שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הייתה האימפריה הבריטית שהשמש לא שקעה בה לעולם?
האימפריה הבריטית הייתה אימפריה חזקה ששלטה בשיאה על שליש מכדור הארץ. באותה תקופה נהגו לכנות אותה "האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם".
העובדה המדהימה היא שבריטניה שלטה בכ-58 מדינות חסות, מושבות, מנדטים בריטיים ושטחים נוספים. כל אותם אינספור מקומות, עמים ומדינות היו תחת שליטתו של בית מלוכה אחד, שישב על אי קטן, במערב אירופה - הוא האי הבריטי.
רוצים נתון היסטורי מדהים? - מתוך כמעט 200 מדינות שחברות כיום באו"ם, יש רק 22 מדינות בעולם שהבריטים לא פלשו אליהן בשלב מסוים בהיסטוריה. ברובן הבריטים גם קיימו נוכחות צבאית ושלטון בתקופה מסוימת.
איך זכתה הממלכה הלא גדולה הזו להפוך לכוח עולמי כה גדול?
התשובה מצויה בים. 400 שנים של שלטון בים הביאו לאנגליה כוח בלתי נתפס כמעט. הצי הימי החזק של הבריטים הביא את הבריטים לשלוט כמעט בכל צפון אמריקה, בשליש מאפריקה, במרבית ארצות דרום מזרח אסיה ובאוסטרליה כולה.
רק לאחר שניצחה במלחמת העולם השנייה, אבל התרוששה לחלוטין בשל המלחמה היקרה, איבדה בריטניה את כוחה לשלוט בכל אותן מושבות ומנדטים. עמים שונים חשו אז שהבריטים נחלשו. הם התמרדו ודרשו עצמאות.
ואכן, חלק גדול מהשטחים שבהם שלטה בריטניה השתחררו ממנה והפכו למדינות עצמאיות, כולל הודו וישראל שב-1948 זכו לעצמאות, כל אחת לאחר שנלחמה נגד האימפריה הזו שירדה מגדולתה - הראשונה בהנהגת מהטמה גנדי והשנייה בהנהגת דוד בן גוריון.
כך התפתחה האימפריה הבריטית החסקה כל כך (עברית):
https://youtu.be/LfyZMy9KI_k
סרטון על האימפריה הבריטית:
http://youtu.be/Qm9NlYfjqXw
והתקופה בה שלטה בריטניה בחמישית מהעולם, עד הודו:
http://youtu.be/E9wO-NoP7h4
כיצד איבדו הבריטים את אמריקה בקרב אחד?
האימפריה הבריטית הייתה הגדולה בתולדות האנושות. היא שלטה בשטח הכי גדול אי-פעם, היה לה את הצי הטוב, החזק והמצויד ביותר בעולם. היא החזיקה את הצבא הכי גדול ואיכותי, עם כלי נשק בשפע וציוד מאמריקה ועד לאיים הבריטיים. אבל טעות אחת, בקרב צ'ספיק (Battle of the Chesapeake), בסתיו של שנת 1781, גרמה לבריטניה סופית לאבד את המושבות האמריקאיות.
הטעות מתרחשת כש-19 ספינות הצי הבריטי, בפיקודו של אדמירל גרייבס, הגיעו ליורקטאון עם אספקה ותגבורת, כדי לסייע לה לעמוד מול וושינגטון העומד לפרוץ אל העיר בראש כוחות האמריקאים. אדמירל גרייבס הבריטי רואה את עשרות אניות של השייטת הצרפתית המנומנמת, כשהן עוגנות בצ'ספיק בשלווה מוחלטת.
אבל האדמירל הבריטי, במקום לנצל את יתרונו ולהפתיע באש את הספינות הצרפתיות, עם המפרשים המקופלים, יוצא להמתין להן לקרב "כמו שנהוג" בלב ים. כשהקרב הזה יתקיים לבסוף, הוא יסתיים בניצחון הצרפתים.
המפלה מנעה מ-7,000 החיילים הבריטים הנצורים ביורקטאון, בפיקודו של גנרל צ'ארלס קוֹרְנווֹלִיס, את האספקה והתגבורות שהם כה נזקקו להם. הכוחות האמריקנים לעומתם, העבירו דרך מפרץ צ'ספיק חיילים ואספקה, מניו יורק אל צבא המהפכנים של ג'ורג' וושינגטון, שפתח במתקפה והכניע את הבריטים שביורקטאון.
התוצאה הייתה תבוסה קשה של קורנווליס וחיילי הצבא הבריטי, כרבע מן הצבא הבריטי ביבשת אמריקה, שנאלצו להיכנע. התבוסה הזו של הצבא הבריטי עתידה להשפיע על מהלך המלחמה כולה. קרב צ'ספיק, אולי קרב ההכרעה במלחמת העצמאות האמריקאית, מסתיים כשהאימפריה לא זו בלבד שלא מכה את הכוחות החלשים ממנה בהרבה - היא לא מנצלת כמעט אף יתרון שהיה ברשותה ונוחלת מפלה. קשה.
לאחר שיורקטאון נפלה בידי וושינגטון, נפלו בעקבותיה כל שאר המושבות. כשלונות אלה גרמו להתפטרות של ראש הממשלה הבריטי, הלורד נורת'. לאחר הבחירות, החליטה הממשלה החדשה בבריטניה לסיים את המלחמה באמריקה.
כך חרצה פקודה בודדת שלא ניתנה, החלטה של אדמירל שלא הבין מה גדולה המשימה שעל כתפיו, את גורל המערכה על המושבה הבריטית באמריקה ובדיעבד אולי את גורל האימפריה הבריטית כולה. בבוא היום, אי-שם במאה ה-20, יחליפו המושבות הצעירות שיהפכו לאומה האמריקנית את האימפריה הבריטית ויהפכו את ארצות הברית לאומה החזקה בעולם. הבריטים, לעומתה, יילכו עם השנים ויישקעו.
הנה סרטון על קרב צ'ספיק:
https://youtu.be/9PATuBE_HiQ
סרטון אנימציה שמציג את הקרב:
http://youtu.be/GHmDnIVK4lQ
ודיון על תפקידו של ג'ורג' וושינגטון בקרב:
https://youtu.be/D2txANHdi3o
מהו האי הבריטי שהפך לאימפריה?
תוכלו לקרוא לה אנגליה, בְּרִיטַנְיָה, או UK, ראשי התיבות באנגלית של שמה הרשמי "הממלכה המאוחדת" (United Kingdom).
ומדוע הממלכה המאוחדת? כי בריטניה, אותו אי בצפון האוקיינוס האַטְלַנְטִי, היא צירוף של בְּרִיטַנְיָה הגדולה, הכוללת את אַנְגְלִיָה, ויילְס וסְקוֹטלַנד, עם החלק הצפוני של אירלנד. נכללים בממלכה המאוחדת גם איים קטנים יותר, כמו האי וייט, איי סילי, האיים ההיבְּרִידִיים, איי שטְלַנְד ואיי אורקני.
שלושה רבעים מהקרקע באי הבריטי משמשים לחקלאות ומרעה, אבל בסביבות 90 אחוז מהאוכלוסייה האנגלית מתרכזים בערים הגדולות ובפרברים שלהן.
באי הגדול החלה המהפכה התעשייתית. כאן צמחה במאה ה-19 המדינה הכי מתועשת בעולם. כיום המצב מעט שונה ופחות מחמישית מהאוכלוסייה בו עובדת בתעשייה.
אבל מהאי הבריטי שממערב לאירופה נוצרה גם אחת האימפריות הגדולות והחזקות בעולם. אולי לא כולם יודעים, אבל לא מזמן, עד לפני כ-85 שנה, הייתה אנגליה המדינה החזקה בעולם.
היא נקראה אז "האימפריה הבריטית" והיא שלטה בשטחים כה נרחבים בעולם כולו, שאמרו עליה שזוהי "אימפריה שבה השמש אינה שוקעת לעולם", כלומר תמיד יש שמש באיזשהו חלק מהאימפריה הגדולה שלה.
מלחמת העולם השנייה העמידה אתגר ענקי בפני האימפריה הבריטית. לאחר שהצליחה לשרוד באומץ ובקושי את המלחמה בנאצים ואף לנצח בה, אנגליה של היום היא עדיין מעצמה, אך אימפריות אחרות החליפו אותה מאז בשליטה עולמית.
במקום זה היא הפכה לאחת מהמדינות המתויירות באירופה. רוב הזמן אוהבים תושבי בריטניה כדורגל, מוסיקת רוק ואת בית המלוכה הבריטי, במיוחד את המלכות והנסיכות שלהם.
בריטניה, שמה היותר מוכר כיום, היא מהמדינות המתקדמות באירופה ולאחר שעשתה שלום עם צפון אירלנד, היא גם ארץ שקטה.
הנה תיאורה הגיאוגרפי של אנגליה:
https://youtu.be/qWH0wPzzhtw
לונדון בירת אנגליה בהילוך מהיר:
https://youtu.be/8QANU2VWNTQ
ומצגת וידאו של הכפר האנגלי:
http://youtu.be/HR3c38VsUAs
מי גר בארמון בקינגהם בלונדון?
ארמון המלוכה הבריטי, ארמון בקינגהם (Buckingham Palace) הוא אחד מהחשובים והמוכרים שבסמלי המונרכיה הבריטית. משפחת המלוכה הבריטית עצמה היא המשפחה המלכותית המדוברת ביותר בעולם. סיפורי הרומנים והנישואין שבתוכה, הטרגדיות והיצרים שמככבים בכל כלי התקשורת, הנסיכים הנחשקים והנסיכות הקסומות שהופכות נערצות ומודל לחיקוי בכל העולם - כל אלה הופכים את הארמון למקום שרבים בעולם היו שמחים להיות בו "זבוב על הקיר"...
כמובן שזהו רק אחד מבתיה וארמונותיה של המלכה הבריטית. אם דגל המלוכה מונף אל על סימן הוא שהמלכה נמצאת בארמון. בעת שהיא שוהה בו, סגור הארמון לביקורים.
הארמון המפואר מדגיש את הטרוניה הבריטית הקבועה לגבי עלות בית המלוכה, שבניגוד לעבר תפקידו כיום הוא סמלי בלבד.
עשרות אלפי מבקרים בכל שנה, רובם תיירים, באים כדי להציץ אל סמל העושר האגדי של בית המלוכה הוותיק והמוכר בעולם כולו. הם אמנם רואים פחות מ-20 מתוך 775 חדריו ולא מבקרים אף באחד מתוך 78 תאי השירותים הפרטיים של בית המלוכה, אבל הצצה קטנה לחייה של המשפחה המלכותית היא ללא ספק אטרקציה מכניסה לממלכה המאוחדת. מנגד, גם הבריטים הציניקנים מודים שמהתיירות הנוהרת אליו ואל שאר אטרקציות בית המלוכה הזה, מכניסה לאנגליה מיליוני פאונדים בכל שנה.
והם אכן באים... המוני התיירים מכל העולם נלהבים וסקרנים לצפות בכל יום בחילופי המשמר המתקיימים ליד הארמון. טקס החלפת משמרות שומרי ארמון בקינגהם יכול היה להיות עניין טכני המתקיים בשקט, בתוך תחומי הארמון. אבל הוא הפך לאטרקציה כה גדולה שמרבית התיירים המגיעים אל הבירה הבריטית יגיעו אליו לפחות פעם אחת.
הנה ארמון בקינגהם בלונדון:
https://youtu.be/QeE7KW6I3KU
זה מה שקורה בו פנימה (מתורגם):
https://youtu.be/WOFMqBxJPAA
התיירים אוהבים את הארמון החשוב:
https://youtu.be/JqafuhQWI-U
הצצה פנימה:
https://youtu.be/4wqMTdpBiLE
והבה נסייר בארמון באקינגהם:
https://youtu.be/gen0NgJjry4?qr=yes
מה הייתה המלחמה הקצרה בהיסטוריה?
המלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה נמשכה כ-38 דקות בלבד. היא התקיימה ב-27 באוגוסט 1896 אבל הסיפור מתחיל יומיים קודם, כשמת חמאד בין טוואני, הסולטן הערבי ששלט בזנזיבר, האי שהיה בעבר ממוקדי הסחר בעבדים. אחיינו של של הסולטן המת, חאליד בין בארע'ש, מיהר לעשות הפיכה צבאית ולתפוס את השלטון. הבריטים, שהשליט הקודם שיתף איתם פעולה תיכננו להמליך דווקא את אחד מנאמניהם, הזנזיברי חמוד בין מוחמד.
כיוון שידעו שחאליד לא אוהד אותם, נתנו לו האנגלים אולטימטום (זמן קצוב) לעזוב את השלטון. כדי להדגיש את רצינות האיום הם שלחו 5 ספינות מלחמה לזנזיבר. כשבשעה 9:00 בבוקר האולטימטום פקע וחאליד לא עזב את ארמון המלוכה הוכרזה מלחמה על ידי הבריטים. בשעה 9:02 הם החלו בירי כבד לעבר הארמון והירי גרם למותם או פציעתם של כ-500 מאנשיו של הסולטן החדש. דגל ממלכתו הוסר מעל הארמון הכבוש והוא עצמו נכנע, אך הצליח לברוח לשגרירות גרמניה, ממנה קיבל מקלט זמני.
בשעה 9:40 בדיוק הסתיימה המלחמה והאי כולו הוכרז שטח כבוש. הבריטים הטביעו במהלך מלחמת הבזק את היאכטה המלכותית ושתי סירות נוספות. מצידם הנזקים היו חייל בריטי אחד שנפצע.
לאחר שניצחו במלחמה שזכתה מאז לשם "מלחמת אנגליה-זנזיבר" (Anglo-Zanzibar war), הכריזו הבריטים על זנזיבר אי בשליטתם ומינו את חמוד, שהיה לשליט החדש מטעמם. זמן קצר אחר-כך, אגב, הם דרשו מנאמני השליט המודח (שמלך יומיים בלבד) תשלום של 300 אלף רופי עבור הפגזים שירו במלחמה...
הנה המלחמה הקצרה בתולדות האנושות:
http://youtu.be/7BTS8NH-E0I
תיאור מילולי שלה:
http://youtu.be/OLB02nfu3DQ?t=28s
ומהלכי המלחמה הקצרצרה בהיסטוריה:
http://youtu.be/D4neywfpIFI
מהו הסכם סייקס פיקו?
הסכם סייקס פיקו (Sykes Picot Agreement) הוא הסכם לחלוקת המזרח התיכון בין המעצמות החזקות והאימפריאליסטיות של התקופה, שנחתם בשנת 1916. זה היה הסכם ציני, שבו ישבו נציגי המעצמות וחתכו בעזרת עיפרון וסרגל את האזור, כשהם מתעלמים מהמון עצום של בני אדם שחיו בו, מהחלוקות השבטיות, הדתיות והמשפחתיות ומהקשרים שביניהם.
זה קרה במהלך מלחמת העולם הראשונה, "המלחמה הגדולה" כפי שכונתה אז. בתכניות שעשתה האימפריה הבריטית הגדולה, לקראת התפרקות האימפריה העות’מאנית ששלטה אז במזרח-התיכון, היא הבטיחה מולדת לערבים וליהודים (ב"הצהרת בלפור" ב-1917) ולצרפתים היא התחייבה לחלוקת המזרח התיכון בין שתיהן.
ההסכם שחתמו שתי המעצמות של תחילת המאה ה-20, בריטניה הגדולה והרפובליקה הצרפתית, חילק את המזרח התיכון ביניהן, תוך שמירה על האינטרסים של רוסיה באזור, עוד מעצמה שלחמה לצידם במלחמה, אבל תעבור מהפכה שתוציא אותה מהתמונה המזרח-תיכונית.
"הסכם סייקס-פיקו" נקרא על שמם של שני האישים המרכזיים בעיצובו, סר מרק סייקס הבריטי, מי שהיה מזרחן ומהמרכזיים בעיצוב המדיניות הבריטית במזרח התיכון ושארל-ג’ורג’ פיקו, שהיה אז קונסול צרפת בביירות.
ההסכם נחשב בחוגים רבים כבגידה של האימפריה הבריטית בבעלות בריתה במלחמה. לאחר שהמשטר הסובייטי החדש, ברוסיה של אחרי המהפכה, חשף ברבים את הסכם סייקס-פיקו, הוכו מנהיגים רבים בתדהמה. ביניהם היו חוסיין ממכה, שהובטחה לו ממלכה ערבית. ואכן, לאחר הנצחון במלחמת העולם הראשונה, זכתה בריטניה במנדט על פלסטינה, היא ארץ ישראל, על עבר הירדן (שיהפוך עם השנים לממלכת ירדן) ולאזור שיהפוך ברבות הימים לעיראק. צרפת קיבלה לידיה את האזורים שיהפכו בשנות ה-40 לסוריה ולבנון.
בימינו משתנה האזור לבלי הכר ורבים מציינים שהכאוס שמתרחש במדינות ערב, הוא תולדה של ההסכם הוותיק ההוא. ההתפוררות של מדינות לאום, שנוצרו כתוצאה מהחלוקה המלאכותית שעשו הבריטים והצרפתים מתפוררות, והיווצרות של ישויות מדיניות המבוססות על דת, על שבט, על מוצא אתני ועל שפה - כל אלה נראים כתיקון שתושבי המרחב המזרח תיכוני עושים להיסטוריה הצינית ההיא.
הנה תיאור קצר של הסכם סייקס פיקו (מתורגם):
https://youtu.be/h_nsOzUDwuk
כך נולד ההסכם מאינטרסים של מעצמות רחוקות ויצר מתחים קרובים (מתורגם):
https://youtu.be/iICbZx8emLY
ההסכם לאור המצב בימינו:
https://youtu.be/Zhc42LMFDrw
הנסיבות ההיסטוריות של ההסכם:
https://youtu.be/rVqhfdcs2b0
רבים בעולם רואים בהסכם סייקס-פיקו את הסיבה לחוסר היציבות במזרח התיכון:
https://youtu.be/h2jdWMV4YpU
וכך מוצג גילוי הפרת ההבטחות בסרט "לורנס איש ערב":
https://youtu.be/fBrw53I8QU0
מהי הצהרת בלפור?
מכתב אחד קצר ששלח בשנת 1917 שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, ריגש את העם היהודי כולו באותם זמנים והפך את חלום המדינה היהודית לקרוב מתמיד. המכתב הרשמי נשלח בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, אל נשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד. הוא אמר בלשון רשמית ש"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל."
המכתב נקרא "הצהרת בלפור" (Balfour declaration). הוא היה ההישג המדיני הציוני הגדול ביותר עד אותה עת. אימפריה בינלאומית מכירה באופן מסוים בזכות היהודית על ארץ ישראל. וואו!
אמנם העובדה שהאימפריה הבריטית מכירה בפעם הראשונה בארץ ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי הייתה רק מילים, אך בעיני התומכים בתנועה הציונית היא הייתה משמעותית מאד והיסטורית. זו הפעם הראשונה מאז הגלו הרומים את היהודים לפני כ-2000 שנה, שבה מכיר כוח אימפריאלי משפיע באזור, בזכות כלשהי של היהודים על ארץ ישראל.
החשיבות של ההצהרה גדלה בזכות העובדה שבריטניה הייתה קרובה לכיבוש מלא של ארץ ישראל. אמנם לא הובהר בבירור מהי אותה "ישות יהודית מדינית בארץ ישראל", אך ההצהרה על הישות הזו פתחה פתח להמשך המסע הציוני ונתנה "רוח גבית" למפעל הציוני.
המכתב הזה, מאת האימפריה העולמית החשובה שהייתה באותן שנים בתהליך של כיבוש ארץ ישראל מהתורכים ששלטו בה שנים רבות, לא נכתב סתם. הוא היה שיאו של תהליך מדיני-פוליטי ארוך ומייגע, שבו לחצו מנהיגים ציוניים את ממשלת בריטניה לקבל הצעה שהגישה ההנהגה הציונית. הוא היה גם ההצלחה הראשונה מסוגה, מאז התחיל הרצל את המסע הציוני, להכרה בשאיפות הלאומיות של היהודים בארץ ישראל. סימן קטן אך משמעותי מבחינה סמלית.
יום פרסום ההצהרה, 2 בנובמבר, הפך בשנים הראשונות ליום חשוב ביותר לתנועה הציונית. נהגו אז לחגוג אותו בטקסים בארץ ישראל ובקהילות יהודיות בעולם. באותה תקופה אף ספרו את השנים מאז יום הצהרת בלפור, לציון של תאריכים ואירועים שקרו בארץ ישראל. על מצבת אליעזר בן יהודה, למשל, מופיע מועד מותו "מאז הצהרת בלפור".
אגב, הדמות המרכזית בהפעלת הלחץ והשתדלנות הפוליטיים הייתה ד"ר חיים ויצמן, מדען יהודי בריטי ולימים הנשיא הראשון. ממשלת בריטניה העריצה את ויצמן בשל הישגיו המדעיים, שכן אלו סייעו באופן משמעותי ליכולתה של בריטניה לנצח במלחמת העולם הראשונה. את הכבוד הרב שרחשה לו המנהיגות הבריטית תעל וייצמן בתבונה לכיוון הפוליטי של תרומה למפעל הציוני.
הנה סיפורה של הצהרת בלפור (עברית):
http://youtu.be/OYDgWJqqtY8?t=7m18s&end=11m01s
היו המון ויכוחים על הניסוח של בלפור להצהרה (עברית):
https://youtu.be/v5GNe29V5oQ
על החשיבות של ההצהרה והלקח ממנה (עברית):
http://youtu.be/HiiofCD7Vr0
מצגת וידאו שמסבירה בצורה מקורית את הצהרת בלפור (עברית):
http://youtu.be/-U3Ss1hUpa8
מספר שנים אחר כך, כשבא הלורד בלפור לבקר בארץ ישראל (עברית):
http://youtu.be/PVSS8Ao5BAw
והשתלשלות העניינים שהובילו להצהרת הבלפור החשובה ומעוררת המחלוקת (מתורגם):
https://youtu.be/woqxgoCHDWo?long=yes
מה היה סוד כוחה של המלכה ויקטוריה?
המלכה ויקטוריה (Queen Victoria) הייתה מלכת בריטניה במאה ה-19. היא מלכה במשך יותר מ-63 שנים, יותר מכל מלך בריטי אחר. תקופתה נקראה "התקופה הוויקטוריאנית" וחלה בעידן שבו התרחשה "המהפכה התעשייתית". זה אומר שבתקופת שלטונה של ויקטוריה מלכת אנגליה התקדמה הממלכה בכל התחומים - הכלכלה, התעשייה והחברה. בתקופה זו הפכה אנגליה לאימפריה הבריטית, הכוח החזק ביותר בעולם!
בשל שרשרת אירועים במשפחה היא ירשה את המלוכה כבר בגיל 18. היא נישאה לבן דודה אלברט, שאותו אהבה מאד. הוא היה ליועצה הקרוב ולימד אותה לשלוט כמו מלך. מותו המוקדם כאב לה מאד ובמשך 40 שנה היא התאבלה ולבשה רק שחורים.
במקביל היא הפכה למלכה חכמה וחברתית מאד ובעלת חשיבה כלכלית יוצאת דופן. היא עודדה פתרונות וארגונים שסייעו לעניים בבריטניה. כמו כן היא תמכה בעמותות לקידום החינוך ולפיתוח הרפואה. העושר והכוח של האימפריה שלה הפכו אותה למנהיגה חזקה, גם אם צנועה וסגפנית. על אף העצב שנקשר בדמותה, העם האנגלי אהב אותה ואת הערכים שקידמה והקרינה.
הנה סרטון על המלכה ויקטוריה, שנישואיה היו מדיניים והיא השיאה את בני משפחתה ליורשי עצר בבתי מלוכה בכל אירופה:
https://youtu.be/5w30XgACSAg
סרטון אמיתי מסוף המאה ה-19 שבו היא מגיעה למסיבה:
https://youtu.be/6jXwGKusIPM
וארמון קנזינגטון שבו נולדה המלכה:
https://youtu.be/AFdRM8zJfVE
איך הציל חיים ויצמן את בריטניה ושכנע את בלפור להצהיר?
נשיא. פעיל ציבור. מדען. סדר ההגדרות לא חשוב כי כאן נספר לכם על איש שעשה את כל הדברים הללו באותה מידה של רצינות ולא מעט למען עמו ישראל.
ד"ר חיים ויצמן היה כימאי יהודי-בריטי מוכשר ומפורסם. לימים מי שעתיד להיבחר ולהיות הנשיא הראשון של מדינת ישראל, הוא ללא ספק מאבות הציונות ומהחשובים בתורים והאחראים לקום המדינה היהודית.
סיפורו של ויצמן מתחיל ברוסיה הלבנה, בה הוא נולד ב-1874. הוא למד פה ושם, עד להשלמת הדוקטורט שלו בשווייץ. בתחילת המאה ה-20 משתקע הכימאי הצעיר בעיר הבריטית מנצ'סטר ומתחיל לבצע מחקרים בכימיה.
ויצמן מתגלה די מהר כמדען מצליח. לזכותו עתידים להצטבר עם הזמן מעל 100 פטנטים. יהיו גם שלל תגליות מדעיות שייקשרו בשמו, אבל החשובה שבהן הפכה אותו לכוכב של ממש.
כי חוקר הכימיה היהודי ויצמן ידוע כאחד מחלוצי הביוטכנולוגיה המודרנית. במיוחד מסייעת לקריירה שלו שיטה שפיתח, להפקת אצטון מחומרים צמחיים, באמצעות שימוש בחיידקים. בהמצאה זו הוא עתיד לסייע משמעותית לניצחון של אימפריה.
למעשה, ההמצאה הזו נולדה במקרה. כמו רבים מהכימאים בתקופתו, ויצמן ניסה גם הוא בשלב מסוים בקריירה שלו לייצר גומי סינתטי. בניסוייו הוא השתמש בחיידקים מתסיסי סוכר כדי להפיק את האיזו-אמיל אלכוהול, אחד המרכיבים הנחוצים לגומי סינטטי. אבל בשלב מסוים הכימאי היהודי גילה שהחיידקים שלו מפיקים דווקא כמויות גדולות של כוהל בוטילי ואצטון.
זה לא היה מה שהוא חיפש ולכן הוא זנח וכמעט שכח את העניין. אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בריטניה נזקקה בדחיפות לאצטון, אחד המרכיבים המשמעותיים בייצור קוֹרְדִיט (cordite) - תערובת הבעירה שמתחילה באותם ימים להחליף את אבק השריפה ההכרחי עד אז לירי תותחים.
מי שסיפקה לאנגליה עד אז את החומרים לייצור אציטון הייתה האויבת במלחמה הנוכחית - גרמניה. כשסיפק ויצמן אציטון לאנגליה ועוד בחינם, הוא פתר את בעיית ייצור הקרדיט לאימפריה כולה ותרם תרומה משמעותית לניצחון במלחמה כולה.
בזכות הישגיו המדעיים ובראשם ההתגייסות באספקת האצטון, העריכה ממשלת בריטניה את ויצמן מאוד. תגליתו, שאיפשרה לאימפריה הבריטית לייצר את האצטון החיוני וסייעה לה לנצח במלחמת העולם הראשונה, הקנתה לו יוקרה עצומה גם במסדרונות הפוליטיים שלה.
וכך, את הכבוד הרב שרחשה לו המנהיגות הבריטית וקשריו הרבים איתה, הצליח ויצמן לתעל בתבונה, לכיוון הפוליטי של תרומה למפעל הציוני.
ביחד עם אהרון אהרונסון, עוד מדען יהודי ומרגל מוערך על ידי הבריטים, ויצמן היה לאחד משני האחראים החשובים ביותר להבטחה הבריטית שנקראה "הצהרת בלפור".
היה זה בסך הכל מכתב קצר, ששלח בשנת 1917 שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, לנשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד. אבל המכתב הזה חולל תפנית והביא להתקדמות עצומה במאבק הציוני למדינה. במכתב הכירה אימפריה בינלאומית, לראשונה בהיסטוריה, בזכותם של היהודים על ארץ ישראל. ההצהרה של בלפור היוותה את הניצוץ הראשון של תמיכה רשמית בחלום המדינה היהודית. היא שהפכה את חלום הקמתה של מדינה כזו קרוב מאי-פעם.
תרומתו של ד"ר חיים ויצמן להצהרת בלפור והלחץ והשתדלנות הפוליטיים העצומים שלו נשאו פרי גם הלאה והובילו את האימפריה הבריטית לתמיכה מודרגת במפעל הציוני, גם אם הייתה נתונה ללא מעט נסיגות. מנהיגים בריטים התחלפו והיה שהגיעו ימים קשים לציונות, אבל ויצמן תמיד המשיך ברקע לפעול מאחורי הקלעים לריכוך עמדות המתנגדים לציונות ולהגשמת החלום.
לא רק הצהרת בלפור אלא כל פעילותו הציונית העצומה, הם שהובילו את המדען היהודי בריטי להפוך לימים, לנשיא הראשון של מדינת ישראל.
על חייו של חיים ויצמן (עברית):
https://youtu.be/pcqfUJJ-cPw
סיפורו של חיים וויצמן (עברית):
https://youtu.be/C8zOj6WaqYI
הבית שלו בעיר רחובות (עברית):
https://youtu.be/Hy0m_jYeSms
סיפורה של הצהרת בלפור, שהוצאה בזכותו (עברית):
http://youtu.be/OYDgWJqqtY8?t=7m18s&end=11m01s
מצגת וידאו על חיים ויצמן (עברית):
https://youtu.be/gYy9KYJyksU
ותכנית חינוכית בעברית על חיים וייצמן (עברית):
https://youtu.be/WGIXfvN8MNA?long=yes
האימפריה הבריטית הייתה אימפריה חזקה ששלטה בשיאה על שליש מכדור הארץ. באותה תקופה נהגו לכנות אותה "האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם".
העובדה המדהימה היא שבריטניה שלטה בכ-58 מדינות חסות, מושבות, מנדטים בריטיים ושטחים נוספים. כל אותם אינספור מקומות, עמים ומדינות היו תחת שליטתו של בית מלוכה אחד, שישב על אי קטן, במערב אירופה - הוא האי הבריטי.
רוצים נתון היסטורי מדהים? - מתוך כמעט 200 מדינות שחברות כיום באו"ם, יש רק 22 מדינות בעולם שהבריטים לא פלשו אליהן בשלב מסוים בהיסטוריה. ברובן הבריטים גם קיימו נוכחות צבאית ושלטון בתקופה מסוימת.
איך זכתה הממלכה הלא גדולה הזו להפוך לכוח עולמי כה גדול?
התשובה מצויה בים. 400 שנים של שלטון בים הביאו לאנגליה כוח בלתי נתפס כמעט. הצי הימי החזק של הבריטים הביא את הבריטים לשלוט כמעט בכל צפון אמריקה, בשליש מאפריקה, במרבית ארצות דרום מזרח אסיה ובאוסטרליה כולה.
רק לאחר שניצחה במלחמת העולם השנייה, אבל התרוששה לחלוטין בשל המלחמה היקרה, איבדה בריטניה את כוחה לשלוט בכל אותן מושבות ומנדטים. עמים שונים חשו אז שהבריטים נחלשו. הם התמרדו ודרשו עצמאות.
ואכן, חלק גדול מהשטחים שבהם שלטה בריטניה השתחררו ממנה והפכו למדינות עצמאיות, כולל הודו וישראל שב-1948 זכו לעצמאות, כל אחת לאחר שנלחמה נגד האימפריה הזו שירדה מגדולתה - הראשונה בהנהגת מהטמה גנדי והשנייה בהנהגת דוד בן גוריון.
כך התפתחה האימפריה הבריטית החסקה כל כך (עברית):
https://youtu.be/LfyZMy9KI_k
סרטון על האימפריה הבריטית:
http://youtu.be/Qm9NlYfjqXw
והתקופה בה שלטה בריטניה בחמישית מהעולם, עד הודו:
http://youtu.be/E9wO-NoP7h4
האימפריה הבריטית הייתה הגדולה בתולדות האנושות. היא שלטה בשטח הכי גדול אי-פעם, היה לה את הצי הטוב, החזק והמצויד ביותר בעולם. היא החזיקה את הצבא הכי גדול ואיכותי, עם כלי נשק בשפע וציוד מאמריקה ועד לאיים הבריטיים. אבל טעות אחת, בקרב צ'ספיק (Battle of the Chesapeake), בסתיו של שנת 1781, גרמה לבריטניה סופית לאבד את המושבות האמריקאיות.
הטעות מתרחשת כש-19 ספינות הצי הבריטי, בפיקודו של אדמירל גרייבס, הגיעו ליורקטאון עם אספקה ותגבורת, כדי לסייע לה לעמוד מול וושינגטון העומד לפרוץ אל העיר בראש כוחות האמריקאים. אדמירל גרייבס הבריטי רואה את עשרות אניות של השייטת הצרפתית המנומנמת, כשהן עוגנות בצ'ספיק בשלווה מוחלטת.
אבל האדמירל הבריטי, במקום לנצל את יתרונו ולהפתיע באש את הספינות הצרפתיות, עם המפרשים המקופלים, יוצא להמתין להן לקרב "כמו שנהוג" בלב ים. כשהקרב הזה יתקיים לבסוף, הוא יסתיים בניצחון הצרפתים.
המפלה מנעה מ-7,000 החיילים הבריטים הנצורים ביורקטאון, בפיקודו של גנרל צ'ארלס קוֹרְנווֹלִיס, את האספקה והתגבורות שהם כה נזקקו להם. הכוחות האמריקנים לעומתם, העבירו דרך מפרץ צ'ספיק חיילים ואספקה, מניו יורק אל צבא המהפכנים של ג'ורג' וושינגטון, שפתח במתקפה והכניע את הבריטים שביורקטאון.
התוצאה הייתה תבוסה קשה של קורנווליס וחיילי הצבא הבריטי, כרבע מן הצבא הבריטי ביבשת אמריקה, שנאלצו להיכנע. התבוסה הזו של הצבא הבריטי עתידה להשפיע על מהלך המלחמה כולה. קרב צ'ספיק, אולי קרב ההכרעה במלחמת העצמאות האמריקאית, מסתיים כשהאימפריה לא זו בלבד שלא מכה את הכוחות החלשים ממנה בהרבה - היא לא מנצלת כמעט אף יתרון שהיה ברשותה ונוחלת מפלה. קשה.
לאחר שיורקטאון נפלה בידי וושינגטון, נפלו בעקבותיה כל שאר המושבות. כשלונות אלה גרמו להתפטרות של ראש הממשלה הבריטי, הלורד נורת'. לאחר הבחירות, החליטה הממשלה החדשה בבריטניה לסיים את המלחמה באמריקה.
כך חרצה פקודה בודדת שלא ניתנה, החלטה של אדמירל שלא הבין מה גדולה המשימה שעל כתפיו, את גורל המערכה על המושבה הבריטית באמריקה ובדיעבד אולי את גורל האימפריה הבריטית כולה. בבוא היום, אי-שם במאה ה-20, יחליפו המושבות הצעירות שיהפכו לאומה האמריקנית את האימפריה הבריטית ויהפכו את ארצות הברית לאומה החזקה בעולם. הבריטים, לעומתה, יילכו עם השנים ויישקעו.
הנה סרטון על קרב צ'ספיק:
https://youtu.be/9PATuBE_HiQ
סרטון אנימציה שמציג את הקרב:
http://youtu.be/GHmDnIVK4lQ
ודיון על תפקידו של ג'ורג' וושינגטון בקרב:
https://youtu.be/D2txANHdi3o
תוכלו לקרוא לה אנגליה, בְּרִיטַנְיָה, או UK, ראשי התיבות באנגלית של שמה הרשמי "הממלכה המאוחדת" (United Kingdom).
ומדוע הממלכה המאוחדת? כי בריטניה, אותו אי בצפון האוקיינוס האַטְלַנְטִי, היא צירוף של בְּרִיטַנְיָה הגדולה, הכוללת את אַנְגְלִיָה, ויילְס וסְקוֹטלַנד, עם החלק הצפוני של אירלנד. נכללים בממלכה המאוחדת גם איים קטנים יותר, כמו האי וייט, איי סילי, האיים ההיבְּרִידִיים, איי שטְלַנְד ואיי אורקני.
שלושה רבעים מהקרקע באי הבריטי משמשים לחקלאות ומרעה, אבל בסביבות 90 אחוז מהאוכלוסייה האנגלית מתרכזים בערים הגדולות ובפרברים שלהן.
באי הגדול החלה המהפכה התעשייתית. כאן צמחה במאה ה-19 המדינה הכי מתועשת בעולם. כיום המצב מעט שונה ופחות מחמישית מהאוכלוסייה בו עובדת בתעשייה.
אבל מהאי הבריטי שממערב לאירופה נוצרה גם אחת האימפריות הגדולות והחזקות בעולם. אולי לא כולם יודעים, אבל לא מזמן, עד לפני כ-85 שנה, הייתה אנגליה המדינה החזקה בעולם.
היא נקראה אז "האימפריה הבריטית" והיא שלטה בשטחים כה נרחבים בעולם כולו, שאמרו עליה שזוהי "אימפריה שבה השמש אינה שוקעת לעולם", כלומר תמיד יש שמש באיזשהו חלק מהאימפריה הגדולה שלה.
מלחמת העולם השנייה העמידה אתגר ענקי בפני האימפריה הבריטית. לאחר שהצליחה לשרוד באומץ ובקושי את המלחמה בנאצים ואף לנצח בה, אנגליה של היום היא עדיין מעצמה, אך אימפריות אחרות החליפו אותה מאז בשליטה עולמית.
במקום זה היא הפכה לאחת מהמדינות המתויירות באירופה. רוב הזמן אוהבים תושבי בריטניה כדורגל, מוסיקת רוק ואת בית המלוכה הבריטי, במיוחד את המלכות והנסיכות שלהם.
בריטניה, שמה היותר מוכר כיום, היא מהמדינות המתקדמות באירופה ולאחר שעשתה שלום עם צפון אירלנד, היא גם ארץ שקטה.
הנה תיאורה הגיאוגרפי של אנגליה:
https://youtu.be/qWH0wPzzhtw
לונדון בירת אנגליה בהילוך מהיר:
https://youtu.be/8QANU2VWNTQ
ומצגת וידאו של הכפר האנגלי:
http://youtu.be/HR3c38VsUAs
ארמון המלוכה הבריטי, ארמון בקינגהם (Buckingham Palace) הוא אחד מהחשובים והמוכרים שבסמלי המונרכיה הבריטית. משפחת המלוכה הבריטית עצמה היא המשפחה המלכותית המדוברת ביותר בעולם. סיפורי הרומנים והנישואין שבתוכה, הטרגדיות והיצרים שמככבים בכל כלי התקשורת, הנסיכים הנחשקים והנסיכות הקסומות שהופכות נערצות ומודל לחיקוי בכל העולם - כל אלה הופכים את הארמון למקום שרבים בעולם היו שמחים להיות בו "זבוב על הקיר"...
כמובן שזהו רק אחד מבתיה וארמונותיה של המלכה הבריטית. אם דגל המלוכה מונף אל על סימן הוא שהמלכה נמצאת בארמון. בעת שהיא שוהה בו, סגור הארמון לביקורים.
הארמון המפואר מדגיש את הטרוניה הבריטית הקבועה לגבי עלות בית המלוכה, שבניגוד לעבר תפקידו כיום הוא סמלי בלבד.
עשרות אלפי מבקרים בכל שנה, רובם תיירים, באים כדי להציץ אל סמל העושר האגדי של בית המלוכה הוותיק והמוכר בעולם כולו. הם אמנם רואים פחות מ-20 מתוך 775 חדריו ולא מבקרים אף באחד מתוך 78 תאי השירותים הפרטיים של בית המלוכה, אבל הצצה קטנה לחייה של המשפחה המלכותית היא ללא ספק אטרקציה מכניסה לממלכה המאוחדת. מנגד, גם הבריטים הציניקנים מודים שמהתיירות הנוהרת אליו ואל שאר אטרקציות בית המלוכה הזה, מכניסה לאנגליה מיליוני פאונדים בכל שנה.
והם אכן באים... המוני התיירים מכל העולם נלהבים וסקרנים לצפות בכל יום בחילופי המשמר המתקיימים ליד הארמון. טקס החלפת משמרות שומרי ארמון בקינגהם יכול היה להיות עניין טכני המתקיים בשקט, בתוך תחומי הארמון. אבל הוא הפך לאטרקציה כה גדולה שמרבית התיירים המגיעים אל הבירה הבריטית יגיעו אליו לפחות פעם אחת.
הנה ארמון בקינגהם בלונדון:
https://youtu.be/QeE7KW6I3KU
זה מה שקורה בו פנימה (מתורגם):
https://youtu.be/WOFMqBxJPAA
התיירים אוהבים את הארמון החשוב:
https://youtu.be/JqafuhQWI-U
הצצה פנימה:
https://youtu.be/4wqMTdpBiLE
והבה נסייר בארמון באקינגהם:
https://youtu.be/gen0NgJjry4?qr=yes
האימפריה הבריטית
המלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה נמשכה כ-38 דקות בלבד. היא התקיימה ב-27 באוגוסט 1896 אבל הסיפור מתחיל יומיים קודם, כשמת חמאד בין טוואני, הסולטן הערבי ששלט בזנזיבר, האי שהיה בעבר ממוקדי הסחר בעבדים. אחיינו של של הסולטן המת, חאליד בין בארע'ש, מיהר לעשות הפיכה צבאית ולתפוס את השלטון. הבריטים, שהשליט הקודם שיתף איתם פעולה תיכננו להמליך דווקא את אחד מנאמניהם, הזנזיברי חמוד בין מוחמד.
כיוון שידעו שחאליד לא אוהד אותם, נתנו לו האנגלים אולטימטום (זמן קצוב) לעזוב את השלטון. כדי להדגיש את רצינות האיום הם שלחו 5 ספינות מלחמה לזנזיבר. כשבשעה 9:00 בבוקר האולטימטום פקע וחאליד לא עזב את ארמון המלוכה הוכרזה מלחמה על ידי הבריטים. בשעה 9:02 הם החלו בירי כבד לעבר הארמון והירי גרם למותם או פציעתם של כ-500 מאנשיו של הסולטן החדש. דגל ממלכתו הוסר מעל הארמון הכבוש והוא עצמו נכנע, אך הצליח לברוח לשגרירות גרמניה, ממנה קיבל מקלט זמני.
בשעה 9:40 בדיוק הסתיימה המלחמה והאי כולו הוכרז שטח כבוש. הבריטים הטביעו במהלך מלחמת הבזק את היאכטה המלכותית ושתי סירות נוספות. מצידם הנזקים היו חייל בריטי אחד שנפצע.
לאחר שניצחו במלחמה שזכתה מאז לשם "מלחמת אנגליה-זנזיבר" (Anglo-Zanzibar war), הכריזו הבריטים על זנזיבר אי בשליטתם ומינו את חמוד, שהיה לשליט החדש מטעמם. זמן קצר אחר-כך, אגב, הם דרשו מנאמני השליט המודח (שמלך יומיים בלבד) תשלום של 300 אלף רופי עבור הפגזים שירו במלחמה...
הנה המלחמה הקצרה בתולדות האנושות:
http://youtu.be/7BTS8NH-E0I
תיאור מילולי שלה:
http://youtu.be/OLB02nfu3DQ?t=28s
ומהלכי המלחמה הקצרצרה בהיסטוריה:
http://youtu.be/D4neywfpIFI
הסכם סייקס פיקו (Sykes Picot Agreement) הוא הסכם לחלוקת המזרח התיכון בין המעצמות החזקות והאימפריאליסטיות של התקופה, שנחתם בשנת 1916. זה היה הסכם ציני, שבו ישבו נציגי המעצמות וחתכו בעזרת עיפרון וסרגל את האזור, כשהם מתעלמים מהמון עצום של בני אדם שחיו בו, מהחלוקות השבטיות, הדתיות והמשפחתיות ומהקשרים שביניהם.
זה קרה במהלך מלחמת העולם הראשונה, "המלחמה הגדולה" כפי שכונתה אז. בתכניות שעשתה האימפריה הבריטית הגדולה, לקראת התפרקות האימפריה העות’מאנית ששלטה אז במזרח-התיכון, היא הבטיחה מולדת לערבים וליהודים (ב"הצהרת בלפור" ב-1917) ולצרפתים היא התחייבה לחלוקת המזרח התיכון בין שתיהן.
ההסכם שחתמו שתי המעצמות של תחילת המאה ה-20, בריטניה הגדולה והרפובליקה הצרפתית, חילק את המזרח התיכון ביניהן, תוך שמירה על האינטרסים של רוסיה באזור, עוד מעצמה שלחמה לצידם במלחמה, אבל תעבור מהפכה שתוציא אותה מהתמונה המזרח-תיכונית.
"הסכם סייקס-פיקו" נקרא על שמם של שני האישים המרכזיים בעיצובו, סר מרק סייקס הבריטי, מי שהיה מזרחן ומהמרכזיים בעיצוב המדיניות הבריטית במזרח התיכון ושארל-ג’ורג’ פיקו, שהיה אז קונסול צרפת בביירות.
ההסכם נחשב בחוגים רבים כבגידה של האימפריה הבריטית בבעלות בריתה במלחמה. לאחר שהמשטר הסובייטי החדש, ברוסיה של אחרי המהפכה, חשף ברבים את הסכם סייקס-פיקו, הוכו מנהיגים רבים בתדהמה. ביניהם היו חוסיין ממכה, שהובטחה לו ממלכה ערבית. ואכן, לאחר הנצחון במלחמת העולם הראשונה, זכתה בריטניה במנדט על פלסטינה, היא ארץ ישראל, על עבר הירדן (שיהפוך עם השנים לממלכת ירדן) ולאזור שיהפוך ברבות הימים לעיראק. צרפת קיבלה לידיה את האזורים שיהפכו בשנות ה-40 לסוריה ולבנון.
בימינו משתנה האזור לבלי הכר ורבים מציינים שהכאוס שמתרחש במדינות ערב, הוא תולדה של ההסכם הוותיק ההוא. ההתפוררות של מדינות לאום, שנוצרו כתוצאה מהחלוקה המלאכותית שעשו הבריטים והצרפתים מתפוררות, והיווצרות של ישויות מדיניות המבוססות על דת, על שבט, על מוצא אתני ועל שפה - כל אלה נראים כתיקון שתושבי המרחב המזרח תיכוני עושים להיסטוריה הצינית ההיא.
הנה תיאור קצר של הסכם סייקס פיקו (מתורגם):
https://youtu.be/h_nsOzUDwuk
כך נולד ההסכם מאינטרסים של מעצמות רחוקות ויצר מתחים קרובים (מתורגם):
https://youtu.be/iICbZx8emLY
ההסכם לאור המצב בימינו:
https://youtu.be/Zhc42LMFDrw
הנסיבות ההיסטוריות של ההסכם:
https://youtu.be/rVqhfdcs2b0
רבים בעולם רואים בהסכם סייקס-פיקו את הסיבה לחוסר היציבות במזרח התיכון:
https://youtu.be/h2jdWMV4YpU
וכך מוצג גילוי הפרת ההבטחות בסרט "לורנס איש ערב":
https://youtu.be/fBrw53I8QU0
מכתב אחד קצר ששלח בשנת 1917 שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, ריגש את העם היהודי כולו באותם זמנים והפך את חלום המדינה היהודית לקרוב מתמיד. המכתב הרשמי נשלח בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, אל נשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד. הוא אמר בלשון רשמית ש"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל."
המכתב נקרא "הצהרת בלפור" (Balfour declaration). הוא היה ההישג המדיני הציוני הגדול ביותר עד אותה עת. אימפריה בינלאומית מכירה באופן מסוים בזכות היהודית על ארץ ישראל. וואו!
אמנם העובדה שהאימפריה הבריטית מכירה בפעם הראשונה בארץ ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי הייתה רק מילים, אך בעיני התומכים בתנועה הציונית היא הייתה משמעותית מאד והיסטורית. זו הפעם הראשונה מאז הגלו הרומים את היהודים לפני כ-2000 שנה, שבה מכיר כוח אימפריאלי משפיע באזור, בזכות כלשהי של היהודים על ארץ ישראל.
החשיבות של ההצהרה גדלה בזכות העובדה שבריטניה הייתה קרובה לכיבוש מלא של ארץ ישראל. אמנם לא הובהר בבירור מהי אותה "ישות יהודית מדינית בארץ ישראל", אך ההצהרה על הישות הזו פתחה פתח להמשך המסע הציוני ונתנה "רוח גבית" למפעל הציוני.
המכתב הזה, מאת האימפריה העולמית החשובה שהייתה באותן שנים בתהליך של כיבוש ארץ ישראל מהתורכים ששלטו בה שנים רבות, לא נכתב סתם. הוא היה שיאו של תהליך מדיני-פוליטי ארוך ומייגע, שבו לחצו מנהיגים ציוניים את ממשלת בריטניה לקבל הצעה שהגישה ההנהגה הציונית. הוא היה גם ההצלחה הראשונה מסוגה, מאז התחיל הרצל את המסע הציוני, להכרה בשאיפות הלאומיות של היהודים בארץ ישראל. סימן קטן אך משמעותי מבחינה סמלית.
יום פרסום ההצהרה, 2 בנובמבר, הפך בשנים הראשונות ליום חשוב ביותר לתנועה הציונית. נהגו אז לחגוג אותו בטקסים בארץ ישראל ובקהילות יהודיות בעולם. באותה תקופה אף ספרו את השנים מאז יום הצהרת בלפור, לציון של תאריכים ואירועים שקרו בארץ ישראל. על מצבת אליעזר בן יהודה, למשל, מופיע מועד מותו "מאז הצהרת בלפור".
אגב, הדמות המרכזית בהפעלת הלחץ והשתדלנות הפוליטיים הייתה ד"ר חיים ויצמן, מדען יהודי בריטי ולימים הנשיא הראשון. ממשלת בריטניה העריצה את ויצמן בשל הישגיו המדעיים, שכן אלו סייעו באופן משמעותי ליכולתה של בריטניה לנצח במלחמת העולם הראשונה. את הכבוד הרב שרחשה לו המנהיגות הבריטית תעל וייצמן בתבונה לכיוון הפוליטי של תרומה למפעל הציוני.
הנה סיפורה של הצהרת בלפור (עברית):
http://youtu.be/OYDgWJqqtY8?t=7m18s&end=11m01s
היו המון ויכוחים על הניסוח של בלפור להצהרה (עברית):
https://youtu.be/v5GNe29V5oQ
על החשיבות של ההצהרה והלקח ממנה (עברית):
http://youtu.be/HiiofCD7Vr0
מצגת וידאו שמסבירה בצורה מקורית את הצהרת בלפור (עברית):
http://youtu.be/-U3Ss1hUpa8
מספר שנים אחר כך, כשבא הלורד בלפור לבקר בארץ ישראל (עברית):
http://youtu.be/PVSS8Ao5BAw
והשתלשלות העניינים שהובילו להצהרת הבלפור החשובה ומעוררת המחלוקת (מתורגם):
https://youtu.be/woqxgoCHDWo?long=yes
המלכה ויקטוריה (Queen Victoria) הייתה מלכת בריטניה במאה ה-19. היא מלכה במשך יותר מ-63 שנים, יותר מכל מלך בריטי אחר. תקופתה נקראה "התקופה הוויקטוריאנית" וחלה בעידן שבו התרחשה "המהפכה התעשייתית". זה אומר שבתקופת שלטונה של ויקטוריה מלכת אנגליה התקדמה הממלכה בכל התחומים - הכלכלה, התעשייה והחברה. בתקופה זו הפכה אנגליה לאימפריה הבריטית, הכוח החזק ביותר בעולם!
בשל שרשרת אירועים במשפחה היא ירשה את המלוכה כבר בגיל 18. היא נישאה לבן דודה אלברט, שאותו אהבה מאד. הוא היה ליועצה הקרוב ולימד אותה לשלוט כמו מלך. מותו המוקדם כאב לה מאד ובמשך 40 שנה היא התאבלה ולבשה רק שחורים.
במקביל היא הפכה למלכה חכמה וחברתית מאד ובעלת חשיבה כלכלית יוצאת דופן. היא עודדה פתרונות וארגונים שסייעו לעניים בבריטניה. כמו כן היא תמכה בעמותות לקידום החינוך ולפיתוח הרפואה. העושר והכוח של האימפריה שלה הפכו אותה למנהיגה חזקה, גם אם צנועה וסגפנית. על אף העצב שנקשר בדמותה, העם האנגלי אהב אותה ואת הערכים שקידמה והקרינה.
הנה סרטון על המלכה ויקטוריה, שנישואיה היו מדיניים והיא השיאה את בני משפחתה ליורשי עצר בבתי מלוכה בכל אירופה:
https://youtu.be/5w30XgACSAg
סרטון אמיתי מסוף המאה ה-19 שבו היא מגיעה למסיבה:
https://youtu.be/6jXwGKusIPM
וארמון קנזינגטון שבו נולדה המלכה:
https://youtu.be/AFdRM8zJfVE
נשיא. פעיל ציבור. מדען. סדר ההגדרות לא חשוב כי כאן נספר לכם על איש שעשה את כל הדברים הללו באותה מידה של רצינות ולא מעט למען עמו ישראל.
ד"ר חיים ויצמן היה כימאי יהודי-בריטי מוכשר ומפורסם. לימים מי שעתיד להיבחר ולהיות הנשיא הראשון של מדינת ישראל, הוא ללא ספק מאבות הציונות ומהחשובים בתורים והאחראים לקום המדינה היהודית.
סיפורו של ויצמן מתחיל ברוסיה הלבנה, בה הוא נולד ב-1874. הוא למד פה ושם, עד להשלמת הדוקטורט שלו בשווייץ. בתחילת המאה ה-20 משתקע הכימאי הצעיר בעיר הבריטית מנצ'סטר ומתחיל לבצע מחקרים בכימיה.
ויצמן מתגלה די מהר כמדען מצליח. לזכותו עתידים להצטבר עם הזמן מעל 100 פטנטים. יהיו גם שלל תגליות מדעיות שייקשרו בשמו, אבל החשובה שבהן הפכה אותו לכוכב של ממש.
כי חוקר הכימיה היהודי ויצמן ידוע כאחד מחלוצי הביוטכנולוגיה המודרנית. במיוחד מסייעת לקריירה שלו שיטה שפיתח, להפקת אצטון מחומרים צמחיים, באמצעות שימוש בחיידקים. בהמצאה זו הוא עתיד לסייע משמעותית לניצחון של אימפריה.
למעשה, ההמצאה הזו נולדה במקרה. כמו רבים מהכימאים בתקופתו, ויצמן ניסה גם הוא בשלב מסוים בקריירה שלו לייצר גומי סינתטי. בניסוייו הוא השתמש בחיידקים מתסיסי סוכר כדי להפיק את האיזו-אמיל אלכוהול, אחד המרכיבים הנחוצים לגומי סינטטי. אבל בשלב מסוים הכימאי היהודי גילה שהחיידקים שלו מפיקים דווקא כמויות גדולות של כוהל בוטילי ואצטון.
זה לא היה מה שהוא חיפש ולכן הוא זנח וכמעט שכח את העניין. אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בריטניה נזקקה בדחיפות לאצטון, אחד המרכיבים המשמעותיים בייצור קוֹרְדִיט (cordite) - תערובת הבעירה שמתחילה באותם ימים להחליף את אבק השריפה ההכרחי עד אז לירי תותחים.
מי שסיפקה לאנגליה עד אז את החומרים לייצור אציטון הייתה האויבת במלחמה הנוכחית - גרמניה. כשסיפק ויצמן אציטון לאנגליה ועוד בחינם, הוא פתר את בעיית ייצור הקרדיט לאימפריה כולה ותרם תרומה משמעותית לניצחון במלחמה כולה.
בזכות הישגיו המדעיים ובראשם ההתגייסות באספקת האצטון, העריכה ממשלת בריטניה את ויצמן מאוד. תגליתו, שאיפשרה לאימפריה הבריטית לייצר את האצטון החיוני וסייעה לה לנצח במלחמת העולם הראשונה, הקנתה לו יוקרה עצומה גם במסדרונות הפוליטיים שלה.
וכך, את הכבוד הרב שרחשה לו המנהיגות הבריטית וקשריו הרבים איתה, הצליח ויצמן לתעל בתבונה, לכיוון הפוליטי של תרומה למפעל הציוני.
ביחד עם אהרון אהרונסון, עוד מדען יהודי ומרגל מוערך על ידי הבריטים, ויצמן היה לאחד משני האחראים החשובים ביותר להבטחה הבריטית שנקראה "הצהרת בלפור".
היה זה בסך הכל מכתב קצר, ששלח בשנת 1917 שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, לנשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד. אבל המכתב הזה חולל תפנית והביא להתקדמות עצומה במאבק הציוני למדינה. במכתב הכירה אימפריה בינלאומית, לראשונה בהיסטוריה, בזכותם של היהודים על ארץ ישראל. ההצהרה של בלפור היוותה את הניצוץ הראשון של תמיכה רשמית בחלום המדינה היהודית. היא שהפכה את חלום הקמתה של מדינה כזו קרוב מאי-פעם.
תרומתו של ד"ר חיים ויצמן להצהרת בלפור והלחץ והשתדלנות הפוליטיים העצומים שלו נשאו פרי גם הלאה והובילו את האימפריה הבריטית לתמיכה מודרגת במפעל הציוני, גם אם הייתה נתונה ללא מעט נסיגות. מנהיגים בריטים התחלפו והיה שהגיעו ימים קשים לציונות, אבל ויצמן תמיד המשיך ברקע לפעול מאחורי הקלעים לריכוך עמדות המתנגדים לציונות ולהגשמת החלום.
לא רק הצהרת בלפור אלא כל פעילותו הציונית העצומה, הם שהובילו את המדען היהודי בריטי להפוך לימים, לנשיא הראשון של מדינת ישראל.
על חייו של חיים ויצמן (עברית):
https://youtu.be/pcqfUJJ-cPw
סיפורו של חיים וויצמן (עברית):
https://youtu.be/C8zOj6WaqYI
הבית שלו בעיר רחובות (עברית):
https://youtu.be/Hy0m_jYeSms
סיפורה של הצהרת בלפור, שהוצאה בזכותו (עברית):
http://youtu.be/OYDgWJqqtY8?t=7m18s&end=11m01s
מצגת וידאו על חיים ויצמן (עברית):
https://youtu.be/gYy9KYJyksU
ותכנית חינוכית בעברית על חיים וייצמן (עברית):
https://youtu.be/WGIXfvN8MNA?long=yes
איך בקרב על בריטניה נוצח היטלר לראשונה?
זה היה בשנת 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה. בשמי בריטניה התחוללה אז מערכה אווירית חסרת תקדים בין חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה, ובין חיל האוויר המלכותי הבריטי.
המערכה האווירית, הראשונה בהיסטוריה שהתקיימה באוויר בלבד, כונתה "הקרב על בריטניה" (The Battle of Britain). במהלכה התקיימו קרבות רבים בין מטוסי קרב שליוו את המפציצים הגרמנים, בדרכם להפצצת בריטניה, ובין מטוסי קרב בריטיים, שהוזנקו כדי ליירטם ולמנוע את ההפצצות.
זו הייתה מערכת ההפצצות האוויריות הכבדה ביותר שהפעילו הגרמנים עד אז. בעזרת מאות מפציצים ואלפי מטוסי קרב, הם תכננו להשיג שליטה אווירית ולהביא את בריטניה לכניעה או לפלס את הדרך לפלישה והשתלטות על האי הבריטי כולו.
אבל בקרב על בריטניה הנאצים נכשלו. המטוסים הבריטיים הצליחו לשמור על שמי בריטניה ולשלוט בהם. העליונות האווירית הנאצית לא הושגה ובכך גם נמנעה הפלישה שתכנן היטלר, תחת שם הקוד "ארי הים".
זו הייתה הפעם הראשונה, מאז תחילת המלחמה, שבה נבלם הצבא הנאצי. הדרך עוד ארוכה בשלב הזה עד לניצחון על הצבא הנאצי, אבל המערכה הזו תהיה המהפך הראשון בדרך אליו.
את השם "הקרב על בריטניה" נתן למערכה ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, באחד מנאומיו באותה תקופה.
הנה סיפורו של הקרב על בריטניה (מתורגם):
https://youtu.be/DNl6NYJ8tO4
קרב אוויר אמיתי בקרב על בריטניה (צולם בעת המלחמה על ידי מצלמות חיל האוויר הגרמני):
https://youtu.be/sY8bsNYhU-4
בקרב על בריטניה התגלתה הגאונות שעצרה את טייסות הרשע של היטלר (עברית):
https://youtu.be/R1o8-PC0_CI
כך הפציצו המטוסים הגרמנים את לונדון בקרב על בריטניה:
https://youtu.be/kBPajDmJbRw
מילותיו של צ'רצ'יל מנהיג בריטניה על הטייסים:
https://youtu.be/9MBVGjJ3XG8
וסרט תיעודי על הקרב של בריטניה בנאצים:
https://youtu.be/XmjKODQYYfg?long=yes
זה היה בשנת 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה. בשמי בריטניה התחוללה אז מערכה אווירית חסרת תקדים בין חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה, ובין חיל האוויר המלכותי הבריטי.
המערכה האווירית, הראשונה בהיסטוריה שהתקיימה באוויר בלבד, כונתה "הקרב על בריטניה" (The Battle of Britain). במהלכה התקיימו קרבות רבים בין מטוסי קרב שליוו את המפציצים הגרמנים, בדרכם להפצצת בריטניה, ובין מטוסי קרב בריטיים, שהוזנקו כדי ליירטם ולמנוע את ההפצצות.
זו הייתה מערכת ההפצצות האוויריות הכבדה ביותר שהפעילו הגרמנים עד אז. בעזרת מאות מפציצים ואלפי מטוסי קרב, הם תכננו להשיג שליטה אווירית ולהביא את בריטניה לכניעה או לפלס את הדרך לפלישה והשתלטות על האי הבריטי כולו.
אבל בקרב על בריטניה הנאצים נכשלו. המטוסים הבריטיים הצליחו לשמור על שמי בריטניה ולשלוט בהם. העליונות האווירית הנאצית לא הושגה ובכך גם נמנעה הפלישה שתכנן היטלר, תחת שם הקוד "ארי הים".
זו הייתה הפעם הראשונה, מאז תחילת המלחמה, שבה נבלם הצבא הנאצי. הדרך עוד ארוכה בשלב הזה עד לניצחון על הצבא הנאצי, אבל המערכה הזו תהיה המהפך הראשון בדרך אליו.
את השם "הקרב על בריטניה" נתן למערכה ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, באחד מנאומיו באותה תקופה.
הנה סיפורו של הקרב על בריטניה (מתורגם):
https://youtu.be/DNl6NYJ8tO4
קרב אוויר אמיתי בקרב על בריטניה (צולם בעת המלחמה על ידי מצלמות חיל האוויר הגרמני):
https://youtu.be/sY8bsNYhU-4
בקרב על בריטניה התגלתה הגאונות שעצרה את טייסות הרשע של היטלר (עברית):
https://youtu.be/R1o8-PC0_CI
כך הפציצו המטוסים הגרמנים את לונדון בקרב על בריטניה:
https://youtu.be/kBPajDmJbRw
מילותיו של צ'רצ'יל מנהיג בריטניה על הטייסים:
https://youtu.be/9MBVGjJ3XG8
וסרט תיעודי על הקרב של בריטניה בנאצים:
https://youtu.be/XmjKODQYYfg?long=yes
למה יש מדינות שנוהגים בהן בצד שמאל?
יש מדינות בעולם שבמקום לנסוע בצד ימין של הכביש, נוהגים בהן בצד שמאל. הנהיגה בצד שמאל היא אכן כיוון תנועה (Traffic direction) שונה והפוך משל חלק גדול ממדינות העולם.
ההערכה המקובלת היא שהנהיגה בצד בשמאל היא נחלת חלקה של כ-35% מאוכלוסיית העולם.
#למה במדינות מסוימות נוסעים בצד שמאל?
ההיסטוריה של הנהיגה בצד שמאל היא מרתקת. עדויות ארכיאולוגיות מראות שהאנגלים נוהגים בצד שמאל מכיוון שכך נהגו ברחבי האימפריה הרומית. מסתבר שזה בא עוד מהתקופה בה התניידו בה על סוסים.
נתחיל בעלייה על הסוס. לאדם ימני יהיה קשה
לעלות על הסוס מצד ימין של הסוס. גם החרב שהנדן שלה הוא בצד שמאל של הגוף תקשה לעלות כך ולכן קל וגם בטוח יותר לעלות ולרדת מהסוס לכיוון צד הדרך ולא ימינה למרכזה המסוכן יותר של התנועה.
היות ומרביתם היו ימניים, גם העדיפו הלוחמים והאבירים לרכוב בצד שמאל ולהשאיר את ידם הימנית פנויה להגנה מהרוכב המתקרב. כך גם פחת הסיכוי שהנדן שנלבש מצד שמאל יפגע באנשים אחרים.
הכיוון הזה המשיך גם בחברות הפיאודליות והאלימות של ימי הביניים. שם זה פחות רכיבה על סוסים ויותר מחשש של מתקפה על הכרכרה. יד ימין צריכה תמיד להיות פנויה להגנה ולכן הגיוני לנהוג בשמאל ולשמור אותה פנויה.
כך זה עבר גם לאנגליה, שהייתה מושבה רומית וגם בה נסללו דרכי נסיעה, חלק ממערכת הדרכים הנרחבת שבנו הרומאים. כך נשאר החוק הרומי, לנסוע בצד שמאל, עד היום באי הבריטי.
היות והאימפריה הבריטית שלטה בארצות רבות, הנהיגה הושלטה בהן בצד שמאל. מרבית המושבות הבריטיות הוותיקות שהשתחררו מהאימפריה והפכו למדינות עצמאיות השאירו את הנהיגה בצד שמאל בחוק.
#ומדוע במדינות אחרות נוהגים בצד ימין?
הסיבה היא כמו בהרבה מקרים אגו, או כבוד לאומי, אם תרצו...
הצרפתים שתמיד עשו את ההיפך מהאנגלים, שמרו על המסורת גם בכיוון התנועה והשליטו ברחבי אירופה את הנסיעות בצד ימין.
גם זה מתחיל בצרפת שלפני המהפכה הצרפתית של 1789, עת נהגו האצילים לנסוע בצד שמאל של הכביש. את האיכרים ופשוטי העם אילץ החוק לנהוג בצד ימין. לאחר המהפכה הצרפתית והריסת הבסטיליה חששו האריסטוקרטים לנהוג כמו בעבר בשמאל והצטרפו בשקט לנהיגה בצד ימין, הצד של פשוטי העם. ב-1794 מחקר החוק הרשמי שקבע את הנהיגה בצד ימין.
כשנפוליאון כבש את אירופה, הוא הורה להעביר את כיוון התנועה לצד ימין של הדרך, בכל הארצות שכבש. וכך יצא שהמסורת של השנאה נשמרה - אם הכרכרות והעגלות של האנגלים נוסעים בצד שמאל - הצרפתים ייסעו בימין.
כך יצא שאם במרבית מדינות האימפריה הבריטית המשיכו לנסוע בשמאל, ברוב המדינות האחרות נשארה הנהיגה בצד ימין הרבה אחרי שנפוליאון ירד מבמת ההיסטוריה.
מה שמעניין הוא שגם מדינות שנפוליאון אפילו לא ביקר בהן, כמו שוודיה, איסלנד ועוד כמה נוספות, החליפו במהלך המאה ה-20 את כיוון הנסיעה לימין. היחידה אי-פעם שהחליפה לצד שמאל היא סמואה. מפתיע אולי לדעת ששתי מדינות שמעולם לא נשלטו על ידי הבריטים, תאילנד ויפן, הנהיגו גם הן את הנהיגה בצד שמאל.
#ואיך השתחררו באמריקה מהאימפריה?
אם האימפריה הבריטית חייבה במאה ה-19 בחוק את הנהיגה בצד שמאל בכל המושבות שבהן שלטה, בארץ אחת סימל השחרור ממנה שינוי כיוון הנהיגה. מדובר בארצות הברית, שברגע בו ניצחה במלחמת העצמאות ונפטרה מהשלטון הבריטי, החליטה לבטא את השחרור מעול האימפריה הבריטית השנואה בחוק שקבע שמכאן הנהיגה בה תהיה בצד ימין.
הנה הנהיגה הבריטית בצד שמאל:
https://youtu.be/prNWTqOoeBs
הסיפור ההיסטורי של הנהיגה בצד שמאל:
https://youtu.be/91VM5I01B4U
מעט מהחוויות של אדם שלראשונה נוהג בצד שמאל:
https://youtu.be/83fn_DAItBA
כך זה מרגיש בתוך מכונית הנוסעת בצד שמאל:
https://youtu.be/K_G0PMbSX7Y
ונסו להרגיש איך זה לנסוע בצד שמאל:
https://youtu.be/R4PNZoxoG3s
יש מדינות בעולם שבמקום לנסוע בצד ימין של הכביש, נוהגים בהן בצד שמאל. הנהיגה בצד שמאל היא אכן כיוון תנועה (Traffic direction) שונה והפוך משל חלק גדול ממדינות העולם.
ההערכה המקובלת היא שהנהיגה בצד בשמאל היא נחלת חלקה של כ-35% מאוכלוסיית העולם.
#למה במדינות מסוימות נוסעים בצד שמאל?
ההיסטוריה של הנהיגה בצד שמאל היא מרתקת. עדויות ארכיאולוגיות מראות שהאנגלים נוהגים בצד שמאל מכיוון שכך נהגו ברחבי האימפריה הרומית. מסתבר שזה בא עוד מהתקופה בה התניידו בה על סוסים.
נתחיל בעלייה על הסוס. לאדם ימני יהיה קשה
לעלות על הסוס מצד ימין של הסוס. גם החרב שהנדן שלה הוא בצד שמאל של הגוף תקשה לעלות כך ולכן קל וגם בטוח יותר לעלות ולרדת מהסוס לכיוון צד הדרך ולא ימינה למרכזה המסוכן יותר של התנועה.
היות ומרביתם היו ימניים, גם העדיפו הלוחמים והאבירים לרכוב בצד שמאל ולהשאיר את ידם הימנית פנויה להגנה מהרוכב המתקרב. כך גם פחת הסיכוי שהנדן שנלבש מצד שמאל יפגע באנשים אחרים.
הכיוון הזה המשיך גם בחברות הפיאודליות והאלימות של ימי הביניים. שם זה פחות רכיבה על סוסים ויותר מחשש של מתקפה על הכרכרה. יד ימין צריכה תמיד להיות פנויה להגנה ולכן הגיוני לנהוג בשמאל ולשמור אותה פנויה.
כך זה עבר גם לאנגליה, שהייתה מושבה רומית וגם בה נסללו דרכי נסיעה, חלק ממערכת הדרכים הנרחבת שבנו הרומאים. כך נשאר החוק הרומי, לנסוע בצד שמאל, עד היום באי הבריטי.
היות והאימפריה הבריטית שלטה בארצות רבות, הנהיגה הושלטה בהן בצד שמאל. מרבית המושבות הבריטיות הוותיקות שהשתחררו מהאימפריה והפכו למדינות עצמאיות השאירו את הנהיגה בצד שמאל בחוק.
#ומדוע במדינות אחרות נוהגים בצד ימין?
הסיבה היא כמו בהרבה מקרים אגו, או כבוד לאומי, אם תרצו...
הצרפתים שתמיד עשו את ההיפך מהאנגלים, שמרו על המסורת גם בכיוון התנועה והשליטו ברחבי אירופה את הנסיעות בצד ימין.
גם זה מתחיל בצרפת שלפני המהפכה הצרפתית של 1789, עת נהגו האצילים לנסוע בצד שמאל של הכביש. את האיכרים ופשוטי העם אילץ החוק לנהוג בצד ימין. לאחר המהפכה הצרפתית והריסת הבסטיליה חששו האריסטוקרטים לנהוג כמו בעבר בשמאל והצטרפו בשקט לנהיגה בצד ימין, הצד של פשוטי העם. ב-1794 מחקר החוק הרשמי שקבע את הנהיגה בצד ימין.
כשנפוליאון כבש את אירופה, הוא הורה להעביר את כיוון התנועה לצד ימין של הדרך, בכל הארצות שכבש. וכך יצא שהמסורת של השנאה נשמרה - אם הכרכרות והעגלות של האנגלים נוסעים בצד שמאל - הצרפתים ייסעו בימין.
כך יצא שאם במרבית מדינות האימפריה הבריטית המשיכו לנסוע בשמאל, ברוב המדינות האחרות נשארה הנהיגה בצד ימין הרבה אחרי שנפוליאון ירד מבמת ההיסטוריה.
מה שמעניין הוא שגם מדינות שנפוליאון אפילו לא ביקר בהן, כמו שוודיה, איסלנד ועוד כמה נוספות, החליפו במהלך המאה ה-20 את כיוון הנסיעה לימין. היחידה אי-פעם שהחליפה לצד שמאל היא סמואה. מפתיע אולי לדעת ששתי מדינות שמעולם לא נשלטו על ידי הבריטים, תאילנד ויפן, הנהיגו גם הן את הנהיגה בצד שמאל.
#ואיך השתחררו באמריקה מהאימפריה?
אם האימפריה הבריטית חייבה במאה ה-19 בחוק את הנהיגה בצד שמאל בכל המושבות שבהן שלטה, בארץ אחת סימל השחרור ממנה שינוי כיוון הנהיגה. מדובר בארצות הברית, שברגע בו ניצחה במלחמת העצמאות ונפטרה מהשלטון הבריטי, החליטה לבטא את השחרור מעול האימפריה הבריטית השנואה בחוק שקבע שמכאן הנהיגה בה תהיה בצד ימין.
הנה הנהיגה הבריטית בצד שמאל:
https://youtu.be/prNWTqOoeBs
הסיפור ההיסטורי של הנהיגה בצד שמאל:
https://youtu.be/91VM5I01B4U
מעט מהחוויות של אדם שלראשונה נוהג בצד שמאל:
https://youtu.be/83fn_DAItBA
כך זה מרגיש בתוך מכונית הנוסעת בצד שמאל:
https://youtu.be/K_G0PMbSX7Y
ונסו להרגיש איך זה לנסוע בצד שמאל:
https://youtu.be/R4PNZoxoG3s
מי היה המצביא הימי המזהיר נלסון?
זה היה אמור להיות הקרב של חייו. הוא עומד להציל את מולדתו בריטניה, מפלישת המצביא המאיים בהיסטוריה של אירופה, לפחות מאז המונגולים והרומים, נפוליאון בונפרטה. אבל הורשיו נלסון (Horatio Nelson) מת בקרב שבו ניצח.
ואכן, מי שיהיה האדמירל הורשיו נלסון, נולד כבן של כומר אנגלי בכפר הקטן בורנהאם שבסמוך לנורפולק. הוא היה הילד האמצעי מבין 12 ילדיהם של כומר הכפר ואשתו קתרין. לאחר שאמו מתה כשהוא בגיל 12, לקח אותו דודו, מי שהיה קפטן בצי וגיבור נודע של מלחמת 7 השנים, תחת חסותו. הדוד הפך אותו לנער סיפון בספינתו וכשהתבגר, הוא דאג לגייסו לצי הבריטי.
במהרה התגלה הצעיר המוכשר כעילוי ימי ובגיל 20 הוא כבר מונה לקפטן של אנייה קרבית. הוא יצא להפלגות ברחבי העולם והפגין מיומנות קרבית שרק אומץ לבו היה גדול ממנה. בהתמדה ואומץ הוא עלה בסולם הפיקוד של הצי הבריטי.
נלסון נלחם עם חייליו בקרבות ימיים, מאלו של מלחמת העצמאות שניהלו המושבות באמריקה בשלטון הבריטי ועד לקרבות שהיו בין צרפת לבריטניה בפרוץ המהפכה הצרפתית. באחד הקרבות הוא איבד את אחת מעיניו. בקרב אחר, כשניסה לכבוש את איי טנריף עם ספינתו, הוא איבד את ידו.
הקרבות שניהל הצי הבריטי נגד מנהיגי המהפכה הצרפתית היו רק הכנה לעימות הצבאי הגדול שינהלו נגד נפוליאון בונפארטה. כבר בספינה הראשונה שעליה פיקד "אגאממנון", סייע נלסון בכיבוש האי קורסיקה ונפגע בעינו הימנית. לאחר מכן הוא היה מהאחראים לניצחון הגדול בקרב הגדול ליד כף סנט וינסנט שבפורטוגל. את ידו הוא איבד כשניסה לכבוש האי טנריף שבאיים הקאנאריים.
אבל נפוליאון שניצח שוב ושוב באירופה, הביא את בריטניה לאחד מרגעיה הקשים בהיסטוריה. וכאן בא אחד מרגעיו היפים של נלסון. הוא נשלח בראש יחידת ספינות לעקוב אחרי הצי הצרפתי וכשספינתו נפגעה בסערה הוא נאלץ לתקנה בסרדיניה. הצי הצרפתי הפליג למצרים ונלסון שהגיע לחפשם, הפתיע אותם במפרץ אבוקיר שליד אלכסנדריה.
וכך, בעוד נפוליאון עצמו עסוק בקרבות בטורקים ובמצרים על היבשה, הוכה הצי הצרפתי מכה קשה. הקרב במפרץ אבוקיר, שזכה לשם המיתולוגי "הקרב על הנילוס", הפך את נלסון לגיבור לאומי.
נלסון הפליג לנאפולי, ושם החל אחד מסיפורי האהבה הגדולים של ההיסטוריה. האדמירל המהולל התאהב בליידי המילטון, אשתו של שגריר בריטניה באיטליה. קשר האהבה המיוחד הזה נמשך עד סוף חייו הלא-ארוכים מכאן.
נצחונו של נלסון על הצי הדני, שהיה חלק מברית אנטי-בריטית שכללה גם את רוסיה, שבדיה ופרוסיה, הפך את שמו לאגדה. בקרב הזה נלסון היה סגן המפקד של ההתקפה הבריטית. האש הדנית הכבדה וההגנה הטובה של הצי של דנמרק במפרץ, הביאו את מפקד המתקפה הבריטית להפסיקה. אבל נלסון היה נחוש לנצח. בשל עינו העיוורת, נלסון טען שלא ראה את האיתות של המפקד להפסיק את ההתקפה. הוא הסתער עם יחידתו על הדנים וניצח ניצחון הרואי.
"קרב טרפלגר", הקרב הגדול של חייו, נערך ב-1805, כשהחליט נפוליאון לכבוש סופית את בריטניה. הצרפתים אספו צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא אל האי הבריטי. נלסון תפס את הצי הצרפתי ליד קאדיז שבספרד. פקודת הקרב שלו לחייליו הייתה "אנגליה מצפה שכל אדם ימלא את חובתו". בנצחון מדהים ומכריע הוא ניצח, ביחד עם אדמירל קולינגווד, את הצי של נפוליאון.
אך בעיצומו של אותו קרב נפצע נלסון על סיפון ספינתו "ויקטורי". במשך כמה שעות הוא נאבק על חייו וכשניצחונו היה מובטח, הוא מת.
מאז נחשב נלסון לאחד הגיבורים הנערצים בתולדות בריטניה ולמפקד ימי דגול. בכיכר טרפלגר בלונדון ניצבת האנדרטה שלו על עמוד גבוה וכל בריטי יודע לומר את שמו כאחד מגדולי המלחמה אי-פעם.
הנה מצגת וידאו על חייו של הוראשיו נלסון:
https://youtu.be/9aY4oKnwI5A
וקרב הנילוס של האדמירל נלסון:
https://youtu.be/PzJcDmj5ghQ
זה היה אמור להיות הקרב של חייו. הוא עומד להציל את מולדתו בריטניה, מפלישת המצביא המאיים בהיסטוריה של אירופה, לפחות מאז המונגולים והרומים, נפוליאון בונפרטה. אבל הורשיו נלסון (Horatio Nelson) מת בקרב שבו ניצח.
ואכן, מי שיהיה האדמירל הורשיו נלסון, נולד כבן של כומר אנגלי בכפר הקטן בורנהאם שבסמוך לנורפולק. הוא היה הילד האמצעי מבין 12 ילדיהם של כומר הכפר ואשתו קתרין. לאחר שאמו מתה כשהוא בגיל 12, לקח אותו דודו, מי שהיה קפטן בצי וגיבור נודע של מלחמת 7 השנים, תחת חסותו. הדוד הפך אותו לנער סיפון בספינתו וכשהתבגר, הוא דאג לגייסו לצי הבריטי.
במהרה התגלה הצעיר המוכשר כעילוי ימי ובגיל 20 הוא כבר מונה לקפטן של אנייה קרבית. הוא יצא להפלגות ברחבי העולם והפגין מיומנות קרבית שרק אומץ לבו היה גדול ממנה. בהתמדה ואומץ הוא עלה בסולם הפיקוד של הצי הבריטי.
נלסון נלחם עם חייליו בקרבות ימיים, מאלו של מלחמת העצמאות שניהלו המושבות באמריקה בשלטון הבריטי ועד לקרבות שהיו בין צרפת לבריטניה בפרוץ המהפכה הצרפתית. באחד הקרבות הוא איבד את אחת מעיניו. בקרב אחר, כשניסה לכבוש את איי טנריף עם ספינתו, הוא איבד את ידו.
הקרבות שניהל הצי הבריטי נגד מנהיגי המהפכה הצרפתית היו רק הכנה לעימות הצבאי הגדול שינהלו נגד נפוליאון בונפארטה. כבר בספינה הראשונה שעליה פיקד "אגאממנון", סייע נלסון בכיבוש האי קורסיקה ונפגע בעינו הימנית. לאחר מכן הוא היה מהאחראים לניצחון הגדול בקרב הגדול ליד כף סנט וינסנט שבפורטוגל. את ידו הוא איבד כשניסה לכבוש האי טנריף שבאיים הקאנאריים.
אבל נפוליאון שניצח שוב ושוב באירופה, הביא את בריטניה לאחד מרגעיה הקשים בהיסטוריה. וכאן בא אחד מרגעיו היפים של נלסון. הוא נשלח בראש יחידת ספינות לעקוב אחרי הצי הצרפתי וכשספינתו נפגעה בסערה הוא נאלץ לתקנה בסרדיניה. הצי הצרפתי הפליג למצרים ונלסון שהגיע לחפשם, הפתיע אותם במפרץ אבוקיר שליד אלכסנדריה.
וכך, בעוד נפוליאון עצמו עסוק בקרבות בטורקים ובמצרים על היבשה, הוכה הצי הצרפתי מכה קשה. הקרב במפרץ אבוקיר, שזכה לשם המיתולוגי "הקרב על הנילוס", הפך את נלסון לגיבור לאומי.
נלסון הפליג לנאפולי, ושם החל אחד מסיפורי האהבה הגדולים של ההיסטוריה. האדמירל המהולל התאהב בליידי המילטון, אשתו של שגריר בריטניה באיטליה. קשר האהבה המיוחד הזה נמשך עד סוף חייו הלא-ארוכים מכאן.
נצחונו של נלסון על הצי הדני, שהיה חלק מברית אנטי-בריטית שכללה גם את רוסיה, שבדיה ופרוסיה, הפך את שמו לאגדה. בקרב הזה נלסון היה סגן המפקד של ההתקפה הבריטית. האש הדנית הכבדה וההגנה הטובה של הצי של דנמרק במפרץ, הביאו את מפקד המתקפה הבריטית להפסיקה. אבל נלסון היה נחוש לנצח. בשל עינו העיוורת, נלסון טען שלא ראה את האיתות של המפקד להפסיק את ההתקפה. הוא הסתער עם יחידתו על הדנים וניצח ניצחון הרואי.
"קרב טרפלגר", הקרב הגדול של חייו, נערך ב-1805, כשהחליט נפוליאון לכבוש סופית את בריטניה. הצרפתים אספו צי של ספינות פלישה שטוחות ותכננו להעביר בהן את הצבא אל האי הבריטי. נלסון תפס את הצי הצרפתי ליד קאדיז שבספרד. פקודת הקרב שלו לחייליו הייתה "אנגליה מצפה שכל אדם ימלא את חובתו". בנצחון מדהים ומכריע הוא ניצח, ביחד עם אדמירל קולינגווד, את הצי של נפוליאון.
אך בעיצומו של אותו קרב נפצע נלסון על סיפון ספינתו "ויקטורי". במשך כמה שעות הוא נאבק על חייו וכשניצחונו היה מובטח, הוא מת.
מאז נחשב נלסון לאחד הגיבורים הנערצים בתולדות בריטניה ולמפקד ימי דגול. בכיכר טרפלגר בלונדון ניצבת האנדרטה שלו על עמוד גבוה וכל בריטי יודע לומר את שמו כאחד מגדולי המלחמה אי-פעם.
הנה מצגת וידאו על חייו של הוראשיו נלסון:
https://youtu.be/9aY4oKnwI5A
וקרב הנילוס של האדמירל נלסון:
https://youtu.be/PzJcDmj5ghQ
כיצד ברח צ'רצ'יל בצעירותו מהכלא והציל את העולם החופשי?
ווינסטון צ'רצ'יל לא נולד ראש ממשלה. לא רבים יודעים שהמנהיג לעתיד היה בצעירותו קצין קרבי בחיל הפרשים ואף הספיק להשתתף באחד מקרבות הפרשים האחרונות בהיסטוריה, שהתקיים בסודאן.
אבל בשעות הפנאי שלו בצבא היה הקצין האמיץ גם כתב צבאי של עיתון אנגלי נחשב. לאחר שעזב את הצבא הוא שב להיות כתב צבאי במלחמת הבורים, מלחמתם של ההולנדים המקומיים בדרום אפריקה כנגד אנגליה.
בדרום אפריקה הוא קנה את עולמו לראשונה. במהלך ניסיון להציל רכבת ממארב שטמנו לה הבורים, נתפס העיתונאי צ'רצ'יל והוכנס למחנה שבויים. אבל לא פראייר מי שיהיה מנהיג בריטניה בשעתה הכי קשה.. בתוך ימים אחדים אירגן צ'רצ'יל בריחת יחיד נועזת ועשה מרחק של 300 מיילים בשטח האוייב, עד שחצה את הגבול למוזמביק וחזר לאנגליה.
בעקבות הבריחה הפך צ'רצ'יל לגיבור לאומי בבריטניה והחל במסעו הפוליטי להצלת העולם כולו, אבל תוך שבועות הוא חזר לדרום אפריקה להילחם בבורים..
הנה בריחת צ'רצ'יל מהכלא והמשך הקריירה שלו לאחר מכן:
http://youtu.be/XGLWN2WcX28
כך הציל צ'רצ'יל את העולם החופשי (מתורגם):
https://youtu.be/djW36C3t_dQ
והמנהיג הדגול שיצמח מהעיתונאי האמיץ הצעיר צ'רצ'יל:
http://youtu.be/qsOzPMrqVxE
ווינסטון צ'רצ'יל לא נולד ראש ממשלה. לא רבים יודעים שהמנהיג לעתיד היה בצעירותו קצין קרבי בחיל הפרשים ואף הספיק להשתתף באחד מקרבות הפרשים האחרונות בהיסטוריה, שהתקיים בסודאן.
אבל בשעות הפנאי שלו בצבא היה הקצין האמיץ גם כתב צבאי של עיתון אנגלי נחשב. לאחר שעזב את הצבא הוא שב להיות כתב צבאי במלחמת הבורים, מלחמתם של ההולנדים המקומיים בדרום אפריקה כנגד אנגליה.
בדרום אפריקה הוא קנה את עולמו לראשונה. במהלך ניסיון להציל רכבת ממארב שטמנו לה הבורים, נתפס העיתונאי צ'רצ'יל והוכנס למחנה שבויים. אבל לא פראייר מי שיהיה מנהיג בריטניה בשעתה הכי קשה.. בתוך ימים אחדים אירגן צ'רצ'יל בריחת יחיד נועזת ועשה מרחק של 300 מיילים בשטח האוייב, עד שחצה את הגבול למוזמביק וחזר לאנגליה.
בעקבות הבריחה הפך צ'רצ'יל לגיבור לאומי בבריטניה והחל במסעו הפוליטי להצלת העולם כולו, אבל תוך שבועות הוא חזר לדרום אפריקה להילחם בבורים..
הנה בריחת צ'רצ'יל מהכלא והמשך הקריירה שלו לאחר מכן:
http://youtu.be/XGLWN2WcX28
כך הציל צ'רצ'יל את העולם החופשי (מתורגם):
https://youtu.be/djW36C3t_dQ
והמנהיג הדגול שיצמח מהעיתונאי האמיץ הצעיר צ'רצ'יל:
http://youtu.be/qsOzPMrqVxE
איפה כל אנגלי יכול לנאום?
האם לא הייתם רוצים פעם לנאום, ממש כמו חבר כנסת או שר, ולשאת את דבריכם למול כולם? - בלונדון בירת אנגליה זה אפשרי. אל דוכן הנואמים שממוקם בלונדון, בכניסה להייד פארק (Hyde Park) שבקצה רחוב אוקספורד, יכול כל אחד להגיע ביום ראשון ולשאת נאום לפני עוברי-האורח.
"פינת הנואמים" (Speakers' Corner) שנמצאת ליד מארבל ארץ' (Marble Arch) מצויה בלב מסורת אנגלית רבת-שנים. טיפוסים מוזרים, שונים ומשונים עומדים שם על במות קטנות ומטיפים לקהל על כל נושא שבעולם. וממש כמו בפרלמנט האנגלי הידוע בעולם כולו, גם בהייד פארק מצטרפים מהקהל אל הדיון וקוראים קריאות ביניים לעבר הנואם התורן.
הנה פינת הנואמים שבהייד פארק:
https://youtu.be/TCTfw4w57aE
וילדים שהשתלטו עליה בקמפיין פרסומי:
http://youtu.be/MAEIj37hyIM
על הייד פארק עצמו:
http://youtu.be/mHDDBgr2mMQ
והנה נאום חוצב להבות של מטיפה שמאיימת על החוטאים שילכו לגיהנום:
http://youtu.be/_anYCnBll4U
האם לא הייתם רוצים פעם לנאום, ממש כמו חבר כנסת או שר, ולשאת את דבריכם למול כולם? - בלונדון בירת אנגליה זה אפשרי. אל דוכן הנואמים שממוקם בלונדון, בכניסה להייד פארק (Hyde Park) שבקצה רחוב אוקספורד, יכול כל אחד להגיע ביום ראשון ולשאת נאום לפני עוברי-האורח.
"פינת הנואמים" (Speakers' Corner) שנמצאת ליד מארבל ארץ' (Marble Arch) מצויה בלב מסורת אנגלית רבת-שנים. טיפוסים מוזרים, שונים ומשונים עומדים שם על במות קטנות ומטיפים לקהל על כל נושא שבעולם. וממש כמו בפרלמנט האנגלי הידוע בעולם כולו, גם בהייד פארק מצטרפים מהקהל אל הדיון וקוראים קריאות ביניים לעבר הנואם התורן.
הנה פינת הנואמים שבהייד פארק:
https://youtu.be/TCTfw4w57aE
וילדים שהשתלטו עליה בקמפיין פרסומי:
http://youtu.be/MAEIj37hyIM
על הייד פארק עצמו:
http://youtu.be/mHDDBgr2mMQ
והנה נאום חוצב להבות של מטיפה שמאיימת על החוטאים שילכו לגיהנום:
http://youtu.be/_anYCnBll4U
מי היו המעפילים ולמה עלתה ספינת מעפילים על שרטון מול חופי תל אביב?
המעפילים היו יהודים שעלו בצורה בלתי חוקית לארץ ישראל, בדרכי הים והיבשה ומאוחר יותר גם בדרך האוויר, על אף התנגדות השלטון הבריטי, שאיפשר רק ליהודים מעטים לבוא לארץ. בתחילה היו רבים מהם יהודים שברחו מהשלטון הנאצי ששלט בגרמניה. בהמשך באו באניות המעפילים הישנות והרעועות ניצולי שואה ויהודים שנרדפו, עונו ואיבדו את כל משפחתם בשואה. אף על פי כן, לא הרשו להם הבריטים לעלות לארץ.
ההעפלה אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948. אניות רבות עם מעפילים נלכדו ולא הורשו להוריד את המעפילים בארץ. רבים מהם הועברו למחנות מעצר בקפריסין ובאיי מאוריציוס, שהיו תחת שלטון בריטי.
כחלק מהמאבק בבריטים, היו ניסיונות רבים למנוע גירוש של אוניות המעפילים. אחד מהם היה של אוניה שהועלתה על שרטון מול חופי תל אביב, כדי שיקשה לגרש את המעפילים מהארץ.
הנה סרטון על המעפילים (עברית):
https://youtu.be/Wk8KTOSS-XU
האוניה "פאריטה" שהגיעה לתל אביב והועלתה על סרטון, עליו ישבה משך שנים רבות (עברית):
http://youtu.be/RT4xA4_eSkY?t=19s
וסיפורו של מעפיל על ההעפלה ותלאותיה (עברית):
http://youtu.be/gANbJIMLmSY
המעפילים היו יהודים שעלו בצורה בלתי חוקית לארץ ישראל, בדרכי הים והיבשה ומאוחר יותר גם בדרך האוויר, על אף התנגדות השלטון הבריטי, שאיפשר רק ליהודים מעטים לבוא לארץ. בתחילה היו רבים מהם יהודים שברחו מהשלטון הנאצי ששלט בגרמניה. בהמשך באו באניות המעפילים הישנות והרעועות ניצולי שואה ויהודים שנרדפו, עונו ואיבדו את כל משפחתם בשואה. אף על פי כן, לא הרשו להם הבריטים לעלות לארץ.
ההעפלה אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948. אניות רבות עם מעפילים נלכדו ולא הורשו להוריד את המעפילים בארץ. רבים מהם הועברו למחנות מעצר בקפריסין ובאיי מאוריציוס, שהיו תחת שלטון בריטי.
כחלק מהמאבק בבריטים, היו ניסיונות רבים למנוע גירוש של אוניות המעפילים. אחד מהם היה של אוניה שהועלתה על שרטון מול חופי תל אביב, כדי שיקשה לגרש את המעפילים מהארץ.
הנה סרטון על המעפילים (עברית):
https://youtu.be/Wk8KTOSS-XU
האוניה "פאריטה" שהגיעה לתל אביב והועלתה על סרטון, עליו ישבה משך שנים רבות (עברית):
http://youtu.be/RT4xA4_eSkY?t=19s
וסיפורו של מעפיל על ההעפלה ותלאותיה (עברית):
http://youtu.be/gANbJIMLmSY
למה נרדף ארגון הלח"י?
ארגון לח"י (קיצור של "לוחמי חירות ישראל") היה ארגון מחתרתי יהודי, שפעל בארץ-ישראל בשנות ה-40, עד לקום המדינה. הארגון הוקם לאחר שחבריו פרשו מהאצ"ל, שבו היו חברים. הפרישה נעשתה לאחר שהנהגת האצ"ל התחייבה בשנת 1939 להפסיק את ההתקפות על השלטון הבריטי, בשל המלחמה של הבריטים בנאצים. גישה זו לא התאימה לפורשים, שהעדיפו לוחמה ללא הפסקה בבריטים, עד לגירושם מהארץ.
מרגע שהחל בפעולות נגדם, כינו הבריטים את הארגון "כנופיית שטרן", על שם המייסד אברהם שטרן, בעל הכינוי המחתרתי "יאיר". השם לח"י נבחר לו מאוחר יותר. העמדות המהפכניות של הארגון גרמו לו לאמץ דרכי טרור אישי ופעולה אלימה. הם בצעו גם רציחות פוליטיות, ביניהן רצח הלורד מוין בקהיר ורצח המתווך מטעם האו"ם, הרוזן השוודי ברנדוט. מעשי הטרור וההתנקשויות שביצעו חברי הארגון גרמו לרבים להסתייג מפעילותם. גם הנהגת היישוב ראתה בהם מעשים חמורים ופעלה עם הבריטים כנגד הארגון.
הנה סרטון על הקמת הלח"י:
http://youtu.be/c3TWV-BP280?t=1m45s
והמנון הלח"י "חיילים אלמונים":
http://youtu.be/i2ErTE1Ulko
ארגון לח"י (קיצור של "לוחמי חירות ישראל") היה ארגון מחתרתי יהודי, שפעל בארץ-ישראל בשנות ה-40, עד לקום המדינה. הארגון הוקם לאחר שחבריו פרשו מהאצ"ל, שבו היו חברים. הפרישה נעשתה לאחר שהנהגת האצ"ל התחייבה בשנת 1939 להפסיק את ההתקפות על השלטון הבריטי, בשל המלחמה של הבריטים בנאצים. גישה זו לא התאימה לפורשים, שהעדיפו לוחמה ללא הפסקה בבריטים, עד לגירושם מהארץ.
מרגע שהחל בפעולות נגדם, כינו הבריטים את הארגון "כנופיית שטרן", על שם המייסד אברהם שטרן, בעל הכינוי המחתרתי "יאיר". השם לח"י נבחר לו מאוחר יותר. העמדות המהפכניות של הארגון גרמו לו לאמץ דרכי טרור אישי ופעולה אלימה. הם בצעו גם רציחות פוליטיות, ביניהן רצח הלורד מוין בקהיר ורצח המתווך מטעם האו"ם, הרוזן השוודי ברנדוט. מעשי הטרור וההתנקשויות שביצעו חברי הארגון גרמו לרבים להסתייג מפעילותם. גם הנהגת היישוב ראתה בהם מעשים חמורים ופעלה עם הבריטים כנגד הארגון.
הנה סרטון על הקמת הלח"י:
http://youtu.be/c3TWV-BP280?t=1m45s
והמנון הלח"י "חיילים אלמונים":
http://youtu.be/i2ErTE1Ulko
מהו צוק גיברלטר?
צוק גיברלטר (Gibraltar) או סלע גיברלטר הוא מקום מיוחד שמצוי קרוב מאד למיצרי גיברלטר, המקום שבו נפתח הים התיכון אל האוקיינוס האטלנטי וחלק מגיברלטר.
זהו מונולית (הר שעשוי מאבן יחידה) שעשוי מאבן גיר. הוא משתרע על רוב שטחו של חצי האי גיברלטר, שנמצא בדרום ספרד, אבל שייך לאנגליה. גובהו הוא 426 מטר בנקודה הגבוהה שלו.
צוק גיברלטר הוא אחד משני עמודי הרקולס שמשני צדדיו של מצר גיברלטר - העמודים שסימנו בזמנים עברו את קצהו המערבי של העולם הידוע, שהתרכז בסביבות הים התיכון.
גיברלטר נקרא קרוי על שמו של המנהיג המורי איבן זיאד ג'בלטאריק.
הנה סרטון על הסלע של גיברלטר:
http://youtu.be/rNwDwchvZxM
צוק גיברלטר (Gibraltar) או סלע גיברלטר הוא מקום מיוחד שמצוי קרוב מאד למיצרי גיברלטר, המקום שבו נפתח הים התיכון אל האוקיינוס האטלנטי וחלק מגיברלטר.
זהו מונולית (הר שעשוי מאבן יחידה) שעשוי מאבן גיר. הוא משתרע על רוב שטחו של חצי האי גיברלטר, שנמצא בדרום ספרד, אבל שייך לאנגליה. גובהו הוא 426 מטר בנקודה הגבוהה שלו.
צוק גיברלטר הוא אחד משני עמודי הרקולס שמשני צדדיו של מצר גיברלטר - העמודים שסימנו בזמנים עברו את קצהו המערבי של העולם הידוע, שהתרכז בסביבות הים התיכון.
גיברלטר נקרא קרוי על שמו של המנהיג המורי איבן זיאד ג'בלטאריק.
הנה סרטון על הסלע של גיברלטר:
http://youtu.be/rNwDwchvZxM
