סיזיפוס (בלועזית Sisyphus) היה בנו של איאולוס, אל הרוחות במיתולוגיה היוונית. לפי המיתולוגיה, סיזיפוס הוא שייסד את העיר קורינתוס. סיזיפוס איש רע וערמומי, שרצח מטיילים תמימים בדרכם, לאחר שהיטעה אותם.

למזלו הרע של סיזיפוס הרשע, הוא הסתבך עם זאוס, אבי האלים, ונענש. זה קרה לאחר שגילה לאל הנהר שבתו אגינה נחטפה, שראה אותה נחטפת על ידי נשר עצום, שחטף אותה בשליחותו של זאוס.

זאוס הזועם שלח את סיזיפוס אל עולם המתים ושם הוטל עליו העונש הנצחי, לגלגל סלע כבד במעלה ההר עד לפסגה, כשהסלע שוב ושוב מתגלגל למטה, ועליו לגלגלו שוב לראש ההר. כך לעולמי עד...

אגב, שם האי מהסיפור הוא עד היום האי איגינה, לכבוד בתו של אל הנהר, שנחטפה אליו.


הנה סיפורו המתורגם של סיזיפוס מהמיתוס המפורסם (מתורגם):

https://youtu.be/q4pDUxth5fQ


על סיזיפוס והעונש שקיבל:

http://youtu.be/bJUZpWbl924


הייאוש של סיזיפוס ופתרון יצירתי שמצא יוצר הסרטון כדי לסייע לו:

http://youtu.be/k_XK0PtV_Hg


ומעין סרט אילם על סיפורו של סיזיפוס:

http://youtu.be/LRJ-RsxVvuA

לפי הספר העתיק "מטמורפוזות" מאת אובידיוס, יאסון הגיבור הוא שהנהיג את מסע הארגונאוטים המיתולוגי לקוֹלֶכִיס שבקצה הים השחור. נאמן להבטחת המלך שיוותר על המלוכה לטובתו אם יצליח, יאסון הגיבור יצא להביא את גיזת הזהב לארצו והארגונאוטים שאיתו היו חייליו.

בצעירותו יאסון בין השאר חונך בידי כירון, מי שהיה קנטאור בן תרבות, מלומד וחכם ומצטיין בתורת הרפואה. הקנטאורים היו בעצם יצורים בעלי גוף של סוס וחזה, ידיים וראש של אדם. אבל כירון הספיק כבר לחנך גם את הרקולס ועוד רבים מגיבורי המיתולוגיה.

בכל מקרה, סיפורם של יאסון והארגונאוטים הוא סיפור גיזת הזהב האגדית. גיזת הזהב מהמיתולוגיה היוונית הייתה למעשה שרידי הצמר של האַיִל האגדי כריסומאלוס, הידוע כאייל המעופף. זה היה איל מופלא שצמרו היה עשוי זהב. הוא ידע לעוף ולדבר בשפת בני-אדם. לפני שנים רבות האיל הזה הטיס באוויר אל קולכיס שבמזרח, את הנסיכים הבורחים פריקסוס והלה, מגורלם. כשמת האיל נתלה צמרו הזהוב על עץ בחורש הקדוש וכונה "גיזת הזהב". האגדה סיפרה שהוצבה עליו שמירה של דרקון אימתני.

כמו כל אימפריה או תרבות עשירה, היוונים בתקופה הקלאסית רצו בזהב וכמה שיותר ממנו. היה זה המלך פליאס, הדוד של יאסון, ששלח אותו להביא את גיזת הזהב, אם הוא רוצה שיוותר לו על המלכות. טענתו הייתה שמי שחפץ למלוך ביולקוס חייב להשיב את גיזת הזהב בחזרה אל המולדת. הוא גם גרס שנשמתו של פריקסוס תנוח בשלום רק כאשר תשוב גיזת הזהב למולדת.

פליאס קיווה שיאסון לא ישוב ממסעו, אבל הסיפור של השבת גיזת הזהב מתחיל באוניה אַרְגוֹ. הספינה הזו עתידה לתת לאנשיו של יאסון את הכינוי "אַרְגונָאוּטים". על סיפונה יוצאים לדרכם יָאסוֹן ואנשיו. הם עתידים להפליג רחוק כדי להביא את הזהב הזה מקולכיס שבקווקז, הממלכה המערבית שממזרח לים השחור. היום נמצאת קולכיס בגיאורגיה.

המלך המקומי סרב למסור את גיזת הזהב. הוא הטיל על יאסון ואנשיו משימות קשות. יאסון עצמו עבר הרבה עלילות באפוס הזה, אבל לא שכח שמטרתם היא להביא את גיזת הזהב מהחורשה שבה הוצבה. הוא מצליח להחזיר את גיזת הזהב, כשבדרך הוא גם מתגבר על דרקון ענקי שמשגיח עליה.

יאסון ואנשיו עמדו בכל הדברים בהצלחה וזאת לא מעט גם בזכות הכשפים של בת המלך, מֶדֵיאָה, שהתאהבה ביאסון. אותה מֶדֵיאָה, אגב, עשתה בהמשך חייהם המון צרות ליאסון. היא הביאה לו שלל אסונות, בגידות ורציחות, אבל זה כבר סיפור אחר.


הנה סיפורם של יאסון והארגונאוטים (מתורגם):

https://youtu.be/peFwikd2-bw


קדימון של סרט על ג'ייסון והארגונאוטים, כמו שקוראים להם באנגלית:

https://youtu.be/M_VAQW-tDCg


נאום המלך וההצלה של יאסון ואנשיו (בלי ספוילר):

https://youtu.be/LNjjedCLzLE


והקנטאור המיתולוגי שחינך את יאסון:

https://youtu.be/hrS3QTKnBdU?t=09s&end=21s

הקיקְלוֹפּים (Cyclops), או הצִיקְלוֹפּים, הם יצורים מיתולוגיים (דימיוניים) בצורת אדם ענקי, בעלי עין אחת במרכז הפנים.

באודיסיאה מתוארים הקיקלופים כניגוד לעולם בני האדם. הם חסרי תרבות וחוק, לא שטים בים כמו היוונים ולא עובדים בחקלאות, זאת על אף שאדמתם פוריה והם נהנים משפע תבואה ופירות וחלב מעזי הבר.

הקיקלופים חיים בבדידותם, כל אחד במערתו, על פי החוקים שקבע. הם צאצאיהם של אורנוס וגאיה. אין להם עניין באמנות, בחוק ובמשפט והם עושים ככל העולה על רוחם.

במיתולוגיה היוונית הקיקלופ נחשב למפלצת שהמפגש איתה מסתיים בזה שהיא טורפת אותך.

הומרוס סיפר שאת חבריו של אודיסיאוס למסע האוֹדִיסֵיאָה, זלל הקיקלופ פוליפמוס, בנו של אל הים פוסידון, בצמדים. הוא איים שיאכל גם את אודיסיאוס, אבל האחרון ניקר את עינו היחידה של הקיקלופ. הקיקלופ מנוקר העין הטיל על ספינתו של אודיסאוס סלע ענקי, שכמעט וניפץ את ספינתו. לבקשתו של הקיקלופ הפגוע, היקשה אביו פוסידון על אודיסאוס לשוב בספינתו הביתה.


הנה הקיקלופים:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=10m29s&end=11m43s


והזואולוגים כבר יודעים שגנטיקה משובשת יכולה ליצור קיקלופים (מתורגם):

https://youtu.be/Fzz-Pblbvqw

אדוניס (Adonis), עלם יפה תואר ובן לעץ שהיה פעם אשה, היה אהובה במיתולוגיה היוונית של אלת האהבה והיופי אפרודיטה.

כשמת במהלך ציד, על ידי חזיר בר משתולל, הייתה אפרודיטה עצובה ואומללה מאד. זאוס, אבי האלים, הרשה לאדוניס לחזור לאדמה למשך חצי מהשנה, בעוד את החצי השני ימשיך לבלות בשאול.

מאז, לפי המיתולוגיה היוונית, את מחצית השנה תופס החורף, בו נמצא אדוניס בשאול והפריחה והצמיחה של הצמחים נעצרות. במחצית השנה השנייה הוא שוהה על פני האדמה. אז מתעורר הטבע לחיים אביביים, יש צמיחה ושלל פריחות של הפרחים והעצים ומגיע הקיץ.


הנה סרטון על אדוניס ואפרודיטה, היא ונוס:

http://youtu.be/I0ZqKH9jVh4


וסיפור פרח הכלנית, שנוצר לפי האגדה מגופתו המדממת של אדוניס:

https://youtu.be/WB5QyiO5TEY?t=3m26s

אטלס (Atlas) היה אחד מהענקים שנקראו הטיטנים, שליטי הארץ העתיקים. משניצחו האלים בראשות זאוס והפכו לשליטי העולם החדשים, הם דנו את אטלס לעמוד מאחרי האופק במערב ולשאת על כתפיו את השמיים.

אטלס ניסה אמנם למצוא פראייר שיחזיק במקומו את השמיים, אך זה לא ממש הצליח. הרקולס הגיבור נעזר בו כדי לקטוף בשבילו תפוחי זהב מהעץ של ההספרידות (סיפור ארוך) והחזיק בינתיים את השמיים, אבל הנסיון של אטלס להשאיר את הרקולס עם השמיים על כתפיו לא צלח והרקולס, שביקש רגע לרפד את כתפיו, ברח עם התפוחים.

האירוע הסופי היה כשסרב אטלס לעזור לפרסאוס, שכרת את ראשה של מדוזה. מדוזה הייתה בעלת שיער שכולו נחשים ומי שראו את מראה פניה הפכו לאבן. פרסיאוס שניצח אותה ביקש מחסה ונדחה על ידי אטלס וכנקמה הוא הראה לאטלס את ראשה של מדוזה והפכו לאבן. כך, על פי האגדה, נוצרו הרי האטלס שבצפון אפריקה.


הנה סיפורו של אטלס:

https://youtu.be/K5hkCvsm4lA


ועל אטלס המיתולוגי בהרחבה:

https://youtu.be/lOslovZl9OE?long=yes

המלך מידאס עזר פעם לאל היין דיוניסוס והאל הציע לו לבקש כרצונו. מידאס ביקש שכל מה שיגע בו יהפוך לזהב.

כשמבוקשו ניתן לו הוא היה מאושר. כל דבר שבו נגע הפך לזהב טהור. גביע יין שהרים הפך זהב, גם היין הפך לזהב מותך כששפתיו נגעו בו וכך הלאה. אבל כשבנו שליטף, הפך לזהב טהור הוא מיהר לבקש מדיוניסוס שיושיע אותו ממגע הזהב.

האל שלח אותו לרחוץ בנהר הפקטולוס ומידאס איבד מיד את מגע הזהב שלו. לזכר אותו היום, זהובים החולות בגדות הנהר הזה, שבאסיה הקטנה.

מאז ועד היום מדברים על אנשים מצליחים, שעושים חיל בעסקיהם, כעל אנשים שיש להם "מגע זהב של מידאס" (Golden Touch of Midas)...


הנה מגע הזהב של מידאס (מתורגם):

https://youtu.be/nn8YGPZdCvA


סרט מצויר עם סיפור מגע המלך מידאס בזהב:

http://youtu.be/ddz4AM8o3SI



שיר של סבא טוביה על המלך מידאס וסיפור מגע הזהב (עברית):

http://youtu.be/O_-x454AP60


ושיר על מגע הזהב של המלך מידאס (עברית):

http://youtu.be/4226vhp-zXA

הגורגונות (Gorgons) במיתולוגיה היוונית היו שלוש אחיות אכזריות ששיערן נחשים חיים וארסיים. הגורגונות נקראו על שם אלת הפחד היוונית גורגו. הן נודעו במיתולוגיה כמי שיכולות לאבן את מי שמביט בהן.

הגורגונות חיו ושמרו על פתח השאול, שעל פי המיתולוגיה נמצא ליד האוקיינוס. דמן של הגורגונות יכול היה להחזיר מתים לחיים או להרוג אנשים חיים, תלוי בצד הגוף שממנו נלקח. היו להן ידי מתכת, ניבים חדים ושיער שעשוי מנחשים ארסיים.

מבין שלוש הגורגונות הייתה מדוזה בת תמותה והגורגונה הידועה מכולן. פרסאוס הוא שהרגה, בעזרת מגן מלוטש כמראה, שאיפשר לו לראותה מבלי להביט בה ישירות. אחיותיה, לעומת זאת, היו בנות אלמוות.


הנה המאבק של פרסאוס במפורסמת מבין הגורגונות, מדוזה:

http://youtu.be/qbYkejgeAXc

המלך מידאס (Midas) שפט פעם בתחרות נגינה בין האלים אפולו ופאן. כשהחליט שהפרס מגיע לאל פאן, זעם האל אפולו עליו והפך את אוזניו של מידאס לאוזני חמור.

מאז אותו יום חבש מידאס כובע לראשו כדי להסתיר את הסוד. רק אדם אחד בעולם ידע על אוזני החמור שלו - הספר שסיפר את שערו. ספר המלך שמר את הסוד בקושי, אך ביום אחד לא יכול היה לנצור את סודו יותר. הוא חפר באדמה גומה קטנה, לחש אל תוכה את סוד אוזני המלך מידאס ומיד כיסה אותה.

אך מיד צמחה מתוך הגומה אגודת קני סוף ובכל פעם שנשבה לה הרוח בקני הסוף אפשר היה לשמוע את הלחישה "למידאס יש אוזניים של חמור, למידאס יש אוזני חמור..."


הנה סודו של מידאס המתגלה לכולם:

http://youtu.be/uhPsNbSlksM


וסיפורו של מגע הזהב של מידאס (מתורגם):

https://youtu.be/nn8YGPZdCvA

אַרְגוֹס (Argus Panoptes) האיום הוא מפלצת אגדית מהמיתולוגיה היוונית, שיש לה 100 עיניים.

הארגוס היה המשרת של הרה ובנו של ארסטור. בזכות עיניו המרובות, היה ארגוס שומר מעולה. תמיד כשישן היה נוהג לעצום רק חלק מעיניו. ארגוס היה קרוי גם ארגוס פנופטס, שמשמעותו ארגוס "רואה-הכל".

הארגוס הוא שקטל את "אם כל המפלצות", אכידנה, כשישנה במאורה שלה.

לאחר מותו, סיפר אובידיוס, הנציחה הרה את משרתה הנאמן, בכך שהעבירה 100 מעיניו לזנבו של הטווס, הציפור הקדושה שלה.

בימינו הציבו האמריקאים בחלל חיישן מעקב חדשני, שמצלם בהפרדה מפלצתית של 1.8 גיגה פיקסל והוא בעל יכולת מעקב וצילום וידאו אדירים, שמסוגלים לצלם אנשים ואפילו ציפורים מהחלל.

את המכשיר המטורף הזה הם כינו "ארגוס", על שם המפלצת בעלת 100 העיניים.


הנה שיר שהוקדש לארגוס המיתולוגי:

https://youtu.be/GxVubAHxpuM


והחיישן "ארגוס" שצופה בימינו מהחלל ונקרא על שמו:

https://youtu.be/QGxNyaXfJsA

תיבת פנדורה (Pandora's box) היא אגדה וסיפור עתיק מאוד, בן שנים רבות, מאז יוון העתיקה.

במיתולוגיה היוונית נוצרה האשה הראשונה פנדורה, בהוראתו של זאוס מלך האלים. היא נשלחה אל בני-האדם כדי להענישם. פנדורה הביאה איתה תיבה שנצטוותה שלא לפתוח, אבל היא לא עמדה בסקרנות ופתחה אותה. מתוך התיבה יצאו כל המחלות, הצרות והכאבים של בני האדם. ברגע אחד הפך אז העולם ממקום טוב למקום מלא בדברים קשים ואיומים.

בימינו מזכירים את מטבע הלשון "תיבת פנדורה" כשרוצים לדבר על משהו שרצוי לא להתחיל לעסוק בו. זהו דבר בעייתי שאם נעסוק בו, עלולים לצאת ממנו הרבה צרות ובעיות.

בתרבות האנושית מגדירים כ"תיבת פנדורה" דברים שעדיף שלא לדבר עליהם, להתעלם מהם ולא לפתוח - כדי שלא לפתוח "קופת שרצים" של בעיות וסיבוכים.


הנה הסיפור של תיבת פנדורה (עברית):

https://youtu.be/SIQUYFp4CKo


סיפור תיבת פנדורה באנגלית:

https://youtu.be/WZ783yTqgPQ


סרט תיעודי על התיבה ופנדורה:

https://youtu.be/3-mjTQ0VBwI?long=yes


והרצאת וידאו על תיבת הפנדורה (עברית):

https://youtu.be/PnSzoSURKf0?long=yes

נמסיס (Nemesis), הידועה גם בשמה הנוסף "רמנוסיה", הייתה אלת הנקמה במיתולוגיה היוונית. היא זו שדאגה לעשות צדק ולפגוע במי שרצחו אדם אחר, חטאו בחטאי היהירות וההיבריס, ההתנשאות ושגעון הגדלות על אחרים.

בתרבות הרומית נמסיס נקראת אינבידיה (קנאה).

מאז, מתארת המילה "נמסיס" גם בשפה האנגלית נקמה. משתמשים בה גם לתיאור של יריב מושבע ונקמני של דמות ספרותית, דרמטית וקולנועית. כך, לדוגמה, מוגדר ולקס לות'ור כ"נמסיס" של סופרמן.

בחקר החלל ומדעי כדור הארץ משתמשים ב"ספקולציית נמסיס" כהסבר להכחדות המינים הגדולות שהתרחשו בכדור הארץ. על פי ההשערה מדובר בכוכב ששמו נמסיס שהוא הגורם להן. קראו על כך בתגית "ספקולציית נמסיס".


הנה סיפורה של נמסיס אלת הנקמות:

https://youtu.be/0Rh0tCpi_aw


ומצגת וידאו קצרה:

https://youtu.be/mvVk6ajbhBk

סְקִילָה (Scylla) היא מפלצת בעלת זרועות כשל תמנון שעליה מספרת המיתולוגיה היוונית. הסקילה השוכנת בים ופוגעת באוניות ובמלחים שעליהן. הסקילה נוהגת לשבור את האוניות בזרועותיה העצומות ולהטביע את הספנים שעליהן.

הגיבור המיתולוגי אודיסאוס הצליח לחמוק מהסקילה במהלך מסעות האודיסאה שלו. על פי ה"אודיסאה" של הומרוס ישבו שתי מפלצות, סקילה וכריבדיס (Scylla and Charybdis), במיצר מסינה. הן מנעו מספינות לעבור במיצר. אודיסיאוס ואנשיו שעברו במיצר, נאבקו במים השוצפים שהטיחה בהם כריבדיס, בעוד סקילה חטפה שישה מהמלחים.

כיום נחשבים שני סלעי ענק במיצר מסינה, כסלעי המפלצות המיתולוגיות הללו. בשפות שונות משמש הביטוי "בין סקילה וכריבדיס", כמקביל לביטוי העברי "בין הפטיש לסדן".


הנה מפלצת הסקילה:

https://youtu.be/xF3gVMM8RZI


מצגת וידאו של המאבק במפלצות:

http://youtu.be/M5k_9ExodS8


וכך ממחיזים ילדים את הסיפור המיתולוגי:

http://youtu.be/_jJTKOeNll4

פֵּגָסוֹס (Pegasus) היה סוס מכונף וסמל לחיים נצחיים, חיי אלמוות במיתולוגיה היוונית. פגסוס הוא בנם של מדוזה, הגורגונה ששערה עשוי נחשים ושל פוסידון, שהוא אל הים והסוסים.

למרבה הצער, פגסוס נולד במותה של מדוזה, לאחר שנקטלה בידי פרסאוס, הגיבור הידוע. המיתולוגיה מספרת שהוא ואחיו כריסאור בקעו מצווארה השחוט של מדוזה. יש גם גרסאות לפיהן הם יצאו מהאדמה שדמה של מדוזה נשטף אליה.

במיתולוגיה היוונית הוזכרו המעיינות שיצר פגסוס ברקיעות פרסותיו. כל אימת שהסוס המכונף רקע בפרסותיו על הקרקע, פרצו ממנה מי מעיין שופע. כך נוצר היפוקרנה, המעיין המקודש שעל הר המוזות הליקון.

פגסוס היה סוסו של הגיבור המיתולוגי בלרופון, שרכב על גבו לנצחונות כמו הכנעת הכימרה המפלצתית, הניצחון על האמזונות והכנעת בני סולימי. הם נפרדו כשפגסוס השליכו מעל גבו, מכיוון שבלרופון החליט לעוף על גבו אל האלים שבאולימפוס, או אפילו אל עבר השמש, כמו בסיפור אחר במיתולוגיה.

בהמשך חייו של פגסוס הוא השתכן באורוות סוסיו של זאוס, אבי האלים, שבאולימפוס. שם הוא המשיך בשושלת של סוסי כנף.

פגסוס תואר לא פעם בספרי פנטזיה שונים, ברוב המקרים כיצור חיובי ושמח לסייע אך קנאי לפרטיותו ולמקומו.


הנה סיפורו של פגסוס וחיסול הכימרה:

https://youtu.be/LygtaxOxGuo


פגסוס בסצנה מסרט:

http://youtu.be/gsRi4SctoM0


הסבר קצר על פגסוס, על פי המיתולוגיה היוונית:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=2m15s?end=3m10s


ומצגת וידאו של הפגסוס מסרטי קולנוע:

http://youtu.be/0RYKwLuvkiE

האמזונות (Amazons) היו שבט של נשים לוחמות, בעלות אומץ לב וידע רב באמנות המלחמה. על פי המיתולוגיה היוונית, הן הונהגו על ידי בנותיו של אל המלחמה היווני ארס.

על פי האגדה, היו האמזונות לוחמות מיומנות ביותר וחמושות בגרזני כסף ובמגני זהב. בזכות גבורתן ושליטתן בלוחמה, על האמזונות הצליחו לגבור רק גיבורים גדולים מהתרבות היוונית, דוגמת הרקולס ואכילס.

נשים לוחמות משבט הסרמטים, שחי בעבר באוקראינה של היום, הן אולי אחד המקורות לסיפורי המיתולוגיה היווניים על האמאזונות. ארכיאולוגים מצאו בחפירות בדרום אוקראינה אתרי קבורה של נשים רבות שהכילו חרבות, שריונים וחיצים.

מיתוס האמזונות המשיך ללוות את ההיסטוריה האנושית ועד היום הן משמשות מודל לגיבורות תרבות בידיוניות, נשיות אך חזקות ולוחמניות, כמו וונדר-וומן וזינה הנסיכה הלוחמת.


מיהן האמזונות והאם הן היו באמת קיימות (מתורגם):

https://youtu.be/iYL5CLJ2prA


על האמאזונות הלוחמות:

http://youtu.be/Nds_qITOyEY


וסקירה על האמזונות:

http://youtu.be/Hjq31Xk1MZ8?t=1m27s&end=2m42s

בָּסִילִיסְק (Basilisk) הוא זוחל מהמיתולוגיה היוונית, שיכול להרוג במבט. עם הסימן הלבן בצורת קשר שעל ראשו, הבסיליסק הוא מלך הזוחלים האגדי.

על פי המיתולוגיה, יכול הבסיליסק לבקוע מביצת תרנגולת שדגר עליה נחש. את הבסיליסק יכולה להרוג רק קריאת התרנגול. במהלך השנים התפתח מיתוס הבסיליסק.

בסיפורים מימי הביניים הוא מוצג כבן כלאיים, שחציו נחש וחציו תרנגול. במשחקי תפקידים בנוסח מבוכים ודרקונים הוא מוצג כמפלצת ובסדרת "הארי פוטר" גורם מבט בעיניו לעומד מולו להפוך לאבן.

השם בסיליסק בא מהמילה היוונית "בסיליוס", שפירושה "מלך", או "בסיליסקוס", "מלך קטן". שמו של הבסיליסק ניתן לו בזכות סימן בצורת כתר לבן שעל ראשו.

גם בסדרת "הארי פוטר" הורג מבטו של הבסיליסק את כל מי שמביט בעיניו, אלא אם הוא מביט בו דרך משהו אחר.


הנה הבסיליסק המיתולוגי:

https://youtu.be/hrS3QTKnBdU?t=2m32s&end=2m43s


ומהקולנוע - הארי פוטר נלחם בבסיליסק ב"חדר הסודות":

https://youtu.be/kb7T9oK0tF8

קראו לו זאוס (Zeus) ולפי המיתולוגיה היוונית הוא אל השמים, הרעמים, הברקים, מזג האוויר ומחזיק תיק החוק, הסדר והצדק בין האלים האולימפיים של יוון העתיקה.

במיתולוגיה היוונית נחשב זאוס מלך האלים, שליט הר האולימפוס ואבי האלים. הוא החזק מכל האלים ושולט בהם ללא עוררין והוא גם זכר האלפא של האולימפוס (פרטים בהמשך).

בעולם האמנות יתארו אותו הציירים והיוצרים תמיד כטיפוס מלכותי, בוגר, מזוקן וחסון. לרוב יאחז אצלם שרביט מלכותי ובידו השנייה יחזיק ברק, חשמל מהשמיים.

השור והנשר הם בעלי החיים הקדושים שלו ואגב, במיתולוגיה הרומית יקבל זאוס את השם יופיטר.


#משפחה
זאוס, אבי האלים או מלך האלים, הוא בנם הצעיר של קרונוס וריאה. הוא נשוי לאחותו הרה. בנוסף לכך הוא האח של פוסידון, הדס, הסטיה ודמטר .

בין האלים האולימפיים שהוא הוליד נמצא את אתנה, פרספונה, ארס, אפולו וארטמיס, דיוניסוס וזה רק חלק מרשימת ילדיו. מאת הרה אשתו נולד לזאוס רק ארס. היתר נולדו כולם מחוץ לנישואין (פרטים בהמשך 2).


#הקריירה של זאוס
לפי המיתולוגיה היוונית זאוס החל את דרכו בהפלת קרונוס והבטחה של הריבונות בשמיים לעצמו.

לאחר הדחת קרונוס, ערכו הוא, פוסידון והדס הגרלה וכך הם חילקו ביניהם את הקוסמוס.

בחלוקת השלל קיבל זאוס את השמיים והחל בתור אל מזג האוויר, מוריד הגשם ומשליך הברקים שחישל הפייסטוס עבורו.

כמו בממשלה מודרנית, כך גם בין אלי האולימפוס, הוא זכה עם הזמן גם באחריות על החוק, הסדר והגורל.

אבל, כמה אירוני כשמדובר באל האחראי במיתולוגיה על החוק, לזאוס היה גם צד אפל. במטרה לפתות נשים בנות תמותה, הוא לבש לא פעם צורה של בעלי חיים שונים. ההתחזות הזו סידרה לו המון רומנים עם נשים, החל מאלות נחשקות ועד נשים בנות-תמותה.

כך יצא שנולדו לזאוס ילדים רבים שהיו לאלים אולימפיים בעצמם. מפרספונה, אתנה וארס, דרך ארטמיס ואפולו, דיוניסוס אל היין ואלים נוספים או גיבורי מיתולוגיה - כולם היו בניו...


הנה זאוס, מלך האלים ביוון:

https://youtu.be/eJCm8W5RZes


כך גמל זאוס על הכנסת אורחים (מתורגם):

https://youtu.be/ogE1nzLawJ0


לידתו:

https://youtu.be/VeWJD0mFLok


בחיוך - ילד שיש לו ויודע אפטר אפקטס אז הוא זאוס:

https://youtu.be/XH1LSdRcUyI


הרקולס היה בנו של זאוס:

https://youtu.be/K4fpErUdp3k


בנותיו של זאוס רוקדות - מתוך הסרט "קסנדו":

https://youtu.be/UGWoonk747I


ומקדש זאוס שהוקם באולימפיה:

https://youtu.be/7lDW7jrDfRY

אטלס, דמות מהמיתולוגיה היוונית, נלחם לצד הטיטאנים נגד אלי האולימפוס. אבי האלים זאוס העניש אותו שייאלץ לשאת את כיפת השמים על כתפיו. אטלס היה גם המלך של אטלנטיס העתיקה, אותה ממלכה קדמונית שנעלמה לחלוטין מהעולם ולא נמצאה עד היום הזה.

במקום שבו עומדים כיום הרי האטלס, הפך פרסאוס אטלס לאבן, בעזרת הראש של מדוזה הקדמונית.

מפני שספרי המפות נקראים אטלס, רבים חושבים שאטלס מחזיק על כתפיו את העולם כולו, אבל בתקופת יוון העתיקה לא ידעו שכדור הארץ הוא עגול. האמת היא, שעל השתתפותו במרד הטיטאנים, היה עונשו של אטלס "ללכת לצוק גהה שבמזרח ולשאת על כתפיו את השמיים" ולא את הגלובוס כולו.

כיום ידוע אטלס כסמל הסיבולת והאיפוק. לרוב הוא נראה בפסלים וביצירות אמנות כורע על ברכו ומחזיק גלובוס ענקי על כתפיו.

הנה סיפור קצר על אטלס הטיטאן מונפש באנימציה:

https://youtu.be/An4a-_NjilY?t=1m38s


וסרטון ברוסית שמראה בחיוך את הרקולס "מסדר" את אטלס:

http://youtu.be/kajuPjhn9bs

אדיפוס התינוק נולד לאביו מלך תביי, אך המלך ליוס הוזהר זה מכבר על ידי האל אפולו שמותו יבוא לו מבנו. לכן ניקב ליוס את רגלי התינוק והשאירו למות על הגבעות. רועה שמצא את. אדיפוס התינוק, לקח אותו לקורינתוס ומלך קורינתוס אימץ אותו לבנו וקרא לו אדיפוס.

משהתבגר אדיפוס ונתקל בסירוב של המלך לספר לו מהיכן הגיע באמת הוא פנה לאורקל בדלפי, כדי לשאול את המלך אפולו מיהו. בדלפי סיפרו לו שהוא עתיד להרוג את אביו ולשאת את אמו שלו לאשה. במצוקתו החליט לא לחזור לקורינתוס ופנה מבלי לדעת דווקא לתביי, עיר הולדתו. בדרך הוא הסתבך בקטטה דווקא עם אביו מולידו והרגו. חצי מהנבואה התקיים..

הוא לא ידע שהרג את אביו וכשהגיע לעיר הוא פתר את חידת הספינקס, חצי אריה וחצי אשה, וגרם לו למות. אנשי תביי הודו לו על שהרג את המפלצת ומינו אותו למלך תחת אביו המת. הוא נשא את המלכה לאשה והרי הוא נשוי לאמו - חלקה השני של הנבואה.

שנים אחר כך, כשפרצה מגפה בעיר, עצת האורקל הייתה להעניש את רוצח המלך הקודם. משחקר אדיפוס, הוא גילה לזוועתו שהוא הרוצח ושהוא נשוי לאמו! - היא שלחה יד בנפשה והוא הפך עצמו לעיוור והחל לנדוד בארץ כפושט יד, בלוויית בתו הנאמנה אנטיגונה.


סיפורו של אדיפוס הוא מהטרגדיות היווניות הכי מפורסמות (מתורגם):

https://youtu.be/0a9Wuz7MvUE


קורותיו של אדיפוס מרגע שהיה בדלפי:

https://youtu.be/8zjWk8g5W8s


מצגת וידאו עם סיפור אדיפוס:

https://youtu.be/z1g2WRgkKh4


וסיפורו של אדיפוס בתוך סקירה על הטרגדיה היוונית (מתורגם):

https://youtu.be/BjLrMxO4cys

כשהרומאים הפכו לאימפריה החזקה בעולם הם העתיקו מתרבות יוון ומהמיתולוגיה היוונית את האלים שלהם, אלו שכונו האלים האולימפיים, על שום האמונה שהם שוכנים על הר האולימפוס.

כמובן שהם הכניסו שינויים מסוימים בשמות האלים היווניים והפכו אותם לרומים. הוכנסו גם שינויים בדרכי הפולחן שלהם.

הנה האלים הרומיים ובסוגריים השמות שלהם כאלים היווניים, האלים האולימפיים המקוריים.


יופיטר (זאוס, בשמו היווני) - מלך האלים, אל הברקים והשמיים

פבוס (אפולו) - אל האור והשמש

יונו (הרה) - אלת הנשים, האימהות והנישואין

פלוטו (האדס) - אל השאול והמתים

ומטה (הסטיה) - אלת הבית, המשפחה ואש-האח

מרקוריוס (הרמס) - אל אולימפי שהוא שליח האלים

קרס (דמטר) - אלת האדמה והתבואה

בכחוס (דיוניסוס) - אל היין והגפנים, אל התיאטרון

ונוס (אפרודיטה) - אלת האהבה והיופי

מרס או מארס (ארס) - אל המלחמה

נפטון (פוסידון) - אל הים ורעש האדמה

וולקן (היפסטוס) - אל האש והנפחים

מינרוה (אתנה) - אלת החוכמה, הקרב, האמנות והמדע.

דיאנה (ארטמיס) - אלת הירח והציד

הכירו את אלי יוון בתגית "אלים יווניים".


הנה אלי יוון ותפקידיהם (עברית):

https://youtu.be/4bHY4yn6Wto


על האלים האולימפיים באנגלית:

https://youtu.be/FyT3A4vi6cw


עוד על אלי האולימפוס:

https://youtu.be/WP_NeirFIkM


האלים החזקים והמובילים מבין האלים היווניים:

https://youtu.be/9eOQHLxCv6k


הזמנה לפגישה איתם במוזיאון:

https://youtu.be/uY2Ltc32Kjc


האלים המובילים במיתולוגיה עם תיאורים שלהם מתולדות האמנות והקולנוע:

https://youtu.be/RId6Sv2ZAKA


וסיפורם של כל האלים האולימפיים:

https://youtu.be/Ri-AoKE42rw?long=yes

האלה אתינה (Athena), אלה יוונית שנקראת לעתים גם אתנה או אטנה, היא אלת החוכמה היוונית. היא גם זו שלימדה את נשות האדם לטוות, לרקום, לארוג ולרקום. עם הזמן היא שמחה לדעת שהנסיכה ארכנה אורגת בדים ורוקמת עליהם, תוך שהיא יוצרת עבודות נפלאות.

אבל יום אחד היא גילתה ברוב כעס שארכנה הופכת יהירה. הנערה השחצנית אף מתפארת ואומרת שאין מי שעושה בעולם אריגים יפים משלה והיא אף מזמינה את האלה אתינה לרדת מהאולימפוס ולהתחרות בה.

ברוב חוכמתה התחפשה אתינה לאישה זקנה וירדה מהאולימפוס להתחרות בנערה. היא יעצה לארכנה לא לדבר אל האלים ביהירות. אבל הנסיכה ארכנה ענתה לה בחוצפה שהיא אינה חוששת להתחרות באלה ומזמינה אותה לתחרות אריגה.

האלה אטנה הסכימה והסירה את התחפושת. ארכנה הנדהמת נאלצה לשבת ולהתחרות באלה. השתיים ארגו סיפורים לבסוף נוכחה ארכנה שהפסידה לאלה. היא ניסתה להרוג את עצמה אבל אתינה ריחמה עליה והפכה את ארכנה לעכביש.

מאז נחבאים צאצאיה של ארכנה, העכבישים, בין החרכים והסדקים. הם מטפסים על החוטים שהם טוו ואוכלים חרקים.

במיתולוגיה הרומית הפכה האלה אתנה לאלה מינרווה. בתקופה בה רומי כבשה ושלטה בארץ-ישראל, היא הייתה פופולרית מאוד ובנוסף לאלת החוכמה היא הייתה גם אלת המלחמה והאסטרטגיה הצבאית.


הנה סיפורה של אתנה (עברית):

https://youtu.be/XWiXC0R0n3c


אלת החוכמה אתנה:

https://youtu.be/-EP14g7XXA0


כך הענישה אתנה את ארכנה הטווה השחצנית (מתורגם):

https://youtu.be/XvUHcsZOhJ8


וסיפורה המלא של אתנה:

https://youtu.be/rs6kA3Yz15o?long=yes

מפלצת הכִימֶרָה (Chimera) נושפת האש היא ללא ספק הבריה המודולרית של המיתולוגיה היוונית. היא מורכבת מאיברים של מספר בעלי חיים.

במיתולוגיה היוונית הכימרה היא יצור המורכב משלושה חלקים: ראש של אריה, גוף של עז וזנב של נחש. לפי גרסה אחרת היא מפלצת בת 3 ראשים - של עז, אריה ודרקון.

את הכימרה המיתולוגית הרג לפי האגדה בלרופון הלוחם, כשהוא רכוב על הסוס המכונף פגסוס.

לפי האגדה התאהבה אשתו של מלך ארגוס בבלרפון, בנו של מלך אנתיאה. משסירב לה הנסיך, היא התלוננה בפני בעלה. הוא מצידו לא יכול היה להרוג את בלרפון, מאחר שהוא התארח בביתו. לכן הוא שלח אותו למלך ליקיה איאובוטס וצייד אותו במכתב שבו ביקש ממנו להרוג את השליח שמביא לו את המכתב.

אך מלך ליקיה פתח את המכתב רק אחרי מספר ימים שבהם התארח בלרפון בארמונו. מכיוון שגם הוא לא יכול היה להרוג את האורח, הוא שלח את בלרופון להרוג את מפלצת הכימרה, מתוך אמונה שהוא לא ישוב חי.

אך בלרפון רכב על פגסוס, סוס שיודע לעוף באוויר. הצעיר הנועז שיסע את המפלצת בחנית והצליח להרוג את הכימרה מהאוויר. כשהוא חזר לארמונו, מיהר המלך המשתאה מגבורתו ויכולתו של בלרופון להציע לו את בתו לאישה.

המדענים ממשיכים עד היום להשתמש בדימוי של הכימרה, כשהם רוצים לציין או להתייחס לדברים המורכבים מסוגי או אוכלוסיות תאים שונים. כך למשל משמש המונח "כימריזם" בתחום השתלת האיברים, בו מחברים תאים משני מקורות שונים.


הנה הכִימֶרָה:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=6m34s?end=7m24s


והכימרה עם זנב הנחש מהמיתולוגיה היוונית במשחק מחשב:

https://youtu.be/1Oa-WWpfU2k