» «
ציד
איך נולד הציד בשביל בשר ופרווה?



מובן לכולנו שאכילת הבשר (Meat) היא הסיבה העיקרית להיווצרות הציד, נכון?

היו כמובן גם הפרווה המחממת וחומרים שונים, כמו שנהב שבקרניים או עור שניתן לעבד לביגוד, אבל בתחילה התחרה האדם הקדמון עם חיות הטרף על הנבלות של בעלי החיים, בעיקר לצורך של השגת בשר.

זה היה קל יחסית ובשר הנבלה היה די טעים. אבל תוך זמן קצר ובדרכים כואבות ואולי אף קטלניות למדו שוכני המערות שיש במזון שכזה סכנה. מזון מבשר של בעל חיים מת הוא לא פעם בשר שכבר הרקיב ועלול לגרום לאוכלים אותו כאבים, מיחושים ומחלות, לפעמים אף למוות.

ברור היה לאבותינו הקדמונים שהם ייאלצו ללמוד לצוד את בעלי החיים בעצמם ולזכות כך בבשר טרי ובריא ואל מול הרבה פחות מתחרים מבעלי החיים ואוכלי הנבלות הטורפים את בשר החיה המתה.

ואכן, בתחילה נעשה הציד באמצעים פשוטים למדי. ענפים ומקלות שמשו קבוצה של ציידים בכדי להכות ולהכניע את החיה הניצודה. אבל כל ציד כזה היה מורכב וקשה לתיאום בין כל הציידים ולציד בעלי חיים גדולים הם נזקקו למספר רב של ציידים.

הפתרון של הציידים היה לייצר לעצמם כלי ציד יעיל יותר, שבעזרתו יוכלו צייד אחד או שניים לצוד, מבלי להזדקק לקבוצת ציידים גדולה.

כך הם גילו בתקופה הפלאוליתית שאבן היא החומר המתאים ביותר לייצור של כלי ציד חדים ויעילים. בהמשך הם ילמדו להשתמש באבנים וסלעים שיצליחו לסתת ולחדד בעצמם, בכדי ליצור כלי ציד יעילים.

ואכן, בתקופת האבן למדו ציידים קדמונים שאבן הצור היא האבן הטובה ביותר לסיתות וחידוד. האבן הקשה, שניתן לסתת לחדות מרבית, התגלתה במהירות כשימושית גם לחיתוך בשר, גם ככלי נשק נגד קדמונים שכנים וגם ככלי ציד מעולה.

לצורך הציד נהגו הציידים ולקשור את האבן החדה לענף עץ וכך ליצור לעצמם גרזן (Axe) ראשוני. העיצוב יילך וישתפר עם הזמן ודי מהר יהפוך הגרזן הזה לאחד מכלי הציד היעילים ביותר להשגת בשר טרי. בהמשך יצטרפו אליו גם החץ והקשת וכשהאדם ילמד לאלף עופות דורסים וכלבי ציד ולקבל מהם סיוע, הציד יהפוך ליעיל ופורה אף יותר. ציד נעים אבל רק אם חייבים!


הנה הבשר והמזונות האחרים של האדם הקדמון:

https://youtu.be/9kafuTmY-YA


כך למד האדם לסתת אבני צור לכלי ציד ועבודה (עברית):

http://youtu.be/SasVGcBupDU?t=2m26s


למה נהגו לבשל אותו?

https://youtu.be/Wpfwu__PF7Y


כך צדו בתקופת האבן:

https://youtu.be/ucwqR3Pt-LM


וכמה בריא הוא הבשר? (מתורגם)

https://youtu.be/ouAccsTzlGU?long=yes
המבורגר
איפה נולד ההמבורגר?



מספרים שהמונגולים הטטרים, בהנהגתו של ג'ינגיס חאן, נהגו לרכך את הבשר שלהם מתחת לאוכפים של הסוסים שעליהם דהרו. לא ברור היכן נוצר הקשר להמבורג אבל משערים שכשאותם טטרים כבשו את מוסקבה, החלו טבחים בעיר להכין את הקציצה בנוסח דומה לטטרים. משם נדד עם הזמן המנהג לרכך את הבשר גם לגרמניה.

בעיר הגרמנית המבורג נולד לראשונה ההמבורגר ולכן הוא גם נקרא על שמה. הוא היה קציצה אהודה בעיר ולהיט גדול. כשעברו לאמריקה, לקחו מהגרים גרמנים את סגנון הכנת "סטייק המבורג" ובניו יורק הוא קיבל לראשונה את השם "המבורגר".

ואכן, בתחילת המאה ה-19, החלה המסעדה הראשונה בניו-יורק, "דלמוניקוס", להכין המבורגרים על בסיס קבוע וההמבורגר הוכנס לראשונה לתפריט של מסעדות אמריקניות. רק כמאה שנים מאוחר יותר תתווסף אליו הלחמנייה ובהדרגה הוא יהפוך למאכל שמסמל את אמריקה בעולם ונפוץ בכל פינה בעולם הגדול.


הנה סרטון על המקורות ההיסטוריים של ההמבורגר:

https://youtu.be/LcoJI1OHfwU


מיהו ממציא ההמבורגר?

https://youtu.be/ouZLuZue68I


תולדות ההמבורגר:

https://youtu.be/rAHvdlvjWbI


כמה דברים שלא ידעתם על ההמבורגר (עברית):

https://youtu.be/zFeeHSZIqSU


כך מכינים בבית המבורגר מצוין (עברית):

https://youtu.be/kvI27MVtKi0


ועוד מאכלים אהובים ואיך נוצרו?

https://youtu.be/eLuaYepBuLs?long=yes
בשר בקר
מהי פרה קדושה ומדוע ההודים לא אוכלים בשר פרה?



מראה נפוץ בהודו הן הפרות שמשוטטות באופן חופשי ועומדות באין מפריע באמצע הרחוב. לפי ההינדואיזם, הדת ההודית הגדולה ביותר, הפרה היא חיה קדושה שאין לאכול מבשרה.

ההינדים לעולם לא יהרגו פרה כדי לאכול אותה. הם רואים בפרות כמי שמעניקות להם את רוב צרכיהם. חלב, גבינה, חמאה ועוד. כל המוצרים שההודים מקבלים מהפרה נחשבים בעיניהם סיבה טובה להפוך אותה לקדושה. מסיבה זו החליטו ההינדים שיש לקדש את הפרה, כדי שלא תישחט לאכילה של בשר.

מכאן בא הביטוי "פרה קדושה", שמדבר על דברים שאין לפגוע בהם או לערער על הצדקת קיומם. כך, "לשחוט פרות קדושות" משמעו לעשות דבר שאינו מקובל, משהו שהוא ממש כמו חילול הקודש.

עם זאת, בצד כל הנחמדות אל הפרות שלהם, קדושת הפרות בהודו היא גם בעיה לא קטנה בשביל ההודים. כיוון שאינם רוצים שהפרה תמות בחצר ביתם ותפיל קללה על יושבי הבית, הם משחררים את הפרות הזקנות שאינן נותנות חלב לחופשי.

הפרות הללו משוטטות ברחובות הערים, מלכלכות ולא פעם גורמות לתאונות ונזקים. משום כך נבנים בשנים האחרונות בהודו "בתי אבות" לפרות קדושות וזקנות והן מטופלות יפה, עד יום מותן..


הנה הפרות הקדושות המשוטטות בערי הודו:

http://youtu.be/ziyivXgk7YU


על הפרה הקדושה בהודו (עברית):

http://youtu.be/I_SAOZ7xFxw


סרטון תיעודי על הפרות הקדושות של ההינדים:

https://youtu.be/uJ0ZVXMReBg?long=yes


והנה פרות לידכם:

https://youtu.be/Q_BavaspcFc?qr=yes
ציד
מהי ההיסטוריה של הציד?



בימי קדם, בתקופה הפרהיסטורית, למדו קדמוני האדם שהציד הוא הדרך להשיג בשר. במקום להתחרות עם חיות הטרף על נבלות בעלי החיים ולהסתכן במזון שכבר הרקיב וגורם לכאבים ומחלות, הם למדו לצוד את החיות בעצמם.

בתחילה, הציד נעשה באמצעים פשוטים, כשענפים ומקלות משמשים קבוצת ציידים להכות ולהכניע את החיה הניצודה, או לדחוק אותה על ידי הפחדתה, היישר אל התהום. אחר כך היו יורדים אל גופתה ומבתרים אותה בכדי לאסוף את הבשר.

אבל ציד כזה היה מסוכן, מורכב מאוד וקשה לתיאום בין כל הציידים.

הפתרון הגיע כשלמדו הקדמונים לייצר לעצמם כלי ציד יעילים יותר, שבעזרתם יוכלו לצוד בקבוצות קטנות ואף לבדם. כך גם יכולים היו הגברים להתפצל לצוותי ציד רבים ולהשיג יותר בשר.

הם למדו לייצר ראשי כלי ציד מאבן וקשרו אותם לחניתות, גרזנים ועם המצאת החץ והקשת גם לראשי חיצים. התקופה אכן זכתה לשם "תקופת האבן".

וכך סיפק הציד בתקופת הפרהיסטוריה את עיקר התזונה והביגוד של האדם. בנוסף להם שימשו הפרוות והעורות של בעלי החיים גם לבניית אוהלים, בעוד קרניים ועצמות היו לחומרי גלם מצוינים שמהם יצר האדם הקדמון כלי אוכל ועבודה.

עם המהפכה החקלאית, המהפכה הנאוליתית, החל ביות של בעלי חיים. כשיש לך חיות שאתה מגדל למאכל ולשימוש בעורם, בפרווה ובצמר שלהן, הצורך לצוד להשגת מזון יורד משמעותית.

מצד שני, למי שממשיכים לצוד משמש הביות של בעלי חיים הזדמנות ענקית. בתרבויות שונות מבינים שאפשר לנצל תכונות של בעלי חיים כדי לשפר את הציד. בהדרגה מתחילים להשתמש בבעלי חיים לצורך עזרה בציד. כך הופך העיט למסייע בציד במונגוליה, כלבים מאולפים לסייע בציד באירופה, עופות כמו הקורמורן מסייעים במזרח הרחוק לדיג וכך הלאה.

באירופה של ימי הביניים צדים רק בני משפחות המלוכה והאצולה. באחוזות שלהם ומסביב לארמונותיהם שטחי ציד נרחבים, שבהם צדים הם ומקורביהם, לשירות המשפחה ולסעודות הארמון.

בהמשך האלף השני מפסיק הציד להיות צורך קיומי, אך הוא נמשך. ציידים מקצועיים משפרים את יכולתם לצוד, לומדים להשתמש בכלי נשק משוכללים ומספקים בשר לאצילים. אבל גם בני האצולה ממשיכים לצוד, כסוג של ספורט בו הם מפיגים את השעמום שלהם, שהרי הם אינם צריכים לעבוד, ובמקביל מפגינים את האומץ והיכולות שלהם כציידים.

המנהג הרווח, החל מהמאה ה-19, הוא להציג את שלל הציד על ידי הצבת פוחלצים של חיות מרשימות שצד בעל הבית, או תלייה של ראשים מפוחלצים על הקיר. גם הפרוות והעורות משתמשים לא פעם כשטיחים המדגימים את יכולתו המדהימה של בעל הבית להשתחץ בציד שלו.

וכך, במאה ה-20 יוצאים מתעשרים ועשירים רבים לציד במסעות ספארי באפריקה ובשלל מקומות אקזוטיים בעולם. אין כאן יותר צרכים קיומיים. הציד הוא לשם ההנאה שבציד והכבוד בשלל ובהישגים של הציד העשיר.

הציד הזה מוסיף להכחדת המינים בעולם ומשבש את שרשרת המזון. אבל למי זה אכפת, כשאתה יכול להראות תמונות מופלאות שלך, עם ראש של צבי או רעמה של אריה שצדת במסע הציד האחרון?


ההיסטוריה של הציד מתחילה בקבוצות גדולות התוקפות חיות פרא:

https://youtu.be/QGV3PpGgH5I


המעבר מציד פרימיטיבי לציד עם כלי ציד ראשונים:

https://youtu.be/zAVwqnizKfI


הכנת כלי ציד קדומים עם אבני צור:

https://youtu.be/qqGNE3tQs0Y


ציידים-לקטים מטנזניה שצדים בימינו ממש כמו אז:

https://youtu.be/E_Q5LnNlwZs


כך שיפר סיתות של אבני צור את הציד בתקופת האבן:

https://youtu.be/ucwqR3Pt-LM


בעלי חיים דוגמת העיט צורפו לציד, מה שעד היום נהוג במונגוליה:

https://youtu.be/bNreRZyGVZQ


הציד משתפר ובהדרגה מגיע לציד בעלי חיים ענקיים:

https://youtu.be/2nFdqCr0A1A


וספארי ציד של עשירים במאה ה-20:

https://youtu.be/nlL2VGFAY_k

בשר

הוט דוג
מהם תולדות הנקניקייה?



הוט-דוג או האט-דוג (Hot Dog) באמריקה, "באנגר" באנגליה, או נקניקייה אצלנו, הנקניקייה (Sausage) ידועה כמורשת גרמנית, שהגיעה מגרמניה לאמריקה ויצאה לעולם כולו.

כבר אלפי שנים שלוקחים את שאריות הבשר שנותרו מחיתוך הנתחים היפים ומכניסים אותם למעי בעל החיים.

אבל האמת היא שהמאכל הזה הוא בן אלפי שנים ומגיע, כמו הרבה המצאות בעולם, מסין דווקא. שם, מרגע שהבינו הסינים שמעי של חיה יכול לשמש למילוי ועטיפה לחלקי בשר, הם החלו להכין נקניקיות.

וכך, לפני כ-7,000 שנה, בייתו בסין לראשונה את החזיר, שסיפק להם את הבשר והשומן. הממצאים העתיקים ביותר להכנה של נקניקיות מגיעות משם והחוקרים משערים שמשם נפוץ הרעיון והתפזר ברחבי העולם.

ברומא העתיקה הכינו נקניקיות רבות. אם היום הנקניקיות האיטלקיות נודעות בעיקר בזכות השימוש בזרעי שומר. בספר הבישול של אפיסיוס נמצא מתכון רומי עתיק של נקניקיות, הכולל פלפל שחור, שהיה אז תבלין נדיר ויקר, ביחד עם כמון, עלי סאבורי, פירות יער ורוטב דגים עתיק בשם גארום.

לשמה הלועזי, sausage, היא זכתה מהמילה הלטינית העתיקה למלח. זאת בשל התפקיד החשוב שלה בעבר, כאמצעי לשימור של בשר, על ידי הוספה של מלח, ולאחר מכן ייבוש או יישון שלו.

וורסט בגרמניה, פודינג שחור באנגליה, מורסיה בספרד, בודין נואר בצרפת, סוסג', מרגז' או צ'וריסו - כל אלה רק חלק קטן מהמגוון והטעמים שלה. כל מדינה קראה לה אחרת והכינה אותה באופן מעט שונה, אבל כולן דומות.

בימינו מכינים נקניקיות כמעט בכל מקום בעולם. לשם כך הגיעה הנקניקייה מפרנקפורט שבגרמניה אל ארצות הברית ומשם נפוצה. אמנם היא לא הפכה לסמל ההתפשטות של האמריקנה בעולם, כמו ההמבורגר האמריקאי, אבל עדיין מהווה ה"הוט דוג" את אחד מהמאכלים המבוקשים ביותר בארה"ב ובאירופה והוא כנראה מזון הרחוב האהוב והנגיש ביותר בתבל.


הנה עלילות הנקניקייה (עברית):

https://youtu.be/YRDUSo5x05c


ההיסטוריה המודרנית שלה:

https://youtu.be/7-EsMyX6m4o


חנות הנקניקיות הכי ידועה באמריקה היא זו:

https://youtu.be/kkKcCFCnkTQ


וקרה גם שהנקניקייה הפכה לעניין פוליטי ומדיני (עברית):

https://youtu.be/UVZfu60zKNk
בשר מתורבת
האם בעתיד נאכל בשר מתורבת?



כשרשת מרכולי בריאות בארה"ב גילתה תוויות בשר שגויות על מוצרי תחליף בשר ששיווקה, הם הוסרו במהירות מהמדפים. אבל ההפתעה הגדולה הייתה העובדה שאיש מהצרכנים שקנו את מוצרי ה"בשר" לא הבחין בטעות.

הדבר מדגים את השיפור העצום בטעמים של תחליפי בשר, שאינם בשריים. אבל רבים מהצרכנים מעוניינים בכל זאת באכילת בשר והיו שמחים לוותר על שחיטה של בעלי חיים לשם כך. האם ניתן לגדל בשר תעשייתי?

התשובה היא כבר כן. בשר מתורבת הוא בשר מלאכותי שמגדלים במעבדה, מתאי פרות, תרנגולות וחזירים. זה אינו מזון צמחוני, אבל הוא יכול להפחית את פליטת גזי החממה לעומת גידול חיות אמיתיות. כבר כמה עשורים מנסים את הכיוון המחקרי הזה, אך בשנים האחרונות מצליחים סוף סוף המדענים להגיע לתוצאות ראשונות. שיטות לגידול מלאכותי של בשר דג נעשו בשנות ה-90 כדי לאפשר לאסטרונאוטים בשר שישמש לתזונה בחלל, אבל המיזם לא צלח.

בשנים האחרונות נוסו שיטות גידול בשר חדשות וגודלו בצלחות תרבית עשרות אלפי רצועות שריר מתאי גזע. לאחר שהוכנו להמבורגר הוא נמסר לטעימה וחוות הדעת היו טובות יחסית, במיוחד בהתייחס לעובדה שאין בבשר המתורבת של ההמבורגר הזה שומן.

התקווה היא שהכיוון הזה יציע בעתיד בשר זול ונכון לסביבה. לא רק הדאגה לרווחת בעלי החיים צריכה להוביל לייצור של בשר כזה, אלא גם הצורך במענה לדרישה הגוברת בעולם לבשר והצורך הדחוף בהקטנה של פליטות הפחמן הדו־חמצני והמתאן לאטמוספירה.


הנה קונספט הבשר המתורבת (מתורגם):

https://youtu.be/k-jdYzMWjlo


כך ניתן לייצר בשר מתורבת:

http://youtu.be/gyxPxcE_4to


זו הסיבה שמפתחים אותו (מתורגם):

https://youtu.be/6c-pSSsNdFM


הסבר הייצור המתורבת של הבשר (עברית):

https://youtu.be/LWTAcBAf0Ak


פרסומת למסעדה המבוססת על בשר כזה (ללא מילים):

https://youtu.be/amWRS1gTiOQ


מדפסת המבורגר חליפי מתוצרת הארץ (עברית):

https://youtu.be/--2VB0O7KKs


והבעיות שיוצר הבשר הרגיל לעולם ומדוע משתדלים לייצר במקומו תחליף תעשייתי:

http://youtu.be/gdMQND4TPqM
סופלקי
מה הופך את הסופלקי לפאסט פוד היווני?



הסופלקי, והמדייקים יאמרו סובלקי (souvlaki), הוא מאכל שיפודים המוגש בפיתה ונחשב המזון המהיר של יוון. ביחד עם אחיו הגירוס (), שהוא המקבילה היוונית לשווארמה, הסופלקי הוא אוכל הרחוב היווני הפופולרי ביותר והבחירה הטבעית עבור יוונים ותיירים כאחד.

הסופלאקי היווני, ברבים "סופלאקיה", מורכב מחתיכות קטנות של בשר, בדרך כלל חזיר, אך לעתים בשר עוף או כבש. את הבשר משרים בדרך כלל במרינדה של שמן זית, שום ועשבי תיבול, מה שנותן לו טעם ורוך טעימים. הבשר משופד ונצלה על האש, במנגל עמוס גחלים לוהטות, מה שנקנה לו טעם מעושן וחרוך.

הבשר בסופלקי מוכנס בדרך כלל לפיתה העוטפת בקלות את הבשר והתוספות, ביחד עם עגבניות טריות או רוטב שלהן, בצל וצזיקי, שהוא יוגורט קרמי וחריף, עם חתיכות מלפפון, שום ושמיר.

כמאכל רחוב פופולרי מאוד ביוון הסופלקי נאכל בדרך כלל כארוחת צהריים מהירה ונוחה או כנשנוש, ברגע של רעב ותוך כדי תנועה. במסעדות יווניות נוהגים להגיש אותו לעתים, בתור מנה עיקרית לצד סלט ותפוחי אדמה צלויים.


הנה הסופלקי היווני:

https://youtu.be/I3kGlI5l6zg


הגירוס המבוסס על שווארמה:

https://youtu.be/edB-vqQakzs


וכך מכינים סופלאקי לבד:

https://youtu.be/oMoYxUMJG4c
שניצל
מאיפה בא השניצל הווינאי?



על אף שההונגרים טוענים שהם המציאו את השניצל, השניצל נולד כנראה בוינה, בירת אוסטריה. המקורות שלו באים מהאימפריה הביזנטית וגלגולים רבים הוא יעבור עד שיהפוך לשניצל הוינאי המפורסם בעולם כולו, השניצל הראשון בעולם.

מהמקור שהיה מבוסס על חזה עוף ונולד כאמור בתקופה הביזנטית, לקחו הערבים את המאכל והביאו אותו עם הכיבוש של ספרד על ידי המורים, ערבים מצפון אפריקה. הספרדים קראו לו "סטק א לה סיביליה". מהספרדים העתיקו האיטלקים ומשם עבר המתכון לוינה והתקבע ש"שניצל וינאי" בידי הטבח של גנרל בשם רדצקי.

היהודים שעלו מאוסטריה לארץ החזירו את השניצל לבשר עוף והשניצל הוא מהמאכלים האהובים בישראל.


הנה שניצל וינאי במסעדה:

https://youtu.be/EoRziBFImso


מכאן השניצלים עלו לארץ (עברית):

https://youtu.be/-IDYzdKihUQ


סרטון של איש השניצל:

http://youtu.be/gCoifVykZ9w


ועוד אוכל רחוב וינאי (מתורגם):

https://youtu.be/QlSXmFlxT_k?long=yes


סוס בלגי
מהם הסוסים הבלגיים?



הסוסים הבלגיים (Belgian draft horse) הם סוסי עבודה כבדים, המיועדים למשיכת עגלות משא וציוד חקלאי. הם נחשבים לחיית משק שימושית ואהובה בבלגיה. אבל הסוס הבלגי, ה"ברבן" הוא אחד מגזעי הסוסים החזקים והכבדים ביותר.

שמו של הסטס הבלגי נובע ממקורו בפרובינציית ברבן (Brabant) שבבלגיה. סוסים אלה משתייכים לקבוצת סוסי ה"דראוט" (draught horse) של בריטניה, או סוסי ה"דראפט" (draft horse) מארצות הברית. עד לשנות ה-40 של המאה ה-20 הסוס הבלגי והברבן (Barbant) נחשבו לגזע אחד. אבל במחצית השנייה של המאה ה-20 פיתחו מגדלי הברבן האירופי את הגזע לבעל גוף גדול וכבד משמעותית, מהסוס הבלגי של ארצות הברית, שהוא גבוה וקל ממנו. ועדיין, גם כיום, בתחילת המאה ה-21, נחשב הסוס הבלגי האמריקאי לסוס העבודה הכבד ביותר בארצות הברית.

צבעי הסוס הבלגי הם בדרך כלל בגוון ערמוני ויש להם רעמה וזנב בהירים. משקלו נוטה להיות להתחיל בסביבות טון.

גם בעידן המודרני, בו טרקטורים וציוד ממוכן החליף את בהמות המשא, הסוסים הבלגיים משמשים בלא מעט משקים חקלאיים באירופה, כסוסי עבודה. זאת בעיקר בזכות היכולת יוצאת הדופן שלהם למשוך משאות כבדים.

במקביל הפך המראה המיוחד שלהם, את הסוסים הבלגיים למבוקשים בהופעות סוסים ולרכיבת פנאי. קשה אולי להאמין אבל בבלגיה מתקיים ענף חקלאי של גידול סוסים בלגיים למאכל ותעשיית הבשר שלהם קיימת גם היום.


הנה הסוס הבלגי:

https://youtu.be/gWRscujkPxU


אצל הסייס:

https://youtu.be/1fV5jhzL8rw
מה בבשר המלאכותי יסייע לפתרון משבר האקלים?



החרדה המתמשכת ממשבר האקלים והעלות הסביבתית האדירה של תעשיית הבשר, האחראית ל-15% מפליטת הפחמן העולמית, יוצרים צורך להביט ולפרגן גם לתעשיית הבשר החליפי, זה שאינו מבוסס על בעלי חיים.

בשר צמחי (Plant-Based meat), בשר מהונדס, בשר מודפס ועוד רעיונות מטורפים ופורצי דרך הולכים ומתגבשים ממשהו מעבדתי וחסר טעם למאכלים מדהימים ונוטפי רוטב.

יש אזורים בעולם שהבשר הצמחי כבר מצליח מזמן. בעיקר בשווקים המתפתחים, כמו באסיה, שם מוצרים טבעוניים כמו טופו זמינים כבר מאות שנים והדתות מגדירות לא מעט מהמותר והאסור על השולחן.

תת היבשת של הודו - אני מתכוון אליכם.

יותר ויותר תופסים בעולם שכך לא נוכל עוד זמן רב. גם מי שלא בוחרים בתזונה צמחונית או טבעונית כבר מבינים שהעולם ומשבר האקלים מחייבים אותנו להחליף קו מחשבה, לפחות במה שקשור בבשר.

במדינות וחברות שבשנה שעברה הגישו מיליארדי סטייקים ונתחים אחרים שבושלו על האש ועוד מאכלי בשר רבים, מבינים כיום שהעולם לא יוכל להמשיך ולהאכיל את עצמו בכמויות הענק של הבשר שאליהם התרגל.

בארצות הברית חברת הסטארטאפ ביונד מיט עושה היסטוריה. גם אצלנו יש לא מעט עשייה, מסטארטאפים שמפתחים מוצרים כאלו ועד מסעדות שעושות שיווק מטורף למנות טבעוניות שמרגישות כמו הבשר האמיתי.

ההשקעה הכספית במוצרים חלופיים, כולל "בשר מהצומח" או "בשר שגודל במעבדה", היא אדירה. יש חברות שמשתמשות בטכנולוגיות חדשניות כדי לייצר בשר מהונדס שמגודל במפעל, מתאי בשר אמיתיים. אחרות מייצרות בשר מהצומח ומגיעות להישגים מעולים, שרק הולכים ומתפתחים עוד. יש מומחים שאומרים שלא ירחק היום שהטעם שלהם יהיה טוב מזה של הבשר האמיתי.

חברות אחרות מגדירות מחדש מהו בשר. למשל רידיפיין מיט (ReDefine meat), המשלבת מדפסות תלת ממד למאכלים ומאפשרת הדפסה של בשר בשלל טעמים.

הבשר המלאכותי הוא רק אחד מהז'אנרים של מוצרים שיוצרים ביחד ביוכימאים, טכנולוגי מזון ומדענים מולקולריים, בצירוף של שפים וגדודי טועמים. הם עושים זאת במסגרת חברות המנסות להתבסס בשוק המזון הסביבתי הזה. הנוסחה שלהם היא להציע מוצרים ודרכים לצמצום צריכת הבשר מבלי שהצרכנים יקריבו את הטעמים וההרגלים שהם כה רגילים ומשתוקקים להם.

כמעט אין מי שלא מבין שההשקעה בפיתוח חלבונים חלופיים, בתחליפי בשר ודגים ובבשר המגודל במעבדות היא השקעה בעתיד האנושות. הבעיה העיקרית היא לא מה אוכלים במסעדה אלא מה קונים הביתה. כי השינוי בהרגלי הקניות ושכנוע בני המשפחה להצטרף לזה, היא המשימה הכמעט בלתי אפשרית בעולם המפונק של ימינו.

תעשיית תחליפי המזון מייצרת היום תחליפים כמעט לכל מאכל שיש. בשוק הטבעוני לבדו יש היום מתחליפי ביצים ועד תחליף שרימפס לצד חיקויים בטעם מצוין של בשר טחון, בשר עוף ונקניקיות.

מכאן שאת רמות הצריכה הנוכחיות והמאוד לא ידידותיות לסביבה נפתור למרבה האירוניה רק בעזרתם האדיבה של יצורים כמו פטריות, סלק ובצל, לצד המבורגרים מטופו וקציצות שעועית, שיוכלו לייצר לנו "בשר" כלבבנו.


הנה הבשר המודפס המדהים את העולם (עברית):

https://youtu.be/jzY23aYtC1Q


טעימות של רידיפיין מיט, הבשר המודפס על שלל טעמיו (עברית):

https://youtu.be/YNlA534excY


השווארמה הטבעונית בתל אביב (עברית):

https://youtu.be/F6LXMGe2ns4


מדפסת של המבורגר חליפי מתוצרת הארץ (עברית):

https://youtu.be/--2VB0O7KKs


וההמבורגר הטבעוני (עברית):

https://youtu.be/X-ov7U6XoTk?long=yes
איפה נולד נזיד הצ'ילי קון קרנה?



הוא המאכל הלאומי של טקסס ורבים חושבים שמוצאו ממקסיקו. למעשה, יש על כך ויכוח וטענה שמקורו בכלל בטקסס. אבל למה לקלקל אגדה שבגללה מגישים צ'ילי במקסיקו רק במסעדות לתיירים, כי הם בטוחים שהם הגיעו למולדת המאכל הנהדר הזה?

כך או כך, במערבונים ובצלחות של האקדוחנים במערב הפרוע הוא תפס מקום של כבוד, בכל פעם שהגיבור הגיע מהדרך הארוכה במדבר והתיישב לרגע לאכול מנה חמה של צ'ילי.

עד היום הצ'ילי קון קרנה (Chili con carne), בעברית "פלפלים עם בשר", הוא המאכל הלאומי של מדינת טקסס שבארצות הברית, המדינה המזוהה כל כך עם המערב הפרוע.

לצ'ילי קון קרנה יש גרסאות שונות ומשונות, בפינות שונות של העולם. אבל המתכון הבסיסי והכי מוכר שלו מציע נזיד חריף שעשוי מפלפלי צ'ילי חריפים, בשר, שום, בצל וכמון. נוהגים להכין אותו באופן מסורתי מבשר בקר קצוץ או טחון. יש המוסיפים לו עגבניות, שעועית ועוד מרכיבים מגוונים.

ההיסטוריונים סבורים שלמאכל המקורי אחראים הקונקיסטדורים, הכובשים הספרדים שכבשו את מקסיקו במאה ה-16. ככל הנראה כלל המתכון המקורי בשר שיובש, פלפלי צ'ילי מיובשים, חלב כבשים ומלח. הספרדים נהגו לכתוש את הכל ביחד ולייבש את העיסה בצורה של קוביות מיובשות, שאותן בישלו בסירים כשרצו להכין את הנזיד.

מקור השם הוא בספרדית, בה "צ'ילי" הוא פלפל הצ'ילי החריף ו"קרנה" זה בשר.


הנה הצ'ילי קון קרנה המקסיקני שהקאובויז כל כך אוהבים:

https://youtu.be/bTJLLxqZevA


תולדות הצ'ילי קון קרנה:

https://youtu.be/JkZ_2fjzsSE


וכך מכינים צ'ילי קון קרנה (עברית):

https://youtu.be/7zYa9l4B35E
מהי מנת ה"בשר ושלוש" של אמריקה?



מסעדות "בשר ושלוש" (Meat and Three) הוא סוג של מסעדות אמריקאיות, שמגישות מנות הנקראות כך. אלו מסעדות עממיות, גם בטעם המקומי וגם במחיר העממי, שזוכות להצלחה רבה אצל האמריקאים מהמקומות הקטנים. מקורן של מסעדות ה"בשר ושלוש" הוא ככל הנראה בעיר נאשוויל, בירת מדינת טנסי.

מנות הבשר והשלוש הללו נקראות כך מכיוון שהן מכילות תמיד מנת בשר ו-3 תוספות. הן מוגשות על צלחת גדולה אחת, שהסועד מקבל אל השולחן, ללא תוספות אחרות. מנות אלה נפוצות בעיקר במסעדות הדיינר העממיות של דרום ארצות הברית, מסעדות הדרכים האמריקאיות שאין אמריקאי שלא אכל בהן.

את הבשר למנות הללו ניתן לבחור מתוך מבחר גדול, שיכול להגיע לעשרות סוגי בשרים שונים. את שלושת התוספות שבאות עימו ניתן לבחור מתוך כ-10 סוגים של תוספות. ביניהן יהיו כמעט תמיד תפוחי אדמה, ירקות, מקרוני, גבינה, תירס, שעועית וספגטי.


הנה מסעדה אופיינית עם מנות ה"בשר ושלוש":

https://youtu.be/20dEgta53fc


ודיינר עם מנות "הבשר והשלוש":

https://youtu.be/ZNwyyWrPbe4
מהם בעצם השווארמה והגירוס?



שווארמה (Shawarma), או קבב דונר, היא מאכל בשרי שנוהגים לייצר מנתחי בשר כבש, הודו, עוף או בקר ואצל היוונים מבשר חזיר.

מקור השווארמה הוא מהמטבח הטורקי וזה של המזרח התיכון. השווארמה, בטורקית קבב דונר (döner kebab) וביוונית גירוס, זכו לפופולריות עצומה ברחבי העולם.


#המקור
כיום היא מנה טעימה ופופולרית בכל העולם, אבל במקור השווארמה היא טורקית ושם היא מכונה קבב דונר. כבר מאות שנים שבטורקיה היא אחד ממאכלי הרחוב האייקוניים והאהובים.

השווארמה הטורקית התפתחה משיטות מוקדמות בהן עשו שימוש במטבחי המזרח התיכון. מהם היא גם קיבלה את הטעמים המיוחדים ואת טכניקות ההכנה שלה.

מקור השם "שווארמה" הוא בשפה הטורקית, אבל בעצם זו הצורה הערבית של המילה "צ'ווירמה" (çevirme), שמשמעותה בטורקית סיבוב או להסתובב. כמובן שהשם מתייחס לשיטת הבישול המשמשת לבשר המסתובב. בטורקיה של ימינו, אגב, משתמשים במילה הזו עבור חיה שלמה המשופדת ומסתובבת מעל אש.


#בעולם
עם השנים היא הפכה למאכל רחוב פופולרי במדינות רבות, עם וריאציות והתאמות לטעמים המקומיים. כיום ניתן למצוא דוכני קבב דונר בערים רבות ברחבי העולם, מה שהופך אותו לאחד ממאכלי הרחוב הנגישים ביותר.

את הדונר המקביל לשווארמה מוצאים כיום במדינות רבות, כולל יוון שבה הוא נקרא "גירוס" (Γύρος). הגירוס היווני מורכב משבבים של בשר טלה או חזיר שנחתכים משיפוד בשר גדול ומוגשים עסיסיים במיוחד. כמו הסופלקי היווני, גם הגירוס מוגש על הפיתה הקלוייה היוונית, ביחד עם ירקות וצאזיקי או טחינה.

בשווארמיות בישראל משתמשים בלוחות גריל שמובערים בגז בישול או בבישול חשמלי, בניגוד למדפי הגחלים המסורתיים של פעם. לראש השווארמה התרגלו להוסיף כאן נתחי שומן טעימים אך משמינים במיוחד.

גם בגרמניה הפך קבב הדונר לחלק בלתי נפרד מתרבות המזון המהיר. במקומות רבים יצרו טבחים יצירתיים מנות פיוז'ן ועיבודים מקומיים שונים ומשונים עד מסעירים של המנה המוכרת הזו.

עם שילוב טעמים מענג וטכניקת בישול ייחודית שכבשה את ליבם וחיכם של אנשים ברחבי העולם, הדונר קבב הוכר רשמית ב-2017, על ידי אונסק"ו, כחלק מהמורשת התרבותית של גרמניה.


#ההכנה
את הבשר של השווארמה עורמים על המכשיר המסתובב בצורה אנכית והוא מתבשל באיטיות על ידי החום המוקרן מהפחמים הזוהרים או הלהבות.

זה מאפשר לשכבות החיצוניות שלו להתפרך בעוד החלק הפנימי נשאר רך ועסיסי. תוך כדי הבישול, פורסים את השכבה החיצונית דק והבשר המגולח דק יוצא טעים.

שילוב הטעמים והמרקמים של השווארמה או הדונר יוצר בדרך כלל ארוחה משביעה וטעימה. ההגשה של הדונר היא לרוב בפיתה או בלחם שטוח וחם המכונה לאוואש. הבשר פרוס דק ומוגש עם מגוון תוספות כגון ירקות טריים, חמוצים, עשבי תיבול ורטבים כמו טחינה או יוגורט שום.

כיום נוהגים לשווק גם שווארמה טבעונית, עשויה ממקורות שונים מהצומח - מטופו, פטריות וירקות ויש גם שווארמה עשויה סייטן.


הנה השווארמה בישראל וכמה שהיא פופולרית (עברית):

https://youtu.be/rYTHQL6MpJQ


השווארמה בטורקיה שנקראת דונר:

https://youtu.be/v8PjU66MUc8


הגירוס היווני שהיוונים טוענים שהוא הדרך לגן עדן:

https://youtu.be/OZZzgC8Jssk


להכין לבד בבית שווארמה ביתית (עברית):

https://youtu.be/HLmOHqCwC-0


ועוד אוכל רחוב תורכי (מתורגם):

https://youtu.be/h9gigs3hQP0?long=yes
מה יש בערבות הפמפאס של ארגנטינה?



פמפה, פמפס או פמפאס (Pampas) הוא מישור רחב ידיים בארגנטינה המהווה את מקום המרעה העיקרי עבור העדרים העצומים של הבקר, הצאן והסוסים בה, המסתובבים באופן חופשי במרחבים האדירים המשמשים להם מרעה.

מדובר באזור החקלאי המצוי בעיקר במרכז ארגנטינה וחלקים באורוגוואי ובדרום ברזיל. אלו מישורי ערבה עצומי ממדים, שמשתרעים על פני כ-777 אלף קילומטרים רבועים. הם ירוקי עשב ועתירי אדמה, המניבה יבולים חקלאיים עשירים ומגוונים. חלקים גדולים בפמפאס הם ביצות ואדמות חוליות.

הפמפאס נחשב החבל הגיאוגרפי המשמעותי ביותר בארגנטינה. חיות בו חיות-בר רבות, ביניהם אייל הפאמפאס הנפוץ, כמו גם שועל הפמפס, הננדו וכמה מיני ארמדיל.

בערבות הפמפאס חיים מרבית הגאוצ'וס, הנוהגים את הבקר ומפקחים עליו בשטחי המרעה העצומים והמרכזיים בגידול עדרי הבקר .

הבשר של ארגנטינה נודע בכל העולם באיכותו וארגנטינה מייצאת אותו לכל פינות כדור הארץ.

בתצורות של אזור הפמפס גילה צ'ארלס דארווין את התגליות החשובות שהביאו אותו להציע את עקרון "הברירה הטבעית", החשוב כל כך בתורת האבולוציה.

דארווין מצא כאן מאובנים של בעלי חיים גדולים ומכוסים בשריון. הוא זיהה את דמיונם תארמדילים שחיים באזור גם בימיו. במיוחד הרשים אותו הדמיון של מאובן של גליפטודון (Glyptodon), יונק קדמון וענקי ששמו בעברית מתורגם ל"שן חקוקה".

הוא הבין שהגליפטודון דומה מאוד לארמדילים המודרניים אבל אינו זהה להם. כאן האסימון שלו נפל. החוקר הגאוני הבין שלאורך תקופות ארוכות בנות מיליוני שנים, משתנים מיני בעלי החיים, בתהליך כלשהו שלו הוא יקרא "הברירה הטבעית".


הנה ערבות הפמפאס:

https://youtu.be/PI1FnnQ4_T4


והגאוצ'וס שחיים בפמפס ונוהגים את הבקר:

https://youtu.be/9TWoHUO6Ek0
איך מרק הפו הווייטנאמי מאזן את הגוף אחרי צום הלילה?



מרק פו (PHO soup) ,עם פ' רפויה, F ולא P, הוא המרק הלאומי של וייטנאם. הוא הנוזל שבאמצעותו מאזנים בוויטנאם את הגוף בבוקר.

העניין של הפו, לפי הרעיון של היין והיאנג המקומי, הוא איזון של בוקר לגוף, אחרי שלא אכלנו ושתינו כל הלילה.

למעשה, הווייטנאמים נוהגים לשתות בבוקר לא קפה, אלא נוזל מזין וחם אחר - מרק פו. המרק הזה הוא ארוחה שלמה בקערה.

הפו הוא מרק בשר! - על הבוקר. מדובר במרק שמבוסס על אטריות אורז ובשר בקר או בשר עוף ומרק חם. כשהם אוכלים אותו, הוויטנאמים מוסיפים למרק תיבול כמו שום, לימון, חומץ ויניגר וצ'ילי חריף.

לתפיסתם של המקומיים המרק הזה מאזן את הגוף אחרי צום הלילה. האיזון מצוין בעיניהם, סוג של ארוחה מלאה ומושלמת בקערה אחת, שטוב לפתוח איתה את הבוקר.

הוויטנאמים, אגב, אוכלים את מרק הפו בעזרת מקלות אכילה (ראו בתגית "צ'ופסטיקס") ובלי לגעת בהם תוך כדי אכילה, עם הלשון או השיניים. את הנוזל של המרק הם לוגמים ישירות מהקערה.

בערים הגדולות של וייטנאם, אגב, מוכרים אותו כמאכל רחוב, שהקונים אוכלים, ישובים על גבי שרפרפים קטנים שהונחו על המדרכה.


כך אוכלים מרק פו וייטנאמי:

https://youtu.be/C92m3c7BczM


כך מכינים אותו:

https://youtu.be/9Sg21AHuO4A


הכנה שקטה:

https://youtu.be/3ArSvRALhHk


המרק פו מוכן:

https://youtu.be/kJxA0pk1q-Y
האם מרק עוף אכן מציע אנטיביוטיקה טבעית?



רובנו מסכימים שאין כמו מרק עוף ביתי בימים הגשומים והקרירים של החורף. כשהסערה משתוללת מסביב, מרק עוף מציע לנו את הנחמה המושלמת.

עם לא מעט מזונות הנחשבים לבריאים בזכות תערובות הוויטמינים והמינרלים שמצויים בהם, בכל זאת יש מנה הנחשבת לבעלת השפעה בריאותית טובה יותר מאחרות. מרק העוף.

רבים רואים במרק עוף (Chicken Soup) את הפניצילין היהודי, תרופת הסבתא האולטימטיבית וסוג של אנטיביוטיקה טבעית ועממית. יותר ויותר מחקרים מראים שיש בבירור משהו באמונה העממית הזו.

כבר אצל היפוקרטס, הרופא היווני שנחשב לאבי הרפואה, מוזכרים היתרונות של השימוש במרק צח מעצמות לטיפול בבעיות מעיים. גם הרמב"ם מציין, במאה ה-12, את היכולת של מרק כזה לעכב התפתחות של זיהומים ויראליים בגוף.

מרק העוף נחשב באופן מסורתי כתרופה להתקררות ולעוד מחלות. בנוסף, המרכיבים השונים במרק העוף מסייעים ומקדמים עוד יתרונות בריאותיים שנוגעים לכלל בריאות שלנו.

אז אין ויכוח על השם שיצא למרק העוף של אימא, אבל האם יש לדימוי הזה תמיכה מדעית? - הרי עד לא מזמן היו אנשי המדע ספקנים לגבי התועלת האמיתית שבו. רבים מהם בכלל ייחסו את סגולות המרפא שלו להשפעה פסיכולוגית, משהו כמו נשיקה שמרגיעה כאב, כשאימא או אבא נושקים במקום שקיבלנו בו מכה, או לאפקט הפלצבו הנובע מהתחושה הנעימה שמספק לנו מרק העוף.

ובכן, הגורמים להצטננות הם נגיפים, וירוסים ובכלל לא חיידקים. נראה שלמרק עוף יש דרך מסתורית, או לפחות כזו שאינה מוסברת לחלוטין, להילחם באותם וירוסים. המרק החם הזה מצליח לסייע לפרק את הגודש הידוע שאנו חשים בהצטננות או שפעת.

היום אנו יודעים שהוא תורם לחיזוק מערכת העיכול ולחיזוקה של מערכת החיסון, בה הוא משפר את פעילות התאים הלבנים שנלחמים בזיהומים.

חזקה גם העובדה שהמרק הזה מקל על הסימפטומים של המחלה, על ידי חימום דרכי הנשימה העליונות והקלת קשיי נשימה ושיעול. עם הזמן התגלה יותר מזה - שתיית מרק צח יעילה יותר לזה משתיית מים חמים רגילים.

בנוסף לחמימות של המרק, גם המלח שבו מסוגל לתרום ולהרגיע כאבי גרון. לא מעט מחקרים מראים שיש במרק העוף גם אי אילו תכונות אנטי-דלקתיות, המקילות על הגודש ועל תסמיני התקררות בדלקות בדרכי הנשימה העליונות.

לא נמשיך עם עוד הרבה נתונים, כמו מרכיבי סחוס וקולגן שמתפרקים בעקבות הבישול האיטי, מהעצמות שבמרק אל הנוזל שבו ובכך מסייעים להפחתת דלקת מפרקים ומכאוביה ולשמירה על עצמות חזקות. אותו קולגן, ביחד עם הסיליקה ונוזלי המרק גם שומרים על בריאות העור. גם הג'לטין במרק, שכבת החומר המפורסמת שיושבת על המרק כשהוא יוצא מהמקרר, מעודד גדילה של ציפורניים חזקות וצמיחת שיער בריא.

ומעבר לתכונות הריפוי שלו, מרק העוף גם מספק לגוף החולה נוזלים הכרחיים. למרבית האנשים חסרים נוזלים בחורף, משום שאיננו מרגישים בו צמא כמו בקיץ. הוא גם מתגבר בגופנו את כמות הנתרן והאשלגן. הנתרן מגיע מהעוף שבמרק והאשלגן - מהירקות שנוספו לו ושאנו אוכלים פחות בחורף. ביניהם בולטים גזר, קישואים, בצל, פטרוזיליה, שמיר ודלעת.

אז נראה שסבתא צדקה. ברור עתה שהדימוי שיצא בשנים האחרונות למרק העוף כ"מזון העל החדש" הוא מוצדק, גם אם מעט מוגזם. לפחות נקפיד מעתה לא לזלזל ב"עוף המכובס" ממרק העוף ונדע שהוא תורם לבריאותנו כמעט כמו התרופות שאנו צורכים בזמן מחלה ופסיכולוגית אף יותר. בתיאבון ורק בריאות!


הנה מרק העוף הבריא:

https://youtu.be/DC-NazzsawI


מתכון של מרק העוף (עברית):

https://youtu.be/h8vs-U6ERGM


ויש את המרק התימני, הלא פחות בריא (עברית):

https://youtu.be/YqiTwzBnOEk


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.