא כן ממין הצפרדעים. כמו צפרדעי הדנדרובטס הארסיות והמסוכנות וכמה מקרוביהם שמצויים באיים שונים והתפתחו במקביל. כולן צפרדעים מבריקות וצבעוניות ביותר, שכל צבעיהן הם צבעי אזהרה לבעלי חיים אחרים.

צפרדעי הדנדרובטס נקראות גם "צפרדעי החץ". הן כה ארסיות שהאינדיאנים בדרום אמריקה טובלים את החיצים שלהם בארס שמופק מהצפרדעים הללו, כדי להפוך את החיצים לכלי נשק קטלניים במיוחד נגד אויביהם!

צפרדעי הדנדרובטס חיות בנהרות שליד יערות הגשם של יבשת דרום אמריקה. ניתן לראותן בארצות כמו ונצואלה, גיאנה וקולומביה. אך אין לגעת בהן, כי אפילו נגיעה קלה בצפרדע הארסית והמסוכנת הזו יכולה לגרום למוות!


הנה סרטון על הצפרדעים הצבעוניות הארסיות:

http://youtu.be/sfENSyycPQ4


ותצפית מקרוב בצפרדע המסוכנת:

http://youtu.be/IkaMYpABElM

שעשועי הנחשים בהודו ובארצות המזרח בכלל, הם מהנפוצים והעתיקים שיש. ההודים אוהבים למצוא את נחשי הקוברה המסוכנים בטבע, לעקר מהם את הארס ולהפוך אותם ללא ארסיים.

לאחר מכן, הם מייצרים מופעי רחוב ולהטוטי נחשים לתיירים. לוכדי הנחשים הללו הם אנשים אמיצים ומבוגרים. אבל לא פעם מתגנבים למקצוע הזה גם ילדים, "ילדי נחשים".

קאג'ול ההודית היא "ילדת נחשים" כזו. במקום ללכת לבית הספר, היא מעדיפה ללכת עם אביה ללכוד נחשי קוברה אימתניים ולהביא אותם הביתה.

נחשי הקוברה הם חלק מבידור הרחוב ההודי, של "מקסימי הנחשים", נגני הרחוב עם נחשי הקוברה המרקדים לצלילי חלילם.

ללכוד את הנחשים הללו זה מקצוע וניתן להרוויח בהודו לא מעט כסף מהעבודה המסוכנת הזו. אבל היא אוהבת את זה. יש לה 6 נחשי קוברה בבית והיא מעידה שהם חבריה הטובים.

לא פעם מכיש נחש הקוברה את קאג'ול. אביה המיומן והמאמין, לא מתרגש ונותן לה במהירות את הנוגדן. זו תרופה שמביסה את הארס של הנחש. הוא אומר שהוא סומך על המורה שלו, מי שלימד אותו את סודות התרופה הזו, ועל אלוהים. "אם אלוהים ירצה שתמות - אין לנו מה לעשות!" - אומר האב.


הנה ילדת הנחשים מהודו:

https://youtu.be/ZMz7DOcwUpg


הנה לוכדי הקוברות המבוגרים לוכדים וממצים את הארס - ראו כמה זה מפחיד:

https://youtu.be/g6dSn7Q-SLQ


כשתגדל קאג'ול, היא תוכל להשתולל עם הקוברה שלה כך:

https://youtu.be/mVOG6TTR5M4


ודוגמה למופעי קוברות מהסוג שנפוץ מאד במזרח:

https://youtu.be/YhS2tTl1Yks