שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה העבודה של המורה?
המורים מקנים לילדי בית הספר חינוך. מורים יודעים כיצד ללמד ילדים ולהקנות להם ידע. המורים מלמדים כיצד להתנהג כלפי חברים ומבוגרים, לנהוג בנימוס ולתרום לחברה. בזכות המורים אנו לומדים דברים חשובים ומקבלים ערכים של התנהגות וחברות.
המורים לא עושים כסף אבל הם עושים שינוי בעולם, כי הם מחנכים ילדים. כשהמורה עומד או עומדת מול כיתה, לומדים התלמידים את הערכים שהחברה מעוניינת לחנכם לפיהם.
בעבר לימדו המורים את הידע לתלמידים. המציאות הייתה שהתלמידים למדו מהמורים וכשקיבלו מטלות חקר או עבודות, הם הלכו לספריה ולמדו שם.
בעידן המודרני המורים עומדים פחות אל מול הכיתה (במה שנקרא "הוראה פרונטלית"). המורה הופך בעשורים האחרונים למעין מנחה למידה. יותר ויותר מורים מלווים את התלמידים בפרויקטים לימודיים שהם מבצעים. הם מנחים אותם, מסייעים למקד את השאלות, לארגן את המחשבות, את המידע ואת דרכי קבלת ההחלטות.
בעידן שבו הידע והמידע נמצאים בכל מקום, המורים הופכים או צריכים להפוך להיות פחות ספקי ידע ויותר למי שמסייעים בהנחייה לתלמידים כיצד להשיג את הידע ולברור בו את פריטי הידע החשובים, הרלוונטיים והאיכותיים, מתוך כמויות אינסופיות של מידע שהאינטרנט ומערכות המידע מספקות.
כמובן שמורים גם מכינים את השיעורים שלהם למחר, בודקים עבודות, מבחנים ותרגילים שהתלמידים "הגישו" בכיתה. הם מזינים ציונים, משתתפים בישיבות ומעורבים בפעילות בבית הספר. המורים שלכם, תלמידים יקרים, ראויים להערכה. ההורים לא תמיד יודעים לתת אותה - תנו אותה אתם ובבוא היום הראו דוגמה לילדיכם שלכם, כיצד לפרגן למי שמעניקים עולם שלם של ערכים ומיומנויות לדור הצעיר.
הנה מורים שמנסים לומר מיהו מורה טוב (עברית):
http://youtu.be/bZ82evhaw6E
ויום בחיי מורה בצפון הארץ (עברית):
http://youtu.be/zaMk6t3tkDY?t=5s
מה הבעיה בבית ספר ואיך יש מי ששיפרו אותו?
בית הספר של ימינו, הבה נודה באמת הפשוטה, הוא מופת של בזבוז זמן, אנרגיה, משאבים ואפשרויות חשובות בחיי הילדים שלנו, ילדי המאה ה-21, שקשה לעתים להאמין עד כמה השתנה בה העולם שהיכרנו במאה שלפניה.
למשל ציונים. למה צריך אותם והאם הם משקפים את הידע והפוטנציאל להצלחה של התלמיד הצעיר?
ברור שללא ציונים הלמידה תהיה פחות יעילה וילדים יתאמצו פחות. אבל תמיד צריך לשאול מה מודדים הציונים. האם הציון שמקבל תלמיד מהמורה משקף את ההבנה והלמידה שלו, או את יכול השינון של ידע שהוא פיתח?
או במילים אחרות - האם זה שהתלמיד קיבל ציון גבוה, תוך הפגנת ידע במבחן, הופך אותו טוב יותר מתלמיד אחר, שלא שינן ולא יודע לשפוך את החומר בבחינה אבל כזה שכישורי החשיבה, פתרון הבעיות והיצירתיות שלו, או יכולת הלמידה העצמית שהוא פיתח, הם טובים יותר?
אז כנראה שציונים הם לא הכל. הם כמו פטיש, יכולים לשמש בצורות שונות ולצרכים שונים ורק אז נוכל לבדוק אם הם באמת מצליחים.
אז מה יחליף ציונים בדרך ללמידה, אתם שואלים? - משמעות ועניין. אם נלמד את מה שמעניין אותנו ועושה לנו סקרנות אז נלמד הרבה יותר טוב מאשר תחת חרב המבחן והציונים. ראו למטה את ההרצאה על "אפקט סופר מריו".
הלימודים בפינלנד, למשל, כוללים כלכלה מעשית, הרגלים, בחירה חופשית, ספורט, משחקים ולימוד מעמיק של תופעות במקום נושאים (למשל, שאין שיעור גאוגרפיה שמנותק משיעור היסטוריה, שיעור אנגלית ושיעורי מדעים, אלא לימוד לדוגמה של מסעות המלחמה של נפוליאון, תוך הבנת הנושאים הללו בהקשר הגאוגרפי, היסטורי והשפעתו על המדעים ותוך קריאת טקסטים באנגלית).
אבל לפני הכל חשוב לתת לתלמידים כלים ללמוד בעצמם ורצוי את מה שמעניין אותם, כי הם גדלים לעולם שלא יהיה בהכרח דומה, ודאי לא במישור המקצועי, לעולם של ההורים והמורים שלהם.
אז הרבה פחות שעות של למידה ממורה מול כיתה מקשיבה, כלומר פחות מחצי זמן לימוד שיהיה פרונטלי, מורה שמרצה או מורה שעומדת מול הכיתה ומדברת.
שאר הלימוד יהיה פתוח, יחייב לימוד עצמי, חקר וגם עיבוד רעיונות וביקורת עמיתים בקבוצות.
אילו כלים יילמדו? - שאלה גדולה מדי לכאן אבל בגיל הרך, למשל, צריכה להיות מוקדשת הכי הרבה אנרגיה לכישורים חברתיים ופיתוח ביטחון עצמי אצל הילד. כיתות קטנות, הרבה חינוך מקדם לילדים חלשים ומורים שלא נותנים לילד שקשה לו ליפול.
כאן לא נעודד תחרות בין התלמידים אלא נסייע למיצוי של היכולת האישית של כל אחד מהם. להגיע להכי טוב שהוא או היא יכולים. כך גם בין בתי ספר. יש מבחנים בית ספריים, אבל הציונים הללו לא יפורסמו, כדי שלא יהיו בתי ספר נחשבים ואחרים שלא. הם כן ישמשו את המערכת כדי לשפר ולסייע לבתי הספר שבהם יש בעיות.
ויצירתיות לפני הכל. פיתוח יכול לפתור בעיות. עידוד של חשיבה ביקורתית (בצד הטוב שלה) ופיתוח של ספקנות. כל אלה תוך הפגנת אמון בתלמידים - נותנים אמון, מעוררים וסומכים על האחר.
ועדיין - זו לא כמות שעות הלימוד שבפינלנד למשל הן פחותות ביחס למערכות החינוך האחרות בעולם המערבי. אין מבחנים ואם יש הם פחות של ידע.
בתי הספר יש להציע לילדים הזדמנויות שוות. לא צריך לגבות תשלום מההורים כי החינוך כולו צריך להיות חינם, כולל אוניברסיטה.
מאיפה הכסף? - הכל צריך להיות ממומן מהמיסים שכל אזרח משלם ולא צריך יותר.
שום בי"ס לא יהיה טוב מאיכות המורים שבו וזה עוד הבדל משמעותי בין פינלנד למערכות חינוך רבות. כן, איכות המורים והמעמד שלהם בעיני ההורים והחברה מטופחים בה מאוד. מורים בפינלנד חייבים להיות בעלי תואר שני כדי ללמד והם חייבים ללמוד הוראה ביחד עם המקצועות האקדמיים שיהפכו למי שהם.
ההורים, בהתאם, לא מתערבים כלל בבתי הספר וסומכים על המורים כאנשי מקצוע וכמחנכים. גם הם יודעים שרק מעטים, 1 מ-10 מועמדים, מתקבלים להיות מורים.
כי המורים בפינלנד הם שמייצרים ומפתחים את תכניות הלימוד שלהם. למערכת החינוך יש יעדים כלליים ותכנית לימודים, אבל היא פתוחה מאוד ובמקום הוראות היא מסתפקת בקווים מנחים. כך יוצא שכל השאר מפותח, מיושם ונמדד בידי המורים עצמם. גם כאן בא לידי ביטוי האמון הרב ששורר במערכת הזו. בדרכם אל הילד, המורים מועצמים ומחוזקים על ידי המערכת. גם כלכלית, אגב...
התוצאות מדברות בעד עצמן. הפערים בין התלמידים הם נמוכים יחסית, ההישגים הכלליים הם ברמה גבוהה, מקבילות לשליש העליון של תלמידים במקומות אחרים בעולם.
הנה המציאות של בתי הספר הרגילים בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/qba-EOaq3NM
המציאות הזו מיושנת ופותחה במקור כדי לייצר עובדי מפעלים:
https://youtu.be/okpg-lVWLbE
האלטרנטיבה:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c
מערכת החינוך של פינלנד מדגימה את האלטרנטיבה:
https://youtu.be/7xCe2m0kiSg
על החינוך הפיני (עברית):
https://youtu.be/jMfDJJDU_M8
"אפקט סופר מריו" שמראה את החשיבות של אי-השיפוט בלמידה וההזדמנות בללמוד בלי להיות מאוים כל כך:
https://youtu.be/9vJRopau0g0
והסרט התיעודי המלא על מערכת החינוך הפינית (עברית):
https://youtu.be/mJeSH8ctdpg?long=yes
האם לתלמידי העתיד יהיו ילקוטים?
כנראה שעידן הילקוטים יסתיים בעתיד הקרוב. ענן המחשוב ההולך ונכנס לחיינו, ישמור בעתיד את כל החומר הלימודי של כל תלמיד באינטרנט. ספרים, חוברות עבודה, חומרי לימוד, מחברות ותרשימים - ילדינו כבר לא יצטרכו לסחוב חומר מהבית לכיתה ובחזרה. הכל ימתין להם בענן המידע החינוכי ויהיה נגיש מהכיתה, מהבית ומכל מקום.
התהליך פשוט. כל החומר יישמר מהכיתה אל הענן, כלומר אל שרתי ענק ממוחשבים. כשהתלמיד יגיע הביתה, הוא יתחבר לענן שבו נמצא כל החומר "שלו" ויכין את שיעורי הבית. הכל יישמר לענן החינוכי, בקבצים שהם המחברות המקוונות שלו. ספרי הלימוד, חוברות העבודה, מפות וחומר לימודי נוסף, הכל יהיה נגיש במהירות ופשטות.
התלמיד יוכל לשלוח חומרים לחבר או להתחבר מהבית של סבתא וסבא, מהמלון בחופשה וכך הלאה. היתרון הכי גדול הוא שלעולם לא יאבדו התלמידים את המחברות או הספרים. יש גם יתרונות אדירים בכך שהחינוך המודרני מכיר בכך שהלימודים בעולם העתידי צריכים להפוך להיות לימודים המתמשכים לאורך כל החיים, מה שנקרא "Lifelong learning", מה שהופך כבר היום לחלק בלתי נפרד מאורח החיים של אנשים שרוצים להצליח.
החסרון של כל הטכנולוגיה הזו, אגב, הוא שזה יהיה סופם של התירוצים בסגנון "המורה, שכחתי את המחברת".
הנה סרטון אנימציה שמנסה לתאר את הלימוד העתידי האישי:
https://youtu.be/SVz_Zp3lf88
כשלומדים מכל מקום הילקוט או המחברת פשוט לא רלוונטיים:
https://youtu.be/9DwQDL6K3ws
עתיד החינוך הוא בטכנולוגיה:
https://youtu.be/ibAi7CGnUhg
והדגמה של עולם עתידי מפוצץ באפשרויות חדשניות:
http://youtu.be/aJu6GvA7jN8
הניתן לערוך סרטים בענן?
עריכה של סרטים היא אחת הפעילויות המשמעותיות ביצירת פרויקטים לימודיים וחינוכיים. בשיטות ההוראה מבוססות הפרויקטים, כמו PBL, עובדים ילדים רבים על סרטונים לשם יצירת פרזנטציות של הפרויקט שלהם.
הבעיה היא שעריכת סרטים מחייבת בדרך כלל תוכנות מאד חכמות וכבדות. תוכנות כאלה יש להתקין על המחשב ובדרך כלל צריך מחשב חזק מאד על מנת להפעילן ולערוך בהן סרטים.
כך או כך, בשנים האחרונות יש כלים מקוונים, אתרי אינטרנט שהם בעצם תוכנות ענן. הכלים האלה מאפשרים לערוך סרטונים קצרים בעצמכם, מבלי להתקין אותם על המחשב. כלי הרשת הללו אמנם אינם חזקים כמו התוכנות המקצועיות, אבל הם יכולים לשמש למטרות שימושיות רבות, כמו ברכות וידאו, מצגות וידאו שמורכבות מתמונות וקטעי וידאו קצרים וכדומה.
כך עורכים סרטון באתר לדוגמה ומעלים אותו לאתר יוטיוב:
https://youtu.be/6IjOzgJhzSQ
שיעור עריכה של מצגת באמצעות אתר קיזואה:
https://youtu.be/kdAhX2csgtY
מהו שולחן התלמיד העתידי?
שולחן הכיתה הישן שלנו עשוי להפוך בשנים הבאות לשולחן דיגיטלי חכם. זה יהיה משטח הקרנה וכתיבה שישולב בו מסך מגע משוכלל, שיכיל מחשב שלם בענן, עם המחברות האלקטרוניות של התלמידים וספרי לימוד אלקטרוניים עתירי מולטימדיה.
השולחן הדיגיטלי יוכל להתחבר ללוח החכם של המורה ואף לתקשר עם שולחנות של תלמידים אחרים בכיתה. כך, ממקומותיהם, יוכלו התלמידים להתחרות ביניהם, לשחק במשחקי לימוד ותרגול, לעבוד על פרויקטים לימודיים ואף לשתף פעולה עם תלמידים אחרים (או בעצם עם שולחנות אחרים...), לנגן, לעשות ניסויים אינטראקטיביים, להתחבר לאינטרנט, לקרוא ולעבוד על ספרי לימוד ומחברות דיגיטליות מהענן החינוכי ועוד.
יתכן שחברת מיקרוסופט כבר סימנה את התחלת הפיתוחים הללו, עם משטח ה"סורפייס" שלה, שבו מסך מגע על השולחן מהווה את המחשב האינטראקטיבי האפשרי, לצורכי משחק ולימוד.
הנה סרטון שמדגים את שולחנות התלמיד העתידיים:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
הדגמה של כיתה עם שולחנות אינטראקטיביים לעבודה משותפת של התלמידים:
http://youtu.be/hKo-ZaApFqo
מהי למידה מרחוק ומה המשמעויות שלה?
מאז תחילת עידן הקורונה הפך הלימוד מרחוק לאחת הטכנולוגיות החינוכיות המרכזיות במערכות החינוך בעולם כולו. בשביל מרבית המורים זו התמודדות עם חדשנות שרובם לא הוכשרו לה בעבר, אבל כמו שנאמר כבר על ידי אדם חכם "סימן למחנך דגול הוא יכולתו להוביל את תלמידיו למקומות חדשים, שבהם הוא בעצמו עוד לא היה".
מתחילת המאה ה-20, הלכו והתפתחו אמצעי התקשורת, הן הפרטית והן תקשורת ההמונים. בין השאר הם אפשרו את לידתה של צורת למידה חדשה. זו הייתה הלמידה מרחוק (Distance education), למידה שמתבצעת בזמנים גמישים וממקומות גאוגרפיים ופיזיים מרוחקים זה מזה.
בלמידה מרחוק מתבצעת הלמידה כשהמורה והתלמיד נמצאים בשני מקומות שונים, רחוקים ומופרדים, גם במרחק הגאוגרפי שביניהם ולא פעם גם בזמנים - זמן השיעור שבו המורה מלמד הוא לא בהכרח הזמן שבו לומד התלמיד.
מגוון טכנולוגיות מאפשרות כבר יותר מ-100 שנה את הלמידה מרחוק. היא נולדה במאה ה-19, כשנשים בארצות הברית החלו ללמוד באמצעות שיעורים שנשלחו אליהן בדואר. במאה ה-20 היו אלה הרדיו והטלוויזיה, שהעבירו שיעורים והיו הבסיס ל"טלוויזיה החינוכית".
לאחר מכן נולדה "האוניברסיטה הפתוחה", שאפשרה לאנשים לזכות בתואר אקדמי, בלמידה של קורסים ברמה אקדמית, בעזרת חומרי לימוד כתובים ומוקלטים שהאוניברסיטה שלחה בדואר. לראשונה יכולים היו סטודנטים ללמוד גם בכפרים ובחוות מרוחקות מהמרכזים האוניברסיטאיים, בזמנים הנוחים ובקצב המתאים להם. הסטודנטים הכינו את שיעורי הבית, העבודות והמבחנים ושלחו אותם בחזרה לאוניברסיטה - לבדיקה.
בימינו לומדים תלמידים ממורים רחוקים בזמן אמת בעיקר באמצעות המחשב. חלקם לומד דרך האינטרנט, בזמן אמת, כשהמורה מלמד בשיעורים המשודרים באינטרנט בשידור חי (Live streaming). זו נקראת "למידה סינכרונית" ובה יכול תלמיד בודד ללמוד בשיעור פרטי מקוון עם מורה, או במסגרת קבוצתית, מעין כיתה הלומדת עם מורה. השניים או הכיתה כולה רואים אלו את אלו בווידאו, משתמשים ב"לוח וירטואלי" ומתכתבים בצ'אט או מדברים ביניהם בשיחת וידאו. יש גם שיעורים קבוצתיים כאלה. התלמידים לומדים ב"כיתה וירטואלית", שבה, ממש כמו בכיתה פיזית, הם מקשיבים לשיעור, יכולים להגיב לדברי המורה, לשאול שאלות, לענות ולנהל דיונים.
שיטה אחרת היא "למידה א-סינכרונית", בה השיעורים מוקלטים וזמינים ללומדים תמיד. בשיטה זו מצולמים המורים בסרטוני וידאו שהוקלטו מראש. התלמידים לומדים מהשיעורים המוקלטים ומתרגלים, על פי הקצב האישי שלהם ובזמנים הנוחים להם. תוכנות רשת שמשלימות את ההוראה הפרונטלית, מתרגלות ובוחנות את הלומדים ואף מבצעות חלק מתהליכי ההערכה, השקלול ונתינת הציונים.
היתרונות של למידה מרחוק פותרים בעיות שונות בשיטת הלמידה המסורתית. מעצם הלימוד בכל זמן ובכל מקום, דרך הגדלת היצע הלימודים לציבור, זמינות של השכלה למספר עצום של לומדים - מבלי לגייס מרצים ומשאבים נוספים - וכמובן שוויון הזדמנויות בהשכלה, מעצם האפשרות לרכוש השכלה בעלויות נמוכות ובלי מגבלות של מקום המגורים של הלומדים או הזמן שבו הם יכולים ללמוד.
הלמידה מרחוק שימושית מגיל הגן ובית הספר ועד להשכלה גבוהה, השתלמויות מקוונות, הכשרת עובדים בארגונים ועוד. היא גם מאפשרת שינוי של שיטות ההוראה המסורתיות לטובת למידה בשיטות כמו "כיתה הפוכה" ולמידה מבוססת פרויקטים. הסביבה המקוונת, שמשחררת את הלמידה מכבלי הזמן והמקום, מאפשרת זמנים ומקומות לימוד גמישים ומחברת בין מורים ומרצים מעולים לתלמידים הצמאים ללמוד אצלם, מאפשרת להציע למידה איכותית וזמינה לכל הכפר הגלובלי כולו.
#מגוון קורסים ללמידה מרחוק
אאוריקה מציעה מגוון של קורסים ללמידה עצמית מרחוק. הקורסים נמצאים בקישור המצורף לכל אחד מהערכים שאליהם תוכלו להיכנס בתגית "קורסים מקוונים".
הנה הלמידה מרחוק:
https://youtu.be/_AloMdscNfE
יתרונות הלימודים מרחוק, בהדגשה על למידה א-סינכרונית:
https://youtu.be/4m-l-QpqxOo
מצגת וידאו עם היתרונות והמהות של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/anWBb7PTIMM
כך נראית למידה מרחוק עם מורה - למידה סינכרונית, שפירושה שיעור בזמן אחד:
https://youtu.be/YEaswuMdikY
למידה מרחוק מאפשרת לתמוך בילדים שמאושפזים לתקופה ארוכה:
https://youtu.be/VYcTSqsd4tM
יש מקרים שבהם למידה מרחוק ממש מצילה את הלומדים:
https://youtu.be/-b2PQAZLI0k
והרצאת וידאו קצרה על ההיסטוריה של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c?long=yes
מהי למידה מבוססת פרויקטים?
אם היו מציעים לכם ללמוד בעזרת משימות שכוללות קריאה, חקר וכתיבה ולאחר מכן הצגה בפני קהל, במקום לשנן ולרשום פרטי ידע שהמורה או הספר מזרימים אליכם ואז להיבחן עליהם - מה הייתם בוחרים?
למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) היא שיטת הוראה מודרנית המהווה חלופה ראויה ללמידה המסורתית. הלמידה מבוססת הפרויקטים, המכונה בראשי התיבות שלה PBL, נתפסת בעיני רבים כנכונה ומתאימה לעידן שבו ידע נגיש בשניות לכל אחד ומידע וידע ספציפיים, המתייחסים לתחום דעת אחד, הם פחות רלוונטיים בחינוך. במקומם מציעה שיטה זו למידה מבוססת פרויקטים, שאלה ותוצר.
השיטה מתבססת על שאלה פוריה, שמניעה את הפרויקט. אז מחליטים על תוצר שאותו מייצרים והוא יניע את תהליך הלמידה. לאחר מכן מתחילות קבוצות הלמידה לבצע את החקר. האמצעים מגוונים - מאינטרנט, ספרות וכתבי עת ועד לפגישות עם מומחים. במהלך הלמידה מגישים התלמידים תוצרי ביניים ומציגים לתלמידים האחרים, שמהם הם לומדים, באמצעות משוב, מה יש לשפר בהמשך המחקר. הלימוד הוא גם לגבי הדרך לקבל ולתת משוב איכותי ומכבד. בסוף התהליך כולו מציגים התלמידים את התוצר בפני הקהל כולו - מהכיתה ועד ההורים, מורים, מומחים שפגשו במהלך העבודה וכדומה.
למידה מבוססת פרויקטים (בראשי תיבות PBL) מעודדת יוזמה של התלמידים ומפתחת את החקר השיטתי. הלומדים רוכשים באמצעותה כישורים רלוונטיים למאה ה-21, כולל יכולת לעבוד בצוות, יכולות טיפול במידע ורכישת ידע, יישום של תהליכי חקר, הפקת תוצרים ברמה גבוהה ולבסוף - רכישת היכולת להציג את רעיונותיהם אל מול קהל - בפרזנטציה (הצגה פומבית בפני קהל), שבה הם מסבירים את התוצר, מגנים עליו ומבצעים רפלקציה, שפירושה שיקוף על תהליך הלמידה.
בתהליך זה משתנה גם מעמדו של המורה. במקום להיות מוסרי הידע לתלמידים, הופכים המורים למורים אוטונומיים, הבונים תכניות לימודים שמעניינות אותם ואת התלמידים. הם הופכים למנחים של למידה פעילה מצד התלמידים, למידת חקר, שבה החשיבה ושיתוף הפעולה מחליפים את שפיכת הידע מהמורה לתלמיד ואל המחברת ולשינון לקראת מבחן.
זה גם אומר שלימוד כזה לא בוחן רק את תוצרי הלמידה אלא גם את תהליך הלמידה עצמו. לכל אורך הלמידה מוגשות ונבחנות טיוטות וסקיצות, מתבצעים תהליכי רפלקציה ומשוב וכדומה. כל אלה נותנים תמונה טובה ומדויקת יותר על הלמידה והתהליך שעובר הלומד.
PBL הם ראשי התיבות באנגלית של 3 שיטות שונות:
למידה מבוססת פרויקטים (Project), למידה מבוססת שאלה (Problem) ולמידה מבוססת תוצר (Product).
הנה הסבר של שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים (מתורגם):
https://youtu.be/L6vBiFxeQCs
המבנה של הלמידה מבוססת הפרויקטים (עברית):
https://youtu.be/jBngtrOCHUk
זה מה שהתלמידים והמורים חווים מהמודל (עברית):
https://youtu.be/l6IguH-aOlQ
הסבר מעמיק (עברית):
https://youtu.be/Aizd6YOnqg8
גם בגיל הרך PBL עובד - עם שטוזים, שטויות בחרוזים (עברית):
https://youtu.be/EITXkXoI790
ההסבר של מושג ה-PBL - למידה מבוססת פרויקטים (עברית):
https://youtu.be/UrK_G5050yI?t=1s
בית ספר מדווח על הלמידה שמתבססת על פרויקטים ומה היא מקנה לתלמיד (עברית):
https://youtu.be/PgjTiNDci3s
ופרויקט PBL מהוואי שהתמקד בתחום המדעי להצלת כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/LMVkjBYWQos?long=yes
מהי הכיתה ההפוכה?
"כיתה הפוכה" (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל "הכיתה ההפוכה" הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.
זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון, מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו - לחשיבה על החומר הנלמד.
הכיתה ההפוכה מאפשרת להקדיש זמן לבעיות של התלמיד, לדברים שאינו מבין ולהפנמה של הידע שנרכש בבית, במקום לרכוש אותו בכיתה מפי המורים. כך המורה מפנה זמן רב לעבודה עם תלמידים מתקשים, להטלת משימות מתקדמות למתקדמים ובאופן כללי נוצר יותר זמן לעבוד עם התלמיד במקום לדקלם לו בכיתה את החומר הנלמד.
היתרונות של השיטה הזו הם עצומים. סרטונים, במיוחד הקצרים יותר, נוחים יותר ללימוד. ניתן לעצור, לשוב ולשמוע שוב ושוב קטע קשה או את כל השיעור, מורים יכולים לתת סרטונים טובים של מומחים או מורים אחרים, התלמידים יכולים לצפות בסרטונים בכל מקום ומכשיר אפשרי ועוד.
אבל מעבר ליתרונות המיידיים יש ללמידה ההפוכה חשיבות עצומה בממד נוסף ובעל משמעות. מורי ההווה מלמדים ילדים שיחוו עתיד שונה משמעותית ממה שאנו מכירים כיום. אם יהיו להם כלים, הבנה והרגלים של לימוד עצמי, הם יוכלו ללמוד בעתיד דברים רבים בעצמם ולהתקדם בשוק העבודה הרבה יותר ממי שלא זכה לכלים כאלו. מקצועות העתיד יחייבו יכולות כאלה והלימוד העצמי המקוון יהפוך יותר ויותר משמעותי והכרחי להצלחה.
השיטה משנה עוד פאן מוכר ובעייתי מהלימוד הרגיל. במקום שיעניקו המורים תשומת לב רבה מאד לתלמידים הבולטים והחזקים בכיתה, מאפשרת הלמידה ההפוכה למורה למקד את מאמציו בתלמידים המתקשים והזקוקים לו יותר. המתקדמים יוכלו לתרגל בעצמם ולהתקדם וליצור - השאר יוכלו להבין.
מניסויים השוואתיים שונים שנערכו על השפעת השיטה על התוצאות והציונים של תלמידים שלמדו בהן, הסתבר שהשיטה שיפרה באופן דרמטי את ההישגים. במיוחד הוכח הדבר במחקר ניסויי רציני ומקיף שנערך בתיכון אמריקאי בשם קלינטונדייל, בו התוצאות שופרו ביותר כתוצאה מהמעבר ללמדיה הפוכה.
הנה הסבר של גישת הכיתה ההפוכה:
https://youtu.be/4a7NbUIr_iQ
ובעברית, למי שצריך:
https://youtu.be/8xCnzavNiM4
כך מודל "הכיתה ההפוכה" שינה את השיעורים בתיכון קלינטונדייל:
https://youtu.be/SWt5dgOoysU
הלמידה ההפוכה משנה את הדברים במיוחד במונחים של חלל וזמן - איפה ומתי לומדים מה:
https://youtu.be/BfsLbGgUMDU
והכיוון שאליו הולך החינוך המודרני:
https://youtu.be/nA1Aqp0sPQo
מהו ה-MOOC ללמידה מקוונת?
בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בקורסים אינטרנטיים מקוונים, הפתוחים לקהל הרחב, באופן חופשי. הקורס הראשון מסוג זה עלה לרשת בשנת 2008 ובתוך שנים ספורות הפך לפלטפורמת למידה מצליחה ואהודה ברחבי העולם.
שמו הרשמי של סוג הקורס הזה, "קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים", הוא שהיקנה לו את הכינוי "מוק" (MOOC), קיצור של שמו המלא באנגלית: "Massive open online course".
ב-MOOC עושים שימוש במדיות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, טקסטים כתובים, דרך וידאו, תמונות, בעיות לפתרון, תרגילים, פודקסטים ועוד. לצד כל אלה יש במוק אופייני לא פעם גם פורום המאפשר ללומדים להתייעץ בינם לבין עצמם ובמרצים ועוזרי ההוראה.
הגישה לאותם MOOCs היא פתוחה, דרך האינטרנט וכאמור ללא תשלום. מוק מהווה התפתחות נוספת של למידה מקוונת. התרומה העיקרית שבו היא האפשרות להוראה א-סינכרונית, בה לומדים הסטודנטים או התלמידים בזמן הנוח להם.
היתרון בשיעור א-סינכרוני שכזה (בו הקורסים מוקלטים וניתנים לצפייה על ידי הלומדים בזמן המתאים להם) על מדיה סינכרונית (בה המרצה או המורה מלמדים בזמן אמת את התלמידים), הוא האפשרות להשתתפות של מספר בלתי מוגבל של תלמידים ב"שיעור" ובכך להרחבת מעגל הלומדים.
ההנחה היא שאם המוקים יגיעו לכל פינות העולם, יתכן שיתגלו גאונים בפינות הפחות צפויות, במקומות שבהם האנשים לא היו לעולם מגיעים ללימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל.
הנה הסבר מהיר של ה-MOOC:
https://youtu.be/sfoI31u9sbE
ה-MOOC, הקורס פתוח מקוון מרובה המשתתפים:
https://youtu.be/b_N_NHbC80E
ועוד הסבר לשיטת הלימוד הזו:
https://youtu.be/eW3gMGqcZQc
הנה הרצאה של פרופ. דפנה קולר, שיצרה את האוניברסיטה המקוונת "קורסרה" (מתורגם):
https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes
והרצאה של 20 דקות על הלימוד בשיטות של ה-MOOC (עברית):
https://youtu.be/tblwhb2Ujl0?long=yes
המורים מקנים לילדי בית הספר חינוך. מורים יודעים כיצד ללמד ילדים ולהקנות להם ידע. המורים מלמדים כיצד להתנהג כלפי חברים ומבוגרים, לנהוג בנימוס ולתרום לחברה. בזכות המורים אנו לומדים דברים חשובים ומקבלים ערכים של התנהגות וחברות.
המורים לא עושים כסף אבל הם עושים שינוי בעולם, כי הם מחנכים ילדים. כשהמורה עומד או עומדת מול כיתה, לומדים התלמידים את הערכים שהחברה מעוניינת לחנכם לפיהם.
בעבר לימדו המורים את הידע לתלמידים. המציאות הייתה שהתלמידים למדו מהמורים וכשקיבלו מטלות חקר או עבודות, הם הלכו לספריה ולמדו שם.
בעידן המודרני המורים עומדים פחות אל מול הכיתה (במה שנקרא "הוראה פרונטלית"). המורה הופך בעשורים האחרונים למעין מנחה למידה. יותר ויותר מורים מלווים את התלמידים בפרויקטים לימודיים שהם מבצעים. הם מנחים אותם, מסייעים למקד את השאלות, לארגן את המחשבות, את המידע ואת דרכי קבלת ההחלטות.
בעידן שבו הידע והמידע נמצאים בכל מקום, המורים הופכים או צריכים להפוך להיות פחות ספקי ידע ויותר למי שמסייעים בהנחייה לתלמידים כיצד להשיג את הידע ולברור בו את פריטי הידע החשובים, הרלוונטיים והאיכותיים, מתוך כמויות אינסופיות של מידע שהאינטרנט ומערכות המידע מספקות.
כמובן שמורים גם מכינים את השיעורים שלהם למחר, בודקים עבודות, מבחנים ותרגילים שהתלמידים "הגישו" בכיתה. הם מזינים ציונים, משתתפים בישיבות ומעורבים בפעילות בבית הספר. המורים שלכם, תלמידים יקרים, ראויים להערכה. ההורים לא תמיד יודעים לתת אותה - תנו אותה אתם ובבוא היום הראו דוגמה לילדיכם שלכם, כיצד לפרגן למי שמעניקים עולם שלם של ערכים ומיומנויות לדור הצעיר.
הנה מורים שמנסים לומר מיהו מורה טוב (עברית):
http://youtu.be/bZ82evhaw6E
ויום בחיי מורה בצפון הארץ (עברית):
http://youtu.be/zaMk6t3tkDY?t=5s
בית הספר של ימינו, הבה נודה באמת הפשוטה, הוא מופת של בזבוז זמן, אנרגיה, משאבים ואפשרויות חשובות בחיי הילדים שלנו, ילדי המאה ה-21, שקשה לעתים להאמין עד כמה השתנה בה העולם שהיכרנו במאה שלפניה.
למשל ציונים. למה צריך אותם והאם הם משקפים את הידע והפוטנציאל להצלחה של התלמיד הצעיר?
ברור שללא ציונים הלמידה תהיה פחות יעילה וילדים יתאמצו פחות. אבל תמיד צריך לשאול מה מודדים הציונים. האם הציון שמקבל תלמיד מהמורה משקף את ההבנה והלמידה שלו, או את יכול השינון של ידע שהוא פיתח?
או במילים אחרות - האם זה שהתלמיד קיבל ציון גבוה, תוך הפגנת ידע במבחן, הופך אותו טוב יותר מתלמיד אחר, שלא שינן ולא יודע לשפוך את החומר בבחינה אבל כזה שכישורי החשיבה, פתרון הבעיות והיצירתיות שלו, או יכולת הלמידה העצמית שהוא פיתח, הם טובים יותר?
אז כנראה שציונים הם לא הכל. הם כמו פטיש, יכולים לשמש בצורות שונות ולצרכים שונים ורק אז נוכל לבדוק אם הם באמת מצליחים.
אז מה יחליף ציונים בדרך ללמידה, אתם שואלים? - משמעות ועניין. אם נלמד את מה שמעניין אותנו ועושה לנו סקרנות אז נלמד הרבה יותר טוב מאשר תחת חרב המבחן והציונים. ראו למטה את ההרצאה על "אפקט סופר מריו".
הלימודים בפינלנד, למשל, כוללים כלכלה מעשית, הרגלים, בחירה חופשית, ספורט, משחקים ולימוד מעמיק של תופעות במקום נושאים (למשל, שאין שיעור גאוגרפיה שמנותק משיעור היסטוריה, שיעור אנגלית ושיעורי מדעים, אלא לימוד לדוגמה של מסעות המלחמה של נפוליאון, תוך הבנת הנושאים הללו בהקשר הגאוגרפי, היסטורי והשפעתו על המדעים ותוך קריאת טקסטים באנגלית).
אבל לפני הכל חשוב לתת לתלמידים כלים ללמוד בעצמם ורצוי את מה שמעניין אותם, כי הם גדלים לעולם שלא יהיה בהכרח דומה, ודאי לא במישור המקצועי, לעולם של ההורים והמורים שלהם.
אז הרבה פחות שעות של למידה ממורה מול כיתה מקשיבה, כלומר פחות מחצי זמן לימוד שיהיה פרונטלי, מורה שמרצה או מורה שעומדת מול הכיתה ומדברת.
שאר הלימוד יהיה פתוח, יחייב לימוד עצמי, חקר וגם עיבוד רעיונות וביקורת עמיתים בקבוצות.
אילו כלים יילמדו? - שאלה גדולה מדי לכאן אבל בגיל הרך, למשל, צריכה להיות מוקדשת הכי הרבה אנרגיה לכישורים חברתיים ופיתוח ביטחון עצמי אצל הילד. כיתות קטנות, הרבה חינוך מקדם לילדים חלשים ומורים שלא נותנים לילד שקשה לו ליפול.
כאן לא נעודד תחרות בין התלמידים אלא נסייע למיצוי של היכולת האישית של כל אחד מהם. להגיע להכי טוב שהוא או היא יכולים. כך גם בין בתי ספר. יש מבחנים בית ספריים, אבל הציונים הללו לא יפורסמו, כדי שלא יהיו בתי ספר נחשבים ואחרים שלא. הם כן ישמשו את המערכת כדי לשפר ולסייע לבתי הספר שבהם יש בעיות.
ויצירתיות לפני הכל. פיתוח יכול לפתור בעיות. עידוד של חשיבה ביקורתית (בצד הטוב שלה) ופיתוח של ספקנות. כל אלה תוך הפגנת אמון בתלמידים - נותנים אמון, מעוררים וסומכים על האחר.
ועדיין - זו לא כמות שעות הלימוד שבפינלנד למשל הן פחותות ביחס למערכות החינוך האחרות בעולם המערבי. אין מבחנים ואם יש הם פחות של ידע.
בתי הספר יש להציע לילדים הזדמנויות שוות. לא צריך לגבות תשלום מההורים כי החינוך כולו צריך להיות חינם, כולל אוניברסיטה.
מאיפה הכסף? - הכל צריך להיות ממומן מהמיסים שכל אזרח משלם ולא צריך יותר.
שום בי"ס לא יהיה טוב מאיכות המורים שבו וזה עוד הבדל משמעותי בין פינלנד למערכות חינוך רבות. כן, איכות המורים והמעמד שלהם בעיני ההורים והחברה מטופחים בה מאוד. מורים בפינלנד חייבים להיות בעלי תואר שני כדי ללמד והם חייבים ללמוד הוראה ביחד עם המקצועות האקדמיים שיהפכו למי שהם.
ההורים, בהתאם, לא מתערבים כלל בבתי הספר וסומכים על המורים כאנשי מקצוע וכמחנכים. גם הם יודעים שרק מעטים, 1 מ-10 מועמדים, מתקבלים להיות מורים.
כי המורים בפינלנד הם שמייצרים ומפתחים את תכניות הלימוד שלהם. למערכת החינוך יש יעדים כלליים ותכנית לימודים, אבל היא פתוחה מאוד ובמקום הוראות היא מסתפקת בקווים מנחים. כך יוצא שכל השאר מפותח, מיושם ונמדד בידי המורים עצמם. גם כאן בא לידי ביטוי האמון הרב ששורר במערכת הזו. בדרכם אל הילד, המורים מועצמים ומחוזקים על ידי המערכת. גם כלכלית, אגב...
התוצאות מדברות בעד עצמן. הפערים בין התלמידים הם נמוכים יחסית, ההישגים הכלליים הם ברמה גבוהה, מקבילות לשליש העליון של תלמידים במקומות אחרים בעולם.
הנה המציאות של בתי הספר הרגילים בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/qba-EOaq3NM
המציאות הזו מיושנת ופותחה במקור כדי לייצר עובדי מפעלים:
https://youtu.be/okpg-lVWLbE
האלטרנטיבה:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c
מערכת החינוך של פינלנד מדגימה את האלטרנטיבה:
https://youtu.be/7xCe2m0kiSg
על החינוך הפיני (עברית):
https://youtu.be/jMfDJJDU_M8
"אפקט סופר מריו" שמראה את החשיבות של אי-השיפוט בלמידה וההזדמנות בללמוד בלי להיות מאוים כל כך:
https://youtu.be/9vJRopau0g0
והסרט התיעודי המלא על מערכת החינוך הפינית (עברית):
https://youtu.be/mJeSH8ctdpg?long=yes
כנראה שעידן הילקוטים יסתיים בעתיד הקרוב. ענן המחשוב ההולך ונכנס לחיינו, ישמור בעתיד את כל החומר הלימודי של כל תלמיד באינטרנט. ספרים, חוברות עבודה, חומרי לימוד, מחברות ותרשימים - ילדינו כבר לא יצטרכו לסחוב חומר מהבית לכיתה ובחזרה. הכל ימתין להם בענן המידע החינוכי ויהיה נגיש מהכיתה, מהבית ומכל מקום.
התהליך פשוט. כל החומר יישמר מהכיתה אל הענן, כלומר אל שרתי ענק ממוחשבים. כשהתלמיד יגיע הביתה, הוא יתחבר לענן שבו נמצא כל החומר "שלו" ויכין את שיעורי הבית. הכל יישמר לענן החינוכי, בקבצים שהם המחברות המקוונות שלו. ספרי הלימוד, חוברות העבודה, מפות וחומר לימודי נוסף, הכל יהיה נגיש במהירות ופשטות.
התלמיד יוכל לשלוח חומרים לחבר או להתחבר מהבית של סבתא וסבא, מהמלון בחופשה וכך הלאה. היתרון הכי גדול הוא שלעולם לא יאבדו התלמידים את המחברות או הספרים. יש גם יתרונות אדירים בכך שהחינוך המודרני מכיר בכך שהלימודים בעולם העתידי צריכים להפוך להיות לימודים המתמשכים לאורך כל החיים, מה שנקרא "Lifelong learning", מה שהופך כבר היום לחלק בלתי נפרד מאורח החיים של אנשים שרוצים להצליח.
החסרון של כל הטכנולוגיה הזו, אגב, הוא שזה יהיה סופם של התירוצים בסגנון "המורה, שכחתי את המחברת".
הנה סרטון אנימציה שמנסה לתאר את הלימוד העתידי האישי:
https://youtu.be/SVz_Zp3lf88
כשלומדים מכל מקום הילקוט או המחברת פשוט לא רלוונטיים:
https://youtu.be/9DwQDL6K3ws
עתיד החינוך הוא בטכנולוגיה:
https://youtu.be/ibAi7CGnUhg
והדגמה של עולם עתידי מפוצץ באפשרויות חדשניות:
http://youtu.be/aJu6GvA7jN8
עריכה של סרטים היא אחת הפעילויות המשמעותיות ביצירת פרויקטים לימודיים וחינוכיים. בשיטות ההוראה מבוססות הפרויקטים, כמו PBL, עובדים ילדים רבים על סרטונים לשם יצירת פרזנטציות של הפרויקט שלהם.
הבעיה היא שעריכת סרטים מחייבת בדרך כלל תוכנות מאד חכמות וכבדות. תוכנות כאלה יש להתקין על המחשב ובדרך כלל צריך מחשב חזק מאד על מנת להפעילן ולערוך בהן סרטים.
כך או כך, בשנים האחרונות יש כלים מקוונים, אתרי אינטרנט שהם בעצם תוכנות ענן. הכלים האלה מאפשרים לערוך סרטונים קצרים בעצמכם, מבלי להתקין אותם על המחשב. כלי הרשת הללו אמנם אינם חזקים כמו התוכנות המקצועיות, אבל הם יכולים לשמש למטרות שימושיות רבות, כמו ברכות וידאו, מצגות וידאו שמורכבות מתמונות וקטעי וידאו קצרים וכדומה.
כך עורכים סרטון באתר לדוגמה ומעלים אותו לאתר יוטיוב:
https://youtu.be/6IjOzgJhzSQ
שיעור עריכה של מצגת באמצעות אתר קיזואה:
https://youtu.be/kdAhX2csgtY
הוראה
שולחן הכיתה הישן שלנו עשוי להפוך בשנים הבאות לשולחן דיגיטלי חכם. זה יהיה משטח הקרנה וכתיבה שישולב בו מסך מגע משוכלל, שיכיל מחשב שלם בענן, עם המחברות האלקטרוניות של התלמידים וספרי לימוד אלקטרוניים עתירי מולטימדיה.
השולחן הדיגיטלי יוכל להתחבר ללוח החכם של המורה ואף לתקשר עם שולחנות של תלמידים אחרים בכיתה. כך, ממקומותיהם, יוכלו התלמידים להתחרות ביניהם, לשחק במשחקי לימוד ותרגול, לעבוד על פרויקטים לימודיים ואף לשתף פעולה עם תלמידים אחרים (או בעצם עם שולחנות אחרים...), לנגן, לעשות ניסויים אינטראקטיביים, להתחבר לאינטרנט, לקרוא ולעבוד על ספרי לימוד ומחברות דיגיטליות מהענן החינוכי ועוד.
יתכן שחברת מיקרוסופט כבר סימנה את התחלת הפיתוחים הללו, עם משטח ה"סורפייס" שלה, שבו מסך מגע על השולחן מהווה את המחשב האינטראקטיבי האפשרי, לצורכי משחק ולימוד.
הנה סרטון שמדגים את שולחנות התלמיד העתידיים:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
הדגמה של כיתה עם שולחנות אינטראקטיביים לעבודה משותפת של התלמידים:
http://youtu.be/hKo-ZaApFqo
מאז תחילת עידן הקורונה הפך הלימוד מרחוק לאחת הטכנולוגיות החינוכיות המרכזיות במערכות החינוך בעולם כולו. בשביל מרבית המורים זו התמודדות עם חדשנות שרובם לא הוכשרו לה בעבר, אבל כמו שנאמר כבר על ידי אדם חכם "סימן למחנך דגול הוא יכולתו להוביל את תלמידיו למקומות חדשים, שבהם הוא בעצמו עוד לא היה".
מתחילת המאה ה-20, הלכו והתפתחו אמצעי התקשורת, הן הפרטית והן תקשורת ההמונים. בין השאר הם אפשרו את לידתה של צורת למידה חדשה. זו הייתה הלמידה מרחוק (Distance education), למידה שמתבצעת בזמנים גמישים וממקומות גאוגרפיים ופיזיים מרוחקים זה מזה.
בלמידה מרחוק מתבצעת הלמידה כשהמורה והתלמיד נמצאים בשני מקומות שונים, רחוקים ומופרדים, גם במרחק הגאוגרפי שביניהם ולא פעם גם בזמנים - זמן השיעור שבו המורה מלמד הוא לא בהכרח הזמן שבו לומד התלמיד.
מגוון טכנולוגיות מאפשרות כבר יותר מ-100 שנה את הלמידה מרחוק. היא נולדה במאה ה-19, כשנשים בארצות הברית החלו ללמוד באמצעות שיעורים שנשלחו אליהן בדואר. במאה ה-20 היו אלה הרדיו והטלוויזיה, שהעבירו שיעורים והיו הבסיס ל"טלוויזיה החינוכית".
לאחר מכן נולדה "האוניברסיטה הפתוחה", שאפשרה לאנשים לזכות בתואר אקדמי, בלמידה של קורסים ברמה אקדמית, בעזרת חומרי לימוד כתובים ומוקלטים שהאוניברסיטה שלחה בדואר. לראשונה יכולים היו סטודנטים ללמוד גם בכפרים ובחוות מרוחקות מהמרכזים האוניברסיטאיים, בזמנים הנוחים ובקצב המתאים להם. הסטודנטים הכינו את שיעורי הבית, העבודות והמבחנים ושלחו אותם בחזרה לאוניברסיטה - לבדיקה.
בימינו לומדים תלמידים ממורים רחוקים בזמן אמת בעיקר באמצעות המחשב. חלקם לומד דרך האינטרנט, בזמן אמת, כשהמורה מלמד בשיעורים המשודרים באינטרנט בשידור חי (Live streaming). זו נקראת "למידה סינכרונית" ובה יכול תלמיד בודד ללמוד בשיעור פרטי מקוון עם מורה, או במסגרת קבוצתית, מעין כיתה הלומדת עם מורה. השניים או הכיתה כולה רואים אלו את אלו בווידאו, משתמשים ב"לוח וירטואלי" ומתכתבים בצ'אט או מדברים ביניהם בשיחת וידאו. יש גם שיעורים קבוצתיים כאלה. התלמידים לומדים ב"כיתה וירטואלית", שבה, ממש כמו בכיתה פיזית, הם מקשיבים לשיעור, יכולים להגיב לדברי המורה, לשאול שאלות, לענות ולנהל דיונים.
שיטה אחרת היא "למידה א-סינכרונית", בה השיעורים מוקלטים וזמינים ללומדים תמיד. בשיטה זו מצולמים המורים בסרטוני וידאו שהוקלטו מראש. התלמידים לומדים מהשיעורים המוקלטים ומתרגלים, על פי הקצב האישי שלהם ובזמנים הנוחים להם. תוכנות רשת שמשלימות את ההוראה הפרונטלית, מתרגלות ובוחנות את הלומדים ואף מבצעות חלק מתהליכי ההערכה, השקלול ונתינת הציונים.
היתרונות של למידה מרחוק פותרים בעיות שונות בשיטת הלמידה המסורתית. מעצם הלימוד בכל זמן ובכל מקום, דרך הגדלת היצע הלימודים לציבור, זמינות של השכלה למספר עצום של לומדים - מבלי לגייס מרצים ומשאבים נוספים - וכמובן שוויון הזדמנויות בהשכלה, מעצם האפשרות לרכוש השכלה בעלויות נמוכות ובלי מגבלות של מקום המגורים של הלומדים או הזמן שבו הם יכולים ללמוד.
הלמידה מרחוק שימושית מגיל הגן ובית הספר ועד להשכלה גבוהה, השתלמויות מקוונות, הכשרת עובדים בארגונים ועוד. היא גם מאפשרת שינוי של שיטות ההוראה המסורתיות לטובת למידה בשיטות כמו "כיתה הפוכה" ולמידה מבוססת פרויקטים. הסביבה המקוונת, שמשחררת את הלמידה מכבלי הזמן והמקום, מאפשרת זמנים ומקומות לימוד גמישים ומחברת בין מורים ומרצים מעולים לתלמידים הצמאים ללמוד אצלם, מאפשרת להציע למידה איכותית וזמינה לכל הכפר הגלובלי כולו.
#מגוון קורסים ללמידה מרחוק
אאוריקה מציעה מגוון של קורסים ללמידה עצמית מרחוק. הקורסים נמצאים בקישור המצורף לכל אחד מהערכים שאליהם תוכלו להיכנס בתגית "קורסים מקוונים".
הנה הלמידה מרחוק:
https://youtu.be/_AloMdscNfE
יתרונות הלימודים מרחוק, בהדגשה על למידה א-סינכרונית:
https://youtu.be/4m-l-QpqxOo
מצגת וידאו עם היתרונות והמהות של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/anWBb7PTIMM
כך נראית למידה מרחוק עם מורה - למידה סינכרונית, שפירושה שיעור בזמן אחד:
https://youtu.be/YEaswuMdikY
למידה מרחוק מאפשרת לתמוך בילדים שמאושפזים לתקופה ארוכה:
https://youtu.be/VYcTSqsd4tM
יש מקרים שבהם למידה מרחוק ממש מצילה את הלומדים:
https://youtu.be/-b2PQAZLI0k
והרצאת וידאו קצרה על ההיסטוריה של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c?long=yes
אם היו מציעים לכם ללמוד בעזרת משימות שכוללות קריאה, חקר וכתיבה ולאחר מכן הצגה בפני קהל, במקום לשנן ולרשום פרטי ידע שהמורה או הספר מזרימים אליכם ואז להיבחן עליהם - מה הייתם בוחרים?
למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) היא שיטת הוראה מודרנית המהווה חלופה ראויה ללמידה המסורתית. הלמידה מבוססת הפרויקטים, המכונה בראשי התיבות שלה PBL, נתפסת בעיני רבים כנכונה ומתאימה לעידן שבו ידע נגיש בשניות לכל אחד ומידע וידע ספציפיים, המתייחסים לתחום דעת אחד, הם פחות רלוונטיים בחינוך. במקומם מציעה שיטה זו למידה מבוססת פרויקטים, שאלה ותוצר.
השיטה מתבססת על שאלה פוריה, שמניעה את הפרויקט. אז מחליטים על תוצר שאותו מייצרים והוא יניע את תהליך הלמידה. לאחר מכן מתחילות קבוצות הלמידה לבצע את החקר. האמצעים מגוונים - מאינטרנט, ספרות וכתבי עת ועד לפגישות עם מומחים. במהלך הלמידה מגישים התלמידים תוצרי ביניים ומציגים לתלמידים האחרים, שמהם הם לומדים, באמצעות משוב, מה יש לשפר בהמשך המחקר. הלימוד הוא גם לגבי הדרך לקבל ולתת משוב איכותי ומכבד. בסוף התהליך כולו מציגים התלמידים את התוצר בפני הקהל כולו - מהכיתה ועד ההורים, מורים, מומחים שפגשו במהלך העבודה וכדומה.
למידה מבוססת פרויקטים (בראשי תיבות PBL) מעודדת יוזמה של התלמידים ומפתחת את החקר השיטתי. הלומדים רוכשים באמצעותה כישורים רלוונטיים למאה ה-21, כולל יכולת לעבוד בצוות, יכולות טיפול במידע ורכישת ידע, יישום של תהליכי חקר, הפקת תוצרים ברמה גבוהה ולבסוף - רכישת היכולת להציג את רעיונותיהם אל מול קהל - בפרזנטציה (הצגה פומבית בפני קהל), שבה הם מסבירים את התוצר, מגנים עליו ומבצעים רפלקציה, שפירושה שיקוף על תהליך הלמידה.
בתהליך זה משתנה גם מעמדו של המורה. במקום להיות מוסרי הידע לתלמידים, הופכים המורים למורים אוטונומיים, הבונים תכניות לימודים שמעניינות אותם ואת התלמידים. הם הופכים למנחים של למידה פעילה מצד התלמידים, למידת חקר, שבה החשיבה ושיתוף הפעולה מחליפים את שפיכת הידע מהמורה לתלמיד ואל המחברת ולשינון לקראת מבחן.
זה גם אומר שלימוד כזה לא בוחן רק את תוצרי הלמידה אלא גם את תהליך הלמידה עצמו. לכל אורך הלמידה מוגשות ונבחנות טיוטות וסקיצות, מתבצעים תהליכי רפלקציה ומשוב וכדומה. כל אלה נותנים תמונה טובה ומדויקת יותר על הלמידה והתהליך שעובר הלומד.
PBL הם ראשי התיבות באנגלית של 3 שיטות שונות:
למידה מבוססת פרויקטים (Project), למידה מבוססת שאלה (Problem) ולמידה מבוססת תוצר (Product).
הנה הסבר של שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים (מתורגם):
https://youtu.be/L6vBiFxeQCs
המבנה של הלמידה מבוססת הפרויקטים (עברית):
https://youtu.be/jBngtrOCHUk
זה מה שהתלמידים והמורים חווים מהמודל (עברית):
https://youtu.be/l6IguH-aOlQ
הסבר מעמיק (עברית):
https://youtu.be/Aizd6YOnqg8
גם בגיל הרך PBL עובד - עם שטוזים, שטויות בחרוזים (עברית):
https://youtu.be/EITXkXoI790
ההסבר של מושג ה-PBL - למידה מבוססת פרויקטים (עברית):
https://youtu.be/UrK_G5050yI?t=1s
בית ספר מדווח על הלמידה שמתבססת על פרויקטים ומה היא מקנה לתלמיד (עברית):
https://youtu.be/PgjTiNDci3s
ופרויקט PBL מהוואי שהתמקד בתחום המדעי להצלת כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/LMVkjBYWQos?long=yes
"כיתה הפוכה" (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל "הכיתה ההפוכה" הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.
זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון, מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו - לחשיבה על החומר הנלמד.
הכיתה ההפוכה מאפשרת להקדיש זמן לבעיות של התלמיד, לדברים שאינו מבין ולהפנמה של הידע שנרכש בבית, במקום לרכוש אותו בכיתה מפי המורים. כך המורה מפנה זמן רב לעבודה עם תלמידים מתקשים, להטלת משימות מתקדמות למתקדמים ובאופן כללי נוצר יותר זמן לעבוד עם התלמיד במקום לדקלם לו בכיתה את החומר הנלמד.
היתרונות של השיטה הזו הם עצומים. סרטונים, במיוחד הקצרים יותר, נוחים יותר ללימוד. ניתן לעצור, לשוב ולשמוע שוב ושוב קטע קשה או את כל השיעור, מורים יכולים לתת סרטונים טובים של מומחים או מורים אחרים, התלמידים יכולים לצפות בסרטונים בכל מקום ומכשיר אפשרי ועוד.
אבל מעבר ליתרונות המיידיים יש ללמידה ההפוכה חשיבות עצומה בממד נוסף ובעל משמעות. מורי ההווה מלמדים ילדים שיחוו עתיד שונה משמעותית ממה שאנו מכירים כיום. אם יהיו להם כלים, הבנה והרגלים של לימוד עצמי, הם יוכלו ללמוד בעתיד דברים רבים בעצמם ולהתקדם בשוק העבודה הרבה יותר ממי שלא זכה לכלים כאלו. מקצועות העתיד יחייבו יכולות כאלה והלימוד העצמי המקוון יהפוך יותר ויותר משמעותי והכרחי להצלחה.
השיטה משנה עוד פאן מוכר ובעייתי מהלימוד הרגיל. במקום שיעניקו המורים תשומת לב רבה מאד לתלמידים הבולטים והחזקים בכיתה, מאפשרת הלמידה ההפוכה למורה למקד את מאמציו בתלמידים המתקשים והזקוקים לו יותר. המתקדמים יוכלו לתרגל בעצמם ולהתקדם וליצור - השאר יוכלו להבין.
מניסויים השוואתיים שונים שנערכו על השפעת השיטה על התוצאות והציונים של תלמידים שלמדו בהן, הסתבר שהשיטה שיפרה באופן דרמטי את ההישגים. במיוחד הוכח הדבר במחקר ניסויי רציני ומקיף שנערך בתיכון אמריקאי בשם קלינטונדייל, בו התוצאות שופרו ביותר כתוצאה מהמעבר ללמדיה הפוכה.
הנה הסבר של גישת הכיתה ההפוכה:
https://youtu.be/4a7NbUIr_iQ
ובעברית, למי שצריך:
https://youtu.be/8xCnzavNiM4
כך מודל "הכיתה ההפוכה" שינה את השיעורים בתיכון קלינטונדייל:
https://youtu.be/SWt5dgOoysU
הלמידה ההפוכה משנה את הדברים במיוחד במונחים של חלל וזמן - איפה ומתי לומדים מה:
https://youtu.be/BfsLbGgUMDU
והכיוון שאליו הולך החינוך המודרני:
https://youtu.be/nA1Aqp0sPQo
בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בקורסים אינטרנטיים מקוונים, הפתוחים לקהל הרחב, באופן חופשי. הקורס הראשון מסוג זה עלה לרשת בשנת 2008 ובתוך שנים ספורות הפך לפלטפורמת למידה מצליחה ואהודה ברחבי העולם.
שמו הרשמי של סוג הקורס הזה, "קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים", הוא שהיקנה לו את הכינוי "מוק" (MOOC), קיצור של שמו המלא באנגלית: "Massive open online course".
ב-MOOC עושים שימוש במדיות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, טקסטים כתובים, דרך וידאו, תמונות, בעיות לפתרון, תרגילים, פודקסטים ועוד. לצד כל אלה יש במוק אופייני לא פעם גם פורום המאפשר ללומדים להתייעץ בינם לבין עצמם ובמרצים ועוזרי ההוראה.
הגישה לאותם MOOCs היא פתוחה, דרך האינטרנט וכאמור ללא תשלום. מוק מהווה התפתחות נוספת של למידה מקוונת. התרומה העיקרית שבו היא האפשרות להוראה א-סינכרונית, בה לומדים הסטודנטים או התלמידים בזמן הנוח להם.
היתרון בשיעור א-סינכרוני שכזה (בו הקורסים מוקלטים וניתנים לצפייה על ידי הלומדים בזמן המתאים להם) על מדיה סינכרונית (בה המרצה או המורה מלמדים בזמן אמת את התלמידים), הוא האפשרות להשתתפות של מספר בלתי מוגבל של תלמידים ב"שיעור" ובכך להרחבת מעגל הלומדים.
ההנחה היא שאם המוקים יגיעו לכל פינות העולם, יתכן שיתגלו גאונים בפינות הפחות צפויות, במקומות שבהם האנשים לא היו לעולם מגיעים ללימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל.
הנה הסבר מהיר של ה-MOOC:
https://youtu.be/sfoI31u9sbE
ה-MOOC, הקורס פתוח מקוון מרובה המשתתפים:
https://youtu.be/b_N_NHbC80E
ועוד הסבר לשיטת הלימוד הזו:
https://youtu.be/eW3gMGqcZQc
הנה הרצאה של פרופ. דפנה קולר, שיצרה את האוניברסיטה המקוונת "קורסרה" (מתורגם):
https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes
והרצאה של 20 דקות על הלימוד בשיטות של ה-MOOC (עברית):
https://youtu.be/tblwhb2Ujl0?long=yes
מהי למידה מקוונת?
הלמידה המקוונת היא למידה מרחוק, המתבצעת דרך האינטרנט. היא מאפשרת כיום ללומדים בכל פינה בעולם, ללמוד אצל הטובים שבמורים ובמרצים בעולם, מה שמסייע למי שמתגוררים במקומות שבהם האנשים לא ניתן להגיע או קשה מאוד ללמוד לימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל (מידע על כך תמצאו בתגית "למידה מרחוק").
אחת השיטות הפופולריות ללמידה מקוונת היא ה-MOOC, ז'אנר של קורס אינטרנטי מקוון הפתוח לקהל הרחב באופן חופשי. עושים בו שימוש בשיטות, מדיות וטכניקות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, דרך טקסטים כתובים, תמונות, סרטונים, תרגילים, פודקסטים ועוד.
כיום נפוצים והתחזקו משמעותית שירותי לימוד מקוונים ברמה אקדמית, כמו האתר Coursera, שהוקם על ידי פרופסורית ישראלית בארצות הברית והצליח להציע קורסים מהאוניברסיטאות היוקרתיות בעולם ומהחברות הטכנולוגיה המתקדמות ביותר, כדי להקנות השכלה אקדמית ומקצועית לכל תושבי העולם.
מצליח מאוד גם האתר Udemy, שהפך מעין מכללה עממית מקוונת, המאפשרת לכל בר-סמכא מטעם עצמו להעלות קורסים, לגבות תשלום דרכה וללמד את מי שמעוניינים בידע שהוא או היא מציעים.
את Udemy הקים צעיר טורקי שגדל בכפר מרוחק וללא אפשרויות לימוד מספקות של מחשבים. האינטרנט נראה לו מעולה כדי ללמוד אבל באותה תקופה לא הכיל כלים דיגיטליים ללימוד מרחוק בווידאו. אז הבחור החליט לפתח כלי כזה להמונים והצליח בגדול. יודמי היום הוא אתר פופולרי בו לומדים אנשים מכל העולם במחירים זולים במיוחד (כל כמה ימים יש מבצע בו ניתן לקנות בכמה עשרות שקלים קורסים שמחירם כמה מאות עד אלפי שקלים).
כך לומדים היום לבד - הלמידה המקוונת שמציעות פלטפורמות כמו Udemy אונליין:
https://youtu.be/0v2zbchiO3k
גם באוניברסיטה עם מודל משולב של לימוד פרונטלי וקורסים מקוונים (עברית):
https://youtu.be/to5u8_bwPvQ
ה-MOOC הוא אחת השיטות ללימוד חינמי מרחוק:
https://youtu.be/eW3gMGqcZQc
ומולו הלמידה המקוונת המיושנת מעידן הקורונה, שהעבירה את הכיתה לרשת וכשלה (עברית):
https://youtu.be/wmjECY9YQW4
זו למידה שיתופית, שהיא דרך ראויה פי כמה ללימוד מרחוק של כיתות (עברית):
https://youtu.be/gDanTwaDldI
הרצאה של מייסדת קורסרה על הלמידה המקוונת (מתורגם):
https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes
וביקורת על הלימודים מרחוק בתקופת הקורונה (עברית):
https://youtu.be/B-b60v5-nJk?long=yes
הלמידה המקוונת היא למידה מרחוק, המתבצעת דרך האינטרנט. היא מאפשרת כיום ללומדים בכל פינה בעולם, ללמוד אצל הטובים שבמורים ובמרצים בעולם, מה שמסייע למי שמתגוררים במקומות שבהם האנשים לא ניתן להגיע או קשה מאוד ללמוד לימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל (מידע על כך תמצאו בתגית "למידה מרחוק").
אחת השיטות הפופולריות ללמידה מקוונת היא ה-MOOC, ז'אנר של קורס אינטרנטי מקוון הפתוח לקהל הרחב באופן חופשי. עושים בו שימוש בשיטות, מדיות וטכניקות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, דרך טקסטים כתובים, תמונות, סרטונים, תרגילים, פודקסטים ועוד.
כיום נפוצים והתחזקו משמעותית שירותי לימוד מקוונים ברמה אקדמית, כמו האתר Coursera, שהוקם על ידי פרופסורית ישראלית בארצות הברית והצליח להציע קורסים מהאוניברסיטאות היוקרתיות בעולם ומהחברות הטכנולוגיה המתקדמות ביותר, כדי להקנות השכלה אקדמית ומקצועית לכל תושבי העולם.
מצליח מאוד גם האתר Udemy, שהפך מעין מכללה עממית מקוונת, המאפשרת לכל בר-סמכא מטעם עצמו להעלות קורסים, לגבות תשלום דרכה וללמד את מי שמעוניינים בידע שהוא או היא מציעים.
את Udemy הקים צעיר טורקי שגדל בכפר מרוחק וללא אפשרויות לימוד מספקות של מחשבים. האינטרנט נראה לו מעולה כדי ללמוד אבל באותה תקופה לא הכיל כלים דיגיטליים ללימוד מרחוק בווידאו. אז הבחור החליט לפתח כלי כזה להמונים והצליח בגדול. יודמי היום הוא אתר פופולרי בו לומדים אנשים מכל העולם במחירים זולים במיוחד (כל כמה ימים יש מבצע בו ניתן לקנות בכמה עשרות שקלים קורסים שמחירם כמה מאות עד אלפי שקלים).
כך לומדים היום לבד - הלמידה המקוונת שמציעות פלטפורמות כמו Udemy אונליין:
https://youtu.be/0v2zbchiO3k
גם באוניברסיטה עם מודל משולב של לימוד פרונטלי וקורסים מקוונים (עברית):
https://youtu.be/to5u8_bwPvQ
ה-MOOC הוא אחת השיטות ללימוד חינמי מרחוק:
https://youtu.be/eW3gMGqcZQc
ומולו הלמידה המקוונת המיושנת מעידן הקורונה, שהעבירה את הכיתה לרשת וכשלה (עברית):
https://youtu.be/wmjECY9YQW4
זו למידה שיתופית, שהיא דרך ראויה פי כמה ללימוד מרחוק של כיתות (עברית):
https://youtu.be/gDanTwaDldI
הרצאה של מייסדת קורסרה על הלמידה המקוונת (מתורגם):
https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes
וביקורת על הלימודים מרחוק בתקופת הקורונה (עברית):
https://youtu.be/B-b60v5-nJk?long=yes
איך ליצור משחק ידע ללימוד ברשת?
רבים כבר יודעים שמשחקי ידע ממוחשבים יכולים לקדם את הלימוד, בין השאר בזכות העובדה שהם מוציאים את השעמום מהלימוד והופכים אותו לחוויה של ממש. אבל לא כולם יודעים שיצירת משחקים כאלו היא דרך עוד יותר מוצלחת ללמוד ולעבד את הידע הלימודי בתחומים שאותם לומדים התלמידים. בתהליך היצירה של המשחקים, מתנסים הלומדים בפרטי הפרטים של הידע שמוכנס למשחק וממילא מחזקים את הידע שלהם עצמם.
עוד ידע נרכש בתהליכי הניסוי של המשחקים, תהליך של בדיקת התוכנה. בתהליך זה בודקים האם הכל עובד, איפה ה"באגים" ומה הדברים שיש לשפר.
אבל למה לייצר משחקים ללמידה?
רעיון ה"מישחוק", בלועזית גיימיפיקציה (Gamification), מציע שיטה שבה יכולים השחקנים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק. הכנסה של הנאה וחוויה, ללימוד, הוספת מרכיבים של תחרות וניקוד - כל אלה יוכלו להוסיף התלהבות ונכונות להשקיע יותר מאשר בלימוד רגיל. למדו על כך בהרחבה באאוריקה, בתגית "גיימיפיקציה".
באמצעות הכלי המצורף יוכלו התלמידים ליצור משחקי ידע ממוחשבים אונליין ולאפשר לאחרים לתרגל את הידע שהם עצמם למדו, תוך כדי יצירת המשחק.
הנה הסבר ליצירת משחקים בעזרת מחולל משחקי הידע בסגנון:
https://youtu.be/plzCl_joxR8
רבים כבר יודעים שמשחקי ידע ממוחשבים יכולים לקדם את הלימוד, בין השאר בזכות העובדה שהם מוציאים את השעמום מהלימוד והופכים אותו לחוויה של ממש. אבל לא כולם יודעים שיצירת משחקים כאלו היא דרך עוד יותר מוצלחת ללמוד ולעבד את הידע הלימודי בתחומים שאותם לומדים התלמידים. בתהליך היצירה של המשחקים, מתנסים הלומדים בפרטי הפרטים של הידע שמוכנס למשחק וממילא מחזקים את הידע שלהם עצמם.
עוד ידע נרכש בתהליכי הניסוי של המשחקים, תהליך של בדיקת התוכנה. בתהליך זה בודקים האם הכל עובד, איפה ה"באגים" ומה הדברים שיש לשפר.
אבל למה לייצר משחקים ללמידה?
רעיון ה"מישחוק", בלועזית גיימיפיקציה (Gamification), מציע שיטה שבה יכולים השחקנים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק. הכנסה של הנאה וחוויה, ללימוד, הוספת מרכיבים של תחרות וניקוד - כל אלה יוכלו להוסיף התלהבות ונכונות להשקיע יותר מאשר בלימוד רגיל. למדו על כך בהרחבה באאוריקה, בתגית "גיימיפיקציה".
באמצעות הכלי המצורף יוכלו התלמידים ליצור משחקי ידע ממוחשבים אונליין ולאפשר לאחרים לתרגל את הידע שהם עצמם למדו, תוך כדי יצירת המשחק.
הנה הסבר ליצירת משחקים בעזרת מחולל משחקי הידע בסגנון:
https://youtu.be/plzCl_joxR8
מהו החינוך האישי המתבסס על פרסונליזציה?
בנג'מין בלום אמר בשנת 1984 שאם תלמיד יעבור ללמוד באופן אישי עם חונך, יעלה הציון שלו לאחוזון ה-98 של הכיתה. כיצד ניתן לעשות זאת? - ברור שניתן להושיב מורה עם כל תלמיד, כדי לגרום לו ללמוד היטב. אבל זה יקר מדי ולא מעשי. השיטה שעשויה לאפשר את זה היא שיטה שבה נוכל לגרום לכך שתהליך הלמידה ירגיש אישי, על אף שהוא אינו כזה. השיטה הזו היא של למידה מקוונת אישית (Personalized Online learning), שיטה שתחבר את יתרונות הלימוד האישי עם מורה פרטי, עם אלה של הלימוד המקוון, היעיל, הגמיש והזול להפליא.
חינוך אישי מקוון מופעל כיום ברשת בהיקפים הולכים וגדלים. הוא כולל שיעורים קצרים מאד, הרגשה של מורה ותלמיד אחד (על אף שלומדים רבים מרגישים בדיוק כך כלפי אותו סרטון ואותו מורה), מדי פעם עצירה כדי לשאול את הלומד שאלה ורק כשהוא חושב ומיישם את הידע שרכש בעזרת תשובות - הוא ממשיך בשיעור. השיעורים הם פחות להעברה של ידע ויותר כדי להגדיל אצל הלומדים את המוטיבציה והנחישות לרכוש אותו. בדרך כלל יש לכל קורס כזה גם פורומים שבהם מסייעים לומדים אחרים למי שמתקשה ושיוצרים אווירה של לימוד משותף גם למי שלומדים לבד. החכמים שבקורסים מקפידים על מועדי הגשה קבועים, על מנת ליצור מחויבות לתהליך הלימודי מצד הלומדים.
זה בדיוק מה שעשה סאל חאן ב"קאן אקדמי" שהוא הקים בהתחלה הכין את סרטוני השיעורים בעצמו ובהמשך עם צוות ואז גם מורים ומרצים מהעולם כולו. היום לומדים בו מיליונים. המורה יכול לשלוח את התלמידים לצפות בהרצאות ולעשות לאחר מכן תרגילים. יש אפשרות למעקב אחרי הצפיות והביצועים של התלמידים.
החינוך האישי בעתיד יאפשר לאנשים ללמוד בלי גבולות של מקום וזמן, בלי הגבלה של שעה מוגדרת ביום, או מגבלות כספיות. הוא לא נועד להחליף את הקשר עם המורה או התלמידים האחרים, אלא לפתור מגבלות שממקמות כיום כיתות גדולות מדי, מול מורה יחיד וכמעט חסר אונים.
היבט נוסף ומצוין של החינוך האישי הוא היכולת ללמוד את הלומדים. מערכת טכנולוגית שמתאימה ללומד תכנים, דרכי המחשה המותאמות ללומד והסברים שאינם גנריים, אלא תואמים את מגבלותיו ודרכי ההבנה המוצלחת יותר אצלו - כל אלה מייצרות למידה טובה בהרבה, המזכירה שיעור פרטי, רק שהיא גם מתבססת על דאטה וניתוח אלגוריתמי חכם, במקום ההכרח למצוא רק מורים מעולים.
ואולי החינוך האישי עובר בכלל במסלול של למידה עמוקה, בו האלגוריתם לומד את תחומי העניין, החוזקות וצורת הלימוד האפקטיבית והמועדפת על הלומד ומתאים לו את החומר וצורת ההוראה הטובה ביותר בשבילו? - על כך בעתיד.
הנה נסיונות לחפש דרכים לפרסונליזציה בהוראה מתקדמת (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=08zPDkfRnJw
האקדמיה של קאן, שמאפשרת לימוד אישי:
https://www.youtube.com/watch?v=/PY5VKiG_IXE
כך החינוך האישי עובד מול עשרות אלפי לומדים אבל מרגיש כמו שיעור פרטי:
https://www.youtube.com/watch?v=/tYclUdcsdeo
האתר קורסרה גם הוא עושה זאת:
https://www.youtube.com/watch?v=JWpxaCPwRwg
כלי פרסונליזציה טכנולוגיים מאפשרים ללמוד את הלומד היטב ולהתאים לו את חומר הלימוד והשיטות:
https://www.youtube.com/watch?v=6oLNLCO0vfI
מיזם שמבצע בזמן אמת התאמה של הלימודים לכל לומד ולומד:
https://www.youtube.com/watch?v=G9aGYbsZEaI
ומייסד אקדמיית קאן, קורא ללמידה כדי לדעת ולא כדי לעבור את המבחן (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=-MTRxRO5SRA
בנג'מין בלום אמר בשנת 1984 שאם תלמיד יעבור ללמוד באופן אישי עם חונך, יעלה הציון שלו לאחוזון ה-98 של הכיתה. כיצד ניתן לעשות זאת? - ברור שניתן להושיב מורה עם כל תלמיד, כדי לגרום לו ללמוד היטב. אבל זה יקר מדי ולא מעשי. השיטה שעשויה לאפשר את זה היא שיטה שבה נוכל לגרום לכך שתהליך הלמידה ירגיש אישי, על אף שהוא אינו כזה. השיטה הזו היא של למידה מקוונת אישית (Personalized Online learning), שיטה שתחבר את יתרונות הלימוד האישי עם מורה פרטי, עם אלה של הלימוד המקוון, היעיל, הגמיש והזול להפליא.
חינוך אישי מקוון מופעל כיום ברשת בהיקפים הולכים וגדלים. הוא כולל שיעורים קצרים מאד, הרגשה של מורה ותלמיד אחד (על אף שלומדים רבים מרגישים בדיוק כך כלפי אותו סרטון ואותו מורה), מדי פעם עצירה כדי לשאול את הלומד שאלה ורק כשהוא חושב ומיישם את הידע שרכש בעזרת תשובות - הוא ממשיך בשיעור. השיעורים הם פחות להעברה של ידע ויותר כדי להגדיל אצל הלומדים את המוטיבציה והנחישות לרכוש אותו. בדרך כלל יש לכל קורס כזה גם פורומים שבהם מסייעים לומדים אחרים למי שמתקשה ושיוצרים אווירה של לימוד משותף גם למי שלומדים לבד. החכמים שבקורסים מקפידים על מועדי הגשה קבועים, על מנת ליצור מחויבות לתהליך הלימודי מצד הלומדים.
זה בדיוק מה שעשה סאל חאן ב"קאן אקדמי" שהוא הקים בהתחלה הכין את סרטוני השיעורים בעצמו ובהמשך עם צוות ואז גם מורים ומרצים מהעולם כולו. היום לומדים בו מיליונים. המורה יכול לשלוח את התלמידים לצפות בהרצאות ולעשות לאחר מכן תרגילים. יש אפשרות למעקב אחרי הצפיות והביצועים של התלמידים.
החינוך האישי בעתיד יאפשר לאנשים ללמוד בלי גבולות של מקום וזמן, בלי הגבלה של שעה מוגדרת ביום, או מגבלות כספיות. הוא לא נועד להחליף את הקשר עם המורה או התלמידים האחרים, אלא לפתור מגבלות שממקמות כיום כיתות גדולות מדי, מול מורה יחיד וכמעט חסר אונים.
היבט נוסף ומצוין של החינוך האישי הוא היכולת ללמוד את הלומדים. מערכת טכנולוגית שמתאימה ללומד תכנים, דרכי המחשה המותאמות ללומד והסברים שאינם גנריים, אלא תואמים את מגבלותיו ודרכי ההבנה המוצלחת יותר אצלו - כל אלה מייצרות למידה טובה בהרבה, המזכירה שיעור פרטי, רק שהיא גם מתבססת על דאטה וניתוח אלגוריתמי חכם, במקום ההכרח למצוא רק מורים מעולים.
ואולי החינוך האישי עובר בכלל במסלול של למידה עמוקה, בו האלגוריתם לומד את תחומי העניין, החוזקות וצורת הלימוד האפקטיבית והמועדפת על הלומד ומתאים לו את החומר וצורת ההוראה הטובה ביותר בשבילו? - על כך בעתיד.
הנה נסיונות לחפש דרכים לפרסונליזציה בהוראה מתקדמת (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=08zPDkfRnJw
האקדמיה של קאן, שמאפשרת לימוד אישי:
https://www.youtube.com/watch?v=/PY5VKiG_IXE
כך החינוך האישי עובד מול עשרות אלפי לומדים אבל מרגיש כמו שיעור פרטי:
https://www.youtube.com/watch?v=/tYclUdcsdeo
האתר קורסרה גם הוא עושה זאת:
https://www.youtube.com/watch?v=JWpxaCPwRwg
כלי פרסונליזציה טכנולוגיים מאפשרים ללמוד את הלומד היטב ולהתאים לו את חומר הלימוד והשיטות:
https://www.youtube.com/watch?v=6oLNLCO0vfI
מיזם שמבצע בזמן אמת התאמה של הלימודים לכל לומד ולומד:
https://www.youtube.com/watch?v=G9aGYbsZEaI
ומייסד אקדמיית קאן, קורא ללמידה כדי לדעת ולא כדי לעבור את המבחן (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=-MTRxRO5SRA
מה זה גיימיפיקציה או מישחוק התורמים ללימוד, שיווק ועסקים?
גיימיפיקציה (Gamification), או גמיפיקציה, בעברית מִשְׂחוּק או משחקיות, היא שיטה שבה יכולים ומכוונים תלמידים ולומדים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק.
המישחוק מטרתו היא לעודד אנשים לאמץ שיטות וטכניקות כאלה בהוראה ובפיתוח אמצעי לימוד ובכך לשפר תהליכי הוראה וחינוך.
מחקרים רבים מראים שכשמכניסים ללימוד מרכיבים של הנאה וחווייה, הענקת תארים, מדליות, נקודות, באדג'ים, אמצעים, משוב מהיר ותפקידים, כל אלה מוסיפים מוטיביציה ומוכנות מצד הלומד להשקיע הרבה מעבר להשקעה שהיו מוכנים לתת ללא המשחקיות ושאר המרכיבים התחרותיים וההישגיים הללו.
למעשה, מדובר בשיפור של הוראה, הכשרה ועוד הקשרים שמטבעם לא כוללים משחק, על ידי שימוש בטכניקות של עיצוב משחקים ושיטות ממשחקי חשיבה.
גם מדידה ומעקב מתמידים אחרי קשיי, ביצועי, הישגי והתקדמותו של הלומד ישפרו את הלימוד. הם יאפשרו זאת הרבה יותר טוב מהבחינות המיושנות והמרכזיות כל כך בלימוד המודרני.
מה שעוד יסייע לחינוך העתידי והטוב יותר הוא החינוך הגלובלי, שבו כולם לומדים מכל העולם ביחד. בעולם שבו ממילא הכל מקושר להכל וכל אזרח בעולם מקושר לכל מקום, גם החינוך יוכל ויאפשר בעתיד לכולם ללמוד מול כל העולם, בעזרת הטכנולוגיה והרשת.
חינוך מנותק מהעולם, המסתגר בתרבות המקומית בלבד, הולך ונעשה פחות ופחות מתאים לעולם של ימינו ואף יזיק לתלמידים בעתיד.
ואגב, גיימיפיקציה כיום היא לא רק בחינוך. השיטה והרעיונות שלה הולכים ומשתלבים גם בעסקים, בשיווק, בהכשרת עובדים למקומות עבודה וכדומה.
הנה הסבר המושג גיימיפיקציה (עברית):
https://youtu.be/e-CadQ3bLUk
הדברים שגמיפיקציה משתמשת בהם להעשרת ההוראה:
http://youtu.be/xr_K5VED7lY
היתרונות של משחקי המחשב שאותם ניתן לסחוף אל החינוך:
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מִשְׂחוּק - כך עושים זאת נכון:
http://youtu.be/vInCVUIiq6g
גם בעסקים ועבודה:
http://youtu.be/C3NU5ND5VHc
הנה משחק שבאמצעותו לומדים חובשים בצבא ומשפרים את יכולותיהם:
https://youtu.be/yFcaHPdl1dE
והנה סרט ארוך על הגיימיפיקציה בחינוך:
http://youtu.be/1flS0tNmY-8?long=yes
גיימיפיקציה (Gamification), או גמיפיקציה, בעברית מִשְׂחוּק או משחקיות, היא שיטה שבה יכולים ומכוונים תלמידים ולומדים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק.
המישחוק מטרתו היא לעודד אנשים לאמץ שיטות וטכניקות כאלה בהוראה ובפיתוח אמצעי לימוד ובכך לשפר תהליכי הוראה וחינוך.
מחקרים רבים מראים שכשמכניסים ללימוד מרכיבים של הנאה וחווייה, הענקת תארים, מדליות, נקודות, באדג'ים, אמצעים, משוב מהיר ותפקידים, כל אלה מוסיפים מוטיביציה ומוכנות מצד הלומד להשקיע הרבה מעבר להשקעה שהיו מוכנים לתת ללא המשחקיות ושאר המרכיבים התחרותיים וההישגיים הללו.
למעשה, מדובר בשיפור של הוראה, הכשרה ועוד הקשרים שמטבעם לא כוללים משחק, על ידי שימוש בטכניקות של עיצוב משחקים ושיטות ממשחקי חשיבה.
גם מדידה ומעקב מתמידים אחרי קשיי, ביצועי, הישגי והתקדמותו של הלומד ישפרו את הלימוד. הם יאפשרו זאת הרבה יותר טוב מהבחינות המיושנות והמרכזיות כל כך בלימוד המודרני.
מה שעוד יסייע לחינוך העתידי והטוב יותר הוא החינוך הגלובלי, שבו כולם לומדים מכל העולם ביחד. בעולם שבו ממילא הכל מקושר להכל וכל אזרח בעולם מקושר לכל מקום, גם החינוך יוכל ויאפשר בעתיד לכולם ללמוד מול כל העולם, בעזרת הטכנולוגיה והרשת.
חינוך מנותק מהעולם, המסתגר בתרבות המקומית בלבד, הולך ונעשה פחות ופחות מתאים לעולם של ימינו ואף יזיק לתלמידים בעתיד.
ואגב, גיימיפיקציה כיום היא לא רק בחינוך. השיטה והרעיונות שלה הולכים ומשתלבים גם בעסקים, בשיווק, בהכשרת עובדים למקומות עבודה וכדומה.
הנה הסבר המושג גיימיפיקציה (עברית):
https://youtu.be/e-CadQ3bLUk
הדברים שגמיפיקציה משתמשת בהם להעשרת ההוראה:
http://youtu.be/xr_K5VED7lY
היתרונות של משחקי המחשב שאותם ניתן לסחוף אל החינוך:
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מִשְׂחוּק - כך עושים זאת נכון:
http://youtu.be/vInCVUIiq6g
גם בעסקים ועבודה:
http://youtu.be/C3NU5ND5VHc
הנה משחק שבאמצעותו לומדים חובשים בצבא ומשפרים את יכולותיהם:
https://youtu.be/yFcaHPdl1dE
והנה סרט ארוך על הגיימיפיקציה בחינוך:
http://youtu.be/1flS0tNmY-8?long=yes
מה קרה בניסוי פיגמליון בכיתה?
"פיגמליון בכיתה" Pygmalion הוא שמו של ניסוי מפורסם בחינוך, שהתבצע בשיתוף פעולה עם מנהלי בתי ספר יסודיים, על תלמידי כיתות ד'.
הניסוי ניסה לבחון מימוש מעשי של אפקט פיגמליון (Pygmalion effect), בשמו המדעי "אפקט ציפיית המורה" (teacher-expectancy effect). השם הראשון מבוסס על סיפור פיגמליון המפורסם - ראו בתגית "אפקט פיגמליון".
הניסוי התקיים בשנת 1968, כשצמד חוקרים רוזנטל וג'ייקובסון ביצעו מבחן אינטיליגנציה לתלמידי כיתה ו' ולכאורה זיהה תלמידים ש"פורחים מאוחר". כלומר תלמידים שבתחילת הדרך אולי מפגרים אינטלקטואלית לעומת חבריהם, אך עד סוף הלימודים עשויים להצליח ולסגור את הפער מול חבריהם.
החוקרים החל בכך ששלפו רשימה אקראית של תלמידים שהגדירו כ"פורחים מאוחרים", למרות שלא הייתה כלל הבחנה ביניהם לבין האחרים.
נדגיש שוב - היה דבר במשותף לא היה לתלמידים שנבחרו אקראית ברשימה ומרביתם לא היו מחוננים.
בתחילת השנה קיבלה כל מורה רשימה של תלמידים כאלו בכיתותיה. מכאן ובמהלך השנה התלמידים הללו קיבלו מהמורה חיזוקים ועידוד על החשיבה שלהם, על תשובותיהם ה"נכונות" או המוצלחות, ללא שום קשר לאמת.
בתום שנת הלימודים התברר אכן שמי שהיו ברשימה, כלומר מי שהוגדרו כ"פורחים מאוחרים" אכן התקדמו יותר מתלמידים אחרים והשיגו במהלך השנה הישגים גבוהים יותר מהתלמידים שלא קיבלו חיזוקים והערכה מתמדת של המורים ליכולותיהם.
המורות, אגב, מי שהיללו את התלמידים הללו במהלך השנה, התקשו להאמין שהתלמידים שקיבלו בתחילת השנה ברשימת ה"פורחים מאוחרים", כלל אינם מחוננים.
מניסוי זה פיתחו רוזנטל וחבריו את הרעיון של אפקט פיגמליון בכיתה. תופעה שמסבירה כיצד ציפיות של מורים על תלמידים יכולות לשפר את ביצועיהם. האפקט מתבטא בשיפור בלימודים שחל בתלמיד, תודות לתמיכה רגשית, משוב, אתגרים קשים יותר והזדמנויות להצלחה שנותן לו המורה.
הניסוי והמחקר כולו, שזכה לשם "פיגמליון בכיתה", שינה את התפיסה החברתית על השפעת הציפיות המורחבת בהוראה. החוקרים רוזנטל וג'ייקובסון קיבלו חיזוקים ברחבי העולם על תרומתם המשמעותית באמצעותו - לחיבור שבין פסיכולוגיה וחינוך.
בנוסף, המחקר חשף שדעה קדומה של מורה על תלמיד יכולה לחולל שינוי וליצור תפיסת מציאות שגויה. על בסיס המחקר פרסם רוזנטל את ספרו המפורסם על "אפקט פיגמליון בחדר הכיתה" ובו ניסיון לאבחן את הגורמים להצלחה בלימודים, מתוך ציפיות המורה.
אנו נזכור ממנו שמורים מעצבים, במיוחד בבית ספר יסודי אבל לא רק, את התפיסה העצמית של תלמידיהם ואת האמונה בעצמם. "אפקט פיגמליון" הוא משמעותי, שכן הוא מדגים כיצד נבואה מגשימה את עצמה בכיתה ואיך תלמידים עונים בדרך כלל על ציפיות המורה.
#מחקר המשכי
שלל מחקרים הראו שהאפקט קיים ולא רק בחינוך. הוכחו למשל השפעות של דעות קדומות בקרב מורים, בעניינים כמו מוצא עדתי, מגדר, מעמד חברתי או אפילו לגבי תלמידים ממשפחה דתית. מחקרים אחרים לימדו על משתנים נוספים שיכולים לגרום להטיה באמונות המורים לגבי סיכויי ההצלחה של תלמידיהם.
הסתבר עם הזמן שהאפקט נפוץ גם במסגרות ארגוניות ויכול להגביר את האפקטיביות של עובדים, ספורטאים ועוד.
הנה סרטון על ניסוי פיגמליון בכיתה ופיגמליון אפקט:
https://youtu.be/vTyvv6VnfcI
סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
וההשראה - סיפור פיגמליון היווני:
https://youtu.be/fSj8wQ0AD8s
"פיגמליון בכיתה" Pygmalion הוא שמו של ניסוי מפורסם בחינוך, שהתבצע בשיתוף פעולה עם מנהלי בתי ספר יסודיים, על תלמידי כיתות ד'.
הניסוי ניסה לבחון מימוש מעשי של אפקט פיגמליון (Pygmalion effect), בשמו המדעי "אפקט ציפיית המורה" (teacher-expectancy effect). השם הראשון מבוסס על סיפור פיגמליון המפורסם - ראו בתגית "אפקט פיגמליון".
הניסוי התקיים בשנת 1968, כשצמד חוקרים רוזנטל וג'ייקובסון ביצעו מבחן אינטיליגנציה לתלמידי כיתה ו' ולכאורה זיהה תלמידים ש"פורחים מאוחר". כלומר תלמידים שבתחילת הדרך אולי מפגרים אינטלקטואלית לעומת חבריהם, אך עד סוף הלימודים עשויים להצליח ולסגור את הפער מול חבריהם.
החוקרים החל בכך ששלפו רשימה אקראית של תלמידים שהגדירו כ"פורחים מאוחרים", למרות שלא הייתה כלל הבחנה ביניהם לבין האחרים.
נדגיש שוב - היה דבר במשותף לא היה לתלמידים שנבחרו אקראית ברשימה ומרביתם לא היו מחוננים.
בתחילת השנה קיבלה כל מורה רשימה של תלמידים כאלו בכיתותיה. מכאן ובמהלך השנה התלמידים הללו קיבלו מהמורה חיזוקים ועידוד על החשיבה שלהם, על תשובותיהם ה"נכונות" או המוצלחות, ללא שום קשר לאמת.
בתום שנת הלימודים התברר אכן שמי שהיו ברשימה, כלומר מי שהוגדרו כ"פורחים מאוחרים" אכן התקדמו יותר מתלמידים אחרים והשיגו במהלך השנה הישגים גבוהים יותר מהתלמידים שלא קיבלו חיזוקים והערכה מתמדת של המורים ליכולותיהם.
המורות, אגב, מי שהיללו את התלמידים הללו במהלך השנה, התקשו להאמין שהתלמידים שקיבלו בתחילת השנה ברשימת ה"פורחים מאוחרים", כלל אינם מחוננים.
מניסוי זה פיתחו רוזנטל וחבריו את הרעיון של אפקט פיגמליון בכיתה. תופעה שמסבירה כיצד ציפיות של מורים על תלמידים יכולות לשפר את ביצועיהם. האפקט מתבטא בשיפור בלימודים שחל בתלמיד, תודות לתמיכה רגשית, משוב, אתגרים קשים יותר והזדמנויות להצלחה שנותן לו המורה.
הניסוי והמחקר כולו, שזכה לשם "פיגמליון בכיתה", שינה את התפיסה החברתית על השפעת הציפיות המורחבת בהוראה. החוקרים רוזנטל וג'ייקובסון קיבלו חיזוקים ברחבי העולם על תרומתם המשמעותית באמצעותו - לחיבור שבין פסיכולוגיה וחינוך.
בנוסף, המחקר חשף שדעה קדומה של מורה על תלמיד יכולה לחולל שינוי וליצור תפיסת מציאות שגויה. על בסיס המחקר פרסם רוזנטל את ספרו המפורסם על "אפקט פיגמליון בחדר הכיתה" ובו ניסיון לאבחן את הגורמים להצלחה בלימודים, מתוך ציפיות המורה.
אנו נזכור ממנו שמורים מעצבים, במיוחד בבית ספר יסודי אבל לא רק, את התפיסה העצמית של תלמידיהם ואת האמונה בעצמם. "אפקט פיגמליון" הוא משמעותי, שכן הוא מדגים כיצד נבואה מגשימה את עצמה בכיתה ואיך תלמידים עונים בדרך כלל על ציפיות המורה.
#מחקר המשכי
שלל מחקרים הראו שהאפקט קיים ולא רק בחינוך. הוכחו למשל השפעות של דעות קדומות בקרב מורים, בעניינים כמו מוצא עדתי, מגדר, מעמד חברתי או אפילו לגבי תלמידים ממשפחה דתית. מחקרים אחרים לימדו על משתנים נוספים שיכולים לגרום להטיה באמונות המורים לגבי סיכויי ההצלחה של תלמידיהם.
הסתבר עם הזמן שהאפקט נפוץ גם במסגרות ארגוניות ויכול להגביר את האפקטיביות של עובדים, ספורטאים ועוד.
הנה סרטון על ניסוי פיגמליון בכיתה ופיגמליון אפקט:
https://youtu.be/vTyvv6VnfcI
סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:
https://youtu.be/vJymYT_AkIc
וההשראה - סיפור פיגמליון היווני:
https://youtu.be/fSj8wQ0AD8s
איך תיראה כיתת העתיד?
סביר שנמשיך ללכת לבית הספר עוד הרבה שנים. אין תחליף לחוויה החינוכית ולמפגש עם החברים שמעניק בית הספר. אבל למידת העתיד תהיה שונה בתכלית ממה שאנו מכירים כיום. ואלה לא רק המכשירים והציוד המשוכלל שיעמדו לרשות מורי העתיד כדי ללמד, כי יחד עם הלימוד בבית הספר יתבצעו יותר ויותר לימודים מרחוק ויותר לימודים בקצב אישי של כל תלמיד. גם כשתלמיד חולה הוא לא יהיה חייב להפסיד את השיעורים וגם כשהמורה ירצה בכך, הוא יוכל לשלוח חומרי לימוד לתלמידים, לנהל שיעורים מקוונים, לבדוק שיעורים ולבחון את הכיתה - הכל ברשת.
הלימודים בבית ובבית הספר יהיו הרבה יותר מחוברים. הספרים והמחברות יעברו ללא ספק לשיטות אלקטרוניות חדשות, בנוסח הטאבלטים והלפטופים של היום. מכאן שכל מה שנעשה בבית הספר יהיה נגיש גם בבית, בלי תיקים במשקל כבד ובלי מחיקות בסוף השנה. כל החומר יעבור ויישמר בענן שברשת וכך הכל יהיה נגיש מכל מקום - מבית הספר ועד לבית, בחופשה ומביתו של חבר.
הנה ניסיון לתאר את הלימודים ובית הספר העתידי:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
צריך לזכור שתחזיות כאלה כבר התבדו בעבר - הרי בעבר צפו שב-2018 חצי מכיתות התיכון בעולם יהיו אונליין:
https://youtu.be/vTngg8YqoN4
העתיד קרוב יותר, עם לוח חכם, כיתה שניתן לסדר בכל צורה והמון מחשבים:
http://youtu.be/mPUfwX4Nqy8
כך רואה את כיתות העתיד חברת הטכנולוגיה מיקרוסופט:
https://youtu.be/aJu6GvA7jN8
חינוך במטאוורס - היקום הווירטואלי של העתיד:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
ותיאור של הכיתה העתידית והמשוכללת ביותר שאין בה מסך רגיל אחד:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
סביר שנמשיך ללכת לבית הספר עוד הרבה שנים. אין תחליף לחוויה החינוכית ולמפגש עם החברים שמעניק בית הספר. אבל למידת העתיד תהיה שונה בתכלית ממה שאנו מכירים כיום. ואלה לא רק המכשירים והציוד המשוכלל שיעמדו לרשות מורי העתיד כדי ללמד, כי יחד עם הלימוד בבית הספר יתבצעו יותר ויותר לימודים מרחוק ויותר לימודים בקצב אישי של כל תלמיד. גם כשתלמיד חולה הוא לא יהיה חייב להפסיד את השיעורים וגם כשהמורה ירצה בכך, הוא יוכל לשלוח חומרי לימוד לתלמידים, לנהל שיעורים מקוונים, לבדוק שיעורים ולבחון את הכיתה - הכל ברשת.
הלימודים בבית ובבית הספר יהיו הרבה יותר מחוברים. הספרים והמחברות יעברו ללא ספק לשיטות אלקטרוניות חדשות, בנוסח הטאבלטים והלפטופים של היום. מכאן שכל מה שנעשה בבית הספר יהיה נגיש גם בבית, בלי תיקים במשקל כבד ובלי מחיקות בסוף השנה. כל החומר יעבור ויישמר בענן שברשת וכך הכל יהיה נגיש מכל מקום - מבית הספר ועד לבית, בחופשה ומביתו של חבר.
הנה ניסיון לתאר את הלימודים ובית הספר העתידי:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
צריך לזכור שתחזיות כאלה כבר התבדו בעבר - הרי בעבר צפו שב-2018 חצי מכיתות התיכון בעולם יהיו אונליין:
https://youtu.be/vTngg8YqoN4
העתיד קרוב יותר, עם לוח חכם, כיתה שניתן לסדר בכל צורה והמון מחשבים:
http://youtu.be/mPUfwX4Nqy8
כך רואה את כיתות העתיד חברת הטכנולוגיה מיקרוסופט:
https://youtu.be/aJu6GvA7jN8
חינוך במטאוורס - היקום הווירטואלי של העתיד:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
ותיאור של הכיתה העתידית והמשוכללת ביותר שאין בה מסך רגיל אחד:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
האם טאבלטים יחליפו את הילקוטים?
נראה שכן. מה שהתחיל בשנות ה-90, עם הכנסת מחשבים לכיתות בתי הספר, הולך ומבשיל לכיוון של מסך הטאבלט, המחובר לאינטרנט ומחליף את הילקוט עמוס הספרים והמחברות. טאבלטים שיחליפו את הספרות הקיימת לאחר שתעבור דיגיטציה ומעבר לספרים אלקטרוניים וישלבו אותה עם יכולות האינטרנט, יוכלו להחליף את סחיבת הספרים, האטלס, המילון, המחשבון וככל הנראה גם את חוברות העבודה והמחברות.
יכולת המחשוב של הטאבלטים תוכל לכלול ככל הנראה גם משחקים אינטראקטיביים, חידונים מסקרנים שיגדילו את המוטיבציה, מערכת מעקב תלמיד שתתאים לו את הלימוד ותתחשב יותר בקשייו הייחודיים, תאפשר גם ביצוע של מבחנים שיאפשרו למורה נתונים ומידע על בעיות בהוראה ובהבנת הכיתה ועוד.
מורים רבים שהתנסו בהוראה משולבת טאלבט במקום ילקוט, מדווחים שיש להם יותר גיוון בהוראה, הנוראה לא צריכה לעכב את התלמידים החזקים בגלל החלשים, הם דיווחו שמשך הזמן שיש להקדיש לכל נושא מתקצר ושהתלמידים לומדים לא מעט עוד לפני שהם מגיעים לכיתה.
ומצד שני אולי לא יהיו אלה טאבלטים. המגמה העכשווית היא של ירידה במכירות הטאבלטים. הם הולכים ומוחלפים בטלפונים חכמים גדולים המכונים "פאבלט". אלו מציעים את היתרונות של טאבלט ביחד עם היתרונות של טלפון חכם איכותי ומודרני - שניים במחיר של אחד. יתכן שהם או ממשיכיהם יהיו המכשירים שיחליפו את הילקוטים בעתיד.
הנה סרטון שמציג עולם לימודי בבית ספר ללא ילקוטים:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
מה שטאבלטים יכולים לתרום לחינוך:
https://youtu.be/buXG6heAEDE
נראה שכן. מה שהתחיל בשנות ה-90, עם הכנסת מחשבים לכיתות בתי הספר, הולך ומבשיל לכיוון של מסך הטאבלט, המחובר לאינטרנט ומחליף את הילקוט עמוס הספרים והמחברות. טאבלטים שיחליפו את הספרות הקיימת לאחר שתעבור דיגיטציה ומעבר לספרים אלקטרוניים וישלבו אותה עם יכולות האינטרנט, יוכלו להחליף את סחיבת הספרים, האטלס, המילון, המחשבון וככל הנראה גם את חוברות העבודה והמחברות.
יכולת המחשוב של הטאבלטים תוכל לכלול ככל הנראה גם משחקים אינטראקטיביים, חידונים מסקרנים שיגדילו את המוטיבציה, מערכת מעקב תלמיד שתתאים לו את הלימוד ותתחשב יותר בקשייו הייחודיים, תאפשר גם ביצוע של מבחנים שיאפשרו למורה נתונים ומידע על בעיות בהוראה ובהבנת הכיתה ועוד.
מורים רבים שהתנסו בהוראה משולבת טאלבט במקום ילקוט, מדווחים שיש להם יותר גיוון בהוראה, הנוראה לא צריכה לעכב את התלמידים החזקים בגלל החלשים, הם דיווחו שמשך הזמן שיש להקדיש לכל נושא מתקצר ושהתלמידים לומדים לא מעט עוד לפני שהם מגיעים לכיתה.
ומצד שני אולי לא יהיו אלה טאבלטים. המגמה העכשווית היא של ירידה במכירות הטאבלטים. הם הולכים ומוחלפים בטלפונים חכמים גדולים המכונים "פאבלט". אלו מציעים את היתרונות של טאבלט ביחד עם היתרונות של טלפון חכם איכותי ומודרני - שניים במחיר של אחד. יתכן שהם או ממשיכיהם יהיו המכשירים שיחליפו את הילקוטים בעתיד.
הנה סרטון שמציג עולם לימודי בבית ספר ללא ילקוטים:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
מה שטאבלטים יכולים לתרום לחינוך:
https://youtu.be/buXG6heAEDE
