שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו דשן ואיך הוא תורם לצמחים?
דשן (Fertilizer) הוא חומר המעשיר את הקרקע במינרלים ומסייע לצמיחה משופרת של גידולים. למעשה, מדובר בתוספת של מזון איכותי לצמח, הגורם לו לגדול מהר יותר, להיות בריא יותר ופורה הרבה יותר מבחינת יבולים.
הדשן משמש בגינון ובחקלאות, להעלאת כמות ואיכות היבול. הוא יכול להיות הגורם להבדל שבין גידולים מוצלחים המעשירים את החקלאי לכישלון חקלאי שיביא לגידולים עלובים ולהפסדים.
הדשן מתבסס על חנקן, זרחן ואשלגן - שלושה חומרים עיקריים התורמים להתפתחותם של צמחים.
בין סוגי הדשנים ניתן למצוא את ה:
#זבל
דשן אורגני המשמש להעשרת הקרקע ולטיובה באמצעות חומרי מזון.
#הומוס
דשן טבעי שמקורו בפירוק חומרים אורגניים שמקורם בקרקע, על ידי תולעים ומיקרואורגניזמים או תהליכים כימיים שונים.
#גואנו
הדשן הטבעי היעיל ביותר, שכולל את שלושת החומרים הנ"ל ומקורו בגללים ולשלשת של עופות ימיים, עטלפים וכלבי ים.
#דשנים כימיים
חומרים המסייעים להתפתחות הצמח, במיוחד חנקן, זרחן ואשלגן.
בניגוד לדשנים הכימיים אם כן, מקורם של הדשנים הטבעיים מתבסס על ריקבון. הקומפוסט למשל, הוא דשן שנוצר מזבל אורגני, כמו פירות, ירקות וצמחים, הנרקבים, מתפרקים ומוחזרים אל הקרקע החקלאית בכדי לדשן אותה. קראו על כך בתגית "קומפוסט".
היסטורית, מסתבר שהרומאים השתמשו בצואת אדם לדישון יבולים, מה שלא תרפ לבריאות הציבורית. בדיקות של צואה עתיקה מאובנת ושרידי שירותים רומיים חשפו רמות גבוהות במיוחד של זיהומים בתולעי שוט, תולעים עגולות ואמיבה הגורמת לדיזנטריה. בימינו עוברים החומרים שיהפכו לדשן תהליכים שמבטיחים שהדשן יהיה נקי מסכנות כאלה.
כך מוסבר הדישון על ידי יצרן מוצרי דשן (עברית):
https://youtu.be/1Rjf_z5F-lE
כך מדשנים לפני שתילה (עברית):
https://youtu.be/o3gIaOSYH0k
דישון בגינת הבית (עברית):
https://youtu.be/tUWdNSKOurw
קומפוסט שמיוצר מפסולת אורגנית הוא בעצם דשן (עברית):
http://youtu.be/c0iNW_IjF4E
גם שאריות של קפה שחור הם דשן מעולה (עברית):
https://youtu.be/kY5H3Yoi_uo
איפה נמצאת הקרקע הפוריה בעולם?
בג'ונגלים של האמאזונאס יש קרקע שנחשבת הקרקע הפוריה ביותר בעולם. זוהי האדמה השחורה מהאמזונס, הידועה יותר בשמה הלטיני "טרה-פרטה" (Terra Preta de Indio), תרגום של “האדמה השחורה של האינדיאנים”.
ה"טרה פרטה" היא קרקע כהה ופוריה במיוחד. החוקרים גילו שמרבצי האדמה השחורה שהתגלו היו כולם בגודל אחיד, כשברוב המקרים השטח שלהם לא עלה על דונם אחד. מכמויות החרסים שנמצאו בהן הסתבר בבירור שבאדמות הטרה פרטה התגוררו בעבר שבטים אינדיאנים, במיוחד בתקופה הפרה-קולומביאנית.
יש לא מעט ויכוחים בין החוקרים, האם הקרקע הפוריה הביאה להתיישבות אינדיאנית או שהפסולת האורגנית של האינדיאנים היא שהפכה את הקרקע לכל כך פוריה. הגישה השנייה נראית כיום סבירה הרבה יותר.
נראה שהפסולת האינדיאנית של אלפי שנים, שהכילה המון פחם והייתה עשירה בזרחן וסידן, עיקרה מזבל מטבח, פסולת של בעלי חיים ועצמות דגים ובעלי חיים.
פחמן שחור שהוכנס לפסולת הזו עשה פעולה שניתן לשער שהאינדיאנים ידעו את תוצאותיה הטובות ליצירת דשן. הם בעצם יצרו, לפי ההשערה, סוג קדום של קומפוסט.
הנה קרקע הטרה פרטה הפוריה כל כך:
http://youtu.be/gA-3nV8RYHU
ושוב:
http://youtu.be/CUswEZpxmrE
למה ירוק כל כך מסביב להרי געש?
האדמה מסביב לחלק מהרי הגעש עשירה מאד בחומרים מזינים, כמו סיליקה, ברזל, חמצן ומגנזיום. לכן היא טובה לגידול של יבולים חקלאיים.
משום כך מוקפים הרי געש רבים בשדות ובמטעים של עצי פרי. זו גם הסיבה שאנשי הכפרים לא מתרחקים מהרי הגעש מספיק והם מוכנים ליטול את הסיכון שבמגורים בסמוך להר געש, רק כדי לקבל תבואה מצוינת כל כך.
הנה הקרקע הפוריה שליד הר הגעש:
https://youtu.be/wmh9GaUThiI
וזה גם הסוד של הקרקע הפוריה של אינדונזיה, מדינת האיים הגעשיים:
http://youtu.be/CaQ7xkpJ65E
איך פעלו השירותים באימפריה הרומית?
כשאנו מדמיינים את רומא העתיקה, אנחנו חושבים על הקולוסיאום, על אמבטיות ציבוריות מפוארות או על צבאות ולגיונות של חיילים רומים. אבל אחד הפרטים המעניינים על החיים ברומא של אותם ימים קשור בנושא שבדרך כלל מעדיפים שלא לדבר עליו - השירותים.
אז הפתעה - הרומאים יצרו כבר הם מערכת של חדרי שירותים ציבוריים. הם נקראו אז פוריקיה, או פוריקה (foricae) ואליהם הגיעו האזרחים כדי לעשות את צרכיהם.
ברומא פעלו אז שירותים ציבוריים בעלי מושבי שיש או אבן, עם חורים באמצע בצורת מפתח. השירותים היו צמודים אחד לשני ומסודרים בשורה ללא מחיצות.
מתחת למושבי השירותים עברו אז תעלות מים זורמים שניקזו את הפסולת באמצעות המים הזורמים מהמרחצאות הסמוכות, אל מערכת הביוב של העיר. כן, לרוב הרומאים נהגו למקם את השירותים הציבוריים בסמוך למרחצאות הציבוריות, במטרה להשתמש במים הזורמים מהן, להזרמה נקייה של השפכים.
לא ידוע אם הייתה הפרדה בין גברים ונשים במתקנים אלה, אך השירותים הציבוריים שימשו כסוג של מועדון חברתי. הרומאים נהגו להחליף בהם חדשות ולהכיר אנשים חדשים, מה שנחשב לנורמלי בהחלט בתרבות הרומית.
ואגב, עשירי רומי נהנו משירותים פרטיים שנקראו לטרינה (latrina) בבתיהם, אם כי לא תמיד הקפידו להשתמש בהם כי העדיפו את החווה החברתית של השירותים הציבוריים.
במקום נייר טואלט שעדיין לא הומצא אז, השתמשו הרומאים לניגוב האחוריים בקסילוספונגיום (xylospongium) או טרסוריום (tersorium). זה היה ספוג ים שחובר לקצהו של מקל עץ. למרות שהחוקרים עדיין לא מסכימים בדיוק איך השתמשו בכלי הזה די סביר שהוא שימש לניקוי האישי, אף שהיה משותף לכל המשתמשים, מה שבוודאי תרם להתפשטות של מחלות ופרזיטים.
את זה גילו בדיקות של צואה עתיקה ומאובנת מחורבות שירותים רומיים שחשפו רמות גבוהות במיוחד של זיהומים בתולעי שוט, תולעים עגולות ואמבות הגורמות לדיזנטריה.
את הביוב הרומי למדו הרומאים מהאטרוסקים שבנו את מערכות הביוב התת-קרקעיות הראשונות ברומא, בסביבות שנת 500 לפני הספירה. מערכת הביוב הרומית הייתה כה מתקדמת עד שמספרים שחלקים ממנה פועלים עד היום.
מתקנים פרימיטיביים יותר נמצאו באזורים שונים ברחבי האימפריה הרומית (בארץ ניתן לראות שירותים מסוג זה באתר העתיקות של בית שאן).
לאחר שירדה האימפריה הרומית מעוצמתה והחלו ימי הביניים מתרחשת באירופה צניחה של ממש ברמת הסניטציה וההיגיינה. מכאן ועד אמצע המאה ה-16 יהפוך עניין השירותים למזוהם, מסריח, מפוצץ במחלות ובאופן כללי לא מטופל.
לסקירה כללית ראו בתגית "שירותים, היסטוריה".
הנה השירותים באימפריה הרומית וכמה תופעות מעניינות בהשוואה להיום:
https://youtu.be/t6oosTp7rfk
על בתי השימוש של הרומאים והמורשת ההיסטורית שהותירו לימי הביניים:
https://youtu.be/Us8FsyWw29k
תולדות השירותים העתיקים מהימים ההם ועד ימינו:
https://youtu.be/NK7s1wx5nbY
וההיגיינה בתקופה הרומית:
https://youtu.be/7VVN66BA4Fw?long=yes
מה זה קומפוסט?
הקוֹמְפּוֹסְט (Compost), בעברית דְּשוֹנֶת, הוא דשן שנוצר מזבל. את הקומפוסט יוצרים מזבל אורגני, כלומר מחומרים שהונחו במיכל מיוחד והתפרקו.
לאחר שהחומרים הללו הפכו לחומר דשן, ניתן להחזירם אל הקרקע וכך לדשן אותה ולתת לה יכולת טובה יותר לגידול של צמחים ועצים.
חומרים שמתאימים למיחזור בקומפוסט הם פירות, ירקות וצמחים שונים, שנוטים להירקב. כשהיא מוכנסת למיכל הקומפוסט, מפורקת הפסולת האורגנית על ידי חרקים וחיידקים שונים.
הנה העולם של הקומפוסט (עברית):
http://youtu.be/c0iNW_IjF4E
על הפיכת פסולת ביתית לקומפוסט (עברית):
https://youtu.be/hLIosm8rMR4?t=29s
ילדים שלומדים על הכנת קומפוסט בגן הילדים (עברית):
http://youtu.be/cbz7IeU5Zg0?t=10s
קומפוסט - מה צריך לשמור בו ומה לא (עברית):
http://youtu.be/gmQTp7wumkI
אפשר להפוך גם מזבלה שלמה לקומפוסט ולפארק פורח (עברית):
https://youtu.be/lFR1vRSin5s
עם קליפות תפוזים כדאי לראות מה ניתן לעשות לפני הקומפוסט (עברית):
https://youtu.be/FMZSnhZOXg0
והסבר מקיף על הקומפוסט ומשמעותו:
https://youtu.be/Y5_37k9HdJw?long=yes
מהן נמלים גוזרות עלים ומה הקומפוסט שהן מייצרות?
מאז המצאת החקלאות, בני האדם בטוחים שהם היחידים בטבע שמגדלים את מזונם ולא רק מלקטים או צדים אותו. אבל זה לא מדויק. ודאי לא אם בוחנים את עולם הנמלים.
נמלים גוזרות עלים (leaf cutting ants) הן מין מיוחד של נמלים, אם כי לא היחיד, שמגדל את מזונו.
הנמלים הללו גוזרות עלים מהצמחים שבסביבה ונושאות אותם בשיירה ארוכה, כשהעלים מונפים באוויר, עד שהן מגיעות אל הקן התת-קרקעי שלהן, בעומק של מספר מטרים בעומק האדמה.
אבל העלים האלה לא נגזרים על ידן כמזון. מדובר בחלק ממפעל חקלאי של ממש. בקן משתמשות הנמלים הגוזרות בלסתותיהן החזקות, המאפשרות להן לגזור במהירות את העלים הקשים לפיסות קטנות.
את קרעי ופיסות העלים הזעירות מסדרות הנמלים כמעין מצע. באמצעות רוק הן הופכות את מצע העלים הזה לקומפוסט של ממש. בו הן ישתמשו כגינה של ממש ויגדלו עליו פטריות זעירות המשמשות אותן למאכל.
במילים פשוטות, הנמלים הגוזרות עלים הן אחד המינים ולא היחיד של הנמלים החקלאיות - נמלים שמגדלים את מזונם באופן פעיל. כוחן גדול והן נושאות את העלים הכבדים בכוח שלא יאומן. די אם נסביר שהמשקל שאותו הן נושאות מגיע לפי 30 ממשקל גופן!
#אבל מה זה הקומפוסט שהן מייצרות?
על פיסות העלים שהן גזרו והניחו כמצע לגידול הפטריות, מפרישות הנמלים ויוצרות רקבובית שמאפשרת צמיחה של גן פטריות שלם.
זו דוגמה מדהימה לקומפוסט שיוצרים חרקים לצרכים חקלאיים. הנמלים אפילו מדבירות את הגידולים שלהם, באמצעות חומר אנטיביוטי שהן מפרישות על הפטריות, כדי למנוע מתקפת חיידקים שתביא לריקבון ועובש על הפטריות.
כך הנמלים הגוזרות מבצעות את כל התהליך החקלאי, מהתחלה ועד הסוף:
https://youtu.be/-6oKJ5FGk24
ושיירת הנמלים הנושאות את העלים אל הקן:
https://youtu.be/Xxnmh4IDYaU
מהו ביוגז ואיך הוא נוצר?
ביוגז (Biogas) הוא גז דליק המופק מפירוק של חומרים אורגניים על ידי חיידקים, ללא נוכחות של חמצן. במילים פשוטות זהו תוצר הפירוק של פסולת המטבח או השפכים לגז בישול מסוג מתאן.
התהליך נקרא עיכול אנאירובי (Anaerobic Digestion) והוא מתרחש באופן טבעי בביצות, בקרקעית אגמים ובמעיים של בעלי חיים. בביוגז למדו בני האדם לרתום אותו לייצור של אנרגיה.
הרכב הביוגז פשוט יחסית: כ-60% ממנו הוא מתאן (Methane) ויתרת הגז היא בעיקרה פחמן דו-חמצני (Carbon Dioxide), עם כמויות קטנות של גזים אחרים. המתאן הוא החלק המועיל, כיוון שהוא הגז הדליק שמספק את האנרגיה.
תהליך ייצור האנרגיה מתחיל בחומרים אורגניים, כמו גללים של בעלי חיים, שאריות מזון, קש, שפכים, שאריות מזון ואפילו אצות שנאספים ביחד כדי להיות מצע. אז פועלים עליהם בשלבים חיידקים אנאירוביים.
בתחילה מפרקים החיידקים את הפחמימות, החלבונים והשומנים למולקולות פשוטות יותר.
בהמשך, ממירות אותם קבוצות חיידקים אחרות לחומצות אורגניות. בסוף התהליך, מייצרים החיידקים מהרקב גז מתאן (Methanogens) והופכים אותו לפחמן דו-חמצני. כל שלב תלוי בשלב הקודם.
כל הפעולה הזו מאפשרת לייצר גז מהפסולת שלנו ולחסוך כסף, כשהיא מתרחשת בתוך מיכל אטום הנקרא מעכל (Digester).
מעניין שהסינים השתמשו בביוגז כבר לפני מעל 2,000 שנה. ממצאים היסטוריים מצביעים על שימוש בגז שנאסף מבורות שפכים לצורכי בישול. אבל עד המאה ה-19 לא הייתה הבנה מדעית של מה בדיוק קורה שם.
היה זה לואי פסטר (Louis Pasteur), אבי המיקרוביולוגיה המודרנית, שניסה ב-1884 להוכיח שביוגז יכול להחליף את הגז המופק מפחם לתאורת פריז. הניסוי לא יצא לפועל בקנה מידה רחב, אך פסטר היה מהראשונים שזיהו את הפוטנציאל התעשייתי של החיידקים המייצרים מתאן.
#היתרון
יתרונו הגדול של הביוגז הוא שהוא מקור אנרגיה מתחדש. במקום לשרוף דלקי מאובנים כמו פחם ונפט, ניתן ליצור גז מחומרים שממילא היו מתפרקים. יתרה מכך, תוצר הלוואי של תהליך העיכול הוא חומר דשן עשיר בחנקן, המחזיר ערכים בריאים לאדמה החקלאית.
#איך זה עובד?
ערכת הום ביוגז (Home Biogas) פשוטה וביתית מוצבת בבית וכוללת מיכל תסיסה מלא במים, עם קילו או שניים של פסולת מטבח או שפכים, המסוגלים לספק שעתיים של גז בישול באמצעות הביוגז.
כשבסוף כל ארוחה נמצא שימוש לשאריות שנותרו בצלחת או בפח והם מוצאים ייעוד חדש וחוזרים בחזרה לטבע - מדובר בחלום הוורוד של כדור הארץ והסביבה.
זו אנרגיה ירוקה שנוצרת ומתאפשרת תודות לשימוש חכם בפסולת שבני אדם מייצרים וללא הרס של כדור הארץ. ייצור הביוגז גם נותן לבני אדם עצמאות אנרגטית וגם עושה את זה בעלות אפסית. בכך זוכה המין האנושי להזדמנות צנועה לראות מעגל אקולוגי שלם ומושלם שכולו מאמץ חיידקי מואץ ולא מזיק לאיש.
#ביוגז ביתי
כל מערכת הומביוגז כזו מאפשרת תהליך ביתי, בזעיר אנפין, של השבת פסולת לאנרגיה. באמצעת מעגל אקולוגי, הופכות בה שאריות שבדרך כלל נזרקות לאשפה לאנרגיה ירוקה.
הגז שנפלט בתהליך הזה נאסף למעין "בלון", הממוקם בחלקו העליון של מתקן הביוגז. מדובר בתהליך פשוט המתבסס על פעילות החיידקים האנאירוביים ומוסיף כתוצר לוואי של הגז הנוצר ממנו גם דשן שמזין את צמחי הגינה.
במקומות רבים בעולם השלישי מחוברת אל מיכל האגירה של הגז כירת בישול המאפשרת ניצול מיידי של הגז לצרכי בישול למשפחה. הטכנולוגיה אינה מסובכת ובמקומות רבים בעולם ניתן לבנות מתקן פשוט כזה של ביוגז בעלות נמוכה מאוד.
כיום קיימות תחנות ביוגז בעשרות מדינות. המובילה באירופה היא גרמניה, עם יותר מ-9,000 מתקנים פעילים. בהודו ובסין הוקמו מיליוני מעכלים קטנים שמאפשרים לכפרים מרוחקים להפיק גז לבישול ולהארה מגללים של בעלי החיים שהם מגדלים לחקלאות.
הנה הסבר על הפיכת פסולת ביתית לביוגז (עברית):
https://youtu.be/oOtBKzs9dME
כיריים מבוססי מערכת ביוגז (ללא מילים):
https://youtu.be/2pqdysv54bM?si=4WHkwqwBv-wqirRb
מתקן לייצור של ביוגז מפסולת ביתית:
https://youtu.be/ZirhRv6ypaU
כך עובדת מערכת הביוגז המייצרת את הגז מהפסולת האורגנית:
https://youtu.be/7FjRkk2ade0
והאח הנוזל - ביודיזל (מתורגם):
https://youtu.be/CBKKoq_HxYA
דשן (Fertilizer) הוא חומר המעשיר את הקרקע במינרלים ומסייע לצמיחה משופרת של גידולים. למעשה, מדובר בתוספת של מזון איכותי לצמח, הגורם לו לגדול מהר יותר, להיות בריא יותר ופורה הרבה יותר מבחינת יבולים.
הדשן משמש בגינון ובחקלאות, להעלאת כמות ואיכות היבול. הוא יכול להיות הגורם להבדל שבין גידולים מוצלחים המעשירים את החקלאי לכישלון חקלאי שיביא לגידולים עלובים ולהפסדים.
הדשן מתבסס על חנקן, זרחן ואשלגן - שלושה חומרים עיקריים התורמים להתפתחותם של צמחים.
בין סוגי הדשנים ניתן למצוא את ה:
#זבל
דשן אורגני המשמש להעשרת הקרקע ולטיובה באמצעות חומרי מזון.
#הומוס
דשן טבעי שמקורו בפירוק חומרים אורגניים שמקורם בקרקע, על ידי תולעים ומיקרואורגניזמים או תהליכים כימיים שונים.
#גואנו
הדשן הטבעי היעיל ביותר, שכולל את שלושת החומרים הנ"ל ומקורו בגללים ולשלשת של עופות ימיים, עטלפים וכלבי ים.
#דשנים כימיים
חומרים המסייעים להתפתחות הצמח, במיוחד חנקן, זרחן ואשלגן.
בניגוד לדשנים הכימיים אם כן, מקורם של הדשנים הטבעיים מתבסס על ריקבון. הקומפוסט למשל, הוא דשן שנוצר מזבל אורגני, כמו פירות, ירקות וצמחים, הנרקבים, מתפרקים ומוחזרים אל הקרקע החקלאית בכדי לדשן אותה. קראו על כך בתגית "קומפוסט".
היסטורית, מסתבר שהרומאים השתמשו בצואת אדם לדישון יבולים, מה שלא תרפ לבריאות הציבורית. בדיקות של צואה עתיקה מאובנת ושרידי שירותים רומיים חשפו רמות גבוהות במיוחד של זיהומים בתולעי שוט, תולעים עגולות ואמיבה הגורמת לדיזנטריה. בימינו עוברים החומרים שיהפכו לדשן תהליכים שמבטיחים שהדשן יהיה נקי מסכנות כאלה.
כך מוסבר הדישון על ידי יצרן מוצרי דשן (עברית):
https://youtu.be/1Rjf_z5F-lE
כך מדשנים לפני שתילה (עברית):
https://youtu.be/o3gIaOSYH0k
דישון בגינת הבית (עברית):
https://youtu.be/tUWdNSKOurw
קומפוסט שמיוצר מפסולת אורגנית הוא בעצם דשן (עברית):
http://youtu.be/c0iNW_IjF4E
גם שאריות של קפה שחור הם דשן מעולה (עברית):
https://youtu.be/kY5H3Yoi_uo
בג'ונגלים של האמאזונאס יש קרקע שנחשבת הקרקע הפוריה ביותר בעולם. זוהי האדמה השחורה מהאמזונס, הידועה יותר בשמה הלטיני "טרה-פרטה" (Terra Preta de Indio), תרגום של “האדמה השחורה של האינדיאנים”.
ה"טרה פרטה" היא קרקע כהה ופוריה במיוחד. החוקרים גילו שמרבצי האדמה השחורה שהתגלו היו כולם בגודל אחיד, כשברוב המקרים השטח שלהם לא עלה על דונם אחד. מכמויות החרסים שנמצאו בהן הסתבר בבירור שבאדמות הטרה פרטה התגוררו בעבר שבטים אינדיאנים, במיוחד בתקופה הפרה-קולומביאנית.
יש לא מעט ויכוחים בין החוקרים, האם הקרקע הפוריה הביאה להתיישבות אינדיאנית או שהפסולת האורגנית של האינדיאנים היא שהפכה את הקרקע לכל כך פוריה. הגישה השנייה נראית כיום סבירה הרבה יותר.
נראה שהפסולת האינדיאנית של אלפי שנים, שהכילה המון פחם והייתה עשירה בזרחן וסידן, עיקרה מזבל מטבח, פסולת של בעלי חיים ועצמות דגים ובעלי חיים.
פחמן שחור שהוכנס לפסולת הזו עשה פעולה שניתן לשער שהאינדיאנים ידעו את תוצאותיה הטובות ליצירת דשן. הם בעצם יצרו, לפי ההשערה, סוג קדום של קומפוסט.
הנה קרקע הטרה פרטה הפוריה כל כך:
http://youtu.be/gA-3nV8RYHU
ושוב:
http://youtu.be/CUswEZpxmrE
האדמה מסביב לחלק מהרי הגעש עשירה מאד בחומרים מזינים, כמו סיליקה, ברזל, חמצן ומגנזיום. לכן היא טובה לגידול של יבולים חקלאיים.
משום כך מוקפים הרי געש רבים בשדות ובמטעים של עצי פרי. זו גם הסיבה שאנשי הכפרים לא מתרחקים מהרי הגעש מספיק והם מוכנים ליטול את הסיכון שבמגורים בסמוך להר געש, רק כדי לקבל תבואה מצוינת כל כך.
הנה הקרקע הפוריה שליד הר הגעש:
https://youtu.be/wmh9GaUThiI
וזה גם הסוד של הקרקע הפוריה של אינדונזיה, מדינת האיים הגעשיים:
http://youtu.be/CaQ7xkpJ65E
כשאנו מדמיינים את רומא העתיקה, אנחנו חושבים על הקולוסיאום, על אמבטיות ציבוריות מפוארות או על צבאות ולגיונות של חיילים רומים. אבל אחד הפרטים המעניינים על החיים ברומא של אותם ימים קשור בנושא שבדרך כלל מעדיפים שלא לדבר עליו - השירותים.
אז הפתעה - הרומאים יצרו כבר הם מערכת של חדרי שירותים ציבוריים. הם נקראו אז פוריקיה, או פוריקה (foricae) ואליהם הגיעו האזרחים כדי לעשות את צרכיהם.
ברומא פעלו אז שירותים ציבוריים בעלי מושבי שיש או אבן, עם חורים באמצע בצורת מפתח. השירותים היו צמודים אחד לשני ומסודרים בשורה ללא מחיצות.
מתחת למושבי השירותים עברו אז תעלות מים זורמים שניקזו את הפסולת באמצעות המים הזורמים מהמרחצאות הסמוכות, אל מערכת הביוב של העיר. כן, לרוב הרומאים נהגו למקם את השירותים הציבוריים בסמוך למרחצאות הציבוריות, במטרה להשתמש במים הזורמים מהן, להזרמה נקייה של השפכים.
לא ידוע אם הייתה הפרדה בין גברים ונשים במתקנים אלה, אך השירותים הציבוריים שימשו כסוג של מועדון חברתי. הרומאים נהגו להחליף בהם חדשות ולהכיר אנשים חדשים, מה שנחשב לנורמלי בהחלט בתרבות הרומית.
ואגב, עשירי רומי נהנו משירותים פרטיים שנקראו לטרינה (latrina) בבתיהם, אם כי לא תמיד הקפידו להשתמש בהם כי העדיפו את החווה החברתית של השירותים הציבוריים.
במקום נייר טואלט שעדיין לא הומצא אז, השתמשו הרומאים לניגוב האחוריים בקסילוספונגיום (xylospongium) או טרסוריום (tersorium). זה היה ספוג ים שחובר לקצהו של מקל עץ. למרות שהחוקרים עדיין לא מסכימים בדיוק איך השתמשו בכלי הזה די סביר שהוא שימש לניקוי האישי, אף שהיה משותף לכל המשתמשים, מה שבוודאי תרם להתפשטות של מחלות ופרזיטים.
את זה גילו בדיקות של צואה עתיקה ומאובנת מחורבות שירותים רומיים שחשפו רמות גבוהות במיוחד של זיהומים בתולעי שוט, תולעים עגולות ואמבות הגורמות לדיזנטריה.
את הביוב הרומי למדו הרומאים מהאטרוסקים שבנו את מערכות הביוב התת-קרקעיות הראשונות ברומא, בסביבות שנת 500 לפני הספירה. מערכת הביוב הרומית הייתה כה מתקדמת עד שמספרים שחלקים ממנה פועלים עד היום.
מתקנים פרימיטיביים יותר נמצאו באזורים שונים ברחבי האימפריה הרומית (בארץ ניתן לראות שירותים מסוג זה באתר העתיקות של בית שאן).
לאחר שירדה האימפריה הרומית מעוצמתה והחלו ימי הביניים מתרחשת באירופה צניחה של ממש ברמת הסניטציה וההיגיינה. מכאן ועד אמצע המאה ה-16 יהפוך עניין השירותים למזוהם, מסריח, מפוצץ במחלות ובאופן כללי לא מטופל.
לסקירה כללית ראו בתגית "שירותים, היסטוריה".
הנה השירותים באימפריה הרומית וכמה תופעות מעניינות בהשוואה להיום:
https://youtu.be/t6oosTp7rfk
על בתי השימוש של הרומאים והמורשת ההיסטורית שהותירו לימי הביניים:
https://youtu.be/Us8FsyWw29k
תולדות השירותים העתיקים מהימים ההם ועד ימינו:
https://youtu.be/NK7s1wx5nbY
וההיגיינה בתקופה הרומית:
https://youtu.be/7VVN66BA4Fw?long=yes
דשן
הקוֹמְפּוֹסְט (Compost), בעברית דְּשוֹנֶת, הוא דשן שנוצר מזבל. את הקומפוסט יוצרים מזבל אורגני, כלומר מחומרים שהונחו במיכל מיוחד והתפרקו.
לאחר שהחומרים הללו הפכו לחומר דשן, ניתן להחזירם אל הקרקע וכך לדשן אותה ולתת לה יכולת טובה יותר לגידול של צמחים ועצים.
חומרים שמתאימים למיחזור בקומפוסט הם פירות, ירקות וצמחים שונים, שנוטים להירקב. כשהיא מוכנסת למיכל הקומפוסט, מפורקת הפסולת האורגנית על ידי חרקים וחיידקים שונים.
הנה העולם של הקומפוסט (עברית):
http://youtu.be/c0iNW_IjF4E
על הפיכת פסולת ביתית לקומפוסט (עברית):
https://youtu.be/hLIosm8rMR4?t=29s
ילדים שלומדים על הכנת קומפוסט בגן הילדים (עברית):
http://youtu.be/cbz7IeU5Zg0?t=10s
קומפוסט - מה צריך לשמור בו ומה לא (עברית):
http://youtu.be/gmQTp7wumkI
אפשר להפוך גם מזבלה שלמה לקומפוסט ולפארק פורח (עברית):
https://youtu.be/lFR1vRSin5s
עם קליפות תפוזים כדאי לראות מה ניתן לעשות לפני הקומפוסט (עברית):
https://youtu.be/FMZSnhZOXg0
והסבר מקיף על הקומפוסט ומשמעותו:
https://youtu.be/Y5_37k9HdJw?long=yes
מאז המצאת החקלאות, בני האדם בטוחים שהם היחידים בטבע שמגדלים את מזונם ולא רק מלקטים או צדים אותו. אבל זה לא מדויק. ודאי לא אם בוחנים את עולם הנמלים.
נמלים גוזרות עלים (leaf cutting ants) הן מין מיוחד של נמלים, אם כי לא היחיד, שמגדל את מזונו.
הנמלים הללו גוזרות עלים מהצמחים שבסביבה ונושאות אותם בשיירה ארוכה, כשהעלים מונפים באוויר, עד שהן מגיעות אל הקן התת-קרקעי שלהן, בעומק של מספר מטרים בעומק האדמה.
אבל העלים האלה לא נגזרים על ידן כמזון. מדובר בחלק ממפעל חקלאי של ממש. בקן משתמשות הנמלים הגוזרות בלסתותיהן החזקות, המאפשרות להן לגזור במהירות את העלים הקשים לפיסות קטנות.
את קרעי ופיסות העלים הזעירות מסדרות הנמלים כמעין מצע. באמצעות רוק הן הופכות את מצע העלים הזה לקומפוסט של ממש. בו הן ישתמשו כגינה של ממש ויגדלו עליו פטריות זעירות המשמשות אותן למאכל.
במילים פשוטות, הנמלים הגוזרות עלים הן אחד המינים ולא היחיד של הנמלים החקלאיות - נמלים שמגדלים את מזונם באופן פעיל. כוחן גדול והן נושאות את העלים הכבדים בכוח שלא יאומן. די אם נסביר שהמשקל שאותו הן נושאות מגיע לפי 30 ממשקל גופן!
#אבל מה זה הקומפוסט שהן מייצרות?
על פיסות העלים שהן גזרו והניחו כמצע לגידול הפטריות, מפרישות הנמלים ויוצרות רקבובית שמאפשרת צמיחה של גן פטריות שלם.
זו דוגמה מדהימה לקומפוסט שיוצרים חרקים לצרכים חקלאיים. הנמלים אפילו מדבירות את הגידולים שלהם, באמצעות חומר אנטיביוטי שהן מפרישות על הפטריות, כדי למנוע מתקפת חיידקים שתביא לריקבון ועובש על הפטריות.
כך הנמלים הגוזרות מבצעות את כל התהליך החקלאי, מהתחלה ועד הסוף:
https://youtu.be/-6oKJ5FGk24
ושיירת הנמלים הנושאות את העלים אל הקן:
https://youtu.be/Xxnmh4IDYaU
ביוגז (Biogas) הוא גז דליק המופק מפירוק של חומרים אורגניים על ידי חיידקים, ללא נוכחות של חמצן. במילים פשוטות זהו תוצר הפירוק של פסולת המטבח או השפכים לגז בישול מסוג מתאן.
התהליך נקרא עיכול אנאירובי (Anaerobic Digestion) והוא מתרחש באופן טבעי בביצות, בקרקעית אגמים ובמעיים של בעלי חיים. בביוגז למדו בני האדם לרתום אותו לייצור של אנרגיה.
הרכב הביוגז פשוט יחסית: כ-60% ממנו הוא מתאן (Methane) ויתרת הגז היא בעיקרה פחמן דו-חמצני (Carbon Dioxide), עם כמויות קטנות של גזים אחרים. המתאן הוא החלק המועיל, כיוון שהוא הגז הדליק שמספק את האנרגיה.
תהליך ייצור האנרגיה מתחיל בחומרים אורגניים, כמו גללים של בעלי חיים, שאריות מזון, קש, שפכים, שאריות מזון ואפילו אצות שנאספים ביחד כדי להיות מצע. אז פועלים עליהם בשלבים חיידקים אנאירוביים.
בתחילה מפרקים החיידקים את הפחמימות, החלבונים והשומנים למולקולות פשוטות יותר.
בהמשך, ממירות אותם קבוצות חיידקים אחרות לחומצות אורגניות. בסוף התהליך, מייצרים החיידקים מהרקב גז מתאן (Methanogens) והופכים אותו לפחמן דו-חמצני. כל שלב תלוי בשלב הקודם.
כל הפעולה הזו מאפשרת לייצר גז מהפסולת שלנו ולחסוך כסף, כשהיא מתרחשת בתוך מיכל אטום הנקרא מעכל (Digester).
מעניין שהסינים השתמשו בביוגז כבר לפני מעל 2,000 שנה. ממצאים היסטוריים מצביעים על שימוש בגז שנאסף מבורות שפכים לצורכי בישול. אבל עד המאה ה-19 לא הייתה הבנה מדעית של מה בדיוק קורה שם.
היה זה לואי פסטר (Louis Pasteur), אבי המיקרוביולוגיה המודרנית, שניסה ב-1884 להוכיח שביוגז יכול להחליף את הגז המופק מפחם לתאורת פריז. הניסוי לא יצא לפועל בקנה מידה רחב, אך פסטר היה מהראשונים שזיהו את הפוטנציאל התעשייתי של החיידקים המייצרים מתאן.
#היתרון
יתרונו הגדול של הביוגז הוא שהוא מקור אנרגיה מתחדש. במקום לשרוף דלקי מאובנים כמו פחם ונפט, ניתן ליצור גז מחומרים שממילא היו מתפרקים. יתרה מכך, תוצר הלוואי של תהליך העיכול הוא חומר דשן עשיר בחנקן, המחזיר ערכים בריאים לאדמה החקלאית.
#איך זה עובד?
ערכת הום ביוגז (Home Biogas) פשוטה וביתית מוצבת בבית וכוללת מיכל תסיסה מלא במים, עם קילו או שניים של פסולת מטבח או שפכים, המסוגלים לספק שעתיים של גז בישול באמצעות הביוגז.
כשבסוף כל ארוחה נמצא שימוש לשאריות שנותרו בצלחת או בפח והם מוצאים ייעוד חדש וחוזרים בחזרה לטבע - מדובר בחלום הוורוד של כדור הארץ והסביבה.
זו אנרגיה ירוקה שנוצרת ומתאפשרת תודות לשימוש חכם בפסולת שבני אדם מייצרים וללא הרס של כדור הארץ. ייצור הביוגז גם נותן לבני אדם עצמאות אנרגטית וגם עושה את זה בעלות אפסית. בכך זוכה המין האנושי להזדמנות צנועה לראות מעגל אקולוגי שלם ומושלם שכולו מאמץ חיידקי מואץ ולא מזיק לאיש.
#ביוגז ביתי
כל מערכת הומביוגז כזו מאפשרת תהליך ביתי, בזעיר אנפין, של השבת פסולת לאנרגיה. באמצעת מעגל אקולוגי, הופכות בה שאריות שבדרך כלל נזרקות לאשפה לאנרגיה ירוקה.
הגז שנפלט בתהליך הזה נאסף למעין "בלון", הממוקם בחלקו העליון של מתקן הביוגז. מדובר בתהליך פשוט המתבסס על פעילות החיידקים האנאירוביים ומוסיף כתוצר לוואי של הגז הנוצר ממנו גם דשן שמזין את צמחי הגינה.
במקומות רבים בעולם השלישי מחוברת אל מיכל האגירה של הגז כירת בישול המאפשרת ניצול מיידי של הגז לצרכי בישול למשפחה. הטכנולוגיה אינה מסובכת ובמקומות רבים בעולם ניתן לבנות מתקן פשוט כזה של ביוגז בעלות נמוכה מאוד.
כיום קיימות תחנות ביוגז בעשרות מדינות. המובילה באירופה היא גרמניה, עם יותר מ-9,000 מתקנים פעילים. בהודו ובסין הוקמו מיליוני מעכלים קטנים שמאפשרים לכפרים מרוחקים להפיק גז לבישול ולהארה מגללים של בעלי החיים שהם מגדלים לחקלאות.
הנה הסבר על הפיכת פסולת ביתית לביוגז (עברית):
https://youtu.be/oOtBKzs9dME
כיריים מבוססי מערכת ביוגז (ללא מילים):
https://youtu.be/2pqdysv54bM?si=4WHkwqwBv-wqirRb
מתקן לייצור של ביוגז מפסולת ביתית:
https://youtu.be/ZirhRv6ypaU
כך עובדת מערכת הביוגז המייצרת את הגז מהפסולת האורגנית:
https://youtu.be/7FjRkk2ade0
והאח הנוזל - ביודיזל (מתורגם):
https://youtu.be/CBKKoq_HxYA
