» «
האחים לומייר
מי היו האחים לומייר, ראשוני המסך הגדול?



האנשים הראשונים שהקרינו סרטים על קיר ומסך היו האחים לואי ואוגוסט לומייר (Lumière Brothers).

לשם כך השניים המציאו את ה"סינמטוגרף" (Cinématographe), מכשיר מופלא, במשקל של 5 קילוגרם בלבד, שהיה מצלמה, מכשיר הקרנה ומכשיר לפיתוח ושכפול של הסרטים שנוצרו בו.

מצלמת הקולנוע הזו, שיצרו האחים לומייר, נחשבת לתחילתה של מהפכה תרבותית - עידן הראינוע, הסרט האילם, שיהיה תחילתו של עולם הקולנוע.

האחים לומייר לא המציאו את המקרן שלהם משום מקום. הם התבססו בין השאר על הטכנולוגיה של הפרקסינוסקופ (Praxinoscope), שפיתח אמיל רנו כדי להקרין על מסך סרטונים מצוירים שיצר (ראו באאוריקה בתגית "אמיל רנו").

אבל האחים לומייר תרמו שני חידושים משמעותיים, שגם אם התבססו על המצאות קודמות, הם היו לסימני ההיכר של חדשנותם הטכנולוגית - הם הראשונים שצילמו מחוץ לאולפן וגם אלה שהקרינו את סרטיהם על מסך גדול.

הם יצרו את סרט הראינוע הראשון. הסרטים הראשונים שיצרו האחים לומייר היו לאגדה. ובכל זאת, איכשהו הם התייחסו לסרטי קולנוע כאל שעשוע נחמד, אבל חסר חשיבות של ממש. לואי לומייר אמר אז על הקולנוע את המשפט הנבואי המשעשע ביותר שאמר ממציא כלשהו: "הקולנוע היא טכנולוגיה שאין לה עתיד..."


הנה האחים לומייר:

https://youtu.be/16Z-ZkWKK-I


"הרכבת מגיעה לתחנה" שהאגדה מספרת שחלק מהצופים הראשונים ברחו מהאולם מפחד הרכבת המתקרבת אליהם:

http://youtu.be/yJuziSzbZO0


הקומדיה הקולנועית הראשונה - הסרט "המשקה המושקה" של האחים לומייר:

http://youtu.be/Hqo1dBBSwJI


"יציאה מהמפעל" שבו הם מראים אנשים מסיימים את יום העבודה שלהם:

http://youtu.be/4X2cw7eJqjg


וסרט תיעודי על סיפורם של האחים לומייר והמצאת הקולנוע על המסך הגדול:

https://youtu.be/qdIVbGm1uK8?long=yes
סינמטוגרף
מהו הסינמטוגרף של לומייר שיצר את המסך הגדול?



בשנת 1895, כ-4 שנים לאחר המצאת הקינטוסקופ של אדיסון, מכשיר שאיפשר לצופה הצצה לסרטונים שהוצגו בו, הוצגו לראשונה לקהל הרחב סרטים שהוקרנו על קיר גדול, מה שיזכה לשם "המסך הגדול". האחראים להקרנה הציבורית הזו של סרטים הם שני אחים צרפתיים, האחים לומייר (The Lumière Brothers), שבנו את הסינמטוגרף והיו בעלי החזון להפוך אותה לצורת בידור חדשה.

האפשרות להקרין כך סרטים נוצרה בזכות המצאה שנקראה "סינמטוגרף" (Cinématographe). המכשיר הזה, ששקל רק 5 קילוגרם, היה מצלמה ששימשה גם כמכשיר הקרנה ופיתוח לסרטים בעידן הראינוע. מצלמת הקולנוע הזו, שאפשרה גם להקרין את הסרטים שצולמו בה, על גבי מסך גדול, סימנה את תחילתה של מהפכה תרבותית של ממש.

הכל החל כששני אחים, לואי ואוגוסט לומייר, המציאו ורשמו פטנט על מצלמה "סינמטוגרפית". המצלמה הזו הייתה מכשיר פלא של ממש. גם מקרן, גם מכונה להדפסת עותקים נוספים של הסרטים שצולמו בה וגם מקרן של סרטים.

הסינמטוגרף לא היה מכשיר הצילום או ההקרנה הראשון של סרטים. אבל הוא היה הראשון שעשה את העבודה ללא דופי. אחת הסיבות לאיכות הטובה שלו היו נקבים קטנים שנוקבו בצידי סרט הצילום. הללו הריצו את הסרט במכשיר בתנועה רציפה ובמהירות אחידה. סרטי הצילום, שבתחילה היו מנייר ורק בהמשך בסרטי צלולואיד, היו אמינים ורצו בקצב אחיד. הקולנוע נולד!

הסינמטוגרף ושני הממציאים שלו הם האחראים לעידן חדש ולמהפכת הקולנוע. למעשה, הם הולידו לא רק את תעשיית הקולנוע. מהתעשייה הזו ייווצר גם עולם הטלוויזיה, אותו מכשיר שיזכה לכינוי "המסך הקטן" ובהמשך יצאו מהם אינסוף המצאות וחידושים בתחום הבידור, בתרבות הפנאי המודרנית ובחברה האנושית כולה.


הנה סיפורו של הסינמטוגרף:

https://youtu.be/_OaOCN3pHDQ


דגם מצויר של מצלמת ומקרנת הסינמטוגרף:

http://youtu.be/7Q_SgMvTO-o


וכמה מהסרטונים הראשונים של האחים לומייר, שנוצרו בעזרת הסינמטוגרף:

http://youtu.be/4nj0vEO4Q6s
הקולנוע המוקדם
מי המציאו את הקולנוע ואיך זה היה בהתחלה?



הקולנוע, או הראינוע כמו שקראו לו פעם בעברית, הומצא בשנת 1895 בידי האחים לואי ואוגוסט לומייר (Lumière Brothers), שני ממציאים צרפתיים.

סרטיהם הראשונים של האחים לומייר היו קצרים ביותר, באורך של דקה בלבד. בסרטים אלה הם צילמו בפעם הראשונה קטעים בתנועה, שנראו כל כך אמיתיים עד שהצופים המתפעלים שילמו המון כסף כדי לראותם.

סרטונים שלהם מאותה תקופה, כמו "הכניסה של הרכבת לתחנה" למשל, נראו כל כך אמיתיים לצופים הראשונים של הקולנוע, שמספרים שברגע בו הופיע הקטר המתקרב בסרט, הם ברחו מהאולם, מחשש לחייהם.

סרט אחר שצילמו האחים תיעד עובדים במפעל בהפסקת הצהריים שלהם. גם הוא עורר סקרנות ואולי אפילו תיאבון מסוים.

הסרטים שצולמו על ידי האחים לומייר וממשיכיהם היו ללא קול או צליל כלשהו ולכן הם נקראים היום "סרטים אילמים". זה לא הפריע להם להיות בהדרגה ארוכים יותר, מורכבים ומעניינים, כי הם חשפו לפני הצופים מקומות והתרחשויות שלא הכירו מעולם, כי רובם לא נסעו הרחק מהעיר בה הם חיו.

בתקופת הסרט האילם ליווה נגן שישב באולם הקולנוע את הסרט, תוך כדי הקרנתו. רק כ-30 שנה לאחר המצאת הקולנוע פותחה הטכנולוגיה שאיפשרה להוסיף גם קול לסרטים ואז נוצר ה"פסקול" של הסרט.

הסרט הראשון שהוקרן עם פסקול שבו מוסיקה ודיבורים היה "זמר הג'אז" משנת 1927. אם עד אז הסרטים נקראו Movie, כלומר "סרט זז", עכשיו נולד ה"טוקי" - הסרט המדבר. אגב, הסרט הזה סיפר את סיפורו של חזן יהודי שהפך לזמר ג'אז.

כל הסרטים של אותה התקופה היו בשחור-לבן. רק בשנות ה-50 פותחה הטכנולוגיה של הסרט הצבעוני והסרטים הפכו אמיתיים הרבה יותר.


הנה סיפורם של האחים לומייר (מתורגם):

https://youtu.be/aFkSjdaqbyE


הסרטונים הראשונים שהוקרנו לציבור, בהקרנת הבכורה שלהם ב-1895:

http://youtu.be/S1G6v4Ycmnk


הסרט המפורסם ביותר של האחים לומייר - הרכבת שנכנסת לתחנה וגרמה לצופים לברוח מהאולם בבהלה:

http://youtu.be/1dgLEDdFddk


והסרט הנע הראשון אי-פעם, משנת 1878. הוא צולם על ידי אדוארד מייברידג' כמעט 20 שנה לפני האחים לומייר, בעזרת 12 מצלמות:

http://youtu.be/UrRUDS1xbNs
אוטוכרום לומייר
מהו צילום הצבע באוטוכרום לומייר?



אוטוכרום לומייר (Autochrome Lumière) הייתה טכנולוגיה של צילום צבעוני בצבעים טבעיים, שפותחה ונרשמה כפטנט בידי האחים לומייר בשנת 1903 וזכתה להצלחה גדולה.

בשיטת האוטוכרום הופקו על לוחות זכוכית תמונות צבע פוזיטיביות, כלומר ללא נגטיב. זה היה מסעיר ומהפכני אבל מעניין ודאי לדעת שהתמונות שנוצרו בשיטה זו היו כהות מאוד. מי שהתרגל לצילום מודרני ודאי ירים גבה למראה תמונות האוטוכרום של אז. בגדול, התבסס תהליך האוטוכרום על שימוש בחומר שאנו מכירים כעמילן תפוח אדמה, שהונח על צלחת זכוכית ואפשר את פיזור הצבעים שנקלטו בצילום.

כך או כך, האחים, ממציאי הקולנוע, החלו להפיץ את ה"אוטוכרום לומייר" באופן מסחרי, בשנת 1907. פטנט הצילום הצבעוני שלהם היה, למעשה, המדיה המסחרית הראשונה ששימשה לצילום צבע. כאמור, צילומי האוטוכרום לומייר זכו מהרגע הראשון לפופולאריות רבה ברחבי אירופה ובמיוחד באמריקה.

הטכניקה פורצת הדרך הזמינה רעיונות חדשניים לזמנם. ממיזמים בתחום האמנות ועד פרויקטים של צילום צבאי בצבעים, צילומי אופנה של התקופה ועוד. כך למשל הרבו לצלם אז באוטוכרום, צילומים של חיילים בחזית בעת מלחמת העולם הראשונה. פרויקט מעניין אחר מאותם ימים יזם בנקאי צרפתי בשם אלברט קאהן. במימונו יצרו צלמים רבים אוסף של 72 אלף "תמונות אוטוכרום", שבהן תועדו במשך 20 שנה, אנשים, מנהגים וצורות חיים בכ-50 מדינות סביב העולם.

בשנת 1913 פגש את האחים לומייר ד"ר קארל שמירוס, ממציא שחיפש טכניקה שתאפשר את הדפסת צילומי הצבע שנוצרו בשיטת האוטוכרום על נייר. הוא שמר על קשר עם האחים לומייר, נועץ בהם לא פעם ולבסוף, בשנת 1920, הוא הצליח ורשם פטנט על שיטה שקרא לה "היידרוטייפ" והייתה הראשונה שאפשרה הפקה של תמונות צבע על נייר.

האוטוכרום שלט בצילומי הצבע, עד להמצאת הפילם הצבעוני וההשתלטות שלו על עולם הצילום בצבע.


הנה הסבר ה"אוטוכרום לומייר":

https://youtu.be/lVOU5w8tSXs


צילומים מהתקופה הגדולה של טכנולוגיית האוטוכרום לומייר:

https://youtu.be/BhG3DS1SxuY


פריז של תחילת המאה ה-20 בצילומי אוטוכרום:

https://youtu.be/czCnNEAwy_Y


הסבר על צילומי האוטוכרום של האחים לומייר והדגמה של צילומים כאלה במוזיאון:

https://youtu.be/WGkjNcHkvzY


אנימציה משעשעת שמראה כיצד הופכים תפוחי אדמה לצילומים בצבע:

https://youtu.be/reiY814j2yA


הרצאה קצרה שמדגימה צילומי אוטוכרום מתחילת המאה ה-20 ומספרת כיצד נוצרו:

https://youtu.be/n7eBDh5V-og?long=yes


וסרט תיעודי על הצבע המוקדם בצילום:

https://youtu.be/5CFZxmC_Zbs?long=yes

האחים לומייר

ז'אן לואיז קלמן
מי האישה הכי מבוגרת שחיה אי-פעם?



נשמח לספר לכם כאן על האישה היחידה בעולם, שלקראת סוף חייה לא בטוח שממש אהבה את איחולי "עד 120!" שקיבלה.

האישה המבוגרת ביותר שחיה אי-פעם היא הצרפתיה ז'אן לואיז קלמנט (או קלמן). קלמנט חיה 122 שנים ו-164 ימים. היא מתה באוגוסט 1997 בבית אבות בדרום צרפת.

ספר השיאים של גינס קבע בשנת 1995 שהיא הייתה האדם המבוגר ביותר שגילו ידוע בוודאות.
היא גם היתה האדם המבוגר ביותר שהופיע בסרט קולנוע בדיבור. במסגרת סרט תיעודי היא סיפרה על פגישתה בגיל 13 עם הצייר וינסנט ואן גוך, בחנות של אביה.

בהיותה בת עשרים, היא גם נכחה בהקרנת הקולנוע הראשונה אי-פעם, ב"גרנד דה קפה" - אותו בית קפה בפריז שבו הקרינו האחים לומייר ב-1895 את סרטיהם הראשונים.


הנה ז'אן לואיז קלמנט, האישה הכי זקנה שחיה אי-פעם:

http://youtu.be/cB_yIlnaryg


וקלמנט היא דוגמה מדהימה להזדקנות קיצונית (מתורגם):

https://youtu.be/GASaqPv0t0g
אמיל רנו
מי היה חלוץ האנימציה אמיל רנו?



האמן הצרפתי אמיל רנו, או ריינו (Emile Reynaud) היה חלוץ סרטי האנימציה. זה קרה בשנת 1892, שנים ספורות לפני שנוצרו סרטי הראינוע הראשונים של האחים לומייר. אמיל רנו יצר אז סרטים עלילתיים מורכבים וסיפוריים מאד. הוא הציג אותם בעזרת פנס קסם מסתובב שפיתח ונקרא פרקסינוסקופ (Praxinoscope).

בעזרת הפרקסינוסקופ הצליח אמיל רנו להקרין על מסך סרטונים מצוירים שיצר. הצלחתו ליצור אשליה של תנועה הייתה מידית והצופים השתאו לראות תנועה מכנית למול עיניהם. אלה היו מראשוני "סרטי ההנפשה", שמם העברי של סרטי האנימציה. אמיל רנו הפך לקוסם בידורי של ממש.

אך 3 שנים לאחר מכן, משהתפרסמה טכנולוגיית הסרט המצולם של האחים לומייר, השתנה במהירות טעמו של הקהל. הקהל העדיף את הסרטים שרואים בהם אנשים ומקומות של ממש והעניין בסרטים המצויירים של אמיל רנו פחת במהירות.

עצוב ומפסיד, הרגיש חלוץ האנימציה הגאון, שחרב עליו עולמו. הוא התכנס בתוך עצמו והשמיד את סיפוריו המצוירים. לסרטי האנימציה צפוי עתיד מזהיר, אבל הוא, החלוץ ומי שהוליד את העולם המצויר והקסום הזה, לא ייהנה ממנו ולא יהיה לו חלק בו.


הנה המצאותיו והאמנות של אמיל רנו:

https://youtu.be/pM1K8h8xtb4?end=5m4s


כך נראה מכשיר הפרקסינוסקופ שהמציא אמיל רנו:

https://youtu.be/ChRD0UG0txw


אחד מהסרטונים שאמיל רנו לא הצליח להשמיד בייאושו:

http://youtu.be/A5MXcxaRXNc


"פיירו מסכן", עוד סרטון אנימציה של אמיל רנו משנת 1892:

http://youtu.be/6awj6b9aQ8U


ולהשוואה, האנימציה של העידן המודרני:

http://youtu.be/ezKtQ7LjErw


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.