שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הגנו האבירים על סוסיהם?
הסוסים, כלי הרכב של האבירים, היו נקודות התורפה שלהם. הנלחמים באבירים ניסו לפגוע בסוסיהם, כדי להורידם אל הקרקע, למנוע את המהירות שהייתה חשובה בעת קרב ולהחלישם משמעותית. לכן הקפידו האבירים לשריין גם את סוסיהם בשריון מתכת אימתני.
שריון הסוס הורכב מכיסוי צוואר קדמי ומכיסוי ראש מתכתי. האבירים העשירים יותר נהגו לכסות גם את שאר גופו של הסוס ואז הוא נראה כמו שריון עם רגליים.
הנה האבירים בימי הביניים על הסוסים המשוריינים שלהם:
https://youtu.be/cIwNBX7k4vs
וקרב אבירים מעל הסוסים עם השריון:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
מה עשה האנקילוזאורוס בפטיש שבקצה זנבו?
האנקילוזאורוס (Ankylosaurus), בעברית "לטאה נוקשה", נמנה על משפחת האנקילוזאוריים - הדינוזאורים המשוריינים.
היה לו בקצה זנבו מעין פטיש עשוי עצם. כשהותקף הדינוזאור אוכל הצמחים השקט הזה, הוא היה מגן על עצמו במכות הפטיש שבזנבו.
גם גבו של האנקילוזאורוס היה מוגן בשריון שהיה עשוי מלוחות עצם.
מתוך סרט - האנקילוזאורוס שנלחם ומנצח טירנוזאורוס בעזרת פטיש הזנב שלו:
https://youtu.be/40wseJ7WG0E
והאנקילוזאורוס במאבק ביחד עם טריצרטופס נגד טירנוזאורוס רקס אלים, בדמדומי ימי הדינוזאורים:
http://youtu.be/0rzFKD78it0
איך ניתן למנוע פגיעת אסטרואידים בכדור הארץ?
בשביל להניע כלי טיס חלליים יש להתאמן בכדור הארץ. התנאים של צלילה בים וחוסר המשקל היחסי במעמקים הם הכי דומים שניתן לדמות לתנאים של ריחוף בחלל. סוכנות החלל האמריקאית נאסא מאמנת אסטרונאוטים בצוללות זעירות שפותחו לצלילה אישית ולביצוע עבודות במעמקי האוקיינוס.
אחת התכניות היא שבמקרה של סכנה לפגיעת אסטרואיד בכדור הארץ, האסטרונאוטים יטוסו אל האסטרואיד ואז יקדחו באסטרואיד וישמידו אותו, או יסיטו אותו ממסלול הפגיעה בכדור הארץ. האחרונה, אגב, היא האפשרות המועדפת, מכיוון שפגיעת השברים בכדור הארץ, במקרה של פיצוץ אסטרואיד, צפויה להיות קשה גם היא.
אפשרות אחרת שנבחנת היא להזיז אסטרואיד קטן ממסלול פגיעה בכוכב שלנו, על ידי חללית עם מראות שיחממו את פניו ויגרמו לו לסטיה כזו מהמסלול. הוא יעבור קרוב מאד לאטמוספרה שלנו, אבל לא יפגע בכדור הארץ.
אבל האפשרות הסבירה ביותר לדעת המדענים היא לפוצץ אסטרואיד כזה באמצעות פיצוץ גרעיני, או אף עדיף לפוצץ פצצה גרעינית לידו וכך לגרום לו לאותה סטייה ממסלול פגיעה בכדור הארץ.
הנה אסטרואיד קטן שפספס את הפגיעה בכדור הארץ ב-2 לנובמבר 2020 (עברית):
https://youtu.be/t-E9lQT48eE
כך עלולה להיראות פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ:
http://youtu.be/bU1QPtOZQZU
אפשרויות ההגנה על כדור הארץ מאסטרואיד אימתני שמתקדם לעברו:
http://youtu.be/chfN9NOdlAM
החללית "Dawn" שנשלחה אל אסטרואיד כדי לחקור אותו:
http://youtu.be/bHrBtAUe-Ns
דרכים נוספות לעצירת אסטרואידים:
http://youtu.be/xNxYPpk6D1Q
וסרט תיעודי על הנזק הרב שגורם אסטרואיד כזה לכדור הארץ:
https://youtu.be/hqt4US72yec?long=yes
מהו אפקט החממה?
האטמוספרה של כדור הארץ עשוייה מגזים ששומרים על החום בכדור הארץ. האטמוספרה הזו היא שאחראית לכך שכדור הארץ אינו קפוא ושיש בו חיים, בעלי חיים, צמחים ובני אדם.
אבל התעשייה, התחבורה והחקלאות שיצר האדם משחררות יותר מדי גזים מזיקים שכאלה לאטמוספרה ובכך גורמת להתחממות גדולה מדי על פני הכוכב שלנו.
קוראים לזה "אפקט החממה" כי זה קורה ממש כמו בחממה, שבתוכה נשמר החום ומאפשר לצמחים לגדול במזג אוויר חמים, גם בעונה הקרה. אבל בעוד שבחממה נותנת החמימות חיים לצומח, אפקט החממה מזיק לחי ולצומח ואף מכחיד, כלומר מחסל מינים רבים שלהם, מכיוון שהוא מחמם את כדור הארץ יותר מדי.
כך פועל אפקט החממה בכדור הארץ בשל הפחמן הרב שנפלט אל האטמוספירה של כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/ztWHqUFJRTs
עוד על אפקט החממה:
http://youtu.be/Hi3ERes0h84
הסבר מדעי להתחממות הגלובאלית (מתורגם):
http://youtu.be/1M8sdTjmnfk
והקריאה לעצור את השינוי הרע הזה ולהתחיל לחשוב על שמירת כדור הארץ (עברית):
https://youtu.be/J12Uc4g2Y1E?long=yes
איך בנויה חומת הטירה העתיקה?
הטירה העתיקה שימשה מעין כפר מוגן מתוקפים, שבו התגוררו האציל, משפחתו ועובדיו. חומת הטירה שימשה גם להגנה מפני התקפות על האציל או האביר וגם למגורים בה.
חומות הטירות העתיקות היו בנויות להגנה מרבית כנגד כלי הפריצה של העת העתיקה. החומות היו עבות, כדי למנוע את שבירתן בהתקפות של אילי ברזל.
פתחי הירי בחומות היו בנויים כך שימנעו חדירה של חיצים מצד התוקפים ובו בזמן יאפשרו ירי למגינים על הטירה.
מעבר לחומות הטירה נהגו לחפור תעלות היקפיות שנקראו "חפיר" ומילאו אותן מים, כדי למנוע חפירה מתחת לחומות והבאה של מגדלי פריצה ואילי ניגוח אל החומה.
חוץ מהמבנה החזק שלה, היו בחומת הטירה בדרך כלל גם חדרי מגורים, אורוות והמחסנים של הטירה. כך זכתה הטירה גם להגנה מודיעינית, שכן האנשים שהסתובבו וחיו בחדרי החומה ולידה יכולים היו להזהיר מניסיונות פריצה או התקפה על החומה.
כך התפתחו חומות הטירות בימי קדם:
https://youtu.be/KkehdNfS7Fg
טירה מימי הביניים עם חומה דקה שנפרצה:
https://youtu.be/o9WDZDSNGqM
מדריך שמזמין לסיור על חומות ירושלים (עברית):
https://youtu.be/UpSgruPSiMs
ראו את רוחב חומת העיר העתיקה בירושלים:
https://youtu.be/k1PF109XPOg
וחומות עכו העתיקה שהגנו עליה מצבאות נפוליאון:
https://youtu.be/DD2M37NL2Z4
מיהי אם הלטאה הטובה, מיאזאורה?
מַאיַזַאוּרָה פירושה "אמא טובה שדואגת לצאצאיה". ואכן, נקבת הדינוזאור הקרוי מיזאורה או מיאזאורה (Maiasaura) הייתה אמא טובה.
היא סידרה לביציה קן שנראה כמו קערה גדולה וכמו רבים מהדינוזאורים היא הגנה על הביצים שלה מטורפים.
גם אחרי שבקעו מהביצים, המשיכה נקבת המיזאורה לדאוג למזונם של הדינוזאורים הצעירים שלה, כמו כל אם בעולם בעלי החיים של אז ושל ימינו.
מיאזאורה הייתה דינוזאור הולך על ארבע שהשתייך לקבוצת "בעלי אגן עוף", אם כי המעניין ומעט מבלבל בקבוצה זו שהיא לא הייתה קרובה לציפורים, שמקורם בדינוזאורים.
הנה היכרות עם המיזאורה:
http://youtu.be/FxBOFAJ8iag
הסבר על המאיזאורה:
http://youtu.be/iNE5yeAotXw
והדגמה של מיזאורה במוזיאון:
http://youtu.be/z__d8Qz00cI
איזה דג צד ומגן על עצמו בעזרת חשמל?
מתח חשמלי של 500 וולט הוא יותר מכפול מהמתח של מערכת החשמל שלנו. הצלופח החשמלי (Electric Eel) הוא דג שיוצר מתח חשמלי כזה ומחשמל את הדגים שהוא רוצה לאכול. הוא מצליח לייצר מסביבו שדה חשמלי שמשתק את הדג הקטן לחלוטין ומאפשר לו לאכול אותו בנחת.
צלופח חשמלי משתמש בחשמל שהוא מייצר גם להגנה על עצמו מטורפים אחרים. באזורי המחיה שלו בדרום אמריקה הוא נחשב טורף על, שאין לו אויב טבעי בסביבתו.
על אף מראהו ושמו, הצלופח החשמלי אינו ממשפחת הצלופחים, אלא אחד ממיני דגי החשמל. הוא אינו מסוכן לבני אדם בוגרים, כיוון שהזרם שנוצר בגופו הוא מהיר ולא מספיק כדי לחשמל.
הנה הסבר על הצלופח החשמלי (מתורגם):
https://youtu.be/z0M7_HPSi14
כך הצלופח החשמלי צד בעזרת המתח החשמלי שבעזרתו הוא מחשמל דגים:
http://youtu.be/a3sviTa8hZw
סיפורו של דג החשמל:
https://youtu.be/GomeIaCmQPw
כך הוא פועל:
https://youtu.be/j0HNQNu4iyM
"צלופח חשמלי" מחשמל את הטרף:
https://youtu.be/FS-tmBD9Cjk
כאן הוא מדליק נורות חג בחשמל שלו:
https://youtu.be/y9wktSQdyaE
מערכת הגנה מושלמת, או מה קורה לתמסח שמחליט לטרוף צלופח חשמלי?
https://youtu.be/Kw6ZG860mbI
ועוד סרטון עם הצלופח החשמלי שנטרף על ידי אליגטור ומחשמל אותו למוות:
http://youtu.be/VRf1wcgVouk
למה כל טירה הוקפה בחפיר?
חפיר הוא תעלה שמקיפה מבצר או טירה, כדי להגן עליהם מתוקפים. בעולם העתיק הוא נחשב כקו ההגנה הראשון מפני תוקפים, זה שמונע מהם להתקרב לחומות שבקו ההגנה השני.
החפיר מקיף את חומת המבצר כדי למנוע גישה אל החומה מכלי מצור. כלי המצור כמו איל ניגוח או מגדל מצור, חייבים להתקרב אל החומה או השער על מנת לסייע ללוחמים לפרוץ למתחם המבוצר. החפיר, במיוחד כשהוא מלא מים, מונע התקרבות אליהם וגם חפירת מנהרות מתחת לחומה, כדי לפרוץ פנימה או לגרום לקריסתה.
בטירות באירופה של ימי הביניים נהגו למלא את החפירים במים מהנהרות שבסביבה. את החפיר היו חוצים בעזרת גשר מתקפל. זה היה גשר הרמה, שבעת התקפה ובלילות היה מורם, כדי למנוע התקפות פתע.
לעתים החפיר היה עצום בגודלו. התפיר של העיר הענקית ביזנטיון, למשל, התמתח בימי קדם לאורך של 6.5 קילומטרים. הוא הקיף את הבירה הקדומה והמבוצרת של האימפריה הביזנטית ונבנה כך שלמראה ראשון של אוייב, מילאו אותו מצינורות ענקיים שהובילו אליו מתוך העיר.
החפיר העתיק ביותר נמצא בעיר העתיקה של יריחו. אך עד היום משתמשים בעיקרון החפיר בביצורים צבאיים, כמו התעלות נגד טנקים, שנועדו למנוע מתקפה של טנקים ורכבים משוריינים בשדה הקרב ובהתקפות פתע על מוצבים.
הנה חפיר מסביב למבצר מהמאה ה-14:
http://youtu.be/ht_iJ1B98yY
חפיר של טירה:
http://youtu.be/qcuT7wPCoic
המפקח קלוזו מ"הפנתר הוורוד" מנסה לחצות חפיר בעזרת גשר ההרמה שלו:
http://youtu.be/_jOtVy3t7-Q
חפיר המצודה במגדל דוד בירושלים:
http://youtu.be/Z9sFIj3H__c
וסרט על כל כלי המצור שהחפיר נועד לעצור:
https://youtu.be/QVO8VznqMeQ?long=yes
מי היה האובירפטור הגנב?
לדינוזאור האובירפטור (Oviraptor), שהוא אובירפטוריד אוכל בשר ובעל שתי רגליים מתקופת הקרטיקון, יצא שם של גנב ביצים.
לפי הצורה שבה נמצאו הביצים המאובנות ליד שלדיו, המדענים משערים שנהג ככל הנראה לגנוב ביצים מקיני דינואורים אחרים. מכאן זכה לשמו "גנב ביצים". ואכן, פירוש השם אובירפטור הוא "גנב הביצים". הנקבה נהגה ככל הנראה להגן על הקן שלה מדינוזאורים טורפים.
לאובירפטור היו לסתות חזקות שבעזרתן שבר בקלות את קליפות הביצים וריסק את עצמות הדינוזאורים הצעירים שלכד.
החוקרים גם סבורים שלאובירפטורים היה זנב עם נוצות. הם השתמשו בהם ככל הנראה כדי לחזר אחרי הנקבות, ממש כפי שעושים טווסים, עופות וציפורים אחרות גם כיום.
מהמאובן הראשון שהתגלה במונגוליה בשנת 1924 ועד היום, רוב שרידי האוברפטורים התגלו בסין ומונגוליה.
בשנים האחרונות, ישנם חוקרים שמתחילים לטעון שהביצים שנמצאו ליד המאובן המקורי, אלה שבגללן הוא הפך לבעל שם של גנב ביצים, הן ביצים שלו. הוויכוח נמשך...
הנה נקבת דינוזאור מגנה על הביצים שבקן מהאובירפטוריד:
http://youtu.be/TtOfCaYhjzk
המחקר על הביצים של האובירפטור:
https://youtu.be/nosEIFDgDuc
ואובירפטור במשחק מחשב:
https://youtu.be/mDHgpv4_NG4
הסוסים, כלי הרכב של האבירים, היו נקודות התורפה שלהם. הנלחמים באבירים ניסו לפגוע בסוסיהם, כדי להורידם אל הקרקע, למנוע את המהירות שהייתה חשובה בעת קרב ולהחלישם משמעותית. לכן הקפידו האבירים לשריין גם את סוסיהם בשריון מתכת אימתני.
שריון הסוס הורכב מכיסוי צוואר קדמי ומכיסוי ראש מתכתי. האבירים העשירים יותר נהגו לכסות גם את שאר גופו של הסוס ואז הוא נראה כמו שריון עם רגליים.
הנה האבירים בימי הביניים על הסוסים המשוריינים שלהם:
https://youtu.be/cIwNBX7k4vs
וקרב אבירים מעל הסוסים עם השריון:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
האנקילוזאורוס (Ankylosaurus), בעברית "לטאה נוקשה", נמנה על משפחת האנקילוזאוריים - הדינוזאורים המשוריינים.
היה לו בקצה זנבו מעין פטיש עשוי עצם. כשהותקף הדינוזאור אוכל הצמחים השקט הזה, הוא היה מגן על עצמו במכות הפטיש שבזנבו.
גם גבו של האנקילוזאורוס היה מוגן בשריון שהיה עשוי מלוחות עצם.
מתוך סרט - האנקילוזאורוס שנלחם ומנצח טירנוזאורוס בעזרת פטיש הזנב שלו:
https://youtu.be/40wseJ7WG0E
והאנקילוזאורוס במאבק ביחד עם טריצרטופס נגד טירנוזאורוס רקס אלים, בדמדומי ימי הדינוזאורים:
http://youtu.be/0rzFKD78it0
בשביל להניע כלי טיס חלליים יש להתאמן בכדור הארץ. התנאים של צלילה בים וחוסר המשקל היחסי במעמקים הם הכי דומים שניתן לדמות לתנאים של ריחוף בחלל. סוכנות החלל האמריקאית נאסא מאמנת אסטרונאוטים בצוללות זעירות שפותחו לצלילה אישית ולביצוע עבודות במעמקי האוקיינוס.
אחת התכניות היא שבמקרה של סכנה לפגיעת אסטרואיד בכדור הארץ, האסטרונאוטים יטוסו אל האסטרואיד ואז יקדחו באסטרואיד וישמידו אותו, או יסיטו אותו ממסלול הפגיעה בכדור הארץ. האחרונה, אגב, היא האפשרות המועדפת, מכיוון שפגיעת השברים בכדור הארץ, במקרה של פיצוץ אסטרואיד, צפויה להיות קשה גם היא.
אפשרות אחרת שנבחנת היא להזיז אסטרואיד קטן ממסלול פגיעה בכוכב שלנו, על ידי חללית עם מראות שיחממו את פניו ויגרמו לו לסטיה כזו מהמסלול. הוא יעבור קרוב מאד לאטמוספרה שלנו, אבל לא יפגע בכדור הארץ.
אבל האפשרות הסבירה ביותר לדעת המדענים היא לפוצץ אסטרואיד כזה באמצעות פיצוץ גרעיני, או אף עדיף לפוצץ פצצה גרעינית לידו וכך לגרום לו לאותה סטייה ממסלול פגיעה בכדור הארץ.
הנה אסטרואיד קטן שפספס את הפגיעה בכדור הארץ ב-2 לנובמבר 2020 (עברית):
https://youtu.be/t-E9lQT48eE
כך עלולה להיראות פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ:
http://youtu.be/bU1QPtOZQZU
אפשרויות ההגנה על כדור הארץ מאסטרואיד אימתני שמתקדם לעברו:
http://youtu.be/chfN9NOdlAM
החללית "Dawn" שנשלחה אל אסטרואיד כדי לחקור אותו:
http://youtu.be/bHrBtAUe-Ns
דרכים נוספות לעצירת אסטרואידים:
http://youtu.be/xNxYPpk6D1Q
וסרט תיעודי על הנזק הרב שגורם אסטרואיד כזה לכדור הארץ:
https://youtu.be/hqt4US72yec?long=yes
האטמוספרה של כדור הארץ עשוייה מגזים ששומרים על החום בכדור הארץ. האטמוספרה הזו היא שאחראית לכך שכדור הארץ אינו קפוא ושיש בו חיים, בעלי חיים, צמחים ובני אדם.
אבל התעשייה, התחבורה והחקלאות שיצר האדם משחררות יותר מדי גזים מזיקים שכאלה לאטמוספרה ובכך גורמת להתחממות גדולה מדי על פני הכוכב שלנו.
קוראים לזה "אפקט החממה" כי זה קורה ממש כמו בחממה, שבתוכה נשמר החום ומאפשר לצמחים לגדול במזג אוויר חמים, גם בעונה הקרה. אבל בעוד שבחממה נותנת החמימות חיים לצומח, אפקט החממה מזיק לחי ולצומח ואף מכחיד, כלומר מחסל מינים רבים שלהם, מכיוון שהוא מחמם את כדור הארץ יותר מדי.
כך פועל אפקט החממה בכדור הארץ בשל הפחמן הרב שנפלט אל האטמוספירה של כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/ztWHqUFJRTs
עוד על אפקט החממה:
http://youtu.be/Hi3ERes0h84
הסבר מדעי להתחממות הגלובאלית (מתורגם):
http://youtu.be/1M8sdTjmnfk
והקריאה לעצור את השינוי הרע הזה ולהתחיל לחשוב על שמירת כדור הארץ (עברית):
https://youtu.be/J12Uc4g2Y1E?long=yes
הגנה
הטירה העתיקה שימשה מעין כפר מוגן מתוקפים, שבו התגוררו האציל, משפחתו ועובדיו. חומת הטירה שימשה גם להגנה מפני התקפות על האציל או האביר וגם למגורים בה.
חומות הטירות העתיקות היו בנויות להגנה מרבית כנגד כלי הפריצה של העת העתיקה. החומות היו עבות, כדי למנוע את שבירתן בהתקפות של אילי ברזל.
פתחי הירי בחומות היו בנויים כך שימנעו חדירה של חיצים מצד התוקפים ובו בזמן יאפשרו ירי למגינים על הטירה.
מעבר לחומות הטירה נהגו לחפור תעלות היקפיות שנקראו "חפיר" ומילאו אותן מים, כדי למנוע חפירה מתחת לחומות והבאה של מגדלי פריצה ואילי ניגוח אל החומה.
חוץ מהמבנה החזק שלה, היו בחומת הטירה בדרך כלל גם חדרי מגורים, אורוות והמחסנים של הטירה. כך זכתה הטירה גם להגנה מודיעינית, שכן האנשים שהסתובבו וחיו בחדרי החומה ולידה יכולים היו להזהיר מניסיונות פריצה או התקפה על החומה.
כך התפתחו חומות הטירות בימי קדם:
https://youtu.be/KkehdNfS7Fg
טירה מימי הביניים עם חומה דקה שנפרצה:
https://youtu.be/o9WDZDSNGqM
מדריך שמזמין לסיור על חומות ירושלים (עברית):
https://youtu.be/UpSgruPSiMs
ראו את רוחב חומת העיר העתיקה בירושלים:
https://youtu.be/k1PF109XPOg
וחומות עכו העתיקה שהגנו עליה מצבאות נפוליאון:
https://youtu.be/DD2M37NL2Z4
מַאיַזַאוּרָה פירושה "אמא טובה שדואגת לצאצאיה". ואכן, נקבת הדינוזאור הקרוי מיזאורה או מיאזאורה (Maiasaura) הייתה אמא טובה.
היא סידרה לביציה קן שנראה כמו קערה גדולה וכמו רבים מהדינוזאורים היא הגנה על הביצים שלה מטורפים.
גם אחרי שבקעו מהביצים, המשיכה נקבת המיזאורה לדאוג למזונם של הדינוזאורים הצעירים שלה, כמו כל אם בעולם בעלי החיים של אז ושל ימינו.
מיאזאורה הייתה דינוזאור הולך על ארבע שהשתייך לקבוצת "בעלי אגן עוף", אם כי המעניין ומעט מבלבל בקבוצה זו שהיא לא הייתה קרובה לציפורים, שמקורם בדינוזאורים.
הנה היכרות עם המיזאורה:
http://youtu.be/FxBOFAJ8iag
הסבר על המאיזאורה:
http://youtu.be/iNE5yeAotXw
והדגמה של מיזאורה במוזיאון:
http://youtu.be/z__d8Qz00cI
מתח חשמלי של 500 וולט הוא יותר מכפול מהמתח של מערכת החשמל שלנו. הצלופח החשמלי (Electric Eel) הוא דג שיוצר מתח חשמלי כזה ומחשמל את הדגים שהוא רוצה לאכול. הוא מצליח לייצר מסביבו שדה חשמלי שמשתק את הדג הקטן לחלוטין ומאפשר לו לאכול אותו בנחת.
צלופח חשמלי משתמש בחשמל שהוא מייצר גם להגנה על עצמו מטורפים אחרים. באזורי המחיה שלו בדרום אמריקה הוא נחשב טורף על, שאין לו אויב טבעי בסביבתו.
על אף מראהו ושמו, הצלופח החשמלי אינו ממשפחת הצלופחים, אלא אחד ממיני דגי החשמל. הוא אינו מסוכן לבני אדם בוגרים, כיוון שהזרם שנוצר בגופו הוא מהיר ולא מספיק כדי לחשמל.
הנה הסבר על הצלופח החשמלי (מתורגם):
https://youtu.be/z0M7_HPSi14
כך הצלופח החשמלי צד בעזרת המתח החשמלי שבעזרתו הוא מחשמל דגים:
http://youtu.be/a3sviTa8hZw
סיפורו של דג החשמל:
https://youtu.be/GomeIaCmQPw
כך הוא פועל:
https://youtu.be/j0HNQNu4iyM
"צלופח חשמלי" מחשמל את הטרף:
https://youtu.be/FS-tmBD9Cjk
כאן הוא מדליק נורות חג בחשמל שלו:
https://youtu.be/y9wktSQdyaE
מערכת הגנה מושלמת, או מה קורה לתמסח שמחליט לטרוף צלופח חשמלי?
https://youtu.be/Kw6ZG860mbI
ועוד סרטון עם הצלופח החשמלי שנטרף על ידי אליגטור ומחשמל אותו למוות:
http://youtu.be/VRf1wcgVouk
חפיר הוא תעלה שמקיפה מבצר או טירה, כדי להגן עליהם מתוקפים. בעולם העתיק הוא נחשב כקו ההגנה הראשון מפני תוקפים, זה שמונע מהם להתקרב לחומות שבקו ההגנה השני.
החפיר מקיף את חומת המבצר כדי למנוע גישה אל החומה מכלי מצור. כלי המצור כמו איל ניגוח או מגדל מצור, חייבים להתקרב אל החומה או השער על מנת לסייע ללוחמים לפרוץ למתחם המבוצר. החפיר, במיוחד כשהוא מלא מים, מונע התקרבות אליהם וגם חפירת מנהרות מתחת לחומה, כדי לפרוץ פנימה או לגרום לקריסתה.
בטירות באירופה של ימי הביניים נהגו למלא את החפירים במים מהנהרות שבסביבה. את החפיר היו חוצים בעזרת גשר מתקפל. זה היה גשר הרמה, שבעת התקפה ובלילות היה מורם, כדי למנוע התקפות פתע.
לעתים החפיר היה עצום בגודלו. התפיר של העיר הענקית ביזנטיון, למשל, התמתח בימי קדם לאורך של 6.5 קילומטרים. הוא הקיף את הבירה הקדומה והמבוצרת של האימפריה הביזנטית ונבנה כך שלמראה ראשון של אוייב, מילאו אותו מצינורות ענקיים שהובילו אליו מתוך העיר.
החפיר העתיק ביותר נמצא בעיר העתיקה של יריחו. אך עד היום משתמשים בעיקרון החפיר בביצורים צבאיים, כמו התעלות נגד טנקים, שנועדו למנוע מתקפה של טנקים ורכבים משוריינים בשדה הקרב ובהתקפות פתע על מוצבים.
הנה חפיר מסביב למבצר מהמאה ה-14:
http://youtu.be/ht_iJ1B98yY
חפיר של טירה:
http://youtu.be/qcuT7wPCoic
המפקח קלוזו מ"הפנתר הוורוד" מנסה לחצות חפיר בעזרת גשר ההרמה שלו:
http://youtu.be/_jOtVy3t7-Q
חפיר המצודה במגדל דוד בירושלים:
http://youtu.be/Z9sFIj3H__c
וסרט על כל כלי המצור שהחפיר נועד לעצור:
https://youtu.be/QVO8VznqMeQ?long=yes
לדינוזאור האובירפטור (Oviraptor), שהוא אובירפטוריד אוכל בשר ובעל שתי רגליים מתקופת הקרטיקון, יצא שם של גנב ביצים.
לפי הצורה שבה נמצאו הביצים המאובנות ליד שלדיו, המדענים משערים שנהג ככל הנראה לגנוב ביצים מקיני דינואורים אחרים. מכאן זכה לשמו "גנב ביצים". ואכן, פירוש השם אובירפטור הוא "גנב הביצים". הנקבה נהגה ככל הנראה להגן על הקן שלה מדינוזאורים טורפים.
לאובירפטור היו לסתות חזקות שבעזרתן שבר בקלות את קליפות הביצים וריסק את עצמות הדינוזאורים הצעירים שלכד.
החוקרים גם סבורים שלאובירפטורים היה זנב עם נוצות. הם השתמשו בהם ככל הנראה כדי לחזר אחרי הנקבות, ממש כפי שעושים טווסים, עופות וציפורים אחרות גם כיום.
מהמאובן הראשון שהתגלה במונגוליה בשנת 1924 ועד היום, רוב שרידי האוברפטורים התגלו בסין ומונגוליה.
בשנים האחרונות, ישנם חוקרים שמתחילים לטעון שהביצים שנמצאו ליד המאובן המקורי, אלה שבגללן הוא הפך לבעל שם של גנב ביצים, הן ביצים שלו. הוויכוח נמשך...
הנה נקבת דינוזאור מגנה על הביצים שבקן מהאובירפטוריד:
http://youtu.be/TtOfCaYhjzk
המחקר על הביצים של האובירפטור:
https://youtu.be/nosEIFDgDuc
ואובירפטור במשחק מחשב:
https://youtu.be/mDHgpv4_NG4
איך בדקו אם נוכל לעצור אסטרואיד המאיים על כדור הארץ?
דיונים על עצירת אסטרואידים שכיוונם יהיה כדור הארץ מתנהלים במשך שנים רבות. החשש הרב שיש מאירוע כזה, שבהיסטוריה של כדור הארץ כבר גרם להיעלמותם של מינים רבים, הוא גדול. אפילו סרטים עתירי תקציב והצלחה, כמו "ארמגדון", נעשו על הנושא.
אחת השיטות הסבירות לעצור אסטרואיד המתקדם לעברנו תהיה, ככל הנראה, להטות אותו ממסלולו. פגיעה באסטרואיד, אפילו אם תהיה קלה יחסית, תאפשר לשנות את כיוונו ולהרחיקו מכדור הארץ.
ב-2022 עשו בנאס"א ניסוי מדהים ושלחו חללית שהתנגשה באסטרואיד כדי להטות אותו ממסלולו. כשינותחו התוצאות של הפגיעה נדע בעולם אם במקרה של אסטרואיד המאיים לפגוע בארץ, נוכל להסיטו ממסלולו ולשמור על החיים כאן.
הנה סרטון על אסטרואידים ופגיעה אפשרית בכדור הארץ (עברית):
https://youtu.be/Nnyez0pPE0A
ניסוי פגיעת החללית של נאס"א באסטרואיד (עברית):
https://youtu.be/XPJ2Zru5UD0
על האפשרות שעד לא מזמן הייתה תיאורטית להטיית אסטרואיד לפי התכנון של נאס"א:
https://youtu.be/EZSCtgfmEO0
אפשרויות סבירות נוספות למניעה של פגיעת אסטרואידים בכדור הארץ:
http://youtu.be/y8qWeSTZWHw
סימולציה של תוצאת פגיעה של אסטרואיד בכדור הארץ:
https://youtu.be/bU1QPtOZQZU
ומהם האסטרואידים המפתיעים שהם הכי מסוכנים לכדור הארץ:
https://youtu.be/4Wrc4fHSCpw?long=yes
דיונים על עצירת אסטרואידים שכיוונם יהיה כדור הארץ מתנהלים במשך שנים רבות. החשש הרב שיש מאירוע כזה, שבהיסטוריה של כדור הארץ כבר גרם להיעלמותם של מינים רבים, הוא גדול. אפילו סרטים עתירי תקציב והצלחה, כמו "ארמגדון", נעשו על הנושא.
אחת השיטות הסבירות לעצור אסטרואיד המתקדם לעברנו תהיה, ככל הנראה, להטות אותו ממסלולו. פגיעה באסטרואיד, אפילו אם תהיה קלה יחסית, תאפשר לשנות את כיוונו ולהרחיקו מכדור הארץ.
ב-2022 עשו בנאס"א ניסוי מדהים ושלחו חללית שהתנגשה באסטרואיד כדי להטות אותו ממסלולו. כשינותחו התוצאות של הפגיעה נדע בעולם אם במקרה של אסטרואיד המאיים לפגוע בארץ, נוכל להסיטו ממסלולו ולשמור על החיים כאן.
הנה סרטון על אסטרואידים ופגיעה אפשרית בכדור הארץ (עברית):
https://youtu.be/Nnyez0pPE0A
ניסוי פגיעת החללית של נאס"א באסטרואיד (עברית):
https://youtu.be/XPJ2Zru5UD0
על האפשרות שעד לא מזמן הייתה תיאורטית להטיית אסטרואיד לפי התכנון של נאס"א:
https://youtu.be/EZSCtgfmEO0
אפשרויות סבירות נוספות למניעה של פגיעת אסטרואידים בכדור הארץ:
http://youtu.be/y8qWeSTZWHw
סימולציה של תוצאת פגיעה של אסטרואיד בכדור הארץ:
https://youtu.be/bU1QPtOZQZU
ומהם האסטרואידים המפתיעים שהם הכי מסוכנים לכדור הארץ:
https://youtu.be/4Wrc4fHSCpw?long=yes
מי למד מהעכביש לשמור על ציפורים?
בעשורים האחרונים פותחה זכוכית המונעת מציפורים להתנגש בחלונות. זה נעשה באמצעות קישוטים כמעט בלתי נראים בצורת עיצובי קורי עכביש הידועים בשם "סטבילימנטה" (Stabilimentum או Stabilimenta).
הכל החל כשהחוקרים שמו לב לגיוון הרב בקישוטים ובעיצובים המיוחדים שעכבישים מסוימים מעצבים את הקורים שלהם.
הצורות של קישוטי הסטבילימנטה כוללות זיגזגים, עיגולים ועוד מגוון של צורות גיאומטריות שנראות כעיטורים אמנותיים על רשת הקורים העדינה.
אבל אז נשאלה השאלה: למה שעכביש ישקיע אנרגיה וחלבונים יקרים כדי לקשט את קוריו שמטרתם ללכוד טרף? - לחוקרים היה ברור שמאחורי היופי והאסתטיקה של העיצובים הללו מסתתרים רווח או מטרה ברורים. כי ככה זה בטבע, בו היופי נולד מצרכים ולא מחוויה אמנותית או אסתטית.
יש לסטבילימנטה כמה הסברים אפשריים.
אחד הבולטים שבהם הוא שהיא נועדה למשיכת טרף. לפי ההסבר הזה קורי העכביש נועדו להחזיר קרני UV, קרניים אולטרה סגולות שלא מעט חרקים נמשכים אליהן באופן טבעי. כאן משמש אור הסטבילימנטה כמעין שלט פרסומת זוהר שמושך את החרק היישר לתוך מלכודת קורי העכביש.
הסבר מרתק נוסף ושונה מדבר דווקא על כך שעיצוב קורי העכביש נועד לאזהרה חזותית. העכביש רוצה למנוע מציפורים להתנגש בטעות ברשת הקורים שלו ולהרוס אותה. לפי ההסבר הזה, הסטבילימנטה היא מעין תמרור אזהרה שמסב את תשומת הלב של ציפורים לקורי העכביש שלפניהם ומסמן להן לשנות מסלול.
מחקרים הראו, אכן, שהציפורים רואות את הסטבילימנטה ונמנעות מלהתנגש בקורים שמעוטרים בה. אחד המחקרים מצא שבקורים מעוצבים עם סטבילימנטה הופחתו התנגשויות ציפורים ב-45% בהשוואה לקורים ללא קישוטים.
#ההמצאה
אז איך קיבלה התעשייה השראה מהטבע לעיצוב של זכוכית שמונע מציפורים להתנגש בחלונות?
היה זה אלפרד מאייר-הובר (Alfred Meyerhuber), עורך דין גרמני שהתעניין בציפורים ובמדע בסוף שנות ה-90 הוא קרא מאמר על תופעת ה"סטבילימנטה" וקישוטי קורי העכביש המורכבים שהיא יוצרת.
מאייר חשב שאפשר ליישם את העיקרון הביולוגי הזה על זכוכית ובכך למנוע מציפורים להתנגש בחלונות. הוא שיתף את הרעיון עם חברו ארנולד גלאס (Arnold Glas), בעלים של חברה שמייצרת זכוכית.
כאיש עסקים ויזם טכנולוגיה שוחר סביבה, ארנולד המסוקרן נרתם לעניין. ב-2006, לאחר שנים ספורות של מחקר ופיתוח, השיקה החברה שלו את זכוכית אורנילוקס (ORNILUX).
הזכוכית הזו מכילה ציפוי מחזיר UV, בדפוס קווים אקראי שמזכיר קורי עכביש וכמעט לא נראה לעין האנושית. הציפורים דווקא רואות והיטב את הזכוכית ונמנעות מלהתנגש בה.
בניסויים במנהרת טיסה, עם שני חלונות בקצותיה, חלון רגיל בצד אחד וחלון עם ציפוי UV בצד השני, התגלו תוצאות מרשימות בהחלט: 76% מהציפורים הצליחו לזהות ולהימנע מהתנגשות בזכוכית עם הסטבילימנטה המעוצבת.
מעקב מתמשך הראה הבדל דרמטי במספר התנגשויות הציפורים בין החלקים עם ובלי הזכוכית המיוחדת. זו דוגמה נוספת לביומימיקרי, שבה מעוררים פתרונות טבעיים השראה לפיתוח של טכנולוגיות אנושיות.
על הפתרון המבריק שמונע התנגשות ציפורים בחלונות:
https://youtu.be/XXZsMnna7gE
והסטבילימנטה בתור הגאונות של הטבע:
https://youtu.be/tyXQ_0o_PcQ
בעשורים האחרונים פותחה זכוכית המונעת מציפורים להתנגש בחלונות. זה נעשה באמצעות קישוטים כמעט בלתי נראים בצורת עיצובי קורי עכביש הידועים בשם "סטבילימנטה" (Stabilimentum או Stabilimenta).
הכל החל כשהחוקרים שמו לב לגיוון הרב בקישוטים ובעיצובים המיוחדים שעכבישים מסוימים מעצבים את הקורים שלהם.
הצורות של קישוטי הסטבילימנטה כוללות זיגזגים, עיגולים ועוד מגוון של צורות גיאומטריות שנראות כעיטורים אמנותיים על רשת הקורים העדינה.
אבל אז נשאלה השאלה: למה שעכביש ישקיע אנרגיה וחלבונים יקרים כדי לקשט את קוריו שמטרתם ללכוד טרף? - לחוקרים היה ברור שמאחורי היופי והאסתטיקה של העיצובים הללו מסתתרים רווח או מטרה ברורים. כי ככה זה בטבע, בו היופי נולד מצרכים ולא מחוויה אמנותית או אסתטית.
יש לסטבילימנטה כמה הסברים אפשריים.
אחד הבולטים שבהם הוא שהיא נועדה למשיכת טרף. לפי ההסבר הזה קורי העכביש נועדו להחזיר קרני UV, קרניים אולטרה סגולות שלא מעט חרקים נמשכים אליהן באופן טבעי. כאן משמש אור הסטבילימנטה כמעין שלט פרסומת זוהר שמושך את החרק היישר לתוך מלכודת קורי העכביש.
הסבר מרתק נוסף ושונה מדבר דווקא על כך שעיצוב קורי העכביש נועד לאזהרה חזותית. העכביש רוצה למנוע מציפורים להתנגש בטעות ברשת הקורים שלו ולהרוס אותה. לפי ההסבר הזה, הסטבילימנטה היא מעין תמרור אזהרה שמסב את תשומת הלב של ציפורים לקורי העכביש שלפניהם ומסמן להן לשנות מסלול.
מחקרים הראו, אכן, שהציפורים רואות את הסטבילימנטה ונמנעות מלהתנגש בקורים שמעוטרים בה. אחד המחקרים מצא שבקורים מעוצבים עם סטבילימנטה הופחתו התנגשויות ציפורים ב-45% בהשוואה לקורים ללא קישוטים.
#ההמצאה
אז איך קיבלה התעשייה השראה מהטבע לעיצוב של זכוכית שמונע מציפורים להתנגש בחלונות?
היה זה אלפרד מאייר-הובר (Alfred Meyerhuber), עורך דין גרמני שהתעניין בציפורים ובמדע בסוף שנות ה-90 הוא קרא מאמר על תופעת ה"סטבילימנטה" וקישוטי קורי העכביש המורכבים שהיא יוצרת.
מאייר חשב שאפשר ליישם את העיקרון הביולוגי הזה על זכוכית ובכך למנוע מציפורים להתנגש בחלונות. הוא שיתף את הרעיון עם חברו ארנולד גלאס (Arnold Glas), בעלים של חברה שמייצרת זכוכית.
כאיש עסקים ויזם טכנולוגיה שוחר סביבה, ארנולד המסוקרן נרתם לעניין. ב-2006, לאחר שנים ספורות של מחקר ופיתוח, השיקה החברה שלו את זכוכית אורנילוקס (ORNILUX).
הזכוכית הזו מכילה ציפוי מחזיר UV, בדפוס קווים אקראי שמזכיר קורי עכביש וכמעט לא נראה לעין האנושית. הציפורים דווקא רואות והיטב את הזכוכית ונמנעות מלהתנגש בה.
בניסויים במנהרת טיסה, עם שני חלונות בקצותיה, חלון רגיל בצד אחד וחלון עם ציפוי UV בצד השני, התגלו תוצאות מרשימות בהחלט: 76% מהציפורים הצליחו לזהות ולהימנע מהתנגשות בזכוכית עם הסטבילימנטה המעוצבת.
מעקב מתמשך הראה הבדל דרמטי במספר התנגשויות הציפורים בין החלקים עם ובלי הזכוכית המיוחדת. זו דוגמה נוספת לביומימיקרי, שבה מעוררים פתרונות טבעיים השראה לפיתוח של טכנולוגיות אנושיות.
על הפתרון המבריק שמונע התנגשות ציפורים בחלונות:
https://youtu.be/XXZsMnna7gE
והסטבילימנטה בתור הגאונות של הטבע:
https://youtu.be/tyXQ_0o_PcQ
מתי נ"מ הפך להגנה אווירית?
שמות כמו הגנה אווירית (Air defence), נשק נגד מטוסים או בקיצור נ"מ, הם עניין של שנים רבות, מאז ראשית המאה ה-20, בואכה מלחמת העולם הראשונה, כשמטוסים הפכו לכלי נשק אוויריים.
התחומים הללו יתפתחו בהמשך, באופן דרמטי מאז ימי התעופה הראשונים ויחד איתו לעולם ההגנה האווירית.
וזו אכן תחילת המאה ה-20, כשמטוסים מתחילים להפוך לכלי נשק צבאיים ונולד הצורך הדחוף להגנה מפניהם. המערכות הראשונות היו פשוטות למדי וכללו תותחים רגילים שהופנו כלפי מעלה, מצוידים בכוונות מיוחדות שנועדו לפגוע במטרות הנעות במהירות בשמיים.
במלחמת העולם הראשונה פותחו תותחים ייעודיים ראשונים, נגד מטוסים, ובקיצור נ"מ. אחד מהם הוא התותח הגרמני הנודע FLAK, שמו נגזר מהמילה "פלוגאבווהרקנונה" (Flugabwehrkanone) שפירושה תותח הגנה אווירית. תותחים אלה היו מסוגלים לירות פגזים גבוה והרבה ומהר יותר ולעתים קרובות הם היו מצוידים בפגזים שהתפוצצו באוויר ויצרו ענן של רסיסים שהגדיל את סיכויי הפגיעה במטוס.
מהפכה אמיתית בתחום הנ"מ התרחשה במלחמת העולם השנייה, כאשר פותח המכ"ם (רדאר). טכנולוגיה זו אפשרה לגלות מטוסים ממרחקים גדולים ובכל תנאי מזג אוויר, גם בלילה וגם בימים מעוננים. המכ"מים הראשונים, כמו מערכת "צ'יין הום" (Chain Home) הבריטית, היו המכריעים בקרב על בריטניה ואפשרו הכוונה של מטוסי קרב ותותחי נ"מ ביעילות חסרת תקדים.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הופיעו טילי הקרקע-אוויר (Surface-to-Air Missiles) הראשונים, כמו מערכת הנייק (Nike) האמריקאית והאס-איי-2 (SA-2) הסובייטית. מערכות אלה סימנו את המעבר הברור מתותחים לטילים מונחים. הן הגדילו משמעותית את הטווח ואת יעילות ההגנה האווירית. האס-איי-2 התפרסם כאשר הפיל את מטוס הריגול האמריקאי U-2 מעל ברית המועצות ב-1960.
המלחמות במזרח התיכון, ובמיוחד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הדגימו את החשיבות של מערך הגנה אווירית משולב. הסובייטים סיפקו למצרים וסוריה מערכות טילים מתקדמות כמו האס-איי-6 (SA-6), שגרמו אבדות כבדות לחיל האוויר הישראלי,
מכל מקום, בימי הלחימה הראשונים הובילו את הלקחים ממלחמה זו לפיתוח טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית מתקדמות ולשינויים בטקטיקות האוויריות.
מערכות ההגנה האווירית התקדמו עם השנים והפכו מנשק נגד מטוסים לטכנולוגיה מתקדמת שתפקידה להגן מאיומי אוויר מגוונים. כך הביא עימו העידן המודרני מערכות הגנה אווירית מרובדות, המורכבות ממספר שכבות הגנה.
דוגמה בולטת למערכות הגנה שכאלה היא מערכת הפטריוט (Patriot) האמריקאית, זו שנודעה בשימוש בה בארץ, בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה וכנגד טילי הסקאד (Scud) העיראקיים.
בצל האיומים הרבים עליה, מדינת ישראל הגדילה ופיתחה את מערכת כיפת ברזל (Iron Dome) המיועדת ליירוט רקטות קצרות טווח. כמו כן פותחו עם השנים גם מערכת החץ (Arrow), המשמשת ליירוט טילים בליסטיים ומערכת "קלע דוד" (David's Sling), המבוססת קרני הלייזר ומיועדת לטיווח של מטרות אוויר, בטווחי הביניים.
אתגר חדש בתחום ההגנה האווירית הוא התמודדות עם איומים כמו מל"טים (כלי טיס בלתי מאוישים) וטילי שיוט, הטסים בגובה נמוך ובמהירויות משתנות. מערכות כמו פאנציר (פנציר)-ס1 (Pantsir-S1) הרוסית נועדו לתת מענה לאיומים אלה באמצעות שילוב של תותחים וטילים לטווח קצר.
עם התפתחות הטכנולוגיה, המגמה כיום היא לפיתוח מערכות נשק אנרגיה מכוונת כמו לייזרים (lasers) לצורכי הגנה אווירית. מערכות אלה מבטיחות דיוק גבוה במיוחד, מהירות תגובה כמעט מיידית ועלות יירוט נמוכה יחסית. מערכת הלייזר המוטס (Airborne Laser) האמריקאית היא דוגמה למחקר בתחום זה, אם כי טרם הבשילה למערכת מבצעית מלאה.
כך, מה שהחל כתותחים פשוטים המופנים לשמיים התפתח למערכות מורכבות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות כמו מכ"מים, מחשבים, טילים מונחים ובעתיד - גם קרני אנרגיה. האבולוציה של ההגנה האווירית משקפת את המאבק המתמיד בין אמצעי התקיפה והגנה, כשכל התפתחות בצד אחד מניעה חדשנות בצד השני.
כיום, ההגנה נגד מטוסים היא רק חלק קטן מההגנה האווירית. היא כוללת שכבות הגנה רבות ומסונכרנות, הפועלות נגד סוגי התקפות שונים ומיירטות טילים בגבהים שונים.
חלק מהחידושים הללו הם גם כלכליים מאוד. מערכת "קלע דוד", למשל, מבוססת על טכנולוגיית קרני לייזר והיא תסייע להוזלה משמעותית של היירוטים. במיוחד עם עלות של השמדת טיל או כלי טייס פוגעני בכ-5 דולר בלבד, לעומת עשרות אלפי דולרים ליירוט בטכנולוגיות של החץ או כיפת ברזל.
להיכרות עם מרכיבים שונים בהגנה הזו ראו בתגית "הגנה אווירית".
הנה עולם ההגנה האווירית שהחל במערכות נ"מ ומכ"מים לגילוי איומים מהאוויר (עברית):
https://youtu.be/8jSzrHNGGq0
על לידת הנ"מ של ישראל (עברית):
https://youtu.be/FZ63Zhi02Qs
שכבות ההגנה האווירית של ישראל (עברית):
https://youtu.be/cakNiSqo-qM
והעתיד שמור ללייזר ובמערכת "מגן אור" (עברית):
https://youtu.be/m4nuFEQjJb8
וסקירה על ההגנה האווירית מבוססת הלייזר (עברית):
https://youtu.be/j1dYmZsxx1A?long=yes
שמות כמו הגנה אווירית (Air defence), נשק נגד מטוסים או בקיצור נ"מ, הם עניין של שנים רבות, מאז ראשית המאה ה-20, בואכה מלחמת העולם הראשונה, כשמטוסים הפכו לכלי נשק אוויריים.
התחומים הללו יתפתחו בהמשך, באופן דרמטי מאז ימי התעופה הראשונים ויחד איתו לעולם ההגנה האווירית.
וזו אכן תחילת המאה ה-20, כשמטוסים מתחילים להפוך לכלי נשק צבאיים ונולד הצורך הדחוף להגנה מפניהם. המערכות הראשונות היו פשוטות למדי וכללו תותחים רגילים שהופנו כלפי מעלה, מצוידים בכוונות מיוחדות שנועדו לפגוע במטרות הנעות במהירות בשמיים.
במלחמת העולם הראשונה פותחו תותחים ייעודיים ראשונים, נגד מטוסים, ובקיצור נ"מ. אחד מהם הוא התותח הגרמני הנודע FLAK, שמו נגזר מהמילה "פלוגאבווהרקנונה" (Flugabwehrkanone) שפירושה תותח הגנה אווירית. תותחים אלה היו מסוגלים לירות פגזים גבוה והרבה ומהר יותר ולעתים קרובות הם היו מצוידים בפגזים שהתפוצצו באוויר ויצרו ענן של רסיסים שהגדיל את סיכויי הפגיעה במטוס.
מהפכה אמיתית בתחום הנ"מ התרחשה במלחמת העולם השנייה, כאשר פותח המכ"ם (רדאר). טכנולוגיה זו אפשרה לגלות מטוסים ממרחקים גדולים ובכל תנאי מזג אוויר, גם בלילה וגם בימים מעוננים. המכ"מים הראשונים, כמו מערכת "צ'יין הום" (Chain Home) הבריטית, היו המכריעים בקרב על בריטניה ואפשרו הכוונה של מטוסי קרב ותותחי נ"מ ביעילות חסרת תקדים.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הופיעו טילי הקרקע-אוויר (Surface-to-Air Missiles) הראשונים, כמו מערכת הנייק (Nike) האמריקאית והאס-איי-2 (SA-2) הסובייטית. מערכות אלה סימנו את המעבר הברור מתותחים לטילים מונחים. הן הגדילו משמעותית את הטווח ואת יעילות ההגנה האווירית. האס-איי-2 התפרסם כאשר הפיל את מטוס הריגול האמריקאי U-2 מעל ברית המועצות ב-1960.
המלחמות במזרח התיכון, ובמיוחד מלחמת יום הכיפורים ב-1973, הדגימו את החשיבות של מערך הגנה אווירית משולב. הסובייטים סיפקו למצרים וסוריה מערכות טילים מתקדמות כמו האס-איי-6 (SA-6), שגרמו אבדות כבדות לחיל האוויר הישראלי,
מכל מקום, בימי הלחימה הראשונים הובילו את הלקחים ממלחמה זו לפיתוח טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית מתקדמות ולשינויים בטקטיקות האוויריות.
מערכות ההגנה האווירית התקדמו עם השנים והפכו מנשק נגד מטוסים לטכנולוגיה מתקדמת שתפקידה להגן מאיומי אוויר מגוונים. כך הביא עימו העידן המודרני מערכות הגנה אווירית מרובדות, המורכבות ממספר שכבות הגנה.
דוגמה בולטת למערכות הגנה שכאלה היא מערכת הפטריוט (Patriot) האמריקאית, זו שנודעה בשימוש בה בארץ, בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה וכנגד טילי הסקאד (Scud) העיראקיים.
בצל האיומים הרבים עליה, מדינת ישראל הגדילה ופיתחה את מערכת כיפת ברזל (Iron Dome) המיועדת ליירוט רקטות קצרות טווח. כמו כן פותחו עם השנים גם מערכת החץ (Arrow), המשמשת ליירוט טילים בליסטיים ומערכת "קלע דוד" (David's Sling), המבוססת קרני הלייזר ומיועדת לטיווח של מטרות אוויר, בטווחי הביניים.
אתגר חדש בתחום ההגנה האווירית הוא התמודדות עם איומים כמו מל"טים (כלי טיס בלתי מאוישים) וטילי שיוט, הטסים בגובה נמוך ובמהירויות משתנות. מערכות כמו פאנציר (פנציר)-ס1 (Pantsir-S1) הרוסית נועדו לתת מענה לאיומים אלה באמצעות שילוב של תותחים וטילים לטווח קצר.
עם התפתחות הטכנולוגיה, המגמה כיום היא לפיתוח מערכות נשק אנרגיה מכוונת כמו לייזרים (lasers) לצורכי הגנה אווירית. מערכות אלה מבטיחות דיוק גבוה במיוחד, מהירות תגובה כמעט מיידית ועלות יירוט נמוכה יחסית. מערכת הלייזר המוטס (Airborne Laser) האמריקאית היא דוגמה למחקר בתחום זה, אם כי טרם הבשילה למערכת מבצעית מלאה.
כך, מה שהחל כתותחים פשוטים המופנים לשמיים התפתח למערכות מורכבות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות כמו מכ"מים, מחשבים, טילים מונחים ובעתיד - גם קרני אנרגיה. האבולוציה של ההגנה האווירית משקפת את המאבק המתמיד בין אמצעי התקיפה והגנה, כשכל התפתחות בצד אחד מניעה חדשנות בצד השני.
כיום, ההגנה נגד מטוסים היא רק חלק קטן מההגנה האווירית. היא כוללת שכבות הגנה רבות ומסונכרנות, הפועלות נגד סוגי התקפות שונים ומיירטות טילים בגבהים שונים.
חלק מהחידושים הללו הם גם כלכליים מאוד. מערכת "קלע דוד", למשל, מבוססת על טכנולוגיית קרני לייזר והיא תסייע להוזלה משמעותית של היירוטים. במיוחד עם עלות של השמדת טיל או כלי טייס פוגעני בכ-5 דולר בלבד, לעומת עשרות אלפי דולרים ליירוט בטכנולוגיות של החץ או כיפת ברזל.
להיכרות עם מרכיבים שונים בהגנה הזו ראו בתגית "הגנה אווירית".
הנה עולם ההגנה האווירית שהחל במערכות נ"מ ומכ"מים לגילוי איומים מהאוויר (עברית):
https://youtu.be/8jSzrHNGGq0
על לידת הנ"מ של ישראל (עברית):
https://youtu.be/FZ63Zhi02Qs
שכבות ההגנה האווירית של ישראל (עברית):
https://youtu.be/cakNiSqo-qM
והעתיד שמור ללייזר ובמערכת "מגן אור" (עברית):
https://youtu.be/m4nuFEQjJb8
וסקירה על ההגנה האווירית מבוססת הלייזר (עברית):
https://youtu.be/j1dYmZsxx1A?long=yes
למה דגים חיים בלהקות?
התגודדות של דגים בלהקת דגים ענקית היא מראה יפהפה. נחיל דגים ענקי (Fish Swarm) מבלבל את הטורפים ומקשה עליהם לצוד דגים מתוכו.
להקות או נחילי דגים כאלה יכולים להגיע לגדלים עצומים של מיליוני דגים בלהקה אחת. כשהם מזהים איום או מזון, הם מחליפים כיוון בפתאומיות ובתיאום מושלם, כאילו היו בעל חיים ענקי אחד, הם פועלים.
ואכן, זה הסוד של נחיל הדגים, או הלהקה העצומה שלהם. ה"ביחד" שלהם מאפשר להם לשרוד טוב יותר, אל מול טורפים או לצוד טוב יותר את טרפם.
בנחיל דגים שכזה שימר כל דג על כיוון זהה בשחייה מתמדת ועל קרבה לשכניו, תוך הימנעות מהתנגשות בדגים האחרים בלהקה. כך נוצרת התנועה המתואמת והמושלמת של הלהקה - כולם כאחד, אך לא מתנגשים זה בזה.
הנה נחילי הדגים הענקיים וכיצד הם פועלים כקבוצה, כדי לשרוד (מתורגם):
https://youtu.be/dkP8NUwB2io
להקת דגים ענקית ומרשימה, שנראית כמו "סופה של דגים":
http://youtu.be/_Ack-YNt1Zw
סרטון של להקות דגים שונות וכיצד הן נעות במתואם:
http://youtu.be/DU62Z3mk4ro
ולהקת דגים עצומה שבתוכה כריש קטן המנסה לאכול מהם:
http://youtu.be/KasJjuuaCiM
התגודדות של דגים בלהקת דגים ענקית היא מראה יפהפה. נחיל דגים ענקי (Fish Swarm) מבלבל את הטורפים ומקשה עליהם לצוד דגים מתוכו.
להקות או נחילי דגים כאלה יכולים להגיע לגדלים עצומים של מיליוני דגים בלהקה אחת. כשהם מזהים איום או מזון, הם מחליפים כיוון בפתאומיות ובתיאום מושלם, כאילו היו בעל חיים ענקי אחד, הם פועלים.
ואכן, זה הסוד של נחיל הדגים, או הלהקה העצומה שלהם. ה"ביחד" שלהם מאפשר להם לשרוד טוב יותר, אל מול טורפים או לצוד טוב יותר את טרפם.
בנחיל דגים שכזה שימר כל דג על כיוון זהה בשחייה מתמדת ועל קרבה לשכניו, תוך הימנעות מהתנגשות בדגים האחרים בלהקה. כך נוצרת התנועה המתואמת והמושלמת של הלהקה - כולם כאחד, אך לא מתנגשים זה בזה.
הנה נחילי הדגים הענקיים וכיצד הם פועלים כקבוצה, כדי לשרוד (מתורגם):
https://youtu.be/dkP8NUwB2io
להקת דגים ענקית ומרשימה, שנראית כמו "סופה של דגים":
http://youtu.be/_Ack-YNt1Zw
סרטון של להקות דגים שונות וכיצד הן נעות במתואם:
http://youtu.be/DU62Z3mk4ro
ולהקת דגים עצומה שבתוכה כריש קטן המנסה לאכול מהם:
http://youtu.be/KasJjuuaCiM
למה הטירות באירופה בנויות מעל הכפר?
אירופה של סוף ימי הביניים היא יבשת אלימה בה פושטים צבאות ושבטים מבחוץ על כפרעה ומנסים כל העת לכבוש ולבזוז את אוצרותיה. גם הממלכות והנסיכויות המקומיות לא טמנו נשקן בצלחת ונלחמו זו בזו ללא הרף.
מיקום הטירה הגבוה נועד לאפשר לה הגנה מירבית מאויבים ופושטים שעלולים לתקוף אותה.
הטירות, משום כך, נבנו בדרך כלל על גבעה רמה ורצוי אף על צוק תלול, שיהיה קשה לעלות עליו ולכבוש אותו.
אלא שאדמות האציל, בעל הטירה, נמצאות מן הסתם בעמק שלמטה. האריסים שלו, איכרים פשוטים, התגוררו בדרך כלל בבתים פשוטים לידן. כך הלכו והתפתחו הכפרים שמתחת לטירה.
הטירות באירופה הן בדרך כלל חסונות ומבוצרות היטב. עם חומות בעובי של כ-12 מטר, בהן מוקמו חדרי עובדים, משרתים וחיילים. אלה התגוררו בחומה עצמה, במעגל החיצוני של ההגנה על הטירות הללו, שהיו אחרי הכל מבצרים שידעו להגן על עצמם היטב.
הטירות הללו נבנו בעיקר מהמאה ה-14 ואילך. החיילים וכלי הנשק שהוחזקו בהן, אפשרו בדרך כלל לאבירים ולבני האצולה שמסביבם להגן על דרכי המסחר המובילות אל הטירה ולתת הגנה גם לכפר עצמו, שהלך והתפתח באדמותיהם, ממוקם מתחת לטירה ומשרת אותה.
על אדמות הטירה - כך נבנו הכפרים בימי הביניים:
https://youtu.be/yq3q7KMlvw0
כפר איטלקי אופייני הבנוי מסביב לטירה המביאה ומגינה עליו מלמעלה:
https://youtu.be/aKJNrczl8xo
והפאודלים:
https://youtu.be/Z2-f4ZXKsUE
אירופה של סוף ימי הביניים היא יבשת אלימה בה פושטים צבאות ושבטים מבחוץ על כפרעה ומנסים כל העת לכבוש ולבזוז את אוצרותיה. גם הממלכות והנסיכויות המקומיות לא טמנו נשקן בצלחת ונלחמו זו בזו ללא הרף.
מיקום הטירה הגבוה נועד לאפשר לה הגנה מירבית מאויבים ופושטים שעלולים לתקוף אותה.
הטירות, משום כך, נבנו בדרך כלל על גבעה רמה ורצוי אף על צוק תלול, שיהיה קשה לעלות עליו ולכבוש אותו.
אלא שאדמות האציל, בעל הטירה, נמצאות מן הסתם בעמק שלמטה. האריסים שלו, איכרים פשוטים, התגוררו בדרך כלל בבתים פשוטים לידן. כך הלכו והתפתחו הכפרים שמתחת לטירה.
הטירות באירופה הן בדרך כלל חסונות ומבוצרות היטב. עם חומות בעובי של כ-12 מטר, בהן מוקמו חדרי עובדים, משרתים וחיילים. אלה התגוררו בחומה עצמה, במעגל החיצוני של ההגנה על הטירות הללו, שהיו אחרי הכל מבצרים שידעו להגן על עצמם היטב.
הטירות הללו נבנו בעיקר מהמאה ה-14 ואילך. החיילים וכלי הנשק שהוחזקו בהן, אפשרו בדרך כלל לאבירים ולבני האצולה שמסביבם להגן על דרכי המסחר המובילות אל הטירה ולתת הגנה גם לכפר עצמו, שהלך והתפתח באדמותיהם, ממוקם מתחת לטירה ומשרת אותה.
על אדמות הטירה - כך נבנו הכפרים בימי הביניים:
https://youtu.be/yq3q7KMlvw0
כפר איטלקי אופייני הבנוי מסביב לטירה המביאה ומגינה עליו מלמעלה:
https://youtu.be/aKJNrczl8xo
והפאודלים:
https://youtu.be/Z2-f4ZXKsUE
איך הגנו חומות עתיקות מפני התוקפים?
החומה העתיקה שימשה בימי קדם להגנה על טירות וערים עתיקות. חומת ההגנה היא לרוב עבה מאד ורובה ככולה עשויה חדרים רבים, שאנשים ממש התגוררו בהם.
מעל לחומה היה שביל הליכה, מעין טיילת ששימשה לסיורי הזקיפים ולהגנה עליה בזמן התקפה, כשהחומה שימשה כקו ההגנה של העיר או הטירה.
בשעת מצור או מלחמה עמדו מגיני הטירה עליה וירו על התוקפים חיצים, שפכו שמן רותח, מים לוהטים וכדומה. לא פעם הם שפכו ברזל מותך או מלובן על הכוחות התוקפים, כשהם מנסים לטפס על החומה או לנגחה באמצעות איל ניגוח.
חרכי יריה צרים בחומה עצמה שימשו לירי. והיה גם החפיר שמולא במים ושבאמצעותו הגנו על החומות מהתקפות של כלי מצור וחפירת מנהרות.
אותם כלי מצור נועדו לפרוץ את החומה. ביניהם היו סולמות טיפוס ומגדלי מצור ששימשו שניהם להעלאת חיילים אל ראש החומה, אילי ניגוח לשבירתה, קטפולטות שמשליכות סלעי ענק על החומה ובליסטראות הממטירות חיצים על מגיניה.
לעיתים בהיסטוריה הצליחו התוקפים במשימה לפריצת החומה ולעיתים נכשלו. כנגד החומות השתמשו התוקפים לא פעם במנהרות שנחפרו במשך שבועות, עד שנפתחו והזרימו חיילים לעיר הנצורה.
מפורסם ניסיון הפריצה הכושל של נפוליאון לעכו, שעצר את מסעות הכיבוש שלו בעולם.
לא פחות ידוע הוא הכישלון היווני לפרוץ אל העיר טרויה, כישלון שהביא לאחד מהתכסיסים הידועים בהיסטוריה - הכנסת סוס העץ הטרויאני המפורסם בתור מתנה, כשבתוכו מסתתרים חיילים ובלילה הם ייצאו ממנו, יפתחו את שערי החומה ויכריעו את הנצורים.
הנה עיר הטירה הימי-ביניימית קרקסון שבצרפת:
http://youtu.be/MjLQ2iJfktY
מראה החדרים שנמצאו בחומה ובמגדלים של חומת העיר והטירה - כאן בעיר באת' שבבריטניה:
http://youtu.be/cw0JtMjMCzM
כך הובס נפוליאון בעכו בזכות חומה כפולה (עברית):
https://youtu.be/PqYbnchHyd4
החומה העתיקה מימי הביניים של העיר הספרדית אבילה:
http://youtu.be/3Iu8sC7csmI
טירת בומריס שלא הושלמה מאפשרת לראות בדיוק כיצד בנויה החומה של ימי הביניים:
http://youtu.be/7MhMQE3Cwyo
וטירות בשווייץ והמבנה של החומות בהן:
https://youtu.be/5mK-0WJFNp8
החומה העתיקה שימשה בימי קדם להגנה על טירות וערים עתיקות. חומת ההגנה היא לרוב עבה מאד ורובה ככולה עשויה חדרים רבים, שאנשים ממש התגוררו בהם.
מעל לחומה היה שביל הליכה, מעין טיילת ששימשה לסיורי הזקיפים ולהגנה עליה בזמן התקפה, כשהחומה שימשה כקו ההגנה של העיר או הטירה.
בשעת מצור או מלחמה עמדו מגיני הטירה עליה וירו על התוקפים חיצים, שפכו שמן רותח, מים לוהטים וכדומה. לא פעם הם שפכו ברזל מותך או מלובן על הכוחות התוקפים, כשהם מנסים לטפס על החומה או לנגחה באמצעות איל ניגוח.
חרכי יריה צרים בחומה עצמה שימשו לירי. והיה גם החפיר שמולא במים ושבאמצעותו הגנו על החומות מהתקפות של כלי מצור וחפירת מנהרות.
אותם כלי מצור נועדו לפרוץ את החומה. ביניהם היו סולמות טיפוס ומגדלי מצור ששימשו שניהם להעלאת חיילים אל ראש החומה, אילי ניגוח לשבירתה, קטפולטות שמשליכות סלעי ענק על החומה ובליסטראות הממטירות חיצים על מגיניה.
לעיתים בהיסטוריה הצליחו התוקפים במשימה לפריצת החומה ולעיתים נכשלו. כנגד החומות השתמשו התוקפים לא פעם במנהרות שנחפרו במשך שבועות, עד שנפתחו והזרימו חיילים לעיר הנצורה.
מפורסם ניסיון הפריצה הכושל של נפוליאון לעכו, שעצר את מסעות הכיבוש שלו בעולם.
לא פחות ידוע הוא הכישלון היווני לפרוץ אל העיר טרויה, כישלון שהביא לאחד מהתכסיסים הידועים בהיסטוריה - הכנסת סוס העץ הטרויאני המפורסם בתור מתנה, כשבתוכו מסתתרים חיילים ובלילה הם ייצאו ממנו, יפתחו את שערי החומה ויכריעו את הנצורים.
הנה עיר הטירה הימי-ביניימית קרקסון שבצרפת:
http://youtu.be/MjLQ2iJfktY
מראה החדרים שנמצאו בחומה ובמגדלים של חומת העיר והטירה - כאן בעיר באת' שבבריטניה:
http://youtu.be/cw0JtMjMCzM
כך הובס נפוליאון בעכו בזכות חומה כפולה (עברית):
https://youtu.be/PqYbnchHyd4
החומה העתיקה מימי הביניים של העיר הספרדית אבילה:
http://youtu.be/3Iu8sC7csmI
טירת בומריס שלא הושלמה מאפשרת לראות בדיוק כיצד בנויה החומה של ימי הביניים:
http://youtu.be/7MhMQE3Cwyo
וטירות בשווייץ והמבנה של החומות בהן:
https://youtu.be/5mK-0WJFNp8
מהן החינניות שאין להן קונכיה אבל יש להן רעל?
חלזונות רבים עברו שינוי חשוב במהלך האבולוציה ואיבדו לחלוטין את אביזר ההגנה החשוב ביותר - את הקונכייה. את שוכני היבשה שביניהם אנו מכירים בתור החשופית (). אלו שחיים בים נקראים חינניות ().
החינניות חיות במים והחיים די נוחים להם. אך הם לא מוגנים ובעל החיים הקטן והאיטי הזה הוא טרף קל. בהיעדר הקונכייה, המשמשת כמגן בפני טורפים, היה עליהם לפתח אמצעי הגנה חדש.
מה יכול לשמש להגנת חשופית כזו בים?
הפתרון הוא רעל וכך הם הפכו להיות רעילים. החינניות מפרישות חומרי רעל חומצי על גופם ולכן אינם טעימים למאכל ודוחים את הטורף.
כדי להכריז על תכונתם זו יש להם צבעי אזהרה שמתריעים "לא כדאי לנסות לאכול אותנו".
אז אם לא לאכול, לפחות להתבונן. צירוף הצבעים והקשר שבינו לבין השונית הצבעונית שמתחת לפני הים, הפכו אותם לחביבי הקהל – ולא פלא שבעברית הם קרויים "חינניות".
הנה החינניות:
http://youtu.be/5WkkJUDD4ao?t=1m34s
חלזונות רבים עברו שינוי חשוב במהלך האבולוציה ואיבדו לחלוטין את אביזר ההגנה החשוב ביותר - את הקונכייה. את שוכני היבשה שביניהם אנו מכירים בתור החשופית (). אלו שחיים בים נקראים חינניות ().
החינניות חיות במים והחיים די נוחים להם. אך הם לא מוגנים ובעל החיים הקטן והאיטי הזה הוא טרף קל. בהיעדר הקונכייה, המשמשת כמגן בפני טורפים, היה עליהם לפתח אמצעי הגנה חדש.
מה יכול לשמש להגנת חשופית כזו בים?
הפתרון הוא רעל וכך הם הפכו להיות רעילים. החינניות מפרישות חומרי רעל חומצי על גופם ולכן אינם טעימים למאכל ודוחים את הטורף.
כדי להכריז על תכונתם זו יש להם צבעי אזהרה שמתריעים "לא כדאי לנסות לאכול אותנו".
אז אם לא לאכול, לפחות להתבונן. צירוף הצבעים והקשר שבינו לבין השונית הצבעונית שמתחת לפני הים, הפכו אותם לחביבי הקהל – ולא פלא שבעברית הם קרויים "חינניות".
הנה החינניות:
http://youtu.be/5WkkJUDD4ao?t=1m34s
מיהם הדגים הכי מסוכנים בעולם?
בין היצורים המסוכנים שבים, אחד השיאנים הוא דג מתנפח הנקרא נפוחית (Blowfish). דג זה וקרובו הקיפודג, מסוגלים שניהם לבלוע כמויות גדולות של מי ים ואז מתנפחים לכדורים מושלמים.
הקיפודג, הוא דג הקיפוד, מזקיף את קוציו, שברגיל הם משוטחים על גופו, ואז הוא גדל והטורפים מתקשים לבלעו.
לדג הנפוחית קוצים זעירים. הם אמנם אינם מאיימים, אך מי שניזון ממנו נחשף לרעל החזק פי 12 מרעל הציאניד. אכילת כמות זעירה של אברים פנימיים של הנפוחית מסוגלת להמית אדם. במילים אחרות, הרעל שבדג אחד כזה מספיק כדי להמית 40 איש.
היפאנים מתים על הנפוחית. כלומר, הם מבקשים במסעדות את הדג למאכל, הקרוי בפיהם פוּגוֹ (Fugu). לעיתים, אגב, הם ליטרלי "מתים", כי אם הטבח שהכין את הדג התרשל בתפקידו, ימות הסועד שהזמין את הדג ואיתו ימות גם הטבח, שהחוק היפאני מחייב אותו לטעום מהמאכל הזה בטרם יוגש ללקוח.
הנה דגים טורפים מנסים לבלוע נפוחית שהתנפחה:
http://youtu.be/jyIIbFZt0Aw
על מאכל הפוגו היפני של הדג הרעיל:
https://youtu.be/sGWZFcsyMgA
וטבח המכין ביפן את המאכל להגשה במסעדה ביפן:
https://youtu.be/5cQ50i-o_GA
בין היצורים המסוכנים שבים, אחד השיאנים הוא דג מתנפח הנקרא נפוחית (Blowfish). דג זה וקרובו הקיפודג, מסוגלים שניהם לבלוע כמויות גדולות של מי ים ואז מתנפחים לכדורים מושלמים.
הקיפודג, הוא דג הקיפוד, מזקיף את קוציו, שברגיל הם משוטחים על גופו, ואז הוא גדל והטורפים מתקשים לבלעו.
לדג הנפוחית קוצים זעירים. הם אמנם אינם מאיימים, אך מי שניזון ממנו נחשף לרעל החזק פי 12 מרעל הציאניד. אכילת כמות זעירה של אברים פנימיים של הנפוחית מסוגלת להמית אדם. במילים אחרות, הרעל שבדג אחד כזה מספיק כדי להמית 40 איש.
היפאנים מתים על הנפוחית. כלומר, הם מבקשים במסעדות את הדג למאכל, הקרוי בפיהם פוּגוֹ (Fugu). לעיתים, אגב, הם ליטרלי "מתים", כי אם הטבח שהכין את הדג התרשל בתפקידו, ימות הסועד שהזמין את הדג ואיתו ימות גם הטבח, שהחוק היפאני מחייב אותו לטעום מהמאכל הזה בטרם יוגש ללקוח.
הנה דגים טורפים מנסים לבלוע נפוחית שהתנפחה:
http://youtu.be/jyIIbFZt0Aw
על מאכל הפוגו היפני של הדג הרעיל:
https://youtu.be/sGWZFcsyMgA
וטבח המכין ביפן את המאכל להגשה במסעדה ביפן:
https://youtu.be/5cQ50i-o_GA
