מגדלי הלהבה (Flame Towers) הם שלושה מגדלים גבוהים ומיוחדים שנבנו בעיר באקו, בירת אזרבייג'ן. גובהם של המגדלים מתנשא לגבהים שבין 140 ל-190 מטרים וכמו רוב המגדלים המודרניים גם הם מצופים בזכוכית.

אבל המיוחד במגדלי הלהבות של באקו הוא עיצובם המזכיר בצורתו להבות אש של ממש. ביחד עם כ-10,000 גופי תאורת הלד (LED) שפרושים עליהם, משמשים המגדלים בלילה מעין מסכי ענק המקרינים להבות אש, דגלים ודמויות סמליות. מכאן גם שמם 'מגדלי הלהבה'.

מגדלי הלהבות הסימטריים בבאקו הפכו בשנים האחרונות לסמלה של העיר המתחדשת ומסמלים את העושר והשפע שנוצר בה, בזכות שפע הנפט שהתגלה שם, אם כי מרבית תושבי המדינה לא נהנים מכך.


הנה מגדלי הלהבה ה"דולקים" בעיר באקו:

http://youtu.be/DvlHn5nJu4w


האפקטים שניתן להציג בתאורת הלד שעל המגדלים הם רבים מספור:

http://youtu.be/s3nfIZL4XiQ


מראה מרחוק:

http://youtu.be/iMLsbFh0z0E


ומבט מגוגל ארץ:

http://youtu.be/wN-GeLVxThQ

מגדל אל-חמרא (Al Hamra Tower) הוא אחד המגדלים הגבוהים בעולם וגורד השחקים הפיסולי הגבוה בתבל.

בשונה ממרבית מגדלי הענק בעולם, הבנויים מקורות פלדה, אל חמרא בנוי מיציקות בטון בנפח של כמעט 200 אלף מטרים מעוקבים. הבטון הזה הוזרם כבטון נוזלי, לגובה של מאות מטרים, מלמטה ועד לקומות העליונות.

78 קומות יש למגדל המפוסל והיפה הזה שמתנשא לגובה של 412 מטר. המבנה תוכנן כדי להתמודד עם תנאי האקלים הקיצוניים באזור כווית, החל מהטמפרטורות שמגיעות ל-55 מעלות וכלה ברוחות המדבר החזקות והמסוכנות שבאזור. כדי להגן על עצמו מפגעי האקלים, כוסה המגדל כולו בחיפוי אבן, עם 19 אלף אבני חיפוי עשויות גיר, שסופגות את החום ביום ובשעות הלילה משחררות אותו, תוך השארת מרווח קבוע של 10 מילימטר ביניהן, כך שהתרחבות בשעות החום לא תיצור סדקים ותפגע בהן.

מיוחדת בו היא גם הצורה הא-סימטרית והמתפתלת שלו. עבור מתכנניו, משרד האדריכלים העולמי והגדול SOM, עובדה זו הייתה לאתגר הנדסי ותכנוני של ממש, עם הצורך לייצב אותו, מהחשש מאיומי קריסה כתוצאה מאותה א-סימטריות.

כדי ליצור הצללה טבעית עבור השוהים ועובדים במגדל, יצרו הצללה טבעית במשרדים, בשיטה של חיסור חלקים ממגדל רגיל. זה חייב חישובים רבים, שנמשכו חצי שנה, אך אפשרו לייצב את המגדל, על אף המבנה הלא שגרתי שלו.

בגורד השחקים הזה יש שטח של 195 אלף מטרים רבועים למסחר ולמשרדים והוא ניצב על שטח של 18 אלף מ"ר (מטרים רבועים).


הנה מגדל אל-חמרא המצטיין במראה כמו מפוסל:

https://youtu.be/lp8j5UpW8Kc


מגדל אל-חמרא הפיסולי:

https://youtu.be/CYrkwb_9RME


מהאוויר:

https://youtu.be/CVq8AJsU8sU


בלילה:

https://youtu.be/F7ZHibC_fM0


וקפיצת בסיס ממגדל אל-חמרא:

https://youtu.be/EwPIXheX_8I

הסקיי פארק (Sky Park) הוא פרויקט בניה שנבנה בסינגפור ובו נבנתה באוויר טיילת שמזכירה אנייה עצומה, שתחתיתה מרחפת באוויר והיא מונחת מעל שלושה מגדלים בגובה 200 מטר כל אחד. טיילת הסקיי-פארק כוללת בריכה באורך של 150 מטרים והשוחים בה מגיעים עד קצותיה, הנראים כאילו הם מתחברים לשמיים ללא מעקה. כך ניתן להתבונן מתוכה על הנוף, מלמעלה ומתוך המים.

בשלושת המגדלים התמקם מלון ענקי בשם "Bay Sands", שיש בו לא פחות מ-2,500 חדרים וסוויטות פאר, קזינו ענקי, בן מעל 600 שולחנות ו־1,500 מכונות מזל, מרכזי קניות וקניוני ענק ושפע של מסעדות שף, של שמות מפורסמים בענף המטבח העולמי.

למעשה הסקיי פארק היא חלק מפרוייקט גדול יותר שנקרא Marina Bay Sands, עבודה של האדריכל הישראלי הכי מפורסם בעולם, משה ספדיה. במסגרת הפרויקט המלא נבנה לצד המגדלים מבנה לבן, המזכיר פרח לוטוס ענקי, שנראה כאילו הוא צף על פני המים. עלות הפרויקט הזה כולו היא 5.5 מיליארד דולר ו-18 אלף איש בנו אותו במשך 4 שנים.


הנה טיילת הסקיי פארק והבריכה שבראש המבנה:

https://youtu.be/Hs76qhTNmMI


הנה ה"חוף" שבשמיים:

https://youtu.be/cFGr0m66X3Y


ובית המלון במגדלים:

https://youtu.be/H2RyOkgJHx4

פרויקט המגורים "הגבעות המזויפות" (Fake Hills), שנבנה בעיר הסינית בייהאי (Beihai), הוא חלק מאינספור מבני ציבור ומשרדים מונומנטליים שבונה האימפריה החדשה, לצד בנייני מגורים מרשימים שנבנים ברחבי סין.

ה"גבעות המזויפות" נבנה כחיקוי או מחווה אדריכלית לגבעות טבעיות. הוא ניצב על שטח חופי, צר וארוך, על קו האוקיינוס ​​שבעיר החוף הבנויה על שפת מפרץ טונקין.

מאז נפתחו ב-2017 מהווים מבני הגבעות הללו כסוג של אייקון ייחודי ומצטלם היטב, על רקע נוף העיר האפורה יחסית.

"הגבעות המזויפות" (Fake Hills), ממש כמו הספרייה הלבנה של העיר טיאנג'ין, בצפון-מזרח סין, שוק האוכל ברוטרדם ועוד פרויקטים מרשימים - כולם תוכננו במשרד האדריכלים הסיני MVRDV או בשיתופו.

הפרויקט מחבר שני סוגי מבנים, רבי קומות ונמוכי קומות. את שני הסוגים הוא משלב לצורה גלית ומחוברת היוצרת יישות אדריכלית ענקית. התוצאה הוויזואלית מזכירה גבעות מלאכותיות שעולות ויורדות, עם חורים ענקיים שהושארו בו, מאפשרים לראות דרכם את הנוף ומזכירים ציורים מסוימים של דאלי.

בולט כאן גם החיבור של האדריכלים הסיניים לטבע, עם רמזים או מרכיבים אורגניים. זה בולט במיוחד בכל המרחבים שעל "גגות" הגבעות הבנויות הללו, שהם מרחבי פנאי, ספורט ובילוי לשימוש הדיירים.


הנה הגבעות המזויפות שהפכו כבר לסמל העיר בייהאי:

https://youtu.be/xBwqKVlBBic


האייקונים של בייהאי שניצבים על החוף:

https://youtu.be/B3rUMwtU568


לצפייה מרהיבה, הגדילו בטלפון למסך מלא:

https://youtu.be/ZXRPuLbzwXo


האם אלה גבעות אמיתיות שנתנו את ההשראה בסין?

https://youtu.be/mH22EoFH_LA


ומראות מהעיר עצמה:

https://youtu.be/l2r5xo9FvmU?long=yes

"יחידת המגורים" (Unite d'Habitation), מבנה מגורים גדול שנבנה בעיר הצרפתית מרסיי בשנים 1954-1948, הייתה המבנה ה"ברוטליסטי" הראשון של האדריכל המודרניסטי החשוב כל כך, לה קורבוזיה.

הברוטליזם היה סגנון של מבנים עשויי בטון, בהם הושאר אז הבטון חשוף ולא כוסה בחיפויים יקרים. הסגנון התאים אז, כי הוא היה זול ופשוט יותר לבנייה.

האדריכל הצרפתי עתיד להיות מי שיקדם את הסגנון ויהפוך אותו למקובל באדריכלות העולמית של אותם ימים. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס.

אם נשוב לרגע ל"יחידת המגורים" במרסיי, ניכר היה אז שממדיו המונומנטליים של הבניין הזה הם שנתנו אישור תרבותי וכמובן אסתטי לבטון, עד אז חומר בנייה ותו לא, חומר שאיש לא היה מעלה על הדעת להשאירו חשוף ובצבעו המקורי.

הממדים והרושם שיצרה "יחידת המגורים", הם שהעניקו באופן מסוים לבטון את המעמד האסתטי והערך השווה לחומרי הבנייה המסורתיים ששימשו עד אז, חומרים כמו שיש ואבן.

את הצבע העגמומי משהו של הבטון סיפקו במבנה הבטון האדיר מרכיבים בצבעי יסוד. אלה הוכנסו ככל הנראה בהשפעת הרעיונות של אמני ומעצבי קבוצת "דה סטיל" ההולנדית והמשפיעה באותם ימים. המפורסמים מבין חברי הקבוצה, אגב, היו הצייר מונדריאן והאדריכל חריט ריטפלד (ראו בתגית "בית ריטפלד שרדר").

אז אם בתור שלד למבנים גדולים, החליף הבטון את הפלדה, שהייתה יקרה לאחר מלחמת העולם השנייה והמחסור בה היה גדול, הרי שקורבוזיה הכניס אותו למרכז העניינים ויצר אסתטיקה חדשה, מודרניסטית ומקובלת, גם אם היא מעוררת מחלוקת היסטורית ואסתטית בעולם האדריכלות עד היום.


הנה ה-Unite d'Habitation של קורבוזיה:

https://youtu.be/6JI9jZsL2J0


את הצבע סיפקו אלמנטים בצבעי יסוד:

https://youtu.be/VRTCz9xV8z8


ויחידת מגורים דומה שבנה קורבוזיה בברלין:

https://youtu.be/CoTRYhxdw8o

אבסולוט וורלד טאוורס (Absolute World Towers), או מגדלי אבסולוט, הם צמד מגדלים מרשימים ובעלי קימורים שהקנו להם את הכינוי "מרילין מונרו". החיטובים העדינים שמזכירים את רגליה של השחקנית האגדית הפכו את צמד גורדי השחקים למפורסמים בכל העולם.

מגדלי אבסולוט בולטים בקו הנוף של מיסיסוֹגה, הפרבר המתפתח של טורונטו באונטריו שבקנדה. במיוחד למול הבניינים המרובעים הרבים שהשכונה מלאה בהם. הגבוה שבהם מתנשא לגובה 179 מטר, בעוד השני גובהו הוא 161 מטר "בלבד".

מגדלי המגורים הללו נבחרו על ידי מועצת הבניינים הגבוהים והמגורים העירוניים של קנדה לבניינים הגבוהים המוצלחים באמריקה.


הנה מגדלי אבסולוט המכונים "מרילין מונרו":

https://youtu.be/BmZ9c8KmxOM


מבט מפורט:

https://youtu.be/kKjO0VFmRp0


פנים הבניינים והדירות:

https://youtu.be/aO8YBVSlaJc


מצגת וידאו של בנייני מרילין מונרו:

https://youtu.be/XDzMgMkAcZE


וצילום נוסף:

https://youtu.be/vqxAWYuF7kE

מהו בית ה-8 של קופנהגן?


בית ה-8 (The 8 house) או בניין השמונה, הוא אחד מבנייני המגורים הטובים בעולם לחיות בהם. הוא בנוי בצורה של הספרה 8 ומכאן שמו הציורי. יש המכנים אותו "הבניין המאושר".

בית ה-8 הוא בניין שהוא מעין כפר הררי בעיר והאנשים בו הם בהתאם - ידידותיים מהדיירים בבניינים רגילים בקופנהגן וחשים שזכו לגור במקום מיוחד במינו. יש בו מדרכה ארוכה שמובילה מגובה הרחוב ועד לקומה התשיעית, כך שניתן לטייל בו על טיילת ארוכה או לנסוע באופניים עד לקומה העליונה שלו ובחזרה, מבלי לפגוש במדרגות.

האדריכל שתכנן את בית ה-8, ביארקה אינגלס, הצליח ליצור אדריכלות חברתית, בבית שמחבר בין הדיירים שבו. הם מרגישים כקהילה של ממש, מסייעים זה לזה, חיים בטבע ממש, יש להם גג שהוא מעין הר מלאכותי, עם צמחיה מעליו, יש אפילו שירות תמיכה חינמי לתיקונים בבית והתקנות למי שצריך, יש ספר ה-8 שהוא אתר אינטרנט שמקשר ביניהם ועוד.


הנה בית ה-8:

https://youtu.be/-q-e9_KFcoY


ההתחלה:

https://youtu.be/YUlo_YZwvak


ומצגת וידאו של המבנה ועוד אחד של ביארקה:

https://youtu.be/kBK8GaHpglA

פרויקט "דה אינטרלייס" (The Interlace) שנבנה בסינגפור הוא אחד הפתרונות היפים לניכור שבמגדלים המודרניים. במקום לבנות מגדלים מנותקים זה מזה, שאין ביניהם קשר ושמושג הקהילה נעלם בהם מזמן, החליטו המתכננים, משרד בשם OMA, שלא להיכנע לניכור המודרני ולהתמודד איתו. הפתרון שנמצא היה "להשכיב" את 31 המגדלים, כך שכל שישה מגדלים הוצבו כך שביניהם יווצרו חצר גדולה או אזור שכונתי, ממש כמו פעם. המתכננים מכנים את מה שנוצר בכינוי "כפר מאונך", או "כפר ורטיקלי".

המגדלים השוכבים יוצרים מראה מהמם ולחלוטין לא שגרתי, שבמבט ראשון נראה קצת כאילו הורכבו על ידי ילד יצירתי שסידר יפה את הקוביות שלו, בלי קשר למה שנהוג ומקובל.. ואולי כך צריך להביט על האדריכלות המודרנית, במבט קצת ילדותי, יצירתי, קצת מופרע.. במחשבה שניה, כך בדיוק הם עושים את הקסמים שבבניינים רבים המופיעים באאוריקה בתגית "אדריכלות מודרנית".


הנה "המגדלים השוכבים" בסינגפור:

http://youtu.be/Ya69WuHcq8M


מצגת וידאו מקיפה יותר של הכפר המאונך:

http://youtu.be/aSbdSnwsWMs


מבט מהאוויר, מרחפן שהועלה מעל הפרויקט המסקרן בכפר האנכי:

http://youtu.be/O7_H39epKIU


והסבר כיצד נבחר הכפר הבנוי לגובה ל"מבנה השנה של שנת 2015" בפסטיבל האדריכלות העולמי:

http://youtu.be/UogcoxFO884

הביטאט 67, נראית קצת כמו ערימה של קופסאות מגורים, בצורת קופסאות נעליים. מדובר בפרויקט מגורים במונטריאול שבקנדה, שכונת מגורים חדשנית לזמנה, שתוכננה על ידי האדריכל הישראלי-קנדי משה ספדיה ונבנתה לקראת תערוכת אקספו 1967 שנערכה במונטריאול.

זו היתה צורה חדשה לגמרי לתכנון מבנה מגורים ב-1967 והמדהים מכל שספדיה החל בתכנונו של המבנה המהפכני עוד בהיותו סטודנט, בזמן לימודיו באוניברסיטת מקגיל.

הבניין מורכב מאוסף יחידות מגורים טרומיות, שנבנו מבטון מזוין במפעל, הובאו לאתר ושם חוברו ביחד. 158 הקוביות של מתחם המגורים הונחו בצורה שמאפשרת לדיירים תחושה של מרווח, אוויר ואור.

מתחם "הביטאט 67" היה אמור להפוך לראשון מתוך סדרת בניינים, אך הבניה היקרה לא המשיכה מחוסר תקציב.

הבניין עצמו הפך עם השנים יקר מאד, בעיקר בשל הביקוש העצום לגור במבנה מיוחד ואיכותי כזה. רק שנים רבות אחר כך, עם תקציב גדול יותר, הוא הושלם ושופר.


הנה סרטון על תולדות ההביטאט של מונטריאול:

http://youtu.be/yCWZJBsHcQo


מראה הביטאט 67 היום:

http://youtu.be/sYBArlsoe-Y


והמהפכנות של הפתרון שנתן ספדיה הצעיר בגיל 23 לבעיית המגדלים הקובייתיים:

https://youtu.be/Qwbp9T-WS-I?long=yes

בסוף שנות ה-90 ועד שנת 2004 הם היו המגדלים הגבוהים בעולם. היום מגדלי פטרונס (The Petronas Towers) שבקואלה לומפור, בירת מלזיה, הם "סתם" זוג מגדלים מרשימים להפליא. גובהם כ-452 מטרים ויש בכל אחד מהם 88 קומות.

האדריכל שתכנן אותם, סזאר פלי האמריקאי ממוצא ארגנטינאי, עשה זאת בסגנון פוסט-מודרני כדי שיהוו סמל חדשני לקואלה לומפור של המאה ה-21. היופי בהם הוא בשילוב שבין המודרניות מחד ומנגד - המסורת של מלזיה ומוטיבים מהאמנות האיסלמית. אלה באים לידי ביטוי בערבסקות האיסלמיות, במבנה השער שנוצר על ידי המגדלים והגשר שמחבר ביניהם ובצורות הגיאומטריות של המבנים. אלמנטים מודרניים כמו הזכוכית והנירוסטה, שעוטפים את המגדלים, מוסיפים לחיבור המיוחד שבין ישן וחדש, מסורתי ופוסט-מודרני, שמציגים גורדי השחקים הללו. חובבי הקולנוע הקלאסי יזהו שם דימיון למגדלים שהוצגו בסרט "מטרופוליס" משנות ה-30 של המאה הקודמת.

ואגב, אם בכל זאת רוצים לדעת במה הם מצטיינים, מגדלי פטרונס מחזיקים עדיין בשיא עולמי, בתור זוג הבניינים ה"תאומים" הגבוהים בעולם. גם היסודות שלהם הם העמוקים בתבל, 120 מטרים עומקם! - הסיבה היא שייצוב המבנים הללו גם הוא עניין לא פשוט, בגלל סוג הקרקע שבאזור ומשטר הרוחות שמסביב.

ביניהם עובר גם "גשר שמיים", המחבר בין המגדלים בקומות ה-41 וה-42. בנייתו המורכבת הביאה לכך שהוא נבנה על פני האדמה, והונף למיקומו בין המגדלים, כשקשת מצולעת מתחתיו תומכת בו.


הנה מגדלי פטרונס שבקואלה לומפור:

http://youtu.be/vHAGkipBt5U


מה שבתוכם והשילוב שלהם במרחב העירוני:

http://youtu.be/y8s9f8znQdg


הסבר נוסף:

http://youtu.be/0MfneG2aWPg


והמגדלים מלמטה:

http://youtu.be/G9AWQJM1KbM

בניין לוידס (Lloyd building) הוא נקודת ציון ותיקה יחסית בלונדון של ימינו, אייקון לונדוני שנפתח ב-1986 ועדיין מעורר מחלוקת. זהו בניין עתידני, עתיר זכוכית ומתכת, כסוף ברובו ובעל מראה קר ומטאלי, מבנה שחושף החוצה את הצינורות ואת גרמי המדרגות שלו ושומר בתוכו את הרכות ואת עמודי הבטון המעוגלים והיפים שבו.

תכנן את בניין לוידס ריצ'ארד רוג'רס, מהאדריכלים המפורסמים ומכוכבי הארכיטקטורה הגדולים של בריטניה. סגנונו בבניין הזה זכה לתואר "אדריכלות האינסייד אאוט", שכן הוא הוציא אל מחוץ לבניין את כל המערכות שלרוב נמצאות בתוכו - צינורות, תעלות איוורור, מערכות מיזוג, כבלי חשמל, מעליות ועוד.

המחלוקת על מה שהפך אותו לאחד הבניינים המודרניים החשובים בעולם, קשורה בכך שהבניין, שתוכנן עבור חברת הביטוח לוידס בשנות ה-80, הוא המקבילה הלונדונית והאולטרה מודרנית למרכז פומפידו שבפריז. האדריכל ריצ'ארד רוג'רס, מי שהיה שותף גם בעיצוב של מרכז פומפידו, יצירת מופת של סגנון ההייטק באדריכלות, המשיך גם כאן, בלוידס בילדינג, את הקו הסגנוני שבלט שם.

יש הרואים בבניין "שהקרביים שלו בחוץ" יצירת מופת של אדריכלות ההייטק, אחרים המבקרים אותו, טוענים שהוא מזכיר מזקקת נפט שנחתה על לונדון. הטענה היא שהאדריכל כפה על יושבי הבניין את רעיונותיו העיצוביים והחדשניים ולא התחשב מספיק בצרכים של "הדיירים". התומכים לעומתם מדגישים את ההיתרון בהוצאת הקרביים החוצה, למשל, מה שאיפשר יצירת חללים פנימיים גדולים ופתוחים, לאחר שהוצאו המערכות החוצה.

כך או כך, גרמי המדרגות החיצוניים המפורסמים והעיצוב חושף הקרביים שלו, על אף האפקט הוויזואלי המהמם שלהם, הופכים את בית לוידס למבנה שקשה ויקר לתחזק. הוא אכן עובר תחזוקה מתמדת ולא זולה.

מנגד, מדובר בבניין שהפך בקלות לאחד המבנים החשובים מבחינה אדריכלית, בלונדון. עד להופעתו של הגרקין, "בניין המלפפון החמוץ" ששוכן גם הוא בסיטי של לונדון, היה לוידס האייקון המבשר את הבנייה המודרנית ברובע העסקי והעשיר של לונדון. הוא עורר ויכוחים על יופי וכיעור, אבל איש לא התעלם ממנו...


הנה ייחודו של בניין לוידס:

https://youtu.be/Pzpd3oV_czg


על בניין לוידס המרשים:

https://youtu.be/BzFdjRKnR2Y


ומבט אל פנים בניין לוידס:

https://youtu.be/KVmbq8gTRlM

הפרויקט הסיני צ'ונגצ'ינג צ'אוטיאנמן (Chongqing chaotianmen), שתכנן אדריכל-העל הישראלי משה ספדיה בעיר הסינית צ'ונגצ'ינג, הוא מתחם ענק של 10 מיליון מ"ר. זהו מתחם שמיועד לשימוש מעורב של משרדים, מלון, מגורים ומסחר.

הפרויקט מוקם בחיבור בין שני נהרות ענק, יאנגצה וג'יאלינג. הבניה עלתה 3 מיליארד דולר. אבל פרט מעניין הוא שמעל גורדי השחקים נבנה חלק נוסף, שנראה כמו ספינה הפוכה. הקו הזה אינו חדש ביצירותיו של ספדיה והוא יישם אותו גם בפרויקט קודם שתכנן בסינגפור, של מלון ביי סאנדס, עם טיילת השיים והקזינו הגדול בעולם שנמצא בו.

אגב, התכנון הזה גרם לביקורת על ספדיה והאשמה מצד גורמים בסין שגנב רעיונות מ... עצמו. הם התייחסו לפרויקט "ביי סאנדס" שהוא תכנן בסינגפור. האדריכל הנודע התייחס לטענות הללו בביטול. הוא הטעים שלכל אמן יכול להיות קו או מוטיב שחוזרים בעבודות שונות ושאמן לא גונב מעצמו, אלא פועל על פי הקו של עצמו.


הנה תכנון פרויקט צ'ונגצ'ינג צ'אוטיאנמן:

https://youtu.be/e9jit8dhwSE


וההרס שנדרש כדי לבנות את המתחם הגדול:

https://youtu.be/p-R3mvQpCeo

הבית הזה ידוע גם כ"בניין ג'ינג'ר ופרד" (על שם השחקנים הידועים פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס) או כ"בית השיכור", אבל כינויו המקובל הוא "הבית הרוקד". זהו בניין משרדים שנמצא בעיר פראג בצ'כיה ויזם את הקמתו נשיא צ'כיה ואצלב האוול.

המבנה הציורי הזה תוכנן על ידי האדריכל הצ'כי-קרואטי ולאדו מילוניץ' והאדריכל הקנדי-אמריקני פרנק גרי. הוא נבנה על שטח שבו היה מבנה שנהרס על ידי פצצה אמריקנית תועה, בסיומה של מלחמת העולם השנייה.


הנה סרטון של הבית הרוקד בפראג:

http://youtu.be/hlZA8bTvpiw


והנה ההשראה לבניין, צמד הרקדנים ג'ינג'ר ופרד:

http://youtu.be/MsS7B8nyw5Y?t=59s

מגדלי ''בוסקו ורטיקלה'' (Bosco Verticale), בעברית "היער האנכי" הם דוגמה למגדלים המעוררים פליאה, לא בשל גובהם או הפאר שלהם, אלא בגלל שהם הראשונים בעולם שהחזירו את תפארת הגנים התלויים של בבל. מדובר ב"מגדלים חיים" שנבנו בעיר מילנו שבאיטליה ובהם מגדלים הדיירים עצים באוויר. עצים של ממש הגדלים על הבניין.

לא סתם נבחרו מגדלי "בוסקו ורטיקל" (Bosco Verticale) המיוערים שבמילנו לגורדי השחקים הבינלאומיים המצטיינים לשנת 2014. המגדלים שעוצבו על ידי האדריכל האיטלקי סטפאנו בוארי, צוינו כדוגמה מרהיבת לסימביוזה בין אדריכלות וטבע.

במגדלים שמתנשאים לגובה של מעל 100 מטרים, יש מעל אלף מיני צמחים, הותקנו בהם מערכות מים אפורים, שיאפשרו השקיה במי מקלחת וכדומה והם מצוידים במערכות פאנלים סולאריים, לייצור חשמל וחימום המים באמצעות אנרגיית השמש. כך יצרו בהם סביבת מיקרו-אקלים שחוסכת באנרגיה ותורמת לסביבה ולשיקומה האקולוגי ומאפשרת קיום של חיים הרמוניים של אדם וצמחיה זה לצד זה.

יתרון סביבתי נוסף הוא בחיפוי האקוסטי ובהפחתת זיהום הרעש שיובילו העצים והצמחייה שבמרפסות הדירות ביער האנכי הזה. הם גם יסייעו להקטנת זיהום האוויר והאבק בדירות. כמובן שעצים יקטינו גם את השמש הישירה הנכנסת אל הדירות בעונות החמות ויקטינו את הפרעת הרוחות לחיי הדיירים.


הנה העצים ש"ננטעו" על מגדלי "בוסקו ורטיקל":

https://youtu.be/ijdtJDsBNy4


העצים 5 שנים אחרי נטיעתם:

https://youtu.be/XXRu_qMhRbs


המבנים הללו הם חלק משינוי גישה סביבתית במילאנו:

https://youtu.be/yj1CSMEL1nM


מצגת וידאו על מגדלי היער הוורטיקלי:

https://youtu.be/T0xqRj8zGQE


והגנים התלויים של מילאנו מהאוויר:

https://youtu.be/lGefukU8MCc

יחידת המגורים (Housing unit או במקור בצרפתית Unite d'habitation) היה עיקרון עיצובי מודרני בבניית בתי מגורים שהגה בשנות ה-50 אחד האדריכלים החשובים בעולם, לה קורבוזיה. הרעיון המרכזי של האדריכל ב"יחידת המגורים" הוא ליצור בניין אוניברסלי, מבנה שיוכל להתאים לכל אוכלוסיה, בכל מקום בעולם.

ההבטחה של הבניין היתה לארגן את הקהילה מחדש, בתוך מרחב מגורים חדשני באופיו, שגם מתייחס אחרת אל המרחב העירוני. בתכנון הבניין דימה לה קורבוזיה מעין ספינה בלב ים שמציעה לנוסעים בה את כל צרכיהם. הוא תכנן את המבנה כשהוא מוגבה מהקרקע באמצעות עמודים וכולל בתוכו ייעודים שונים לטובת הדיירים, בשאיפה להציע להם את כל הנדרש לקיום חיים שלמים בבניין.

"יחידת המגורים" הוא גם השם שנתן לה קורבוזייה לבניין שהקים בעיר הצרפתית מרסיי. הפרויקט הזה זכה אז בפרסום בינלאומי ובתשומת לב עצומה בעולם.

בשנים הבאות, בעשור האחרון לחייו, הוזמן האדריכל הנודע לבנות בניינים נוספים בהשראת הפרויקט המקורי. נבנו 3 מבנים נוספים בערים הצרפתיות נאנט, בריה ופירמיני ובבירת גרמניה המובסת, ברלין.

הבנייה בברלין הייתה מעניינת במיוחד. בשל הנזק הרב שנגרם לעיר במהלך מלחמת העולם השנייה, ברלין סבלה אז ממחסור חמור בדירות מגורים. לה קורבוזיה תכנן מבנה ענקי שיכיל 557 דירות מגורים. הוא האמין שמבני מגורים חייבים להיות, לפני כל דבר אחר, יעילים וחסכוניים. הבניין בן 17 הקומות היה באורך של 141 מטרים ובגובה של 53 מטרים. בשל מידותיו החליטו לבסוף לבנות אותו ליד האצטדיון האולימפי של ברלין.


הנה יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר ברלין:

https://youtu.be/CoTRYhxdw8o


דירה בפרויקט:

https://youtu.be/VusBebLi1xM


ותכנית יחידה בודדת - דירה ב"יחידת המגורים":

https://youtu.be/3MvYmmAMrSs

דניאל ליבסקינד הוא אדריכל יהודי, מהמובילים בעולם כיום. הוא בנם של ניצולי שואה שנבחר לתכנן את המוזיאון היהודי בברלין, מוזיאון שנחנך בדיוק ביום שבו נחרבו מגדלי התאומים בניו יורק.

12 שנה לאחר מכן, סגר האדריכל המוערך מעגל והשלים את "מגדל החירות". זהו מגדל שמתנשא לגובה 1776 רגל - סמל לשנת הכרזת העצמאות האמריקאית. הוא הפך בכך למגדל הגבוה ביותר בארצות הברית. אבל סגירת המעגל היא לא גובהו או שמו של המגדל אלא העובדה שהוא הוקם על חורבות מגדלי התאומים, שהוחרבו ביום שבו קנה ליבסקינד את עולמו בברלין.

ליבסקינד ידוע כמי שמתכנן בניינים אייקוניים - בניינים שקשה לשכוח והם כה מיוחדים שהם הופכים לעוצרי נשימה. ממגדלי ה"השתקפויות" שבמפרץ קפל, סינגפור ועד ל"מגדל החירות" שבמרכז הסחר העולמי החדש בניו יורק, על מקום נפילת המגדלים התאומים ב-11 בספטמבר 2001.

מצד שני ליבסקינד הוא גם האדריכל המזוהה ביותר עם תכנון של אתרי הנצחה בעולם. המוזיאון היהודי בברלין בנוי אצלו כבניין מלא בסדקים שמסמלים את העבר הקשה של יהודי גרמניה וברלין. במוזיאון המלחמה בדרזדן שבגרמניה למשל, הוא הפליא להוסיף למבנה חמור-הסבר מהמאה ה-19 אגף מודרניסטי שמייצג בעיניו את ההווה הדמוקרטי.


הנה סרטון עם בניינים שתכנן הארכיטקט דניאל ליבסקינד:

http://youtu.be/xLlV3y1r91s


ומגדלי "ההשתקפויות" שתכנן ליבסקינד בסינגפור:

http://youtu.be/0QLISAps2sM