שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה המצביא הג'נטלמן צלאח א-דין?
שמו היה צלאח א-דין (Saladin) ובימי הביניים הוא הביס את הצלבנים והפך את האיסלאם לכוח החזק ביותר במזרח הקדום. רבים רואים בו עד היום סמל מוסלמי מוביל ואת המצביא הגדול בתולדות האיסלאם.
בשנת 1187, בקרב קרני חיטין שבארץ ישראל, סאלאדין (שמו במערב) הכריע את הצלבנים ולקח בשבי את מלכם. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת - ראו בתגית "קרב קרני חיטין". איש לא יכול היה לדעת שמכאן ואילך יביסו המוסלמים את שומרי הארץ הצלבנים, ישתלטו על ארץ הקודש ויהפכו לכוח עולמי.
כל זה בזכותו. כי צלאח א-דין היה מצביא כורדי מבריק ומתוחכם, מגדולי הלוחמים המוסלמים ומי שזכור עד היום כאגדה של ממש. הוא חי בעידן שבו זינק האיסלאם ולא מעט בזכותו הוא הפך לכוח החזק ביותר של המזרח הקדום.
#חייו של מצביא
הוא מתחיל כיוסף בן איוב (Salah al-Din), הידוע לעולם בשם צלאח א-דין, נולד בשנת 1137 למשפחה כורדית בעיר תיכרית (Tikrit) שבעיראק של ימינו. גורלו של הילד הקטן יביא אותו להפוך לאחד המנהיגים המכובדים בהיסטוריה, גם בעיני אויביו הצלבנים ובעולם כולו.
דרכו למנהיגות החלה כאשר הצטרף לצבא של דודו שירכוח (Shirkuh), שהיה מפקד בולט בשירות נור א-דין (Nur ad-Din), שליט דמשק החזק. במהלך מספר מסעות צבאיים למצרים, הצעיר הכורדי הוכיח יכולות יוצאות דופן שהובילו אותו למעמד וויזיר של הח'ליפה הפטמי האחרון.
בשנת 1171, בגיל 34, ביצע צלאח א-דין מהלך נועז שישנה את פני המזרח התיכון. הוא הדיח את השושלת הפטמית השיעית ששלטה במצרים, החזיר את המדינה לחיק הח'ליפות העבאסית הסונית, ובעצם הקים את השושלת האיובית על שמו.
שאיפותיו לא הסתפקו במצרים. אחרי מות פטרונו נור א-דין בשנת 1174, הוא החל בפרויקט האיחוד הגדול שלו - לרכז תחת שלטונו את מצרים, סוריה וחלקים מעיראק. זה היה משחק מדיני מורכב שכלל דיפלומטיה, מלחמה וברית זמנית עם אויבים.
הישג הכתר של צלאח א-דין הגיע בשנת 1187, בקרב קרני חיטין (Hattin) בו הוא הנחיל לצלבנים תבוסה מוחלטת. לאחר 88 שנות שליטה צלבנית הוא כבש את רוב הערים הצלבניות, תוך שהוא משאיר להם רק כמה מאחזים באזור החוף. עם כיבוש ירושלים הקדושה, הוא טיהר את מסגד אל אקצה ואת כיפת הסלע מהסממנים הנוצריים שהוסיפו בהם הצלבנים.
בעבור הצלבנים זה היה אסון גדול. גם בתולדות ירושלים זו תהיה נקודת מפנה של ממש והעיר הקדושה תהיה בשליטה מוסלמית עד המאה ה-20, כשהצבא הבריטי יכבוש אותה, ללא קרב, מידי האימפריה העות'מנית.
#אישיותו
מה שהפך את צלאח א-דין לדמות יוצאת דופן לא היו רק הישגיו הצבאיים. כאשר כבש את ירושלים, הוא לא ביצע טבח בתושבים הנוצרים כפי שעשו הצלבנים 88 שנה קודם לכן, אלא אפשר לרובם לעזוב בבטחה תמורת כופר סביר. הוא אף שחרר בלי תשלום את אלה שלא יכולים היו לשלם.
תכונות אלה זיכו אותו בהערצה גם בקרב הצלבנים עצמם. על אף התנגדותו העיקשת לכוחות הצלבנים, הוא זכה באירופה למוניטין כמצביא חזק הנוהג באבירות.
הכרוניקות הצלבניות מתארות אותו כמנהיג נדיב, צודק וחומל, כאדם דתי הידוע ברוחב ליבו ונטייתו לסלחנות.
למרות שהוא וריצ'רד לב הארי (Richard the Lionheart) התמודדו זה מול זה במהלך המסע הצלבני השלישי, הם מעולם לא נפגשו אישית, אף שהם עקבו בהערכה זה אחרי זה והחליפו מתנות באמצעות שליחים.
גם 300 שנים אחרי, עד למאה ה-14, עוד כתבו באירופה שירים אפיים על ההרפתקאות והמחוות של צלאח א-דין. המשורר המיתולוגי דנטה החשיב אותו לאחת הנשמות הישרות של העולם הפאגאני, עולם עובדי האלילים וגרס שהוא יגיע לעולם הבא. המעניין הוא שצלאח לא היה עובד אלילים והאמין באלוהים - הוא פשוט היה מדת אחרת...
מכל מקום, צלאח א-דין הפך לסמל של המצביא האידיאלי - לוחם אכזרי בקרב אך ג'נטלמן אחרי הניצחון. הוא מת בשנת 1193 בדמשק, בגיל 56, כחצי שנה אחרי שחתם על הסכם יפו (Treaty of Jaffa) עם ריצ'רד לב הארי - הסכם הפסקת אש לשלוש שנים שבדיעבד יסיים את מסע הצלב השלישי.
למוסלמים נתן צלאח א דין במהלך הדורות השראה ומורשתו חיה עד היום. על דגלה של מצרים המודרנית ובסמלי מדינות ערביות נוספות מתנוסס גם היום עיט צלאח א-דין, סמלו של הלוחם והמצביא האגדי.
בעולם המוסלמי רואים בו גיבור שאיחד את האומה ושחרר את ירושלים, סמל למנהיגות אידיאלית. בעיראק נקרא על שמו אחד המחוזות באזור תכרית. בזכות הצלחתו לגרש את הצלבנים, נוהגים גם כיום הפלשתינים לנקוב בשמו של צלאח א-דין כגיבורם וכדמות ההשראה של לוחם אמיץ ודגול.
גם במערב הוא נחשב לדמות היסטורית שהצליחה להיות גם מנהיג מוצלח וגם מנהיג גדול ובעל ערכים מוסריים גבוהים, מה שמוכיח בעיני רבים שאפילו במלחמה ניתן וחשוב לשמור על כבוד האדם.
הנה קיצור סיפורו של סלאח א-דין (עברית):
https://youtu.be/GBdiypL9KPk
כך עצר סאלאדין, צלאח א-דין המפורסם את הצלבנים (עברית):
https://youtu.be/daTskfCs5o0
העימות הגדול שלו מול הצלבנים בפיקודו של ריצ'ארד לב הארי:
https://youtu.be/XQkYcMOzgG0
שחזור קרב קרני חיטים שמתקיים כל שנה בישראל (עברית):
https://youtu.be/4K6zq9-9q0Y
אווירת הקרב ומסביבו - מהשחזור:
https://youtu.be/XtdMdodpRHo
סיפור חייו של צלאח א-דין:
https://youtu.be/07FtlU6xkVk?long=yes
עוד מניצחונו הגדול:
https://youtu.be/ndXuRoJd6hQ?long=yes
ומסעי הצלב מהראשון ועד השלישי - כשצלאח א-דין הוא המנצח הגדול (עברית):
https://youtu.be/Wfo_so5MiwM?long=yes
מי היה מוחמד מייסד האיסלאם?
הנביא מֻחַמַּד הוא מייסד דת האיסלאם. במסורת המוסלמית רואים בו את אחרון הנביאים, מנביאי היהדות ועד אליו. הוא נולד בעיר מכה שבמחוז חיג'אז בשנת 570 לספירה, בחצי האי ערב (סעודיה של היום). בגיל 20 הוא נישא לאלמנה בעלת עסקי מסחר גדולים ואת השיירות שלה הוא החל להנהיג ברחבי המדבר. כשהיה בן 40 התגלה אליו המלאך גבריאל והוא החל להאמין באללה. בהדרגה הוא החל לסחוף מאמינים ולצבור כוח.
מוחמד קרא לדת שהקים "אסלאם" שפירושה "התמסרות לאל". הוא הפך את הכעבה של מכה, מבנה בצורת קובייה שרבים עבדו בו את אליליהם, למקום תפילה לאללה. מלחמות קשוחות התנהלו בין אנשיו לעובדי האלילים והוא איסלם אותם בהמוניהם. גם את שבטי היהודים שבחצי האי הערבי הכניע ואת הנשים והילדים איסלם.
מוחמד עשה הסכם חשוב עם יהודי שבט ח'יבר. לפי ההסכם הובטח שהשלטון המוסלמי יהיה סובלני כלפי היהודים, בעוד הם יכירו בעליונות המוסלמים וישלמו להם מסים מיוחדים. הסדר זה מוחמד ציווה להמשיך גם אחרי מותו והוא חלק מהסיבה שבארצות המוסלמיות חיו היהודים בביטחון יחסי, עד עידן הציונות והמאבק על ארץ ישראל.
הנה יצירת דת האיסלאם בידי מוחמד והקידמה שהוא יביא לעולם (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
סרט ארוך לילדים על מייסד האיסלאם מוחמד והדת שהקים (עברית):
https://youtu.be/qZ2p2LnGO4E?long=yes
ותכנית חינוכית על הנביא המוסלמי (עברית):
https://youtu.be/4_IhwxLd6V4?long=yes
מי המציא את האלגוריתם?
מי היה עבדל חלים, נער הזהב של מצרים?
עבדל חלים חאפז כונה "נער הזהב של הקולנוע המצרי". הוא היה גדול הזמרים של תקופתו והופעותיו היו הגדולות ביותר והתרחשו כמעט תמיד באיצטדיונים ואולמות גדולים.
כבר בילדותו נהג "הזמיר השחום", כמו שכינו אותו, להופיע בחפלות, שמחות שהתקיימו בבתים פרטיים, ובבתי קפה בקהיר.
חאפז הצעיר היה מעריץ נלהב של המלחין הנודע וענק הזמר המצרי מוחמד עבד אל-ווהאב. האחרון זיהה את קולו ואישיותו המוסיקלית והפך אותו לבן טיפוחיו. הוא גם הלחין לו כמה שירים, שהפכו את הצעיר המוכשר לזמר נודע בעצמו.
לחאפז היו מעל 250 שירים, ביניהם "סוואח" ("הנודד"), "אהוואק" ("אוהב אותך") ו"ג'אנה אל האווה" ("אהבה בואי אלינו"). במקביל הוא שיחק בסרטים גדולים שונים, ביניהם הסרט המצרי הצבעוני הראשון משנת 1956 "דלילה" והסרט "החטאים", עם השחקנית הצעירה והיפהפיה מכולן נאדיה לוטפי. אותה, אגב, ההשתתפות בסרט הזה הפכה לכוכבת-על מובילה בשלהי "עידן הזהב" של הקולנוע המצרי.
כשעבד אל חלים מת, הוכה העולם הערבי בהלם. לא רק משום גילו הצעיר, אלא גם ובעיקר בשל תדמיתו הצעירה והיותו מושא החלומות של דור שלם. עם היוודע דבר מותו של עבד אל־חלים חאפז, לקחו את חייהן צעירות ערביות רבות, מעריצות נאמנות שסרבו להיפרד מ"הזמיר השחרחר" שלהן במותו.
הנה השיר "גאנה אל האווה" ("אהבה בואי אלינו") מסרט בו כיכב עבד אל חלים חאפז:
https://youtu.be/Dy8d_bg88ZY
בהופעה חיה - השיר "אהוואק" ("אוהב אותך"):
https://youtu.be/klvHqkr53UA
והשיר "לא טאלומני" ("אל תאשימי אותי"):
https://youtu.be/Gnfvc4cr9uk
מתי כתב אבן חלף אל-מוראדי את "ספר הסודות"?
אִבְּן ח'לף אל-מוראדי (Ibn Khalaf al-Muradi) היה מדען ומהנדס מבריק שפעל בטולדו שבספרד המוסלמית במאה ה-11. הוא היה חלק מתור הזהב של התרבות האנדלוסית, תקופה של פריחה תרבותית, מדעית ואמנותית יוצאת דופן, שהניבה תגליות רבות, המצאות מרתקות, תיעודים רפואיים פורצי דרך וספרות עילית ויצירות אדריכליות מרהיבות.
אל-מוראדי נודע בזכות ספרו "ספר הסודות", בערבית "כתאב אל-אסראר". הספר הוא אחד המקורות החשובים להבנת ההתפתחות הטכנולוגית בעולם המוסלמי של ימי הביניים.
הספר, ששמו המלא הוא "ספר הסודות על תוצאות המחשבות", מהווה עד היום את אחת העדויות הכתובות והמצוירות המוקדמות ביותר שתיעדו ותיארו מכונות עתיקות ומורכבות. זהו כתב יד חשוב במיוחד בתחום ההיסטוריה של המדע והוצג בו ידע רב שמעולם לא נחקר או נחשף לפני כן.
מי שחקר את הספר, תרגם אותו לראשונה בהיסטוריה ופרסם אותו, היה מרכז המחקר Leonardo3. במקום גם שוחזרו המכונות שתיאר אל מוראדי בספר והוצגו לציבור.
בספרו תיעד אל-מוראדי מכונות ומתקנים הידראוליים שהיו בשימוש בתקופתו. התיעוד שלו כולל תיאורים של שעוני מים, ברמות שונות של תחכום וגלגלי שיניים, מכונות להעלאת מים מבארות, שעון שמש נייד ואוניברסלי, מנגנוני השקיה, מכונות מלחמה, צעצועים ומכשירים מכניים קטנים וגדולים ועוד. כולם תוארו כשהם מלווים באיורים שעזרו להבין את אופן פעולתם.
מה שמייחד את עבודתו הוא שהוא לא רק תיאר את המכונות הקיימות, אלא גם הציע רעיונות לשיפורן ולפיתוח מנגנונים חדשים, אותם פרסם בספר הסודות שלו.
חשיבותו להיסטוריה של המדע והטכנולוגיה היא רבה. דרך כתביו אנו לומדים על רמת הידע הטכנולוגי המתקדם שהיה קיים בעולם המוסלמי של ימי הביניים. ספרו שימש השראה למהנדסים וממציאים בדורות הבאים והוא מהווה חלק חשוב בשרשרת המסירה של הידע המדעי והטכנולוגי מהעת העתיקה ועד ימינו.
העולם המוסלמי בתקופתו של אל-מוראדי היה מרכז של חדשנות וידע. בעוד שבאזורים רבים באירופה של ימי הביניים היה הידע המדעי מוגבל יחסית, בערי האסלאם פרחו המדעים והטכנולוגיה. מדענים ומהנדסים כמו אל-מוראדי תרמו תרומה משמעותית להתפתחות הידע האנושי, ועבודתם השפיעה על התפתחות הטכנולוגיה במשך דורות רבים.
למרות חשיבותו ההיסטורית, יש לציין שחלק מהפרטים על חייו ועבודתו של אל-מוראדי אינם ידועים בוודאות מוחלטת. עם זאת, ברור שהוא היה אחד המדענים והמהנדסים החשובים של תקופתו, וכתביו מספקים לנו חלון הצצה נדיר לעולם הטכנולוגי המתקדם של ספרד המוסלמית במאה ה-11.
הנה סיפורו של אל מוראדי וספר הסודות שלו:
https://youtu.be/HDjXXKO0298
על גדולתו של ספר הסודות שכתב - בערבית:
https://youtu.be/1znfJl1f7f8
וסרטון תיעודי על ספר הסודות:
https://youtu.be/TtoQW3J1MMQ?long=yes
מיהו א-זהראווי אבי הכירורגיה המודרנית?
הוא היה מדען ורופא אנדלוסי, שהצטיין במדע הרפואה על ענפיו השונים, מגדולי הרופאים והמנתחים של ימי הביניים ומתואר כ"אבי הכירורגיה המודרנית", עם שיטות ומכשור כירורגי שפיתח ופרסם בעולם כולו.
קראו לו אבו אל-קאסם א-זהראווי (al-Zahrawi), או בשמו המלא אַבּוּ אלְ-קַאסִם חַ'לַף בְּן אלְ-עַבַּאס א-זַּהְרַאוִיּ (Katab a-Tasrif to Man Ajaz An a-Talif).
א-זהראווי עבד, ריפא וניתח בבית החולים בעיר קורדובה. כבר בשנת 1,000 הוא הקדים את זמנו ולימד את גדולי המנתחים אחריו כיצד מנתחים ובאילו כלים להשתמש.
אבי הניתוח המודרני וגאון הרפואה שהוא היה, יכול היה לשמור את הידע שלו לעצמו. אבל הוא ראה בעצמו מדען והעדיף לשתף ולפרסם בקרב עמיתיו את הידע שרכש.
א-זהראווי פרסם את "כתאב א-תסריף למן עג'ז ען א-תאליף" - אנציקלופדיה רפואית בת 33 כרכים לפרקטיקה רפואית. היא כללה את טכניקות הרפואה שביצע ולימד. הופיעו בה לא פחות מ-350 סוגי ניתוחים שונים שתיעד ואת חלקם הוא המציא. הם הוצגו לצד מאות מחקרים, ניסויים והסברים מאוירים של 200 כלי כירורגיה ופריטים חסרי תקדים שהמציא לניתוח. חלקם משמשים בחדרי ניתוח מתקדמים עד היום.
ההשפעה העמוקה שלו על עולם הרפואה בולטת במיוחד בכך שספרו תורגם ללטינית ולשפות אחרות וממנו יצאו ספרי רפואה רבים.
עם הטכניקות והכלים החדשניים שפיתח, חולל מהפכה של ממש בעולם הרפואה החוקר והרופא, שהיה גם מורה דגול, לימד וכתב. לכן, אלה לא רק הערבים, שקוראים לאבו אל-קאסים אבן חלף אלזהראווי "אבו אל-ג'ראהין", כלומר "אבי הניתוח". גם רפואת המערב מלאת הערכה אל האיש ומורשתו, שהשפעתם על רפואת המזרח והמערב היא משמעותית ביותר.
#מורשתו
"כתאב א-תסריף", שנחשבה לאחד הכתבים המפורטים והמקיפים ביותר עד ימיו של א-זהראווי, כיסתה שלל נושאים ותחומי רפואה, כולל רפואה כללית, אורתופדיה, מיילדות וגינקולוגיה, ועד כירורגיה, נוירוכירורגיה, רוקחות ותזונה.
כחלק מהאחריות המקצועית המוטלת על הרופאים, הוא גם הדגיש את החשיבות ביחסים תקינים בין הרופא למטופל ולדאוג לרווחתו. הוא גרס שבכדי לאבחן את החולה בצורה המדויקת ביותר ולטפל בו נכון, חשוב לדעת על מצבו הכללי, עברו הרפואי, לברר את אורח חייו ולבצע מעקב על מצבו במהלך ההחלמה.
הנה גדול מורי הכירורגיה של העת העתיקה:
https://youtu.be/BHpxcQKEl24
סיפורו של המוסלמי שלימד את העולם לנתח:
https://youtu.be/b0UyO18Iy80
על האנציקלופדיה פורצת הדרך של אבי הכירורגיה המודרנית משנת 1000:
https://youtu.be/Pp58pIrNGx8
מצגת וידאו על גדולתו של ראשון המנתחים של העת המודרנית:
https://youtu.be/U9bIgDjKfk0
קטע מסרט בו שחקן מגלם אותו:
https://youtu.be/y8kT2OPtGZY
וסרט תיעודי על האיש והספר:
https://youtu.be/z0Nnn9PoBak?long=yes
מי היה סינאן, גדול אדריכלי האיסלאם?
מימאר סינאן (Mimar Sinan), האדריכל האגדי של האימפריה העות'מנית, הוא ללא ספק אחד מגדולי האדריכלים בתולדות העולם העתיק, אולי הגדול שבהם.
קחו ילד נוצרי (לא ברור אם ממוצא יווני, אלבני או ארמני), שגויס והפך יניצ'ר, חייל בחיל הרגלים המובחר של הסולטן העות'מני (ראו בתגית "יניצ'רים"). במהלך שירותו הצבאי, בעיקר במסעות המלחמה באירופה, הוא התרשם ממבנים עתיקים, בדגש על כנסיות נוצריות ומפוארות, שנזכיר שהן עוצבו מראש כדי להמם את המאמין, תוך המחשת אפסותו של האדם - אל מול גדולת האל.
וכך, כאוטודידקט, מי שלומד באופן עצמאי, סינאן למד על אדריכלות. כעילוי הנדסי הוא התגלה לראשונה, בעת שהצבא הגיע בקרואטיה לנהר שעצר את התקדמותו. כדי לנצח היה על הכוחות לצלוח את הנהר במהירות. סינאן הציע והצליח לבנות גשר בתוך שבועיים והניצחון הושג.
מחייל עות'מני הפך סינאן לארכיטקט צבאי בצבא האימפריה. אבל די מהר קורא לו הסולטן, ששמע על המתכנן המבריק של הגשר, כדי להכיר את סינאן. הסולטן הופך את האדריכל הצבאי הצעיר לאדריכל האימפריה, מי שיהיה למתכנן הרשמי של הסולטנות ואדריכלו הפרטי של הסולטן.
בחייו תכנן ובנה האדריכל הגאוני כ-450 מבני ענק מרשימים. לפחות 150 מהם שרדו עד ימינו. מעבר לפאר הרב שאפיין את תכנוניו של סינאן, הוא גם נהג ליצור מרחבים פנימיים גדולים במיוחד ועדיין מאוחדים. לזכותו גם חשוב לציין את הדקדוק הגיאומטרי והצורני של שאפיין את המבנים שעליהם הוא חתום.
מימאר סינאן הופך בחייו לאגדה ולאחד מגדולי האדריכלים. הוא זוכה לשלל כינויים מעריצים, כמו "מלך הכיפות", על שום הכיפות המושלמות שהוא יוצר למסגדים הרבים והמופלאים שהוא מתכנן. למעשה, הוא מחדש את תכנון הכיפה, כשבמקום הכיפה העתיקה שהייתה נהוגה אלפי שנים על גבי מבנה מרובע, הוא בונה כיפות כחלק מהמבנה המרכזי. אבל סביב הכיפה המרכזית, הראשית, הוא מציב כיפות משניות, כך שהן יתמכו ויחזקו אותה. בכך הוא יצר במסגדים שלו שני חללים, הראשי והמשני - והם בעצם חלל אחד.
מסגד באניה באשי (Banya Bashi Mosque) המרהיב, למשל, הוא מסגד עות'מני חום וצבעוני, הנחשב לאחד המסגדים היפים ביותר באירופה. סינאן מיקם בו קשתות אבן מגולפות ונהדרות, לצד עיטורי קיר מפוארים.
אבל אולי פסגת יצירתו של סינאן היא מסגד סולימאניה (Mosque of Suleyman), המסגד הגדול ביותר באיסטנבול (עם מקום ל-25 אלף מתפללים בו-זמנית) ואחד הסמלים המפורסמים של העיר. אחרי 7 שנים של בנייה, נפתח המסגד העצום, שעד היום קשה שלא להתפעל מהגאוניות של מתכננו. רבים רואים בו המבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית.
הטורקים רואים בסולימאניה את המסגד המרשים בין אינספור המסגדים של בירת טורקיה. אבל זה לא רק גודלו העצום של המסגד שיכול להכיל 25 אלף מתפללים בו-זמנית - סולימאניה נחשב בעיני רבים למבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית.
באופן נדיר מאוד לתקופתו, חי סינאן עד גיל 98. הוא התגורר במתחם מסגד סולימניה. עם מותו הוא נקבר בו, בתוך מאוזוליאום שהוא תכנן בחייו עבור עצמו. קברו של האדריכל הגאון ממוקם בסמוך לחומות של המסגד הנהדר ופסגת יצירתו, בפינה הצפון מערבית של חצר המסגד המרהיב.
עם אדריכלות מיומנת, יצירתית, מושקעת וקפדנית עד הפרטים הקטנים, נתנו סינאן ואומנותו הייחודית השראה לעולם האדריכלות, בדגש על הממלכות המוסלמיות. אפילו הטאג' מהאל שבעיר ההודית אגרא, המבנה היפה ביותר בעולם בעיני רבים, תוכנן ונבנה בהשראתו, עבור השאה ג'אהאן המוסלמי.
הנה סיפורו של מלך האדריכלות במזרח:
https://youtu.be/NoYoUQKtp28
גדולתו:
https://youtu.be/v2nykz5vo28
חייו לילדים:
https://youtu.be/_KiKD6a6AyY
"המאסטר של הגאומטריה":
https://youtu.be/liiD4BwujMU
המסגד הראשון שלו:
https://youtu.be/6Tmxt4sMMoE
מסגד סולימאניה המרהיב באיסטנבול
https://youtu.be/X-8YfvDIaQE
מסגד "בניה באשי" שבבירת בולגריה העיר סופיה:
https://youtu.be/tUnaHiQvlrM
מסגד אל-אקצא בירושלים, עוד יצירה אדריכלית מדהימה:
https://youtu.be/GtD0LNjtMmw?t=12s
סרטון ארוך על האדריכל הדגול של האיסלאם:
https://youtu.be/EbOEf4OHQ5w?long=yes
וסרט תיעודי על גדול אדריכלי האימפריה העות'מנית:
https://youtu.be/f2aokZU3Rqk?long=yes
מה גדולתו של ההיסטוריון הערבי אבן חלדון?
במרחב הרוחני של העולם האסלאמי הימי-ביניימי, זרח כוכבו של אבן חלדון (1332-1406), הוגה רב-תחומי, מהפכני, ששינה את הבנת ותפיסת מדע ההיסטוריה לחלוטין.
גאון מבריק זה, שנולד בטוניס שבצפון אפריקה, יצר מהפכה מחשבתית שהקדימה את זמנה בהבנת תהליכים חברתיים ותרבותיים. כי בניגוד להיסטוריונים בני זמנו שראו בהיסטוריה רצף אירועים מקריים, הוא הציג תפיסה מערכתית וכוללנית.
אבן חלדון ראה בהיסטוריה רקמה חיה של תהליכים חברתיים, כלכליים ותרבותיים המשתנים באופן דינמי. חדשנית במיוחד הייתה אז תאוריית "העסביה" שהגה, בערבית: הסולידריות החברתית. היא הסבירה כיצד קבוצות חברות מתפתחות במעגלים - הן מתחילות בחברה נוודית, הופכות למדינה מאורגנת ומשם מתחילות תהליך של התפוררות ולאחריו התחדשות.
כחוקר רב-תחומי, אבן חלדון חרג הרבה מעבר לגבולות ההיסטוריוגרפיה המסורתית. הוא עסק בגאוגרפיה, כלכלה, דמוגרפיה ופילוסופיה. הוא מהראשונים שחקרו כיצד משפיע האקלים על חברות, דפוסי הגירה, והאופן שבו סביבה מעצבת תרבויות. תובנותיו בתחומים אלו היו כה מתקדמות וחדשניות עד שרבים רואים בו אבי הסוציולוגיה המודרנית.
אחת מהתאוריות המרתקות והמפורסמות ביותר שלו עסקה במנהיגות ובהעברת הכוח השלטוני בין דורות. במילים פשוטות, הניתוח המעניין והתקף כמעט תמיד שלו לגבי מנהיגות הוא שבשלטון ובתי המלוכה "האבא בונה והבן הורס".
כלומר, אבן חלדון הבחין בדפוס מעניין של דעיכת כוח שלטוני - מנהיגים מייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ ומסירות, בעוד בניהם, הגדלים בתנאי רווחה, מאבדים את החספוס והרעב שאפיין את הדור הראשון. הוא תיאר מחזור טבעי שבו דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק.
תאוריית אבן חלדון על מנהיגות ועברתה מדור לדור היא אחת התובנות המרכזיות בספרו המונומנטלי "אל-מוקדמה", "המוקדמה", שהוא מבוא מקיף להיסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה וכלכלה.
בכתביו הוא גם הגדיר דפוס מעניין וחוזר בהעברת כוח שלטוני בין אבות לבנים, דפוס שמשקף את מה שהוא קרא לו "עסביה", שמשמעותו, כאמור, היא סולידריות חברתית.
#עסביה
אבן חלדון הבחין כי לעתים קרובות, בנים של מנהיגים מצליחים נוטים להיות חלשים יותר מאבותיהם. הוא הסביר זאת בכך שהדור השני, שגדל בתנאי רווחה ונוחות, חסר את התכונות החיוניות שאפיינו את האב המייסד - כגון חריצות, משמעת עצמית וכוח רוח.
לדידו, המנהיגים המייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ, מסירות ותושייה. בניהם, שנולדים לתוך פריבילגיות ועושר, מאבדים את החספוס והרעב שהניעו את אביהם. הם נעשים רכים, מפונקים ופחות מוכשרים למאבק ולבנייה.
אם להעמיק יותר אז אבן חלדון ראה בתהליך זה מעין מחזור טבעי: דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק. זוהי תובנה סוציולוגית עמוקה שהקדימה את זמנה, והיום רואים אותה כמעט כחוק היסטורי בהתפתחות של שושלות שלטוניות.
במהלך חייו המרתקים, שירת אבן חלדון בחצרות של שליטים שונים בצפון אפריקה והגיע אפילו לפגישה עם טימור לנג, המנהיג המונגולי החזק. ניסיונו האישי איפשר לו להעשיר את תפיסותיו ההיסטוריות והחברתיות.
מורשתו של אבן חלדון חוצה תרבויות וזמנים. הוגים כמו קארל מרקס מצאו השראה רבה בגישתו החדשנית. הוא היה מדען חברתי שבמקום לראות את ההיסטוריה כרשימת תאריכים ועובדות יבשות, ראה אותה כמערכת חיה ודינמית, כשדבר קשור בדבר.
יכולתו לראות רחוק מעבר לזמנו הפכה את אבן ח'לדון להוגה רב-ממדי שהקדים את תקופתו בהבנת המורכבות האנושית.
הנה סיפורו של איבן חאלדון:
https://youtu.be/DZQ93lTI2vU
מיהו אבי הכלכלה המודרנית? - האם הוא או אדם סמית'?
https://youtu.be/8baR8u-Wf3A
סרטון על חייו של גאון ההיסטוריה המוסלמי:
https://youtu.be/2UwnrZi_bFw?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריון האיסלאמי הגדול:
https://youtu.be/yqvmMFJQtm0?long=yes
מי נקראה "כוכב המזרח"?
הזמרת הכי גדולה בתולדות האומה הערבית הייתה ללא ספק אום כולת'ום. כולת'ום בעלת הקול העמוק שהוכתרה בעבר ונחשבת עד היום כ"קולה של מצרים", הייתה זמרת מצרייה שלא הייתה חשובה ואהובה ממנה.
שיריה הם נכסי צאן ברזל במוסיקה הערבית וגם רבים מהיהודים והעולים ממדינות ערב מעריצים אותה, כשגם ילדיהם ונכדיהם מאזינים וממשיכים להצטרף לשיריה.
בארץ רבים מכירים ואוהבים את שירה הידוע ביותר של אום כולתום "אינתה עומרי" (אתה חיי) - שיר שנמשך חצי שעה. השיר הוא יצירת פאר של לחן, עיבוד ותזמור גאוניים, שכתב לה גדול המוסיקאים של העולם הערבי, מוחמד עבד אל-וואהב. "אינת עומרי" היה לשיר הנמכר ביותר בתולדות המוסיקה הערבית וזכה לביצועים אינספור, מפי כל גדולי המוסיקה הערבית לדורותיהם.
אום כלת'ום עצמה, מי שתזכה להיקרא "כוכב המזרח", גדלה בכפר קטן בדלתא של הנילוס. היא הייתה בת למשפחת "פלאחים", איכרים עניים מהמעמד הנמוך במצרים. לאורך כל הקריירה המפוארת שלה היא לא שכחה מהיכן באה והקפידה לקרוא לעצמה בגאווה "פלאחית" - גם כשהייתה כבר הזמרת הערבייה המפורסמת ביותר בעולם הערבי ובכלל.
מי שהפכה להיות האייקון של המוסיקה הערבית ודמות מכובדת בכל העולם החלה את דרכה ב"חפלות", מסיבות עממיות לאוכלוסיה הכפרית של האזור. בתור ילדה, היא עשתה זאת כשהיא מחופשת לבן. עם השנים הילדה הפכה לנערה ובגיל צעיר היא התפרסמה בכל הכפרים.
כשהתגלתה על ידי מוסיקאים בכירים, עברה משפחתה לקהיר. די מהר היא הייתה לסמל של מצרים החופשית וכונתה בגאווה "הפירמידה הרביעית".
מבחינה מוסיקלית היא הצליחה לחולל שינויים של ממש בהרגלי ההאזנה של המצרים ולגרום להם להאזין ללחנים בסגנון העתיק, ביחד עם שירים פופולאריים שכתבו לה גדולי המלחינים.
אפילו גדול המוסיקאים הערביים, מוחמד עבד אל-וואהב, שהיה היריב העיקרי שלה, נפל בקסמה וכתב לה כמה משיריה הגדולים.
הנה סיפורה של אום כלת'ום (עברית):
https://youtu.be/bzZdGticqoA
גדול שיריה "אתה חיי" ("אינת עומרי"):
https://youtu.be/0na36yCrfXA
על המוסיקה של אום כלת'ום והמלחין מוחמד עבד אל וואהב שאומצה לפיוטים יהודיים:
http://youtu.be/nkNdSKtPnd0
קליפ מרהיב לעיבוד נפלא בסגנון של שירי אום כלת'ום (עברית):
https://youtu.be/avq9_dhd3hs
חלק משיר של אום כולתום (מתורגם):
https://youtu.be/3R5WC0Zsfqk
וכתבה על הקסם שלה שעדיין פועל על מי שעלו לארץ ממדינות ערב (עברית):
https://youtu.be/AXH-8MmFpuo?long=yes
שמו היה צלאח א-דין (Saladin) ובימי הביניים הוא הביס את הצלבנים והפך את האיסלאם לכוח החזק ביותר במזרח הקדום. רבים רואים בו עד היום סמל מוסלמי מוביל ואת המצביא הגדול בתולדות האיסלאם.
בשנת 1187, בקרב קרני חיטין שבארץ ישראל, סאלאדין (שמו במערב) הכריע את הצלבנים ולקח בשבי את מלכם. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת - ראו בתגית "קרב קרני חיטין". איש לא יכול היה לדעת שמכאן ואילך יביסו המוסלמים את שומרי הארץ הצלבנים, ישתלטו על ארץ הקודש ויהפכו לכוח עולמי.
כל זה בזכותו. כי צלאח א-דין היה מצביא כורדי מבריק ומתוחכם, מגדולי הלוחמים המוסלמים ומי שזכור עד היום כאגדה של ממש. הוא חי בעידן שבו זינק האיסלאם ולא מעט בזכותו הוא הפך לכוח החזק ביותר של המזרח הקדום.
#חייו של מצביא
הוא מתחיל כיוסף בן איוב (Salah al-Din), הידוע לעולם בשם צלאח א-דין, נולד בשנת 1137 למשפחה כורדית בעיר תיכרית (Tikrit) שבעיראק של ימינו. גורלו של הילד הקטן יביא אותו להפוך לאחד המנהיגים המכובדים בהיסטוריה, גם בעיני אויביו הצלבנים ובעולם כולו.
דרכו למנהיגות החלה כאשר הצטרף לצבא של דודו שירכוח (Shirkuh), שהיה מפקד בולט בשירות נור א-דין (Nur ad-Din), שליט דמשק החזק. במהלך מספר מסעות צבאיים למצרים, הצעיר הכורדי הוכיח יכולות יוצאות דופן שהובילו אותו למעמד וויזיר של הח'ליפה הפטמי האחרון.
בשנת 1171, בגיל 34, ביצע צלאח א-דין מהלך נועז שישנה את פני המזרח התיכון. הוא הדיח את השושלת הפטמית השיעית ששלטה במצרים, החזיר את המדינה לחיק הח'ליפות העבאסית הסונית, ובעצם הקים את השושלת האיובית על שמו.
שאיפותיו לא הסתפקו במצרים. אחרי מות פטרונו נור א-דין בשנת 1174, הוא החל בפרויקט האיחוד הגדול שלו - לרכז תחת שלטונו את מצרים, סוריה וחלקים מעיראק. זה היה משחק מדיני מורכב שכלל דיפלומטיה, מלחמה וברית זמנית עם אויבים.
הישג הכתר של צלאח א-דין הגיע בשנת 1187, בקרב קרני חיטין (Hattin) בו הוא הנחיל לצלבנים תבוסה מוחלטת. לאחר 88 שנות שליטה צלבנית הוא כבש את רוב הערים הצלבניות, תוך שהוא משאיר להם רק כמה מאחזים באזור החוף. עם כיבוש ירושלים הקדושה, הוא טיהר את מסגד אל אקצה ואת כיפת הסלע מהסממנים הנוצריים שהוסיפו בהם הצלבנים.
בעבור הצלבנים זה היה אסון גדול. גם בתולדות ירושלים זו תהיה נקודת מפנה של ממש והעיר הקדושה תהיה בשליטה מוסלמית עד המאה ה-20, כשהצבא הבריטי יכבוש אותה, ללא קרב, מידי האימפריה העות'מנית.
#אישיותו
מה שהפך את צלאח א-דין לדמות יוצאת דופן לא היו רק הישגיו הצבאיים. כאשר כבש את ירושלים, הוא לא ביצע טבח בתושבים הנוצרים כפי שעשו הצלבנים 88 שנה קודם לכן, אלא אפשר לרובם לעזוב בבטחה תמורת כופר סביר. הוא אף שחרר בלי תשלום את אלה שלא יכולים היו לשלם.
תכונות אלה זיכו אותו בהערצה גם בקרב הצלבנים עצמם. על אף התנגדותו העיקשת לכוחות הצלבנים, הוא זכה באירופה למוניטין כמצביא חזק הנוהג באבירות.
הכרוניקות הצלבניות מתארות אותו כמנהיג נדיב, צודק וחומל, כאדם דתי הידוע ברוחב ליבו ונטייתו לסלחנות.
למרות שהוא וריצ'רד לב הארי (Richard the Lionheart) התמודדו זה מול זה במהלך המסע הצלבני השלישי, הם מעולם לא נפגשו אישית, אף שהם עקבו בהערכה זה אחרי זה והחליפו מתנות באמצעות שליחים.
גם 300 שנים אחרי, עד למאה ה-14, עוד כתבו באירופה שירים אפיים על ההרפתקאות והמחוות של צלאח א-דין. המשורר המיתולוגי דנטה החשיב אותו לאחת הנשמות הישרות של העולם הפאגאני, עולם עובדי האלילים וגרס שהוא יגיע לעולם הבא. המעניין הוא שצלאח לא היה עובד אלילים והאמין באלוהים - הוא פשוט היה מדת אחרת...
מכל מקום, צלאח א-דין הפך לסמל של המצביא האידיאלי - לוחם אכזרי בקרב אך ג'נטלמן אחרי הניצחון. הוא מת בשנת 1193 בדמשק, בגיל 56, כחצי שנה אחרי שחתם על הסכם יפו (Treaty of Jaffa) עם ריצ'רד לב הארי - הסכם הפסקת אש לשלוש שנים שבדיעבד יסיים את מסע הצלב השלישי.
למוסלמים נתן צלאח א דין במהלך הדורות השראה ומורשתו חיה עד היום. על דגלה של מצרים המודרנית ובסמלי מדינות ערביות נוספות מתנוסס גם היום עיט צלאח א-דין, סמלו של הלוחם והמצביא האגדי.
בעולם המוסלמי רואים בו גיבור שאיחד את האומה ושחרר את ירושלים, סמל למנהיגות אידיאלית. בעיראק נקרא על שמו אחד המחוזות באזור תכרית. בזכות הצלחתו לגרש את הצלבנים, נוהגים גם כיום הפלשתינים לנקוב בשמו של צלאח א-דין כגיבורם וכדמות ההשראה של לוחם אמיץ ודגול.
גם במערב הוא נחשב לדמות היסטורית שהצליחה להיות גם מנהיג מוצלח וגם מנהיג גדול ובעל ערכים מוסריים גבוהים, מה שמוכיח בעיני רבים שאפילו במלחמה ניתן וחשוב לשמור על כבוד האדם.
הנה קיצור סיפורו של סלאח א-דין (עברית):
https://youtu.be/GBdiypL9KPk
כך עצר סאלאדין, צלאח א-דין המפורסם את הצלבנים (עברית):
https://youtu.be/daTskfCs5o0
העימות הגדול שלו מול הצלבנים בפיקודו של ריצ'ארד לב הארי:
https://youtu.be/XQkYcMOzgG0
שחזור קרב קרני חיטים שמתקיים כל שנה בישראל (עברית):
https://youtu.be/4K6zq9-9q0Y
אווירת הקרב ומסביבו - מהשחזור:
https://youtu.be/XtdMdodpRHo
סיפור חייו של צלאח א-דין:
https://youtu.be/07FtlU6xkVk?long=yes
עוד מניצחונו הגדול:
https://youtu.be/ndXuRoJd6hQ?long=yes
ומסעי הצלב מהראשון ועד השלישי - כשצלאח א-דין הוא המנצח הגדול (עברית):
https://youtu.be/Wfo_so5MiwM?long=yes
הנביא מֻחַמַּד הוא מייסד דת האיסלאם. במסורת המוסלמית רואים בו את אחרון הנביאים, מנביאי היהדות ועד אליו. הוא נולד בעיר מכה שבמחוז חיג'אז בשנת 570 לספירה, בחצי האי ערב (סעודיה של היום). בגיל 20 הוא נישא לאלמנה בעלת עסקי מסחר גדולים ואת השיירות שלה הוא החל להנהיג ברחבי המדבר. כשהיה בן 40 התגלה אליו המלאך גבריאל והוא החל להאמין באללה. בהדרגה הוא החל לסחוף מאמינים ולצבור כוח.
מוחמד קרא לדת שהקים "אסלאם" שפירושה "התמסרות לאל". הוא הפך את הכעבה של מכה, מבנה בצורת קובייה שרבים עבדו בו את אליליהם, למקום תפילה לאללה. מלחמות קשוחות התנהלו בין אנשיו לעובדי האלילים והוא איסלם אותם בהמוניהם. גם את שבטי היהודים שבחצי האי הערבי הכניע ואת הנשים והילדים איסלם.
מוחמד עשה הסכם חשוב עם יהודי שבט ח'יבר. לפי ההסכם הובטח שהשלטון המוסלמי יהיה סובלני כלפי היהודים, בעוד הם יכירו בעליונות המוסלמים וישלמו להם מסים מיוחדים. הסדר זה מוחמד ציווה להמשיך גם אחרי מותו והוא חלק מהסיבה שבארצות המוסלמיות חיו היהודים בביטחון יחסי, עד עידן הציונות והמאבק על ארץ ישראל.
הנה יצירת דת האיסלאם בידי מוחמד והקידמה שהוא יביא לעולם (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
סרט ארוך לילדים על מייסד האיסלאם מוחמד והדת שהקים (עברית):
https://youtu.be/qZ2p2LnGO4E?long=yes
ותכנית חינוכית על הנביא המוסלמי (עברית):
https://youtu.be/4_IhwxLd6V4?long=yes
מיהו ממציא האלגוריתם?
כל מי שמתחבר היום לאינטרנט ודאי יתעניין לדעת שחוקר ערבי מהמאה ה-9 הוא שהמציא את אחד הכלים החשובים בעידן המחשבים המודרניים של המאה ה-21.
קראו לו מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי (Muhammad ibn Musa al-Khwarizmi) או בקיצור אל-ח'ואריזמי (al-Khwarizmi). שיבוש או פישוט שמו לשפות אירופאיות הפך את אל-ח'ואריזמי לשם "אל-גוריתם", שבימינו הוא כבר מילה אחת והיא "אלגוריתם".
הוא היה אחד מגדולי החוקרים במדע המוקדם. אמנם שפת אימו הייתה פרסית אך עבודתו המדעית נכתבה בערבית, שפת המדע בתקופתו. ספריו המתורגמים ללטינית היו מהמשפיעים והחשובים במדע האירופי וספר האלגברה שכתב היה מספרי הלימוד והמחקר החשובים באוניברסיטאות אירופה עד המאה ה-16.
מתמטיקאי, אסטרונום וגיאוגרף, אל-חואריזמי נולד בשנת 780 בערך בעיר חיווה שבאוזבקיסטן של היום. משם עברה משפחתו להתגורר באזור בגדאד, שם פעל אל-ח'ואריזמי כל חייו ופרסם את רוב כתביו.
אז מי ששיבוש שמו בתרגום ללטינית הפך לאחד המושגים החשובים בתחום המחשב המודרני - מושג האלגוריתם, הוא גם זה שפיתח את תורת האלגברה, עוד מילה שנולדה משיבוש השם של ספרו "חיסאב אל-ג'אבר ואל-מוקאבלה" ("חשבון ההשלמה וההקבלה"). גם כאן הפך "אל ג'אבר" ל"אלגברה".
אל-ח'ואריזמי הוא שהפיץ את השימוש בספרה אפס ותרם בכך תרומה עצומה לשימוש בספרות המוכרות לנו כספרות החשבון. כן, ספרות החשבון שמשמשות אותנו הן הספרות ההודיות-ערביות שהחליפו את הספרות הרומיות העתיקות.
כגיאוגרף פעיל הוא שכלל את מחקריו של תלמי היווני ובהמשך יצר את מפת העולם הראשונה, בעזרת 70 גאוגרפים שעבדו תחתיו.
כאסטרונום חקר אל חואריזמי את האצטרולב ושעון השמש. לאות כבוד קראו על שמו את מכתש "אל-ח'ואריזמי" שעל הירח.
הנה סיפורו של ממציא האלגוריתם:
https://youtu.be/oRkNaF0QvnI
תולדות חייו של חוואריזמי:
https://youtu.be/oyhOlGsDXP8
הוא גם המציא את האלגברה:
https://youtu.be/Ok5BGimzUkg
הרצאת וידאו קצרה על האיש:
https://youtu.be/Ar7CNsJUm58
ודוגמה לאלגוריתם שפותר בעיה של שידוך בין שני צדדים, אלגוריתם השידוך היציב (עברית):
https://youtu.be/-sdjDmS-hCw
כל מי שמתחבר היום לאינטרנט ודאי יתעניין לדעת שחוקר ערבי מהמאה ה-9 הוא שהמציא את אחד הכלים החשובים בעידן המחשבים המודרניים של המאה ה-21.
קראו לו מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי (Muhammad ibn Musa al-Khwarizmi) או בקיצור אל-ח'ואריזמי (al-Khwarizmi). שיבוש או פישוט שמו לשפות אירופאיות הפך את אל-ח'ואריזמי לשם "אל-גוריתם", שבימינו הוא כבר מילה אחת והיא "אלגוריתם".
הוא היה אחד מגדולי החוקרים במדע המוקדם. אמנם שפת אימו הייתה פרסית אך עבודתו המדעית נכתבה בערבית, שפת המדע בתקופתו. ספריו המתורגמים ללטינית היו מהמשפיעים והחשובים במדע האירופי וספר האלגברה שכתב היה מספרי הלימוד והמחקר החשובים באוניברסיטאות אירופה עד המאה ה-16.
מתמטיקאי, אסטרונום וגיאוגרף, אל-חואריזמי נולד בשנת 780 בערך בעיר חיווה שבאוזבקיסטן של היום. משם עברה משפחתו להתגורר באזור בגדאד, שם פעל אל-ח'ואריזמי כל חייו ופרסם את רוב כתביו.
אז מי ששיבוש שמו בתרגום ללטינית הפך לאחד המושגים החשובים בתחום המחשב המודרני - מושג האלגוריתם, הוא גם זה שפיתח את תורת האלגברה, עוד מילה שנולדה משיבוש השם של ספרו "חיסאב אל-ג'אבר ואל-מוקאבלה" ("חשבון ההשלמה וההקבלה"). גם כאן הפך "אל ג'אבר" ל"אלגברה".
אל-ח'ואריזמי הוא שהפיץ את השימוש בספרה אפס ותרם בכך תרומה עצומה לשימוש בספרות המוכרות לנו כספרות החשבון. כן, ספרות החשבון שמשמשות אותנו הן הספרות ההודיות-ערביות שהחליפו את הספרות הרומיות העתיקות.
כגיאוגרף פעיל הוא שכלל את מחקריו של תלמי היווני ובהמשך יצר את מפת העולם הראשונה, בעזרת 70 גאוגרפים שעבדו תחתיו.
כאסטרונום חקר אל חואריזמי את האצטרולב ושעון השמש. לאות כבוד קראו על שמו את מכתש "אל-ח'ואריזמי" שעל הירח.
הנה סיפורו של ממציא האלגוריתם:
https://youtu.be/oRkNaF0QvnI
תולדות חייו של חוואריזמי:
https://youtu.be/oyhOlGsDXP8
הוא גם המציא את האלגברה:
https://youtu.be/Ok5BGimzUkg
הרצאת וידאו קצרה על האיש:
https://youtu.be/Ar7CNsJUm58
ודוגמה לאלגוריתם שפותר בעיה של שידוך בין שני צדדים, אלגוריתם השידוך היציב (עברית):
https://youtu.be/-sdjDmS-hCw
עבדל חלים חאפז כונה "נער הזהב של הקולנוע המצרי". הוא היה גדול הזמרים של תקופתו והופעותיו היו הגדולות ביותר והתרחשו כמעט תמיד באיצטדיונים ואולמות גדולים.
כבר בילדותו נהג "הזמיר השחום", כמו שכינו אותו, להופיע בחפלות, שמחות שהתקיימו בבתים פרטיים, ובבתי קפה בקהיר.
חאפז הצעיר היה מעריץ נלהב של המלחין הנודע וענק הזמר המצרי מוחמד עבד אל-ווהאב. האחרון זיהה את קולו ואישיותו המוסיקלית והפך אותו לבן טיפוחיו. הוא גם הלחין לו כמה שירים, שהפכו את הצעיר המוכשר לזמר נודע בעצמו.
לחאפז היו מעל 250 שירים, ביניהם "סוואח" ("הנודד"), "אהוואק" ("אוהב אותך") ו"ג'אנה אל האווה" ("אהבה בואי אלינו"). במקביל הוא שיחק בסרטים גדולים שונים, ביניהם הסרט המצרי הצבעוני הראשון משנת 1956 "דלילה" והסרט "החטאים", עם השחקנית הצעירה והיפהפיה מכולן נאדיה לוטפי. אותה, אגב, ההשתתפות בסרט הזה הפכה לכוכבת-על מובילה בשלהי "עידן הזהב" של הקולנוע המצרי.
כשעבד אל חלים מת, הוכה העולם הערבי בהלם. לא רק משום גילו הצעיר, אלא גם ובעיקר בשל תדמיתו הצעירה והיותו מושא החלומות של דור שלם. עם היוודע דבר מותו של עבד אל־חלים חאפז, לקחו את חייהן צעירות ערביות רבות, מעריצות נאמנות שסרבו להיפרד מ"הזמיר השחרחר" שלהן במותו.
הנה השיר "גאנה אל האווה" ("אהבה בואי אלינו") מסרט בו כיכב עבד אל חלים חאפז:
https://youtu.be/Dy8d_bg88ZY
בהופעה חיה - השיר "אהוואק" ("אוהב אותך"):
https://youtu.be/klvHqkr53UA
והשיר "לא טאלומני" ("אל תאשימי אותי"):
https://youtu.be/Gnfvc4cr9uk
גדולי העולם הערבי
אִבְּן ח'לף אל-מוראדי (Ibn Khalaf al-Muradi) היה מדען ומהנדס מבריק שפעל בטולדו שבספרד המוסלמית במאה ה-11. הוא היה חלק מתור הזהב של התרבות האנדלוסית, תקופה של פריחה תרבותית, מדעית ואמנותית יוצאת דופן, שהניבה תגליות רבות, המצאות מרתקות, תיעודים רפואיים פורצי דרך וספרות עילית ויצירות אדריכליות מרהיבות.
אל-מוראדי נודע בזכות ספרו "ספר הסודות", בערבית "כתאב אל-אסראר". הספר הוא אחד המקורות החשובים להבנת ההתפתחות הטכנולוגית בעולם המוסלמי של ימי הביניים.
הספר, ששמו המלא הוא "ספר הסודות על תוצאות המחשבות", מהווה עד היום את אחת העדויות הכתובות והמצוירות המוקדמות ביותר שתיעדו ותיארו מכונות עתיקות ומורכבות. זהו כתב יד חשוב במיוחד בתחום ההיסטוריה של המדע והוצג בו ידע רב שמעולם לא נחקר או נחשף לפני כן.
מי שחקר את הספר, תרגם אותו לראשונה בהיסטוריה ופרסם אותו, היה מרכז המחקר Leonardo3. במקום גם שוחזרו המכונות שתיאר אל מוראדי בספר והוצגו לציבור.
בספרו תיעד אל-מוראדי מכונות ומתקנים הידראוליים שהיו בשימוש בתקופתו. התיעוד שלו כולל תיאורים של שעוני מים, ברמות שונות של תחכום וגלגלי שיניים, מכונות להעלאת מים מבארות, שעון שמש נייד ואוניברסלי, מנגנוני השקיה, מכונות מלחמה, צעצועים ומכשירים מכניים קטנים וגדולים ועוד. כולם תוארו כשהם מלווים באיורים שעזרו להבין את אופן פעולתם.
מה שמייחד את עבודתו הוא שהוא לא רק תיאר את המכונות הקיימות, אלא גם הציע רעיונות לשיפורן ולפיתוח מנגנונים חדשים, אותם פרסם בספר הסודות שלו.
חשיבותו להיסטוריה של המדע והטכנולוגיה היא רבה. דרך כתביו אנו לומדים על רמת הידע הטכנולוגי המתקדם שהיה קיים בעולם המוסלמי של ימי הביניים. ספרו שימש השראה למהנדסים וממציאים בדורות הבאים והוא מהווה חלק חשוב בשרשרת המסירה של הידע המדעי והטכנולוגי מהעת העתיקה ועד ימינו.
העולם המוסלמי בתקופתו של אל-מוראדי היה מרכז של חדשנות וידע. בעוד שבאזורים רבים באירופה של ימי הביניים היה הידע המדעי מוגבל יחסית, בערי האסלאם פרחו המדעים והטכנולוגיה. מדענים ומהנדסים כמו אל-מוראדי תרמו תרומה משמעותית להתפתחות הידע האנושי, ועבודתם השפיעה על התפתחות הטכנולוגיה במשך דורות רבים.
למרות חשיבותו ההיסטורית, יש לציין שחלק מהפרטים על חייו ועבודתו של אל-מוראדי אינם ידועים בוודאות מוחלטת. עם זאת, ברור שהוא היה אחד המדענים והמהנדסים החשובים של תקופתו, וכתביו מספקים לנו חלון הצצה נדיר לעולם הטכנולוגי המתקדם של ספרד המוסלמית במאה ה-11.
הנה סיפורו של אל מוראדי וספר הסודות שלו:
https://youtu.be/HDjXXKO0298
על גדולתו של ספר הסודות שכתב - בערבית:
https://youtu.be/1znfJl1f7f8
וסרטון תיעודי על ספר הסודות:
https://youtu.be/TtoQW3J1MMQ?long=yes
הוא היה מדען ורופא אנדלוסי, שהצטיין במדע הרפואה על ענפיו השונים, מגדולי הרופאים והמנתחים של ימי הביניים ומתואר כ"אבי הכירורגיה המודרנית", עם שיטות ומכשור כירורגי שפיתח ופרסם בעולם כולו.
קראו לו אבו אל-קאסם א-זהראווי (al-Zahrawi), או בשמו המלא אַבּוּ אלְ-קַאסִם חַ'לַף בְּן אלְ-עַבַּאס א-זַּהְרַאוִיּ (Katab a-Tasrif to Man Ajaz An a-Talif).
א-זהראווי עבד, ריפא וניתח בבית החולים בעיר קורדובה. כבר בשנת 1,000 הוא הקדים את זמנו ולימד את גדולי המנתחים אחריו כיצד מנתחים ובאילו כלים להשתמש.
אבי הניתוח המודרני וגאון הרפואה שהוא היה, יכול היה לשמור את הידע שלו לעצמו. אבל הוא ראה בעצמו מדען והעדיף לשתף ולפרסם בקרב עמיתיו את הידע שרכש.
א-זהראווי פרסם את "כתאב א-תסריף למן עג'ז ען א-תאליף" - אנציקלופדיה רפואית בת 33 כרכים לפרקטיקה רפואית. היא כללה את טכניקות הרפואה שביצע ולימד. הופיעו בה לא פחות מ-350 סוגי ניתוחים שונים שתיעד ואת חלקם הוא המציא. הם הוצגו לצד מאות מחקרים, ניסויים והסברים מאוירים של 200 כלי כירורגיה ופריטים חסרי תקדים שהמציא לניתוח. חלקם משמשים בחדרי ניתוח מתקדמים עד היום.
ההשפעה העמוקה שלו על עולם הרפואה בולטת במיוחד בכך שספרו תורגם ללטינית ולשפות אחרות וממנו יצאו ספרי רפואה רבים.
עם הטכניקות והכלים החדשניים שפיתח, חולל מהפכה של ממש בעולם הרפואה החוקר והרופא, שהיה גם מורה דגול, לימד וכתב. לכן, אלה לא רק הערבים, שקוראים לאבו אל-קאסים אבן חלף אלזהראווי "אבו אל-ג'ראהין", כלומר "אבי הניתוח". גם רפואת המערב מלאת הערכה אל האיש ומורשתו, שהשפעתם על רפואת המזרח והמערב היא משמעותית ביותר.
#מורשתו
"כתאב א-תסריף", שנחשבה לאחד הכתבים המפורטים והמקיפים ביותר עד ימיו של א-זהראווי, כיסתה שלל נושאים ותחומי רפואה, כולל רפואה כללית, אורתופדיה, מיילדות וגינקולוגיה, ועד כירורגיה, נוירוכירורגיה, רוקחות ותזונה.
כחלק מהאחריות המקצועית המוטלת על הרופאים, הוא גם הדגיש את החשיבות ביחסים תקינים בין הרופא למטופל ולדאוג לרווחתו. הוא גרס שבכדי לאבחן את החולה בצורה המדויקת ביותר ולטפל בו נכון, חשוב לדעת על מצבו הכללי, עברו הרפואי, לברר את אורח חייו ולבצע מעקב על מצבו במהלך ההחלמה.
הנה גדול מורי הכירורגיה של העת העתיקה:
https://youtu.be/BHpxcQKEl24
סיפורו של המוסלמי שלימד את העולם לנתח:
https://youtu.be/b0UyO18Iy80
על האנציקלופדיה פורצת הדרך של אבי הכירורגיה המודרנית משנת 1000:
https://youtu.be/Pp58pIrNGx8
מצגת וידאו על גדולתו של ראשון המנתחים של העת המודרנית:
https://youtu.be/U9bIgDjKfk0
קטע מסרט בו שחקן מגלם אותו:
https://youtu.be/y8kT2OPtGZY
וסרט תיעודי על האיש והספר:
https://youtu.be/z0Nnn9PoBak?long=yes
מימאר סינאן (Mimar Sinan), האדריכל האגדי של האימפריה העות'מנית, הוא ללא ספק אחד מגדולי האדריכלים בתולדות העולם העתיק, אולי הגדול שבהם.
קחו ילד נוצרי (לא ברור אם ממוצא יווני, אלבני או ארמני), שגויס והפך יניצ'ר, חייל בחיל הרגלים המובחר של הסולטן העות'מני (ראו בתגית "יניצ'רים"). במהלך שירותו הצבאי, בעיקר במסעות המלחמה באירופה, הוא התרשם ממבנים עתיקים, בדגש על כנסיות נוצריות ומפוארות, שנזכיר שהן עוצבו מראש כדי להמם את המאמין, תוך המחשת אפסותו של האדם - אל מול גדולת האל.
וכך, כאוטודידקט, מי שלומד באופן עצמאי, סינאן למד על אדריכלות. כעילוי הנדסי הוא התגלה לראשונה, בעת שהצבא הגיע בקרואטיה לנהר שעצר את התקדמותו. כדי לנצח היה על הכוחות לצלוח את הנהר במהירות. סינאן הציע והצליח לבנות גשר בתוך שבועיים והניצחון הושג.
מחייל עות'מני הפך סינאן לארכיטקט צבאי בצבא האימפריה. אבל די מהר קורא לו הסולטן, ששמע על המתכנן המבריק של הגשר, כדי להכיר את סינאן. הסולטן הופך את האדריכל הצבאי הצעיר לאדריכל האימפריה, מי שיהיה למתכנן הרשמי של הסולטנות ואדריכלו הפרטי של הסולטן.
בחייו תכנן ובנה האדריכל הגאוני כ-450 מבני ענק מרשימים. לפחות 150 מהם שרדו עד ימינו. מעבר לפאר הרב שאפיין את תכנוניו של סינאן, הוא גם נהג ליצור מרחבים פנימיים גדולים במיוחד ועדיין מאוחדים. לזכותו גם חשוב לציין את הדקדוק הגיאומטרי והצורני של שאפיין את המבנים שעליהם הוא חתום.
מימאר סינאן הופך בחייו לאגדה ולאחד מגדולי האדריכלים. הוא זוכה לשלל כינויים מעריצים, כמו "מלך הכיפות", על שום הכיפות המושלמות שהוא יוצר למסגדים הרבים והמופלאים שהוא מתכנן. למעשה, הוא מחדש את תכנון הכיפה, כשבמקום הכיפה העתיקה שהייתה נהוגה אלפי שנים על גבי מבנה מרובע, הוא בונה כיפות כחלק מהמבנה המרכזי. אבל סביב הכיפה המרכזית, הראשית, הוא מציב כיפות משניות, כך שהן יתמכו ויחזקו אותה. בכך הוא יצר במסגדים שלו שני חללים, הראשי והמשני - והם בעצם חלל אחד.
מסגד באניה באשי (Banya Bashi Mosque) המרהיב, למשל, הוא מסגד עות'מני חום וצבעוני, הנחשב לאחד המסגדים היפים ביותר באירופה. סינאן מיקם בו קשתות אבן מגולפות ונהדרות, לצד עיטורי קיר מפוארים.
אבל אולי פסגת יצירתו של סינאן היא מסגד סולימאניה (Mosque of Suleyman), המסגד הגדול ביותר באיסטנבול (עם מקום ל-25 אלף מתפללים בו-זמנית) ואחד הסמלים המפורסמים של העיר. אחרי 7 שנים של בנייה, נפתח המסגד העצום, שעד היום קשה שלא להתפעל מהגאוניות של מתכננו. רבים רואים בו המבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית.
הטורקים רואים בסולימאניה את המסגד המרשים בין אינספור המסגדים של בירת טורקיה. אבל זה לא רק גודלו העצום של המסגד שיכול להכיל 25 אלף מתפללים בו-זמנית - סולימאניה נחשב בעיני רבים למבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית.
באופן נדיר מאוד לתקופתו, חי סינאן עד גיל 98. הוא התגורר במתחם מסגד סולימניה. עם מותו הוא נקבר בו, בתוך מאוזוליאום שהוא תכנן בחייו עבור עצמו. קברו של האדריכל הגאון ממוקם בסמוך לחומות של המסגד הנהדר ופסגת יצירתו, בפינה הצפון מערבית של חצר המסגד המרהיב.
עם אדריכלות מיומנת, יצירתית, מושקעת וקפדנית עד הפרטים הקטנים, נתנו סינאן ואומנותו הייחודית השראה לעולם האדריכלות, בדגש על הממלכות המוסלמיות. אפילו הטאג' מהאל שבעיר ההודית אגרא, המבנה היפה ביותר בעולם בעיני רבים, תוכנן ונבנה בהשראתו, עבור השאה ג'אהאן המוסלמי.
הנה סיפורו של מלך האדריכלות במזרח:
https://youtu.be/NoYoUQKtp28
גדולתו:
https://youtu.be/v2nykz5vo28
חייו לילדים:
https://youtu.be/_KiKD6a6AyY
"המאסטר של הגאומטריה":
https://youtu.be/liiD4BwujMU
המסגד הראשון שלו:
https://youtu.be/6Tmxt4sMMoE
מסגד סולימאניה המרהיב באיסטנבול
https://youtu.be/X-8YfvDIaQE
מסגד "בניה באשי" שבבירת בולגריה העיר סופיה:
https://youtu.be/tUnaHiQvlrM
מסגד אל-אקצא בירושלים, עוד יצירה אדריכלית מדהימה:
https://youtu.be/GtD0LNjtMmw?t=12s
סרטון ארוך על האדריכל הדגול של האיסלאם:
https://youtu.be/EbOEf4OHQ5w?long=yes
וסרט תיעודי על גדול אדריכלי האימפריה העות'מנית:
https://youtu.be/f2aokZU3Rqk?long=yes
במרחב הרוחני של העולם האסלאמי הימי-ביניימי, זרח כוכבו של אבן חלדון (1332-1406), הוגה רב-תחומי, מהפכני, ששינה את הבנת ותפיסת מדע ההיסטוריה לחלוטין.
גאון מבריק זה, שנולד בטוניס שבצפון אפריקה, יצר מהפכה מחשבתית שהקדימה את זמנה בהבנת תהליכים חברתיים ותרבותיים. כי בניגוד להיסטוריונים בני זמנו שראו בהיסטוריה רצף אירועים מקריים, הוא הציג תפיסה מערכתית וכוללנית.
אבן חלדון ראה בהיסטוריה רקמה חיה של תהליכים חברתיים, כלכליים ותרבותיים המשתנים באופן דינמי. חדשנית במיוחד הייתה אז תאוריית "העסביה" שהגה, בערבית: הסולידריות החברתית. היא הסבירה כיצד קבוצות חברות מתפתחות במעגלים - הן מתחילות בחברה נוודית, הופכות למדינה מאורגנת ומשם מתחילות תהליך של התפוררות ולאחריו התחדשות.
כחוקר רב-תחומי, אבן חלדון חרג הרבה מעבר לגבולות ההיסטוריוגרפיה המסורתית. הוא עסק בגאוגרפיה, כלכלה, דמוגרפיה ופילוסופיה. הוא מהראשונים שחקרו כיצד משפיע האקלים על חברות, דפוסי הגירה, והאופן שבו סביבה מעצבת תרבויות. תובנותיו בתחומים אלו היו כה מתקדמות וחדשניות עד שרבים רואים בו אבי הסוציולוגיה המודרנית.
אחת מהתאוריות המרתקות והמפורסמות ביותר שלו עסקה במנהיגות ובהעברת הכוח השלטוני בין דורות. במילים פשוטות, הניתוח המעניין והתקף כמעט תמיד שלו לגבי מנהיגות הוא שבשלטון ובתי המלוכה "האבא בונה והבן הורס".
כלומר, אבן חלדון הבחין בדפוס מעניין של דעיכת כוח שלטוני - מנהיגים מייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ ומסירות, בעוד בניהם, הגדלים בתנאי רווחה, מאבדים את החספוס והרעב שאפיין את הדור הראשון. הוא תיאר מחזור טבעי שבו דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק.
תאוריית אבן חלדון על מנהיגות ועברתה מדור לדור היא אחת התובנות המרכזיות בספרו המונומנטלי "אל-מוקדמה", "המוקדמה", שהוא מבוא מקיף להיסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה וכלכלה.
בכתביו הוא גם הגדיר דפוס מעניין וחוזר בהעברת כוח שלטוני בין אבות לבנים, דפוס שמשקף את מה שהוא קרא לו "עסביה", שמשמעותו, כאמור, היא סולידריות חברתית.
#עסביה
אבן חלדון הבחין כי לעתים קרובות, בנים של מנהיגים מצליחים נוטים להיות חלשים יותר מאבותיהם. הוא הסביר זאת בכך שהדור השני, שגדל בתנאי רווחה ונוחות, חסר את התכונות החיוניות שאפיינו את האב המייסד - כגון חריצות, משמעת עצמית וכוח רוח.
לדידו, המנהיגים המייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ, מסירות ותושייה. בניהם, שנולדים לתוך פריבילגיות ועושר, מאבדים את החספוס והרעב שהניעו את אביהם. הם נעשים רכים, מפונקים ופחות מוכשרים למאבק ולבנייה.
אם להעמיק יותר אז אבן חלדון ראה בתהליך זה מעין מחזור טבעי: דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק. זוהי תובנה סוציולוגית עמוקה שהקדימה את זמנה, והיום רואים אותה כמעט כחוק היסטורי בהתפתחות של שושלות שלטוניות.
במהלך חייו המרתקים, שירת אבן חלדון בחצרות של שליטים שונים בצפון אפריקה והגיע אפילו לפגישה עם טימור לנג, המנהיג המונגולי החזק. ניסיונו האישי איפשר לו להעשיר את תפיסותיו ההיסטוריות והחברתיות.
מורשתו של אבן חלדון חוצה תרבויות וזמנים. הוגים כמו קארל מרקס מצאו השראה רבה בגישתו החדשנית. הוא היה מדען חברתי שבמקום לראות את ההיסטוריה כרשימת תאריכים ועובדות יבשות, ראה אותה כמערכת חיה ודינמית, כשדבר קשור בדבר.
יכולתו לראות רחוק מעבר לזמנו הפכה את אבן ח'לדון להוגה רב-ממדי שהקדים את תקופתו בהבנת המורכבות האנושית.
הנה סיפורו של איבן חאלדון:
https://youtu.be/DZQ93lTI2vU
מיהו אבי הכלכלה המודרנית? - האם הוא או אדם סמית'?
https://youtu.be/8baR8u-Wf3A
סרטון על חייו של גאון ההיסטוריה המוסלמי:
https://youtu.be/2UwnrZi_bFw?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריון האיסלאמי הגדול:
https://youtu.be/yqvmMFJQtm0?long=yes
הזמרת הכי גדולה בתולדות האומה הערבית הייתה ללא ספק אום כולת'ום. כולת'ום בעלת הקול העמוק שהוכתרה בעבר ונחשבת עד היום כ"קולה של מצרים", הייתה זמרת מצרייה שלא הייתה חשובה ואהובה ממנה.
שיריה הם נכסי צאן ברזל במוסיקה הערבית וגם רבים מהיהודים והעולים ממדינות ערב מעריצים אותה, כשגם ילדיהם ונכדיהם מאזינים וממשיכים להצטרף לשיריה.
בארץ רבים מכירים ואוהבים את שירה הידוע ביותר של אום כולתום "אינתה עומרי" (אתה חיי) - שיר שנמשך חצי שעה. השיר הוא יצירת פאר של לחן, עיבוד ותזמור גאוניים, שכתב לה גדול המוסיקאים של העולם הערבי, מוחמד עבד אל-וואהב. "אינת עומרי" היה לשיר הנמכר ביותר בתולדות המוסיקה הערבית וזכה לביצועים אינספור, מפי כל גדולי המוסיקה הערבית לדורותיהם.
אום כלת'ום עצמה, מי שתזכה להיקרא "כוכב המזרח", גדלה בכפר קטן בדלתא של הנילוס. היא הייתה בת למשפחת "פלאחים", איכרים עניים מהמעמד הנמוך במצרים. לאורך כל הקריירה המפוארת שלה היא לא שכחה מהיכן באה והקפידה לקרוא לעצמה בגאווה "פלאחית" - גם כשהייתה כבר הזמרת הערבייה המפורסמת ביותר בעולם הערבי ובכלל.
מי שהפכה להיות האייקון של המוסיקה הערבית ודמות מכובדת בכל העולם החלה את דרכה ב"חפלות", מסיבות עממיות לאוכלוסיה הכפרית של האזור. בתור ילדה, היא עשתה זאת כשהיא מחופשת לבן. עם השנים הילדה הפכה לנערה ובגיל צעיר היא התפרסמה בכל הכפרים.
כשהתגלתה על ידי מוסיקאים בכירים, עברה משפחתה לקהיר. די מהר היא הייתה לסמל של מצרים החופשית וכונתה בגאווה "הפירמידה הרביעית".
מבחינה מוסיקלית היא הצליחה לחולל שינויים של ממש בהרגלי ההאזנה של המצרים ולגרום להם להאזין ללחנים בסגנון העתיק, ביחד עם שירים פופולאריים שכתבו לה גדולי המלחינים.
אפילו גדול המוסיקאים הערביים, מוחמד עבד אל-וואהב, שהיה היריב העיקרי שלה, נפל בקסמה וכתב לה כמה משיריה הגדולים.
הנה סיפורה של אום כלת'ום (עברית):
https://youtu.be/bzZdGticqoA
גדול שיריה "אתה חיי" ("אינת עומרי"):
https://youtu.be/0na36yCrfXA
על המוסיקה של אום כלת'ום והמלחין מוחמד עבד אל וואהב שאומצה לפיוטים יהודיים:
http://youtu.be/nkNdSKtPnd0
קליפ מרהיב לעיבוד נפלא בסגנון של שירי אום כלת'ום (עברית):
https://youtu.be/avq9_dhd3hs
חלק משיר של אום כולתום (מתורגם):
https://youtu.be/3R5WC0Zsfqk
וכתבה על הקסם שלה שעדיין פועל על מי שעלו לארץ ממדינות ערב (עברית):
https://youtu.be/AXH-8MmFpuo?long=yes
מי היה הנסיך הבוכה של המוסיקה הערבית?
במשך שנים רבות הוא היה האלוויס פרסלי של העולם הערבי. הוא זכה למיליוני מעריצים ותקליטיו נמכרו בהמוניהם. הוא פרט על העוד בצורה גאונית וקולו הרומנטי, ספק הבוכה, היה לסמל של הצעיר הערבי הרומנטי והמרגש.
פריד אל אטרש (Farid Al Atrash), צעיר דרוזי מסוריה, שהיגר למצרים עם אימו ואחותו בילדות, למד ועבד כעוזר אצל גדול המוסיקאים סונבטי. רק אחרי שהשכיל מספיק הוא פרץ את דרכו לקריירה משלו. מעריציו בעולם הערבי היו רבים וגם בישראל הוא זכה להמוני מעריצים. אלף איש שבאו לצפות בסרטו בקולנוע אדיסון בירושלים השתוללו והרסו את המקום, מפני שגילו שהסרט והשירים קוצרו בהקרנה הישראלית...
לכאורה היו לו את כל הסיבות להיות מאושר. אך בגיל 66, עשיר, נערץ ומחוזר מתמיד, זמן קצר לפני נישואיו בפעם הראשונה, מת פריד אל אטרש במפתיע מדום לב. אבל כבד ירד על העולם הערבי כולו ובמועדוני המעריצים שלו במדינת ישראל.
הנה להיטו "יא עואזל פאלפלו" של פריד אל אטרש:
http://youtu.be/ziLFMs0GIF8
סיפורו של הרומנטיקן הערבי הגדול ביותר (עברית):
https://youtu.be/MHCZnO_vpPI?t=01s&end=11m07s?long=yes
פריד, וירטואוז העוד, בנגינת היצירה "אסטוריאס" של איסק אלבניז הספרדי, ביחד עם תזמורת גדולה:
ופריד אל אטרש בשיר מאחד מסרטיו:
https://youtu.be/j1XruKyAiXs?long=yes
במשך שנים רבות הוא היה האלוויס פרסלי של העולם הערבי. הוא זכה למיליוני מעריצים ותקליטיו נמכרו בהמוניהם. הוא פרט על העוד בצורה גאונית וקולו הרומנטי, ספק הבוכה, היה לסמל של הצעיר הערבי הרומנטי והמרגש.
פריד אל אטרש (Farid Al Atrash), צעיר דרוזי מסוריה, שהיגר למצרים עם אימו ואחותו בילדות, למד ועבד כעוזר אצל גדול המוסיקאים סונבטי. רק אחרי שהשכיל מספיק הוא פרץ את דרכו לקריירה משלו. מעריציו בעולם הערבי היו רבים וגם בישראל הוא זכה להמוני מעריצים. אלף איש שבאו לצפות בסרטו בקולנוע אדיסון בירושלים השתוללו והרסו את המקום, מפני שגילו שהסרט והשירים קוצרו בהקרנה הישראלית...
לכאורה היו לו את כל הסיבות להיות מאושר. אך בגיל 66, עשיר, נערץ ומחוזר מתמיד, זמן קצר לפני נישואיו בפעם הראשונה, מת פריד אל אטרש במפתיע מדום לב. אבל כבד ירד על העולם הערבי כולו ובמועדוני המעריצים שלו במדינת ישראל.
הנה להיטו "יא עואזל פאלפלו" של פריד אל אטרש:
http://youtu.be/ziLFMs0GIF8
סיפורו של הרומנטיקן הערבי הגדול ביותר (עברית):
https://youtu.be/MHCZnO_vpPI?t=01s&end=11m07s?long=yes
פריד, וירטואוז העוד, בנגינת היצירה "אסטוריאס" של איסק אלבניז הספרדי, ביחד עם תזמורת גדולה:
ופריד אל אטרש בשיר מאחד מסרטיו:
https://youtu.be/j1XruKyAiXs?long=yes
