חסידי אומות העולם (Righteous Among the Nations) הם אנשים שאינם יהודים ופעלו בשנות מלחמת העולם השנייה והשואה להצלת יהודים, תוך סיכון חייהם וללא קבלת תמורה.

תואר זה מוגדר בחוק הישראלי משנת 1953, "חוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם".

כמעט 30 אלף איש זכו לתואר זה עד היום. מדובר במצילים שהתנגדו לתעמולה ולגזענות הנאצית וראו ביהודים בני אנוש, שהחובה המוסרית של אדם הגון היא לעזור להם.

במהלך השואה צפתה מרבית האוכלוסיה שמסביב בשכנים היהודים שגורשו מבתיהם, נשלחו הרחק או נרצחו בסביבה. רבים מהם הרוויחו משוד הרכוש של היהודים ולא מעט מהם עזרו ושיתפו פעולה עם רוצחיהם.

אל מול היחס הזה אל היהודים בתקופת השואה, שהיה אדיש או עוין - בלטו אומץ הלב, האנושיות וטוב הלב יוצאי הדופן של מיעוט קטן ואנושי, אלו הם חסידי אומות העולם. הם היו בני לאומים שונים, בעלי אמונות מגוונות ונמנו על מעמדות אחרים זה מזו.

כל אחד ואחת מהם מצאו דרך שונה להציל, אבל המשותף לכולם היתה ההגנה שנתנו לשכניהם היהודים והיותם קרן אור באפלה הגדולה של השואה, רצח העם וההשמדה האכזריים, במהלך מלחמת העולם השנייה.


#מי נחשבים חסידי אומות העולם?
ארבעה הם התנאים העיקריים להכרה באנשים כחסידי אומות העולם:

1. מעורבות פעילה בהצלת יהודי ולו גם אחד מסכנת מוות או גירוש למחנות.

2. סיכון חייהם, חירותם או מעמדם.

3. שהמניע הראשוני להצלה היה לסייע ליהודים נרדפים. לא תמורת רווח או תגמול כספי או אחר.

4. ראיות של ממש להצלה – עדות של הניצולים או בלית ברירה מתיעוד המוכיח ממקור ראשון על נסיבות ההצלה ואופיה.


מי היו חסידי אומות העולם (עברית):

https://youtu.be/KHwGyopsOwE


ראול ולנברג מגדולי חסידי אומות העולם (עברית):

https://youtu.be/q3qkNKPyD7w


שדרת חסידי אומות העולם ב"יד ושם" בירושלים (עברית):

https://youtu.be/XTaQC3r_vO8


סיפורה של אירנה סנדלר שהצילה 2,000 ילדים יהודים בשואה (מתורגם):

https://youtu.be/LxZkdQfgot8


"שינדלר היפני" חסיד אומות עולם לא רגיל (עברית):

https://youtu.be/-VAX_A6LI98


ומעשה דומה בין אויבים בשדה הקרב, כזה שלא הופך אותך חסיד אומות אלא בן אדם:

https://youtu.be/SQe4roNR8Nc

לברוח ממחנה שבויים נאצי היה אחד הדברים הקשים במלחמת העולם השניה. אך מה אם נספר לכם על מישהו שעשה את זה 200 פעם?

ואכן, גדול הבורחים בהיסטוריה האנושית הוא כנראה האנגלי הוראס גריזלי, שבמהלך מלחמת העולם השנייה בילה 5 שנים בשבי הנאצים. האיש, כנראה רומנטיקן חסר-תקנה, ברח למעלה מ-200 פעם ממחנה השבויים כדי לראות את חברתו שהתגוררה בכפר סמוך. גם כשהעבירו אותו למחנה שבויים במרחק של כמה עשרות קילומטרים הוא המשיך במנהגו.


הנה פרסומת לספר המספר את סיפורו, "האם הציפורים עדיין שרות בגיהנום?"

http://youtu.be/hjKEjpWkmI8


מצגת שמספרת את סיפורו של גריזלי המאוהב:

http://youtu.be/NPNoTnXBMWY


וראיון שערכו עימו לפני מותו, לקראת הוצאת הספר עליו:

http://youtu.be/y07fdbzfF2Y

הפרטיזנים (Partisans) היו קבוצות לוחמים שהתארגנו נגד הכוחות של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. הם נלחמו כנגד הצבא הגרמני והצבאות של בנות הברית של גרמניה הנאצית.

שיטות הלוחמה של הפרטיזנים היו שיטות גרילה, כלומר של לוחמה זעירה של קבוצות קטנות וזריזות. הפרטיזנים תקפו את הצבא הסדיר בצורה גמישה ומהירה ולא אפשרו לו להתמודד מולן היטב.

מחוץ לאזרחי המדינות הכבושות שנלחמו בנאצים, הצטרפו לפרטיזנים גם יהודים רבים שברחו מהגטאות ומהמחנות.

המילה פרטיזנים באה מצרפתית ("אוהדים") או מאיטלקית, שבה המילה "פרטיגיאנו" פירושה "מתנגד למפלגה" או "מתנגד לכוח".


הנה סיפורם של הפרטיזנים היהודים בראשות אבא קובנר (עברית):

https://youtu.be/ilE5fG_17j4


מחנה המשפחות של הפרטיזנים האחים ביילסקי (עברית):

https://youtu.be/kW3YjfcsS8I


סרטון נדיר של פרטיזנים איטלקיים במלחמת העולם השניה:

http://youtu.be/8eyRU0Yp88M


שירם של הפרטיזנים היהודים (עברית):

https://youtu.be/TFfZFIrjQE4


עדותו של ניצול שהסתתר מהנאצים והצטרף לאחר מכן לפרטיזנים (עברית):

http://youtu.be/QW66xk2wuac


וסיפורו המדהים של פרטיזן דגול ורב תהילה (עברית):

https://youtu.be/j3rnPGr1odc?long=yes

אם היינו מספרים לכם שמבצע הריגול הנועז ביותר במלחמת העולם השנייה בוצע ממש בתוך מחנות הריכוז, הייתם מאמינים? ואם היינו מספרים לכם שהמרגל הסתנן למחנה הריכוז אושוויץ מרצונו ושהה שם במשך 3 שנים כאסיר מהשורה?

ויטולד פילצקי הוא ללא ספק מהגיבורים הגדולים של מלחמת העולם השניה. הוא היה קצין פולני שלקח על עצמו בשנת 1940 משימה שלא תאומן: להיכנס לאושוויץ מיוזמתו ולהפוך לאסיר - רק כדי שיוכל לרגל ולהעביר מידע על המתחולל שם למחתרת הפולנית ודרכה לשירותי המודיעין של בנות הברית.

במשך 3 השנים שבהם היה פילצקי אסיר מהשורה במחנה הריכוז הוא תעד את זוועות המשטר הנאצי והקפיד להעביר דיווחים על ההוצאות להורג, ההשמדה ותאי הגזים. הוא הגה והעביר החוצה תוכנית מפורטת להפצצת המחנה שפעל בפולין. רק לאחר שהבין שהבריטים לא מתכוונים להפציץ את תאי הגזים והמחנות, הוא ביצע בריחה נועזת מאושוויץ.

גם בהמשך המלחמה הוא השתתף במרד נגד הנאצים ולאחר המלחמה הוא ריגל כנגד השלטון הסובייטי שהשתלט על פולין, עד שנתפס והוצא על ידי הסובייטים להורג.

לאחר שנים שפעילותו הוסתרה, בשנים האחרונות הוא זוכה סוף סוף לכבוד הראוי לו בעולם כ"מי שנלחם בגבורה ברודנים".


הנה סיפור גבורתו של המרגל מאושוויץ:

http://youtu.be/MU5ug2eTwGc


ומצגת וידאו עם תמונותיו של ויטולד פילצקי, מרגל אושוויץ:

http://youtu.be/Umlxcm_mq2g

ולדיסלב שפילמן (Wladyslaw Szpilman) היה פסנתרן יהודי, שלפני מלחמת העולם השניה היה מבכירי הפסנתרנים בפולין והפסנתרן הראשי של הרדיו הפולני. בזכות יכולתו המוסיקלית וחשיבתו המקורית הוא הצליח לשרוד את השואה.

שפילמן התפרסם לאחר מותו, כשהבמאי הנודע רומן פולנסקי עשה סרט על הישרדותו בשואה. הסרט "הפסנתרן" שהתבסס על סיפורו האוטוביוגרפי של שפילמן זכה בפרסי אוסקר והפך את סיפורו למעורר השראה ותקווה, באנושיות של בני-האדם, גם בנסיבות הנוראות ביותר.

הצלתו הסופית של שפילמן הייתה כשנתפס על ידי קצין נאצי בבניין נטוש, כמה שבועות לפני סיום המלחמה. הקצין הנאצי שראה אותו ליד פסנתר, שמע ממנו שהוא פסנתרן, ביקש שינגן ויוכיח זאת והתפעל מנגינתו. מאותו הרגע ועד לנסיגת הצבא הנאצי מהעיר ורשה, שמר הקצין על שפילמן במחבואו בבניין, סיפק לו אוכל באופן קבוע וצייד אותו בבגד חם.

אותו קצין שהציל את שפילמן, וילהלם הוזנפלד שמו, היה אמנם קצין בצבא הגרמני, אבל הוא תעד ביומנו את הזוועות של הנאצים, שלהן התנגד. כגרמני הוא ציית לפקודות, אך כאדם הוא סרב להשלים עם המעשים הנוראים של צבאו ומדינתו.

בתום המלחמה הוזנפלד נתפס על ידי הצבא הרוסי. לאחר המלחמה ניסה שפילמן למצוא אותו כדי להצילו אבל נכשל. לבסוף, הוזנפלד מת בכלא הרוסי בשנת 1952. בשנת 2008 זכה הוזנפלד באות "חסיד אומות העולם", לבקשת ולדיסלב שפילמן ובאישורה של משפחת יהודי נוסף, שהוזנפלד הציל במהלך מלחמת העולם השנייה.


הנה שפילמן עצמו וסיפורו בשואה:

https://youtu.be/_vb9c1NxGdg


הקדימון לסרט "הפסנתרן" שנעשה על חייו של שפילמן בשואה:

https://youtu.be/BFwGqLa_oAo


הסצנה מהסרט "הפסנתרן" בה שפילמן מנגן לקצין הנאצי שיציל את חייו:

https://youtu.be/5WEsbOajRbE


סרטון תיעודי על ולדיסלב שפילמן:

https://youtu.be/zB2TLFJP3YA?long=yes


וסרט תיעודי על גורלו של הוזנפלד, שהציל את שפילמן ועוד עשרות יהודים (עברית):

https://youtu.be/9cqQowj1obo?long=yes

השנה היא 1943 בבירת פולין ורשה, הכבושה בידי הגרמנים. במהלך השנים האחרונות דחסו הנאצים מעל 400 אלף יהודים אל הגטו הזעיר והצפוף. אחד מהם הוא מרדכי אנילביץ' (Mordechai Anielewicz) בן ה-23.

מרדכי הצעיר נטל חלק בתנועת ההתנגדות היהודית לנאצים, מאז שהנאצים פלשו לפולין ומקימים את גטו ורשה, ב-1939. כבוגר תנועת הנוער הסוציאליסטית של השומר הצעיר, הוא משכיל לאחד מספר קבוצות מחתרת שונות לכוח חזק אחד, שזוכה לשם "ארגון יהודי לוחם" (ZOB) או בקיצור אי"ל. מטרת הארגון היא להתנגד לנאצים.

די מהר הופך אנילביץ', המפקד על אחת מיחידות הארגון המאוחד, למנהיגו ומפקדו של כל הארגון. תכונותיו הבולטות הן מנהיגות, אומץ הלב והנחישות, אך לא פחות - ההשראה שהוא נותן לחבריו, להילחם על חירותם וכבודם.

ב-1943 מרדכי אנילביץ' מבין שימי הגטו ספורים. היהודים נשלחים בהמוניהם על רכבות ליעד לא ידוע ולו ולחבריו מוגנב המסר והמידע על ההשמדה ו"הפתרון הסופי" של הנאצים. הם מבינים שכוונת היטלר היא לחסל את יהודי אירופה. מכאן ואילך ימלא המפקד הצעיר תפקיד מרכזי בארגון ובהובלה של ההתנגדות המזוינת נגד הנאצים בגטו ורשה.

באפריל 1943 הוא מוציא את פקודת ההתקוממות בגטו. הוא מנהיג את ההתנגדות באומץ ובתבונה, עומד בראש מאות לוחמים אזרחים צעירים וחסרי ניסיון קרבי.

הם אינם מאומנים - אך הם חדורי אמונה ביכולתם לפגוע בחיילים הגרמנים ולעצור את הרעה. מצוידים בקומץ קטן של רובים וכמה עשרות אקדחים שהוברחו לגטו, מעט פצצות וכלי נשק מאולתרים, תוקפים מורדי הגטו את החיילים הנאצים הראשונים שנכנסו אליו.

במשך כמעט חודש מצליחים המורדים הצעירים והלא מנוסים, לעצור את כוחות הצבא הגרמני, אחד הצבאות החזקים בעולם אז, שבהדרגה מזרים כוחות גדולים יותר ויותר ומצוידים היטב.

מורדי הגטו מנהלים לוחמת גרילה עירונית. בראש לוחמיו, הופכים אנילביץ' והמפקדים האחרים את רחובות הגטו הצפופים ואת הבניינים המופצצים למבוך של התנגדות מפתיעה.

הצבא הגרמני מתקשה למחוק את המרד. לאורך כל הלוחמה, מפתיעים אנילביץ' וחבריו במארבי פתע ובהתקפות צלפים, כנגד אחד הכוחות הצבאיים המפחידים בהיסטוריה. יותר ויותר חיילים גרמנים מוכנסים לגטו להילחם בהם.

למרות שהם חברי ניסיון קרבי של ממש ועל אף שהנשק שבידיהם מגוחך, במיוחד אל מול הטנקים שהוכנסו לגטו וכמויות החיילים והנשק שלחמו בהם, מצליחים לוחמיו של מרדכי אנילביץ' לעצור את ההתקפה הנאצית.

זו אמנם עצירה זמנית, אך מצוידת בחוצפה ונחישות נדירים. חבריו של אנילביץ' נלחמים בעוז והמרד שלהם קונה זמן ובעיקר מראה לעולם שהיהודים לא ייכנעו יותר לאכזריות הנאצית, ללא קרב.

בימים האחרונים של המרד, כשהטנקים משמידים כל מבנה שבו מתבצרים המורדים ועוברים להחרבת כל הגטו כולו, כשחיילים גרמנים שורפים, באמצעות להביורים, בניינים שלמים על יושביהם, מגיעים המורדים לרגעיהם האחרונים.

מרדכי אנילביץ' מבוצר עם חבריו האחרונים, במרתף שמהווה את הבונקר של המפקדה המאולתרת שלהם. ממטה ה-ZOB הוא מכוון את הלוחמים הנותרים ומתקשר עם אחרוני המפקדים שפועלים בגטו. התפוררות הגנת הגטו ברורה לו אך הוא יודע שהם עשו ככל יכולתם ולא עמדו מנגד, לא הובלו כצאן לטבח.

ב-8 במאי, הולכים הכוחות הנאצים האדירים שהוזרמו לגטו וסוגרים על הבונקר של מפקדת אי"ל, בונקר הפיקוד של המורדים. אנילביץ' והלוחמים שאיתו נשבעים שלא להיכנע לנאצים ולא לתת להם להרוג אותם. רגע לפני שיובסו, הם נוטלים את חייהם בידיהם.

מה שנותר מהמורדים הלוחמים בפיקודו של מרדכי אנילביץ' הוא הכבוד. הם לא ברחו ונלחמו עד מוות, גילו תעוזה נדירה, התנגדות ותקווה והובילו את המרד האזרחי העירוני הראשון, כנגד הנאצים.

מרד גטו ורשה היה לסמל של התנגדות ותקווה, אות כבוד לגבורה יהודית נדירה ואנושית, במהלך אחד הפרקים האפלים בהיסטוריה האנושית.

אנילביץ' הצעיר והכריזמתי השכיל להוביל את המרד ולמות עם חבריו, מות גיבורים כמו במצדה ובגמלא העתיקות, כשהוא נותן השראה לדורות של צעירים ומבוגרים:
#אל מול הרעה, לעולם אל תעמדו מנגד!


הנה סיפורו של מרדכי אנילביץ':

https://youtu.be/Gxc8nMQTE_U


על מרדכי אנילביץ' באנגלית:

https://youtu.be/w4vFK4euZOY


המרד בגטו - מתוך סרט קולנוע (ללא מילים):

https://youtu.be/e7yHDwNd1hU


דיון על המרד והובלתו (עברית):

https://youtu.be/dB0GbaavuwI


על דמותו וצמיחתו להובלת המרד בגטו ורשה (עברית):

https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?t=49s?long=yes


וחייו של אנילביץ' והמרד שהנהיג (עברית):

https://youtu.be/fNbPeWOx02o?long=yes

מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים בשואה. תנועות התנגדות מחתרתיות צמחו בחלק מהגטאות בפולין של אותה תקופה.

זהו המרד הראשון של יהודים בתולדות השואה. התנגדות חמושה, בעיקר של צעירים, כלפי הנאצים. התנגדות כזו, אגב, הייתה בהתחלה שנויה במחלוקת בקרב הציבור היהודי ואצל ראשי ההנהגה שלו בגטאות. הדברים עתידים להשתנות כשיתברר בהדרגה שה"משלוחים" של היהודים מהגטו ברכבות, מופנים אל מחנות הריכוז וההשמדה.

הארגון היהודי הלוחם, בקיצור אי"ל, היה ארגון המרד הכי גדול והפעיל ביותר בקרב מורדי הגטאות. הוא יפעל בעיקר בגטו ורשה, אך גם בגטאות נוספים.

את תנועת ההתקוממות של אי"ל, בפרוץ מרד גטו ורשה בפסח 1943, הוביל מרדכי אנילביץ'. המרד פרץ, כאמור, לאחר שהחלו להגיע ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במחנה ההשמדה חלמנו ובמזרח בכלל. לראשונה הבינו היהודים שהרכבות מובילות להשמדה ולא לעבודה.

צעירים רבים בגטו החליטו לשמור על כבודם ולמות במאבק ובהתנגדות ולא בכניעה לנאצים. הנאצים שלא הצליחו לגבור על המורדים וללכוד אותם, החליטו בגלל המרד לשרוף בית אחר בית בגטו.

השרפות התפשטו בכל בנייני הגטו ומשהחום הגדול הקשה על המשך הלחימה בבונקרים שבהם הסתתרו הלוחמים, הם החלו לצאת ולהילחם מחוץ למקומות המסתור שלהם ונהרגו או נפלו לידי הנאצים.

בחודש מאי 1943, רגע לפני שתיפול המפקדה של אי"ל וכדי שלא ליפול חיים לידי הנאצים, התאבדו מרדכי אנילביץ’ המפקד ועימו המורדים והלוחמים הרבים שהתבצרו איתו בבונקר הפיקוד האחרון.


הנה סרטון על מרד גטו ורשה (עברית):

https://youtu.be/HB4_SCbmUtM


פרטים וצילומים מאתרי המרד (עברית):

http://youtu.be/o0sFc-0jFEw?t=3s


עדויות מהמרד בגטו ורשה (עברית):

https://youtu.be/BNJ09OhhYnk


ותכנית חינוכית בעברית על המרד ההירואי בגטו (עברית):

https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?long=yes

קשה להאמין עד כמה שהסיפור הזה לא צודק. מצילי יהודים אמיצים ויצירתיים שההיסטוריה שוכחת, על אף שהם אולי גדולי המצילים בשואה וכנראה משום שהם... יהודים.

המקום הוא ביילורוסיה, הזמן מלחמת העולם השנייה והאנשים הם 3 אחים יהודים, שמקימים קבוצת פרטיזנים של משפחות יהודיות.

על אף שהם הצליחו לשרוד ולהציל מעל 1200 איש מידי הנאצים, מספר ניצולים המשתווה לזה של רשימת שינדלר. על אף שהפרטיזנים בהנהגתם הרגו מספר כמעט זהה של חיילים גרמנים, לאלו שהרגו מורדי גטו ורשה - למרות כל אלה איש לא הזכיר אותם שנים רבות וסיפורם לא זכה בעבר לפרסום ולהכרה המגיעים להם.

אפילו במדינת ישראל מעטים שמעו על האחים ביילסקי. שמותיהם המדויקים היו בעצם טוביה, זוס ועשהאל בְיֶלְסְקִי והם היו למנהיגים של קבוצת פרטיזנים יהודית ואמיצה במיוחד.


#הסיפור שלא יאומן
סיפורם של האחים ביילסקי מתחיל ב... שלושה אחים, שונים מאוד באופיים. לאחר שהם צפו, חסרי אונים, בנאצים המובילים את הוריהם ושני אחיהם אל מותם, החליטו השלושה להשיב מלחמה.

בהכירם את היער העבות שמסביב לערי הסביבה, מקימים בו האחים, מעבר לביצות שהגרמנים יתקשו לחצות, מחנה קטן וחבוי היטב להתיישב בו ולהגן על עצמם.

בהדרגה הם משכנעים עוד יהודים להצטרף אליהם וכשהחל החיסול של האוכלוסייה היהודית, הם מבריחים יהודים נוספים אל מקום המבטחים שלהם. תוך זמן קצר, כשניצולים נוספים מגיעים בכל יום, הופך המחנה הקטן שלהם לקהילה נסתרת, גדולה ומגוונת, שזכתה אצלם לכינוי "ירושלים של יער".

בסביבה קראו להם "הפרטיזנים של ביילסקי" (Bielski partisans) או פשוט "יהודי היער". חברי הקהילה הזו לנו בשוחות שכוסו עלים ובהדרגה בנו להם מעין עיר זעירה.

בעומק היער הם הקימו להם מקום של חיים יהודיים, שכלל בית כנסת, בית ספר, בית מרחץ ואפילו תיאטרון קטן. היו ביניהם סנדלרים, תופרות, נגרים ונפחים ולכולם היו פינות מלאכה מסודרות.

חברי הקבוצה גם נישאו ביניהם והביאו ילדים לעולם. כדי לשמור על חיי הקבוצה ובטחונה, השליטו האחים ביילסקי משמעת ברזל והענישו את מי שהפרו אמון או פגעו בקבוצה, מבפנים או מחוץ למחנה.

בהנהגת טוביה ביילסקי, החלה הקבוצה להציל משפחות יהודיות רבות ולחמה באומץ רב כנגד הצבא הנאצי ותומכי הנאצים בסביבה.

בצבא הגרמני, שהשמועה על הביילסקים ואנשיהם התפשטה באזור, התאמצו לתפוס אותם. באחד מהמקרים הם נמלטו מהחיילים הגרמנים שרדפו אחריהם בהמוניהם, חצו ביצות ובמבצע הימלטות עוצר נשימה ייאשו את הרודפים. כך נאלצה הקהילה הגדולה כולה לעקור מהמחנה ולבנות אותו מחדש במקום בטוח יותר בעומק היער.

היו בקבוצה מי שהעדיפו שהקבוצה תשוב להיות קטנה וזריזה, שתתמקד במאבק בגרמנים ותהיה ניידת. אך טוביה בילסקי התעקש להמשיך ולקבל את כל מי שהגיעו ולשמור על כל היהודים שהלכו אחריהם.

בסופו של דבר, בחודש יולי 1944 ובעת שהצבא הרוסי מתקרב, נסוגים הגרמנים לעבר ברלין. 1,200 איש מיהודי היער, הפרטיזנים של בילסקי, מגיחים אחרי שנתיים וחצי ויוצאים חיים מיערות ביילורוסיה, בתהלוכת מנצחים שלא תאומן.


#אחרי המלחמה
מה שעצוב הוא שמחוץ לניצולים וצאצאיהם, מעט מאוד הכרה ופרסום ניתן לגיבורים שהקימו את כוח ההצלה והלחימה המצליח ביותר, במהלך מלחמת העולם השנייה.

אחד האחים, עשהאל, הצטרף ונלחם בנאצים בשורות הצבא האדום. הוא נהרג במהלך המלחמה. השניים האחרים, טוביה וגוס, עברו בתום המלחמה לארצות הברית, שם הקימו משפחות עם בנות זוגם, שנמנו גם הן על הפרטיזנים של ביילסקי.

ברבות השנים שחלפו מאז, מעט מאוד נכתב על הישגיהם של האחים בלסקי. כמעט שאין לוחות זיכרון או מקומות הנושאים את שמם. זוכרים ומזכירים אותם רק הצאצאים הרבים של הניצולים, אותם צעירים שחבים להם את חייהם.


הנה הסיפור על מחנה המשפחות של הפרטיזנים של ביילסקי (עברית):

https://youtu.be/kW3YjfcsS8I


ביקור במחנה של האחים ביילסקי (עברית):

https://youtu.be/Jk4CZHVu4CE


ועוד (עברית):

https://youtu.be/IfzFV43XRpc


קדימון סרט הקולנוע "התנגדות" מ-2008 שסיפר את סיפורם (עברית):

https://youtu.be/3muuNsJMqQY


שתי בנות דוד ממשפחת בלסקי מספרות על ההצלה שאחרי המלחמה (עברית):

https://youtu.be/FSIY7DxgzwQ


וביקור של קבוצה ישראלית הכוללת קרובי משפחה של הפרטיזנים במחנה שלהם (עברית):

https://youtu.be/KfgBPTOgMv0

אחת הפרשות המדהימות של הצלת יהודים בשואה היא זו שהתרחשה בגן החיות של ורשה. המקום, שנוסד בשנת 1928, מאחסן כיום אלפי בעלי חיים, מיותר מ-500 מינים שונים. אבל בתקופת מלחמת העולם השנייה, המקום הזה איחסן בתוכו בעיקר יהודים.

גיבורי הסיפור הם מנהל גן החיות יאן זָ'בִּינסקי (Willa Żabińskich) ורעייתו אנטונינה. השניים, שביתם נמצא בשטח הגן, הסתירו במרתף ביתם מאות יהודים, שהגיעו אליהם בסתר מהגטו היהודי ההולך ומתרוקן במשלוחים העצומים שרוקנו את היהודים אל הרכבות, למחנות ההשמדה.

מנהל גן החיות יאן ז'בינסקי ורעייתו אנטונינה הסתירו את היהודים בביתם שלהם. הם החביאו חלק מהם במרתף ביתם. כשנגמר המקום, הם הסתירו את המצטרפים החדשים בכלובים של גן החיות עצמו. בסיום המלחמה הסתבר שלאורך שנות המלחמה הם הצליחו להציל מאות יהודים מידי הנאצים וממוות בטוח. הם עשו זאת באומץ בלתי נתפס, תוך סיכון מתמיד של חייהם וחיי ילדיהם.

לא פחות ממדהימה היא העובדה שאת המבצע ההירואי של הסתרת היהודים הם עשו ממש מתחת לאפם של הגרמנים. העניין הוא שיחידה צבאית של הצבא הגרמני הוצבה בתוך גן החיות עצמו וממש מתחת לאפם של עשרות חיילים, הגיעו כל אותם יהודים לבית מנהל גן החיות והוסתרו. בכל פעם שנאצים התקרבו אל הבית ועמדו להיכנס אליו, נהגה אשת המנהל לפרוט על הפסנתר שבסלון הבית והיהודים הסתתרו במהירות והשתתקו, בכדי שלא להיתפס. כשניגנה שוב, הם ידעו שהסכנה חלפה.

בשנים האחרונות נעשה על מבצע ההצלה הזה סרט הקולנוע מרגש בשם "אשתו של שומר גן החיות". הסרט נעשה על פי היומן שכתבה אשתו של מנהל גן החיות. בסרט מתוארים רגעי האימה והגבורה של בני הזוג ושל בנם, שעזר להאכיל את המסתתרים. אגב, לקראת סוף המלחמה השתתף מנהל גן החיות בקרבות המחתרת נגד הנאצים. בשלב מסוים הוא נתפס וישב בשבי הגרמני. למזלו הוא נשאר בחיים עד סוף המלחמה וכשחזר התברר לו שרעייתו ובנו השלימו את המשימה להגן על המסתתרים.

לאחר המלחמה קיבלו השניים את אות "חסידי אומות העולם", על הצלת 300 מיהודי ורשה.


מבט מקרוב על גן החיות בוורשה:

https://youtu.be/xD2na4OXzps


עדות של אחד הניצולים האחרונים מהיהודים שניצלו בגן החיות (עברית):

https://youtu.be/HemEPQO_Yqo


קדימון הסרט שנעשה על הסיפור "אשתו של שומר גן החיות" (מתורגם):

https://youtu.be/PLxGipcXB18


וסרט שבו יוצרי ושחקני הסרט מספרים על הפרשה המדהימה (מתורגם):

https://youtu.be/qJ-0ZH8cCfA?long=yes

מרסל מרסו (Marcel Marceau) הוא מגדולי הפנטומימה (Mime) ולדעת רבים גדול הפנטומימאים, אך רבים לא יודעים שבגיל צעיר הוא השתמש בפנטומימה כדי להציל ילדים יהודים מציפורני הנאצים.

שמו המקורי היה מרסל יצחק מנגל (Marcel Isaac Mangel), והוא נולד למשפחה יהודית. בתקופת מלחמת העולם השנייה היה מרסו, האמן הצרפתי שהפך לפנטומימאי המפורסם בעולם, גם גיבור מחתרת של ממש. בשנת 1940 ובעקבות הכיבוש הנאצי של צרפת וכשהיה בן 15 בלבד, הוא ברח עם משפחתו משטרסבורג לעיר ליון.

בליון הצטרף מרסו למחתרת הצרפתית והפך לחבר פעיל בתנועת ההתנגדות. באחד המקרים, בעת שהוא פעל במחתרת הצרפתית, נתקל מרסו ביחידה גרמנית צבאית. במחשבה מהירה הוא ארגן את חבריו למחתרת והם עשו רעש וצלילי התקדמות של כוח צרפתי גדול. הגרמנים שהרגישו נחותים במספרם - נסוגו.

כדי להסתיר את זהותם היהודית, אימצו מרסל ואחיו הצעיר, אלן (Alain), את שם המשפחה "מרסו". אביהם, צ'רלס מנגל (Charles Mangel), נתפס על ידי הגסטפו ונשלח לאושוויץ, שם הוא נרצח ב-1944.

האובדן של אביו חיזק את נחישותו של מרסו להציל יהודים אחרים. כשהוא מחופש לנער בתנועת הצופים, פינה מרסו יתומים מבית יתומים במזרח צרפת. כשהוא מספר לילדים שהם יוצאים לחופשה בהרי האלפים, הוא הובילם לאזור מבטחים בשוויץ.

ביחד עם אחיו אלן ופעילי מחתרת נוספים, הוא ארגן מבצעי הברחה של ילדים יהודים לשווייץ הניטרלית. כישרונו האומנותי שירת אותו היטב במשימות ההצלה. כך שימשו אותו, למשל, כישורי הציור שלו לזיוף של תעודות זהות ודרכונים עבור ילדים יהודים.

אבל מרסל לא הסתפק בארגון המבצעים אלא נהג ללוות קבוצות של ילדים במסעות מסוכנים דרך הגבול, תוך שהוא משתמש ביכולות הפנטומימה שלו כדי לשמור על הילדים שקטים ורגועים. בזמן שהוא הובילם, סיפר מרסו לילדים שהם משחקים במשחק שקט. כדי להרגיע אותם ולהסביר להם מה לעשות בלי להשמיע קול, הוא השתמש בתנועות גוף ופנים.

כך הציל מרסו באופן ישיר עשרות ילדים יהודים באמצעות מבצעי ההברחה הללו. כללית חשוב לומר שכישורים אלה, שלימים יהפכו אותו לאמן פנטומימה מהולל, הם שהצילו חיים רבים בתקופת המלחמה.

וגם לאחר שחרור צרפת ובזכות שליטתו בשפות צרפתית, אנגלית וגרמנית, מרסו שירת כקצין קישור בצבא ארה"ב - תחת הגנרל המהולל ג'ורג' פטון (George Patton). כך גם המשיכו כישורי הפנטומימה שלו לשמש אותו בכדי לתקשר עם חיילים מצבאות בעלות הברית.

בתום המלחמה פשטה בין בעלות הברית השמועה על הכישרון יוצא הדופן של מרסל מרסו כפנטומימאי. באוגוסט 1944, ממש אחרי שחרור פריז, הוא הופיע בפני 3,000 חיילים אמריקאים, במה שתהיה הופעתו הגדולה הראשונה. ההתלהבות והתשואות קידמו אותו מאוד וקריירת הפנטומימה שלו לאחר המלחמה זינקה.

רק שנים רבות לאחר המלחמה החל מרסו לדבר על פעילותו במחתרת. הוא זכה להכרה על פועלו ההירואי, אף שתמיד הדגיש שהיו רבים אחרים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים. מורשתו של מרסו משלבת באופן ייחודי אמנות עם הצלת חיים. זהו מקרה נדיר בהיסטוריה שבו שירת כישרון אמנותי לא רק את הבמה אלא גם במאבק נגד אויב מסוכן ואכזר.

בשנת 2001 הוענקו למרסו פרס ומדליית וולנברג, עבור פעילותו האמיצה בשואה. כשקיבל את הפרס, אמר מרסל על נאום תודה את האמירה המשעשעת והמפורסמת שלו "לעולם אל תעודדו פנטומימאי לדבר, כי הוא לא יפסיק..."


כך עמד הפנטומימאי הנודע מרסל מרסו אל בגבורה מול הנאצים:

https://youtu.be/MrFW5FwwkfI


עוד על הצלת הילדים מזרועות הנאצים באותה תקופה:

https://youtu.be/dZ2-7LM-KZM


וראיון עם הגיבור השקט מרסו:

https://youtu.be/HTN-cDEZ84U

הבריחה מסוביבור (Escape from Sobibor) הייתה בריחה המונית של אסירים יהודים ממחנה ההשמדה סוביבור. זוהי בריחה ייחודית במהלך השואה היהודית שתחילתה במרידה בחיילי האס אס ששמרו עליו מבריחה שכזו.

את מחנה סוביבור הפעילו הנאצים בפולין הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה.

הבריחה, שהתרחשה ב-14 באוקטובר 1943, נחשבת לבריחה המוצלחת הגדולה ביותר ממחנה מוות נאצי במהלך המלחמה.

היא תוכננה על ידי קבוצת אסירים יהודים, שהונהגה על ידי אלכסנדר פצ'רסקי, קצין מהצבא הסובייטי, שהיה שבוי במחנה.

במסגרת תכנון הבריחה גבשו האסירים תכנית להתגברות על השומרים ולברוח דרך גדר המערכת של המחנה. הם גם הצליחו לאסוף נשק שעתיד לשמש אותם בבריחה.

ביום הבריחה הרגו האסירים מספר קציני SS והצליחו להכריע רבים מהסוהרים במחנה. כמחצית מתוך 600 אסירי המחנה הצליחו לברוח, גם אם רבים מהם נתפסו ונהרגו במהלך השבועות הבאים.

ועדיין, הבריחה הייתה אחד הסמלים החשובים להתנגדות היהודית בתקופת השואה ולמעשה אחד המשמעותיים בביטויי ההתנגדות במהלכה.

מחנה סוביבור (Sobibor), אחד ממספר מחנות השמדה שהקימו הנאצים בפולין הכבושה לצורך הביצוע האכזרי של "הפתרון הסופי", רצח העם של יהודי אירופה בידי הגרמנים.

בין השנים 1942 ל-1943 נרצחו בסוביבור כרבע מיליון יהודים. בנוסף ליהודים הוחזקו במחנה גם שבויי מלחמה סובייטים ואנשי רומא.

על אף אי הדיוקים שבו, אל מול מציאות החיים במחנה וארגון הבריחה ממנו, סרט הקולנוע "הבריחה מסוביבור" הפך למפורסם מאוד את המרד הכי משמעותי שעשו היהודים במחנות הריכוז וההשמדה הנאציים.

ואגב, עד היום מתקיים אירוע ספורט, בתחרות ריצה שנקראת "The Sobibor Run".


הנה הניצול האחרון מהמרד במחנה הריכוז סוביבור (עברית):

https://youtu.be/QstNA9UYD_g


ממצא מסקרן שנמצא בחפירות המחנה (עברית):

https://youtu.be/Po42n-NumKI


וכתבת טלוויזיה על השורד האחרון מסוביבור (עברית):

https://youtu.be/VAVIq09JDnk?long=yes

המחנך היהודי ד"ר יאנוש קורצ'אק (Janusz Korczak) היה מנהל בית יתומים יהודי בוורשה ואיש חינוך נערץ. עוד לפני המלחמה הוא היה כוכב רדיו של ממש, שהגיש תכנית קבועה על חינוך וילדים. הנאצים, שהכירו את שמו המפורסם, שחררו אותו מלצאת ברכבות למחנה הריכוז. אך יאנוש קורצ'אק סרב והחליט לא לעזוב את תלמידיו. הוא הלך עימם בשיירה ארוכה לעבר הרכבות ואלה הובילו את כולם אל המוות.

ולא רק אומץ ליבו ואהבתו לתלמידיו וילדי בית היתומים שלו עומדים לזכותו של המחנך הדגול הזה. קורצ'אק היה מהמחנכים הראשונים בעולם שהנהיגו שיטות חינוך דמוקרטיות. בית היתומים שלו נתן לילדים מעין אוטומיה עצמית בניהולם. בית היתומים כלל פרלמנט, ועדת חקיקה, עיתון שבועי ואפילו בית דין, שבראשו עמדו שופטים ילדים, שהתחלפו מידי שבוע. בכל שבת התכנס בין הדין של הילדים, על מנת לדון בתלונות שהוגשו באותו שבוע כנגד ילדים ומבוגרים כאחד, מורים ועובדים אחרים. לילדים הייתה זכות להעמיד למשפט אפילו את קורצ'אק עצמו, שנשפט לא פעם...

בבתי היתומים שהנהיג זכה כל ילד לחונך בוגר ממנו. כך שאבו הילדים הקטנים דוגמה אישית והדרכה קבועה, בעוד הגדולים קיבלו אחריות והפכו מעין מורים צעירים וחושבים. שיטה זו מיושמת כיום במוסדות חינוך בכל העולם.


הנה סרטון שמספר על יאנוש קורצ'אק (עברית):

http://youtu.be/blAifH1Cswo


קטע מתוך סרט "ההתקוממות" שמציג את יאנוש קורצ'אק ברגעי הבחירה שלו (מתורגם):

http://youtu.be/f-xnLOgvHno


וסרט תיעודי ארוך יותר ומרגש על קורצ'אק (עברית):

https://youtu.be/jOXkwLzhD18?long=yes