שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו ממציא הדפוס ולמה נהרסו חייו של גוטנברג?
על אף שהסינים הדפיסו בעזרת לוחות הרבה לפני כן, את מכונת הדפוס הראשונה המציא הגרמני יוהן גוטנברג בסביבות שנת 1440 בעיר הגרמנית שטרסבורג. חמש שנים לאחר המצאת הדפוס הוא הדפיס את הספר הראשון בייצור המוני - זה היה ספר התנ"ך, שגם הפך לספר הנמכר ביותר בהיסטוריה.
בניגוד לחשיבות ההמצאה שלו, מכונת הדפוס נחשבת להמצאה החשובה ביותר במילניום השני, גורלו האישי של גוטנברג היה רע. ליזם החרוץ והחכם הזה לא היה כסף רב, להקמת בית הדפוס שלו. לכן הוא נזקק להלוואה כספית גדולה.
משסיים לבנות את מכונת הדפוס והחל להדפיס ספרים בבית הדפוס שהקים, הוא נדרש להחזיר את הכספים שלווה. אך נדרש זמן כדי להרוויח כסף. הנושים שלו, האנשים שלהם היה חייב כסף, זכו במפעל הדפוס שלו, במקום החוב.
גוטנברג האומלל לא התאושש מאובדן מפעל חייו, עד יום מותו. האיש שהמציא את הדפוס ושינה את העולם, מת עני וללא ההמצאה שנלקחה ממנו.
הנה סרטון על המצאת הדפוס:
https://youtu.be/KnlP_hBoSaA
מצגת על המצאת הדפוס (עברית):
https://youtu.be/3tPh9J_epPo
כך פועלת מכונת הדפוס בסגנון שהמציא גוטנברג:
http://youtu.be/9Ube6FRxv7c
מהפכת הדפוס שיצרה ההמצאה של גוטנברג (מתורגם):
https://youtu.be/5ob6t9KamDM
הדפוס השתלב עם התפתחות הנייר כחומר לספרים (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
וגם על הספרות של עם הספר השפיעה המהפכה של גוטנברג (פרסומת בעברית):
https://youtu.be/RlRuC4BBzVw
וסרט ארוך על המצאת הדפוס וחשיבותה (מתורגם):
https://youtu.be/fp7OyIm2zWk?long=yes
איך מדפיסים שטרות של כסף?
כבר מאות שנים ששטר כסף (Banknote) הוא אמצעי התשלום המשמש את האדם בכדי לשלם עבור קניית שירותים וסחורות. יחד עם מטבעות, המיועדים לרוב לסכומים קטנים, השטרות מהווים את הכסף המזומן והחוקי של העולם המודרני.
שטרי כסף מייצגים ערך כספי משתנה, כל שטר והערך שלו. היות והם מייצגים ערך רב יש צורך לייצרם באופן מיוחד. ואכן, בכדי להגן על שטרות הכסף מבלאי מהיר ועוד יותר - מפני זיוף, מדפיסים אותם בבתי דפוס מיוחדים ושמורים היטב, בתהליכים המיוחדים להם.
הדפסת שטרות מחייבת טכנולוגיה מתקדמת וידע רב. נתחיל מהנייר שאיננו סתם נייר. כדי שהשטרות לא ייקרעו במהירות, זהו נייר מיוחד, עמיד יותר מנייר רגיל. הוא מיוצר מכותנה מיוחדת, למען הדיוק תערובת של כותנה ופשתן ובמדינות שונות אפילו מפלסטיק.
לשטרות נוהגים להוסיף סימנים מיוחדים ואמצעים שיקשו על זייפנים ונוכלים, שינסו להדפיס שטרות מזויפים ולהתעשר. נייר השטרות מכיל סיבים זוהרים, שניתן לראות רק תחת אור אולטרה-סגול. בתוך הנייר משולבים גם חוטי ביטחון מתכתיים וסימני מים ייחודיים שנוצרים במהלך ייצור הנייר.
ההדפסה על השטר נעשית במספר שלבים אופייניים:
הדפסת רקע - עם סימני רקע בצבעים שקשה לשכפל
הדפסה תלת-ממדית - זוהי הדפסה שיוצרת בליטות מוחשיות על השטר (תוכל להרגיש אותן באצבעותיך)
הוספת הולוגרמות - המשנות צבע כשמסתכלים עליהם מזוויות שונות
מספור - הטבעת מספרים סידוריים ייחודיים לכל שטר
ציפוי בשכבת הגנה - שכבה שקופה שמאריכה את חיי השטר
כל שלב בתהליך מתבצע במכונות מיוחדות, והדיו שמשתמשים בו הוא דיו מגנטי מיוחד שמכיל מרכיבים סודיים. חלק מהצבעים משנים גוון תחת אור אולטרה-סגול או אור אינפרא-אדום.
הבקרה על איכות השטרות היא קפדנית ביותר. כל שטר נבדק בעין אלקטרונית שמוודאת שכל מנגנוני האבטחה תקינים. שטרות פגומים מושמדים מיד.
הדפסת שטרות מותרת במדינות רק לבית דפוס שקיבל היתר מהממשלה ועבורה. בישראל, למשל, בנק ישראל הוא היחיד שמורשה להדפיס שטרות. ההדפסה עצמה מתבצעת במדפיסים מיוחדים, המתמחים בהדפסת שטרות ומסמכים מאובטחים.
בגלל בלאי, מוחלפים כל כמה שנים מרבית השטרות. השימוש בשטר ממוצע הוא בין שנה ל-15 שנים, תלוי בערך הנקוב שלו ובתדירות השימוש בו.
כך מסבירים סימני שטרות (עברית):
https://youtu.be/-SBEJE2QJnk
כך מדפיסים את שטרות היורו:
https://youtu.be/SKq1UnuVijA
בית הדפוס שמדפיס שטרות:
http://youtu.be/5qvaxUwY3Pw
הדפסת שטרות דולרים באמריקה של שנות ה-60:
https://youtu.be/Slwn2nDZNtE
המעבר לשטרות פלסטיק באוסטרליה, כתוצאה מזיוף פשוט שהצליח:
https://youtu.be/KVKwwXQS0q4
סימני האבטחה המשתנים בשטרות עם שינויי המלכים בבריטניה:
https://youtu.be/ZqhtHyndnOE
כך תופסים זייפני שטרות (עברית):
https://youtu.be/XuOqEU7iii0
מכונית שבתא המטען שלה נמצאו המון שטרות:
https://youtu.be/ypJeEMxQo1A
ובחיוך - כשחוששים שהשטר ייקרע:
https://youtu.be/KXK1at-udX8
וסרט תיעודי על הדפסת הכסף והעולם הכספי:
https://youtu.be/i77nE2gLbDY?long=yes
מה ההיסטוריה של Lorem ipsum?
מעצבים ואנשי מוצר בתחום התוכנה והאונליין, כמו גם אנשי פרסום ודפוס, יודעים כבר מזמן שכדי להמחיש בשלבי העיצוב השונים כיצד ייראה הטקסט במוצר חדש, מבלי שיסיח את הדעת מהעיצוב, יש להשתמש בטקסט שימלא מקום (Filler text) שמתחיל בצירוף Lorem Ipsum.
הטקסט עצמו מתחיל במילים הבאות:
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur..
טקסט ה-lorem ipsum משמש כבר יותר מ-500 שנה בתור טקסט דמה, טקסט טיפש, ללא משמעות, המציין או שומר מקום בעיצוב של מודעות, תוכנות, דפי אינטרנט וכדומה.
אז המילים שמתחילות ב"לורם איפסום" מאוד מזכירות מילים בלטינית קלאסית. על אף שלא נועדו להיות בעלי משמעות ומטרת הטקסט היא לכאורה רק "לתפוס מקום", רבים קלטו במהלך השנים שבטקסט הזה אולי יש משהו.
כי הלורם איפסום הוא לא כל כך סתמי. מקורו הוא ככל הנראה בערבוב המילים של טקסט בן 2,000 שנה לפחות.
הוא נקרא "על תכליות הטוב והרע" (De finibus bonorum et malorum) וכתב אותו חכם יווני בשם מרקוס טוליוס קיקרו. פירושו הוא "אין אדם רוצה בכאב ככאב בלבד, או רוצה בו ומחפש אותו על מנת להרגישו רק כי הוא כאב".
המקור של הטקסט הלטיני, לפני הערבוב שיצר את ה-lorem ipsum, הוא "Neque porro quisquam est qui dolorem ipsum quia dolor sit amet, consectetur, adipisci velit".
לפי האגדה, הלורם איפסום נולד בתעשיית הדפוס והסדר-דפוס, בסביבות המאה ה-16. מי שיצר אותו היה כנראה איש דפוס אלמוני שערבב על שולחן הכתיבה מבחר של מילים מהטקסט של קיקרו, שיועדו להדפסה. כך הוא יצר טקסט חסר משמעות שעתיד לשרוד מאות שנים ולהפוך לאחד המוכרים בתבל.
מאז ועד היום תפקידו של ה-Lorem Ipsum הוא בעיקר למלא מקום בעריכה ובעיצוב, בעולמות הדפוס והפרסום.
בשנות ה-60, בימים שלפני המחשב האישי, הוא זכה לפופולריות, כששוחררו לשוק כמוצר, גיליונות ה-Letraset, עם קטעי Lorem Ipsum מוכנים להדבקה בעיצובים ידניים.
בתעשיית התוכנה והאינטרנט הוא נקלט משנות השמונים והפך די מהר לטקסט הדמה הסטנדרטי והפופולרי ביותר. על ההצלחה שלו הוא שומר גם היום, אף שיש כבר אתרים וכלים רבים המציעים מלל דמה משתנה ומותאם, לשימוש במקומות בהם נדרש טקסט ממלא שכזה, שיש לו אפילו גרסאות בעברית - ראו בקישור למטה.
הנה תולדות הלורם איפסום:
https://youtu.be/CmzKQ3PSrow
מצגת וידאו עם סיפורו של טקסט ה-lorem ipsum המפורסם:
https://youtu.be/XysRGYNtpgI
ועוד על השימוש וההיסטוריה של lorem ipsum:
https://youtu.be/Y0chZNYr--w
איך כתבו ספרים בימי קדם?
במשך מאות שנים, הועתקו ספרים עתיקים מקלף לקלף. בימי הביניים הם נכתבו בחדרי המנזרים החשוכים של הדת הנוצרית, שקידמה את שימור הידע הדתי ושבכיריה האמינו שמה שלא ייכתב יישכח ומה שיירשם בספרים יישמר ויהפוך לאמת אחת.
וכך גם הועתקו הספרים, עד אמצע המאה ה-15. בעלי מלאכה מיוחדים, רובם נזירים, נהגו לשבת ולהעתיקים בכתב-ידם את הספרים, מילה אחר מילה, אות באות. לקח להם שבועות להעתיק ספר וליצור עותק נוסף שלו. לעיתים נוצרו שגיאות העתקה שיצרו הבדלים קטנים בין העותקים של אותו ספר.
על הספרים המקוריים שמרו אז בספריות שמורות היטב, שכן את העותקים נהגו ליצור רק מהמקור, בעיקר בשל החשש משגיאות שיופצו מעותק שגוי שיועתק שוב ושוב. כמובן שעובדה זו עיכבה מאד את ההעתקת והפצת הספרים.
אלה הסיבות העיקריות להיותם של הספרים באותה תקופה יקרים מאוד. רק אנשים עשירים יכולים היו לרכוש ספרים, מה שמין הסתם הביא לכך שגם הידע היה ברשותם וממנו נבע הכוח. בעיקר עשירים ידעו אז קרוא וכתוב וזה היה אחד ההבדלים החשובים שבין המעמדות.
רק עם המצאת הדפוס תהפוך הקריאה לנחלת הכלל וידיעת הקריאה והכתיבה בחברה המערבית תהפוך נפוצה. כיום, מעל 400 שנה אחרי שהחלו להפיץ ספרים מודפסים, האות הכתובה הפכה לנחלת כולנו, הידע נפוץ בכל מדיה אפשרית וכל אחד יכול לרכוש ידע כרצונו ובלא צורך בממון.
כך כתבו ספרים עתיקים בימי הביניים:
https://youtu.be/HKBJkf2xbqI
הערות השוליים בספרים הללו גילו לא מעט על האמנים שכתבו ואיירו אותם (מתורגם):
https://youtu.be/LgBj48s1SA8
כך יצרו אז את הספרים העתיקים:
https://youtu.be/1aDHJu9J10o
כך משפצים ספרים עתיקים היום:
https://youtu.be/Kwq6XsJxaOE
וסרט ארוך על כריכת ספרים מסורתית בספרות מהעידן שלפני המצאת הדפוס:
https://youtu.be/f96v8LRyblw?long=yes
כמה כרכים מודפסים כוללת ויקיפדיה?
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שמתנהלת רק על גבי האינטרנט. אבל מסתבר שאם היו מדפיסים את ויקיפדיה האנגלית כספרים היא הייתה כוללת לא פחות מ-7600 כרכים!
כל כרך כזה היה כולל לא פחות מ-700 עמודים מודפסים.
הנה תערוכה של האמן מייקל מנדיברג, שהדגים זאת בטפטים מודפסים של כל הכרכים ו-106 כרכים שהודפסו באמת:
https://youtu.be/yU2DjDj1P1o
וג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
איך מייצרים דגלים?
כבר אלפי שנים שדגלים (Flags) הם דרך טובה לתקשר ולהעביר מסרים לאומיים, לאחד את העם ולחגוג את החיבור הלאומי שלו. אבל דגלים בימינו הם לא רק דגלי לאום. ניתן לראות ברחובות דגלי פרסום ושיווק, דגלים לאירועים, שרשרות דגלים ועוד.
ייצור הדגלים השתנה לגמרי במהלך השנים. אמנם דרושה עדיין, כמו בכל מוצרי הבד, גזירה של הבדים לממדים הרצויים לדגל, אבל אם פעם היו עושים זאת ידנית, הרי שברבים ממפעלי הדגלים של ימינו, הגזירה היא במכונות גזירה משוכללות.
אם פעם היו מייצרים את הדגלים בעבודת יד, מציירים על הבד, או גוזרים מבדים צבעוניים את שלל חלקי הדגל ואז תופרים אותם אל הבד המרכזי, הרי שהיום ייצור הדגלים הוא דפוס לכל דבר.
גלילי הבד הגדולים עוברים במכשירים שעושים ניקוי יסודי לבד, לאחר מכן עובר הבד למכונות דפוס ענקיות שמדפיסות, ממש כמו שמדפיסים שלטים צבעוניים, את הצבעים והסמלים שעל הדגל, בשלל צבעים ודוגמאות. רק לאחר מכן נגזרים הדגלים, במידת הצורך, מהבד עצמו. אז תופרים את שולי הדגל, כדי שלא יתפרק בצדדים, והדגל מוכן.
כך מייצרים דגל באמצעות דפוס רשת (עברית):
https://youtu.be/18gG8QIfTDM?t=38s
מפעל דגלים מקצועי (עברית):
https://youtu.be/ZWZLxUO1WF8?t=10s
ואז הם יוצאים החוצה ויש קורונה בעולם (עברית):
https://youtu.be/CdyIXAiiGlM
מי המציא את הנייר?
בשנת 105 לספירה מתח פקיד סיני בעל ראש יצירתי עיסה של צמח קנבוס, ביחד עם שבבי עץ, והפך אותה לנייר הראשון בהיסטוריה. הוא לא ידע שהוא מחולל במעשהו שינוי היסטורי שמזמין את אחת המהפכות הטכנולוגיות החשובות בתולדות האנושות.
ואכן, בין שאר ההמצאות שנרשמו על שמם, הסינים גם המציאו את הנייר. בניגוד להמצאות חשובות אחרות של התרבות הסינית העתיקה, הממציא הסיני המקורי של הנייר ידוע דווקא. הוא היה פקיד סיני ששמו צאי לונג.
צאי לון שירת בחצר הקיסר הסיני כפקיד. לא פעם הוא נזקק לחומר זמין, כדי לרשום עליו את המידע הרב שעליו הופקד. הפפירוס ששימש אז לכתיבה היה יקר ולא הספיק לצרכים שכאלה. כך מצא עצמו לון מנסה שיטות שונות להכנת תחליף פפירוס זול וזמין. הוא ניסה בדרכים שונות ליצור את מה שיהיה הנייר.
צאי לון המשיך עד שהצליח וגילה את תהליך הייצור שיפתח פתח חשוב להתפתחות התרבות האנושית כולה. הקיסר הוקיר מאד את ההמצאה החשובה של הפקיד שלו, הפך אותו לאציל והעניק לו ממון רב. התהליך שפיתח צאי לון הוא פחות או יותר התהליך שבו משתמשים עד היום לייצור נייר.
הנה סיפור המצאת הנייר:
https://youtu.be/ULgiJtKi8M0
התפתחות הנייר שהייתה הכרחית לכתיבת ספרים ולמהפכת הדפוס (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
ומצגת וידאו על המצאת ותולדות הנייר:
https://youtu.be/c3ABo_dyiNI
מה כתוב על דיסק הפייסטוס העתיק והמסתורי?
דיסקית הפַייְסְטוֹס העתיקה, או בשם אחר שלה דיסק פַייְסְטוֹס (Phaistos disc), היא אחד החפצים המופלאים והמסתוריים בתולדות הטכנולוגיה. כנראה עדות לדפוס קדום, בו השתמשו לפני המצאת הדפוס שאנו מכירים.
מדובר בדסקית חימר, בקוטר של 15 סנטימטר, שמכוסה בשני צידיה באוסף ענקי של סמלים טבועים בצורה לוליינית. יש בהם מדגים, ציפורים, ראשי אדם ובהמה ועד אגרטלים, אוניות, גביעים ועוד. קווים אנכיים מפרידים בין קבוצות הסמלים, שמבטאות ככל הנראה מילים, במעין הירוגליפים, צורות לא ידועות של כתב חרטומים.
ההערכה רווחת אצל חוקרים רבים שהדיסק הזה, שנמצא בחפירות בכרתים, הוא שריד להמצאת הדפוס העתיקה ביותר, טכנולוגיה בת אלפי שנים, שפעלה בזמנים קדומים ואבדה במהלך הדורות.
מאז התגלתה דיסקת החמר בת 4,000 השנים ב-1908 באי היווני כרתים ניסו חוקרים רבים לפענח את "דיסק הפאיסטוס" המסתורי. אך לתרגם את הכתב הלא מובן שרשום עליו איש לא הצליח. הכתב הזה והדיסק עצמו נוצרו בסביבות שנת 1700 לפני הספירה, בשיאה של הציוויליזציה המינואית.
העיר העתיקה פייסטוס שכנה לא הרחק מן הים, בחופו הדרומי של האי כרתים. חלק גדול מפייסטוס חרב, ברעידת האדמה המפורסמת שהחריבה גם את העיר קנוסוס וערים נוספות באי. בהמשך היא נבנתה מחדש והוסיפה להתקיים עד התקופה הרומית. משלחת איטלקית חפרה בה בתחילת המאה ה-20. היא חשפה את ארמון פייסטוס, הארמון השני בגודלו בכרתים העתיקה. הוא נשמר טוב יחסית ושוחזר בעבודות שלא נמשכו זמן רב.
את דיסק הפייסטוס גילה ב-1908 הארכיאולוג האיטלקי לואיג'י פארמי בין שרידי הארמון. הסימנים בו הוכנו באמצעות תבנית, מה שהופך אותם לדפוס הקדום ביותר בהיסטוריה.
היה זה החוקר ד"ר גארת' אוונס, חוקר בלשנות מהמכון החינוכי הטכנולוגי של כרתים, שבחן לעומק את מה שהוא מכנה "התקליטור המינואי הראשון". בעבודה של יותר מ-5 שנים ובשיתוף עם ג'ון קולמן, פרופסור לפונטיקה באוניברסיטת אוקספורד, הצליח אוונס לפענח חלק זעיר מהמשמעות של הכיתוב שעל הדיסק והגיע למסקנה שעל הדיסק מופיעה תפילה לאלה מינואית קדומה.
דיסק הפייסטוס יישאר ככל הנראה עוד שנים רבות אחד מכתבי החידות המפורסמים ביותר של עולם הארכיאולוגיה.
הנה סיפורו של דיסק פייסטוס היווני:
https://youtu.be/C3psNQMa5r0
דיסק פייסטוס:
https://youtu.be/3R0Q68u1MFc
האם הפתרון נמצא? או לפחות חלק?
https://youtu.be/aeOo2OnaPBE
וסרטון תיעודי עם טענת הזיוף לכאורה:
https://youtu.be/FjisBFEnnnk?long=yes
מהי טיפוגרפיה?
טיפוגרפיה (Typography) היא הבסיס של העיצוב המודרני. זוהי האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב הטקסט. הוא כולל את השימוש החזותי במרכיביו, כמו האותיות, המילים והמשפטים.
כיום עוסקים רבים מהמעצבים בצדדים של הטיפוגרפיה כמו בחירת הגופנים (Fonts) והסידור שלהם במרחב הכתיבה. מגוון של בעלי מקצוע עוסקים במלאכת הטיפוגרפיה, ביניהם טיפוגרפים, מעצבים גרפיים, מעצבי פונטים ואנשי פרסום.
אחת הסיבות להצלחת מחשבי המקינטוש של חברת Apple היא ההתייחסות המעמיקה של המנכ"ל האגדי סטיב ג'ובס לטיפוגרפיה והטמעת יכולות אלה במחשבים שיצרה החברה.
רבים מהמעצבים רואים בטיפוגרפיה את הנושא המרכזי בעולם העיצוב הגרפי ואת הבסיס לעיצוב כולו. רבים מאנשי העיצוב אומרים שהמיומנות והידע המקצועי בטיפוגרפיה הם הסימנים למעצב אמיתי.
היכולת לעסוק במרכיבי יסוד כאלה, כמו בחירת הגופנים, גודלי האותיות, אורך שורות, ריווח בין השורות, המילים, האותיות והיחס ביניהן - כל אלה הם מרכיבים חשובים ולדעת חלק מהם אולי אף החשובים ביותר בעיצוב הגרפי המודרני.
הרעיון הוא שמחוץ להיות הכתב אמצעי אמנותי להעברת רעיונות וליצירת אמנויות כמו שירה או ספרות, הכתב הוא גם כלי שימושי המשמש באופן מעשי למגוון שימושים כמו כותרות, טקסט רץ, עיצוב מודעות, אינפוגרפיקה ועוד.
כשרונם של המעצבים מתבטא בין השאר, ביכולתם להתאים ולדייק את השימוש במרכיבי הטקסט לצרכי העבודה שלהם ולהעברה הטובה ביותר של המסרים, הרעיון האמנותי או המטרות של הטקסט.
הנה חשיבות הטיפוגרפיה (עברית):
https://youtu.be/QmH4Gx-0oKQ
קצת על טיפוגרפיה ועבודה עליה (עברית):
https://youtu.be/3yqTESOBFew
טיפוגרפיה בתנועה כמו שעושים כיום לא פעם בווידאו (עברית):
https://youtu.be/idnHLe5wqbQ
ההיסטוריה של הטיפוגרפיה העברית (עברית):
https://youtu.be/7_y_IWHwUhY?long=yes
וההמשך:
https://youtu.be/lirpZJyg03E?long=yes
על אף שהסינים הדפיסו בעזרת לוחות הרבה לפני כן, את מכונת הדפוס הראשונה המציא הגרמני יוהן גוטנברג בסביבות שנת 1440 בעיר הגרמנית שטרסבורג. חמש שנים לאחר המצאת הדפוס הוא הדפיס את הספר הראשון בייצור המוני - זה היה ספר התנ"ך, שגם הפך לספר הנמכר ביותר בהיסטוריה.
בניגוד לחשיבות ההמצאה שלו, מכונת הדפוס נחשבת להמצאה החשובה ביותר במילניום השני, גורלו האישי של גוטנברג היה רע. ליזם החרוץ והחכם הזה לא היה כסף רב, להקמת בית הדפוס שלו. לכן הוא נזקק להלוואה כספית גדולה.
משסיים לבנות את מכונת הדפוס והחל להדפיס ספרים בבית הדפוס שהקים, הוא נדרש להחזיר את הכספים שלווה. אך נדרש זמן כדי להרוויח כסף. הנושים שלו, האנשים שלהם היה חייב כסף, זכו במפעל הדפוס שלו, במקום החוב.
גוטנברג האומלל לא התאושש מאובדן מפעל חייו, עד יום מותו. האיש שהמציא את הדפוס ושינה את העולם, מת עני וללא ההמצאה שנלקחה ממנו.
הנה סרטון על המצאת הדפוס:
https://youtu.be/KnlP_hBoSaA
מצגת על המצאת הדפוס (עברית):
https://youtu.be/3tPh9J_epPo
כך פועלת מכונת הדפוס בסגנון שהמציא גוטנברג:
http://youtu.be/9Ube6FRxv7c
מהפכת הדפוס שיצרה ההמצאה של גוטנברג (מתורגם):
https://youtu.be/5ob6t9KamDM
הדפוס השתלב עם התפתחות הנייר כחומר לספרים (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
וגם על הספרות של עם הספר השפיעה המהפכה של גוטנברג (פרסומת בעברית):
https://youtu.be/RlRuC4BBzVw
וסרט ארוך על המצאת הדפוס וחשיבותה (מתורגם):
https://youtu.be/fp7OyIm2zWk?long=yes
כבר מאות שנים ששטר כסף (Banknote) הוא אמצעי התשלום המשמש את האדם בכדי לשלם עבור קניית שירותים וסחורות. יחד עם מטבעות, המיועדים לרוב לסכומים קטנים, השטרות מהווים את הכסף המזומן והחוקי של העולם המודרני.
שטרי כסף מייצגים ערך כספי משתנה, כל שטר והערך שלו. היות והם מייצגים ערך רב יש צורך לייצרם באופן מיוחד. ואכן, בכדי להגן על שטרות הכסף מבלאי מהיר ועוד יותר - מפני זיוף, מדפיסים אותם בבתי דפוס מיוחדים ושמורים היטב, בתהליכים המיוחדים להם.
הדפסת שטרות מחייבת טכנולוגיה מתקדמת וידע רב. נתחיל מהנייר שאיננו סתם נייר. כדי שהשטרות לא ייקרעו במהירות, זהו נייר מיוחד, עמיד יותר מנייר רגיל. הוא מיוצר מכותנה מיוחדת, למען הדיוק תערובת של כותנה ופשתן ובמדינות שונות אפילו מפלסטיק.
לשטרות נוהגים להוסיף סימנים מיוחדים ואמצעים שיקשו על זייפנים ונוכלים, שינסו להדפיס שטרות מזויפים ולהתעשר. נייר השטרות מכיל סיבים זוהרים, שניתן לראות רק תחת אור אולטרה-סגול. בתוך הנייר משולבים גם חוטי ביטחון מתכתיים וסימני מים ייחודיים שנוצרים במהלך ייצור הנייר.
ההדפסה על השטר נעשית במספר שלבים אופייניים:
הדפסת רקע - עם סימני רקע בצבעים שקשה לשכפל
הדפסה תלת-ממדית - זוהי הדפסה שיוצרת בליטות מוחשיות על השטר (תוכל להרגיש אותן באצבעותיך)
הוספת הולוגרמות - המשנות צבע כשמסתכלים עליהם מזוויות שונות
מספור - הטבעת מספרים סידוריים ייחודיים לכל שטר
ציפוי בשכבת הגנה - שכבה שקופה שמאריכה את חיי השטר
כל שלב בתהליך מתבצע במכונות מיוחדות, והדיו שמשתמשים בו הוא דיו מגנטי מיוחד שמכיל מרכיבים סודיים. חלק מהצבעים משנים גוון תחת אור אולטרה-סגול או אור אינפרא-אדום.
הבקרה על איכות השטרות היא קפדנית ביותר. כל שטר נבדק בעין אלקטרונית שמוודאת שכל מנגנוני האבטחה תקינים. שטרות פגומים מושמדים מיד.
הדפסת שטרות מותרת במדינות רק לבית דפוס שקיבל היתר מהממשלה ועבורה. בישראל, למשל, בנק ישראל הוא היחיד שמורשה להדפיס שטרות. ההדפסה עצמה מתבצעת במדפיסים מיוחדים, המתמחים בהדפסת שטרות ומסמכים מאובטחים.
בגלל בלאי, מוחלפים כל כמה שנים מרבית השטרות. השימוש בשטר ממוצע הוא בין שנה ל-15 שנים, תלוי בערך הנקוב שלו ובתדירות השימוש בו.
כך מסבירים סימני שטרות (עברית):
https://youtu.be/-SBEJE2QJnk
כך מדפיסים את שטרות היורו:
https://youtu.be/SKq1UnuVijA
בית הדפוס שמדפיס שטרות:
http://youtu.be/5qvaxUwY3Pw
הדפסת שטרות דולרים באמריקה של שנות ה-60:
https://youtu.be/Slwn2nDZNtE
המעבר לשטרות פלסטיק באוסטרליה, כתוצאה מזיוף פשוט שהצליח:
https://youtu.be/KVKwwXQS0q4
סימני האבטחה המשתנים בשטרות עם שינויי המלכים בבריטניה:
https://youtu.be/ZqhtHyndnOE
כך תופסים זייפני שטרות (עברית):
https://youtu.be/XuOqEU7iii0
מכונית שבתא המטען שלה נמצאו המון שטרות:
https://youtu.be/ypJeEMxQo1A
ובחיוך - כשחוששים שהשטר ייקרע:
https://youtu.be/KXK1at-udX8
וסרט תיעודי על הדפסת הכסף והעולם הכספי:
https://youtu.be/i77nE2gLbDY?long=yes
מעצבים ואנשי מוצר בתחום התוכנה והאונליין, כמו גם אנשי פרסום ודפוס, יודעים כבר מזמן שכדי להמחיש בשלבי העיצוב השונים כיצד ייראה הטקסט במוצר חדש, מבלי שיסיח את הדעת מהעיצוב, יש להשתמש בטקסט שימלא מקום (Filler text) שמתחיל בצירוף Lorem Ipsum.
הטקסט עצמו מתחיל במילים הבאות:
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur..
טקסט ה-lorem ipsum משמש כבר יותר מ-500 שנה בתור טקסט דמה, טקסט טיפש, ללא משמעות, המציין או שומר מקום בעיצוב של מודעות, תוכנות, דפי אינטרנט וכדומה.
אז המילים שמתחילות ב"לורם איפסום" מאוד מזכירות מילים בלטינית קלאסית. על אף שלא נועדו להיות בעלי משמעות ומטרת הטקסט היא לכאורה רק "לתפוס מקום", רבים קלטו במהלך השנים שבטקסט הזה אולי יש משהו.
כי הלורם איפסום הוא לא כל כך סתמי. מקורו הוא ככל הנראה בערבוב המילים של טקסט בן 2,000 שנה לפחות.
הוא נקרא "על תכליות הטוב והרע" (De finibus bonorum et malorum) וכתב אותו חכם יווני בשם מרקוס טוליוס קיקרו. פירושו הוא "אין אדם רוצה בכאב ככאב בלבד, או רוצה בו ומחפש אותו על מנת להרגישו רק כי הוא כאב".
המקור של הטקסט הלטיני, לפני הערבוב שיצר את ה-lorem ipsum, הוא "Neque porro quisquam est qui dolorem ipsum quia dolor sit amet, consectetur, adipisci velit".
לפי האגדה, הלורם איפסום נולד בתעשיית הדפוס והסדר-דפוס, בסביבות המאה ה-16. מי שיצר אותו היה כנראה איש דפוס אלמוני שערבב על שולחן הכתיבה מבחר של מילים מהטקסט של קיקרו, שיועדו להדפסה. כך הוא יצר טקסט חסר משמעות שעתיד לשרוד מאות שנים ולהפוך לאחד המוכרים בתבל.
מאז ועד היום תפקידו של ה-Lorem Ipsum הוא בעיקר למלא מקום בעריכה ובעיצוב, בעולמות הדפוס והפרסום.
בשנות ה-60, בימים שלפני המחשב האישי, הוא זכה לפופולריות, כששוחררו לשוק כמוצר, גיליונות ה-Letraset, עם קטעי Lorem Ipsum מוכנים להדבקה בעיצובים ידניים.
בתעשיית התוכנה והאינטרנט הוא נקלט משנות השמונים והפך די מהר לטקסט הדמה הסטנדרטי והפופולרי ביותר. על ההצלחה שלו הוא שומר גם היום, אף שיש כבר אתרים וכלים רבים המציעים מלל דמה משתנה ומותאם, לשימוש במקומות בהם נדרש טקסט ממלא שכזה, שיש לו אפילו גרסאות בעברית - ראו בקישור למטה.
הנה תולדות הלורם איפסום:
https://youtu.be/CmzKQ3PSrow
מצגת וידאו עם סיפורו של טקסט ה-lorem ipsum המפורסם:
https://youtu.be/XysRGYNtpgI
ועוד על השימוש וההיסטוריה של lorem ipsum:
https://youtu.be/Y0chZNYr--w
במשך מאות שנים, הועתקו ספרים עתיקים מקלף לקלף. בימי הביניים הם נכתבו בחדרי המנזרים החשוכים של הדת הנוצרית, שקידמה את שימור הידע הדתי ושבכיריה האמינו שמה שלא ייכתב יישכח ומה שיירשם בספרים יישמר ויהפוך לאמת אחת.
וכך גם הועתקו הספרים, עד אמצע המאה ה-15. בעלי מלאכה מיוחדים, רובם נזירים, נהגו לשבת ולהעתיקים בכתב-ידם את הספרים, מילה אחר מילה, אות באות. לקח להם שבועות להעתיק ספר וליצור עותק נוסף שלו. לעיתים נוצרו שגיאות העתקה שיצרו הבדלים קטנים בין העותקים של אותו ספר.
על הספרים המקוריים שמרו אז בספריות שמורות היטב, שכן את העותקים נהגו ליצור רק מהמקור, בעיקר בשל החשש משגיאות שיופצו מעותק שגוי שיועתק שוב ושוב. כמובן שעובדה זו עיכבה מאד את ההעתקת והפצת הספרים.
אלה הסיבות העיקריות להיותם של הספרים באותה תקופה יקרים מאוד. רק אנשים עשירים יכולים היו לרכוש ספרים, מה שמין הסתם הביא לכך שגם הידע היה ברשותם וממנו נבע הכוח. בעיקר עשירים ידעו אז קרוא וכתוב וזה היה אחד ההבדלים החשובים שבין המעמדות.
רק עם המצאת הדפוס תהפוך הקריאה לנחלת הכלל וידיעת הקריאה והכתיבה בחברה המערבית תהפוך נפוצה. כיום, מעל 400 שנה אחרי שהחלו להפיץ ספרים מודפסים, האות הכתובה הפכה לנחלת כולנו, הידע נפוץ בכל מדיה אפשרית וכל אחד יכול לרכוש ידע כרצונו ובלא צורך בממון.
כך כתבו ספרים עתיקים בימי הביניים:
https://youtu.be/HKBJkf2xbqI
הערות השוליים בספרים הללו גילו לא מעט על האמנים שכתבו ואיירו אותם (מתורגם):
https://youtu.be/LgBj48s1SA8
כך יצרו אז את הספרים העתיקים:
https://youtu.be/1aDHJu9J10o
כך משפצים ספרים עתיקים היום:
https://youtu.be/Kwq6XsJxaOE
וסרט ארוך על כריכת ספרים מסורתית בספרות מהעידן שלפני המצאת הדפוס:
https://youtu.be/f96v8LRyblw?long=yes
דפוס
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שמתנהלת רק על גבי האינטרנט. אבל מסתבר שאם היו מדפיסים את ויקיפדיה האנגלית כספרים היא הייתה כוללת לא פחות מ-7600 כרכים!
כל כרך כזה היה כולל לא פחות מ-700 עמודים מודפסים.
הנה תערוכה של האמן מייקל מנדיברג, שהדגים זאת בטפטים מודפסים של כל הכרכים ו-106 כרכים שהודפסו באמת:
https://youtu.be/yU2DjDj1P1o
וג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
כבר אלפי שנים שדגלים (Flags) הם דרך טובה לתקשר ולהעביר מסרים לאומיים, לאחד את העם ולחגוג את החיבור הלאומי שלו. אבל דגלים בימינו הם לא רק דגלי לאום. ניתן לראות ברחובות דגלי פרסום ושיווק, דגלים לאירועים, שרשרות דגלים ועוד.
ייצור הדגלים השתנה לגמרי במהלך השנים. אמנם דרושה עדיין, כמו בכל מוצרי הבד, גזירה של הבדים לממדים הרצויים לדגל, אבל אם פעם היו עושים זאת ידנית, הרי שברבים ממפעלי הדגלים של ימינו, הגזירה היא במכונות גזירה משוכללות.
אם פעם היו מייצרים את הדגלים בעבודת יד, מציירים על הבד, או גוזרים מבדים צבעוניים את שלל חלקי הדגל ואז תופרים אותם אל הבד המרכזי, הרי שהיום ייצור הדגלים הוא דפוס לכל דבר.
גלילי הבד הגדולים עוברים במכשירים שעושים ניקוי יסודי לבד, לאחר מכן עובר הבד למכונות דפוס ענקיות שמדפיסות, ממש כמו שמדפיסים שלטים צבעוניים, את הצבעים והסמלים שעל הדגל, בשלל צבעים ודוגמאות. רק לאחר מכן נגזרים הדגלים, במידת הצורך, מהבד עצמו. אז תופרים את שולי הדגל, כדי שלא יתפרק בצדדים, והדגל מוכן.
כך מייצרים דגל באמצעות דפוס רשת (עברית):
https://youtu.be/18gG8QIfTDM?t=38s
מפעל דגלים מקצועי (עברית):
https://youtu.be/ZWZLxUO1WF8?t=10s
ואז הם יוצאים החוצה ויש קורונה בעולם (עברית):
https://youtu.be/CdyIXAiiGlM
בשנת 105 לספירה מתח פקיד סיני בעל ראש יצירתי עיסה של צמח קנבוס, ביחד עם שבבי עץ, והפך אותה לנייר הראשון בהיסטוריה. הוא לא ידע שהוא מחולל במעשהו שינוי היסטורי שמזמין את אחת המהפכות הטכנולוגיות החשובות בתולדות האנושות.
ואכן, בין שאר ההמצאות שנרשמו על שמם, הסינים גם המציאו את הנייר. בניגוד להמצאות חשובות אחרות של התרבות הסינית העתיקה, הממציא הסיני המקורי של הנייר ידוע דווקא. הוא היה פקיד סיני ששמו צאי לונג.
צאי לון שירת בחצר הקיסר הסיני כפקיד. לא פעם הוא נזקק לחומר זמין, כדי לרשום עליו את המידע הרב שעליו הופקד. הפפירוס ששימש אז לכתיבה היה יקר ולא הספיק לצרכים שכאלה. כך מצא עצמו לון מנסה שיטות שונות להכנת תחליף פפירוס זול וזמין. הוא ניסה בדרכים שונות ליצור את מה שיהיה הנייר.
צאי לון המשיך עד שהצליח וגילה את תהליך הייצור שיפתח פתח חשוב להתפתחות התרבות האנושית כולה. הקיסר הוקיר מאד את ההמצאה החשובה של הפקיד שלו, הפך אותו לאציל והעניק לו ממון רב. התהליך שפיתח צאי לון הוא פחות או יותר התהליך שבו משתמשים עד היום לייצור נייר.
הנה סיפור המצאת הנייר:
https://youtu.be/ULgiJtKi8M0
התפתחות הנייר שהייתה הכרחית לכתיבת ספרים ולמהפכת הדפוס (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
ומצגת וידאו על המצאת ותולדות הנייר:
https://youtu.be/c3ABo_dyiNI
דיסקית הפַייְסְטוֹס העתיקה, או בשם אחר שלה דיסק פַייְסְטוֹס (Phaistos disc), היא אחד החפצים המופלאים והמסתוריים בתולדות הטכנולוגיה. כנראה עדות לדפוס קדום, בו השתמשו לפני המצאת הדפוס שאנו מכירים.
מדובר בדסקית חימר, בקוטר של 15 סנטימטר, שמכוסה בשני צידיה באוסף ענקי של סמלים טבועים בצורה לוליינית. יש בהם מדגים, ציפורים, ראשי אדם ובהמה ועד אגרטלים, אוניות, גביעים ועוד. קווים אנכיים מפרידים בין קבוצות הסמלים, שמבטאות ככל הנראה מילים, במעין הירוגליפים, צורות לא ידועות של כתב חרטומים.
ההערכה רווחת אצל חוקרים רבים שהדיסק הזה, שנמצא בחפירות בכרתים, הוא שריד להמצאת הדפוס העתיקה ביותר, טכנולוגיה בת אלפי שנים, שפעלה בזמנים קדומים ואבדה במהלך הדורות.
מאז התגלתה דיסקת החמר בת 4,000 השנים ב-1908 באי היווני כרתים ניסו חוקרים רבים לפענח את "דיסק הפאיסטוס" המסתורי. אך לתרגם את הכתב הלא מובן שרשום עליו איש לא הצליח. הכתב הזה והדיסק עצמו נוצרו בסביבות שנת 1700 לפני הספירה, בשיאה של הציוויליזציה המינואית.
העיר העתיקה פייסטוס שכנה לא הרחק מן הים, בחופו הדרומי של האי כרתים. חלק גדול מפייסטוס חרב, ברעידת האדמה המפורסמת שהחריבה גם את העיר קנוסוס וערים נוספות באי. בהמשך היא נבנתה מחדש והוסיפה להתקיים עד התקופה הרומית. משלחת איטלקית חפרה בה בתחילת המאה ה-20. היא חשפה את ארמון פייסטוס, הארמון השני בגודלו בכרתים העתיקה. הוא נשמר טוב יחסית ושוחזר בעבודות שלא נמשכו זמן רב.
את דיסק הפייסטוס גילה ב-1908 הארכיאולוג האיטלקי לואיג'י פארמי בין שרידי הארמון. הסימנים בו הוכנו באמצעות תבנית, מה שהופך אותם לדפוס הקדום ביותר בהיסטוריה.
היה זה החוקר ד"ר גארת' אוונס, חוקר בלשנות מהמכון החינוכי הטכנולוגי של כרתים, שבחן לעומק את מה שהוא מכנה "התקליטור המינואי הראשון". בעבודה של יותר מ-5 שנים ובשיתוף עם ג'ון קולמן, פרופסור לפונטיקה באוניברסיטת אוקספורד, הצליח אוונס לפענח חלק זעיר מהמשמעות של הכיתוב שעל הדיסק והגיע למסקנה שעל הדיסק מופיעה תפילה לאלה מינואית קדומה.
דיסק הפייסטוס יישאר ככל הנראה עוד שנים רבות אחד מכתבי החידות המפורסמים ביותר של עולם הארכיאולוגיה.
הנה סיפורו של דיסק פייסטוס היווני:
https://youtu.be/C3psNQMa5r0
דיסק פייסטוס:
https://youtu.be/3R0Q68u1MFc
האם הפתרון נמצא? או לפחות חלק?
https://youtu.be/aeOo2OnaPBE
וסרטון תיעודי עם טענת הזיוף לכאורה:
https://youtu.be/FjisBFEnnnk?long=yes
טיפוגרפיה (Typography) היא הבסיס של העיצוב המודרני. זוהי האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב הטקסט. הוא כולל את השימוש החזותי במרכיביו, כמו האותיות, המילים והמשפטים.
כיום עוסקים רבים מהמעצבים בצדדים של הטיפוגרפיה כמו בחירת הגופנים (Fonts) והסידור שלהם במרחב הכתיבה. מגוון של בעלי מקצוע עוסקים במלאכת הטיפוגרפיה, ביניהם טיפוגרפים, מעצבים גרפיים, מעצבי פונטים ואנשי פרסום.
אחת הסיבות להצלחת מחשבי המקינטוש של חברת Apple היא ההתייחסות המעמיקה של המנכ"ל האגדי סטיב ג'ובס לטיפוגרפיה והטמעת יכולות אלה במחשבים שיצרה החברה.
רבים מהמעצבים רואים בטיפוגרפיה את הנושא המרכזי בעולם העיצוב הגרפי ואת הבסיס לעיצוב כולו. רבים מאנשי העיצוב אומרים שהמיומנות והידע המקצועי בטיפוגרפיה הם הסימנים למעצב אמיתי.
היכולת לעסוק במרכיבי יסוד כאלה, כמו בחירת הגופנים, גודלי האותיות, אורך שורות, ריווח בין השורות, המילים, האותיות והיחס ביניהן - כל אלה הם מרכיבים חשובים ולדעת חלק מהם אולי אף החשובים ביותר בעיצוב הגרפי המודרני.
הרעיון הוא שמחוץ להיות הכתב אמצעי אמנותי להעברת רעיונות וליצירת אמנויות כמו שירה או ספרות, הכתב הוא גם כלי שימושי המשמש באופן מעשי למגוון שימושים כמו כותרות, טקסט רץ, עיצוב מודעות, אינפוגרפיקה ועוד.
כשרונם של המעצבים מתבטא בין השאר, ביכולתם להתאים ולדייק את השימוש במרכיבי הטקסט לצרכי העבודה שלהם ולהעברה הטובה ביותר של המסרים, הרעיון האמנותי או המטרות של הטקסט.
הנה חשיבות הטיפוגרפיה (עברית):
https://youtu.be/QmH4Gx-0oKQ
קצת על טיפוגרפיה ועבודה עליה (עברית):
https://youtu.be/3yqTESOBFew
טיפוגרפיה בתנועה כמו שעושים כיום לא פעם בווידאו (עברית):
https://youtu.be/idnHLe5wqbQ
ההיסטוריה של הטיפוגרפיה העברית (עברית):
https://youtu.be/7_y_IWHwUhY?long=yes
וההמשך:
https://youtu.be/lirpZJyg03E?long=yes
מהו הספר העתיק ביותר בהיסטוריה?
ספרים נכתבו ביד אלפי שנים לפני המצאת הדפוס, אך הם נכתבו אחד אחד והיו יותר יומנים כתובים עם רעיונות וטקסטים ופחות ספרים של ממש.
אז הספר הראשון שנכתב ביד הוא "עלילות גילגמש" - סיפור שומרי שנכתב בסביבות 3400 לפני הספירה במסופוטמיה. אבל הספר, כמו שאנו מכירים אותו, זה עם הכריכה והדפים המודפסים, הודפס לראשונה בשנת 1445.
היה זה ממציא הדפוס יוהן גוטנברג. שהדפיס את הספר הראשון ופתח בכך את עידן התבונה של האנושות. קשה להאמין עד כמה הדפוס והספרים שהודפסו והופצו בכמויות לכל פינות תבל שינו את ההיסטוריה, הביאו את הקידמה, דחפו את המחקר, המדע ואת הידע האנושי, קידמו את הערכים האנושיים ואת הסובלנות בין בני אדם והפכו את העולם למקום כה מתקדם ומתוחכם.
הספר המודפס הראשון היה ספר התנ"ך. אירופה של אותה תקופה הייתה דתית מאוד והתנ"ך היה אז הספר המבוקש ביותר על ידי המאמינים הנוצריים. כמו שהאמין גוטנברג, התנ"ך שהדפיס הפך במהירות לרב-מכר ובהמשך ההיסטוריה הוא גם היה לספר הנמכר ביותר בכל הזמנים.
חשוב לציין שכיום ידוע שהקוריאנים הקדימו את גוטנברג בכמה שנים, בהדפסה של ספרים בהדפסת מתכת. זו עובדה היסטורית מעניינת לתרבות האירופית שחשבה תמיד שההמצאה היא שלה ובסוף הסתבר לה שכבר בשנת 1377 הקדימו אותה במזרח הרחוק.
הנה חשיבותו של ספר התנ"ך (מתורגם):
https://youtu.be/ak06MSETeo4
סרטון שמראה את תולדות הדפסת התנ"ך:
http://youtu.be/gXYSfDIP7mc
עותק של הספר המודפס הראשון - התנ"ך של גוטנברג:
http://youtu.be/g_MIkXORM0Q
תנ"ך שהדפיס גוטנברג ונרכש על ידי אוניברסיטה באוסטרליה:
http://youtu.be/MmWEd0nA4yo?t=12s
והספר הקוריאני שארגון אונסק"ו הכריז עליו כקדום יותר מזה של יוהנס גוטנברג:
http://youtu.be/yOrtD9ywUeI
ספרים נכתבו ביד אלפי שנים לפני המצאת הדפוס, אך הם נכתבו אחד אחד והיו יותר יומנים כתובים עם רעיונות וטקסטים ופחות ספרים של ממש.
אז הספר הראשון שנכתב ביד הוא "עלילות גילגמש" - סיפור שומרי שנכתב בסביבות 3400 לפני הספירה במסופוטמיה. אבל הספר, כמו שאנו מכירים אותו, זה עם הכריכה והדפים המודפסים, הודפס לראשונה בשנת 1445.
היה זה ממציא הדפוס יוהן גוטנברג. שהדפיס את הספר הראשון ופתח בכך את עידן התבונה של האנושות. קשה להאמין עד כמה הדפוס והספרים שהודפסו והופצו בכמויות לכל פינות תבל שינו את ההיסטוריה, הביאו את הקידמה, דחפו את המחקר, המדע ואת הידע האנושי, קידמו את הערכים האנושיים ואת הסובלנות בין בני אדם והפכו את העולם למקום כה מתקדם ומתוחכם.
הספר המודפס הראשון היה ספר התנ"ך. אירופה של אותה תקופה הייתה דתית מאוד והתנ"ך היה אז הספר המבוקש ביותר על ידי המאמינים הנוצריים. כמו שהאמין גוטנברג, התנ"ך שהדפיס הפך במהירות לרב-מכר ובהמשך ההיסטוריה הוא גם היה לספר הנמכר ביותר בכל הזמנים.
חשוב לציין שכיום ידוע שהקוריאנים הקדימו את גוטנברג בכמה שנים, בהדפסה של ספרים בהדפסת מתכת. זו עובדה היסטורית מעניינת לתרבות האירופית שחשבה תמיד שההמצאה היא שלה ובסוף הסתבר לה שכבר בשנת 1377 הקדימו אותה במזרח הרחוק.
הנה חשיבותו של ספר התנ"ך (מתורגם):
https://youtu.be/ak06MSETeo4
סרטון שמראה את תולדות הדפסת התנ"ך:
http://youtu.be/gXYSfDIP7mc
עותק של הספר המודפס הראשון - התנ"ך של גוטנברג:
http://youtu.be/g_MIkXORM0Q
תנ"ך שהדפיס גוטנברג ונרכש על ידי אוניברסיטה באוסטרליה:
http://youtu.be/MmWEd0nA4yo?t=12s
והספר הקוריאני שארגון אונסק"ו הכריז עליו כקדום יותר מזה של יוהנס גוטנברג:
http://youtu.be/yOrtD9ywUeI
מהם פונטים או גופני סריף וסן-סריף?
בעולם הגופנים, באנגלית "פונטים" (Fonts), יש שני סוגים של גופנים: פונטי סֶרִיף הם פונטים עם תגים קטנים בקצות האותיות. מולם יש את פונטי סן-סֶרִיף (sans serif), שהם גופנים ללא תגים. כי סֶרִיף פירושו בצרפתית "תג".
כלומר פונטי סֶרִיף הם גופנים עם תג, כשההפוכים הם גופני סן-סריף (sans serif), בצרפתית "ללא תג". מדובר בפונטים שהאותיות בהם נטולות סריפים.
פונטי סֶרִיף שכאלו הם פונטים עם תגים קטנים בקצוות האותיות. גופנים כמו David או Times New Roman הם הסריפים הכי מוכרים ומשתמשים בהם לא פעם בספרים.
גופני סן-סֶרִיף, לעומת זאת, הם פונטים מודרניים יחסית וללא תג, שפותחו בעידן הדפוס המודרני וקיבלו תנופה בעידן המחשבים. יש המכנים אותם "גותיים". בימינו סדרת Arial מהאינטרנט היא אולי סדרת הגופנים נטולי הסריפים הכי מוכרת.
#מהי צורת הסֶרִיף?
סֶרִיפים הם קווים קטנים ועיטורים שהצמיד מעצב האותיות אליהן, כקישוט. יש ויכוחים על מקורו של הסריף. אולי מקורם של הסֶרִיפים, אותם גופנים עם תגים, הוא בכלל מהתקופה שבה כתבו ביד. עניין של סגנון ויופי, אבל אולי גם מגבלה שהציבו העט העתיקה, הקולמוס או המכחול, שבהם נהגו לכתוב בימי קדם.
יש סיפור, שלא ברור עד כמה הוא מדויק אבל הוא מסופר כל כך יפה. הסיפור הוא שהסריף נולד מהקולמוס, העט הקווי שהותיר כתם דיו קטן בסוף הכתיבה של אות. לכן נהגו הכותבים אז, למשוך משיכת קו עדינה בסוף הקו וכך ליצור את התג הקטן, מה שנתן סיומת נאה לכל אות, במקום כתם.
סברה אחרת שהוא נולד בכלל מאמני הכתיבה על אבנים, חוצבים באיזמל שידעו לחצוב כיתובים על האבן. החוצבים הללו יצרו לאותיות מעין בסיס רחב שהיה גם הבסיס לסריפים.
מכל מקום יש גופנים סריפיים יותר ישנים ויש מודרניים. תוכלו להבחין ביניהם בקלות רבה - ככל שפונט סריף הוא מודרני יותר, ההבדל שבין הקווים העבים של האות לקווים הדקים שבה הופך מוקצן יותר. למשל באות O תראו את ההבדל שבין הקווים האופקיים שבה והקווים הניצבים שלה.
#איפה משתמשים בפונטי סן סריף ואיפה בסריף?
בגופני סן-סריף מרבים להשתמש באתרי אינטרנט. יש כמה קבוצות של גופנים ללא תגים, כולל גופנים גרוטסקיים, גופנים ניאו-גרוטסקים, הומניסטיים וגאומטריים. עליהם נמנים פונט אריאל, אותו פונט שמשמש המון באינטרנט, אבל גם הפונט הגאומטרי פוטורה וגם פונט הלווטיקה האהוב.
גופני סריף מופיעים בספרות היסטורית, דפוס קדום ובגילופי כתובות עתיקים על אבן. הם רציניים יותר ומקרינים סמכות רבה ולכן כיום הם יופיעו לא פעם בכותרות מכתבים רשמיים, מסמכים היסטוריים, מגזינים וספרים לאנשים מבוגרים וספרי קודש.
הנה הסבר על פונט הסריף שהפך לקונצנזוס (עברית):
https://youtu.be/6ZuV9C-pUrc
עוד הסבר קצר על סריף וסאנס סריף בגופנים:
https://youtu.be/ocvUGN-OD0w
וכך השתלטו הסאנס סריפים על העולם:
https://youtu.be/dbpQns1WQQU
בעולם הגופנים, באנגלית "פונטים" (Fonts), יש שני סוגים של גופנים: פונטי סֶרִיף הם פונטים עם תגים קטנים בקצות האותיות. מולם יש את פונטי סן-סֶרִיף (sans serif), שהם גופנים ללא תגים. כי סֶרִיף פירושו בצרפתית "תג".
כלומר פונטי סֶרִיף הם גופנים עם תג, כשההפוכים הם גופני סן-סריף (sans serif), בצרפתית "ללא תג". מדובר בפונטים שהאותיות בהם נטולות סריפים.
פונטי סֶרִיף שכאלו הם פונטים עם תגים קטנים בקצוות האותיות. גופנים כמו David או Times New Roman הם הסריפים הכי מוכרים ומשתמשים בהם לא פעם בספרים.
גופני סן-סֶרִיף, לעומת זאת, הם פונטים מודרניים יחסית וללא תג, שפותחו בעידן הדפוס המודרני וקיבלו תנופה בעידן המחשבים. יש המכנים אותם "גותיים". בימינו סדרת Arial מהאינטרנט היא אולי סדרת הגופנים נטולי הסריפים הכי מוכרת.
#מהי צורת הסֶרִיף?
סֶרִיפים הם קווים קטנים ועיטורים שהצמיד מעצב האותיות אליהן, כקישוט. יש ויכוחים על מקורו של הסריף. אולי מקורם של הסֶרִיפים, אותם גופנים עם תגים, הוא בכלל מהתקופה שבה כתבו ביד. עניין של סגנון ויופי, אבל אולי גם מגבלה שהציבו העט העתיקה, הקולמוס או המכחול, שבהם נהגו לכתוב בימי קדם.
יש סיפור, שלא ברור עד כמה הוא מדויק אבל הוא מסופר כל כך יפה. הסיפור הוא שהסריף נולד מהקולמוס, העט הקווי שהותיר כתם דיו קטן בסוף הכתיבה של אות. לכן נהגו הכותבים אז, למשוך משיכת קו עדינה בסוף הקו וכך ליצור את התג הקטן, מה שנתן סיומת נאה לכל אות, במקום כתם.
סברה אחרת שהוא נולד בכלל מאמני הכתיבה על אבנים, חוצבים באיזמל שידעו לחצוב כיתובים על האבן. החוצבים הללו יצרו לאותיות מעין בסיס רחב שהיה גם הבסיס לסריפים.
מכל מקום יש גופנים סריפיים יותר ישנים ויש מודרניים. תוכלו להבחין ביניהם בקלות רבה - ככל שפונט סריף הוא מודרני יותר, ההבדל שבין הקווים העבים של האות לקווים הדקים שבה הופך מוקצן יותר. למשל באות O תראו את ההבדל שבין הקווים האופקיים שבה והקווים הניצבים שלה.
#איפה משתמשים בפונטי סן סריף ואיפה בסריף?
בגופני סן-סריף מרבים להשתמש באתרי אינטרנט. יש כמה קבוצות של גופנים ללא תגים, כולל גופנים גרוטסקיים, גופנים ניאו-גרוטסקים, הומניסטיים וגאומטריים. עליהם נמנים פונט אריאל, אותו פונט שמשמש המון באינטרנט, אבל גם הפונט הגאומטרי פוטורה וגם פונט הלווטיקה האהוב.
גופני סריף מופיעים בספרות היסטורית, דפוס קדום ובגילופי כתובות עתיקים על אבן. הם רציניים יותר ומקרינים סמכות רבה ולכן כיום הם יופיעו לא פעם בכותרות מכתבים רשמיים, מסמכים היסטוריים, מגזינים וספרים לאנשים מבוגרים וספרי קודש.
הנה הסבר על פונט הסריף שהפך לקונצנזוס (עברית):
https://youtu.be/6ZuV9C-pUrc
עוד הסבר קצר על סריף וסאנס סריף בגופנים:
https://youtu.be/ocvUGN-OD0w
וכך השתלטו הסאנס סריפים על העולם:
https://youtu.be/dbpQns1WQQU
למה מעצבים יורדים על פונט הקומיק סאנס?
בעולם הגופנים נחשב הקומיק סאנס (Comic Sans) לעוף, סליחה פונט, מוזר. מעצבים שונאים אותו במיוחד, אבל בקרב המשתמשים הרגילים במחשבים, הוא פופולארי מאד. הוא פונט כל כך שנוא ואהוב, שמדידות של ביטויי שנאה בטוויטר מצאו שהוא ממקומם במקום השני בביטויי השנאה, אחרי ג'סטין ביבר...
רבים טוענים שהבעיה המרכזית בקומיק סנס, היא השימוש שעושים בו רבים כל כך, מבלי לשים לב להקשר. רבים מהמעצבים אומרים שהוא טוב רק למסיבות של ילדים או לציורי קומיקס. לדבריהם, כשמשתמשים בו בהקשרים שאמורים להיות רציניים ובוגרים יותר, זה יוצא מגוחך וילדותי.
השנאה לקומיק סאנס הפכה חלק כל כך פופולרי בתרבות הרשת, עד שנוצרו משחקי רשת לחיסול האותיות שלו, יש אתרים שמציעים רשימות של פונטים אחרים בכתב יד, רק כדי שאנשים לא ישתמשו בקומיק סאנס, טפו עליו...
יש סבורים שהשנאה לפונטים כמו קומיק סאנס והעובדה שמחשיבים אותם ל"פגיעה בעיצוב” היא כבר אוטומטית וסוג של "בון-טון", הדיעה הנכונה או "מה שנכון לחשוב", אצל רבים מדי. מרבית המסתייגים ממנו, לפי המבקרים הללו, כבר לא זוכרים או שמעולם לא ידעו למה הוא לא טוב.
העובדות אגב, מעידות שכמה שהוא מוכפש, הופך קומיק סאנס ליותר ויותר פופולרי בשימוש בו. מה קורה פה? - היתכן שקומיק סאנס הוא הדונלד טראמפ של עולם הגופנים?
זה הפרדוקס שחוזר לא פעם בתרבות, של משהו שהופך כל כך פופולרי, עד שמובילי דיעה או מבקרים מתחילים לצקצק ולזלזל בו, בהמשך מקבלים אחרים מהם את המסר והוא מחלחל, עד שהוא הופך לרעיון שגור ושכיח. מצד שני, רבים שרוצים לבדל את עצמם מההמון, או להיות מיוחדים מול ה"נכון", ההורים או הזקנים בכלל, פונים דווקא אל המוקצה הזה. לפעמים הם אפילו משתלטים על הכלל, כמו שקרה עם הנצרות, עם טראמפ ועם גופן הקומיק סאנס.
אגב, בשנים האחרונות יצרו לקומיק-סאנס פונט ממשיך, שנקרא Comic Neue.
הנה סיפורו של הקומיק סאנס:
https://youtu.be/5l4sCaw71NE
והרצאת וידאו מעולה על עניין הקומיק סאנס:
https://youtu.be/GUCcObwIsOs
בעולם הגופנים נחשב הקומיק סאנס (Comic Sans) לעוף, סליחה פונט, מוזר. מעצבים שונאים אותו במיוחד, אבל בקרב המשתמשים הרגילים במחשבים, הוא פופולארי מאד. הוא פונט כל כך שנוא ואהוב, שמדידות של ביטויי שנאה בטוויטר מצאו שהוא ממקומם במקום השני בביטויי השנאה, אחרי ג'סטין ביבר...
רבים טוענים שהבעיה המרכזית בקומיק סנס, היא השימוש שעושים בו רבים כל כך, מבלי לשים לב להקשר. רבים מהמעצבים אומרים שהוא טוב רק למסיבות של ילדים או לציורי קומיקס. לדבריהם, כשמשתמשים בו בהקשרים שאמורים להיות רציניים ובוגרים יותר, זה יוצא מגוחך וילדותי.
השנאה לקומיק סאנס הפכה חלק כל כך פופולרי בתרבות הרשת, עד שנוצרו משחקי רשת לחיסול האותיות שלו, יש אתרים שמציעים רשימות של פונטים אחרים בכתב יד, רק כדי שאנשים לא ישתמשו בקומיק סאנס, טפו עליו...
יש סבורים שהשנאה לפונטים כמו קומיק סאנס והעובדה שמחשיבים אותם ל"פגיעה בעיצוב” היא כבר אוטומטית וסוג של "בון-טון", הדיעה הנכונה או "מה שנכון לחשוב", אצל רבים מדי. מרבית המסתייגים ממנו, לפי המבקרים הללו, כבר לא זוכרים או שמעולם לא ידעו למה הוא לא טוב.
העובדות אגב, מעידות שכמה שהוא מוכפש, הופך קומיק סאנס ליותר ויותר פופולרי בשימוש בו. מה קורה פה? - היתכן שקומיק סאנס הוא הדונלד טראמפ של עולם הגופנים?
זה הפרדוקס שחוזר לא פעם בתרבות, של משהו שהופך כל כך פופולרי, עד שמובילי דיעה או מבקרים מתחילים לצקצק ולזלזל בו, בהמשך מקבלים אחרים מהם את המסר והוא מחלחל, עד שהוא הופך לרעיון שגור ושכיח. מצד שני, רבים שרוצים לבדל את עצמם מההמון, או להיות מיוחדים מול ה"נכון", ההורים או הזקנים בכלל, פונים דווקא אל המוקצה הזה. לפעמים הם אפילו משתלטים על הכלל, כמו שקרה עם הנצרות, עם טראמפ ועם גופן הקומיק סאנס.
אגב, בשנים האחרונות יצרו לקומיק-סאנס פונט ממשיך, שנקרא Comic Neue.
הנה סיפורו של הקומיק סאנס:
https://youtu.be/5l4sCaw71NE
והרצאת וידאו מעולה על עניין הקומיק סאנס:
https://youtu.be/GUCcObwIsOs
איך פועלת מדפסת בתים תלת-ממדית?
אין ספק שאנו כבר בעתיד. אחד הסימנים הברורים לכך הוא ההדפסה של בתים שלמים באמצעות מדפסות תלת-ממד. הללו הופכות יותר ויותר משוכללות, מיום ליום. הקלות "הבלתי נדפסת" שבה מדפסות תלת מימדיות שכאלה פשוט מדפיסות בתים מבטון, היא אכן מדהימה.
מדפסת התלת-ממד מחוברת אל תוכנה מיוחדת שמאפשרת תכנון בעזרת מחשב. מדובר בתוכנות תיב"מ (CAD/CAM) משוכללות, שבהן מעצבים קודם את מודל הבית במחשב ועל פיו מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של המבנה. לאחר הדפסה של דגם מוקטן של הבית או המבנה, מאשר האדריכל את הדפסת המבנה עצמו, כשהפעם הדבר נעשה במדפסת הבטון. מכאן מתבצעת יציקה של הבטון לקירות, ללא מגע אדם, שכבה אחר שכבה, באמצעות מדפסת תלת ממד ענקית. כך בית חדש נולד.
הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת הדפסה של בתים (מתורגם):
https://youtu.be/VrR6DwYlC2A
כך מודפס בית באמצעות מדפסת תלת-ממד:
https://youtu.be/8z-iebHRxJk
מבנה מהדפסה תלת-ממדית שנבנה באמסטרדם:
https://youtu.be/hviO1cNE3Ik
והחידושים המדהימים בתחום, באיכות ובקצב שבו הם יוצאים לשוק:
https://youtu.be/tBXBN2Bym9Y
אין ספק שאנו כבר בעתיד. אחד הסימנים הברורים לכך הוא ההדפסה של בתים שלמים באמצעות מדפסות תלת-ממד. הללו הופכות יותר ויותר משוכללות, מיום ליום. הקלות "הבלתי נדפסת" שבה מדפסות תלת מימדיות שכאלה פשוט מדפיסות בתים מבטון, היא אכן מדהימה.
מדפסת התלת-ממד מחוברת אל תוכנה מיוחדת שמאפשרת תכנון בעזרת מחשב. מדובר בתוכנות תיב"מ (CAD/CAM) משוכללות, שבהן מעצבים קודם את מודל הבית במחשב ועל פיו מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של המבנה. לאחר הדפסה של דגם מוקטן של הבית או המבנה, מאשר האדריכל את הדפסת המבנה עצמו, כשהפעם הדבר נעשה במדפסת הבטון. מכאן מתבצעת יציקה של הבטון לקירות, ללא מגע אדם, שכבה אחר שכבה, באמצעות מדפסת תלת ממד ענקית. כך בית חדש נולד.
הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת הדפסה של בתים (מתורגם):
https://youtu.be/VrR6DwYlC2A
כך מודפס בית באמצעות מדפסת תלת-ממד:
https://youtu.be/8z-iebHRxJk
מבנה מהדפסה תלת-ממדית שנבנה באמסטרדם:
https://youtu.be/hviO1cNE3Ik
והחידושים המדהימים בתחום, באיכות ובקצב שבו הם יוצאים לשוק:
https://youtu.be/tBXBN2Bym9Y
מהו חיתוך עץ?
חיתוך עץ (Woodcut), או הדפס עץ, היא טכניקת הדפסה של ציורים הנחרטים אל תוך משטח עץ. בטכניקה זו מסירים בעזרת מפסלת את החלקים שלא יודפסו ומשאירים את הציור בולט. יש גם שיטה אחרת, של כיסוי הציור בחומר מגן ואז שטיפת המשטח בזרם חול. התהליך משאיר את הציור שלם, בעוד שחלק שנשטף בחול "נחתך" פנימה בשחיקה.
לאחר מכן, כשהחריטה מוכנה, מגלגלים מעל הציור גלגלת דיו וכשמניחים נייר על חיתוך העץ ולוחצים עליו, עובר הדיו מהציור אל הנייר ומתקבל עליו הדפס.
ניתן גם ליצור תמונות בצבעים. עושים זאת על ידי צביעה והדפסה כזו, בנפרד לכל צבע.
היסטורית, הדפסי העץ העתיקים ביותר שהתגלו הם מסין של מהמאה ה-8. השתמשו בהם אז ליצירת בדים מעוטרים ורק בהמשך להדפסה על נייר. בתחילת המאה ה-15, עם החשיפה האירופית לסין וליכולותיה, החלו להשתמש בהדפסי עץ גם באירופה. כשנולד הדפוס, באמצע המאה ה-15, החלו להוסיף הדפסי העץ לספרים ועיתונים, כטכניקה משלימה להדפסת הכתב.
זו הייתה תקופת הרנסאנס והאמנים פיתחו את חיתוך העץ לצרכים אמנותיים. השכלולים שהוסיפו בחיתוכי העץ, הפכו את הדפסי העץ לטכניקה אמנותית חשובה. מהוספת גוני שחור-אפור ומרקמים חדשים שהוסיפו אשליה של צבע, צל ותלת-ממד, שיצר בסוף המאה ה-15 הצייר הגרמני אלברכט דירר, דרך אפקטים המדמים תנועה שפיתח הצייר טיציאן. במאה ה-19 נוצרו ביפאן חיתוכי עץ מתקדמים מאד, ועבודות מרשימות הפכו את חיתוכי העץ היפאניים לשם דבר.
כך יוצרים חיתוך עץ:
https://youtu.be/BAaR9UHsUA0
שלבי חיתוך העץ:
https://youtu.be/2UJ7C2cF-PE
ואמן עובד על חיתוך עץ:
https://youtu.be/GfjIyq74TmM
חיתוך עץ (Woodcut), או הדפס עץ, היא טכניקת הדפסה של ציורים הנחרטים אל תוך משטח עץ. בטכניקה זו מסירים בעזרת מפסלת את החלקים שלא יודפסו ומשאירים את הציור בולט. יש גם שיטה אחרת, של כיסוי הציור בחומר מגן ואז שטיפת המשטח בזרם חול. התהליך משאיר את הציור שלם, בעוד שחלק שנשטף בחול "נחתך" פנימה בשחיקה.
לאחר מכן, כשהחריטה מוכנה, מגלגלים מעל הציור גלגלת דיו וכשמניחים נייר על חיתוך העץ ולוחצים עליו, עובר הדיו מהציור אל הנייר ומתקבל עליו הדפס.
ניתן גם ליצור תמונות בצבעים. עושים זאת על ידי צביעה והדפסה כזו, בנפרד לכל צבע.
היסטורית, הדפסי העץ העתיקים ביותר שהתגלו הם מסין של מהמאה ה-8. השתמשו בהם אז ליצירת בדים מעוטרים ורק בהמשך להדפסה על נייר. בתחילת המאה ה-15, עם החשיפה האירופית לסין וליכולותיה, החלו להשתמש בהדפסי עץ גם באירופה. כשנולד הדפוס, באמצע המאה ה-15, החלו להוסיף הדפסי העץ לספרים ועיתונים, כטכניקה משלימה להדפסת הכתב.
זו הייתה תקופת הרנסאנס והאמנים פיתחו את חיתוך העץ לצרכים אמנותיים. השכלולים שהוסיפו בחיתוכי העץ, הפכו את הדפסי העץ לטכניקה אמנותית חשובה. מהוספת גוני שחור-אפור ומרקמים חדשים שהוסיפו אשליה של צבע, צל ותלת-ממד, שיצר בסוף המאה ה-15 הצייר הגרמני אלברכט דירר, דרך אפקטים המדמים תנועה שפיתח הצייר טיציאן. במאה ה-19 נוצרו ביפאן חיתוכי עץ מתקדמים מאד, ועבודות מרשימות הפכו את חיתוכי העץ היפאניים לשם דבר.
כך יוצרים חיתוך עץ:
https://youtu.be/BAaR9UHsUA0
שלבי חיתוך העץ:
https://youtu.be/2UJ7C2cF-PE
ואמן עובד על חיתוך עץ:
https://youtu.be/GfjIyq74TmM
מהו ולמה משמש כתב ברייל?
כתב ברייל הוא כתב שפותח על ידי לואי ברייל (Braille) בשביל שעיוורים יוכלו לקרוא ולכתוב. הוא מבוסס על הבלטה של סימנים על נייר. הסימנים הבולטים מאפשרים לעיוורים לזהותם על ידי מישוש באצבע וכך לקרוא.
בשיטת ברייל כל אות או מספר מיוצגים על ידי שש נקודות, המסודרות בתבנית ניקוב אחרת. לכל אותיות האלף בית, המספרים וסימני הפיסוק יש תבניות ברייל משלהן. הן מודפסות בספרים מיוחדים שבהם הכתב הוא כולו כתב ברייל.
מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל. הסיבה היא שחלק גדול מהם התעוור בבגרותו ובגיל מבוגר קשה יותר ללמוד שפה חדשה. מרבית העיוורים מלידה יודעים לקרוא בכתב ברייל.
הנה כתב הברייל:
https://youtu.be/o9BOQ6IpTSE
מצגת שמסבירה על כתב הברייל (עברית):
http://youtu.be/HGGUx_fQ4sw
כתבה על עיתון בכתב ברייל לעיוורים (עברית):
http://youtu.be/RX0B-9PsVtM
מכונת כתיבה בכתב ברייל:
https://youtu.be/ELkHDTvL5Dc
ועיוור המציג את מכונת הכתיבה בכתב ברייל:
http://youtu.be/hj51UuxwjaE
כתב ברייל הוא כתב שפותח על ידי לואי ברייל (Braille) בשביל שעיוורים יוכלו לקרוא ולכתוב. הוא מבוסס על הבלטה של סימנים על נייר. הסימנים הבולטים מאפשרים לעיוורים לזהותם על ידי מישוש באצבע וכך לקרוא.
בשיטת ברייל כל אות או מספר מיוצגים על ידי שש נקודות, המסודרות בתבנית ניקוב אחרת. לכל אותיות האלף בית, המספרים וסימני הפיסוק יש תבניות ברייל משלהן. הן מודפסות בספרים מיוחדים שבהם הכתב הוא כולו כתב ברייל.
מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל. הסיבה היא שחלק גדול מהם התעוור בבגרותו ובגיל מבוגר קשה יותר ללמוד שפה חדשה. מרבית העיוורים מלידה יודעים לקרוא בכתב ברייל.
הנה כתב הברייל:
https://youtu.be/o9BOQ6IpTSE
מצגת שמסבירה על כתב הברייל (עברית):
http://youtu.be/HGGUx_fQ4sw
כתבה על עיתון בכתב ברייל לעיוורים (עברית):
http://youtu.be/RX0B-9PsVtM
מכונת כתיבה בכתב ברייל:
https://youtu.be/ELkHDTvL5Dc
ועיוור המציג את מכונת הכתיבה בכתב ברייל:
http://youtu.be/hj51UuxwjaE
האם בעתיד ידפיסו בתים?
בעתיד? - בהווה.
אחד הרעיונות המופלאים של ההדפסה התלת-ממדית הוא ההדפסה של בתים שלמים. אחרי שהוכחה יכולתן של מדפסות אלה להדפיס במהירות ובזול חלקי חילוף למכשירים, תכשיטים, כלי בית, פסלים, גפיים תותבות, כמו גם מוצרי פלסטיק, גומי ומתכת, התחום הבא היה של מדפסות תלת מימדיות שמדפיסות בתים מבטון.
מדפסת ה-Contour Crafting החדשנית מחוברת אל תוכנת תיב"ם (תכנון בעזרת מחשב) CAD/CAM. זוהי תוכנה שבה מעצבים את מודל הבית במחשב וממנה מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של דגם מוקטן של הבניין. לאחר אישור המודל המוקטן מאפשר המחשב הדפסה של המבנה כולו במדפסת הבטון, על ידי יציקת בטון לקירות, שכבה אחר שכבה וללא מגע אדם.
בפיתוח עושים ניסויים בסוגי בטון שונים על מנת להגיע לחומרים גמישים ויציבים מספיק להדפסה מהירה. כזה הוא למשל הבטון המועשר בפולימרים, שמיוחד בכך שהוא מתקשה במהירות ונוח להדפסה מהירה.
כרגע מדפסות כאלה יודעות להדפיס בתים קטנים במהירות שיא. בעתיד, מבטיחים לנו המפתחים, תוכל מדפסת הבתים להדפיס בזמן קצר בניין שלם, שיכלול גם מרכיבים שחבויים עמוק בקירות, כמו מערכת חיווט החשמל, מערכות צנרת וביוב ועוד.
לדברי המפתחים, העתיד והשמיים הם הגבול, תרתי משמע. במסעות לחלל, הם מבטיחים, תוכל המשלחת לכוכב מאדים להשתמש במדפסת כזו בכדי להדפיס במהירות מבנים שיאפשרו לחבריה להתגורר על הכוכב האדום.
זה יהיה זול, פשוט להובלה אל הכוכב הרחוק ובעיקר - מהיר בהשוואה לכל שיטת בנייה אחרת.
הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת כבר היום הדפסה של בתים (מתורגם):
https://youtu.be/VrR6DwYlC2A
בית ב-24 שעות ובמחיר של פחות ממכונית (עברית):
https://youtu.be/ZrGYjZPPZB8
בתים עם גדר גבוהה לגינה, שהודפסו כך:
https://youtu.be/4rvKP_yfcGM
בסין מדפיסים קירות ובתים במהירות רבה - 10 בתים ביום אחד!
http://youtu.be/SObzNdyRTBs
מדפסת הקירות המדהימה של Contour Crafting:
http://youtu.be/-q_Lwze89bg
כך מדפיסה מדפסת התלת-ממד הזו בתים:
http://youtu.be/-yv-IWdSdns
משרדים מודפסים:
https://youtu.be/a0FNKGTNIhE
והדפסת בנייה של בית תוך יממה תאפשר בעתיד להדפיס שכונה בשבוע:
https://youtu.be/q96jm4Cn9qA
בעתיד? - בהווה.
אחד הרעיונות המופלאים של ההדפסה התלת-ממדית הוא ההדפסה של בתים שלמים. אחרי שהוכחה יכולתן של מדפסות אלה להדפיס במהירות ובזול חלקי חילוף למכשירים, תכשיטים, כלי בית, פסלים, גפיים תותבות, כמו גם מוצרי פלסטיק, גומי ומתכת, התחום הבא היה של מדפסות תלת מימדיות שמדפיסות בתים מבטון.
מדפסת ה-Contour Crafting החדשנית מחוברת אל תוכנת תיב"ם (תכנון בעזרת מחשב) CAD/CAM. זוהי תוכנה שבה מעצבים את מודל הבית במחשב וממנה מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של דגם מוקטן של הבניין. לאחר אישור המודל המוקטן מאפשר המחשב הדפסה של המבנה כולו במדפסת הבטון, על ידי יציקת בטון לקירות, שכבה אחר שכבה וללא מגע אדם.
בפיתוח עושים ניסויים בסוגי בטון שונים על מנת להגיע לחומרים גמישים ויציבים מספיק להדפסה מהירה. כזה הוא למשל הבטון המועשר בפולימרים, שמיוחד בכך שהוא מתקשה במהירות ונוח להדפסה מהירה.
כרגע מדפסות כאלה יודעות להדפיס בתים קטנים במהירות שיא. בעתיד, מבטיחים לנו המפתחים, תוכל מדפסת הבתים להדפיס בזמן קצר בניין שלם, שיכלול גם מרכיבים שחבויים עמוק בקירות, כמו מערכת חיווט החשמל, מערכות צנרת וביוב ועוד.
לדברי המפתחים, העתיד והשמיים הם הגבול, תרתי משמע. במסעות לחלל, הם מבטיחים, תוכל המשלחת לכוכב מאדים להשתמש במדפסת כזו בכדי להדפיס במהירות מבנים שיאפשרו לחבריה להתגורר על הכוכב האדום.
זה יהיה זול, פשוט להובלה אל הכוכב הרחוק ובעיקר - מהיר בהשוואה לכל שיטת בנייה אחרת.
הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת כבר היום הדפסה של בתים (מתורגם):
https://youtu.be/VrR6DwYlC2A
בית ב-24 שעות ובמחיר של פחות ממכונית (עברית):
https://youtu.be/ZrGYjZPPZB8
בתים עם גדר גבוהה לגינה, שהודפסו כך:
https://youtu.be/4rvKP_yfcGM
בסין מדפיסים קירות ובתים במהירות רבה - 10 בתים ביום אחד!
http://youtu.be/SObzNdyRTBs
מדפסת הקירות המדהימה של Contour Crafting:
http://youtu.be/-q_Lwze89bg
כך מדפיסה מדפסת התלת-ממד הזו בתים:
http://youtu.be/-yv-IWdSdns
משרדים מודפסים:
https://youtu.be/a0FNKGTNIhE
והדפסת בנייה של בית תוך יממה תאפשר בעתיד להדפיס שכונה בשבוע:
https://youtu.be/q96jm4Cn9qA
מהי קליגרפיה והכתיבה הקישוטית שבה?
קליגרפיה (Calligraphy), או כתיבה תמה, היא אמנות הכתיבה ובדרך כלל היא מתייחסת לכתיבה מסוגננת. זוהי אמנות הכתיבה הקישוטית.
מקורה של אמנות הקליגרפיה הוא באמנות קדומה של סין ומזרח אסיה במאה ה-4 לספירה. משם היא התפתחה והתפשטה לפרס ולארצות האיסלאם, שבה תופס הכתב המסוגנן מקום מקודש והתפתחה מסורת קליגרפית עשירה. גם ביהדות התייחסו לסופרי הסת"ם, מי שכתבו את ספרי התורה, בכבוד רב. בצד מעמדם הדתי, הם נחשבו גם בעלי סגנון אישי ואמנותי.
גם בעולם המערבי התפתחה הקליגרפיה, בתוך המעבר מאותיות יווניות לאותיות לטיניות וכתיבה של כתבי-דת לטיניים מעוטרים ומאוירים. בימי הביניים פותחו סגנונות כתיבה, כמו האותיות האוּנקִייליוֹת שהיו נהוגות באי האנגלי, המינוסקול הקרולינגי והכתב הגותי שפותחו בגרמניה והכתב הנטוי שפותח באיטליה.
במאה ה-19, לאחר שמאז המצאת הדפוס ירדה קרנה של הקליגרפיה, חזרו אמני קליגרפיה לפעול. במאה ה-20 חזרה הקליגרפיה לפרוח בציורי גרפיטי ובעולם המחשבים. זה קרה בעיקר מאז המצאת המחשב האישי ומעבדי התמלילים, על מגוון הגופנים (פונטים) שפותחו בשבילם.
דמות מרכזית בקידום הנושא היה סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל האגדי, שבצעירותו קיבל קורס קליגרפיה באוניברסיטה והושפע מהיופי של עולם האותיות והעיצוב. כשפיתח ג'ובס את מחשב המקינטוש, הוא הפך אותו למחשב גרפי שגופנים מעוצבים ומעוררי השראה ויופי תפסו בו מקום מרכזי.
קליגרפיה נקראת לעיתים בעברית "כתיבה תמה". מקור המילה בשפה היוונית: המלה "קאלוס" פירושה ביוונית "יופי" ו"גראפוס" היא ביוונית "כתיבה".
הנה הקליגרפיה הסינית הקדומה:
https://youtu.be/ppZWIwZsRdU
על קליגרף סיני שעשה לו שם בעולם (עברית):
https://youtu.be/d68TIY2_4H4
אוסף קליגרפיות מרהיבות:
https://youtu.be/zg7QLW0KrQw
קליגרפיה במחשב המקינטוש - הראשון שהעמיד במרכז את העיצוב הגרפי והקליגרפיה:
http://youtu.be/2B-XwPjn9YY?t=1m15s
יופייה של הקליגרפיה ביפאן (עברית):
http://youtu.be/cUI9PPeUCmI
והדגמה של הקליגרפיה היפנית (עברית):
http://youtu.be/geQtLi66W-A
קליגרפיה (Calligraphy), או כתיבה תמה, היא אמנות הכתיבה ובדרך כלל היא מתייחסת לכתיבה מסוגננת. זוהי אמנות הכתיבה הקישוטית.
מקורה של אמנות הקליגרפיה הוא באמנות קדומה של סין ומזרח אסיה במאה ה-4 לספירה. משם היא התפתחה והתפשטה לפרס ולארצות האיסלאם, שבה תופס הכתב המסוגנן מקום מקודש והתפתחה מסורת קליגרפית עשירה. גם ביהדות התייחסו לסופרי הסת"ם, מי שכתבו את ספרי התורה, בכבוד רב. בצד מעמדם הדתי, הם נחשבו גם בעלי סגנון אישי ואמנותי.
גם בעולם המערבי התפתחה הקליגרפיה, בתוך המעבר מאותיות יווניות לאותיות לטיניות וכתיבה של כתבי-דת לטיניים מעוטרים ומאוירים. בימי הביניים פותחו סגנונות כתיבה, כמו האותיות האוּנקִייליוֹת שהיו נהוגות באי האנגלי, המינוסקול הקרולינגי והכתב הגותי שפותחו בגרמניה והכתב הנטוי שפותח באיטליה.
במאה ה-19, לאחר שמאז המצאת הדפוס ירדה קרנה של הקליגרפיה, חזרו אמני קליגרפיה לפעול. במאה ה-20 חזרה הקליגרפיה לפרוח בציורי גרפיטי ובעולם המחשבים. זה קרה בעיקר מאז המצאת המחשב האישי ומעבדי התמלילים, על מגוון הגופנים (פונטים) שפותחו בשבילם.
דמות מרכזית בקידום הנושא היה סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל האגדי, שבצעירותו קיבל קורס קליגרפיה באוניברסיטה והושפע מהיופי של עולם האותיות והעיצוב. כשפיתח ג'ובס את מחשב המקינטוש, הוא הפך אותו למחשב גרפי שגופנים מעוצבים ומעוררי השראה ויופי תפסו בו מקום מרכזי.
קליגרפיה נקראת לעיתים בעברית "כתיבה תמה". מקור המילה בשפה היוונית: המלה "קאלוס" פירושה ביוונית "יופי" ו"גראפוס" היא ביוונית "כתיבה".
הנה הקליגרפיה הסינית הקדומה:
https://youtu.be/ppZWIwZsRdU
על קליגרף סיני שעשה לו שם בעולם (עברית):
https://youtu.be/d68TIY2_4H4
אוסף קליגרפיות מרהיבות:
https://youtu.be/zg7QLW0KrQw
קליגרפיה במחשב המקינטוש - הראשון שהעמיד במרכז את העיצוב הגרפי והקליגרפיה:
http://youtu.be/2B-XwPjn9YY?t=1m15s
יופייה של הקליגרפיה ביפאן (עברית):
http://youtu.be/cUI9PPeUCmI
והדגמה של הקליגרפיה היפנית (עברית):
http://youtu.be/geQtLi66W-A
