איך יצאה אמריקה מהשפל הגדול?
זה היה בשנת 1929, בתקופת "השפל הגדול", שהחל עם נפילת הבורסה הקשה ביותר שהייתה בבורסה האמריקאית. מרבית אנשי העסקים ועשירי אמריקה שכספם הושקע במניות התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
בעקבות נפילת הבורסה, פרץ "השפל הגדול" שהשפיע קשות על ארצות הברית ובהמשך על העולם כולו. המשבר הכלכלי העמוק שהפך עולמי נמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
את המשבר הכלכלי הגדול שארה"ב חוותה בשנות ה-30 פתר הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא רוזוולט, שנבחר במהלך המשבר. הוא יצא בתכנית כלכלית שנקראה "הניו-דיל", העסקה הגדולה.
אחד העקרונות החשובים של הניו-דיל היה לסייע לאוכלוסייה שנפגעה מהשפל הכלכלי הכי הרבה. כמובן שהתכנית נועדה גם להקל על האמריקאים המובטלים, שחלקם היו בדיוק אלה שנפגעו הכי הרבה.
פוליטית, תכנית "הניו-דיל" לא עברה בקלות. היו המון התנגדויות והקונגרס הלעומתי לנשיא, הקשו מאוד על רוזוולט וממשלו. אבל בהדרגה התכנית הבשילה, שונתה, הפשרה עם המתנגדים והחלה לשנות את ארצות הברית.
התוכנית התרכזה ב"שלושת ה-R-ים": Relief, Recovery, and Reform - הקלה, שיקום ורפורמה. כלומר, היא נועדה להקל על המובטלים והעניים, לשקם את הכלכלה ככל הניתן, ולבצע רפורמה במערכת הפיננסית, שתמנע בעתיד שפל דוגמת "השפל הגדול".
ב"ניו דיל" החל הממשל לממן עבודות ציבוריות שיסייעו לחתוך את האבטלה, פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. לביצוע הניו דיל הקימו את מינהל העבודות הציבוריות, שתפקידו היה לסלול כבישים, לבנות גשרים בניינים ממשלתיים וסכרים, להקים נמלי תעופה, בתי ספר ובתי חולים ועוד.
הניו-דיל של רוזוולט היה מנוגד לתוכנית הכלכלית של קודמו, הנשיא הרברט הובר. האחרון דגל במינימום מעורבות ממשלתית והעדיף לתת סיוע לעשירים, שיטפטף דרכם לעניים ולמעמד הביניים.
בעוד מדיניותו של הובר לא עבדה, "הניו-דיל" של רוזוולט דווקא הניע את הכלכלה האמריקאית. במדיניות חכמה במיוחד יצר רוזוולט תהליך שבו המשק לא רק יצא מהמשבר, אלא אף פרח והיה מסוגל לעמוד בעומס הכלכלי האדיר שיגיע בהצטרפות האמריקאית למלחמת העולם השנייה, שתבוא ב-1939, עם תום "השפל הגדול".
זה היה בשנת 1929, בתקופת "השפל הגדול", שהחל עם נפילת הבורסה הקשה ביותר שהייתה בבורסה האמריקאית. מרבית אנשי העסקים ועשירי אמריקה שכספם הושקע במניות התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
בעקבות נפילת הבורסה, פרץ "השפל הגדול" שהשפיע קשות על ארצות הברית ובהמשך על העולם כולו. המשבר הכלכלי העמוק שהפך עולמי נמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
את המשבר הכלכלי הגדול שארה"ב חוותה בשנות ה-30 פתר הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא רוזוולט, שנבחר במהלך המשבר. הוא יצא בתכנית כלכלית שנקראה "הניו-דיל", העסקה הגדולה.
אחד העקרונות החשובים של הניו-דיל היה לסייע לאוכלוסייה שנפגעה מהשפל הכלכלי הכי הרבה. כמובן שהתכנית נועדה גם להקל על האמריקאים המובטלים, שחלקם היו בדיוק אלה שנפגעו הכי הרבה.
פוליטית, תכנית "הניו-דיל" לא עברה בקלות. היו המון התנגדויות והקונגרס הלעומתי לנשיא, הקשו מאוד על רוזוולט וממשלו. אבל בהדרגה התכנית הבשילה, שונתה, הפשרה עם המתנגדים והחלה לשנות את ארצות הברית.
התוכנית התרכזה ב"שלושת ה-R-ים": Relief, Recovery, and Reform - הקלה, שיקום ורפורמה. כלומר, היא נועדה להקל על המובטלים והעניים, לשקם את הכלכלה ככל הניתן, ולבצע רפורמה במערכת הפיננסית, שתמנע בעתיד שפל דוגמת "השפל הגדול".
ב"ניו דיל" החל הממשל לממן עבודות ציבוריות שיסייעו לחתוך את האבטלה, פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. לביצוע הניו דיל הקימו את מינהל העבודות הציבוריות, שתפקידו היה לסלול כבישים, לבנות גשרים בניינים ממשלתיים וסכרים, להקים נמלי תעופה, בתי ספר ובתי חולים ועוד.
הניו-דיל של רוזוולט היה מנוגד לתוכנית הכלכלית של קודמו, הנשיא הרברט הובר. האחרון דגל במינימום מעורבות ממשלתית והעדיף לתת סיוע לעשירים, שיטפטף דרכם לעניים ולמעמד הביניים.
בעוד מדיניותו של הובר לא עבדה, "הניו-דיל" של רוזוולט דווקא הניע את הכלכלה האמריקאית. במדיניות חכמה במיוחד יצר רוזוולט תהליך שבו המשק לא רק יצא מהמשבר, אלא אף פרח והיה מסוגל לעמוד בעומס הכלכלי האדיר שיגיע בהצטרפות האמריקאית למלחמת העולם השנייה, שתבוא ב-1939, עם תום "השפל הגדול".
