» «
המהפכה התעשייתית
מה גרמה המהפכה התעשייתית ומהי בדיוק?



המהפכה התעשייתית היא מהפכת ההתפתחות המואצת של התעשייה באירופה, שהחלה באמצע המאה ה-18 באנגליה.

המהפכה הטכנולוגית וכלכלית הזו סגרה את התקופה החקלאית ופתחה את התקופה התעשייתית. במהלך 150 השנים הבאות הלכה והתפתחה התעשייה באזורים רבים בעולם, מארצות הברית ועד ליפאן, סין ומעצמות רבות באירופה.

המהפכה התעשייתית הונעה משרשרת של פיתוחים טכנולוגיים שהתרחשו אז, ביניהם הקיטור והחשמל. היא גרמה למעבר מהיר מכלכלה חקלאית המבוססת על כוח עבודה אנושי וזה של בהמות, לכלכלה תעשייתית שמונעת באמצעות אנרגיה.

המהפכה הונעה גם מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, שנגרם במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו למהפכה זו. גידול האוכלוסיה נבע מהילודה שגדלה באופן משמעותי והתמותה שהלכה והתמעטה.

אחת התופעות שיצרה המהפכה התעשייתית הייתה המעבר המהיר של המוני כפריים לגור בערים, תהליך שנקרא "עיור". תוצאה נוספת של המהפכה התעשייתית הייתה שילדים רבים החלו לעבוד, במקרים רבים כבר מגיל 5.

עם השנים הביאה המהפכה התעשייתית גם לאובדן העבודה של עובדי ייצור רבים, לטובת מכונות חדשות ומשוכללות שהחליפו אותן. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם החליפו מכונות בני אדם בעבודתם.

יש הגורסים שאחרי המהפכה התעשייתית הראשונה היו עוד שתיים כאלה. המהפכה התעשייתית השנייה היא ההמצאה של פס הייצור, בתחילת המאה ה-20. היא שינתה את התעשייה והקפיצה אותה לעידן חדש.

השלישית היא זו שאנו ממש בתחילתה. היא נעוצה בהמצאת מדפסות תלת-הממד, שיאפשרו להדפיס את המוצרים בביתו של המשתמש, מערכות בינ מלאכותית שיחליפו בעלי מקצוע רבים שאינם פועלי ייצור ועוד.


#השפעות המהפכה התעשייתית
חשוב גם לומר מילה על ההשפעות החברתיות והפוליטיות האדירות של המהפכה התעשייתית. כבר במאה ה-19 הביאה המהפכה הזו לעליית מעמד הביניים ולהיחלשות מתמידה של מעמד בעלי הקרקעות.

בהמשך היא גם האיצה וחיזקה באופן חסר תקדים את הקפיטליזם, ממנו גם תנבע המהפכה הדמוקרטית שעבר העולם המערבי בעיקר. בתי מלוכה הלכו ונעלמו, מדינות דיקטטוריות גם הן. הפאשיזם והקומוניזם הרימו אמנם ראש בתחילת המאה הקודמת, אך אז גם הם ירדו ונעלמו, בעת שהדמוקרטיה, שהיא עצמה הגיחה מהקפיטליזם ההולך ומשתלט על הכלכלה, הפכה לנפוצה יותר ויותר ונתמכת בתעשייה אדירה ומתפתחת, תעשייה שתרמה לשפע יחסי בעולם המערבי, שפע שנמשך מאז תום מלחמת העולם השנייה ורק עתה, בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית, הולך ומתערער.


הנה סיפורה של המהפכה התעשייתית (מתורגם):

https://youtu.be/xLhNP0qp38Q


באנגלית:

https://youtu.be/-AyGN9wL_VU


ומזווית אחרת:

http://youtu.be/LbAOseDs3KY


מבחינות שונות רכבת הקיטור הייתה ציר מניע למהפכה התעשייתית:

https://youtu.be/zjGJsNPHXxo


המהפכה הזו גרמה לילדים להתחיל לעבוד קשה מאד (עברית):

https://youtu.be/ViV-uRokZ4A


המהפכה התעשייתית היא למעשה רצף של מהפכות תעשייתיות. הרביעית בדרך:

https://youtu.be/HPRURtORnis


העיור שהיא הביאה (מתורגם):

https://youtu.be/fKnAJCSGSdk


פרספקטיבה היסטורית:

http://youtu.be/3Efq-aNBkvc


היום כבר מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית:

https://youtu.be/v9rZOa3CUC8


אך השינוי העולמי של המהפכה התעשייתית היה הרבה יותר מכלכלי (מתורגם):

https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
עיור
מהו עיור ואיך הוא קשור למהפכה התעשייתית?



כבר מאז הפוליס, העיר היוונית העתיקה של לפני 2,500 שנה, ועד ימינו, הערים היו המקומות המרכזיים לכלכלה, לחברה, לתרבות, למדיניות ולתעסוקה. לכן, כל אימת שקיימת התפתחות כלכלית של ממש, הן ממגנטות את ההמונים ומושכות אותם אליהן.

החל מהמאה ה-18, שינתה המהפכה התעשייתית את העולם. אחת התוצאות המשמעותיות של המהפכה התעשייתית וההתפתחות המהירה של התעשייה באירופה, הייתה המעבר המהיר של אוכלוסיות עצומות מהכפרים אל הערים.

תהליך זה נקרא "עיור", בלועזית אורבניזציה. העיור, או הזרימה אל הערים, הוא הסחף של ההמונים מהכפר אל הערים הגדולות ואל חיים בצפיפות, בתנאים ירודים ובעוני יחסי - רק כדי לזכות בעבודה במפעלים שצצו בהמוניהם בעיר.

העיור הוא תהליך שבו גדל אחוז התושבים העירוניים במדינה, לעומת אחוז התושבים הכפריים. כתוצאה ממנו גדל גם מספר הערים וגם מספר התושבים שמתגוררים בערים בכלל. העיור לא התרחש רק במהפכה התעשייתית שבאירופה - הוא התרחש ומתרחש ברמות שונות, במקומות שונים בעולם ובמהלך תקופות שונות בהיסטוריה, כולל היום, למשל בסין.


הנה העיור שהתרחש במהלך ההיסטוריה ועד למהפכה התעשייתית (מתורגם):

https://youtu.be/fKnAJCSGSdk?t=7s


העיור ההיסטורי כפי שהתרחש באמריקה:

https://youtu.be/lN8HUGuRqjk


אלה החיים הכפריים שלפני המהפכה התעשייתית והעיור:

https://youtu.be/h4IYXvNN3GM


ומצגת וידאו שמסבירה את העיור:

https://youtu.be/WO9rPmuMiaw
יוממות
מה זה קומיוטינג?





מכירים אנשים שנוסעים מדי יום, רחוק מהבית, אל העיר הגדולה, לעבודה? - התופעה הזו היא תופעה חברתית שקיבלה את השם קומיוטינג (commuting), בעברית יוֹמְמוּת.

הקומיוטינג נולד עם המהפכה התעשייתית, במאה ה-19, כשמצד אחד רוכזו מפעלים רבים בערים גדולות ומצד שני שוכללו אמצעי התחבורה ההמוניים ויצרו נגישות גבוהה ויעילה בין המפעלים למקומות המגורים של העובדים.

תודות לנגישות התחבורתית היעילה של העידן המודרני, עברו רבים מהעובדים, להתגורר במרחק רב ממקומות עבודתם, במקומות פחות צפופים וזולים יותר למגורים.

כך נוצרו תופעות חברתיות חדשות. הראשונה שבהן היא ה"פירוור", מעבר של עובדים ממגורים במרכזי הערים, או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברים.

תופעה נוספת היא היווצרותן של "ערי שינה" - ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים ושבכל בוקר מתרוקנות מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.

אבל הקומיוטינג אינו מושלם. רבות נכתב ונחקרו הנזקים השונים של אותה יוממות, החל מנזקים פסיכולוגיים ועד לנזקים בריאותיים אצל היוֹמְמִים. יש גם מחירים סביבתיים אדירים לתנועה היומיומית של המוני אדם, אל מקומות העבודה ובחזרה.

אחד הפתרונות הטובים לבעיות של הקומיוטינג היא הנסיעה המשותפת, המכונה באנגלית "קארפול". היא מאפשרת למספר אנשים לנסוע ביחד. מעבר ליתרונות שבנסיעה כזו, כיותר זולה ופחות איטית ומלאת פקקים, הנסיעה ביחד עם אנשים נוספים היא בריאה, נעימה וחסכונית הרבה יותר.


הנה הקומיוטינג:

https://youtu.be/ofTxs4VUTQI


ההרגלים הלא בריאים של הקומיוטינג:

https://youtu.be/I_LWb8gRaTM


יוממות בירושלים:

https://youtu.be/dbBZJWk5IzE


יתרונות שיתוף הנסיעות לקומיוטינג:

https://youtu.be/e-gIHqeNwTY
ג'ון לאודון מקאדם
מי המציא את הכבישים?



האנגלי ג'ון מקאדם פיתח במאה ה-18 שיטה לסלילת כבישים. בתחילת המאה ה-19 איפשרה לו ממשלת אנגליה לסלול את הכבישים הראשונים במחוז בריסטול.

ההצלחה הייתה מיידית. מדרכים שרוצפו עד אז בטכנולוגיה של ימי הרומאים, באמצעות אבנים רחבות וכבדות, עברה כל אירופה לסלילה של כבישי אספלט על מצע של חצץ גס מלמטה ועדין מעליו. קראו לדרכים החדשות "דרכי מק-אדם".

הדרכים שסלל מקאדם קידמו את המהפכה התעשייתית והצמיחו את כלכלת אירופה במהירות. הם גם האריכו את חייהם של הסוסים, שעד אז לא שרדו יותר משלוש-ארבע שנים על הדרך.


הנה סרטון שמציג סלילה של דרך בשיטה שפיתח ג'ון לאודון מק-אדם:

http://youtu.be/LCXscdCoTjc

המהפכה התעשייתית

אורבניזציה
למה אנשים עוברים לגור בערים?



בתקופות שונות עוברים ההמונים מהאזורים הכפריים לגור בערים. תהליך זה, של מעבר מהכפר אל העיר נקרא "עיור", אורבניזציה (Urbanization).

הערכות אומרות היום שבשנת 2050, אם לא יהיה שינוי בעולם, יחיו בערים ברחבי העולם מעל 4 מיליארד אנשים.

העיור הוא תהליך שקורה כבר מאות שנים, בכל העולם. המהפכה התעשייתית האיצה במדינות רבות את המעבר לערים, שכן רבים מהאיכרים לא עמדו בתחרות עם בעלי האחוזות הגדולים ועברו אל העיר, רק כדי להיות לפועלים או לבעלי מפעלים.

כתוצאה מהעיור גדלה האוכלוסייה באזורים העירוניים. גידול האוכלוסייה מוביל לכך שהערים מתפתחות ומתרחבות במהירות רבה. בחלק גדול מהן נוצר מצב שעל אף שפעמים רבות המעבר לעיר הוא כדי למצוא פרנסה, לעתים קרובות גדילת הערים מגדילה את העוני בהן.


הנה סרטון על תהליך העיור (מתורגם):

http://youtu.be/fKnAJCSGSdk


וכך זה נראה בהודו (בעברית):

https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4
סלאמס
מהן שכונות המצוקה, או הסלאמס?



בתהליך העיור המודרני עוברים המוני כפריים מהאזורים הכפריים אל הערים. אחת התוצאות הקשות של התהליך הוא היווצרותן של שכונות עוני קשות, שכונות מצוקה המכונות בעולם בז'רגון האנגלי "סלאמס" (Slums).

בשכונות המצוקה הללו העוני הוא כה קשה, עד שהתקבצות האוכלוסייה הענייה בכמות ובשיעור כה גדולים, גורמת למחירי הדירות לצנוח לתחתית ואין ביקוש כלשהו להתגורר במקום.

מכאן מובילים הדברים לתופעות לוואי קשות של עוני, כמו השכלה נמוכה, מובטלים רבים שמסתובבים חסרי מעש בשכונה, פשע, נוער המתגודד ברחובות ללא השגחה, הצטרפות של כפריים שהגיעו חסרי כל אל העיר, מהגרים ובני מיעוטים, שיכרות, התמכרות לסמים ועוד.

לא פעם בשכונות מצוקה כאלו נוצרים סימנים של סלאמס, כמו ריבוי של פחונים, אוהלים, צריפים ומקומות מחיה שאינם ראויים למגורי אדם. מקומות כאלו שנבנו בלי תכנון עירוני כלשהו נבנים בדרך כלל בצפיפות קשה. אבל הם גם מובילים לבעיות סניטריות ולבעיות תשתית, כמו ביוב ברחובות, בתים ללא מים זורמים, מחלות הנובעות מתנאי המגורים הקשים, מהתפשטות מחלות מדבקות ועוד.


הנה הסלאמס בהודו (בעברית):

https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4


תיירות סלאמס בג'קרטה שבאינדונזיה:

https://youtu.be/PhpbbzQQ5zg


הנה תיירים "מקטרים" בביקור בפבלות העניות של ריו, שהעוני לא מספק אותם:

https://youtu.be/d7hop2GHBio


וסרט תיעודי על הסלאמס של מנילה, בירת הפיליפינים:

https://youtu.be/Uwo5rjiIEsQ?long=yes
מגורים בפרברים
למה הרבה אמריקאים גרים בפרברים?



אתם מכירים אותם מהסרטים. שם הם מתגוררים בבתים פרטיים, דו-קומתיים בדרך כלל, עם דשאים גדולים בחזית, כמו אלה של האמריקאים בפרברים (Residential suburbs) של העיר הגדולה.

הפרבר הוא אזור מגורים שממוקם בקצה העיר הגדולה או מחוץ לה. מרבית המתגוררים בו יוצאים בכל בוקר לעבודתם בתוך ואף במרכז העיר.

הנוף הפרברי האמריקאי הוא מפנק. דשאים גדולים המשתרעים לפני הבית, חצר אחורית קטנה, מגודרת ומעט פחות ייצוגית והרבה שטח ירוק. בארצות אחרות זה אולי יותר דחוס אבל עדיין פחות צפוף מהדירות שבעיר הגדולה.

ה"פִּרְווּר" היא תופעה של המאות ה-19 וה-20. שהתפתחה במקביל ל"אורבניזציה", העיור. זו תופעה בה יותר ויותר אנשים עברו לערים, כשגידול האוכלוסייה בהן הפך קשה ופגע באיכות החיים של תושבי העיר.

כך יצא שבמקביל לעיור הובילה הצמיחה הכלכלית והטכנולוגיה המתפתחת לבעלות של כל משפחה על רכב פרטי ושימוש הולך וגדל בו. זה מה שאיפשר מעבר של זוגות ומשפחות צעירות למגורים בפרברים וליציאת רבים מהם אל מחוץ לעיר.

הפירוור, אם כך, מתאפיין במעבר של עובדים מלגור במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברי העיר הגדולה.

בהמשך ייצרו הפרברים תופעה נוספת ודומה של "ערי שינה". אלה ערים רחוקות וגדולות אף יותר, בהן מתגוררים עובדים רבים. בכל בוקר הן כמעט מתרוקנות, כשהתושבים נעים בהמוניהם אל החברות, המשרדים והמפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.

כי אם כבר רכבת כל יום ו"יוממות" קבועה (ראו בתגית "קומיוטינג"), אז עוד קצת זמן נסיעה ואתה גר ממש בעיר אחרת, עם בית וגינה, מקום שקט לגדל בו ילדים ומחירים זולים יותר.

חשוב, עם זאת, לציין שאנשי וארגוני איכות סביבה, לצד מתכנני תחבורה ומתכנני ערים, לא אוהדים את ההתפתחות של צורת מגורים זו. אי-האהדה לפירוור באה בעיקר בשל זיהום האוויר שנגרם מהתנועה האדירה והיומיומית של כלי רכב פרטי על הכבישים. זאת בשל העובדה שלא לכל פרבר ניתן להביא רכבת, שתוביל ביעילות ובפחות זיהום אוויר תנועה יומיומית של אנשים לעבודה וממנה.


הנה לידת הפרברים האמריקאים והעולם המערבי כולו:

https://youtu.be/ksmH5OcLQFw


כך נראו המגורים בפרברים:

https://youtu.be/C7qItGQFpuM


מדוע הפרברים כל כך דומים?

https://youtu.be/vWhYlu7ZfYM


תופעת הקומיוטינג שמניידת מיליונים לעבודה בעיר:

https://youtu.be/ofTxs4VUTQI


ורשת הרחובות שעברה שינוי במעבר לפרברים וערי שינה:

https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
מנוע קיטור
איך הומצא מנוע הקיטור?



מנוע קיטור (Steam engine) הוא מנוע שפועל בכוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. שיטת הפעולה שלו הייתה להפעיל כבשן שמוסק בפחם ומחמם דוד מים. הקיטור שנפלט מדוד המים הוא שמניע בוכנות, ואלה הניעו את גלגלי רכבת הקיטור, את ספינות הקיטור ואפילו את אופני הקיטור הנשכחות.

את מנוע הקיטור המציא לראשונה הרון, מדען יווני שחי באלכסנדריה שבמצרים. הרון חי בשנת 130 לפני הספירה. המנוע שפיתח היה מנוע קיטור פרימיטיבי, אך הרון מעולם לא בנה אותו. אם היה בונה אותו, ייתכן שההיסטוריה הייתה משתנה כבר אז והמהפכה התעשייתית הייתה מתרחשת כבר אז.

במאה ה-18, כ-2000 שנה לאחר מכן, הומצאה מכונת הקיטור המודרנית בפועל על ידי הממציא ג'יימס ואט, לאחר ששיפר ואט את מנוע הקיטור הקדום והגדיל את יעילותו באופן עצום. מנוע הקיטור של ואט עשה מהפכה בייצור והיה אחד המאיצים של המהפכה התעשייתית, שהחלה באירופה של המאה ה-18.


הנה מנוע הקיטור העתיק של הרון:

https://youtu.be/QBh8cHZvE9U


המצאת מנוע הקיטור המודרני במאה ה-18 על ידי ג'יימס וואט:

https://youtu.be/G3Fge5QKZnI


מודל של מנוע הקיטור הראשון בהיסטוריה:

https://youtu.be/Caqf4hQBYBI


וההיסטוריה של מנועי הקיטור:

https://youtu.be/9mhYnQGZJuM


פורד מודל T
איך המכונית מדגם T הניעה את העולם?



פורד מודל T שנולדה בשנת 1908 הייתה כלי הרכב הנפוץ והפופולארי הראשון בעולם. בניגוד למכוניות המסובכות והיקרות, שיוצרו לפניה על ידי יצרני רכב אחרים, בעבודת יד ובסדרות קטנות, המודל T הייתה פשוטה ואמינה, אבל הכי חשוב - זולה. הנרי פורד, מייסד המפעל שייצר אותה, רצה שכל פועל עם משכורת סבירה יוכל לקנות לו רכב משלו. המודל T הייתה הרכב שנועד לעשות זאת.

אמנם בתחילה יוצרו כמויות קטנות יחסית ממנה, אבל כששופר כושר הייצור היא החלה להימכר בכמויות גדולות ובמחיר של שליש ממכוניות אחרות באותה התקופה - 800$ בלבד. מה שהבטיח את מחירה הנמוך ועדיין את האיכות והאמינות של המודל T היה פס הייצור המתקדם והיעיל שיצר פורד. זה היה חדשני ומהפכני במפעלי התעשייה של התקופה - דגם T של מפעל המכוניות של הנרי פורד היה הדגם הראשון שיוצר בקווי ייצור גדולים בשיטת הסרט הנע, שפותח לאחר שאחד מעובדיו ראה כיצד מפרקים בשר בבית מטבחיים, כשכל עובד עושה פעולה אחת והציע שבפורד יבצעו זאת בצורה דומה.

פורד מודל T הפכה לחלק מהמיתולוגיה של עולם הרכב. הנרי פורד אמר אז ש"הלקוח יכול לבחור כל צבע – בתנאי שיהיה שחור" (הצבע השחור התייבש מהר מצבעים אחרים). השפעת ה-T על התרבות העולמית הייתה מדהימה. מעבר לכך שהיא הפכה את המכונית למוצר זול, נפוץ ומצליח, היא הייתה הדוגמנית המושלמת לשיטת הייצור של הסרט הנע והניעה את המהפכה התעשייתית החדשה.


הנה סיפור מודל ה-T של פורד ופס הייצור שלה:

http://youtu.be/S4KrIMZpwCY?t=12s


ונסיעה בדגם טי המפורסם של פורד:

http://youtu.be/NtOcAOCH37A


הנה אספן שמספר חוויות ה-T שלו:

http://youtu.be/0mFtwwhTIx8
מי עשה מסע "מסביב לעולם בשמונים יום" של ז'ול ורן?



ספרו של ז'ול ורן "מסביב לעולם בשמונים יום" הוא אחד מספרי ההרפתקאות הנודעים בכל הזמנים. בספר המתרחש בלונדון בשנת 1872 יוצאים ג'נטלמן בריטי עקשן בשם פִיליַאס פוֹג, ומשרתו הצרפתי הנאמן פֶּספֶּרטוּ למסע מסביב לעולם ב-80 יום. זהו מסע עתיר הרפתקאות משעשעות והמון תהפוכות וריגושים.

ז'ול ורן עצמו חי במאה ה-19, לקראת סוף המהפכה התעשייתית. סיפורי המסע שלו עסקו כולם ביציאה אל הלא-נודע ובחוויות של עולמות וחוויות בדיוניות ועתידניות. הוא כתב על המצאות טכנולוגיות מדהימות שחזה. חלקן, כמו הצוללת, החללית לירח, הצוללות והטלוויזיה - הפכו למציאות במאה השנים שלאחר מכן והראו עד כמה הדמיון שלו היה מפותח אך מדויק ומבוסס על הגיון טכנולוגי ומדעי.


על הספר הידוע של ז'ול ורן (עברית):

https://youtu.be/Lfs3BLJFcv0


סרטון על הסיפור:

http://youtu.be/TseW4U8P6Hg


שיר מתוך המחזה (עברית):

https://youtu.be/wFdK3DLmgA8


ומחווה לספר בשם "מסביב לעולם בשמונים שניות":

http://youtu.be/2N8NaUHR5XI
מי היה ג'יימס ואט?



הוא היה מהמוחות המבריקים של המאות האחרונות. במאה ה-18 הוא פיתח את מנוע הקיטור העתיק, המצאה שהמציא עוד לפני הספירה הנוצרית המדען היווני הרון, אבל נשכחה לגמרי במהלך השנים.

הממציא והמהנדס הסקוטי ג'יימס וָאט (James Watt) המציא בחייו כמה מהחידושים החשובים בתולדות הטכנולוגיה. לפני הכל ידוע ואט בתור מי שהמציא את מנוע הקיטור. זו הייתה המצאה ששינתה את העולם, במיוחד בתחומים כמו התעשייה והתחבורה.

כלי התחבורה מבוססי מנוע-הקיטור, כמו רכבות, ספינות ואפילו אופנועים, יעבירו את התנועה בעולם לשלב חדש. מנועי הקיטור החלו להזיז את האנושות בהסעה ממוכנת, שלא הייתה דומה לשום שלב קודם בתחבורה. לא עוד נאלצו בני-אדם להשתמש בבעלי חיים למשיכת עגלות ומרכבות, לא עוד בכוחם הפיזי לחתור והם לא נאלצו יותר להיות תלויים בכוחות הטבע, כמו הרוח שבמפרשים.

גם התעשייה המודרנית חבה חוב עצום לג'יימס ואט. בזכות המצאתו יוולדו מכונות תעשייה משוכללות ומפעלי תעשייה חדישים בכל רחבי אירופה. מכונות הקיטור למפעלי ייצור, כרייה וטוויה יולידו התפתחות וקדמה ללא תקדים. מנוע הקיטור המודרני של ג'יימס ואט יהיה לאחד המאיצים של המהפכה התעשייתית, שתשנה את העולם לגמרי ותוליד את העולם המודרני שבו אנו חיים.

כדי להשוות את הספקי המנועים השונים, המציא ואט יחידת הספק שאותה כינה "כוח סוס". עם השנים השתנתה היחידה בשיטה המטרית וזכתה לשם "ואט" על שמו.


הנה סיפורו של ממציא מנוע הקיטור המודרני, ג'יימס ואט:

https://youtu.be/G3Fge5QKZnI


מעט על חייו של אבי מנוע הקיטור:

https://youtu.be/UGplcD9BULY


מנוע הקיטור המקורי של ואט שמוצג במוזיאון ולידו העתק עובד:

https://youtu.be/M2LsvSQ--wc


סקירת בזק של חשיבות המצאותיו:

https://youtu.be/euEjOBx_vg0


וספינות המבוססות על מנוע קיטור:

http://youtu.be/HmNdZix0o2M
מה היה סוד כוחה של המלכה ויקטוריה?



המלכה ויקטוריה (Queen Victoria) הייתה מלכת בריטניה במאה ה-19. היא מלכה במשך יותר מ-63 שנים, יותר מכל מלך בריטי אחר. תקופתה נקראה "התקופה הוויקטוריאנית" וחלה בעידן שבו התרחשה "המהפכה התעשייתית". זה אומר שבתקופת שלטונה של ויקטוריה מלכת אנגליה התקדמה הממלכה בכל התחומים - הכלכלה, התעשייה והחברה. בתקופה זו הפכה אנגליה לאימפריה הבריטית, הכוח החזק ביותר בעולם!

בשל שרשרת אירועים במשפחה היא ירשה את המלוכה כבר בגיל 18. היא נישאה לבן דודה אלברט, שאותו אהבה מאד. הוא היה ליועצה הקרוב ולימד אותה לשלוט כמו מלך. מותו המוקדם כאב לה מאד ובמשך 40 שנה היא התאבלה ולבשה רק שחורים.

במקביל היא הפכה למלכה חכמה וחברתית מאד ובעלת חשיבה כלכלית יוצאת דופן. היא עודדה פתרונות וארגונים שסייעו לעניים בבריטניה. כמו כן היא תמכה בעמותות לקידום החינוך ולפיתוח הרפואה. העושר והכוח של האימפריה שלה הפכו אותה למנהיגה חזקה, גם אם צנועה וסגפנית. על אף העצב שנקשר בדמותה, העם האנגלי אהב אותה ואת הערכים שקידמה והקרינה.


הנה סרטון על המלכה ויקטוריה, שנישואיה היו מדיניים והיא השיאה את בני משפחתה ליורשי עצר בבתי מלוכה בכל אירופה:

https://youtu.be/5w30XgACSAg


סרטון אמיתי מסוף המאה ה-19 שבו היא מגיעה למסיבה:

https://youtu.be/6jXwGKusIPM


וארמון קנזינגטון שבו נולדה המלכה:

https://youtu.be/AFdRM8zJfVE
מהי שיטת הסרט הנע ומהו פס הייצור?



זה קרה בעת שהנרי פורד החל לייצר את "פורד מודל T", מכונית שנולדה בשנת 1908 אבל יוצרה בכמויות קטנות. פורד, שחיפש דרך להפוך את כלי הרכב שלו לנפוצים וזולים, ידע שיהיה עליו לשפר את כושר הייצור של המפעל, כך שיוכל לייצר כמויות גדולות ובזול.

הפתרון בא מאחד ממנהליו, וויליאם קלאן. קלאן שראה בבית מטבחיים מקומי את שיטת הפירוק של חלקי הבהמות על סרט נע, התרשם מכך שכל אחד מהעובדים מבצע פעולת חיתוך אחת בלבד ומתמחה בה. הוא סיפר על כך לפורד והציע שהם יבססו את "קו הייצור" שלהם על הדרך ההפוכה - אם בבית המטבחיים מפרקים כך בהמות, פורד ירכיבו כך מכוניות.

אז הרעיון היה שכל עובד במפעל יתמחה בפעולה שאותה הוא יבצע וכך יגיע המפעל ליעילות המרבית. בפורד קראו לזה "פס ייצור" (Assembly line).

פורד שהתלהב מהרעיון, בנה לשם כך מפעל חדש לגמרי. המפעל שייצר את מודל ה-T בלבד, פעל בשיטת ההרכבה על גבי סרט נע והקטין בבת-אחת את זמן הייצור של ה-T, מ-12.5 שעות שנדרשו לייצור של מכונית אחת - לשעה וחצי בלבד! - השמחה גדלה גם בשל העובדה שנדרשו לשם הייצור המהיר הזה פחות עובדים מבעבר, מה שאיפשר את הוזלת הייצור עוד יותר והפך את המכונית לזולה במיוחד.

השינוי היה מיידי. הפורד מודל T החלה להימכר בכמויות גדולות ובשליש המחיר של מכוניות מתחרות. פס הייצור המתקדם והיעיל שלה, שהוציא כל 3 דקות מכונית חדשה, הפך אותה לדוגמה מצוינת ליעילות השיטה של הסרט הנע. מפעלים רבים החלו לחקות את תהליכי הייצור הללו. כיום, שיטת הייצור הזו היא השיטה היחידה לייצור מוצרים בתעשייה.

בעיני רבים מהווה המצאת פס הייצור על ידי הנרי פורד את המהפכה התעשייתית השנייה.


הנה הייצור כפי שהיה בטרם פס הייצור והסרט הנע (עברית):

https://youtu.be/fq3I89_Ho54?t=56s&end=3m14s


מודל ה-T של פורד שהיה הראשון שבו יישם פורד את השיטה היעילה כל כך:

http://youtu.be/S4KrIMZpwCY?t=12s


וכך הציג צ'ארלי צ'אפלין בסרט "זמנים מודרניים" את העבודה על הסרט הנע:

http://youtu.be/DfGs2Y5WJ14?t=7s
מיהו מייקל פאראדיי שאילף את החשמל?



מייקל פאראדיי (Michael Faraday) היה חוקר יוצא דופן בהיסטוריה האנושית. הוא נחשב לאחד מאנשי המדע החשובים בהיסטוריה, וזאת על אף שלא זכה ללמוד באוניברסיטה.

כן, בניגוד לחוקרים שרוכשים השכלה ואז חוקרים, האיש לא רכש השכלה מדעית של ממש והידע שלו במתמטיקה היה מועט. למעשה, הוא היה בן עניים שנאלץ לעבוד בעבודות קשות לפרנסתו וכדי לפרנס את משפחתו.

במהלך עבודתו ככורך ספרים הוא קרא כמעט כל ספר שעבר תחת ידיו. כשביקר בהרצאות של מדען מפורסם בשם המפרי דייווי הוא כתב כרך שלם, של כל תוכן ההרצאות ושלח למרצה המדען.

כשהמדען דייווי, שמעט הסתייג ממנו בתחילה, נפצע בתאונת מעבדה, נפגעה ראייתו והוא התקשה לכתוב. אז החליט לתת למייקל הצעיר הזדמנות ולקח אותו בתור כותב פתקים ומסכם של מה שהמדען חשב, הסיק וגילה. דיווי התרשם מהבחור וכשאחד מעובדי המעבדה פוטר, הוא הציע לפאראדיי לעבוד במעבדה בתור אסיסטנט לכימיה.

די מהר התלמיד עלה על המורה. כי במהלך העבודה פאראדיי החל ללמוד מדע בעצמו. הסקרנות האינסופית שלו והתשוקה לידע ולמדע, ביחד עם חריצות ותבונה נדירים, אפשרו למייקל פאראדיי ללמוד במהירות, כמעט בעצמו, את כל מה שצריך ואף יותר.

הוא היה עקבי ועקשן. שוב ושוב הוא ערך ניסויים במעבדה, בחן ולמד איפה טעה, שיפר וחזר על הניסוי המתוקן, עד שקיבל את התוצאה שצפה.

כך הוא בנה למשל את הדינמו - המנוע החשמלי הראשון אי-פעם. בתגית "מנוע הומופולרי" תוכלו לראות כיצד הבין את הכוחות האלקטרומגנטיים כבר ב-1831 והביא את האנושות לעידן המנוע החשמלי.

תגליותיו של פאראדיי הפכו את החשמל, שאנו מרבים להשתמש בו כל כך הרבה, למקור אנרגיה עיקרי וזמין לכולם. החשמל הוא אחד הגורמים החשובים למהפכה התעשייתית של אירופה.

פאראדיי שהיה בעצם כימאי, נודע מאז כאחד מגדולי הפיזיקאים וכראשון שהבין את האנרגיה החשמלית.

בתחומים של המגנטיות והחשמל פאראדיי נחשב לחוקר החשוב ביותר בהיסטוריה. הניסויים הרבים שעשה בחייו תרמו רבות לתחומי האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה. הם גם אפשרו לו לנסח את חוק פאראדיי ולהמציא את מבער הבונזן. הוא גם מי שניסח את שיטת האלקטרוליזה להפרדת כימיקלים על ידי זרם חשמלי ועוד.

הענווה של פאראדיי הייתה גם היא נדירה. תגליותיו והמצאותיו הקנו לו פרסום רב, אך הוא סירב לכיבודים. הוא דחה את תואר האבירות ותואר סר שהוצעו לו מבית המלוכה, בטענה שהוא מעדיף להיקרא עד יומו האחרון "רק מר פאראדיי".

גם להצעה שקיבל פעמיים, להיות לנשיא החברה המלכותית, תפקיד ותואר מהחשובים בקהילה המדעית של האימפריה הבריטית, הוא ענה בשלילה שוב ושוב.


הנה בקצרה על תולדות חייו של מייקל פאראדיי, ממציא החשמל:

http://youtu.be/dNXdF12U4wo


טבעת ההשראה החשמלית שמייקל פאראדיי יצר (מתורגם):

https://youtu.be/5HlQnEPalS4


סרט מומלץ בשני חלקים, שבו מוצגת דרכו של פאראדיי אל המחקר המדעי, גילוי האלקטרומגנטיות ובניית המנוע החשמלי הראשון בהיסטוריה.

חלק א':

http://youtu.be/TEVEBzNSwTU


חלק ב':

http://youtu.be/yVDHKKTC4tA


סיפורו של מייקל פאראדיי והמצאת החשמל לילדים (עברית):

https://youtu.be/OmfypSQlx-A?t=1m20s&longyes
מהי רכבת קיטור ומה הניע אותה?



רכבת קיטור (Steam Train) היא רכבת שנוסעת בכוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. השיטה פשוטה: בכל קטר של רכבת קיטור היה כבשן שהוסק בפחם וחימם דוד מים. הקיטור שנפלט מהדוד הניע את הבוכנות, ואלה הניעו את גלגלי הרכבת. תמיד היה הקרון הראשון של רכבת הקיטור קרון דלק ובו אוחסן הפחם ששימש במהלך הנסיעה להסקת התנור ולהנעת הרכבת.

לפי אחת הגרסאות, ההמצאה נולדה עם ריצ'רד טרוויתיק, שהמציא בשנת 1804 קטר שהוביל פחם אל מפעל מתכת בדרום ויילס שבבריטניה. בעזרתו הוא הצליח להוביל פחם על גבי מסילה באורך של כ-15 ק"מ ובמהירות של 8 קמ"ש.

גרסה אחרת נותנת את הבכורה לג'ורג' סטיפנסון, שפיתח בשנת 1812 את ההנעה באמצעות מכונת קיטור. הוא קיבל את ההשראה לכך מהמשאבה שהכיר ממכרות הפחם שבהם עבד, משאבה ששימשה לשאיבת מים במכרה. הקטר שבנה סטיפנסון משך את קרונות הפחם במכרה והצליח להחליף את הסוסים שעשו זאת עד אז.

גם אם לא היה הראשון, בעקבות ההישג המרשים הוזמן סטיפנסון לבנות רכבת על מסילת ברזל שתחבר בין הערים האנגליות ליברפול ומנצ'סטר. הוא הצליח להפוך את רכבת הקיטור לאמצעי תחבורה של ממש כשבשנת 1830 נפתח קו הרכבת הראשון של ליברפול-מנצ'סטר באופן רשמי.

האות ניתן לכיבוש העולם בידי רכבת הקיטור. בשנת 1850 היתה כבר רוב אירופה מרושתת במסילות ברזל ובשנת 1869 כבר נחנכה בארצות הברית מסילה שחיברה בין החוף המערבי לחוף המזרחי שלה.

במשך כמאה השנים הראשונות לקיומה של הרכבת הונעו הרכבות על ידי מנוע קיטור. אז נכנסו מנועי הדיזל שהחליפו אותם ברכבות המודרניות.




רכבת הקיטור באנגליה הייתה סממן מרכזי בתחילת המהפכה התעשייתית (עברית):

https://youtu.be/4wAiBWYsFnI


רכבת עם קטר קיטור בדרום-מערב גרמניה:

http://youtu.be/UCGOXtA4_jE


כך פועל מנוע הקיטור (מתורגם):

https://youtu.be/fsXpaPSVasQ


ורכבת קיטור שעדיין נוסעת באגם לואיז:

https://youtu.be/1Z8MIXXDPls
איך שינה קרל מרקס ביחד עם אנגלס את העולם?



הפילוסוף הגרמני קרל מרקס (Karl Marx) היה אחד הפילוסופים המשפיעים בתולדות הפילוסופיה, כנראה המשפיע מכולם. ביחד עם עמיתו פרידריך אנגלס, מי שהתוודע לעוני ולעליבות שיצרה המהפכה התעשייתית וכתב ב-1842 את "מצבו של המעמד העובד באנגליה", מרקס ניסח, הגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי.

כגיבור מעמד הפועלים שהוא עתיד להפוך, ראה מרקס עוד במאה ה-19 את הסוציאליזם כשלב שיבוא לאחר שהעם העני ישתחרר מכבליו, יעשה מהפכה ויעביר את אמצעי הייצור הקפיטליסטיים לבעלותו שלו, כלומר לבעלות העם.

רעיונות אלה ואחרים נוסחו בספרו של הוגה הדעות קרל מרקס "הקפיטל". את הספר הוא כתב בלונדון, בשנת 1867, בעת גלותו מגרמניה. אלה היו ימי התיעוש הוויקטוריאני המטורף של המהפכה התעשייתית, בתקופה שבה הקפיטליזם היה לטרנד הכלכלי המצליח והסוחף בשתי היבשות החזקות בעולם ובאי האנגלי שביניהן.

אגב, הוא עצמו חי חיי עוני נוראים. איש חולני וחסר אמצעים, מקדיש את חייו לכתיבה, לא עובד בשום עבודה אחרת ולכן ללא הכנסות. בהיותו סוג של סמרטוט אדום עבור האליטה הקפיטליסטית ומצד שני נשוי לאהבת חייו ג'ני ואב ל-7 ילדים - רק שלושה מהם הגיעו לגיל בגרות - העוני הוא סיפור חייו.

ואם היה צריך השראה, אז נקודה מעניינת היא שלא מעט מתיאוריו הקשים של מרקס לגבי מצוקת מעמד הפועלים, הגיעו מספריו של הסופר צ'ארלס דיקנס. סיפוריו היו מלאים בדוגמאות ספרותיות לתוצאות האיומות של כלכלת השוק ושל אי השיוויון שהיא יצרה.

העניים בספריו הם מובסים וחלשים והוא יודע מגוף ראשון על העוני. חוסר הסיכוי של העניים להתמודד אל מול חברה דורסנית השפיע עליו עמוקות. נראה שלא מן הנמנע שהילד אוליבר טוויסט, אותה דמות ספרותית מבית המחסה לעניים באנגליה, השפיע על ההיסטוריה לא פחות מהקיסר הצרפתי נפוליאון ומהצורר הנאצי היטלר.

כך או כך, ביחד עם שותפו אנגלס, הפיץ מרקס את רעיונותיו הסוציאליסטיים בעולם. הוא טען שאחרי המהפכה הסוציאליסטית והשתלטות הסוציאליזם עליה, על החברה להתקדם לשלב של קומוניזם, מבנה חברתי שבו ישררו חיי שיתוף ושוויון מלאים בין האזרחים כולם.

כמו שבדרך כלל מוצאים אצל אנשים מורכבים - גם בקרל מרקס יש טוב ויש רע. מצד אחד הוא רצה בעולם טוב יותר, עולם שבו אין מנוצלים ומנצלים. מצד שני, הוא חתר למהפכה וידע שבדרך להגשמת חזונו, האלימות היא בלתי נמנעת. הגותו של מרקס הדגישה את נושא המעמדות בחברה והציגה את המהפכה האלימה כיסוד משמעותי בשינוי החברתי או בוויסות של הסדר לכיוון הסדר הצודק העתידי של השליטים והנשלטים.

שנים רבות אחרי מותו, אכן חוללו רעיונותיהם של הפילוסוף מרקס וידידו אנגלס את המהפכה הסוציאליסטית. ברוסיה השתלטו הבולשביקים על הממלכה והשליטו בה קומוניזם נוקשה וקפדני. אחריהם הפכו קומוניסטיות מדינות רבות, כולל סין, וייטנאם וקובה.

היו שנים שבהם נראה היה שהקומוניזם עומד להשתלט על העולם. למדינות הקומוניסטיות ניתן להוסיף גם את מדינות ברית ורשה, כמו פולין, יוגוסלביה, בולגריה ועוד. הייתה זו ברית המועצות החזקה שהשליטה בהן את הקומוניזם באותה תקופה. בכל מדינה כזו היא דאגה להשליט שלטון קומוניסטי מקומי וצייתן.

עד היום רואים הסוציאליסטים בקרל מרקס את מי שניתץ את השלשלאות של הבורגנות, הגן על המסכנים וחשב על הפועלים ועל שחרורם מהעול של הקפיטליזם הדורסני.

רבים אחרים, במיוחד אלו שבעד כלכלה חופשית, דמוקרטית ואף קפיטליסטית, רואים בו את מי שהוביל לסבלם של מיליארד בני אדם. בתור הדגמה הם מצביעים על מדינות גברית המועצות, סין ומדינות ברית ורשה, שנשלטו ועדיין די נשלטות על ידי הקומוניזם והבולשביזם, כמו גם על משטרים שקמו על יסודות תורתו והיו לדיקטטורות אכזריות, נוקשות ובלתי דמוקרטיות.

יש גם עניין עם יהדותו של מרקס. כן, קרל "הלוי" מרקס נמנה על משפחת מומרים. נולד יהודי ומשפחתו הפכה נוצרית. מצד אביו הוא היה נכדו של הרב הראשי של עירו ומצד אמו נמנה על שושלת רבנים הולנדית. אביו, עורך הדין, המיר את דתו לאחר שהשתנו בגרמניה החוקים ונאסר על יהודים לעסוק במקצוע. על מנת שיוכל להתפרנס מעריכת דין, הוא התנצר עם משפחתו ושם המשפחה "הלוי" הפך למרקס. החלפת הדת הזו עתידה לעצב את אופיו הפילוסופי, כצופה אובייקטיבי אל לפחות שלא חושש להצביע על הדרך המתמרנת בה משמשות דתות לשליטה במעמד העובדים המנוצלים.

בימינו רבים רואים בקרל עצמו אנטישמי היסטורי, דבר לא קשה כל כך בגרמניה של אותם ימים. אומרים שבכתביו התייחס האיש ליהודים בביקורתיות כמעט ארסית. הוא גרס שהדימוי של היהודים כנוכלים ורודפי כסף היא שלאורך דורות הם נדחפו שלא מרצונם להתפרנס מהלוואות בריבית ועסקאות ממון די בזויות, מה שיצר להם דימוי של חמדנים.

להגנתו אומרים רבים מהחוקרים כי את האשמה באופי היהודי הגרוע תלה הגאון האקסצנטרי בדת היהודית ולא ביהודים עצמם. זה מסתדר כמובן גם עם תיעובו של מרקס את הדתות בכלל וראייתו את הדת ככלי המשמש את הקפיטליזם כ"אופיום להמונים", אמצעי מתוחכם שבזכותו מוכנים הפועלים לשאת את חיי העוני והסבל שלהם, בדרך לגאולה שמבטיחה הדת.

כנראה שכמו כל גיבור בסרט איכותי, או במקרה הזה בסרט של ההיסטוריה עצמה, גם מרקס היה מורכב ורב פנים - גם טוב, גם רע וגם מה שביניהם.


הנה סיפורו של קרל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):

https://youtu.be/fSQgCy_iIcc


כאן המרקסיזם מוסבר יפה (מתורגם):

https://youtu.be/0gNkohtRB0s


סרטון אנימציה שמתאר בביקורתיות את הסוציאליזם לפי קרל מרקס (מתורגם):

http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY


משנתו של קארל מרקס:

https://youtu.be/TMmDebW_OBI


וסרט תיעודי על קארל מרקס וחייו (עברית):

https://youtu.be/Z3vVhd42Ct4?long=yes
מהי דמוקרטיה וכיצד בוחרים בה מנהיגות?



דֵּמוֹקְרָטְיָה (Democracy), שלטון העם, היא שיטת משטר שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על אופי השלטון באמצעות הצבעה בבחירות או במשאל-עם, בחירת נציגים למוסדות כמו הפרלמנט (אצלנו הכנסת), חופש הדיבור וחופש דעה.

בדמוקרטיה אמיתית יש בנוסף לחופש הדיבור גם הקפדה על זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש ההתאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה. אין שיטה טובה ממנה להבטיח את האזרחים מפני שחיתות השליטים, משרירות ליבם או טפשותם. רק הדמוקרטיה מבטיחה שהשליט יידע עד כמה מעשיו נשפטים יום יום על ידי הבוחר.

הדמוקרטיה מקדשת גם את הפלורליזם, כלומר הרב-תרבותיות, המכבדת כל מוצא ותרבות שמהן באו האזרחים השונים בה.

דמוקרטיה אמיתית תכבד גם את עיקרון השוויון, הקובע שכל בני האדם שווים וראויים לכבוד שווה.

דמוקרטיה מאוזנת, שבנויה נכון, חייבת לכלול "הפרדת רשויות". זה אומר שמתקיימות בה שלוש רשויות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו. אלה הן הרשויות: הרשות המחוקקת שהיא הפרלמנט ואצלנו הכנסת, הרשות המבצעת שהיא הממשלה והרשות השופטת, שהיא בתי המשפט, השופטים ומערכת המשפט כולה.

הדמוקרטיה אינה שיטה מושלמת, אבל היא שיטה שהוכיחה את עצמה למול שיטות אחרות, כמו דיקטטורה, מלוכה ושאר שיטות המשטר שאינן מבוססות על זכויות-האדם וחופש הפרט.

ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם בשנינות חכמה ש"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו..."


#היסטוריה בקליפת אגוז
הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, נולדה במהפכה הצרפתית. היא אמנם החלה עם לא מעט קשיים בצרפת, אבל ממנה היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שאך זה השתחררו משלטון האימפריה הבריטית.

בארצות הברית בחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם ובחסות הקפיטליזם וכלכלת השוק, היא תתפשט כמעט לכל מדינה שהלכה על תעשייה מתקדמת ובחרה בכלכלה של שוק חופשי.

בכל מקום בו היא פרחה, התבססה הדמוקרטיה על כלכלת השוק החופשי ועל האידאולוגיה הליברלית כדי להצליח. היא נזקקה להם בכדי לעמוד כנגד כל הכוחות האנטי-דמוקרטיים, שבשלב מסוים תמיד יתחילו לבצבץ ולהרים את ראשם, במיוחד ברגעי משבר.


הנה הדמוקרטיה ותולדותיה:

http://youtu.be/u6jgWxkbR7A


כך נולדה הדמוקרטיה הראשונה ביוון העתיקה (עברית):

https://youtu.be/15bRBPBEBLQ


העקרונות והמושגים בדמוקרטיה (עברית):

http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U


שיר שמקטר על הדמוקרטיה ואיך מרגיש בה האזרח הקטן (עברית):

http://youtu.be/EnH3XYYQ74Q


ושיטות בחירות שונות שנהוגות בדמוקרטיות בעולם (מתורגם):

https://youtu.be/PaxVCsnox_4


מהו הקפיטליזם ומי מעוניינים להציגו כקפיטליזם חזירי?



קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.

השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.

דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.

התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.


#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.

אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.


#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.

ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".


הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):

https://youtu.be/CBat0LnsvJk


קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?

https://youtu.be/QiIznGQ1JFM


כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:

http://youtu.be/IDuLced3OFM


הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:

https://youtu.be/Yh_hRS15n_8


הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):

https://youtu.be/fJr2RO7g7jI


הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):

https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes


וסרט על תולדות הקפיטליזם:

https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
מהו המרקסיזם של קרל מרקס?



היה זה הוגה הדעות קרל מרקס (Karl Marx) שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים. איחוד הפועלים, בחזונו, הוא במטרה לקרוע או לשבור את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם המפעלים בהם עבדו.

כי מרקס הוא שטבע את הסיסמה "פועלי כל העולם התאחדו!" והגדיר ועיצב בכך את הרעיון הסוציאליסטי. בהמשך הוא יפיץ אותו בכל העולם, ביחד עם שותפו וחברו אנגלס.

כך קיבלה תורתו את השם "מרקסיזם", על שמו כמובן. כתבנו עליה ערך נפלא, כמו גם על שלל יישומים שניסו את המרקסיזם בעולם. מברית המועצות או הרפובליקה של סין הקומוניסטיות ועד הסוציאליזם של הקיבוצים בישראל.

אז ליישום הרעיונות של מרקס היו כישלונות והיו הצלחות. קראו על כל אלה, על דרכו ורעיונותיו של מרקס בתגית "סוציאליזם".


הנה המרקסיזם (מתורגם):

https://youtu.be/0gNkohtRB0s


ועל קארל מרקס ומשנתו:

https://youtu.be/TMmDebW_OBI


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.