שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד הפך הנשיא ניקסון לנוכל ועבריין?
הסיפור של נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון הוא אחד הסיפורים הקשים בתולדות המנהיגות, של פוליטיקאי ומנהיג מוכשר מאין כמותו, שהעמיד את עצמו מעל העם, נהג בחוסר כבוד ובאלימות פוליטית כנגד יריביו הפוליטיים ומצא את עצמו עף מתפקידו, מושפל וחסר כבוד.
הכל מתחיל במערכת בחירות לקדנציה השנייה שלו כנשיא. למעשה, ריצ'רד ניקסון עמד לפי ההערכות לפני ניצחון במאבק על הקדנציה הנוספת הזו. בכהונתו הראשונה הוא רשם לזכותו הישגים נאים כנשיא, הן במדיניות הפנים בארה"ב והן ביחסי החוץ שלו. אבל ניקסון בחר משום מה לנהל קמפיין פוליטי קשה, בצירוף אקטים של ריגול פוליטי, חבלה ופעילויות בלתי חוקיות נוספות נגד הדמוקרטים ונגד מתנגדי המלחמה בווייטנאם.
פרשת ווֹטֶרגֵייט, בה נחשף הכל, נקראת על שם בניין שבו שכן מרכז המפלגה הדמוקרטית בוושינגטון הבירה. כאן נתפסו ב-17 ביוני 1972, בעיצומה של מערכת הבחירות, 5 פורצים. הם ניסו להטמין במטה הדמוקרטי שלל מצלמות ומכשירי האזנה.
פריצה רגילה או יוזמה פרטית של מישהו? - די מהר תהפוך הפריצה הזו לחשיפה עיתונאית אדירה, שתזעזע את אמריקה. זה יקרה כשיתגלה בעיתון שלאחד הפורצים היו קשרים מתמשכים עם איש ה-CIA, איש סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב. האחרון מצידו ניהל קשרים עם פרקליטו של הנשיא ניקסון. החוט המקשר בין הפורצים לנשיא היה בעייתי.
חושפי "פרשת ווטרגייט", קרל ברנסטיין ובוב וודוורד, נחשפו לה תודות למקור סודי שכונה" גרון עמוק". הם פרסמו אותה והוסיפו את ההגדרה "פרויקט פלילי בבית הלבן". בסדרת כתבות מבריקה הם הראו כיצד נהג הנשיא ה-37 של ארה"ב כאחרון המאפיונרים ובמקום להנהיג את ארצו ואת העולם החופשי הוא הוביל קמפיין עתיר פשעים והפרות אמון קשות בציבור האמריקאי.
מכאן מתחילה פרשה נוספת, עם ההקלטות שהפילו את ניקסון. היא החלה כשהסתבר שהייתה מערכת שהקליטה את כל מה שנאמר בחדר הסגלגל, משרדו של הנשיא. תוך ניצול חסינותו סירב ניקסון לחשוף את ה-Nixon Tapes, הקלטות שיחותיו בעניינים הללו ורבים אחרים. כך החל קרב משפטי על הסגרת הקלטות.
ניקסון דרש לפטר את החוקר המיוחד בפרשה אך עובד המדינה סירב לפטרו ופוטר בעצמו. כך קרה גם עם מי שהחליפו וסירב לפטר את החוקר. רק מי שהחליף את המחליף פיטר את החוקר. אבל זה היה מעשה טפשי, כי המחליף של החוקר המיוחד המשיך לחקור בדיוק במקום שעצר קודמו המפוטר, למגינת ליבו של הנשיא.
ניקסון ניסה עוד כמה טריקים אבל בהדרגה הוא ראה את ממשלו קורס, כשבזה אחר זה הודו בכירי הממשל והמטה שלו בעבירות של עדות שקר ופעילות לא חוקית. לאחר ערעורי פרקליטיו של הנשיא, בית המשפט העליון שנדרש לעניין החיוב לחשוף את ההקלטות, חייב את ניקסון למסור אותן לתובע. אז התגלה שנמחקו חלקים משמעותיים מההקלטות. הוועדה המשפטית של הסנאט החלה לפעול להדחתו של הנשיא וכדי להציל את עצמו מבושה גדולה החליט הנשיא ניקסון להתפטר.
כך הביאה השערוריה הפוליטית חסרת התקדים לסיום תפקידו של הנשיא שיירשם בהיסטוריה כנשיא המושמץ ביותר בתולדות ארה"ב. הוא היה הנשיא האמריקני הראשון שהודח באמצע כהונה. היו נשיאים אחרים, שעשו גם הם דברים לא מקובלים ואפילו שיקרו. אבל איש לא עשה כה הרבה עבירות וכה חמורות ואז גם טייחו, שיקרו לאומה כולה ופגעו בעובדי ציבור ישרים שרק מלאו את תפקידם.
בדולי ווטרגייט ולמרבה האירוניה, היה זה ניקסון, מי שהפסיד לקנדי בבחירות של 1960, זכה כנשיא לגזור את הקופון על הצלחת אפולו 11 לנחות על הירח, הצלחה שהיא פרי החזון והמנהיגות של קנדי. די מהר אחרי ההישג הגדול ביותר שידעה אמריקה בחלל סגר אותו ניקסון את תקציבי הטיסות לירח ופגע בתכנית החלל בצורה קשה.
אבל נשוב לווטרגייט - אין פרשה שהשחירה את פניו של הבית הלבן יותר מפרשה זו. אין נשיא שבייש את תפקידו יותר ממנו. האיש שאמר בטלוויזיה בשלב מוקדם יותר "איני נוכל", היה הרבה יותר מזה. הוא היה פושע.
אגב, ניקסון מעולם לא נתן את הדין הפלילי על מעשיו. מחליפו, מי שהיה סגנו ג'רלד פורד, נתן לו חנינה מלאה על הכל.
הנה סרטון על הנשיא ניקסון (מתורגם):
https://youtu.be/MX_HYL6-0Co
קטעים שנחשפו עם השנים מההקלטות שהפילו את ניקסון בפרשת ווטרגייט:
https://youtu.be/K4KCX_NW3To
חדשות מהעבר על ניקסון, ווטרגייט ושאר ענייניו (עברית):
https://youtu.be/fC-s-Ba4SXA?long=yes
וסרט תיעודי על חייו ונשיאותו של ניקסון:
https://youtu.be/tV9JT4pZH_o?long=yes
כיצד איבדו הבריטים את אמריקה בקרב אחד?
האימפריה הבריטית הייתה הגדולה בתולדות האנושות. היא שלטה בשטח הכי גדול אי-פעם, היה לה את הצי הטוב, החזק והמצויד ביותר בעולם. היא החזיקה את הצבא הכי גדול ואיכותי, עם כלי נשק בשפע וציוד מאמריקה ועד לאיים הבריטיים. אבל טעות אחת, בקרב צ'ספיק (Battle of the Chesapeake), בסתיו של שנת 1781, גרמה לבריטניה סופית לאבד את המושבות האמריקאיות.
הטעות מתרחשת כש-19 ספינות הצי הבריטי, בפיקודו של אדמירל גרייבס, הגיעו ליורקטאון עם אספקה ותגבורת, כדי לסייע לה לעמוד מול וושינגטון העומד לפרוץ אל העיר בראש כוחות האמריקאים. אדמירל גרייבס הבריטי רואה את עשרות אניות של השייטת הצרפתית המנומנמת, כשהן עוגנות בצ'ספיק בשלווה מוחלטת.
אבל האדמירל הבריטי, במקום לנצל את יתרונו ולהפתיע באש את הספינות הצרפתיות, עם המפרשים המקופלים, יוצא להמתין להן לקרב "כמו שנהוג" בלב ים. כשהקרב הזה יתקיים לבסוף, הוא יסתיים בניצחון הצרפתים.
המפלה מנעה מ-7,000 החיילים הבריטים הנצורים ביורקטאון, בפיקודו של גנרל צ'ארלס קוֹרְנווֹלִיס, את האספקה והתגבורות שהם כה נזקקו להם. הכוחות האמריקנים לעומתם, העבירו דרך מפרץ צ'ספיק חיילים ואספקה, מניו יורק אל צבא המהפכנים של ג'ורג' וושינגטון, שפתח במתקפה והכניע את הבריטים שביורקטאון.
התוצאה הייתה תבוסה קשה של קורנווליס וחיילי הצבא הבריטי, כרבע מן הצבא הבריטי ביבשת אמריקה, שנאלצו להיכנע. התבוסה הזו של הצבא הבריטי עתידה להשפיע על מהלך המלחמה כולה. קרב צ'ספיק, אולי קרב ההכרעה במלחמת העצמאות האמריקאית, מסתיים כשהאימפריה לא זו בלבד שלא מכה את הכוחות החלשים ממנה בהרבה - היא לא מנצלת כמעט אף יתרון שהיה ברשותה ונוחלת מפלה. קשה.
לאחר שיורקטאון נפלה בידי וושינגטון, נפלו בעקבותיה כל שאר המושבות. כשלונות אלה גרמו להתפטרות של ראש הממשלה הבריטי, הלורד נורת'. לאחר הבחירות, החליטה הממשלה החדשה בבריטניה לסיים את המלחמה באמריקה.
כך חרצה פקודה בודדת שלא ניתנה, החלטה של אדמירל שלא הבין מה גדולה המשימה שעל כתפיו, את גורל המערכה על המושבה הבריטית באמריקה ובדיעבד אולי את גורל האימפריה הבריטית כולה. בבוא היום, אי-שם במאה ה-20, יחליפו המושבות הצעירות שיהפכו לאומה האמריקנית את האימפריה הבריטית ויהפכו את ארצות הברית לאומה החזקה בעולם. הבריטים, לעומתה, יילכו עם השנים ויישקעו.
הנה סרטון על קרב צ'ספיק:
https://youtu.be/9PATuBE_HiQ
סרטון אנימציה שמציג את הקרב:
http://youtu.be/GHmDnIVK4lQ
ודיון על תפקידו של ג'ורג' וושינגטון בקרב:
https://youtu.be/D2txANHdi3o
למה פרצה מלחמת האזרחים באמריקה?
מלחמת האזרחים האמריקנית הייתה מלחמה קשה שהחלה בשנות השישים של המאה ה-19. היא פרצה בעיקר בשל פערים כלכליים, בין 25 מדינות "האיחוד" האמריקניות, מדינות עשירות, בעלות אוכלוסייה רבה ותעשייה מפותחת ל-11 מדינות "הקונפדרציה", מדינות הדרום החקלאיות בעיקרן, שהתבססו בכלכלה שלהם על גידול כותנה לייצוא והתבססו על עבדים.
כמובן שהיה שם גם עניין אידאולוגי. זה מקרוב נבחר לינקולן לנשיאות. האיש הצהיר שברצונו לבטל את העבדות באמריקה. בחירתו הייתה מה שמכונה "סמרטוט אדום" למדינות הדרום. בשבילן העבדות הייתה עניין בסיסי והכרחי. זה ממש לא היה רק עניין של כלכלה. הגזענות בדרום ארצות הברית הייתה מושרשת.
המלחמה התקיימה בשנים 1861-1865, לאחר ש-11 המדינות בדרום ארצות הברית שתמכו בעבדות, הכריזו על פרישה מארצות הברית. מדינות אלה הקימו את "הקונפדרציה", שהונהגה על ידי ג'פרסון דיוויס. הקונפדרציה דרשה עצמאות מארצות הברית ונלחמה על רצונה לפרוש ממנה.
נגד כוחות הקונפדרציה הגן על האחדות הממשל הפדרלי, כלומר הממשל המרכזי של כל מדינות הברית. הממשל נתמך בידי 25 מדינות, שנקראו "האיחוד". מדינות אלה היו בשלבים של ביטול העבדות. 25 מדינות האיחוד נאבקו למעשה על הדמוקרטיה האמריקאית ונלחמו בדרום כדי למנוע פילוג בין חברות הקונפדרציה (איחוד המדינות שבברית האמריקאית).
לאחר ארבע שנים של לחימה קשה ועקובה מדם, נכנעה הקונפדרציה לכוחות האיחוד, העבדות בוטלה בכל רחבי ארצות הברית ומלחמת האזרחים היחידה בתולדות הדמוקרטיה האמריקאית הביאה לאחדות שנשמרת עד היום. לקח לגזענות עוד המון שנים עד שבוטלה חוקית, אבל העבדות תמה.
הנה סרטון על מלחמת האזרחים באמריקה:
http://youtu.be/3G6WjBIv_34?t=24s
הסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית:
https://youtu.be/XP0_wnaW-a0
סיפורו של החוק שהביא למלחמת אזרחים (מתורגם):
http://youtu.be/oWww0YIf-JE
וסרט תיעודי מקיף על המלחמה שקרעה את אמריקה:
https://youtu.be/Pu-Fcc5vFlE?long=yes
מהו נאום גטיסברג החשוב כל כך בהיסטוריה?
היה זה נשיא ארצות הברית של אמריקה אברהם לינקולן, שבנאום גטיסברג (Gettysburg Address) הגדיר כל כך יפה את המטרה, התפקיד והמשמעות של אמריקה לעצמה ולעולם.
את הנאום שנכלל עד היום בספרי הלימוד בהיסטוריה ובספרות ונחשב לנאום החשוב ביותר של נשיא אמריקאי נשא לינקולן בטקס. זזה היה טקס שבו הוקדש בית הקברות הלאומי לחיילים שנהרגו בקרב גטיסברג שבפנסילבניה. התאריך הוא ה-19 בנובמבר 1863, במהלך ימי מלחמת האזרחים האמריקאית, כארבעה חודשים וחצי אחרי קרב גטיסברג. הקרב הזה הפך לחלוטין את מהלך המלחמה ומעמדה של נחיתות עברו אחריו כוחות הצפון בהנהגת לינקולן לעליונות על כוחות הדרום, המורדים בדמוקרטיה של ארצות הברית.
ברכבת לגטיסברג ועל גב מעטפה פשוטה, כתב לינקולן את הנאום שיימשך 2 דקות בלבד אבל ידייק ולא יגרע דבר ממה שהיה באמת חשוב שייאמר על דמוקרטיה, שוויון ואמריקה.
אולי לכן זהו אחד הנאומים הכי מפורסמים בתולדות ארצות הברית. כי כשהיסטוריונים מדברים על לינקולן הם מדברים לא פעם על הענווה שלו. אבל בנאום הקצר והמדויק הזה בולטת דווקא האמונה של המנהיג הדגול ביכולתו לתמצת ולומר ב-272 מילים בלבד את מה שכמעט כל פוליטיקאי אחר היה מתקשה לומר גם באלפי מילים.
הוא דיבר בו על עקרונות השוויון בין בני האדם, העקרונות שעיגנו אבות האומה האמריקאית כל כך נכון בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, 87 שנים קודם. את מלחמת האזרחים הוא הגדיר כ"לידה חדשה של חירות", חירות ש"תביא לשוויון אמיתי לכל אזרחי ארצות הברית" כי "כל בני האדם נבראו שווים".
את הטקס בגטיסברג ראה לינקולן כהזדמנות לא רק להקדיש את אדמות בית העלמין למתים, אלא גם להקדיש את החיים למאבק שמבחינתו מיועד להבטיח את קיומו של "שלטון על העם, בידי העם, למען העם"
(“Government of the people, by the people, for the people.”)
צחוק הגורל הוא שאף שנאום גטיסברג נחשב כיום לאחד הנאומים הגדולים בהיסטוריה, לא לינקולן ולא המבקרים היו בטוחים בזמן אמת שהוא היה בכלל טוב. ממספר עיתונים הוא אף זכה לביקורת קשה. אחד מהם סבר שהנאום היה "מטופש, שטחי ונדוש".
מנגד אמר ללינקולן אדוארד אברט, גדול נואמי התקופה באמריקה של אותם ימים, "הלוואי שאני הייתי מצליח להביע בשעתיים שלמות את הרעיונות שהצלחת לבטא בנאום בן שתי דקות".
זו הייתה דעה כמעט ספונטנית, שהפכה בדיעבד לנבואה של ממש לגבי מקומו העתידי של הנאום הקצר, האלגנטי והמוצלח ביותר שנישא באמריקה אי-פעם.
הנה סיפורו של נאום גטיסברג - מתוך סרט עליו (מתורגם):
https://youtu.be/U2a-S3rjDBw
הנשיא אובמה קורא את נאום גטיסברג על רקע קולנועי:
https://youtu.be/CHAyepp7ypY
כל נאום גטיסברג בעברית:
https://youtu.be/bUtDccSSac0
הקרב ששינה את המערכה:
https://youtu.be/FcGA-JNcpRI
עוד הקראה של נאום לינקולן הזה:
https://youtu.be/9TCMHVmNc5w
והרצאת טד על סיפור הקרב (מתורגם):
https://youtu.be/f4pkzHP3qyA?long=yes
מי קדמו לקולומבוס באמריקה?
הוויכוח בן מאות השנים לגבי גילוי אמריקה הוא סימן בריא לכך שמדובר בגילוי החשוב ביותר בהיסטוריה של האלף השני לספירה. אמנם התהילה ניתנה לכריסטופר קולומבוס, האירופי הראשון שפרסם את הגילוי, אבל חשוב לזכור שקולומבוס מעולם לא ידע שהגיע ליבשת חדשה ועד יום מותו סבר שהוא מצא את הנתיב הימי להודו.
גם אמריגו וספוצ'י שזיהה אחרי קולומבוס שמדובר ביבשת חדשה ואף זכה שהיא תיקרא על שמו, לא יכול להיחשב המגלה האמיתי של אמריקה. שניהם לא היו בני-האדם או האירופים הראשונים שהגיעו לאמריקה.
מי שקדמו לשניהם בכ-500 שנה היו הוויקינגים, עם של לוחמים סקנדיבים קשוחים ששלטו בחלקים מאירופה בין המאה ה-8 למאה ה-11 לספירה. בשנת 1000 לספירה, יותר מ-500 שנה לפני שקולומבוס הגיע לאמריקה, נדדו קבוצות ויקינגים בהנהגת ויקינגי בשם לייף אריקסון מערבה ונחתו בצפון אמריקה.
הם הקימו מושבות ויקינגיות באזור ניו-פאונדלנד של היום, אזור שזכה לכינוי 'לה וינלנד'. אבל בניגוד לפורטוגזים ולספרדים שבאו בעקבות קולומבוס, ממצאים ארכיאולוגיים ועדויות מהתקופה מעלים שהויקינגים נהדפו די מהר על ידי שבטים אינדיאנים מקומיים, שפשטו עליהם שוב שוב עד שנכנעו. וכך חזרו הויקינגים של לייף אריקסון בספינותיהם לאירופה.
ומה היה מקורם של שבטי האינדיאנים שהדפו את הויקינגים? - מרבית החוקרים סבורים שהם נדדו מאירופה אל צפון אמריקה בעידן הקרח האחרון, לפני כ-14,000 שנה, בעת שאמריקה הייתה מחוברת לאירופה במשטחי קרח נרחבים.
אחת ההוכחות לכך הם ראשי חניתות מאבן, שנמצאו בקלוביס שבמדינת ניו מקסיקו באמריקה. החוקרים בחנו את הזהות המדהימה של ראשי החניתות מ"תרבות קלוביס" לראשי אבן שכיתתו בני שבטים קדמונים בספרד וצרפת כמה אלפי שנים לפני כן.
המסקנה ההגיונית היא שמדובר היה בצאצאים של התרבות האירופית, שנדדו לאמריקה והמשיכו להשתמש בטכנולוגיות דומות, שעברו מדור לדור.
הנה תולדות מגלי אמריקה המרכזיים:
https://youtu.be/U7HxCsPho34
סיפור הוויקינגים ומנהיגם לייף אריקסון וההתיישבות שלהם באמריקה:
https://youtu.be/fgAZyxe7rJs
כך הגיעו לייף אריקסון והוויקינגים שלו לאמריקה:
https://youtu.be/R3GM3F7JZ2c
הספינות שלהם הן שאפשרו לוויקינגים להגיע לאמריקה (מתורגם):
https://youtu.be/kge0c2mNmRQ
סיפורם של מי שהקדימו את קולומבוס:
https://youtu.be/fgAZyxe7rJs
וסרט תיעודי על החקלאים שהפכו ללוחמים וספנים גאוניים:
https://youtu.be/hOsTfZ8gTM8?long=yes
איך הגיעו כהי העור מאפריקה לאמריקה?
העבדות היא ארוכת שנים ולמעשה כמעט תמיד הייתה קיימת. במהלך ההיסטוריה ניצלו האימפריות השונות עבדים ככוח עבודה זול וחלש. לרוב היו אלה שבויי מלחמה, שהוגלו והיו לעבדים במקומות אחרים באימפריה. אפילו אבותינו היהודים הוגלו על ידי הרומים, אחרי המרד הגדול, והפכו בחלקם הגדול לעבדים.
סחר העבדים האטלנטי הוא סיפורה של העבדות החדשה יותר ובעלת הממדים הגדולים ביותר. במהלכה ניצלו הכובשים האירופאים של יבשת אמריקה עבדים רבים לצרכיהם. החקלאיים. בתחילה הם ניסו להפוך את האינדיאנים לעבדים, אך בשל המחלות הרבות שפקדו אותם, מחלות שהגיעו עם הכובשים מאירופה, הסתבר שהם לא יוכלו להיות עבדים מוצלחים לכובשים. במקומם הובאו עבדים רבים מאפריקה.
סחר עבדים או ציד בני אדם באפריקה, היה השלב הראשון בהעברתם בכוח של אפריקאים תמימים למדינות אמריקה. שם הם היו לכוח-עבודה זול וחסר ערך אנושי מבחינת בעליהם. סוחרי העבדים היו חוטפים אותם או קונים אותם מבני שבטים יריבים באפריקה ומעבירים אותם לספינות עבדים, שהשיטו אותם לאמריקה ולאירופה. הסכומים ששולמו עבור העבדים היו כה גבוהים בעיני האפריקאים המקומיים, עד כדי כך שלעתים נמכרו עבדים לעבדות אפילו בידי בני משפחתם שלהם.
השבויים האפריקאים הועברו ל"עולם החדש", כינוייה של יבשת אמריקה, על ידי סוחרי עבדים ערביים או אירופאיים. בתחילה הם היו בעיקר מאנגליה ומפורטוגל ומאוחר יותר גם מהולנד וברזיל. השבויים הועברו לעולם החדש, אמריקה, בספינות העבדים ובתנאים אכזריים, כמעט לא אנושיים. היסטוריונים משערים שלמעלה מ-12.5 מיליון עבדים הובלו רק לאמריקה, וכמעט 2 מיליון מהם נספו בדרך לשם.
תקופת העבדות המודרנית נמשכה 400 שנה, מהמאה ה-16 ועד המאה ה-19.
הנה קטע מסרט שמספר על עבד אחד. הכפלה במאות אלפים תמחיש כמה סבל נגרם לעבדים שהובאו מאפריקה לאמריקה (מתורגם):
http://youtu.be/5kLLSvVKG1M?t=5s
וקטע נוסף מסרט על עבדים בשוק העבדים באימפריה הרומית, כולל עבד יהודי משעשע (כמובן שהעבדות האמיתית לא היתה משעשעת כלל):
http://youtu.be/Q6JMHruhODs
איך מיסוי התה הביא למהפכה האמריקאית והקפה החליפו?
בדרך כלל משקאות ומסיבות אולי הולכים ביחד, אבל מסיבת התה בבוסטון דווקא התנהלה בסימן של "לזרוק את המשקאות לים!"
הסיפור מתחיל עוד לפני שהוקמה ארצות הברית. באותה תקופה היו המתיישבים הראשונים באמריקה אזרחים של בריטניה ולפיכך הם גם חוייבו לשלם לה מיסים שונים.
אחד מהמיסים האלו היה מס על יבוא סחורות שונות, ביניהם מס על תה, שהטיל הפרלמנט הבריטי בשנת 1765 על תושבי המושבות הבריטיות באמריקה. למרות שתושבי המושבות נחשבו לאזרחי בריטניה, הם לא זכו לייצוג בפרלמנט ולכן גם לא הייתה להם יכולת להתנגד למיסים האלו.
הטלת המסים מצד אחד והיעדר יצוג בפרלמנט מצד שני נראו לתושבי המושבות לא הוגנים ולא צודקים. הם התמרמרו והחלו להיאבק כנגד המס. "אין מיסים ללא יצוג!" הייתה סיסמתם. במשך מספר שנים הם מחו כנגד המיסים וניסו לבטל אותם, אך ללא הצלחה. בתגובה לפעולות המחאה שלהם שלחו הבריטים כוחות צבאיים, מה שרק התסיס את תושבי המושבות עוד יותר.
בשנת 1773 חוקק הפרמנט הבריטי חוק נוסף, "חוק התה", המעניק הפחתה ממיסוי על תה לחברות מסחר בריטיות, בעוד שיבואני תה תושבי המושבות חוייבו במס מלא. חוק זה הכעיס עוד יותר את תושבי המושבות, ובמיוחד את תושבי בוסטון, והם החליטו להיאבק כנגדו.
שיאו של המאבק היה באירוע שזכה לכינוי "מסיבת התה של בוסטון" (The Boston Tea Party). ב-16 בדצמבר 1773 הגיעו שלוש ספינות מסחר בריטיות עמוסות בארגזי תה בכדי לפרוק את סחורתן בנמל בוסטון ונתקלו בהתנגדות מצד התושבים, שלא איפשרו להם לפרוק את הסחורה. הדבר אילץ את המלחים לעגון בקרבת הנמל.
בשלב זה התגנבו כ-60 מתושבי בוסטון כשהם מחופשים לאינדיאנים, וזרקו את כל תכולת ארגזי התה שהיו על הספינות, הישר אל תוך הים. לא מדובר היה בארגזים בודדים - האמריקאים שפכו לים כ-45 טון של תה! היה זה אירוע כלכלי עצום ומרד בלתי נסבל בעיני האנגלים. בתגובה הם סגרו את נמל בוסטון עד שיוחזר להם השווי המלא של התה שהושלך לים.
"מסיבת התה של בוסטון" הייתה אחת מפעולות המרד הראשונה של תושבי המושבות הבריטיות בצפון אמריקה כנגד הממלכה הבריטית. פעולה זו עודדה את תושבי המושבות בכל רחבי אמריקה למרוד כנגד הבריטים והציתה שרשרת אירועים צבאיים.
הארועים הללו הובילו די מהר למהפכה האמריקאית ולמלחמת העצמאות של ארצות הברית, ממנה יצאה האומה האמריקאית לחופשי, עם הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ב-4 ביולי 1776.
אבל בתחום המשקאות התוצאה הייתה ממש משעשעת. אם לפני "מסיבת התה של בוסטון" האמריקאים היו שתייני תה כבדים אף יותר מהבריטים, לאחר המרד ומתוך פטריוטיות אמריקנית - הם הפסיקו לשתות תה לחלוטין ועברו לקפה.
הבריטים לא טמנו ידם בכוס ועשו להם צעד נגדי. הם הקטינו למינימום את שתיית הקפה שלהם. יתכן שזה היה מעט ילדותי, אבל זה הפך להרגל וכיום האמריקאים הם שותי קפה מובהקים, בעוד אצל הבריטים הפכה שתיית התה לפולחן של ממש.
הנה סרטון על מסיבת התה הפרועה בבוסטון (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=1cT_Z0KGhP8
על המחלוקת המדינית שהובילה לפריצת המהפכה האמריקאית (עברית):
https://youtu.be/vPkbiZ4LDdc
סיפור מסיבת התה בבוסטון:
https://youtu.be/-xSrZaze14k
הכרזת העצמאות של ארצות הברית, שבאה עם סיום מלחמת העצמאות הזה (מתורגם):
https://youtu.be/LKJMWHCUoiw
וסרט תיעודי על תולדות המהפכה האמריקאית:
https://youtu.be/lZgc1-nNoYU?long=yes
מי היתה רוזה פארקס ובמה פשעה?
קצת מצחיק לקרוא לה פושעת, במיוחד אם לוקחים בחשבון שההיסטוריה הראתה לנו שמדובר כנראה באחת הנשים האמיצות והישרות אי-פעם.. רוזה לואיז פארקס התפרסמה בשנת 1955 בשל הסירוב שלה לפנות את הכסא שלה באוטובוס לאדם לבן, כפי שקבע החוק המקומי בממפיס שבדרום ארה"ב. סירובה לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן הוביל למעצרה ולפתיחת משפט נגדה.
עקרונית היא הייתה פושעת של אותם זמנים. למעשה, היא מרדה בחוקי הגזע. אך פארקס לא היתה סתם מורדת ילדותית. היא היתה מהדמויות החשובות ביותר במלחמה כנגד הגזענות באמריקה, אמריקאית שחורה ופעילה מרכזית בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח. בעזרתו של מרטין לותר קינג היא הנהיגה חרם קשה כנגד חברת האוטובוסים ובתום כ-380 יום של הימנעות השחורים מנסיעה באוטובוסים של חברת האוטובוסים הגזענית הסתיים חרם האוטובוסים של מונטגומרי בנצחון צודק ומרהיב של שינוי החוק המפלה.
ביטול החוק בידי בית המשפט העליון לווה בקביעה מוסרית חשובה של בית המשפט, שהחוק מבוטל כיוון שהוא נוגד את החוקה האמריקנית. פארקס הפכה מפושעת מורשעת לסמל של עמידה על שוויון זכויות, אומץ לב ונכונות לשלם את המחיר על סירוב לציית לחוקים לא מוסריים.
הנה סקירה נהדרת של ילדים על רוזה פארקס (עברית):
https://youtu.be/NghkVJNmMpE
הסבר על פועלה למען שוויון זכויות לשחורים (מתורגם):
https://youtu.be/tLfbmepDd4c
על ה"עבירה" של רוזה פארקס, במילותיה שלה:
https://youtu.be/ceY69qSXfZs
סצנת המעצר של רוזה פארקס מתוך סרט על חייה:
http://youtu.be/kxXzKG9t4L8
מצגת וידאו על האישה שלא קמה ללבנים (עברית):
https://youtu.be/ITAjuofhSUg
ותולדות חייה של רוזה פארקס:
https://youtu.be/v8A9gvb5Fh0
איפה הייתה הבהלה לזהב?
הכל החל כשבשנת 1848 מצא ברנש בשם ג'יימס ו' מרשל זהב בקליפורניה. האיש התעשר כקורח והזהב שהוא מצא בסאטרס מיל שבקולומה הביא לגל של חלומות על התעשרות מהירה. אלפי אנשים ששמעו את החדשות על מציאת הזהב, החלו לזרום לאזור שבו הוא נמצא.
כורי הזהב החדשים הקימו עיירות כורים גדולות, שהגדילו את אוכלוסיית קליפורניה במהירות עצומה. ישובים קטנים כמו סן פרנסיסקו הפכו בזכות הזהב לערים גדולות ומצליחות. קהילות גדולות נוצרו ונוסדה מדינת קליפורניה, שתהפוך לאחת ממדינות ארה"ב.
הבהלה לזהב בקליפורניה הייתה מוצדקת, אבל קצרה יחסית. היא הסתיימה כעשור לאחר מכן, כשיחידים מיצו את הזהב שקל היה להפיק באמצעים פשוטים. חברות מסחריות הלכו והחליפו אותן בהפקה מקצועית ומורכבת יותר של הזהב. במקביל, בשנת 1858 נמצא זהב בקולורדו ואלפי כורים עברו לשם, למה שיהפוך "בהלת הזהב של קולורדו".
מאז הפך המושג "בהלה לזהב" למילה נרדפת המתארת רדיפת הזדמנויות לכריה של זהב והתעשרות. היא תחזור על עצמה במקומות כמו אוסטרליה ודרום אפריקה ועוד. על אף שהפך לכינוי המקובל להגירה לאזור בו נמצא זהב, התרחב המושג "בהלה לזהב" גם למושג כללי המשקף התלהבות חסרת מעצורים מהזדמנות להתעשר ממשהו חדש, רק כי מישהו כבר התעשר ממנו וזה נראה קל להפליא...
הנה סרטון תיעודי קצר על הבהלה לזהב:
http://youtu.be/QxekRM5-uMU
מאז ממשיכים לחפש זהב בקליפורניה:
https://youtu.be/uZu15TDYxj8
הקנאה - הצד העצוב של "הבהלה לזהב":
http://youtu.be/xBm8OJnIXfc
וקשיי הכורים שהוצגו בחיוך בסרט הנפלא "הבהלה לזהב" של צ'ארלי צ'פלין:
https://youtu.be/79x41eW6gDs
הסיפור של נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון הוא אחד הסיפורים הקשים בתולדות המנהיגות, של פוליטיקאי ומנהיג מוכשר מאין כמותו, שהעמיד את עצמו מעל העם, נהג בחוסר כבוד ובאלימות פוליטית כנגד יריביו הפוליטיים ומצא את עצמו עף מתפקידו, מושפל וחסר כבוד.
הכל מתחיל במערכת בחירות לקדנציה השנייה שלו כנשיא. למעשה, ריצ'רד ניקסון עמד לפי ההערכות לפני ניצחון במאבק על הקדנציה הנוספת הזו. בכהונתו הראשונה הוא רשם לזכותו הישגים נאים כנשיא, הן במדיניות הפנים בארה"ב והן ביחסי החוץ שלו. אבל ניקסון בחר משום מה לנהל קמפיין פוליטי קשה, בצירוף אקטים של ריגול פוליטי, חבלה ופעילויות בלתי חוקיות נוספות נגד הדמוקרטים ונגד מתנגדי המלחמה בווייטנאם.
פרשת ווֹטֶרגֵייט, בה נחשף הכל, נקראת על שם בניין שבו שכן מרכז המפלגה הדמוקרטית בוושינגטון הבירה. כאן נתפסו ב-17 ביוני 1972, בעיצומה של מערכת הבחירות, 5 פורצים. הם ניסו להטמין במטה הדמוקרטי שלל מצלמות ומכשירי האזנה.
פריצה רגילה או יוזמה פרטית של מישהו? - די מהר תהפוך הפריצה הזו לחשיפה עיתונאית אדירה, שתזעזע את אמריקה. זה יקרה כשיתגלה בעיתון שלאחד הפורצים היו קשרים מתמשכים עם איש ה-CIA, איש סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב. האחרון מצידו ניהל קשרים עם פרקליטו של הנשיא ניקסון. החוט המקשר בין הפורצים לנשיא היה בעייתי.
חושפי "פרשת ווטרגייט", קרל ברנסטיין ובוב וודוורד, נחשפו לה תודות למקור סודי שכונה" גרון עמוק". הם פרסמו אותה והוסיפו את ההגדרה "פרויקט פלילי בבית הלבן". בסדרת כתבות מבריקה הם הראו כיצד נהג הנשיא ה-37 של ארה"ב כאחרון המאפיונרים ובמקום להנהיג את ארצו ואת העולם החופשי הוא הוביל קמפיין עתיר פשעים והפרות אמון קשות בציבור האמריקאי.
מכאן מתחילה פרשה נוספת, עם ההקלטות שהפילו את ניקסון. היא החלה כשהסתבר שהייתה מערכת שהקליטה את כל מה שנאמר בחדר הסגלגל, משרדו של הנשיא. תוך ניצול חסינותו סירב ניקסון לחשוף את ה-Nixon Tapes, הקלטות שיחותיו בעניינים הללו ורבים אחרים. כך החל קרב משפטי על הסגרת הקלטות.
ניקסון דרש לפטר את החוקר המיוחד בפרשה אך עובד המדינה סירב לפטרו ופוטר בעצמו. כך קרה גם עם מי שהחליפו וסירב לפטר את החוקר. רק מי שהחליף את המחליף פיטר את החוקר. אבל זה היה מעשה טפשי, כי המחליף של החוקר המיוחד המשיך לחקור בדיוק במקום שעצר קודמו המפוטר, למגינת ליבו של הנשיא.
ניקסון ניסה עוד כמה טריקים אבל בהדרגה הוא ראה את ממשלו קורס, כשבזה אחר זה הודו בכירי הממשל והמטה שלו בעבירות של עדות שקר ופעילות לא חוקית. לאחר ערעורי פרקליטיו של הנשיא, בית המשפט העליון שנדרש לעניין החיוב לחשוף את ההקלטות, חייב את ניקסון למסור אותן לתובע. אז התגלה שנמחקו חלקים משמעותיים מההקלטות. הוועדה המשפטית של הסנאט החלה לפעול להדחתו של הנשיא וכדי להציל את עצמו מבושה גדולה החליט הנשיא ניקסון להתפטר.
כך הביאה השערוריה הפוליטית חסרת התקדים לסיום תפקידו של הנשיא שיירשם בהיסטוריה כנשיא המושמץ ביותר בתולדות ארה"ב. הוא היה הנשיא האמריקני הראשון שהודח באמצע כהונה. היו נשיאים אחרים, שעשו גם הם דברים לא מקובלים ואפילו שיקרו. אבל איש לא עשה כה הרבה עבירות וכה חמורות ואז גם טייחו, שיקרו לאומה כולה ופגעו בעובדי ציבור ישרים שרק מלאו את תפקידם.
בדולי ווטרגייט ולמרבה האירוניה, היה זה ניקסון, מי שהפסיד לקנדי בבחירות של 1960, זכה כנשיא לגזור את הקופון על הצלחת אפולו 11 לנחות על הירח, הצלחה שהיא פרי החזון והמנהיגות של קנדי. די מהר אחרי ההישג הגדול ביותר שידעה אמריקה בחלל סגר אותו ניקסון את תקציבי הטיסות לירח ופגע בתכנית החלל בצורה קשה.
אבל נשוב לווטרגייט - אין פרשה שהשחירה את פניו של הבית הלבן יותר מפרשה זו. אין נשיא שבייש את תפקידו יותר ממנו. האיש שאמר בטלוויזיה בשלב מוקדם יותר "איני נוכל", היה הרבה יותר מזה. הוא היה פושע.
אגב, ניקסון מעולם לא נתן את הדין הפלילי על מעשיו. מחליפו, מי שהיה סגנו ג'רלד פורד, נתן לו חנינה מלאה על הכל.
הנה סרטון על הנשיא ניקסון (מתורגם):
https://youtu.be/MX_HYL6-0Co
קטעים שנחשפו עם השנים מההקלטות שהפילו את ניקסון בפרשת ווטרגייט:
https://youtu.be/K4KCX_NW3To
חדשות מהעבר על ניקסון, ווטרגייט ושאר ענייניו (עברית):
https://youtu.be/fC-s-Ba4SXA?long=yes
וסרט תיעודי על חייו ונשיאותו של ניקסון:
https://youtu.be/tV9JT4pZH_o?long=yes
האימפריה הבריטית הייתה הגדולה בתולדות האנושות. היא שלטה בשטח הכי גדול אי-פעם, היה לה את הצי הטוב, החזק והמצויד ביותר בעולם. היא החזיקה את הצבא הכי גדול ואיכותי, עם כלי נשק בשפע וציוד מאמריקה ועד לאיים הבריטיים. אבל טעות אחת, בקרב צ'ספיק (Battle of the Chesapeake), בסתיו של שנת 1781, גרמה לבריטניה סופית לאבד את המושבות האמריקאיות.
הטעות מתרחשת כש-19 ספינות הצי הבריטי, בפיקודו של אדמירל גרייבס, הגיעו ליורקטאון עם אספקה ותגבורת, כדי לסייע לה לעמוד מול וושינגטון העומד לפרוץ אל העיר בראש כוחות האמריקאים. אדמירל גרייבס הבריטי רואה את עשרות אניות של השייטת הצרפתית המנומנמת, כשהן עוגנות בצ'ספיק בשלווה מוחלטת.
אבל האדמירל הבריטי, במקום לנצל את יתרונו ולהפתיע באש את הספינות הצרפתיות, עם המפרשים המקופלים, יוצא להמתין להן לקרב "כמו שנהוג" בלב ים. כשהקרב הזה יתקיים לבסוף, הוא יסתיים בניצחון הצרפתים.
המפלה מנעה מ-7,000 החיילים הבריטים הנצורים ביורקטאון, בפיקודו של גנרל צ'ארלס קוֹרְנווֹלִיס, את האספקה והתגבורות שהם כה נזקקו להם. הכוחות האמריקנים לעומתם, העבירו דרך מפרץ צ'ספיק חיילים ואספקה, מניו יורק אל צבא המהפכנים של ג'ורג' וושינגטון, שפתח במתקפה והכניע את הבריטים שביורקטאון.
התוצאה הייתה תבוסה קשה של קורנווליס וחיילי הצבא הבריטי, כרבע מן הצבא הבריטי ביבשת אמריקה, שנאלצו להיכנע. התבוסה הזו של הצבא הבריטי עתידה להשפיע על מהלך המלחמה כולה. קרב צ'ספיק, אולי קרב ההכרעה במלחמת העצמאות האמריקאית, מסתיים כשהאימפריה לא זו בלבד שלא מכה את הכוחות החלשים ממנה בהרבה - היא לא מנצלת כמעט אף יתרון שהיה ברשותה ונוחלת מפלה. קשה.
לאחר שיורקטאון נפלה בידי וושינגטון, נפלו בעקבותיה כל שאר המושבות. כשלונות אלה גרמו להתפטרות של ראש הממשלה הבריטי, הלורד נורת'. לאחר הבחירות, החליטה הממשלה החדשה בבריטניה לסיים את המלחמה באמריקה.
כך חרצה פקודה בודדת שלא ניתנה, החלטה של אדמירל שלא הבין מה גדולה המשימה שעל כתפיו, את גורל המערכה על המושבה הבריטית באמריקה ובדיעבד אולי את גורל האימפריה הבריטית כולה. בבוא היום, אי-שם במאה ה-20, יחליפו המושבות הצעירות שיהפכו לאומה האמריקנית את האימפריה הבריטית ויהפכו את ארצות הברית לאומה החזקה בעולם. הבריטים, לעומתה, יילכו עם השנים ויישקעו.
הנה סרטון על קרב צ'ספיק:
https://youtu.be/9PATuBE_HiQ
סרטון אנימציה שמציג את הקרב:
http://youtu.be/GHmDnIVK4lQ
ודיון על תפקידו של ג'ורג' וושינגטון בקרב:
https://youtu.be/D2txANHdi3o
מלחמת האזרחים האמריקנית הייתה מלחמה קשה שהחלה בשנות השישים של המאה ה-19. היא פרצה בעיקר בשל פערים כלכליים, בין 25 מדינות "האיחוד" האמריקניות, מדינות עשירות, בעלות אוכלוסייה רבה ותעשייה מפותחת ל-11 מדינות "הקונפדרציה", מדינות הדרום החקלאיות בעיקרן, שהתבססו בכלכלה שלהם על גידול כותנה לייצוא והתבססו על עבדים.
כמובן שהיה שם גם עניין אידאולוגי. זה מקרוב נבחר לינקולן לנשיאות. האיש הצהיר שברצונו לבטל את העבדות באמריקה. בחירתו הייתה מה שמכונה "סמרטוט אדום" למדינות הדרום. בשבילן העבדות הייתה עניין בסיסי והכרחי. זה ממש לא היה רק עניין של כלכלה. הגזענות בדרום ארצות הברית הייתה מושרשת.
המלחמה התקיימה בשנים 1861-1865, לאחר ש-11 המדינות בדרום ארצות הברית שתמכו בעבדות, הכריזו על פרישה מארצות הברית. מדינות אלה הקימו את "הקונפדרציה", שהונהגה על ידי ג'פרסון דיוויס. הקונפדרציה דרשה עצמאות מארצות הברית ונלחמה על רצונה לפרוש ממנה.
נגד כוחות הקונפדרציה הגן על האחדות הממשל הפדרלי, כלומר הממשל המרכזי של כל מדינות הברית. הממשל נתמך בידי 25 מדינות, שנקראו "האיחוד". מדינות אלה היו בשלבים של ביטול העבדות. 25 מדינות האיחוד נאבקו למעשה על הדמוקרטיה האמריקאית ונלחמו בדרום כדי למנוע פילוג בין חברות הקונפדרציה (איחוד המדינות שבברית האמריקאית).
לאחר ארבע שנים של לחימה קשה ועקובה מדם, נכנעה הקונפדרציה לכוחות האיחוד, העבדות בוטלה בכל רחבי ארצות הברית ומלחמת האזרחים היחידה בתולדות הדמוקרטיה האמריקאית הביאה לאחדות שנשמרת עד היום. לקח לגזענות עוד המון שנים עד שבוטלה חוקית, אבל העבדות תמה.
הנה סרטון על מלחמת האזרחים באמריקה:
http://youtu.be/3G6WjBIv_34?t=24s
הסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית:
https://youtu.be/XP0_wnaW-a0
סיפורו של החוק שהביא למלחמת אזרחים (מתורגם):
http://youtu.be/oWww0YIf-JE
וסרט תיעודי מקיף על המלחמה שקרעה את אמריקה:
https://youtu.be/Pu-Fcc5vFlE?long=yes
היה זה נשיא ארצות הברית של אמריקה אברהם לינקולן, שבנאום גטיסברג (Gettysburg Address) הגדיר כל כך יפה את המטרה, התפקיד והמשמעות של אמריקה לעצמה ולעולם.
את הנאום שנכלל עד היום בספרי הלימוד בהיסטוריה ובספרות ונחשב לנאום החשוב ביותר של נשיא אמריקאי נשא לינקולן בטקס. זזה היה טקס שבו הוקדש בית הקברות הלאומי לחיילים שנהרגו בקרב גטיסברג שבפנסילבניה. התאריך הוא ה-19 בנובמבר 1863, במהלך ימי מלחמת האזרחים האמריקאית, כארבעה חודשים וחצי אחרי קרב גטיסברג. הקרב הזה הפך לחלוטין את מהלך המלחמה ומעמדה של נחיתות עברו אחריו כוחות הצפון בהנהגת לינקולן לעליונות על כוחות הדרום, המורדים בדמוקרטיה של ארצות הברית.
ברכבת לגטיסברג ועל גב מעטפה פשוטה, כתב לינקולן את הנאום שיימשך 2 דקות בלבד אבל ידייק ולא יגרע דבר ממה שהיה באמת חשוב שייאמר על דמוקרטיה, שוויון ואמריקה.
אולי לכן זהו אחד הנאומים הכי מפורסמים בתולדות ארצות הברית. כי כשהיסטוריונים מדברים על לינקולן הם מדברים לא פעם על הענווה שלו. אבל בנאום הקצר והמדויק הזה בולטת דווקא האמונה של המנהיג הדגול ביכולתו לתמצת ולומר ב-272 מילים בלבד את מה שכמעט כל פוליטיקאי אחר היה מתקשה לומר גם באלפי מילים.
הוא דיבר בו על עקרונות השוויון בין בני האדם, העקרונות שעיגנו אבות האומה האמריקאית כל כך נכון בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, 87 שנים קודם. את מלחמת האזרחים הוא הגדיר כ"לידה חדשה של חירות", חירות ש"תביא לשוויון אמיתי לכל אזרחי ארצות הברית" כי "כל בני האדם נבראו שווים".
את הטקס בגטיסברג ראה לינקולן כהזדמנות לא רק להקדיש את אדמות בית העלמין למתים, אלא גם להקדיש את החיים למאבק שמבחינתו מיועד להבטיח את קיומו של "שלטון על העם, בידי העם, למען העם"
(“Government of the people, by the people, for the people.”)
צחוק הגורל הוא שאף שנאום גטיסברג נחשב כיום לאחד הנאומים הגדולים בהיסטוריה, לא לינקולן ולא המבקרים היו בטוחים בזמן אמת שהוא היה בכלל טוב. ממספר עיתונים הוא אף זכה לביקורת קשה. אחד מהם סבר שהנאום היה "מטופש, שטחי ונדוש".
מנגד אמר ללינקולן אדוארד אברט, גדול נואמי התקופה באמריקה של אותם ימים, "הלוואי שאני הייתי מצליח להביע בשעתיים שלמות את הרעיונות שהצלחת לבטא בנאום בן שתי דקות".
זו הייתה דעה כמעט ספונטנית, שהפכה בדיעבד לנבואה של ממש לגבי מקומו העתידי של הנאום הקצר, האלגנטי והמוצלח ביותר שנישא באמריקה אי-פעם.
הנה סיפורו של נאום גטיסברג - מתוך סרט עליו (מתורגם):
https://youtu.be/U2a-S3rjDBw
הנשיא אובמה קורא את נאום גטיסברג על רקע קולנועי:
https://youtu.be/CHAyepp7ypY
כל נאום גטיסברג בעברית:
https://youtu.be/bUtDccSSac0
הקרב ששינה את המערכה:
https://youtu.be/FcGA-JNcpRI
עוד הקראה של נאום לינקולן הזה:
https://youtu.be/9TCMHVmNc5w
והרצאת טד על סיפור הקרב (מתורגם):
https://youtu.be/f4pkzHP3qyA?long=yes
היסטוריה אמריקאית
הוויכוח בן מאות השנים לגבי גילוי אמריקה הוא סימן בריא לכך שמדובר בגילוי החשוב ביותר בהיסטוריה של האלף השני לספירה. אמנם התהילה ניתנה לכריסטופר קולומבוס, האירופי הראשון שפרסם את הגילוי, אבל חשוב לזכור שקולומבוס מעולם לא ידע שהגיע ליבשת חדשה ועד יום מותו סבר שהוא מצא את הנתיב הימי להודו.
גם אמריגו וספוצ'י שזיהה אחרי קולומבוס שמדובר ביבשת חדשה ואף זכה שהיא תיקרא על שמו, לא יכול להיחשב המגלה האמיתי של אמריקה. שניהם לא היו בני-האדם או האירופים הראשונים שהגיעו לאמריקה.
מי שקדמו לשניהם בכ-500 שנה היו הוויקינגים, עם של לוחמים סקנדיבים קשוחים ששלטו בחלקים מאירופה בין המאה ה-8 למאה ה-11 לספירה. בשנת 1000 לספירה, יותר מ-500 שנה לפני שקולומבוס הגיע לאמריקה, נדדו קבוצות ויקינגים בהנהגת ויקינגי בשם לייף אריקסון מערבה ונחתו בצפון אמריקה.
הם הקימו מושבות ויקינגיות באזור ניו-פאונדלנד של היום, אזור שזכה לכינוי 'לה וינלנד'. אבל בניגוד לפורטוגזים ולספרדים שבאו בעקבות קולומבוס, ממצאים ארכיאולוגיים ועדויות מהתקופה מעלים שהויקינגים נהדפו די מהר על ידי שבטים אינדיאנים מקומיים, שפשטו עליהם שוב שוב עד שנכנעו. וכך חזרו הויקינגים של לייף אריקסון בספינותיהם לאירופה.
ומה היה מקורם של שבטי האינדיאנים שהדפו את הויקינגים? - מרבית החוקרים סבורים שהם נדדו מאירופה אל צפון אמריקה בעידן הקרח האחרון, לפני כ-14,000 שנה, בעת שאמריקה הייתה מחוברת לאירופה במשטחי קרח נרחבים.
אחת ההוכחות לכך הם ראשי חניתות מאבן, שנמצאו בקלוביס שבמדינת ניו מקסיקו באמריקה. החוקרים בחנו את הזהות המדהימה של ראשי החניתות מ"תרבות קלוביס" לראשי אבן שכיתתו בני שבטים קדמונים בספרד וצרפת כמה אלפי שנים לפני כן.
המסקנה ההגיונית היא שמדובר היה בצאצאים של התרבות האירופית, שנדדו לאמריקה והמשיכו להשתמש בטכנולוגיות דומות, שעברו מדור לדור.
הנה תולדות מגלי אמריקה המרכזיים:
https://youtu.be/U7HxCsPho34
סיפור הוויקינגים ומנהיגם לייף אריקסון וההתיישבות שלהם באמריקה:
https://youtu.be/fgAZyxe7rJs
כך הגיעו לייף אריקסון והוויקינגים שלו לאמריקה:
https://youtu.be/R3GM3F7JZ2c
הספינות שלהם הן שאפשרו לוויקינגים להגיע לאמריקה (מתורגם):
https://youtu.be/kge0c2mNmRQ
סיפורם של מי שהקדימו את קולומבוס:
https://youtu.be/fgAZyxe7rJs
וסרט תיעודי על החקלאים שהפכו ללוחמים וספנים גאוניים:
https://youtu.be/hOsTfZ8gTM8?long=yes
העבדות היא ארוכת שנים ולמעשה כמעט תמיד הייתה קיימת. במהלך ההיסטוריה ניצלו האימפריות השונות עבדים ככוח עבודה זול וחלש. לרוב היו אלה שבויי מלחמה, שהוגלו והיו לעבדים במקומות אחרים באימפריה. אפילו אבותינו היהודים הוגלו על ידי הרומים, אחרי המרד הגדול, והפכו בחלקם הגדול לעבדים.
סחר העבדים האטלנטי הוא סיפורה של העבדות החדשה יותר ובעלת הממדים הגדולים ביותר. במהלכה ניצלו הכובשים האירופאים של יבשת אמריקה עבדים רבים לצרכיהם. החקלאיים. בתחילה הם ניסו להפוך את האינדיאנים לעבדים, אך בשל המחלות הרבות שפקדו אותם, מחלות שהגיעו עם הכובשים מאירופה, הסתבר שהם לא יוכלו להיות עבדים מוצלחים לכובשים. במקומם הובאו עבדים רבים מאפריקה.
סחר עבדים או ציד בני אדם באפריקה, היה השלב הראשון בהעברתם בכוח של אפריקאים תמימים למדינות אמריקה. שם הם היו לכוח-עבודה זול וחסר ערך אנושי מבחינת בעליהם. סוחרי העבדים היו חוטפים אותם או קונים אותם מבני שבטים יריבים באפריקה ומעבירים אותם לספינות עבדים, שהשיטו אותם לאמריקה ולאירופה. הסכומים ששולמו עבור העבדים היו כה גבוהים בעיני האפריקאים המקומיים, עד כדי כך שלעתים נמכרו עבדים לעבדות אפילו בידי בני משפחתם שלהם.
השבויים האפריקאים הועברו ל"עולם החדש", כינוייה של יבשת אמריקה, על ידי סוחרי עבדים ערביים או אירופאיים. בתחילה הם היו בעיקר מאנגליה ומפורטוגל ומאוחר יותר גם מהולנד וברזיל. השבויים הועברו לעולם החדש, אמריקה, בספינות העבדים ובתנאים אכזריים, כמעט לא אנושיים. היסטוריונים משערים שלמעלה מ-12.5 מיליון עבדים הובלו רק לאמריקה, וכמעט 2 מיליון מהם נספו בדרך לשם.
תקופת העבדות המודרנית נמשכה 400 שנה, מהמאה ה-16 ועד המאה ה-19.
הנה קטע מסרט שמספר על עבד אחד. הכפלה במאות אלפים תמחיש כמה סבל נגרם לעבדים שהובאו מאפריקה לאמריקה (מתורגם):
http://youtu.be/5kLLSvVKG1M?t=5s
וקטע נוסף מסרט על עבדים בשוק העבדים באימפריה הרומית, כולל עבד יהודי משעשע (כמובן שהעבדות האמיתית לא היתה משעשעת כלל):
http://youtu.be/Q6JMHruhODs
בדרך כלל משקאות ומסיבות אולי הולכים ביחד, אבל מסיבת התה בבוסטון דווקא התנהלה בסימן של "לזרוק את המשקאות לים!"
הסיפור מתחיל עוד לפני שהוקמה ארצות הברית. באותה תקופה היו המתיישבים הראשונים באמריקה אזרחים של בריטניה ולפיכך הם גם חוייבו לשלם לה מיסים שונים.
אחד מהמיסים האלו היה מס על יבוא סחורות שונות, ביניהם מס על תה, שהטיל הפרלמנט הבריטי בשנת 1765 על תושבי המושבות הבריטיות באמריקה. למרות שתושבי המושבות נחשבו לאזרחי בריטניה, הם לא זכו לייצוג בפרלמנט ולכן גם לא הייתה להם יכולת להתנגד למיסים האלו.
הטלת המסים מצד אחד והיעדר יצוג בפרלמנט מצד שני נראו לתושבי המושבות לא הוגנים ולא צודקים. הם התמרמרו והחלו להיאבק כנגד המס. "אין מיסים ללא יצוג!" הייתה סיסמתם. במשך מספר שנים הם מחו כנגד המיסים וניסו לבטל אותם, אך ללא הצלחה. בתגובה לפעולות המחאה שלהם שלחו הבריטים כוחות צבאיים, מה שרק התסיס את תושבי המושבות עוד יותר.
בשנת 1773 חוקק הפרמנט הבריטי חוק נוסף, "חוק התה", המעניק הפחתה ממיסוי על תה לחברות מסחר בריטיות, בעוד שיבואני תה תושבי המושבות חוייבו במס מלא. חוק זה הכעיס עוד יותר את תושבי המושבות, ובמיוחד את תושבי בוסטון, והם החליטו להיאבק כנגדו.
שיאו של המאבק היה באירוע שזכה לכינוי "מסיבת התה של בוסטון" (The Boston Tea Party). ב-16 בדצמבר 1773 הגיעו שלוש ספינות מסחר בריטיות עמוסות בארגזי תה בכדי לפרוק את סחורתן בנמל בוסטון ונתקלו בהתנגדות מצד התושבים, שלא איפשרו להם לפרוק את הסחורה. הדבר אילץ את המלחים לעגון בקרבת הנמל.
בשלב זה התגנבו כ-60 מתושבי בוסטון כשהם מחופשים לאינדיאנים, וזרקו את כל תכולת ארגזי התה שהיו על הספינות, הישר אל תוך הים. לא מדובר היה בארגזים בודדים - האמריקאים שפכו לים כ-45 טון של תה! היה זה אירוע כלכלי עצום ומרד בלתי נסבל בעיני האנגלים. בתגובה הם סגרו את נמל בוסטון עד שיוחזר להם השווי המלא של התה שהושלך לים.
"מסיבת התה של בוסטון" הייתה אחת מפעולות המרד הראשונה של תושבי המושבות הבריטיות בצפון אמריקה כנגד הממלכה הבריטית. פעולה זו עודדה את תושבי המושבות בכל רחבי אמריקה למרוד כנגד הבריטים והציתה שרשרת אירועים צבאיים.
הארועים הללו הובילו די מהר למהפכה האמריקאית ולמלחמת העצמאות של ארצות הברית, ממנה יצאה האומה האמריקאית לחופשי, עם הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ב-4 ביולי 1776.
אבל בתחום המשקאות התוצאה הייתה ממש משעשעת. אם לפני "מסיבת התה של בוסטון" האמריקאים היו שתייני תה כבדים אף יותר מהבריטים, לאחר המרד ומתוך פטריוטיות אמריקנית - הם הפסיקו לשתות תה לחלוטין ועברו לקפה.
הבריטים לא טמנו ידם בכוס ועשו להם צעד נגדי. הם הקטינו למינימום את שתיית הקפה שלהם. יתכן שזה היה מעט ילדותי, אבל זה הפך להרגל וכיום האמריקאים הם שותי קפה מובהקים, בעוד אצל הבריטים הפכה שתיית התה לפולחן של ממש.
הנה סרטון על מסיבת התה הפרועה בבוסטון (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=1cT_Z0KGhP8
על המחלוקת המדינית שהובילה לפריצת המהפכה האמריקאית (עברית):
https://youtu.be/vPkbiZ4LDdc
סיפור מסיבת התה בבוסטון:
https://youtu.be/-xSrZaze14k
הכרזת העצמאות של ארצות הברית, שבאה עם סיום מלחמת העצמאות הזה (מתורגם):
https://youtu.be/LKJMWHCUoiw
וסרט תיעודי על תולדות המהפכה האמריקאית:
https://youtu.be/lZgc1-nNoYU?long=yes
קצת מצחיק לקרוא לה פושעת, במיוחד אם לוקחים בחשבון שההיסטוריה הראתה לנו שמדובר כנראה באחת הנשים האמיצות והישרות אי-פעם.. רוזה לואיז פארקס התפרסמה בשנת 1955 בשל הסירוב שלה לפנות את הכסא שלה באוטובוס לאדם לבן, כפי שקבע החוק המקומי בממפיס שבדרום ארה"ב. סירובה לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן הוביל למעצרה ולפתיחת משפט נגדה.
עקרונית היא הייתה פושעת של אותם זמנים. למעשה, היא מרדה בחוקי הגזע. אך פארקס לא היתה סתם מורדת ילדותית. היא היתה מהדמויות החשובות ביותר במלחמה כנגד הגזענות באמריקה, אמריקאית שחורה ופעילה מרכזית בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח. בעזרתו של מרטין לותר קינג היא הנהיגה חרם קשה כנגד חברת האוטובוסים ובתום כ-380 יום של הימנעות השחורים מנסיעה באוטובוסים של חברת האוטובוסים הגזענית הסתיים חרם האוטובוסים של מונטגומרי בנצחון צודק ומרהיב של שינוי החוק המפלה.
ביטול החוק בידי בית המשפט העליון לווה בקביעה מוסרית חשובה של בית המשפט, שהחוק מבוטל כיוון שהוא נוגד את החוקה האמריקנית. פארקס הפכה מפושעת מורשעת לסמל של עמידה על שוויון זכויות, אומץ לב ונכונות לשלם את המחיר על סירוב לציית לחוקים לא מוסריים.
הנה סקירה נהדרת של ילדים על רוזה פארקס (עברית):
https://youtu.be/NghkVJNmMpE
הסבר על פועלה למען שוויון זכויות לשחורים (מתורגם):
https://youtu.be/tLfbmepDd4c
על ה"עבירה" של רוזה פארקס, במילותיה שלה:
https://youtu.be/ceY69qSXfZs
סצנת המעצר של רוזה פארקס מתוך סרט על חייה:
http://youtu.be/kxXzKG9t4L8
מצגת וידאו על האישה שלא קמה ללבנים (עברית):
https://youtu.be/ITAjuofhSUg
ותולדות חייה של רוזה פארקס:
https://youtu.be/v8A9gvb5Fh0
הכל החל כשבשנת 1848 מצא ברנש בשם ג'יימס ו' מרשל זהב בקליפורניה. האיש התעשר כקורח והזהב שהוא מצא בסאטרס מיל שבקולומה הביא לגל של חלומות על התעשרות מהירה. אלפי אנשים ששמעו את החדשות על מציאת הזהב, החלו לזרום לאזור שבו הוא נמצא.
כורי הזהב החדשים הקימו עיירות כורים גדולות, שהגדילו את אוכלוסיית קליפורניה במהירות עצומה. ישובים קטנים כמו סן פרנסיסקו הפכו בזכות הזהב לערים גדולות ומצליחות. קהילות גדולות נוצרו ונוסדה מדינת קליפורניה, שתהפוך לאחת ממדינות ארה"ב.
הבהלה לזהב בקליפורניה הייתה מוצדקת, אבל קצרה יחסית. היא הסתיימה כעשור לאחר מכן, כשיחידים מיצו את הזהב שקל היה להפיק באמצעים פשוטים. חברות מסחריות הלכו והחליפו אותן בהפקה מקצועית ומורכבת יותר של הזהב. במקביל, בשנת 1858 נמצא זהב בקולורדו ואלפי כורים עברו לשם, למה שיהפוך "בהלת הזהב של קולורדו".
מאז הפך המושג "בהלה לזהב" למילה נרדפת המתארת רדיפת הזדמנויות לכריה של זהב והתעשרות. היא תחזור על עצמה במקומות כמו אוסטרליה ודרום אפריקה ועוד. על אף שהפך לכינוי המקובל להגירה לאזור בו נמצא זהב, התרחב המושג "בהלה לזהב" גם למושג כללי המשקף התלהבות חסרת מעצורים מהזדמנות להתעשר ממשהו חדש, רק כי מישהו כבר התעשר ממנו וזה נראה קל להפליא...
הנה סרטון תיעודי קצר על הבהלה לזהב:
http://youtu.be/QxekRM5-uMU
מאז ממשיכים לחפש זהב בקליפורניה:
https://youtu.be/uZu15TDYxj8
הקנאה - הצד העצוב של "הבהלה לזהב":
http://youtu.be/xBm8OJnIXfc
וקשיי הכורים שהוצגו בחיוך בסרט הנפלא "הבהלה לזהב" של צ'ארלי צ'פלין:
https://youtu.be/79x41eW6gDs
איפה ואיך נרצח מרטין לותר קינג?
אנחנו במלון לוריין, מלון דרכים, מוטל אמריקאי בממפיס טנסי. זה ה-4 באפריל 1968 ועל המרפסת עומד MLK Jr, קיצור חביב של האמריקאים לשמו של מרטין לותר קינג הבן.
האיש מכונה אז על ידי כולם "גנדי האמריקאי", על שום המאבק בדרכי שלום שהנהיג. הוא לוחם זכויות האדם השחור בארצות הברית, אך מתנגד לאלימות. כבר בגילו הצעיר קינג הוא מנהיג השחורים הגדול ביותר שקם באמריקה ואחד הנואמים הדגולים בהיסטוריה. הוא גם זוכה פרס נובל לשלום, בגיל 39 בלבד.
אבל נחזור לממפיס. קינג הגיע לעיר כדי להצטרף למחאת פועלי תברואה שחורים (היום הם נקראים אפרו-אמריקאים). הפועלים הללו שבתו בעיר כבר מספר שבועות, בדרישה לשיפור תנאי העסקתם ולהשוואת השכר והתנאים שלהם לאלו של פועלי התברואה הלבנים בעיר.
בביקור כאן הוא התאכסן במוטל לוריין. קינג לן בחדר 306 ולידו הוא עומד עכשיו. יריה בודדת נשמעת לפתע. המנהיג החברתי הדגול בתולדות אמריקה צונח אל הרצפה. היא גוסס ודי מהר מסתבר שהירייה הרגה אותו.
אסיר נמלט בשם ג'יימס ארל ריי הוא הרוצח.
#הנאום הנבואי
לא מזמן נשא MLK את נאום "הייתי על פסגת ההר" שלו, נאום בו כאילו ניבא וחזה את מותו המתקרב. בנאום הכמו-נבואי הזה הוא אומר את המילים המצמררות:
"איני יודע מה עתיד לקרות. ימים קשים יבואו. אבל זה לא משנה לי, כי הייתי על פסגת ההר... כמו כולם אני רוצה לחיות חיים ארוכים ואריכות ימים, הרי היא חשובה... אני רק רוצה לעשות את דבר האלוהים והוא הרי הרשה לי לעלות לפסגת ההר. משם ראיתי את הארץ המובטחת. אולי לא אגיע אליה אתכם אבל רציתי שתדעו שאנחנו כקהילה, כעם, נגיע לארץ המובטחת. אני כה מאושר... דבר לא מדאיג אותי... איש לא מפחיד אותי... עיניי חזו בתפארת בואו של האל."
#הרצח
זה היה ב-4 באפריל בשעה 18:01. מרטין לותר קינג עמד על מרפסת הקומה השנייה של מוטל לוריין, ליד חדרו, חדר 306. בחדר עצמו שהה אברנטי, חברו של קינג למאבק התנועה לזכויות האזרח.
הרצח שלו היה קצר וקטלני. ירייה פילחה את השקט ודממה. אברנטי ממהר לצאת מהחדר ומוצא את קינג השוכב על הרצפה. מרטין לותר קינג הבן מתבוסס בדמו. הכדור פגע בלחיו הימנית, שבר לו את הלסת ונעצר בכתפו.
אנשים מתחילים להגיע. הרוצח ירה מבית הארחה שניצב מול מוטל לוריין, ממש מעבר לכביש. בסמוך לו ניצבה תחנת כיבוי אש ובה שהו שוטרים. לפני כן הם עקבו אחרי מרטין לותר קינג. מששמעו את הירייה, הם הגיעו במהירות אל קינג הגוסס והיו הראשונים להעניק לו עזרה ראשונה.
ההתנקשות במנהיג השחורים של אמריקה הביאה למהומה בכל המלון. כשיצאה רעיית בעל המלון, לוריין ביילי, אל החצר, היא ראתה את קינג הגוסס. למראה הרצח של האיש הדגול, ששכב אל מול עיניה, לא עמד לה ליבה. היא התמוטטה במקומה ומתה גם היא, מהתקף לב.
שעה אחרי הרצח, בשעה 19:05, נלקחה גופתו של מרטין לותר קינג הבן לבית החולים סנט ג'וזף בעיר. כאן נקבע מותו.
#קברו של מרטין לותר קינג
עגלה פשוטה ורתומה לפרדות היא שנשאה את ארונו של קינג. היא עברה בפני עשרות אלפים של מעריצים אוהבים והמומים שבאו להיפרד ממנו. התהלוכה שליוותה אותו הייתה באורך של יותר מ-5 קילומטרים.
כשהגיע הארון לקולג' מורהאוס, הוא נלקח לקבורה בבית הקברות המקומי, בו נקבר קינג בסמוך לקברים שרובם היו של שחורים, או כמו שהיום מכנים אותם "אפרו-אמריקאים".
בשנת 1977, כ-8 שנים לאחר מותו של קינג, הוצא ארונו מקברו והועבר לקבר מפואר ברחבה של מרכז קינג.
#הרוצח
אסיר נמלט בשם ג'יימס ארל ריי הוא מי שרצח את מרטין לותר קינג. לאחר הרצח הוא נעלם והחל במנוסה בינלאומית. ב-8 ביוני 1968, הוא נעצר בנמל התעופה הית'רו שבלונדון, עת ניסה לעזוב את הממלכה המאוחדת עם דרכון מזויף של קנדה.
בתוך זמן קצר הוסגר ריי למדינת טנסי והואשם ברצח. ב-10 במרץ 1969 הוא הודה ואף שניסה לחזור בו מההודאה כמה ימים לאחר מכן, נגזרו על רוצחו של מרטין לותר קינג 100 שנות מאסר.
#המקום היום
מוטל לוריין נשאר ממש כמו שהיה באותו יום ב-1968, אבל עם השנים הוסב חלק ממנו למוזיאון זכויות האזרח.
המקום שוחזר עם הזמן וזר פרחים עגול מסמן בו את מקום עמידתו של מרטין לותר קינג ברגע הרצח.
כך נרצח קינג באפריל 1968:
https://youtu.be/-rUVm2lRrxA
דיווחים, תמונות והקלטות אותנטיות משעת הרצח:
https://youtu.be/NbOV1xKFOmw
עוזריו של מרטין לותר קינג מספרים על הרצח, כשהם עומדים על מרפסת המוטל, בדיוק במקום בו נרצח מנהיגם:
https://youtu.be/6jKtQAH7eLU
המלון בו נרצח MLK Jr באותו בוקר הנציח אותו היטב:
https://youtu.be/eKiiePJeUU0
מוזיאון זכויות האזרח שנמצא היום במוטל לוריין בו נרצח MLK:
https://youtu.be/xVXufyYxOaw
נאומו האחרון של מרטין לותר קינג, לפני שנרצח:
http://youtu.be/pD_aDoD7b6M
על התהליך שהוא החל אבל עדיין רחוק מלהסתיים - שוויון באמריקה (עברית):
https://youtu.be/RvnNWifTmtk
כיום מוקדש לו יום זיכרון רשמי "יום מרטין לותר קינג" (מתורגם):
https://youtu.be/Gv7OfY3Exjo
וסיפורו של האיש שנרצח באלימות שנגדה הטיף (עברית):
https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
אנחנו במלון לוריין, מלון דרכים, מוטל אמריקאי בממפיס טנסי. זה ה-4 באפריל 1968 ועל המרפסת עומד MLK Jr, קיצור חביב של האמריקאים לשמו של מרטין לותר קינג הבן.
האיש מכונה אז על ידי כולם "גנדי האמריקאי", על שום המאבק בדרכי שלום שהנהיג. הוא לוחם זכויות האדם השחור בארצות הברית, אך מתנגד לאלימות. כבר בגילו הצעיר קינג הוא מנהיג השחורים הגדול ביותר שקם באמריקה ואחד הנואמים הדגולים בהיסטוריה. הוא גם זוכה פרס נובל לשלום, בגיל 39 בלבד.
אבל נחזור לממפיס. קינג הגיע לעיר כדי להצטרף למחאת פועלי תברואה שחורים (היום הם נקראים אפרו-אמריקאים). הפועלים הללו שבתו בעיר כבר מספר שבועות, בדרישה לשיפור תנאי העסקתם ולהשוואת השכר והתנאים שלהם לאלו של פועלי התברואה הלבנים בעיר.
בביקור כאן הוא התאכסן במוטל לוריין. קינג לן בחדר 306 ולידו הוא עומד עכשיו. יריה בודדת נשמעת לפתע. המנהיג החברתי הדגול בתולדות אמריקה צונח אל הרצפה. היא גוסס ודי מהר מסתבר שהירייה הרגה אותו.
אסיר נמלט בשם ג'יימס ארל ריי הוא הרוצח.
#הנאום הנבואי
לא מזמן נשא MLK את נאום "הייתי על פסגת ההר" שלו, נאום בו כאילו ניבא וחזה את מותו המתקרב. בנאום הכמו-נבואי הזה הוא אומר את המילים המצמררות:
"איני יודע מה עתיד לקרות. ימים קשים יבואו. אבל זה לא משנה לי, כי הייתי על פסגת ההר... כמו כולם אני רוצה לחיות חיים ארוכים ואריכות ימים, הרי היא חשובה... אני רק רוצה לעשות את דבר האלוהים והוא הרי הרשה לי לעלות לפסגת ההר. משם ראיתי את הארץ המובטחת. אולי לא אגיע אליה אתכם אבל רציתי שתדעו שאנחנו כקהילה, כעם, נגיע לארץ המובטחת. אני כה מאושר... דבר לא מדאיג אותי... איש לא מפחיד אותי... עיניי חזו בתפארת בואו של האל."
#הרצח
זה היה ב-4 באפריל בשעה 18:01. מרטין לותר קינג עמד על מרפסת הקומה השנייה של מוטל לוריין, ליד חדרו, חדר 306. בחדר עצמו שהה אברנטי, חברו של קינג למאבק התנועה לזכויות האזרח.
הרצח שלו היה קצר וקטלני. ירייה פילחה את השקט ודממה. אברנטי ממהר לצאת מהחדר ומוצא את קינג השוכב על הרצפה. מרטין לותר קינג הבן מתבוסס בדמו. הכדור פגע בלחיו הימנית, שבר לו את הלסת ונעצר בכתפו.
אנשים מתחילים להגיע. הרוצח ירה מבית הארחה שניצב מול מוטל לוריין, ממש מעבר לכביש. בסמוך לו ניצבה תחנת כיבוי אש ובה שהו שוטרים. לפני כן הם עקבו אחרי מרטין לותר קינג. מששמעו את הירייה, הם הגיעו במהירות אל קינג הגוסס והיו הראשונים להעניק לו עזרה ראשונה.
ההתנקשות במנהיג השחורים של אמריקה הביאה למהומה בכל המלון. כשיצאה רעיית בעל המלון, לוריין ביילי, אל החצר, היא ראתה את קינג הגוסס. למראה הרצח של האיש הדגול, ששכב אל מול עיניה, לא עמד לה ליבה. היא התמוטטה במקומה ומתה גם היא, מהתקף לב.
שעה אחרי הרצח, בשעה 19:05, נלקחה גופתו של מרטין לותר קינג הבן לבית החולים סנט ג'וזף בעיר. כאן נקבע מותו.
#קברו של מרטין לותר קינג
עגלה פשוטה ורתומה לפרדות היא שנשאה את ארונו של קינג. היא עברה בפני עשרות אלפים של מעריצים אוהבים והמומים שבאו להיפרד ממנו. התהלוכה שליוותה אותו הייתה באורך של יותר מ-5 קילומטרים.
כשהגיע הארון לקולג' מורהאוס, הוא נלקח לקבורה בבית הקברות המקומי, בו נקבר קינג בסמוך לקברים שרובם היו של שחורים, או כמו שהיום מכנים אותם "אפרו-אמריקאים".
בשנת 1977, כ-8 שנים לאחר מותו של קינג, הוצא ארונו מקברו והועבר לקבר מפואר ברחבה של מרכז קינג.
#הרוצח
אסיר נמלט בשם ג'יימס ארל ריי הוא מי שרצח את מרטין לותר קינג. לאחר הרצח הוא נעלם והחל במנוסה בינלאומית. ב-8 ביוני 1968, הוא נעצר בנמל התעופה הית'רו שבלונדון, עת ניסה לעזוב את הממלכה המאוחדת עם דרכון מזויף של קנדה.
בתוך זמן קצר הוסגר ריי למדינת טנסי והואשם ברצח. ב-10 במרץ 1969 הוא הודה ואף שניסה לחזור בו מההודאה כמה ימים לאחר מכן, נגזרו על רוצחו של מרטין לותר קינג 100 שנות מאסר.
#המקום היום
מוטל לוריין נשאר ממש כמו שהיה באותו יום ב-1968, אבל עם השנים הוסב חלק ממנו למוזיאון זכויות האזרח.
המקום שוחזר עם הזמן וזר פרחים עגול מסמן בו את מקום עמידתו של מרטין לותר קינג ברגע הרצח.
כך נרצח קינג באפריל 1968:
https://youtu.be/-rUVm2lRrxA
דיווחים, תמונות והקלטות אותנטיות משעת הרצח:
https://youtu.be/NbOV1xKFOmw
עוזריו של מרטין לותר קינג מספרים על הרצח, כשהם עומדים על מרפסת המוטל, בדיוק במקום בו נרצח מנהיגם:
https://youtu.be/6jKtQAH7eLU
המלון בו נרצח MLK Jr באותו בוקר הנציח אותו היטב:
https://youtu.be/eKiiePJeUU0
מוזיאון זכויות האזרח שנמצא היום במוטל לוריין בו נרצח MLK:
https://youtu.be/xVXufyYxOaw
נאומו האחרון של מרטין לותר קינג, לפני שנרצח:
http://youtu.be/pD_aDoD7b6M
על התהליך שהוא החל אבל עדיין רחוק מלהסתיים - שוויון באמריקה (עברית):
https://youtu.be/RvnNWifTmtk
כיום מוקדש לו יום זיכרון רשמי "יום מרטין לותר קינג" (מתורגם):
https://youtu.be/Gv7OfY3Exjo
וסיפורו של האיש שנרצח באלימות שנגדה הטיף (עברית):
https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
מה היה מועדון הכותנה המיתולוגי?
מועדון הלילה המפורסם "מועדון הכותנה" (Cotton Club) היה מועדון לילה שפעל בשכונת הארלם שבניו יורק.
במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים שימש המועדון כמוקד בילוי פופולרי של חובבי ג'אז ונהגו להופיע בו מוסיקאי ג'אז וקומיקאים שחורים (אפרו-אמריקאים), בפני קהל לבן.
לילות ימי ראשון ב"מועדון הכותנה" התאפיינו בידוענים ואישים רבים מצמרת הבידור של ניו יורק שבילו בו. ביניהם היו גם כוכב הסרט המדבר הראשון אל ג'ולסון, המלחין הראשון ששילב ג'אז במוסיקה קלאסית ג'ורג' גרשווין וכותבים כמו אירווינג ברלין, אדי קנטור ואחרים.
האבסורד היה שבשל מדיניות ההפרדה הגזעית שהייתה נהוגה אז באמריקה ועל אף שהמועדון היה ממוקם בשכונה של שחורים, שכונת הארלם, נאסרה הכניסה אליו על אפרו-אמריקאים כקהל.
אחד מסממני המועדון הבולטים באותה תקופה היה שהוגש בו אלכוהול לקהל. זו עובדה משמעותית כי לאור העובדה שמרבית שנותיו המועדון פעל בתקופת היובש, בה נאסרה מכירת אלכוהול בחוק, הוא היה מגנט למי שרצו בשתיית אלכוהול. בזכות כך נחשפו רבים וטובים, לפחות בחלקם, למוסיקת הג'אז המופלאה של אותן שנים.
ואכן, בין גדולי הג'אז שהופיעו ב"קוטון קלאב" היו לואי ארמסטרונג, דיזי גילספי, קאונט בייסי, פאטס וולר, קולמן הוקינס, פלטשר הנדרסון, קאב קאלוויי ורבים אחרים.
כאן הופיעו גם הדיוות הגדולות של הג'אז, כולל הזמרות בילי הולידיי, בסי סמית, אלה פיצג'רלד ועוד.
בין השנים 1927–1931 אף שימשה תזמורתו של דיוק אלינגטון כתזמורת הבית של המועדון.
#תולדות מועדון הכותנה, ה-Cotton Club
מועדון הכותנה נפתח ב-1920 בשם אחר, "Club De Luxe", על ידי המתאגרף ג'ק ג'ונסון. שלוש שנים אחר כך השתלט על המועדון גנגסטר בשם אוני מאדן (Owney Madden), שהיה כלוא באותו זמן בכלא סינג סינג. הוא הורה לשנות את שמו ל"מועדון הכותנה", בהשראת מטעי הכותנה של דרום ארצות הברית. את בימת המועדון עיצבו הגנגסטרים של מאדן במראה של מרפסת בית אחוזה טיפוסי.
תחת ניהולם של הגנגסטרים המועדון שגשג והצליח, בעיקר משום שהמשטרה, למרות חוקי היובש של אותן שנים, לא התערבה במכירת האלכוהול במועדון. שווה להיות במאפיה.
מכל מקום, הם גייסו את פלטשר הנדרסון לנגן ב"מועדון הכותנה" את ה"מוסיקה הפראית" שלו לקהל הלבן. הופעות הלילה, שהחלו אחרי חצות ועוד אחת ב-3 לפנות בוקר, הביאו למקום שלל אמנים ובדרנים, לאחר שסיימו להופיע במקומות אחרים.
עם הזמן נפתחו שני סניפים של מועדון הכותנה, בלוס אנג'לס ובשיקגו, שם ניהל אותו המאפיונר ראלף קפונה. ב"שפל הגדול" של שנות ה-30 שניהם נסגרו.
לקראת סוף שנות ה-20 התמתן המועדון ושכר את התזמורת של דיוק אלינגטון. ה"דוכס" ביצע במקום כמה מהיצירות הארוכות והמורכבות שלו ומהמועדון שידר הרדיו את הג'אז לכל רחבי ארצות הברית. לאחר שאלינגטון ביקש, החלו להתיר גם לשחורים להיכנס למועדון, אבל רק כקהל.
ב-1935, לאחר שבהארלם פרצו מהומות גזעיות, הפכה הארלם לשכונה "לא ידידותית" ללבנים. מועדון ה"קוטון קלאב" נסגר בה. הוא עוד נפתח מחדש בשם המקורי, בפינת ברודוויי ורחוב 48, אך בשנת 1940 הוא נסגר לצמיתות.
הנה סיפורו של מועדון הכותנה:
https://youtu.be/HklT2OznbeM
עוד על המועדון המפורסם:
https://youtu.be/BbUw7Ngphl4
והריקודים בו:
https://youtu.be/RgcJyZA-rrE
מועדון הלילה המפורסם "מועדון הכותנה" (Cotton Club) היה מועדון לילה שפעל בשכונת הארלם שבניו יורק.
במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים שימש המועדון כמוקד בילוי פופולרי של חובבי ג'אז ונהגו להופיע בו מוסיקאי ג'אז וקומיקאים שחורים (אפרו-אמריקאים), בפני קהל לבן.
לילות ימי ראשון ב"מועדון הכותנה" התאפיינו בידוענים ואישים רבים מצמרת הבידור של ניו יורק שבילו בו. ביניהם היו גם כוכב הסרט המדבר הראשון אל ג'ולסון, המלחין הראשון ששילב ג'אז במוסיקה קלאסית ג'ורג' גרשווין וכותבים כמו אירווינג ברלין, אדי קנטור ואחרים.
האבסורד היה שבשל מדיניות ההפרדה הגזעית שהייתה נהוגה אז באמריקה ועל אף שהמועדון היה ממוקם בשכונה של שחורים, שכונת הארלם, נאסרה הכניסה אליו על אפרו-אמריקאים כקהל.
אחד מסממני המועדון הבולטים באותה תקופה היה שהוגש בו אלכוהול לקהל. זו עובדה משמעותית כי לאור העובדה שמרבית שנותיו המועדון פעל בתקופת היובש, בה נאסרה מכירת אלכוהול בחוק, הוא היה מגנט למי שרצו בשתיית אלכוהול. בזכות כך נחשפו רבים וטובים, לפחות בחלקם, למוסיקת הג'אז המופלאה של אותן שנים.
ואכן, בין גדולי הג'אז שהופיעו ב"קוטון קלאב" היו לואי ארמסטרונג, דיזי גילספי, קאונט בייסי, פאטס וולר, קולמן הוקינס, פלטשר הנדרסון, קאב קאלוויי ורבים אחרים.
כאן הופיעו גם הדיוות הגדולות של הג'אז, כולל הזמרות בילי הולידיי, בסי סמית, אלה פיצג'רלד ועוד.
בין השנים 1927–1931 אף שימשה תזמורתו של דיוק אלינגטון כתזמורת הבית של המועדון.
#תולדות מועדון הכותנה, ה-Cotton Club
מועדון הכותנה נפתח ב-1920 בשם אחר, "Club De Luxe", על ידי המתאגרף ג'ק ג'ונסון. שלוש שנים אחר כך השתלט על המועדון גנגסטר בשם אוני מאדן (Owney Madden), שהיה כלוא באותו זמן בכלא סינג סינג. הוא הורה לשנות את שמו ל"מועדון הכותנה", בהשראת מטעי הכותנה של דרום ארצות הברית. את בימת המועדון עיצבו הגנגסטרים של מאדן במראה של מרפסת בית אחוזה טיפוסי.
תחת ניהולם של הגנגסטרים המועדון שגשג והצליח, בעיקר משום שהמשטרה, למרות חוקי היובש של אותן שנים, לא התערבה במכירת האלכוהול במועדון. שווה להיות במאפיה.
מכל מקום, הם גייסו את פלטשר הנדרסון לנגן ב"מועדון הכותנה" את ה"מוסיקה הפראית" שלו לקהל הלבן. הופעות הלילה, שהחלו אחרי חצות ועוד אחת ב-3 לפנות בוקר, הביאו למקום שלל אמנים ובדרנים, לאחר שסיימו להופיע במקומות אחרים.
עם הזמן נפתחו שני סניפים של מועדון הכותנה, בלוס אנג'לס ובשיקגו, שם ניהל אותו המאפיונר ראלף קפונה. ב"שפל הגדול" של שנות ה-30 שניהם נסגרו.
לקראת סוף שנות ה-20 התמתן המועדון ושכר את התזמורת של דיוק אלינגטון. ה"דוכס" ביצע במקום כמה מהיצירות הארוכות והמורכבות שלו ומהמועדון שידר הרדיו את הג'אז לכל רחבי ארצות הברית. לאחר שאלינגטון ביקש, החלו להתיר גם לשחורים להיכנס למועדון, אבל רק כקהל.
ב-1935, לאחר שבהארלם פרצו מהומות גזעיות, הפכה הארלם לשכונה "לא ידידותית" ללבנים. מועדון ה"קוטון קלאב" נסגר בה. הוא עוד נפתח מחדש בשם המקורי, בפינת ברודוויי ורחוב 48, אך בשנת 1940 הוא נסגר לצמיתות.
הנה סיפורו של מועדון הכותנה:
https://youtu.be/HklT2OznbeM
עוד על המועדון המפורסם:
https://youtu.be/BbUw7Ngphl4
והריקודים בו:
https://youtu.be/RgcJyZA-rrE
מי היו בוני וקלייד ואיך המדיה והציבור התאהבו בהם?
צמד השודדים בוני וקלייד (Bonnie and Clyde), בוני פארקר וקלייד בארו, היו ידועים לשמצה בכל אמריקה. הם פעלו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בזמן השפל הגדול ומשכו תשומת לב רבה מצד התקשורת והציבור.
מעלליהם של בוני וקלייד ריתקו את דמיונם של בני התקופה והיו לשם דבר - השודדים הזוהרים, הרומנטיים, המעניינים ואולי אפילו הנערצים בכל הזמנים!
נכתבו עליהם שירים, נעשו סרטים והציבור אינו חדל להתעניין בזוג השודדים הנועזים הללו. עולם הקולנוע הציג שוב ושוב סרטים שסיפרו מי היו שני הפושעים הללו באמת, אבל זה לא עזר. כולם התעניינו בהם ורצו לכל סרט שסיפר את סיפורם, לרוב כזוג יפה ונועז שמצליח להילחם בכל העולם ולהתגבר באומץ, עד לסופם הטרגי, מיריות השוטרים שהניחו להם מארב.
הסרט שנעשה עליהם בשנות ה-60 היה סרט מהפכני בהיסטוריה של הקולנוע. הוא היה הפעם הראשונה בה הוצגו דווקא האנשים הרעים כגיבורי הסיפור ולא אנשי החוק והשריף הרודפים אחריהם. גם האופן שבו הוצגה האלימות בו היה חדשני ובוטה במיוחד ומעורב בהומור שבדיעבד הזכיר קצת קומיקס.
הנה קדימון לסרט על בוני וקלייד משנת 1967:
http://youtu.be/3ACCpXaA-MU
סצנת החיסול של השניים מהסרט שנקרא על שמם:
https://youtu.be/NrmUpso_xT8
סרט אותנטי שצולם מיד לאחר מותם ב-1934:
https://youtu.be/hzNntWE16xo
הרכב האמיתי של בוני וקלייד, עם חורי היריות שבו:
https://youtu.be/y3gtTNIlUZ4
וסרט תיעודי נחמד על בוני וקלייד (בעברית):
https://youtu.be/Z0O58JHO51Y?long=yes
צמד השודדים בוני וקלייד (Bonnie and Clyde), בוני פארקר וקלייד בארו, היו ידועים לשמצה בכל אמריקה. הם פעלו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בזמן השפל הגדול ומשכו תשומת לב רבה מצד התקשורת והציבור.
מעלליהם של בוני וקלייד ריתקו את דמיונם של בני התקופה והיו לשם דבר - השודדים הזוהרים, הרומנטיים, המעניינים ואולי אפילו הנערצים בכל הזמנים!
נכתבו עליהם שירים, נעשו סרטים והציבור אינו חדל להתעניין בזוג השודדים הנועזים הללו. עולם הקולנוע הציג שוב ושוב סרטים שסיפרו מי היו שני הפושעים הללו באמת, אבל זה לא עזר. כולם התעניינו בהם ורצו לכל סרט שסיפר את סיפורם, לרוב כזוג יפה ונועז שמצליח להילחם בכל העולם ולהתגבר באומץ, עד לסופם הטרגי, מיריות השוטרים שהניחו להם מארב.
הסרט שנעשה עליהם בשנות ה-60 היה סרט מהפכני בהיסטוריה של הקולנוע. הוא היה הפעם הראשונה בה הוצגו דווקא האנשים הרעים כגיבורי הסיפור ולא אנשי החוק והשריף הרודפים אחריהם. גם האופן שבו הוצגה האלימות בו היה חדשני ובוטה במיוחד ומעורב בהומור שבדיעבד הזכיר קצת קומיקס.
הנה קדימון לסרט על בוני וקלייד משנת 1967:
http://youtu.be/3ACCpXaA-MU
סצנת החיסול של השניים מהסרט שנקרא על שמם:
https://youtu.be/NrmUpso_xT8
סרט אותנטי שצולם מיד לאחר מותם ב-1934:
https://youtu.be/hzNntWE16xo
הרכב האמיתי של בוני וקלייד, עם חורי היריות שבו:
https://youtu.be/y3gtTNIlUZ4
וסרט תיעודי נחמד על בוני וקלייד (בעברית):
https://youtu.be/Z0O58JHO51Y?long=yes
מה היה השפל הגדול?
"השפל הגדול" (The great depression) הוא שמו של שפל כלכלי עצום, חורבן כלכלי בלתי נתפס, אחד הגדולים בהיסטוריה ושפל שאיש לא יכול היה להאמין שיפגע באחת המדינות העשירות בעולם.
בארצות הברית של אמריקה.
השפל הגדול החל באירועי "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק. ביום זה הביאו מכירות שיא לנפילת הבורסה באופן חסר-תקדים. ההפסדים שנגרמו לאנשי העסקים שכספם הושקע במניות היו עצומים ורבים מהם התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
"השפל הגדול" פרץ בשנת 1929. בתחילה הוא השפיע על ארצות הברית עצמה, אך בהמשך הורגשו השלכותיו בעולם כולו. בהדרגה גרר המשבר הכלכלי העמוק את כל העולם המערבי, למשבר כלכלי עולמי, שנמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
כתוצאה מהנפילה בבורסה הפסידו חצי מהבנקים האמריקאים סכומי כסף עצומים, אלפים מהם קרסו ונסגרו והכלכלה האמריקאית התכווצה.
האוכלוסייה האמריקאית איבדה אמון במערכת הכלכלית, רבים התרוששו ולאחרים היה מעט מאד כסף. הביקוש למוצרים ירד וגרם לייצור לרדת, מה שהוביל ל-15 מיליון מובטלים, שאיבדו את מקום עבודתם. רבים לא הצליחו לשלם את חובותיהם ומצאו את עצמם חסרי בית. רבים מהם היו לעניים והפכו לנוודים.
השפעתו הרעה של "השפל הגדול" הייתה גם על היציבות הפוליטית במדינות רבות. לא מעט היסטוריונים רואים בשפל הכלכלי העולמי שנגרם ממנו את אחד הגורמים למשבר הכלכלי שהוביל לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ובהמשך למלחמת העולם השנייה.
השפל נפתר בהדרגה, כשהממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט, הפעיל את תכניתו לה קרא "העיסקה החדשה". קראו עליה בתגית "הניו דיל".
בניו דיל הממשל בראשותו של רוזוולט החל לממן פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. כשאותם מיליוני עובדים חוזרים להרוויח משכורת, הם קונים, מה שמפעיל מחדש את המפעלים והתעשייה והתהליך הלך והניע את הכלכלה האמריקאית, כשבהדרגה הלך המשק ויצא מהמשבר.
הנה האווירה הנהדרת והנהנתנית שלפני השפל הגדול ופריצתו בנפילת הבורסה:
https://youtu.be/Yp7u328PKu4
הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs
מצגת וידאו שמציגה צילומים מהשפל הגדול:
http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
כך התפתח הפתרון של קיינס לשפל הגדול, על ידי הנעת פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
ותכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
"השפל הגדול" (The great depression) הוא שמו של שפל כלכלי עצום, חורבן כלכלי בלתי נתפס, אחד הגדולים בהיסטוריה ושפל שאיש לא יכול היה להאמין שיפגע באחת המדינות העשירות בעולם.
בארצות הברית של אמריקה.
השפל הגדול החל באירועי "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק. ביום זה הביאו מכירות שיא לנפילת הבורסה באופן חסר-תקדים. ההפסדים שנגרמו לאנשי העסקים שכספם הושקע במניות היו עצומים ורבים מהם התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
"השפל הגדול" פרץ בשנת 1929. בתחילה הוא השפיע על ארצות הברית עצמה, אך בהמשך הורגשו השלכותיו בעולם כולו. בהדרגה גרר המשבר הכלכלי העמוק את כל העולם המערבי, למשבר כלכלי עולמי, שנמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
כתוצאה מהנפילה בבורסה הפסידו חצי מהבנקים האמריקאים סכומי כסף עצומים, אלפים מהם קרסו ונסגרו והכלכלה האמריקאית התכווצה.
האוכלוסייה האמריקאית איבדה אמון במערכת הכלכלית, רבים התרוששו ולאחרים היה מעט מאד כסף. הביקוש למוצרים ירד וגרם לייצור לרדת, מה שהוביל ל-15 מיליון מובטלים, שאיבדו את מקום עבודתם. רבים לא הצליחו לשלם את חובותיהם ומצאו את עצמם חסרי בית. רבים מהם היו לעניים והפכו לנוודים.
השפעתו הרעה של "השפל הגדול" הייתה גם על היציבות הפוליטית במדינות רבות. לא מעט היסטוריונים רואים בשפל הכלכלי העולמי שנגרם ממנו את אחד הגורמים למשבר הכלכלי שהוביל לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ובהמשך למלחמת העולם השנייה.
השפל נפתר בהדרגה, כשהממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט, הפעיל את תכניתו לה קרא "העיסקה החדשה". קראו עליה בתגית "הניו דיל".
בניו דיל הממשל בראשותו של רוזוולט החל לממן פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. כשאותם מיליוני עובדים חוזרים להרוויח משכורת, הם קונים, מה שמפעיל מחדש את המפעלים והתעשייה והתהליך הלך והניע את הכלכלה האמריקאית, כשבהדרגה הלך המשק ויצא מהמשבר.
הנה האווירה הנהדרת והנהנתנית שלפני השפל הגדול ופריצתו בנפילת הבורסה:
https://youtu.be/Yp7u328PKu4
הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs
מצגת וידאו שמציגה צילומים מהשפל הגדול:
http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
כך התפתח הפתרון של קיינס לשפל הגדול, על ידי הנעת פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
ותכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
מי היה מלקולם אקס ששינה את דעתו ונרצח בשל כך?
הם היו שניים, שהנהיגו את מאבק השחורים בארצות הברית בשנות ה-60. התיעוב ביניהם היה גדול וכך גם הפער האידאולוגי. האחד היה איש שלום, מנהיג המחנה הפרגמטי, שדגל בהשתלבות בחלום האמריקאי ושמו מרטין לותר קינג. השני היה מנהיג רדיקלי, שניהל מלחמת צלב בלבנים של אמריקה וקרא למאבק אלים בהם.
השני הזה היה מלקולם אקס (Malcolm X). כמו קינג, גם הוא היה מנהיג ואידיאולוג שחור, בחור מבריק ונואם בחסד, אך בניגוד לקינג, מלקולם אקס קרא לשחורים להתבדל מהלבנים. הוא היה מנהיג המחנה הבלתי מתפשר של הקהילה השחורה. שוב ושוב הוא הטיף לשחורים להתחמש לקראת פעולה אלימה כנגד הלבנים ולהקמת מדינה שחורה ונפרדת בארצות הברית.
חייו של מלקולם אקס עד שם לא היו פשוטים. הבחור שלמד רק עד כיתה ח' והתגאה בכך בהמשך חייו, דיבר בשפה גבוהה ואפילו אקדמית. כששאלו אותו על כך הוא נהג לספר שמאז שהוא הצטרף ל"אחים המוסלמים השחורים", הוא הרבה לקרוא.
בצעירותו מלקולם ניהל קריירת פשע ונכלא. בכלא הוא התאסלם והפך לאחר שחרורו לחבר בכיר ודובר בארגון "אומת האסלאם". הוא גם עלה לרגל למכה ו"חש את השוויון הגדול בחייו". את שם משפחתו שינה ל-X כשאמר "אין לי שם משפחה, כי שם המשפחה הזה ניתן לאבותי על ידי סוחרי העבדים".
הוא לא היה מוכן להיות עבד ואפילו בנפשו. כלוחם למען השחורים והאיסלאם הוא הרחיב את התנועה והרבה להקים מסגדים בערים הגדולות של אמריקה. את הצעירים השחורים הוא שחרר מהחינוך שקיבלו מאמריקה הלבנה, זו שהרגילה אותם שהם נחותים. הוא דחף אותם לרכוש חינוך, כדי שיצטיידו בכלים לחופש. הוא הבטיח שהם ישתחררו, כשיהיו "לא רק נגרים, אלא גם עורכי דין ולא רק עובדי בניין, אלא גם רופאים".
אבל בשלב מאוחר יותר התמתנו הדעות של אקס הקיצוני והוא נטש את הארגון שלו. בתגובה על התמתנותו של מנהיגם ובגידתו באלימות ככלי לשחרור, פעלו נגד מלקולם אקס הקיצוניים מהתנועה. לבסוף כנראה גם רצחו אותו.
אקס נרצח ממש כמו מרטין לותר קינג, המנהיג שוחר השלום שעתיד להירצח 3 שנים אחריו. אבל בעוד קינג נרצח על ידי מתנקש לבן, הוא נרצח על ידי שחורים, כאמור אנשי תנועתו שלו. מנהיגיה הזדעזעו מהתמתנותו ודחפו אותם למעשה. יש סברה שגם הבולשת הפדרלית "הלבנה" ידעה על הרצח המתוכנן ולא מנעה אותו.
בשנות ה-90, בעקבות הקמפיין שלפני הסרט שעשה על מלקולם אקס הבמאי השחור והמצליח ספייק לי, הוא חזר והפך לאישיות נערצת. גם אמני היפהופ הרבו להשתמש בסימפולים של משפטים מתוך נאומיו, בשיריהם ובווידאו קליפים. כך נולדה תופעה של "מלקולמניה" (Malcolmania), שיגעון מלקולם איקס. לפתע נמכרו באמריקה מיליוני חולצות, פוסטרים ומוצרי אקס. השוק המסחרי של מוצרים הנושאים את האיקס שלו הוערך במאות מיליוני דולרים. אפילו נשיא ארצות הברית ביל קלינטון יצא לריצות כשהוא לובש את חולצת האיקס שלו. כך הפך הלוחם הרדיקלי, השחור והמת לאליל ההמונים של אמריקה.
אגב, שנים רבות אחרי מותם של שני "הלא חברים", הושפע גם ממלקולם אקס וגם ממרטין לותר קינג בחור צעיר ושחור, נואם בחסד גם הוא, שיגשים את החלום של השחורים משנות ה-60. הוא יהיה לנשיא ארצות הברית ויגלם את תחילתו של השוויון שחלמו השניים. לצעיר הזה קוראים ברק אובמה.
הנה מלקולם אקס (מתורגם):
https://youtu.be/rpuffmaY_MM
הוא היה נואם חד ומדויק להכאיב (מתורגם):
https://youtu.be/VDlMxE5JKjY
הסבריו וניתוחיו את החברה שבה השחורים נשלטים (מתורגם):
https://youtu.be/zjJ6K1zt5oQ
קטע מסרט שנעשה עליו (מתורגם):
https://youtu.be/lvR65kesZIs
וסיפורו של המנהיג השחור שסרב להיות נחמד (עברית):
https://youtu.be/-DmgJqed-X0?long=yes
הם היו שניים, שהנהיגו את מאבק השחורים בארצות הברית בשנות ה-60. התיעוב ביניהם היה גדול וכך גם הפער האידאולוגי. האחד היה איש שלום, מנהיג המחנה הפרגמטי, שדגל בהשתלבות בחלום האמריקאי ושמו מרטין לותר קינג. השני היה מנהיג רדיקלי, שניהל מלחמת צלב בלבנים של אמריקה וקרא למאבק אלים בהם.
השני הזה היה מלקולם אקס (Malcolm X). כמו קינג, גם הוא היה מנהיג ואידיאולוג שחור, בחור מבריק ונואם בחסד, אך בניגוד לקינג, מלקולם אקס קרא לשחורים להתבדל מהלבנים. הוא היה מנהיג המחנה הבלתי מתפשר של הקהילה השחורה. שוב ושוב הוא הטיף לשחורים להתחמש לקראת פעולה אלימה כנגד הלבנים ולהקמת מדינה שחורה ונפרדת בארצות הברית.
חייו של מלקולם אקס עד שם לא היו פשוטים. הבחור שלמד רק עד כיתה ח' והתגאה בכך בהמשך חייו, דיבר בשפה גבוהה ואפילו אקדמית. כששאלו אותו על כך הוא נהג לספר שמאז שהוא הצטרף ל"אחים המוסלמים השחורים", הוא הרבה לקרוא.
בצעירותו מלקולם ניהל קריירת פשע ונכלא. בכלא הוא התאסלם והפך לאחר שחרורו לחבר בכיר ודובר בארגון "אומת האסלאם". הוא גם עלה לרגל למכה ו"חש את השוויון הגדול בחייו". את שם משפחתו שינה ל-X כשאמר "אין לי שם משפחה, כי שם המשפחה הזה ניתן לאבותי על ידי סוחרי העבדים".
הוא לא היה מוכן להיות עבד ואפילו בנפשו. כלוחם למען השחורים והאיסלאם הוא הרחיב את התנועה והרבה להקים מסגדים בערים הגדולות של אמריקה. את הצעירים השחורים הוא שחרר מהחינוך שקיבלו מאמריקה הלבנה, זו שהרגילה אותם שהם נחותים. הוא דחף אותם לרכוש חינוך, כדי שיצטיידו בכלים לחופש. הוא הבטיח שהם ישתחררו, כשיהיו "לא רק נגרים, אלא גם עורכי דין ולא רק עובדי בניין, אלא גם רופאים".
אבל בשלב מאוחר יותר התמתנו הדעות של אקס הקיצוני והוא נטש את הארגון שלו. בתגובה על התמתנותו של מנהיגם ובגידתו באלימות ככלי לשחרור, פעלו נגד מלקולם אקס הקיצוניים מהתנועה. לבסוף כנראה גם רצחו אותו.
אקס נרצח ממש כמו מרטין לותר קינג, המנהיג שוחר השלום שעתיד להירצח 3 שנים אחריו. אבל בעוד קינג נרצח על ידי מתנקש לבן, הוא נרצח על ידי שחורים, כאמור אנשי תנועתו שלו. מנהיגיה הזדעזעו מהתמתנותו ודחפו אותם למעשה. יש סברה שגם הבולשת הפדרלית "הלבנה" ידעה על הרצח המתוכנן ולא מנעה אותו.
בשנות ה-90, בעקבות הקמפיין שלפני הסרט שעשה על מלקולם אקס הבמאי השחור והמצליח ספייק לי, הוא חזר והפך לאישיות נערצת. גם אמני היפהופ הרבו להשתמש בסימפולים של משפטים מתוך נאומיו, בשיריהם ובווידאו קליפים. כך נולדה תופעה של "מלקולמניה" (Malcolmania), שיגעון מלקולם איקס. לפתע נמכרו באמריקה מיליוני חולצות, פוסטרים ומוצרי אקס. השוק המסחרי של מוצרים הנושאים את האיקס שלו הוערך במאות מיליוני דולרים. אפילו נשיא ארצות הברית ביל קלינטון יצא לריצות כשהוא לובש את חולצת האיקס שלו. כך הפך הלוחם הרדיקלי, השחור והמת לאליל ההמונים של אמריקה.
אגב, שנים רבות אחרי מותם של שני "הלא חברים", הושפע גם ממלקולם אקס וגם ממרטין לותר קינג בחור צעיר ושחור, נואם בחסד גם הוא, שיגשים את החלום של השחורים משנות ה-60. הוא יהיה לנשיא ארצות הברית ויגלם את תחילתו של השוויון שחלמו השניים. לצעיר הזה קוראים ברק אובמה.
הנה מלקולם אקס (מתורגם):
https://youtu.be/rpuffmaY_MM
הוא היה נואם חד ומדויק להכאיב (מתורגם):
https://youtu.be/VDlMxE5JKjY
הסבריו וניתוחיו את החברה שבה השחורים נשלטים (מתורגם):
https://youtu.be/zjJ6K1zt5oQ
קטע מסרט שנעשה עליו (מתורגם):
https://youtu.be/lvR65kesZIs
וסיפורו של המנהיג השחור שסרב להיות נחמד (עברית):
https://youtu.be/-DmgJqed-X0?long=yes
איך הוכרעה מלחמת וייטנאם בטלוויזיה?
מיטב הסרטים האמריקאים מספרים על המלחמה העקובה מדם שניהלו חיילי המעצמה החזקה בעולם, בארץ רחוקה ולכאורה חסרת חשיבות. מהפצצות הנפל"ם האכזריות של המטוסים ועד לתעלות המסתור שחפר הוויטקונג כדי לפגוע בכוחות ולהיעלם, דומה שהמלחמה הזו היא מהמצולמות ביותר בהיסטוריה.
הכל החל כשהוקם הארגון לשחרור מהפכני "וייט מין", על ידי הו צ'י מין. מטרתו הייתה להשיג עצמאות לווייטנאם ולשחררה מהשלטון הצרפתי והכיבוש היפאני. לאחר קרבות בצפון וייטנאם, חולקה המדינה על ידי ועידת ז'נבה לשניים וכל אזרח יכול היה לבחור לאיפה להשתייך - לצפון הקומוניסטי או לדרום החופשי.
וייטקונג, ארגון הגרילה המהפכני של צפון קוריאה, החל תוך זמן מה לתקוף את דרום וייטנאם, שהונהגה בידי הדיקטטור המושחת נאגו דיים. ארה"ב שעמדה לצדו החליטה לשלוח כנגדם את יחידת "הכומתות הירוקות". כך מתחילה מלחמה בת 12 שנה, שתגבה את חייהם של 4 מיליון איש. לצד דרום קוריאה עמדו במלחמה מדינות חופשיות כמו ארצות הברית, אוסטרליה ותאילנד, כשלצד צפון קוריאה עומדות סין וברית המועצות, שתי מעצמות קומוניסטיות חזקות.
זו הייתה מלחמה הולכת ומתגברת ולמעשה מאבק עולמי בין הקומוניזם לקפיטליזם. בארצות הברית התגבשה "תיאוריית הדומינו", שלפיה נפילת וייטנאם לקומוניזם תגרור אחריה נפילת מדינות חופשיות נוספות, כמו לאוס, קמבודיה והפיליפינים, למשטרים קומוניסטיים. אם בהתחלה שלח הנשיא קנדי מה שהוגדרו כ"יועצים", לאחר הרצח שלו, שלח ממשיכו חיילים אמריקניים ללוחמה בווייטנאם. בשנת 1965 הגיע מספר החיילים האמריקאים בוייטנאם ליותר מחצי מיליון חיילים.
3 שנים לאחר מכן פתח הצפון במתקפת "חג הטט", שאמנם נכשלת, אך מביאה להמון נפגעים אמריקאים וגורמת לדעת הקהל בארה"ב להתנגד למלחמה הארוכה והקשה הזו. שיחות שלום לא הצליחו להביא לשינוי והנשיא ניקסון מכריז על נסיגה הדרגתית. בתחילת 1973 חותמת ארה"ב על הפסקת אש והצפון משתלט על הדרום וכובש את הבירה סייגון, בעת שמסוק מפנה את אחרוני האמריקאים ממנה. המדינה הופכת לקומוניסטית כולה וארה"ב, אחרי שאבדה מעל 60 אלף חיילים, נותרת עם טראומה קשה והפסד צורב, באחת המלחמות הקשות שידע המזרח הרחוק.
מנהיג הצפון ומייסדה הו צ'י מין, עמד מעתה בראש המדינה המאוחדת וזכה לכינוי "אבי האומה".
הנה כתבה בעברית על מלחמת וייטנאם (עברית):
https://youtu.be/ax-VuQ7MWWs
סוד הניצחון של הווייטנאמים (מתורגם):
https://youtu.be/poE_nNW9-yk
סיפורה של מלחמת וייטנאם:
https://youtu.be/huRWshoW7T8
התחכום של כוחות הווייטקונג שהתחפרו עמוק באדמה:
http://youtu.be/Yl8-dAPCQmQ
הסרטים הטובים שמתארים את המלחמה הטראומטית של אמריקה:
http://youtu.be/RMMd2mrJnVM
תיאור המלחמה בוייטנאם על המפה:
http://youtu.be/uSCN4RcfW_I
מלחמת וייטנאם הייתה הראשונה שסוקרה בטלוויזיה על בסיס יומיומי:
https://youtu.be/89_3DgW_7mg
ותכנית חינוכית על הסתבכותה ההיסטורית של אמריקה במלחמה שבה לא ניצחה (עברית):
https://youtu.be/oYovBiE5KRg?long=yes
מיטב הסרטים האמריקאים מספרים על המלחמה העקובה מדם שניהלו חיילי המעצמה החזקה בעולם, בארץ רחוקה ולכאורה חסרת חשיבות. מהפצצות הנפל"ם האכזריות של המטוסים ועד לתעלות המסתור שחפר הוויטקונג כדי לפגוע בכוחות ולהיעלם, דומה שהמלחמה הזו היא מהמצולמות ביותר בהיסטוריה.
הכל החל כשהוקם הארגון לשחרור מהפכני "וייט מין", על ידי הו צ'י מין. מטרתו הייתה להשיג עצמאות לווייטנאם ולשחררה מהשלטון הצרפתי והכיבוש היפאני. לאחר קרבות בצפון וייטנאם, חולקה המדינה על ידי ועידת ז'נבה לשניים וכל אזרח יכול היה לבחור לאיפה להשתייך - לצפון הקומוניסטי או לדרום החופשי.
וייטקונג, ארגון הגרילה המהפכני של צפון קוריאה, החל תוך זמן מה לתקוף את דרום וייטנאם, שהונהגה בידי הדיקטטור המושחת נאגו דיים. ארה"ב שעמדה לצדו החליטה לשלוח כנגדם את יחידת "הכומתות הירוקות". כך מתחילה מלחמה בת 12 שנה, שתגבה את חייהם של 4 מיליון איש. לצד דרום קוריאה עמדו במלחמה מדינות חופשיות כמו ארצות הברית, אוסטרליה ותאילנד, כשלצד צפון קוריאה עומדות סין וברית המועצות, שתי מעצמות קומוניסטיות חזקות.
זו הייתה מלחמה הולכת ומתגברת ולמעשה מאבק עולמי בין הקומוניזם לקפיטליזם. בארצות הברית התגבשה "תיאוריית הדומינו", שלפיה נפילת וייטנאם לקומוניזם תגרור אחריה נפילת מדינות חופשיות נוספות, כמו לאוס, קמבודיה והפיליפינים, למשטרים קומוניסטיים. אם בהתחלה שלח הנשיא קנדי מה שהוגדרו כ"יועצים", לאחר הרצח שלו, שלח ממשיכו חיילים אמריקניים ללוחמה בווייטנאם. בשנת 1965 הגיע מספר החיילים האמריקאים בוייטנאם ליותר מחצי מיליון חיילים.
3 שנים לאחר מכן פתח הצפון במתקפת "חג הטט", שאמנם נכשלת, אך מביאה להמון נפגעים אמריקאים וגורמת לדעת הקהל בארה"ב להתנגד למלחמה הארוכה והקשה הזו. שיחות שלום לא הצליחו להביא לשינוי והנשיא ניקסון מכריז על נסיגה הדרגתית. בתחילת 1973 חותמת ארה"ב על הפסקת אש והצפון משתלט על הדרום וכובש את הבירה סייגון, בעת שמסוק מפנה את אחרוני האמריקאים ממנה. המדינה הופכת לקומוניסטית כולה וארה"ב, אחרי שאבדה מעל 60 אלף חיילים, נותרת עם טראומה קשה והפסד צורב, באחת המלחמות הקשות שידע המזרח הרחוק.
מנהיג הצפון ומייסדה הו צ'י מין, עמד מעתה בראש המדינה המאוחדת וזכה לכינוי "אבי האומה".
הנה כתבה בעברית על מלחמת וייטנאם (עברית):
https://youtu.be/ax-VuQ7MWWs
סוד הניצחון של הווייטנאמים (מתורגם):
https://youtu.be/poE_nNW9-yk
סיפורה של מלחמת וייטנאם:
https://youtu.be/huRWshoW7T8
התחכום של כוחות הווייטקונג שהתחפרו עמוק באדמה:
http://youtu.be/Yl8-dAPCQmQ
הסרטים הטובים שמתארים את המלחמה הטראומטית של אמריקה:
http://youtu.be/RMMd2mrJnVM
תיאור המלחמה בוייטנאם על המפה:
http://youtu.be/uSCN4RcfW_I
מלחמת וייטנאם הייתה הראשונה שסוקרה בטלוויזיה על בסיס יומיומי:
https://youtu.be/89_3DgW_7mg
ותכנית חינוכית על הסתבכותה ההיסטורית של אמריקה במלחמה שבה לא ניצחה (עברית):
https://youtu.be/oYovBiE5KRg?long=yes
מה הייתה תכנית הניו-דיל שניצחה את השפל הגדול?
זה היה בשנת 1929, בתקופת "השפל הגדול", שהחל עם נפילת הבורסה הקשה ביותר שהייתה בבורסה האמריקאית. מרבית אנשי העסקים ועשירי אמריקה שכספם הושקע במניות התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
בעקבות נפילת הבורסה, פרץ "השפל הגדול" שהשפיע קשות על ארצות הברית ובהמשך על העולם כולו. המשבר הכלכלי העמוק שהפך עולמי נמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
את המשבר הכלכלי הגדול שארה"ב חוותה בשנות ה-30 פתר הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, שנבחר במהלך המשבר. הוא יצא בתכנית כלכלית שנקראה "הניו-דיל", העסקה הגדולה.
אחד העקרונות החשובים של הניו-דיל היה לסייע לאוכלוסייה שנפגעה מהשפל הכלכלי הכי הרבה. כמובן שהתכנית נועדה גם להקל על האמריקאים המובטלים, שחלקם היו בדיוק אלה שנפגעו הכי הרבה.
פוליטית, תכנית "הניו-דיל" לא עברה בקלות. היו המון התנגדויות והקונגרס הלעומתי לנשיא, הקשו מאוד על רוזוולט וממשלו. אבל בהדרגה התכנית הבשילה, שונתה, התפשרה עם המתנגדים והחלה לשנות את ארצות הברית.
התוכנית התרכזה ב"שלושת ה-R-ים": Relief, Recovery, and Reform - הקלה, שיקום ורפורמה. כלומר, היא נועדה להקל על המובטלים והעניים, לשקם את הכלכלה ככל הניתן, ולבצע רפורמה במערכת הפיננסית, שתמנע בעתיד שפל דוגמת "השפל הגדול".
ב"ניו דיל" החל הממשל לממן עבודות ציבוריות שיסייעו לחתוך את האבטלה, פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. לביצוע הניו דיל הקימו את מינהל העבודות הציבוריות, שתפקידו היה לסלול כבישים, לבנות גשרים בניינים ממשלתיים וסכרים, להקים נמלי תעופה, בתי ספר ובתי חולים ועוד.
הניו-דיל של רוזוולט היה מנוגד לתוכנית הכלכלית של קודמו, הנשיא הרברט הובר. האחרון דגל במינימום מעורבות ממשלתית והעדיף לתת סיוע לעשירים, שיטפטף דרכם לעניים ולמעמד הביניים.
למעשה, "הדיל החדש" די התנהל בשיטה של "ניסוי וטעייה". הנשיא רוזוולט ויועציו מדדו את ההצלחות ולמדו מהטעויות, כשהם משפרים ויוצרים שינוי מתמיד בכלכלה ובמצב.
וכך, בעוד מדיניותו של הובר לא עבדה, "הניו-דיל" של רוזוולט דווקא הניע את הכלכלה האמריקאית. במדיניות חכמה במיוחד יצר רוזוולט תהליך שבו המשק לא רק יצא מהמשבר, אלא אף פרח והיה מסוגל לעמוד בעומס הכלכלי האדיר שיגיע עם ההצטרפות האמריקאית למלחמת העולם השנייה, שתבוא ב-1939, ממש עם תום "השפל הגדול".
זו אחת הסיבות שבארצות הברית נתפס עד היום פרנקלין דלאנו רוזוולט כאחד מגדולי הנשיאים האמריקאים וכמי שעל ה'ניו דיל' הוביל את אמריקה לצלוח את השפל הכלכלי ולהגיע למעמדה העולמי בפסגה.
הנה סיפורו של "הניו-דיל":
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
"הניו דיל", הפתרון של קיינס לשפל הגדול, הניע פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
עוד על הדיל ההיסטורי שחילץ את ארה"ב מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה:
https://youtu.be/c0tPZoPWgBI
כיום ממתגים מפעם לפעם ניו דילים חדשים (עברית):
https://youtu.be/VIF9NH4L700
תכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות:
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
והבסיס המדעי כלכלי של הניו-דיל היה של הכלכלן הגאון קיינס:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
זה היה בשנת 1929, בתקופת "השפל הגדול", שהחל עם נפילת הבורסה הקשה ביותר שהייתה בבורסה האמריקאית. מרבית אנשי העסקים ועשירי אמריקה שכספם הושקע במניות התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
בעקבות נפילת הבורסה, פרץ "השפל הגדול" שהשפיע קשות על ארצות הברית ובהמשך על העולם כולו. המשבר הכלכלי העמוק שהפך עולמי נמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
את המשבר הכלכלי הגדול שארה"ב חוותה בשנות ה-30 פתר הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, שנבחר במהלך המשבר. הוא יצא בתכנית כלכלית שנקראה "הניו-דיל", העסקה הגדולה.
אחד העקרונות החשובים של הניו-דיל היה לסייע לאוכלוסייה שנפגעה מהשפל הכלכלי הכי הרבה. כמובן שהתכנית נועדה גם להקל על האמריקאים המובטלים, שחלקם היו בדיוק אלה שנפגעו הכי הרבה.
פוליטית, תכנית "הניו-דיל" לא עברה בקלות. היו המון התנגדויות והקונגרס הלעומתי לנשיא, הקשו מאוד על רוזוולט וממשלו. אבל בהדרגה התכנית הבשילה, שונתה, התפשרה עם המתנגדים והחלה לשנות את ארצות הברית.
התוכנית התרכזה ב"שלושת ה-R-ים": Relief, Recovery, and Reform - הקלה, שיקום ורפורמה. כלומר, היא נועדה להקל על המובטלים והעניים, לשקם את הכלכלה ככל הניתן, ולבצע רפורמה במערכת הפיננסית, שתמנע בעתיד שפל דוגמת "השפל הגדול".
ב"ניו דיל" החל הממשל לממן עבודות ציבוריות שיסייעו לחתוך את האבטלה, פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. לביצוע הניו דיל הקימו את מינהל העבודות הציבוריות, שתפקידו היה לסלול כבישים, לבנות גשרים בניינים ממשלתיים וסכרים, להקים נמלי תעופה, בתי ספר ובתי חולים ועוד.
הניו-דיל של רוזוולט היה מנוגד לתוכנית הכלכלית של קודמו, הנשיא הרברט הובר. האחרון דגל במינימום מעורבות ממשלתית והעדיף לתת סיוע לעשירים, שיטפטף דרכם לעניים ולמעמד הביניים.
למעשה, "הדיל החדש" די התנהל בשיטה של "ניסוי וטעייה". הנשיא רוזוולט ויועציו מדדו את ההצלחות ולמדו מהטעויות, כשהם משפרים ויוצרים שינוי מתמיד בכלכלה ובמצב.
וכך, בעוד מדיניותו של הובר לא עבדה, "הניו-דיל" של רוזוולט דווקא הניע את הכלכלה האמריקאית. במדיניות חכמה במיוחד יצר רוזוולט תהליך שבו המשק לא רק יצא מהמשבר, אלא אף פרח והיה מסוגל לעמוד בעומס הכלכלי האדיר שיגיע עם ההצטרפות האמריקאית למלחמת העולם השנייה, שתבוא ב-1939, ממש עם תום "השפל הגדול".
זו אחת הסיבות שבארצות הברית נתפס עד היום פרנקלין דלאנו רוזוולט כאחד מגדולי הנשיאים האמריקאים וכמי שעל ה'ניו דיל' הוביל את אמריקה לצלוח את השפל הכלכלי ולהגיע למעמדה העולמי בפסגה.
הנה סיפורו של "הניו-דיל":
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
"הניו דיל", הפתרון של קיינס לשפל הגדול, הניע פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
עוד על הדיל ההיסטורי שחילץ את ארה"ב מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה:
https://youtu.be/c0tPZoPWgBI
כיום ממתגים מפעם לפעם ניו דילים חדשים (עברית):
https://youtu.be/VIF9NH4L700
תכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות:
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
והבסיס המדעי כלכלי של הניו-דיל היה של הכלכלן הגאון קיינס:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
מה קרה בפרל הארבור?
זה קרה קצת אחרי עלות השחר ב-7 בדצמבר 1941, במפרץ פרל-הארבור שבהוואי. זוהי תחילתה של התקפת פתע של כוחות יפן על אחד מנמלי הצבא האמריקאי הגדולים שבהוואי. בתוך רגעים הפך המפרץ השקט לשדה קרב שכמותו לא הכיר הצי האמריקאי מעולם.
מאות מטוסים יפאניים הגיעו מ-6 נושאות מטוסים יפאניות, שעגנו כ-300 קילומטרים מפרל-הארבור. הטייס היפני המוביל, קרא בקשר את האות למתקפה "טורה, טורה, טורה" והמטוסים החלו להמטיר פצצות על ספינות המלחמה, מאות מטוסים ואלפי חיילים ואזרחים.
המתקפה הזו הייתה כשלון מודיעיני קשה של צבא ארה"ב, שלא העלה על דעתו את המתקפה הזו. האובדן העצום של אלפי חיילים, 12 ספינות קרב וכמעט 200 מטוסים אמריקניים היה רק חלק מהתמונה.
אבל היפנים לא שברו את אמריקה. להיפך - פרך הקבור יצרה התגייסות מטורפת למלחמה ביפנים והנשיא האמריקאי שרצה זמן רב להיכנס למלחמה ולהכריע אותה קיבל בעקבותיה את רשות העם לעשות זאת בקלות.
וכך הצטרפה יפן למצעד האיוולת של ההחלטות המטומטמות בהיסטוריה, לפי ההיסטוריונית ברברה טוכמן. בעקבות ההתקפה על פרל הרבור הצטרפה ארה"ב למלחמת העולם השנייה והצטרפותה הפכה את המלחמה למלחמת עולם.
בזכות השתתפותה של אמריקה במלחמה גברו בנות הברית על הנאצים ובנות בריתם, כולל יפן הקיסרית. את יפן הכריעה ארה"ב בפצצות אטום הרסניות והורידה אותה על ברכיה, כשהיא שמה סוף למחשבות האימפריאליות של הקיסר היפני וחבורתו, שרצו להכניע את אמריקה ויצאו מובסים והרוסים.
הנה סיפור המתקפה על פרל הארבור:
https://youtu.be/QG6jooK3Jxs
סצנת המתקפה על פרל הרבור מהסרט:
https://youtu.be/jU3kvXOI5B8
קדימון הסרט על פרל הארבור:
https://youtu.be/oGYcxjywx0o
עוד מאותה התקפה קשה:
http://youtu.be/jbF0cjl8yB8?t=6s
הנקמה שלא תאחר לבוא ב"מבצע דוליטל" (עברית):
https://youtu.be/QeNDrRqIV1c
אחת התוצאות הקשות של ההתקפה היפנית היא מחנות הבידוד האמריקאים (מתורגם):
https://youtu.be/hI4NoVWq87M
הפיוס אחרי 70 שנה (עברית):
https://youtu.be/6hQdRJIOKiY
תכנית חינוכית על המתקפה על פרל הארבור (עברית):
https://youtu.be/lSdMhuI44No?long=yes
וסרט תיעודי על פרל הרבור, המתקפה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית:
https://youtu.be/XxilMWYBFDk?long=yes
זה קרה קצת אחרי עלות השחר ב-7 בדצמבר 1941, במפרץ פרל-הארבור שבהוואי. זוהי תחילתה של התקפת פתע של כוחות יפן על אחד מנמלי הצבא האמריקאי הגדולים שבהוואי. בתוך רגעים הפך המפרץ השקט לשדה קרב שכמותו לא הכיר הצי האמריקאי מעולם.
מאות מטוסים יפאניים הגיעו מ-6 נושאות מטוסים יפאניות, שעגנו כ-300 קילומטרים מפרל-הארבור. הטייס היפני המוביל, קרא בקשר את האות למתקפה "טורה, טורה, טורה" והמטוסים החלו להמטיר פצצות על ספינות המלחמה, מאות מטוסים ואלפי חיילים ואזרחים.
המתקפה הזו הייתה כשלון מודיעיני קשה של צבא ארה"ב, שלא העלה על דעתו את המתקפה הזו. האובדן העצום של אלפי חיילים, 12 ספינות קרב וכמעט 200 מטוסים אמריקניים היה רק חלק מהתמונה.
אבל היפנים לא שברו את אמריקה. להיפך - פרך הקבור יצרה התגייסות מטורפת למלחמה ביפנים והנשיא האמריקאי שרצה זמן רב להיכנס למלחמה ולהכריע אותה קיבל בעקבותיה את רשות העם לעשות זאת בקלות.
וכך הצטרפה יפן למצעד האיוולת של ההחלטות המטומטמות בהיסטוריה, לפי ההיסטוריונית ברברה טוכמן. בעקבות ההתקפה על פרל הרבור הצטרפה ארה"ב למלחמת העולם השנייה והצטרפותה הפכה את המלחמה למלחמת עולם.
בזכות השתתפותה של אמריקה במלחמה גברו בנות הברית על הנאצים ובנות בריתם, כולל יפן הקיסרית. את יפן הכריעה ארה"ב בפצצות אטום הרסניות והורידה אותה על ברכיה, כשהיא שמה סוף למחשבות האימפריאליות של הקיסר היפני וחבורתו, שרצו להכניע את אמריקה ויצאו מובסים והרוסים.
הנה סיפור המתקפה על פרל הארבור:
https://youtu.be/QG6jooK3Jxs
סצנת המתקפה על פרל הרבור מהסרט:
https://youtu.be/jU3kvXOI5B8
קדימון הסרט על פרל הארבור:
https://youtu.be/oGYcxjywx0o
עוד מאותה התקפה קשה:
http://youtu.be/jbF0cjl8yB8?t=6s
הנקמה שלא תאחר לבוא ב"מבצע דוליטל" (עברית):
https://youtu.be/QeNDrRqIV1c
אחת התוצאות הקשות של ההתקפה היפנית היא מחנות הבידוד האמריקאים (מתורגם):
https://youtu.be/hI4NoVWq87M
הפיוס אחרי 70 שנה (עברית):
https://youtu.be/6hQdRJIOKiY
תכנית חינוכית על המתקפה על פרל הארבור (עברית):
https://youtu.be/lSdMhuI44No?long=yes
וסרט תיעודי על פרל הרבור, המתקפה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית:
https://youtu.be/XxilMWYBFDk?long=yes
