שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם גופי מים ואילו גופי מים יש?
מרבית משטחו של כדור הארץ שלנו מכוסים במים. המים הללו מחולקים לסוגים שונים ומגוונים של גופי מים (Water bodies) הפזורים ברחבי העולם. לכל אחד מהם תפקיד חיוני וייחודי משלו בשמירה על הטבע, על האקלים ועל היצורים החיים.
מבין גופי המים הגדולים שמכסים את רוב כדור הארץ הגדולים ביותר הם האוקיינוסים (Oceans). קיימים חמישה אוקיינוסים, והם מהווים את מאגר המים המלוחים המרכזי של כוכב הלכת שלנו. האוקיינוסים הללו הם עמוקים מאוד ורחבי ידיים. באמצעות זרמי מים אדירים הנודדים ביניהם הם יכולים להשפיע על מזג האוויר בעולם כולו.
בתוך האוקיינוסים או בשוליהם נמצאים הימים (Seas). ים הוא גוף מים מלוחים הקטן יותר מאוקיינוס, והוא לרוב חסום בחלקו על ידי יבשה. הייחוד של הימים הוא שהם משמשים כבתי גידול עשירים ונגישים במיוחד לדגים, אלמוגים ויצורים ימיים מגוונים.
כשהים או האוקיינוס "נוגסים" ביבשה וחודרים לתוכה, נוצר מפרץ (Bay או Gulf). הייחוד של המפרץ הוא שמימיו שקטים ומוגנים יותר מפני רוחות סוערות, ולכן בני אדם נוהגים להקים בהם נמלים לספינות. לעומת זאת, כאשר שני גופי מים גדולים צריכים להתחבר ביניהם, נוצר מיצר (Strait). זהו מעבר מים טבעי וצר מאוד המשמש כנתיב שיט קריטי למסחר עולמי.
כשעוברים אל היבשה, פוגשים את המים המתוקים שכולנו צריכים כדי לחיות. אגם (Lake), או ימה, הם שמותיו של גוף מים גדול המוקף כולו ביבשה מכל עבריו. הייחוד של האגמים הוא שהם מהווים את מאגרי המים המתוקים העומדים הגדולים ביותר על פני האדמה.
הגרסה המוקטנת של האגם היא הבריכה (Pond). בריכה היא גוף מים קטן ורדוד, והייחוד שלה הוא שקרני השמש מצליחות לחדור עד לקרקעיתה, מה שמאפשר לצמחי מים ייחודיים ולדו-חיים כמו צפרדעים לשגשג בה.
חלק מהמים על היבשה אינם רק עומדים, אלא גם זורמים ללא הפסקה. נהר (River) הוא זרם מים מתוקים טבעי וגדול, הזורם ממקום גבוה אל מקום נמוך עד שהוא נשפך לאגם או לים. הייחוד של הנהרות הוא שהם מעבירים כמויות עצומות של מים וחומרי תזונה על פני קילומטרים רבים, ובמידה רבה הם שעיצבו את ההיסטוריה האנושית.
נחל (Stream או Creek) הוא פשוט אחיו הקטן והצר יותר של הנהר, ולעיתים הוא זורם רק בחורף ובקיץ אין בו מים. מאכזב? - משום כך נחל כזה מכונה "נחל אכזב".
ישנם גם גופי מים נסתרים או קפואים. אחד כזה הוא קרחון (Glacier). זהו גוש ענק של מים מתוקים קפואים שנוצר משלג דחוס לאורך אלפי שנים. הייחוד שלו הוא שהוא מחזיק בתוכו את רוב המים המתוקים של כדור הארץ ונע לאט מאוד על פני השטח.
מתחת לאדמה נמצאים מי תהום (Groundwater). אלו מים שחלחלו לתוך האדמה מהגשמים ונאגרו בין שכבות הסלעים. הייחוד שלהם הוא שהם מספקים מים לצמחים מלמטה ועבורנו, בני האדם, הם מהווים מקור חיוני למי שתייה נקיים שאנו שואבים באמצעות בארות שנחפרו באדמה, או ממעיינות שמהם נובעים מי התהום בעצמם.
להיכרות בתגית "גופי מים".
הנה סוגים של גופי מים:
https://youtu.be/U-rUl_OFBq0
וסרטון מעמיק על גופי המים השונים:
https://youtu.be/FshhCvbFedE?long=yes
כמה גדול הוא האוקיינוס?
חמשת האוקיינוסים שבעולם הם למעשה אוקיינוס אחד גדול. האוקינוס הזה תופס כמעט שלושה רבעים משטח כדור הארץ (71% משטח הכדור הם אוקיינוסים).
האוקיינוסים גם מספקים כמחצית מהאוויר שאנחנו נושמים. מי שמייצרים את החמצן הזה הם יצורים מיקרוסקופיים שצפים בהם ונקראים פיטופלנקטון.
אחוז עצום מהאוקיינוסים שעל כדור הארץ הוא מסתורי ולא ידוע. בשנת 2000 העריכו מדעני המינהל הלאומי האמריקאי לאוקיאנוס ואטמוספירה (NOAA) שנחקרו רק 5 אחוז מהאוקיינוסים בעולם ואחוז אחד בלבד מקרקעית האוקיינוס. ללא ספק יש עוד המון לגלות בהם.
הנה גודלו של האוקיינוס העולמי או האוקינוסים כולם (מתורגם):
http://youtu.be/QUW_Zv_jJb8?t=13s
וחישוב של משקל כל המים באוקיינוסים (עברית):
https://youtu.be/N5U9n7CmIMc
מהו אקוויפר?
אקוויפר היא שכבת קרקע מחלחלת, שנמצאת מעל לאקוויקלוד (שכבת קרקע שהמים אינם יכולים לחלחל בה. שכבת האקוויפר סופגת את המים המחלחלים הללו ומחזיקה אותם בתוכה. בארות מים לרוב שואבות מים מהאקוויפר.
חלק ממי השתיה שאנו שותים בישראל הם מאקוויפר ובמיוחד מוכר אקוויפר החוף, שמשתרע מתחת לפני הקרקע, לאורך חוף הים התיכון, מקיסריה עד רצועת עזה. המים באקוויפר החוף נאגרים בתוך חול, אבן חול וכורכר.
שכבה בלתי חדירה הנקראת אקוויקלוד, מי התהום הזורמים לאיטם בתת-הקרקע אינם יכולים לחלחל דרך שכבה זו, ונוטים להצטבר מעל לאקוויקלוד (בתוך שכבת האקוויפר הרווי -
הנה סרטון אנימציה קצר על האקוויפר ואיך מצטברים בו מים:
http://youtu.be/2DUEF6_3JHk
מהו אגם?
אגם (Lake) הוא מצבור מים גדול שמוקף יבשה. האגם מכיל לרוב מים מתוקים. לעיתים קוראים לאגמים "ימות", ביחיד "ימה" ולעיתים גם סתם "ים".
ים כנרת וים המלח שבישראל הם בעצם אגמים.
פה ושם בעולם יש גם אגמים יבשים, כמו למשל אגם אייר (Eyre) באוסטרליה. אלו אתרים יבשים שמתמלאים במים רק אחרי גשמים כבדים ואז נראים כמו אגמים, עד בוא הקיץ שמייבש אותם והם שוב הופכים ליבשה, עד החורף הבא.
הנה אגם הכנרת של ישראל:
https://youtu.be/bUalrFNLZLA
אגם אמרלד שבקנדה, עם נוף קסום ואופייני לאגמים של צפון אמריקה:
https://youtu.be/ZhLa78rIhME
אגם אייר שבאאוטבק האוסטרלי - אגם יבש שמתמלא במים רק בחורף:
אגם לואיז בקנדה קפוא בחורף:
https://youtu.be/rVdakJckiyY
והאגמים המדהימים ביותר בעולם:
https://youtu.be/1PMQ6T-kjOw
למה הים כחול?
הים (Sea) כחול כיוון שהמים כחולים מטבעם, גם אם אינם נראים כך בכמויות קטנות, כמו כוס, בקבוק או אמבטיה. קרני השמש מכילות את כל הצבעים כולם והמים בולעים את כל צבעי הקשת, אך את הצבע הכחול הן מחזירות ולכן, כשאנו מביטים בים מרחוק - הוא כחול.
כמות המים היא שאחראית לכך שבמים רדודים במיוחד, הים מקבל צבע ירוק. במים הרדודים אין מספיק מולקולות מים, כדי שהכחול יהיה כחול של ממש. רק בעומק גדול יותר הים נראה כחול. בעומק הים הגדול מאד, מקום בו יש המון המון מים, הצבע הכחול הופך לכחול ממש כהה, חושך כחול אפשר לומר.
הנה סרטון הסבר על צבעו של הים וצבעם של השמיים:
http://youtu.be/iX5xDRJvnxc
פירוט על מה שקורה לקרני האור בתוך הים:
http://youtu.be/9hzUJAIii3E?t=21s
ולהקת חיל הים ששרה "הכל כחול":
http://youtu.be/gpvXNW9kJ2w
למה כל הנהרות זורמים לים?
כל נהר זורם לים כי המים נמשכים למקומות הנמוכים, בשל כוח הכבידה. למעשה, הנהר כמעט תמיד יוביל אל ים או אגם ותמיד הם יהיו נמוכים ממנו. במקרים שנהר לא יוביל אל אחד מהם (ים או אגם) - הוא יתחבר לנהר אחר שהוא עצמו מוביל לים, עמק או אגם נמוך ממנו.
כך זורמים הנהרות אל הים ובמקרה של הפרשי גובה גדולים הם יוצרים בדרכם מפלים. בנהר יהיו לא פעם גם פיצולים או פיתולים, הנגרמים בשל מחסומים והפרעות למסלול הישיר של המים.
מערכת הנהר כוללת תמיד את האפיק הראשי של הנהר, זה שאליו מתנקזים היובלים שמקורם באזורים ההרריים. ביובלים נאספים ומתרכזים המים שנובעים ממעיינות או ממי הגשמים והשלגים המפשירים, מה שנקרא "מי הנגר העילי".
מי נגר מקורם הוא במשקעים כמו גשם, שלג וברד, כמו גם מקרחונים מתמוססים. כשהקרקע רוויה במים רבים, מי הנגר הם המים שיזרמו על פני האדמה, כיוון שיש כה הרבה מים עד שהם לא נספגים ולא מחלחלים אל הקרקע. במקום זאת, הם זורמים בנחלים, בנהרות וביובלים שמתחברים אליהם.
ההבדל בין נחלים ונהרות הוא בממדים שלהם. הנהר תמיד ארוך מהנחל, כשכמות המים הזורמת בו גדולה משמעותית מזו הזורמת בנחל.
הנה דרכו של הנהר אל הים:
https://youtu.be/XJ_FNS8Z_ek
דרכם של המים בנהר:
https://youtu.be/Sv16XOnNKeU
עוד מדרכי הנהר מההרים ועד הים:
https://youtu.be/wi0fT3TCIGs
מטייל בעקבות מקורות נהר ומשם אל הים:
https://youtu.be/h-gJlWAnThM
ובדרך אל הים נהרות מתעקלים כדי לגבור על מחסומים בדרך:
https://youtu.be/8a3r-cG8Wic
מהו קרחון ומה גורמים הקרחונים?
תארו לכם שלג שלא נמס בקור הגדול ומתגבש לקרח קשה ומתהדק. דמיינו שגוש הקרח הולך וגדל, שנה אחר שנה, לגוש גדול של קרח. זהו הקרחון (Iceberg) שהוא גוש קרח ענקי המורכב ממים שקפאו במשך שנים רבות.
אם זה קורה על היבשה, נוצר קרחון יבשתי שהופך לנהר של קרח קפוא. כתוצאה מכוח המשיכה, הולך הקרחון וגולש באיטיות על פני האדמה. תוך כדי כך הוא הולך ומשטח את האדמה, בתהליך שנקרא "הקרחה" (מלשון "קרחת") ופוער בה חריצים גדולים.
חריצים אלו הם מעין עמקים קרחוניים, שיהפכו לאחר שנים רבות לנהרות, פיורדים או מורנות, תופעות של רכסי סלע שמקיפים קרחון.
יש גם קרחון ימי שצף על פני המים. מדובר כמעט תמיד על קרחון שניתק מקרחון יבשתי ומתחיל לצוף על פני האוקיינוסים. כזה למשל היה הקרחון בו פגעה האניה טיטאניק בהפלגת הבכורה שלה והפגיעה בו הביאה לטביעתה.
הנה קרחון מורנה שבקרחון פריטו מורנו בארגנטינה:
http://youtu.be/_DWl4AxfRto
הקרחון נע בצורה דומה למסלולים הנעים שבשדות התעופה:
http://youtu.be/8fYXNRtX08I
השכבות של הקרחון:
http://youtu.be/4wNOrFy17WE
וכך קרחון נמס בחום הקיץ:
http://youtu.be/4eg-kK6FeRQ
מהי ימה?
ימה היא מקווה מים גדול ומוקף ביבשה. ימה היא שם נוסף לאגם. על הימות בעולמנו ראו הסבר בתגית "אגם".
מהם מי תהום?
מי תהום (Groundwater) הם מים שנמצאים מתחת לפני האדמה, בחללים שנמצאים שם.
מי התהום הללו הם לרוב מי גשמים שמחלחלים אל בטן האדמה. המים נוטים לחלחל עוד ועוד, כמה שיותר עמוק. זה קורה בזכות כוח הכבידה שמושך אותם למטה, כלומר פנימה אל מרכז כדור הארץ.
אבל כשהמים הללו מגיעים אל שכבה בלתי חדירה, של סלעים או אדמה קשה מאוד, הם מצטברים מעל לשכבה זו.
השכבה הזו נקראת אקוויקלוד ובתוך שכבה רווייה זו של אדמה נוצר גוף מים תת-קרקעי שנקרא אקוויפר רווי. כך סופגת שכבה זו את המים ומחזיקה אותם בתוכה.
המים נשארים שם לתמיד? - כמעט. כי מהאקוויפר שואבים בני אדם כבר אלפי שנים את המים באמצעות בארות שהם חופרים. לעתים המים מתפרצים מאליהם החוצה. הם יוצאים אל מעיינות שמשמשים אותנו לא פעם. כי המים שנובעים מהמעיין הם מי תהום מהאדמה ולרוב אלו מים טובים לשתייה ולשימושים רבים אחרים, כמו חקלאות, תעשייה ורחצה.
הנה סרטון על מי תהום:
http://youtu.be/wffcSWHTASc
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/oNWAerr_xEE
על הצטברות מי התהום באקוויפר (עברית):
https://youtu.be/7eZM5Pm2ffw
ואקוויפר החוף בישראל (עברית):
https://youtu.be/44fGZWVNHJ4
מרבית משטחו של כדור הארץ שלנו מכוסים במים. המים הללו מחולקים לסוגים שונים ומגוונים של גופי מים (Water bodies) הפזורים ברחבי העולם. לכל אחד מהם תפקיד חיוני וייחודי משלו בשמירה על הטבע, על האקלים ועל היצורים החיים.
מבין גופי המים הגדולים שמכסים את רוב כדור הארץ הגדולים ביותר הם האוקיינוסים (Oceans). קיימים חמישה אוקיינוסים, והם מהווים את מאגר המים המלוחים המרכזי של כוכב הלכת שלנו. האוקיינוסים הללו הם עמוקים מאוד ורחבי ידיים. באמצעות זרמי מים אדירים הנודדים ביניהם הם יכולים להשפיע על מזג האוויר בעולם כולו.
בתוך האוקיינוסים או בשוליהם נמצאים הימים (Seas). ים הוא גוף מים מלוחים הקטן יותר מאוקיינוס, והוא לרוב חסום בחלקו על ידי יבשה. הייחוד של הימים הוא שהם משמשים כבתי גידול עשירים ונגישים במיוחד לדגים, אלמוגים ויצורים ימיים מגוונים.
כשהים או האוקיינוס "נוגסים" ביבשה וחודרים לתוכה, נוצר מפרץ (Bay או Gulf). הייחוד של המפרץ הוא שמימיו שקטים ומוגנים יותר מפני רוחות סוערות, ולכן בני אדם נוהגים להקים בהם נמלים לספינות. לעומת זאת, כאשר שני גופי מים גדולים צריכים להתחבר ביניהם, נוצר מיצר (Strait). זהו מעבר מים טבעי וצר מאוד המשמש כנתיב שיט קריטי למסחר עולמי.
כשעוברים אל היבשה, פוגשים את המים המתוקים שכולנו צריכים כדי לחיות. אגם (Lake), או ימה, הם שמותיו של גוף מים גדול המוקף כולו ביבשה מכל עבריו. הייחוד של האגמים הוא שהם מהווים את מאגרי המים המתוקים העומדים הגדולים ביותר על פני האדמה.
הגרסה המוקטנת של האגם היא הבריכה (Pond). בריכה היא גוף מים קטן ורדוד, והייחוד שלה הוא שקרני השמש מצליחות לחדור עד לקרקעיתה, מה שמאפשר לצמחי מים ייחודיים ולדו-חיים כמו צפרדעים לשגשג בה.
חלק מהמים על היבשה אינם רק עומדים, אלא גם זורמים ללא הפסקה. נהר (River) הוא זרם מים מתוקים טבעי וגדול, הזורם ממקום גבוה אל מקום נמוך עד שהוא נשפך לאגם או לים. הייחוד של הנהרות הוא שהם מעבירים כמויות עצומות של מים וחומרי תזונה על פני קילומטרים רבים, ובמידה רבה הם שעיצבו את ההיסטוריה האנושית.
נחל (Stream או Creek) הוא פשוט אחיו הקטן והצר יותר של הנהר, ולעיתים הוא זורם רק בחורף ובקיץ אין בו מים. מאכזב? - משום כך נחל כזה מכונה "נחל אכזב".
ישנם גם גופי מים נסתרים או קפואים. אחד כזה הוא קרחון (Glacier). זהו גוש ענק של מים מתוקים קפואים שנוצר משלג דחוס לאורך אלפי שנים. הייחוד שלו הוא שהוא מחזיק בתוכו את רוב המים המתוקים של כדור הארץ ונע לאט מאוד על פני השטח.
מתחת לאדמה נמצאים מי תהום (Groundwater). אלו מים שחלחלו לתוך האדמה מהגשמים ונאגרו בין שכבות הסלעים. הייחוד שלהם הוא שהם מספקים מים לצמחים מלמטה ועבורנו, בני האדם, הם מהווים מקור חיוני למי שתייה נקיים שאנו שואבים באמצעות בארות שנחפרו באדמה, או ממעיינות שמהם נובעים מי התהום בעצמם.
להיכרות בתגית "גופי מים".
הנה סוגים של גופי מים:
https://youtu.be/U-rUl_OFBq0
וסרטון מעמיק על גופי המים השונים:
https://youtu.be/FshhCvbFedE?long=yes
חמשת האוקיינוסים שבעולם הם למעשה אוקיינוס אחד גדול. האוקינוס הזה תופס כמעט שלושה רבעים משטח כדור הארץ (71% משטח הכדור הם אוקיינוסים).
האוקיינוסים גם מספקים כמחצית מהאוויר שאנחנו נושמים. מי שמייצרים את החמצן הזה הם יצורים מיקרוסקופיים שצפים בהם ונקראים פיטופלנקטון.
אחוז עצום מהאוקיינוסים שעל כדור הארץ הוא מסתורי ולא ידוע. בשנת 2000 העריכו מדעני המינהל הלאומי האמריקאי לאוקיאנוס ואטמוספירה (NOAA) שנחקרו רק 5 אחוז מהאוקיינוסים בעולם ואחוז אחד בלבד מקרקעית האוקיינוס. ללא ספק יש עוד המון לגלות בהם.
הנה גודלו של האוקיינוס העולמי או האוקינוסים כולם (מתורגם):
http://youtu.be/QUW_Zv_jJb8?t=13s
וחישוב של משקל כל המים באוקיינוסים (עברית):
https://youtu.be/N5U9n7CmIMc
אקוויפר היא שכבת קרקע מחלחלת, שנמצאת מעל לאקוויקלוד (שכבת קרקע שהמים אינם יכולים לחלחל בה. שכבת האקוויפר סופגת את המים המחלחלים הללו ומחזיקה אותם בתוכה. בארות מים לרוב שואבות מים מהאקוויפר.
חלק ממי השתיה שאנו שותים בישראל הם מאקוויפר ובמיוחד מוכר אקוויפר החוף, שמשתרע מתחת לפני הקרקע, לאורך חוף הים התיכון, מקיסריה עד רצועת עזה. המים באקוויפר החוף נאגרים בתוך חול, אבן חול וכורכר.
שכבה בלתי חדירה הנקראת אקוויקלוד, מי התהום הזורמים לאיטם בתת-הקרקע אינם יכולים לחלחל דרך שכבה זו, ונוטים להצטבר מעל לאקוויקלוד (בתוך שכבת האקוויפר הרווי -
הנה סרטון אנימציה קצר על האקוויפר ואיך מצטברים בו מים:
http://youtu.be/2DUEF6_3JHk
אגם (Lake) הוא מצבור מים גדול שמוקף יבשה. האגם מכיל לרוב מים מתוקים. לעיתים קוראים לאגמים "ימות", ביחיד "ימה" ולעיתים גם סתם "ים".
ים כנרת וים המלח שבישראל הם בעצם אגמים.
פה ושם בעולם יש גם אגמים יבשים, כמו למשל אגם אייר (Eyre) באוסטרליה. אלו אתרים יבשים שמתמלאים במים רק אחרי גשמים כבדים ואז נראים כמו אגמים, עד בוא הקיץ שמייבש אותם והם שוב הופכים ליבשה, עד החורף הבא.
הנה אגם הכנרת של ישראל:
https://youtu.be/bUalrFNLZLA
אגם אמרלד שבקנדה, עם נוף קסום ואופייני לאגמים של צפון אמריקה:
https://youtu.be/ZhLa78rIhME
אגם אייר שבאאוטבק האוסטרלי - אגם יבש שמתמלא במים רק בחורף:
אגם לואיז בקנדה קפוא בחורף:
https://youtu.be/rVdakJckiyY
והאגמים המדהימים ביותר בעולם:
https://youtu.be/1PMQ6T-kjOw
גופי מים
הים (Sea) כחול כיוון שהמים כחולים מטבעם, גם אם אינם נראים כך בכמויות קטנות, כמו כוס, בקבוק או אמבטיה. קרני השמש מכילות את כל הצבעים כולם והמים בולעים את כל צבעי הקשת, אך את הצבע הכחול הן מחזירות ולכן, כשאנו מביטים בים מרחוק - הוא כחול.
כמות המים היא שאחראית לכך שבמים רדודים במיוחד, הים מקבל צבע ירוק. במים הרדודים אין מספיק מולקולות מים, כדי שהכחול יהיה כחול של ממש. רק בעומק גדול יותר הים נראה כחול. בעומק הים הגדול מאד, מקום בו יש המון המון מים, הצבע הכחול הופך לכחול ממש כהה, חושך כחול אפשר לומר.
הנה סרטון הסבר על צבעו של הים וצבעם של השמיים:
http://youtu.be/iX5xDRJvnxc
פירוט על מה שקורה לקרני האור בתוך הים:
http://youtu.be/9hzUJAIii3E?t=21s
ולהקת חיל הים ששרה "הכל כחול":
http://youtu.be/gpvXNW9kJ2w
כל נהר זורם לים כי המים נמשכים למקומות הנמוכים, בשל כוח הכבידה. למעשה, הנהר כמעט תמיד יוביל אל ים או אגם ותמיד הם יהיו נמוכים ממנו. במקרים שנהר לא יוביל אל אחד מהם (ים או אגם) - הוא יתחבר לנהר אחר שהוא עצמו מוביל לים, עמק או אגם נמוך ממנו.
כך זורמים הנהרות אל הים ובמקרה של הפרשי גובה גדולים הם יוצרים בדרכם מפלים. בנהר יהיו לא פעם גם פיצולים או פיתולים, הנגרמים בשל מחסומים והפרעות למסלול הישיר של המים.
מערכת הנהר כוללת תמיד את האפיק הראשי של הנהר, זה שאליו מתנקזים היובלים שמקורם באזורים ההרריים. ביובלים נאספים ומתרכזים המים שנובעים ממעיינות או ממי הגשמים והשלגים המפשירים, מה שנקרא "מי הנגר העילי".
מי נגר מקורם הוא במשקעים כמו גשם, שלג וברד, כמו גם מקרחונים מתמוססים. כשהקרקע רוויה במים רבים, מי הנגר הם המים שיזרמו על פני האדמה, כיוון שיש כה הרבה מים עד שהם לא נספגים ולא מחלחלים אל הקרקע. במקום זאת, הם זורמים בנחלים, בנהרות וביובלים שמתחברים אליהם.
ההבדל בין נחלים ונהרות הוא בממדים שלהם. הנהר תמיד ארוך מהנחל, כשכמות המים הזורמת בו גדולה משמעותית מזו הזורמת בנחל.
הנה דרכו של הנהר אל הים:
https://youtu.be/XJ_FNS8Z_ek
דרכם של המים בנהר:
https://youtu.be/Sv16XOnNKeU
עוד מדרכי הנהר מההרים ועד הים:
https://youtu.be/wi0fT3TCIGs
מטייל בעקבות מקורות נהר ומשם אל הים:
https://youtu.be/h-gJlWAnThM
ובדרך אל הים נהרות מתעקלים כדי לגבור על מחסומים בדרך:
https://youtu.be/8a3r-cG8Wic
תארו לכם שלג שלא נמס בקור הגדול ומתגבש לקרח קשה ומתהדק. דמיינו שגוש הקרח הולך וגדל, שנה אחר שנה, לגוש גדול של קרח. זהו הקרחון (Iceberg) שהוא גוש קרח ענקי המורכב ממים שקפאו במשך שנים רבות.
אם זה קורה על היבשה, נוצר קרחון יבשתי שהופך לנהר של קרח קפוא. כתוצאה מכוח המשיכה, הולך הקרחון וגולש באיטיות על פני האדמה. תוך כדי כך הוא הולך ומשטח את האדמה, בתהליך שנקרא "הקרחה" (מלשון "קרחת") ופוער בה חריצים גדולים.
חריצים אלו הם מעין עמקים קרחוניים, שיהפכו לאחר שנים רבות לנהרות, פיורדים או מורנות, תופעות של רכסי סלע שמקיפים קרחון.
יש גם קרחון ימי שצף על פני המים. מדובר כמעט תמיד על קרחון שניתק מקרחון יבשתי ומתחיל לצוף על פני האוקיינוסים. כזה למשל היה הקרחון בו פגעה האניה טיטאניק בהפלגת הבכורה שלה והפגיעה בו הביאה לטביעתה.
הנה קרחון מורנה שבקרחון פריטו מורנו בארגנטינה:
http://youtu.be/_DWl4AxfRto
הקרחון נע בצורה דומה למסלולים הנעים שבשדות התעופה:
http://youtu.be/8fYXNRtX08I
השכבות של הקרחון:
http://youtu.be/4wNOrFy17WE
וכך קרחון נמס בחום הקיץ:
http://youtu.be/4eg-kK6FeRQ
ימה היא מקווה מים גדול ומוקף ביבשה. ימה היא שם נוסף לאגם. על הימות בעולמנו ראו הסבר בתגית "אגם".
מי תהום (Groundwater) הם מים שנמצאים מתחת לפני האדמה, בחללים שנמצאים שם.
מי התהום הללו הם לרוב מי גשמים שמחלחלים אל בטן האדמה. המים נוטים לחלחל עוד ועוד, כמה שיותר עמוק. זה קורה בזכות כוח הכבידה שמושך אותם למטה, כלומר פנימה אל מרכז כדור הארץ.
אבל כשהמים הללו מגיעים אל שכבה בלתי חדירה, של סלעים או אדמה קשה מאוד, הם מצטברים מעל לשכבה זו.
השכבה הזו נקראת אקוויקלוד ובתוך שכבה רווייה זו של אדמה נוצר גוף מים תת-קרקעי שנקרא אקוויפר רווי. כך סופגת שכבה זו את המים ומחזיקה אותם בתוכה.
המים נשארים שם לתמיד? - כמעט. כי מהאקוויפר שואבים בני אדם כבר אלפי שנים את המים באמצעות בארות שהם חופרים. לעתים המים מתפרצים מאליהם החוצה. הם יוצאים אל מעיינות שמשמשים אותנו לא פעם. כי המים שנובעים מהמעיין הם מי תהום מהאדמה ולרוב אלו מים טובים לשתייה ולשימושים רבים אחרים, כמו חקלאות, תעשייה ורחצה.
הנה סרטון על מי תהום:
http://youtu.be/wffcSWHTASc
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/oNWAerr_xEE
על הצטברות מי התהום באקוויפר (עברית):
https://youtu.be/7eZM5Pm2ffw
ואקוויפר החוף בישראל (עברית):
https://youtu.be/44fGZWVNHJ4
