שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה גרמה המהפכה התעשייתית ומהי בדיוק?
המהפכה התעשייתית היא מהפכת ההתפתחות המואצת של התעשייה באירופה, שהחלה באמצע המאה ה-18 באנגליה.
המהפכה הטכנולוגית וכלכלית הזו סגרה את התקופה החקלאית ופתחה את התקופה התעשייתית. במהלך 150 השנים הבאות הלכה והתפתחה התעשייה באזורים רבים בעולם, מארצות הברית ועד ליפאן, סין ומעצמות רבות באירופה.
המהפכה התעשייתית הונעה משרשרת של פיתוחים טכנולוגיים שהתרחשו אז, ביניהם הקיטור והחשמל. היא גרמה למעבר מהיר מכלכלה חקלאית המבוססת על כוח עבודה אנושי וזה של בהמות, לכלכלה תעשייתית שמונעת באמצעות אנרגיה.
המהפכה הונעה גם מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, שנגרם במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו למהפכה זו. גידול האוכלוסיה נבע מהילודה שגדלה באופן משמעותי והתמותה שהלכה והתמעטה.
אחת התופעות שיצרה המהפכה התעשייתית הייתה המעבר המהיר של המוני כפריים לגור בערים, תהליך שנקרא "עיור". תוצאה נוספת של המהפכה התעשייתית הייתה שילדים רבים החלו לעבוד, במקרים רבים כבר מגיל 5.
עם השנים הביאה המהפכה התעשייתית גם לאובדן העבודה של עובדי ייצור רבים, לטובת מכונות חדשות ומשוכללות שהחליפו אותן. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם החליפו מכונות בני אדם בעבודתם.
יש הגורסים שאחרי המהפכה התעשייתית הראשונה היו עוד שתיים כאלה. המהפכה התעשייתית השנייה היא ההמצאה של פס הייצור, בתחילת המאה ה-20. היא שינתה את התעשייה והקפיצה אותה לעידן חדש.
השלישית היא זו שאנו ממש בתחילתה. היא נעוצה בהמצאת מדפסות תלת-הממד, שיאפשרו להדפיס את המוצרים בביתו של המשתמש, מערכות בינ מלאכותית שיחליפו בעלי מקצוע רבים שאינם פועלי ייצור ועוד.
#השפעות המהפכה התעשייתית
חשוב גם לומר מילה על ההשפעות החברתיות והפוליטיות האדירות של המהפכה התעשייתית. כבר במאה ה-19 הביאה המהפכה הזו לעליית מעמד הביניים ולהיחלשות מתמידה של מעמד בעלי הקרקעות.
בהמשך היא גם האיצה וחיזקה באופן חסר תקדים את הקפיטליזם, ממנו גם תנבע המהפכה הדמוקרטית שעבר העולם המערבי בעיקר. בתי מלוכה הלכו ונעלמו, מדינות דיקטטוריות גם הן. הפאשיזם והקומוניזם הרימו אמנם ראש בתחילת המאה הקודמת, אך אז גם הם ירדו ונעלמו, בעת שהדמוקרטיה, שהיא עצמה הגיחה מהקפיטליזם ההולך ומשתלט על הכלכלה, הפכה לנפוצה יותר ויותר ונתמכת בתעשייה אדירה ומתפתחת, תעשייה שתרמה לשפע יחסי בעולם המערבי, שפע שנמשך מאז תום מלחמת העולם השנייה ורק עתה, בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית, הולך ומתערער.
הנה סיפורה של המהפכה התעשייתית (מתורגם):
https://youtu.be/xLhNP0qp38Q
באנגלית:
https://youtu.be/-AyGN9wL_VU
ומזווית אחרת:
http://youtu.be/LbAOseDs3KY
מבחינות שונות רכבת הקיטור הייתה ציר מניע למהפכה התעשייתית:
https://youtu.be/zjGJsNPHXxo
המהפכה הזו גרמה לילדים להתחיל לעבוד קשה מאד (עברית):
https://youtu.be/ViV-uRokZ4A
המהפכה התעשייתית היא למעשה רצף של מהפכות תעשייתיות. הרביעית בדרך:
https://youtu.be/HPRURtORnis
העיור שהיא הביאה (מתורגם):
https://youtu.be/fKnAJCSGSdk
פרספקטיבה היסטורית:
http://youtu.be/3Efq-aNBkvc
היום כבר מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית:
https://youtu.be/v9rZOa3CUC8
אך השינוי העולמי של המהפכה התעשייתית היה הרבה יותר מכלכלי (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
מהו עיור ואיך הוא קשור למהפכה התעשייתית?
כבר מאז הפוליס, העיר היוונית העתיקה של לפני 2,500 שנה, ועד ימינו, הערים היו המקומות המרכזיים לכלכלה, לחברה, לתרבות, למדיניות ולתעסוקה. לכן, כל אימת שקיימת התפתחות כלכלית של ממש, הן ממגנטות את ההמונים ומושכות אותם אליהן.
החל מהמאה ה-18, שינתה המהפכה התעשייתית את העולם. אחת התוצאות המשמעותיות של המהפכה התעשייתית וההתפתחות המהירה של התעשייה באירופה, הייתה המעבר המהיר של אוכלוסיות עצומות מהכפרים אל הערים.
תהליך זה נקרא "עיור", בלועזית אורבניזציה. העיור, או הזרימה אל הערים, הוא הסחף של ההמונים מהכפר אל הערים הגדולות ואל חיים בצפיפות, בתנאים ירודים ובעוני יחסי - רק כדי לזכות בעבודה במפעלים שצצו בהמוניהם בעיר.
העיור הוא תהליך שבו גדל אחוז התושבים העירוניים במדינה, לעומת אחוז התושבים הכפריים. כתוצאה ממנו גדל גם מספר הערים וגם מספר התושבים שמתגוררים בערים בכלל. העיור לא התרחש רק במהפכה התעשייתית שבאירופה - הוא התרחש ומתרחש ברמות שונות, במקומות שונים בעולם ובמהלך תקופות שונות בהיסטוריה, כולל היום, למשל בסין.
הנה העיור שהתרחש במהלך ההיסטוריה ועד למהפכה התעשייתית (מתורגם):
https://youtu.be/fKnAJCSGSdk?t=7s
העיור ההיסטורי כפי שהתרחש באמריקה:
https://youtu.be/lN8HUGuRqjk
אלה החיים הכפריים שלפני המהפכה התעשייתית והעיור:
https://youtu.be/h4IYXvNN3GM
ומצגת וידאו שמסבירה את העיור:
https://youtu.be/WO9rPmuMiaw
מה זה קומיוטינג?
מכירים אנשים שנוסעים מדי יום, רחוק מהבית, אל העיר הגדולה, לעבודה? - התופעה הזו היא תופעה חברתית שקיבלה את השם קומיוטינג (commuting), בעברית יוֹמְמוּת.
הקומיוטינג נולד עם המהפכה התעשייתית, במאה ה-19, כשמצד אחד רוכזו מפעלים רבים בערים גדולות ומצד שני שוכללו אמצעי התחבורה ההמוניים ויצרו נגישות גבוהה ויעילה בין המפעלים למקומות המגורים של העובדים.
תודות לנגישות התחבורתית היעילה של העידן המודרני, עברו רבים מהעובדים, להתגורר במרחק רב ממקומות עבודתם, במקומות פחות צפופים וזולים יותר למגורים.
כך נוצרו תופעות חברתיות חדשות. הראשונה שבהן היא ה"פירוור", מעבר של עובדים ממגורים במרכזי הערים, או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברים.
תופעה נוספת היא היווצרותן של "ערי שינה" - ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים ושבכל בוקר מתרוקנות מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
אבל הקומיוטינג אינו מושלם. רבות נכתב ונחקרו הנזקים השונים של אותה יוממות, החל מנזקים פסיכולוגיים ועד לנזקים בריאותיים אצל היוֹמְמִים. יש גם מחירים סביבתיים אדירים לתנועה היומיומית של המוני אדם, אל מקומות העבודה ובחזרה.
אחד הפתרונות הטובים לבעיות של הקומיוטינג היא הנסיעה המשותפת, המכונה באנגלית "קארפול". היא מאפשרת למספר אנשים לנסוע ביחד. מעבר ליתרונות שבנסיעה כזו, כיותר זולה ופחות איטית ומלאת פקקים, הנסיעה ביחד עם אנשים נוספים היא בריאה, נעימה וחסכונית הרבה יותר.
הנה הקומיוטינג:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ההרגלים הלא בריאים של הקומיוטינג:
https://youtu.be/I_LWb8gRaTM
יוממות בירושלים:
https://youtu.be/dbBZJWk5IzE
יתרונות שיתוף הנסיעות לקומיוטינג:
https://youtu.be/e-gIHqeNwTY
מי המציא את הכבישים?
האנגלי ג'ון מקאדם פיתח במאה ה-18 שיטה לסלילת כבישים. בתחילת המאה ה-19 איפשרה לו ממשלת אנגליה לסלול את הכבישים הראשונים במחוז בריסטול.
ההצלחה הייתה מיידית. מדרכים שרוצפו עד אז בטכנולוגיה של ימי הרומאים, באמצעות אבנים רחבות וכבדות, עברה כל אירופה לסלילה של כבישי אספלט על מצע של חצץ גס מלמטה ועדין מעליו. קראו לדרכים החדשות "דרכי מק-אדם".
הדרכים שסלל מקאדם קידמו את המהפכה התעשייתית והצמיחו את כלכלת אירופה במהירות. הם גם האריכו את חייהם של הסוסים, שעד אז לא שרדו יותר משלוש-ארבע שנים על הדרך.
הנה סרטון שמציג סלילה של דרך בשיטה שפיתח ג'ון לאודון מק-אדם:
http://youtu.be/LCXscdCoTjc
למה אנשים עוברים לגור בערים?
בתקופות שונות עוברים ההמונים מהאזורים הכפריים לגור בערים. תהליך זה, של מעבר מהכפר אל העיר נקרא "עיור", אורבניזציה (Urbanization).
הערכות אומרות היום שבשנת 2050, אם לא יהיה שינוי בעולם, יחיו בערים ברחבי העולם מעל 4 מיליארד אנשים.
העיור הוא תהליך שקורה כבר מאות שנים, בכל העולם. המהפכה התעשייתית האיצה במדינות רבות את המעבר לערים, שכן רבים מהאיכרים לא עמדו בתחרות עם בעלי האחוזות הגדולים ועברו אל העיר, רק כדי להיות לפועלים או לבעלי מפעלים.
כתוצאה מהעיור גדלה האוכלוסייה באזורים העירוניים. גידול האוכלוסייה מוביל לכך שהערים מתפתחות ומתרחבות במהירות רבה. בחלק גדול מהן נוצר מצב שעל אף שפעמים רבות המעבר לעיר הוא כדי למצוא פרנסה, לעתים קרובות גדילת הערים מגדילה את העוני בהן.
הנה סרטון על תהליך העיור (מתורגם):
http://youtu.be/fKnAJCSGSdk
וכך זה נראה בהודו (בעברית):
https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4
מהן שכונות המצוקה, או הסלאמס?
בתהליך העיור המודרני עוברים המוני כפריים מהאזורים הכפריים אל הערים. אחת התוצאות הקשות של התהליך הוא היווצרותן של שכונות עוני קשות, שכונות מצוקה המכונות בעולם בז'רגון האנגלי "סלאמס" (Slums).
בשכונות המצוקה הללו העוני הוא כה קשה, עד שהתקבצות האוכלוסייה הענייה בכמות ובשיעור כה גדולים, גורמת למחירי הדירות לצנוח לתחתית ואין ביקוש כלשהו להתגורר במקום.
מכאן מובילים הדברים לתופעות לוואי קשות של עוני, כמו השכלה נמוכה, מובטלים רבים שמסתובבים חסרי מעש בשכונה, פשע, נוער המתגודד ברחובות ללא השגחה, הצטרפות של כפריים שהגיעו חסרי כל אל העיר, מהגרים ובני מיעוטים, שיכרות, התמכרות לסמים ועוד.
לא פעם בשכונות מצוקה כאלו נוצרים סימנים של סלאמס, כמו ריבוי של פחונים, אוהלים, צריפים ומקומות מחיה שאינם ראויים למגורי אדם. מקומות כאלו שנבנו בלי תכנון עירוני כלשהו נבנים בדרך כלל בצפיפות קשה. אבל הם גם מובילים לבעיות סניטריות ולבעיות תשתית, כמו ביוב ברחובות, בתים ללא מים זורמים, מחלות הנובעות מתנאי המגורים הקשים, מהתפשטות מחלות מדבקות ועוד.
הנה הסלאמס בהודו (בעברית):
https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4
תיירות סלאמס בג'קרטה שבאינדונזיה:
https://youtu.be/PhpbbzQQ5zg
הנה תיירים "מקטרים" בביקור בפבלות העניות של ריו, שהעוני לא מספק אותם:
https://youtu.be/d7hop2GHBio
וסרט תיעודי על הסלאמס של מנילה, בירת הפיליפינים:
https://youtu.be/Uwo5rjiIEsQ?long=yes
איך הומצא מנוע הקיטור?
מנוע קיטור (Steam engine) הוא מנוע שפועל בכוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. שיטת הפעולה שלו הייתה להפעיל כבשן שמוסק בפחם ומחמם דוד מים. הקיטור שנפלט מדוד המים הוא שמניע בוכנות, ואלה הניעו את גלגלי רכבת הקיטור, את ספינות הקיטור ואפילו את אופני הקיטור הנשכחות.
את מנוע הקיטור המציא לראשונה הרון, מדען יווני שחי באלכסנדריה שבמצרים. הרון חי בשנת 130 לפני הספירה. המנוע שפיתח היה מנוע קיטור פרימיטיבי, אך הרון מעולם לא בנה אותו. אם היה בונה אותו, ייתכן שההיסטוריה הייתה משתנה כבר אז והמהפכה התעשייתית הייתה מתרחשת כבר אז.
במאה ה-18, כ-2000 שנה לאחר מכן, הומצאה מכונת הקיטור המודרנית בפועל על ידי הממציא ג'יימס ואט, לאחר ששיפר ואט את מנוע הקיטור הקדום והגדיל את יעילותו באופן עצום. מנוע הקיטור של ואט עשה מהפכה בייצור והיה אחד המאיצים של המהפכה התעשייתית, שהחלה באירופה של המאה ה-18.
הנה מנוע הקיטור העתיק של הרון:
https://youtu.be/QBh8cHZvE9U
המצאת מנוע הקיטור המודרני במאה ה-18 על ידי ג'יימס וואט:
https://youtu.be/G3Fge5QKZnI
מודל של מנוע הקיטור הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/Caqf4hQBYBI
וההיסטוריה של מנועי הקיטור:
https://youtu.be/9mhYnQGZJuM
למה הרבה אמריקאים גרים בפרברים?
אתם מכירים אותם מהסרטים. שם הם מתגוררים בבתים פרטיים, דו-קומתיים בדרך כלל, עם דשאים גדולים בחזית, כמו אלה של האמריקאים בפרברים (Residential suburbs) של העיר הגדולה.
הפרבר הוא אזור מגורים שממוקם בקצה העיר הגדולה או מחוץ לה. מרבית המתגוררים בו יוצאים בכל בוקר לעבודתם בתוך ואף במרכז העיר.
הנוף הפרברי האמריקאי הוא מפנק. דשאים גדולים המשתרעים לפני הבית, חצר אחורית קטנה, מגודרת ומעט פחות ייצוגית והרבה שטח ירוק. בארצות אחרות זה אולי יותר דחוס אבל עדיין פחות צפוף מהדירות שבעיר הגדולה.
ה"פִּרְווּר" היא תופעה של המאות ה-19 וה-20. שהתפתחה במקביל ל"אורבניזציה", העיור. זו תופעה בה יותר ויותר אנשים עברו לערים, כשגידול האוכלוסייה בהן הפך קשה ופגע באיכות החיים של תושבי העיר.
כך יצא שבמקביל לעיור הובילה הצמיחה הכלכלית והטכנולוגיה המתפתחת לבעלות של כל משפחה על רכב פרטי ושימוש הולך וגדל בו. זה מה שאיפשר מעבר של זוגות ומשפחות צעירות למגורים בפרברים וליציאת רבים מהם אל מחוץ לעיר.
הפירוור, אם כך, מתאפיין במעבר של עובדים מלגור במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברי העיר הגדולה.
בהמשך ייצרו הפרברים תופעה נוספת ודומה של "ערי שינה". אלה ערים רחוקות וגדולות אף יותר, בהן מתגוררים עובדים רבים. בכל בוקר הן כמעט מתרוקנות, כשהתושבים נעים בהמוניהם אל החברות, המשרדים והמפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
כי אם כבר רכבת כל יום ו"יוממות" קבועה (ראו בתגית "קומיוטינג"), אז עוד קצת זמן נסיעה ואתה גר ממש בעיר אחרת, עם בית וגינה, מקום שקט לגדל בו ילדים ומחירים זולים יותר.
חשוב, עם זאת, לציין שאנשי וארגוני איכות סביבה, לצד מתכנני תחבורה ומתכנני ערים, לא אוהדים את ההתפתחות של צורת מגורים זו. אי-האהדה לפירוור באה בעיקר בשל זיהום האוויר שנגרם מהתנועה האדירה והיומיומית של כלי רכב פרטי על הכבישים. זאת בשל העובדה שלא לכל פרבר ניתן להביא רכבת, שתוביל ביעילות ובפחות זיהום אוויר תנועה יומיומית של אנשים לעבודה וממנה.
הנה לידת הפרברים האמריקאים והעולם המערבי כולו:
https://youtu.be/ksmH5OcLQFw
כך נראו המגורים בפרברים:
https://youtu.be/C7qItGQFpuM
מדוע הפרברים כל כך דומים?
https://youtu.be/vWhYlu7ZfYM
תופעת הקומיוטינג שמניידת מיליונים לעבודה בעיר:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ורשת הרחובות שעברה שינוי במעבר לפרברים וערי שינה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
איך המכונית מדגם T הניעה את העולם?
פורד מודל T שנולדה בשנת 1908 הייתה כלי הרכב הנפוץ והפופולארי הראשון בעולם. בניגוד למכוניות המסובכות והיקרות, שיוצרו לפניה על ידי יצרני רכב אחרים, בעבודת יד ובסדרות קטנות, המודל T הייתה פשוטה ואמינה, אבל הכי חשוב - זולה. הנרי פורד, מייסד המפעל שייצר אותה, רצה שכל פועל עם משכורת סבירה יוכל לקנות לו רכב משלו. המודל T הייתה הרכב שנועד לעשות זאת.
אמנם בתחילה יוצרו כמויות קטנות יחסית ממנה, אבל כששופר כושר הייצור היא החלה להימכר בכמויות גדולות ובמחיר של שליש ממכוניות אחרות באותה התקופה - 800$ בלבד. מה שהבטיח את מחירה הנמוך ועדיין את האיכות והאמינות של המודל T היה פס הייצור המתקדם והיעיל שיצר פורד. זה היה חדשני ומהפכני במפעלי התעשייה של התקופה - דגם T של מפעל המכוניות של הנרי פורד היה הדגם הראשון שיוצר בקווי ייצור גדולים בשיטת הסרט הנע, שפותח לאחר שאחד מעובדיו ראה כיצד מפרקים בשר בבית מטבחיים, כשכל עובד עושה פעולה אחת והציע שבפורד יבצעו זאת בצורה דומה.
פורד מודל T הפכה לחלק מהמיתולוגיה של עולם הרכב. הנרי פורד אמר אז ש"הלקוח יכול לבחור כל צבע – בתנאי שיהיה שחור" (הצבע השחור התייבש מהר מצבעים אחרים). השפעת ה-T על התרבות העולמית הייתה מדהימה. מעבר לכך שהיא הפכה את המכונית למוצר זול, נפוץ ומצליח, היא הייתה הדוגמנית המושלמת לשיטת הייצור של הסרט הנע והניעה את המהפכה התעשייתית החדשה.
הנה סיפור מודל ה-T של פורד ופס הייצור שלה:
http://youtu.be/S4KrIMZpwCY?t=12s
ונסיעה בדגם טי המפורסם של פורד:
http://youtu.be/NtOcAOCH37A
הנה אספן שמספר חוויות ה-T שלו:
http://youtu.be/0mFtwwhTIx8
המהפכה התעשייתית היא מהפכת ההתפתחות המואצת של התעשייה באירופה, שהחלה באמצע המאה ה-18 באנגליה.
המהפכה הטכנולוגית וכלכלית הזו סגרה את התקופה החקלאית ופתחה את התקופה התעשייתית. במהלך 150 השנים הבאות הלכה והתפתחה התעשייה באזורים רבים בעולם, מארצות הברית ועד ליפאן, סין ומעצמות רבות באירופה.
המהפכה התעשייתית הונעה משרשרת של פיתוחים טכנולוגיים שהתרחשו אז, ביניהם הקיטור והחשמל. היא גרמה למעבר מהיר מכלכלה חקלאית המבוססת על כוח עבודה אנושי וזה של בהמות, לכלכלה תעשייתית שמונעת באמצעות אנרגיה.
המהפכה הונעה גם מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, שנגרם במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו למהפכה זו. גידול האוכלוסיה נבע מהילודה שגדלה באופן משמעותי והתמותה שהלכה והתמעטה.
אחת התופעות שיצרה המהפכה התעשייתית הייתה המעבר המהיר של המוני כפריים לגור בערים, תהליך שנקרא "עיור". תוצאה נוספת של המהפכה התעשייתית הייתה שילדים רבים החלו לעבוד, במקרים רבים כבר מגיל 5.
עם השנים הביאה המהפכה התעשייתית גם לאובדן העבודה של עובדי ייצור רבים, לטובת מכונות חדשות ומשוכללות שהחליפו אותן. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם החליפו מכונות בני אדם בעבודתם.
יש הגורסים שאחרי המהפכה התעשייתית הראשונה היו עוד שתיים כאלה. המהפכה התעשייתית השנייה היא ההמצאה של פס הייצור, בתחילת המאה ה-20. היא שינתה את התעשייה והקפיצה אותה לעידן חדש.
השלישית היא זו שאנו ממש בתחילתה. היא נעוצה בהמצאת מדפסות תלת-הממד, שיאפשרו להדפיס את המוצרים בביתו של המשתמש, מערכות בינ מלאכותית שיחליפו בעלי מקצוע רבים שאינם פועלי ייצור ועוד.
#השפעות המהפכה התעשייתית
חשוב גם לומר מילה על ההשפעות החברתיות והפוליטיות האדירות של המהפכה התעשייתית. כבר במאה ה-19 הביאה המהפכה הזו לעליית מעמד הביניים ולהיחלשות מתמידה של מעמד בעלי הקרקעות.
בהמשך היא גם האיצה וחיזקה באופן חסר תקדים את הקפיטליזם, ממנו גם תנבע המהפכה הדמוקרטית שעבר העולם המערבי בעיקר. בתי מלוכה הלכו ונעלמו, מדינות דיקטטוריות גם הן. הפאשיזם והקומוניזם הרימו אמנם ראש בתחילת המאה הקודמת, אך אז גם הם ירדו ונעלמו, בעת שהדמוקרטיה, שהיא עצמה הגיחה מהקפיטליזם ההולך ומשתלט על הכלכלה, הפכה לנפוצה יותר ויותר ונתמכת בתעשייה אדירה ומתפתחת, תעשייה שתרמה לשפע יחסי בעולם המערבי, שפע שנמשך מאז תום מלחמת העולם השנייה ורק עתה, בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית, הולך ומתערער.
הנה סיפורה של המהפכה התעשייתית (מתורגם):
https://youtu.be/xLhNP0qp38Q
באנגלית:
https://youtu.be/-AyGN9wL_VU
ומזווית אחרת:
http://youtu.be/LbAOseDs3KY
מבחינות שונות רכבת הקיטור הייתה ציר מניע למהפכה התעשייתית:
https://youtu.be/zjGJsNPHXxo
המהפכה הזו גרמה לילדים להתחיל לעבוד קשה מאד (עברית):
https://youtu.be/ViV-uRokZ4A
המהפכה התעשייתית היא למעשה רצף של מהפכות תעשייתיות. הרביעית בדרך:
https://youtu.be/HPRURtORnis
העיור שהיא הביאה (מתורגם):
https://youtu.be/fKnAJCSGSdk
פרספקטיבה היסטורית:
http://youtu.be/3Efq-aNBkvc
היום כבר מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית:
https://youtu.be/v9rZOa3CUC8
אך השינוי העולמי של המהפכה התעשייתית היה הרבה יותר מכלכלי (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
כבר מאז הפוליס, העיר היוונית העתיקה של לפני 2,500 שנה, ועד ימינו, הערים היו המקומות המרכזיים לכלכלה, לחברה, לתרבות, למדיניות ולתעסוקה. לכן, כל אימת שקיימת התפתחות כלכלית של ממש, הן ממגנטות את ההמונים ומושכות אותם אליהן.
החל מהמאה ה-18, שינתה המהפכה התעשייתית את העולם. אחת התוצאות המשמעותיות של המהפכה התעשייתית וההתפתחות המהירה של התעשייה באירופה, הייתה המעבר המהיר של אוכלוסיות עצומות מהכפרים אל הערים.
תהליך זה נקרא "עיור", בלועזית אורבניזציה. העיור, או הזרימה אל הערים, הוא הסחף של ההמונים מהכפר אל הערים הגדולות ואל חיים בצפיפות, בתנאים ירודים ובעוני יחסי - רק כדי לזכות בעבודה במפעלים שצצו בהמוניהם בעיר.
העיור הוא תהליך שבו גדל אחוז התושבים העירוניים במדינה, לעומת אחוז התושבים הכפריים. כתוצאה ממנו גדל גם מספר הערים וגם מספר התושבים שמתגוררים בערים בכלל. העיור לא התרחש רק במהפכה התעשייתית שבאירופה - הוא התרחש ומתרחש ברמות שונות, במקומות שונים בעולם ובמהלך תקופות שונות בהיסטוריה, כולל היום, למשל בסין.
הנה העיור שהתרחש במהלך ההיסטוריה ועד למהפכה התעשייתית (מתורגם):
https://youtu.be/fKnAJCSGSdk?t=7s
העיור ההיסטורי כפי שהתרחש באמריקה:
https://youtu.be/lN8HUGuRqjk
אלה החיים הכפריים שלפני המהפכה התעשייתית והעיור:
https://youtu.be/h4IYXvNN3GM
ומצגת וידאו שמסבירה את העיור:
https://youtu.be/WO9rPmuMiaw
מכירים אנשים שנוסעים מדי יום, רחוק מהבית, אל העיר הגדולה, לעבודה? - התופעה הזו היא תופעה חברתית שקיבלה את השם קומיוטינג (commuting), בעברית יוֹמְמוּת.
הקומיוטינג נולד עם המהפכה התעשייתית, במאה ה-19, כשמצד אחד רוכזו מפעלים רבים בערים גדולות ומצד שני שוכללו אמצעי התחבורה ההמוניים ויצרו נגישות גבוהה ויעילה בין המפעלים למקומות המגורים של העובדים.
תודות לנגישות התחבורתית היעילה של העידן המודרני, עברו רבים מהעובדים, להתגורר במרחק רב ממקומות עבודתם, במקומות פחות צפופים וזולים יותר למגורים.
כך נוצרו תופעות חברתיות חדשות. הראשונה שבהן היא ה"פירוור", מעבר של עובדים ממגורים במרכזי הערים, או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברים.
תופעה נוספת היא היווצרותן של "ערי שינה" - ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים ושבכל בוקר מתרוקנות מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
אבל הקומיוטינג אינו מושלם. רבות נכתב ונחקרו הנזקים השונים של אותה יוממות, החל מנזקים פסיכולוגיים ועד לנזקים בריאותיים אצל היוֹמְמִים. יש גם מחירים סביבתיים אדירים לתנועה היומיומית של המוני אדם, אל מקומות העבודה ובחזרה.
אחד הפתרונות הטובים לבעיות של הקומיוטינג היא הנסיעה המשותפת, המכונה באנגלית "קארפול". היא מאפשרת למספר אנשים לנסוע ביחד. מעבר ליתרונות שבנסיעה כזו, כיותר זולה ופחות איטית ומלאת פקקים, הנסיעה ביחד עם אנשים נוספים היא בריאה, נעימה וחסכונית הרבה יותר.
הנה הקומיוטינג:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ההרגלים הלא בריאים של הקומיוטינג:
https://youtu.be/I_LWb8gRaTM
יוממות בירושלים:
https://youtu.be/dbBZJWk5IzE
יתרונות שיתוף הנסיעות לקומיוטינג:
https://youtu.be/e-gIHqeNwTY
האנגלי ג'ון מקאדם פיתח במאה ה-18 שיטה לסלילת כבישים. בתחילת המאה ה-19 איפשרה לו ממשלת אנגליה לסלול את הכבישים הראשונים במחוז בריסטול.
ההצלחה הייתה מיידית. מדרכים שרוצפו עד אז בטכנולוגיה של ימי הרומאים, באמצעות אבנים רחבות וכבדות, עברה כל אירופה לסלילה של כבישי אספלט על מצע של חצץ גס מלמטה ועדין מעליו. קראו לדרכים החדשות "דרכי מק-אדם".
הדרכים שסלל מקאדם קידמו את המהפכה התעשייתית והצמיחו את כלכלת אירופה במהירות. הם גם האריכו את חייהם של הסוסים, שעד אז לא שרדו יותר משלוש-ארבע שנים על הדרך.
הנה סרטון שמציג סלילה של דרך בשיטה שפיתח ג'ון לאודון מק-אדם:
http://youtu.be/LCXscdCoTjc
המהפכה התעשייתית
בתקופות שונות עוברים ההמונים מהאזורים הכפריים לגור בערים. תהליך זה, של מעבר מהכפר אל העיר נקרא "עיור", אורבניזציה (Urbanization).
הערכות אומרות היום שבשנת 2050, אם לא יהיה שינוי בעולם, יחיו בערים ברחבי העולם מעל 4 מיליארד אנשים.
העיור הוא תהליך שקורה כבר מאות שנים, בכל העולם. המהפכה התעשייתית האיצה במדינות רבות את המעבר לערים, שכן רבים מהאיכרים לא עמדו בתחרות עם בעלי האחוזות הגדולים ועברו אל העיר, רק כדי להיות לפועלים או לבעלי מפעלים.
כתוצאה מהעיור גדלה האוכלוסייה באזורים העירוניים. גידול האוכלוסייה מוביל לכך שהערים מתפתחות ומתרחבות במהירות רבה. בחלק גדול מהן נוצר מצב שעל אף שפעמים רבות המעבר לעיר הוא כדי למצוא פרנסה, לעתים קרובות גדילת הערים מגדילה את העוני בהן.
הנה סרטון על תהליך העיור (מתורגם):
http://youtu.be/fKnAJCSGSdk
וכך זה נראה בהודו (בעברית):
https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4
בתהליך העיור המודרני עוברים המוני כפריים מהאזורים הכפריים אל הערים. אחת התוצאות הקשות של התהליך הוא היווצרותן של שכונות עוני קשות, שכונות מצוקה המכונות בעולם בז'רגון האנגלי "סלאמס" (Slums).
בשכונות המצוקה הללו העוני הוא כה קשה, עד שהתקבצות האוכלוסייה הענייה בכמות ובשיעור כה גדולים, גורמת למחירי הדירות לצנוח לתחתית ואין ביקוש כלשהו להתגורר במקום.
מכאן מובילים הדברים לתופעות לוואי קשות של עוני, כמו השכלה נמוכה, מובטלים רבים שמסתובבים חסרי מעש בשכונה, פשע, נוער המתגודד ברחובות ללא השגחה, הצטרפות של כפריים שהגיעו חסרי כל אל העיר, מהגרים ובני מיעוטים, שיכרות, התמכרות לסמים ועוד.
לא פעם בשכונות מצוקה כאלו נוצרים סימנים של סלאמס, כמו ריבוי של פחונים, אוהלים, צריפים ומקומות מחיה שאינם ראויים למגורי אדם. מקומות כאלו שנבנו בלי תכנון עירוני כלשהו נבנים בדרך כלל בצפיפות קשה. אבל הם גם מובילים לבעיות סניטריות ולבעיות תשתית, כמו ביוב ברחובות, בתים ללא מים זורמים, מחלות הנובעות מתנאי המגורים הקשים, מהתפשטות מחלות מדבקות ועוד.
הנה הסלאמס בהודו (בעברית):
https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4
תיירות סלאמס בג'קרטה שבאינדונזיה:
https://youtu.be/PhpbbzQQ5zg
הנה תיירים "מקטרים" בביקור בפבלות העניות של ריו, שהעוני לא מספק אותם:
https://youtu.be/d7hop2GHBio
וסרט תיעודי על הסלאמס של מנילה, בירת הפיליפינים:
https://youtu.be/Uwo5rjiIEsQ?long=yes
מנוע קיטור (Steam engine) הוא מנוע שפועל בכוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. שיטת הפעולה שלו הייתה להפעיל כבשן שמוסק בפחם ומחמם דוד מים. הקיטור שנפלט מדוד המים הוא שמניע בוכנות, ואלה הניעו את גלגלי רכבת הקיטור, את ספינות הקיטור ואפילו את אופני הקיטור הנשכחות.
את מנוע הקיטור המציא לראשונה הרון, מדען יווני שחי באלכסנדריה שבמצרים. הרון חי בשנת 130 לפני הספירה. המנוע שפיתח היה מנוע קיטור פרימיטיבי, אך הרון מעולם לא בנה אותו. אם היה בונה אותו, ייתכן שההיסטוריה הייתה משתנה כבר אז והמהפכה התעשייתית הייתה מתרחשת כבר אז.
במאה ה-18, כ-2000 שנה לאחר מכן, הומצאה מכונת הקיטור המודרנית בפועל על ידי הממציא ג'יימס ואט, לאחר ששיפר ואט את מנוע הקיטור הקדום והגדיל את יעילותו באופן עצום. מנוע הקיטור של ואט עשה מהפכה בייצור והיה אחד המאיצים של המהפכה התעשייתית, שהחלה באירופה של המאה ה-18.
הנה מנוע הקיטור העתיק של הרון:
https://youtu.be/QBh8cHZvE9U
המצאת מנוע הקיטור המודרני במאה ה-18 על ידי ג'יימס וואט:
https://youtu.be/G3Fge5QKZnI
מודל של מנוע הקיטור הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/Caqf4hQBYBI
וההיסטוריה של מנועי הקיטור:
https://youtu.be/9mhYnQGZJuM
אתם מכירים אותם מהסרטים. שם הם מתגוררים בבתים פרטיים, דו-קומתיים בדרך כלל, עם דשאים גדולים בחזית, כמו אלה של האמריקאים בפרברים (Residential suburbs) של העיר הגדולה.
הפרבר הוא אזור מגורים שממוקם בקצה העיר הגדולה או מחוץ לה. מרבית המתגוררים בו יוצאים בכל בוקר לעבודתם בתוך ואף במרכז העיר.
הנוף הפרברי האמריקאי הוא מפנק. דשאים גדולים המשתרעים לפני הבית, חצר אחורית קטנה, מגודרת ומעט פחות ייצוגית והרבה שטח ירוק. בארצות אחרות זה אולי יותר דחוס אבל עדיין פחות צפוף מהדירות שבעיר הגדולה.
ה"פִּרְווּר" היא תופעה של המאות ה-19 וה-20. שהתפתחה במקביל ל"אורבניזציה", העיור. זו תופעה בה יותר ויותר אנשים עברו לערים, כשגידול האוכלוסייה בהן הפך קשה ופגע באיכות החיים של תושבי העיר.
כך יצא שבמקביל לעיור הובילה הצמיחה הכלכלית והטכנולוגיה המתפתחת לבעלות של כל משפחה על רכב פרטי ושימוש הולך וגדל בו. זה מה שאיפשר מעבר של זוגות ומשפחות צעירות למגורים בפרברים וליציאת רבים מהם אל מחוץ לעיר.
הפירוור, אם כך, מתאפיין במעבר של עובדים מלגור במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברי העיר הגדולה.
בהמשך ייצרו הפרברים תופעה נוספת ודומה של "ערי שינה". אלה ערים רחוקות וגדולות אף יותר, בהן מתגוררים עובדים רבים. בכל בוקר הן כמעט מתרוקנות, כשהתושבים נעים בהמוניהם אל החברות, המשרדים והמפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
כי אם כבר רכבת כל יום ו"יוממות" קבועה (ראו בתגית "קומיוטינג"), אז עוד קצת זמן נסיעה ואתה גר ממש בעיר אחרת, עם בית וגינה, מקום שקט לגדל בו ילדים ומחירים זולים יותר.
חשוב, עם זאת, לציין שאנשי וארגוני איכות סביבה, לצד מתכנני תחבורה ומתכנני ערים, לא אוהדים את ההתפתחות של צורת מגורים זו. אי-האהדה לפירוור באה בעיקר בשל זיהום האוויר שנגרם מהתנועה האדירה והיומיומית של כלי רכב פרטי על הכבישים. זאת בשל העובדה שלא לכל פרבר ניתן להביא רכבת, שתוביל ביעילות ובפחות זיהום אוויר תנועה יומיומית של אנשים לעבודה וממנה.
הנה לידת הפרברים האמריקאים והעולם המערבי כולו:
https://youtu.be/ksmH5OcLQFw
כך נראו המגורים בפרברים:
https://youtu.be/C7qItGQFpuM
מדוע הפרברים כל כך דומים?
https://youtu.be/vWhYlu7ZfYM
תופעת הקומיוטינג שמניידת מיליונים לעבודה בעיר:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ורשת הרחובות שעברה שינוי במעבר לפרברים וערי שינה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
פורד מודל T שנולדה בשנת 1908 הייתה כלי הרכב הנפוץ והפופולארי הראשון בעולם. בניגוד למכוניות המסובכות והיקרות, שיוצרו לפניה על ידי יצרני רכב אחרים, בעבודת יד ובסדרות קטנות, המודל T הייתה פשוטה ואמינה, אבל הכי חשוב - זולה. הנרי פורד, מייסד המפעל שייצר אותה, רצה שכל פועל עם משכורת סבירה יוכל לקנות לו רכב משלו. המודל T הייתה הרכב שנועד לעשות זאת.
אמנם בתחילה יוצרו כמויות קטנות יחסית ממנה, אבל כששופר כושר הייצור היא החלה להימכר בכמויות גדולות ובמחיר של שליש ממכוניות אחרות באותה התקופה - 800$ בלבד. מה שהבטיח את מחירה הנמוך ועדיין את האיכות והאמינות של המודל T היה פס הייצור המתקדם והיעיל שיצר פורד. זה היה חדשני ומהפכני במפעלי התעשייה של התקופה - דגם T של מפעל המכוניות של הנרי פורד היה הדגם הראשון שיוצר בקווי ייצור גדולים בשיטת הסרט הנע, שפותח לאחר שאחד מעובדיו ראה כיצד מפרקים בשר בבית מטבחיים, כשכל עובד עושה פעולה אחת והציע שבפורד יבצעו זאת בצורה דומה.
פורד מודל T הפכה לחלק מהמיתולוגיה של עולם הרכב. הנרי פורד אמר אז ש"הלקוח יכול לבחור כל צבע – בתנאי שיהיה שחור" (הצבע השחור התייבש מהר מצבעים אחרים). השפעת ה-T על התרבות העולמית הייתה מדהימה. מעבר לכך שהיא הפכה את המכונית למוצר זול, נפוץ ומצליח, היא הייתה הדוגמנית המושלמת לשיטת הייצור של הסרט הנע והניעה את המהפכה התעשייתית החדשה.
הנה סיפור מודל ה-T של פורד ופס הייצור שלה:
http://youtu.be/S4KrIMZpwCY?t=12s
ונסיעה בדגם טי המפורסם של פורד:
http://youtu.be/NtOcAOCH37A
הנה אספן שמספר חוויות ה-T שלו:
http://youtu.be/0mFtwwhTIx8
מי עשה מסע "מסביב לעולם בשמונים יום" של ז'ול ורן?
ספרו של ז'ול ורן "מסביב לעולם בשמונים יום" הוא אחד מספרי ההרפתקאות הנודעים בכל הזמנים. בספר המתרחש בלונדון בשנת 1872 יוצאים ג'נטלמן בריטי עקשן בשם פִיליַאס פוֹג, ומשרתו הצרפתי הנאמן פֶּספֶּרטוּ למסע מסביב לעולם ב-80 יום. זהו מסע עתיר הרפתקאות משעשעות והמון תהפוכות וריגושים.
ז'ול ורן עצמו חי במאה ה-19, לקראת סוף המהפכה התעשייתית. סיפורי המסע שלו עסקו כולם ביציאה אל הלא-נודע ובחוויות של עולמות וחוויות בדיוניות ועתידניות. הוא כתב על המצאות טכנולוגיות מדהימות שחזה. חלקן, כמו הצוללת, החללית לירח, הצוללות והטלוויזיה - הפכו למציאות במאה השנים שלאחר מכן והראו עד כמה הדמיון שלו היה מפותח אך מדויק ומבוסס על הגיון טכנולוגי ומדעי.
על הספר הידוע של ז'ול ורן (עברית):
https://youtu.be/Lfs3BLJFcv0
סרטון על הסיפור:
http://youtu.be/TseW4U8P6Hg
שיר מתוך המחזה (עברית):
https://youtu.be/wFdK3DLmgA8
ומחווה לספר בשם "מסביב לעולם בשמונים שניות":
http://youtu.be/2N8NaUHR5XI
ספרו של ז'ול ורן "מסביב לעולם בשמונים יום" הוא אחד מספרי ההרפתקאות הנודעים בכל הזמנים. בספר המתרחש בלונדון בשנת 1872 יוצאים ג'נטלמן בריטי עקשן בשם פִיליַאס פוֹג, ומשרתו הצרפתי הנאמן פֶּספֶּרטוּ למסע מסביב לעולם ב-80 יום. זהו מסע עתיר הרפתקאות משעשעות והמון תהפוכות וריגושים.
ז'ול ורן עצמו חי במאה ה-19, לקראת סוף המהפכה התעשייתית. סיפורי המסע שלו עסקו כולם ביציאה אל הלא-נודע ובחוויות של עולמות וחוויות בדיוניות ועתידניות. הוא כתב על המצאות טכנולוגיות מדהימות שחזה. חלקן, כמו הצוללת, החללית לירח, הצוללות והטלוויזיה - הפכו למציאות במאה השנים שלאחר מכן והראו עד כמה הדמיון שלו היה מפותח אך מדויק ומבוסס על הגיון טכנולוגי ומדעי.
על הספר הידוע של ז'ול ורן (עברית):
https://youtu.be/Lfs3BLJFcv0
סרטון על הסיפור:
http://youtu.be/TseW4U8P6Hg
שיר מתוך המחזה (עברית):
https://youtu.be/wFdK3DLmgA8
ומחווה לספר בשם "מסביב לעולם בשמונים שניות":
http://youtu.be/2N8NaUHR5XI
מה ההיסטוריה של גרבי הרשת?
גרבי רשת (Fishnet socks) נראים אולי כפריט אופנתי זניח, אבל איכשהו הם הרבה יותר מסתם פריט אופנה - הם מייצגים סיפור תרבותי שלם של מרד, סקסיות ושבירת מוסכמות.
הכל התחיל בתקופה הוויקטוריאנית, תקופת המהפכה התעשייתית. הומצאה אז מכונת האריגה שאפשרה לייצר בדים מחוררים באופן תעשייתי. בהתחלה ועל אף שנארגו כמו רשתות דייגים פשוטות, גרבי הרשת היו דווקא סמל לאריסטוקרטיה ועושר.
רקדניות הבורלסק, אמנות במה שהחלה לפרוח כבר במחצית השנייה של המאה ה-19 והייתה למרכיב מרכזי בתרבות הבידור של התקופה הוויקטוריאנית, היו מהראשונות שהפכו את גרבי הרשת לסמל של מיניות מתוחכמת ואמנותית. בגרביים האלה היה משהו פרובוקטיבי, במיוחד בשילוב של גרבי הרשת עם המחוכים והנוצות - ועוד יותר בתקופה בה חשיפת קרסול נחשבת לסקנדל של ממש.
בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, הבורלסק הופך מתוחכם יותר והמופעים הללו משלבים יותר ויותר הומור, סאטירה חברתית וארוטיקה מרומזת. גרבי הרשת הופכים לחלק בלתי נפרד מהאסתטיקה הזו. הם מתחילים ותופסים מקום גם בתיאטראות וודוויל ובמועדוני הלילה המפוארים של התקופה.
עם עליית הקולנוע והטלוויזיה, הבורלסק המסורתי הולך ודועך, אבל גרבי הרשת משתלבים היטב בתרבות הפופולרית. רואים אותם בסרטים הוליוודיים של שנות ה-40 וה-50. הם מככבים על רגליהן של כוכבות כמו מרלין מונרו ובטי גרייבל, שהופכות את המראה הזה לסמל הזוהר ההוליוודי.
בשנות ה-60 וה-70 המוקדמות, כשהמהפכה המינית הייתה בעיצומה, גרבי הרשת עברו טרנספורמציה נוספת. הם הפכו מסמל של פיתוי מעודן לחלק מהביטוי של שחרור מיני ופמיניזם.
זה בדיוק הרקע שיכין את הקרקע לאימוץ גרבי הרשת על ידי תרבות הפאנק. כי בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 מגיע טוויסט בעלילה, כשתרבות הפאנק מאמצת את גרבי הרשת הקרועים דווקא, כסמל למרד נגד הממסד. הפאנקיסטים לוקחים את הפריט היוקרתי וה"מהוגן" והופכים אותו לסמל של מחאה, בדמות גרבי רשת עם קרעים מכוונים.
במקביל, תפסו גרבי הרשת את מקומם גם בעולם הבידור והאופנה. אם בעבר רקדניות בורלסק השתמשו בהם במופעים שלהן, בסוף המאה ה-20 הופכות אותם כוכבות פופ דוגמת מדונה לחלק בלתי נפרד מהשפה הוויזואלית, התדמית והאקססוריז שלהן.
היום, גרבי רשת הם פריט אופנתי שחוצה תרבויות וסגנונות. אפשר לראות אותם על מסלולי האופנה היוקרתיים ביותר, בהופעות רוק, במופעי הקהילה הגאה ובלבוש יומיומי של נשים שרוצות להוסיף טאץ' אטרקטיבי למראה שלהם. גרבי רשת הפכו לסמל של ביטוי עצמי וחופש אופנתי והדרך שבה הם התגלגלו מפריט אריסטוקרטי לסמל של מרד ומיניות ובחזרה למיינסטרים היא דוגמה מרתקת לאופן שבו פריטי לבוש מספרים את הסיפור של הדורות המשתנים.
הנה תולדות גרבי הרשת:
https://youtu.be/_zKP0KK4yyA
דוגמאות שנולדו מהפאנק והגותי בגרבי רשת:
https://youtu.be/bnCScB5T_ic
בסטיילינג לאופנת רחוב:
https://youtu.be/PqvHnuk_i1I
פתיחת קופסה:
https://youtu.be/t9Ozo0R59jM
גרבי קרסול רשת:
https://youtu.be/lyuTrJln8kQ
וכוכבות גדולות מהעבר בגרבוני רשת:
https://youtu.be/E-zhKmTJkWc?long=yes
גרבי רשת (Fishnet socks) נראים אולי כפריט אופנתי זניח, אבל איכשהו הם הרבה יותר מסתם פריט אופנה - הם מייצגים סיפור תרבותי שלם של מרד, סקסיות ושבירת מוסכמות.
הכל התחיל בתקופה הוויקטוריאנית, תקופת המהפכה התעשייתית. הומצאה אז מכונת האריגה שאפשרה לייצר בדים מחוררים באופן תעשייתי. בהתחלה ועל אף שנארגו כמו רשתות דייגים פשוטות, גרבי הרשת היו דווקא סמל לאריסטוקרטיה ועושר.
רקדניות הבורלסק, אמנות במה שהחלה לפרוח כבר במחצית השנייה של המאה ה-19 והייתה למרכיב מרכזי בתרבות הבידור של התקופה הוויקטוריאנית, היו מהראשונות שהפכו את גרבי הרשת לסמל של מיניות מתוחכמת ואמנותית. בגרביים האלה היה משהו פרובוקטיבי, במיוחד בשילוב של גרבי הרשת עם המחוכים והנוצות - ועוד יותר בתקופה בה חשיפת קרסול נחשבת לסקנדל של ממש.
בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, הבורלסק הופך מתוחכם יותר והמופעים הללו משלבים יותר ויותר הומור, סאטירה חברתית וארוטיקה מרומזת. גרבי הרשת הופכים לחלק בלתי נפרד מהאסתטיקה הזו. הם מתחילים ותופסים מקום גם בתיאטראות וודוויל ובמועדוני הלילה המפוארים של התקופה.
עם עליית הקולנוע והטלוויזיה, הבורלסק המסורתי הולך ודועך, אבל גרבי הרשת משתלבים היטב בתרבות הפופולרית. רואים אותם בסרטים הוליוודיים של שנות ה-40 וה-50. הם מככבים על רגליהן של כוכבות כמו מרלין מונרו ובטי גרייבל, שהופכות את המראה הזה לסמל הזוהר ההוליוודי.
בשנות ה-60 וה-70 המוקדמות, כשהמהפכה המינית הייתה בעיצומה, גרבי הרשת עברו טרנספורמציה נוספת. הם הפכו מסמל של פיתוי מעודן לחלק מהביטוי של שחרור מיני ופמיניזם.
זה בדיוק הרקע שיכין את הקרקע לאימוץ גרבי הרשת על ידי תרבות הפאנק. כי בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 מגיע טוויסט בעלילה, כשתרבות הפאנק מאמצת את גרבי הרשת הקרועים דווקא, כסמל למרד נגד הממסד. הפאנקיסטים לוקחים את הפריט היוקרתי וה"מהוגן" והופכים אותו לסמל של מחאה, בדמות גרבי רשת עם קרעים מכוונים.
במקביל, תפסו גרבי הרשת את מקומם גם בעולם הבידור והאופנה. אם בעבר רקדניות בורלסק השתמשו בהם במופעים שלהן, בסוף המאה ה-20 הופכות אותם כוכבות פופ דוגמת מדונה לחלק בלתי נפרד מהשפה הוויזואלית, התדמית והאקססוריז שלהן.
היום, גרבי רשת הם פריט אופנתי שחוצה תרבויות וסגנונות. אפשר לראות אותם על מסלולי האופנה היוקרתיים ביותר, בהופעות רוק, במופעי הקהילה הגאה ובלבוש יומיומי של נשים שרוצות להוסיף טאץ' אטרקטיבי למראה שלהם. גרבי רשת הפכו לסמל של ביטוי עצמי וחופש אופנתי והדרך שבה הם התגלגלו מפריט אריסטוקרטי לסמל של מרד ומיניות ובחזרה למיינסטרים היא דוגמה מרתקת לאופן שבו פריטי לבוש מספרים את הסיפור של הדורות המשתנים.
הנה תולדות גרבי הרשת:
https://youtu.be/_zKP0KK4yyA
דוגמאות שנולדו מהפאנק והגותי בגרבי רשת:
https://youtu.be/bnCScB5T_ic
בסטיילינג לאופנת רחוב:
https://youtu.be/PqvHnuk_i1I
פתיחת קופסה:
https://youtu.be/t9Ozo0R59jM
גרבי קרסול רשת:
https://youtu.be/lyuTrJln8kQ
וכוכבות גדולות מהעבר בגרבוני רשת:
https://youtu.be/E-zhKmTJkWc?long=yes
מי היה ג'יימס ואט?
הוא היה מהמוחות המבריקים של המאות האחרונות. במאה ה-18 הוא פיתח את מנוע הקיטור העתיק, המצאה שהמציא עוד לפני הספירה הנוצרית המדען היווני הרון, אבל נשכחה לגמרי במהלך השנים.
הממציא והמהנדס הסקוטי ג'יימס וָאט (James Watt) המציא בחייו כמה מהחידושים החשובים בתולדות הטכנולוגיה. לפני הכל ידוע ואט בתור מי שהמציא את מנוע הקיטור. זו הייתה המצאה ששינתה את העולם, במיוחד בתחומים כמו התעשייה והתחבורה.
כלי התחבורה מבוססי מנוע-הקיטור, כמו רכבות, ספינות ואפילו אופנועים, יעבירו את התנועה בעולם לשלב חדש. מנועי הקיטור החלו להזיז את האנושות בהסעה ממוכנת, שלא הייתה דומה לשום שלב קודם בתחבורה. לא עוד נאלצו בני-אדם להשתמש בבעלי חיים למשיכת עגלות ומרכבות, לא עוד בכוחם הפיזי לחתור והם לא נאלצו יותר להיות תלויים בכוחות הטבע, כמו הרוח שבמפרשים.
גם התעשייה המודרנית חבה חוב עצום לג'יימס ואט. בזכות המצאתו יוולדו מכונות תעשייה משוכללות ומפעלי תעשייה חדישים בכל רחבי אירופה. מכונות הקיטור למפעלי ייצור, כרייה וטוויה יולידו התפתחות וקדמה ללא תקדים. מנוע הקיטור המודרני של ג'יימס ואט יהיה לאחד המאיצים של המהפכה התעשייתית, שתשנה את העולם לגמרי ותוליד את העולם המודרני שבו אנו חיים.
כדי להשוות את הספקי המנועים השונים, המציא ואט יחידת הספק שאותה כינה "כוח סוס". עם השנים השתנתה היחידה בשיטה המטרית וזכתה לשם "ואט" על שמו.
הנה סיפורו של ממציא מנוע הקיטור המודרני, ג'יימס ואט:
https://youtu.be/G3Fge5QKZnI
מעט על חייו של אבי מנוע הקיטור:
https://youtu.be/UGplcD9BULY
מנוע הקיטור המקורי של ואט שמוצג במוזיאון ולידו העתק עובד:
https://youtu.be/M2LsvSQ--wc
סקירת בזק של חשיבות המצאותיו:
https://youtu.be/euEjOBx_vg0
וספינות המבוססות על מנוע קיטור:
http://youtu.be/HmNdZix0o2M
הוא היה מהמוחות המבריקים של המאות האחרונות. במאה ה-18 הוא פיתח את מנוע הקיטור העתיק, המצאה שהמציא עוד לפני הספירה הנוצרית המדען היווני הרון, אבל נשכחה לגמרי במהלך השנים.
הממציא והמהנדס הסקוטי ג'יימס וָאט (James Watt) המציא בחייו כמה מהחידושים החשובים בתולדות הטכנולוגיה. לפני הכל ידוע ואט בתור מי שהמציא את מנוע הקיטור. זו הייתה המצאה ששינתה את העולם, במיוחד בתחומים כמו התעשייה והתחבורה.
כלי התחבורה מבוססי מנוע-הקיטור, כמו רכבות, ספינות ואפילו אופנועים, יעבירו את התנועה בעולם לשלב חדש. מנועי הקיטור החלו להזיז את האנושות בהסעה ממוכנת, שלא הייתה דומה לשום שלב קודם בתחבורה. לא עוד נאלצו בני-אדם להשתמש בבעלי חיים למשיכת עגלות ומרכבות, לא עוד בכוחם הפיזי לחתור והם לא נאלצו יותר להיות תלויים בכוחות הטבע, כמו הרוח שבמפרשים.
גם התעשייה המודרנית חבה חוב עצום לג'יימס ואט. בזכות המצאתו יוולדו מכונות תעשייה משוכללות ומפעלי תעשייה חדישים בכל רחבי אירופה. מכונות הקיטור למפעלי ייצור, כרייה וטוויה יולידו התפתחות וקדמה ללא תקדים. מנוע הקיטור המודרני של ג'יימס ואט יהיה לאחד המאיצים של המהפכה התעשייתית, שתשנה את העולם לגמרי ותוליד את העולם המודרני שבו אנו חיים.
כדי להשוות את הספקי המנועים השונים, המציא ואט יחידת הספק שאותה כינה "כוח סוס". עם השנים השתנתה היחידה בשיטה המטרית וזכתה לשם "ואט" על שמו.
הנה סיפורו של ממציא מנוע הקיטור המודרני, ג'יימס ואט:
https://youtu.be/G3Fge5QKZnI
מעט על חייו של אבי מנוע הקיטור:
https://youtu.be/UGplcD9BULY
מנוע הקיטור המקורי של ואט שמוצג במוזיאון ולידו העתק עובד:
https://youtu.be/M2LsvSQ--wc
סקירת בזק של חשיבות המצאותיו:
https://youtu.be/euEjOBx_vg0
וספינות המבוססות על מנוע קיטור:
http://youtu.be/HmNdZix0o2M
מהי שיטת הסרט הנע ומהו פס הייצור?
זה קרה בעת שהנרי פורד החל לייצר את "פורד מודל T", מכונית שנולדה בשנת 1908 אבל יוצרה בכמויות קטנות. פורד, שחיפש דרך להפוך את כלי הרכב שלו לנפוצים וזולים, ידע שיהיה עליו לשפר את כושר הייצור של המפעל, כך שיוכל לייצר כמויות גדולות ובזול.
הפתרון בא מאחד ממנהליו, וויליאם קלאן. קלאן שראה בבית מטבחיים מקומי את שיטת הפירוק של חלקי הבהמות על סרט נע, התרשם מכך שכל אחד מהעובדים מבצע פעולת חיתוך אחת בלבד ומתמחה בה. הוא סיפר על כך לפורד והציע שהם יבססו את "קו הייצור" שלהם על הדרך ההפוכה - אם בבית המטבחיים מפרקים כך בהמות, פורד ירכיבו כך מכוניות.
אז הרעיון היה שכל עובד במפעל יתמחה בפעולה שאותה הוא יבצע וכך יגיע המפעל ליעילות המרבית. בפורד קראו לזה "פס ייצור" (Assembly line).
פורד שהתלהב מהרעיון, בנה לשם כך מפעל חדש לגמרי. המפעל שייצר את מודל ה-T בלבד, פעל בשיטת ההרכבה על גבי סרט נע והקטין בבת-אחת את זמן הייצור של ה-T, מ-12.5 שעות שנדרשו לייצור של מכונית אחת - לשעה וחצי בלבד! - השמחה גדלה גם בשל העובדה שנדרשו לשם הייצור המהיר הזה פחות עובדים מבעבר, מה שאיפשר את הוזלת הייצור עוד יותר והפך את המכונית לזולה במיוחד.
השינוי היה מיידי. הפורד מודל T החלה להימכר בכמויות גדולות ובשליש המחיר של מכוניות מתחרות. פס הייצור המתקדם והיעיל שלה, שהוציא כל 3 דקות מכונית חדשה, הפך אותה לדוגמה מצוינת ליעילות השיטה של הסרט הנע. מפעלים רבים החלו לחקות את תהליכי הייצור הללו. כיום, שיטת הייצור הזו היא השיטה היחידה לייצור מוצרים בתעשייה.
בעיני רבים מהווה המצאת פס הייצור על ידי הנרי פורד את המהפכה התעשייתית השנייה.
הנה הייצור כפי שהיה בטרם פס הייצור והסרט הנע (עברית):
https://youtu.be/fq3I89_Ho54?t=56s&end=3m14s
מודל ה-T של פורד שהיה הראשון שבו יישם פורד את השיטה היעילה כל כך:
http://youtu.be/S4KrIMZpwCY?t=12s
וכך הציג צ'ארלי צ'אפלין בסרט "זמנים מודרניים" את העבודה על הסרט הנע:
http://youtu.be/DfGs2Y5WJ14?t=7s
זה קרה בעת שהנרי פורד החל לייצר את "פורד מודל T", מכונית שנולדה בשנת 1908 אבל יוצרה בכמויות קטנות. פורד, שחיפש דרך להפוך את כלי הרכב שלו לנפוצים וזולים, ידע שיהיה עליו לשפר את כושר הייצור של המפעל, כך שיוכל לייצר כמויות גדולות ובזול.
הפתרון בא מאחד ממנהליו, וויליאם קלאן. קלאן שראה בבית מטבחיים מקומי את שיטת הפירוק של חלקי הבהמות על סרט נע, התרשם מכך שכל אחד מהעובדים מבצע פעולת חיתוך אחת בלבד ומתמחה בה. הוא סיפר על כך לפורד והציע שהם יבססו את "קו הייצור" שלהם על הדרך ההפוכה - אם בבית המטבחיים מפרקים כך בהמות, פורד ירכיבו כך מכוניות.
אז הרעיון היה שכל עובד במפעל יתמחה בפעולה שאותה הוא יבצע וכך יגיע המפעל ליעילות המרבית. בפורד קראו לזה "פס ייצור" (Assembly line).
פורד שהתלהב מהרעיון, בנה לשם כך מפעל חדש לגמרי. המפעל שייצר את מודל ה-T בלבד, פעל בשיטת ההרכבה על גבי סרט נע והקטין בבת-אחת את זמן הייצור של ה-T, מ-12.5 שעות שנדרשו לייצור של מכונית אחת - לשעה וחצי בלבד! - השמחה גדלה גם בשל העובדה שנדרשו לשם הייצור המהיר הזה פחות עובדים מבעבר, מה שאיפשר את הוזלת הייצור עוד יותר והפך את המכונית לזולה במיוחד.
השינוי היה מיידי. הפורד מודל T החלה להימכר בכמויות גדולות ובשליש המחיר של מכוניות מתחרות. פס הייצור המתקדם והיעיל שלה, שהוציא כל 3 דקות מכונית חדשה, הפך אותה לדוגמה מצוינת ליעילות השיטה של הסרט הנע. מפעלים רבים החלו לחקות את תהליכי הייצור הללו. כיום, שיטת הייצור הזו היא השיטה היחידה לייצור מוצרים בתעשייה.
בעיני רבים מהווה המצאת פס הייצור על ידי הנרי פורד את המהפכה התעשייתית השנייה.
הנה הייצור כפי שהיה בטרם פס הייצור והסרט הנע (עברית):
https://youtu.be/fq3I89_Ho54?t=56s&end=3m14s
מודל ה-T של פורד שהיה הראשון שבו יישם פורד את השיטה היעילה כל כך:
http://youtu.be/S4KrIMZpwCY?t=12s
וכך הציג צ'ארלי צ'אפלין בסרט "זמנים מודרניים" את העבודה על הסרט הנע:
http://youtu.be/DfGs2Y5WJ14?t=7s
מיהו מייקל פאראדיי שאילף את החשמל?
מייקל פאראדיי (Michael Faraday) היה חוקר יוצא דופן בהיסטוריה האנושית. הוא נחשב לאחד מאנשי המדע החשובים בהיסטוריה, וזאת על אף שלא זכה ללמוד באוניברסיטה.
כן, בניגוד לחוקרים שרוכשים השכלה ואז חוקרים, האיש לא רכש השכלה מדעית של ממש והידע שלו במתמטיקה היה מועט. למעשה, הוא היה בן עניים שנאלץ לעבוד בעבודות קשות לפרנסתו וכדי לפרנס את משפחתו.
במהלך עבודתו ככורך ספרים הוא קרא כמעט כל ספר שעבר תחת ידיו. כשביקר בהרצאות של מדען מפורסם בשם המפרי דייווי הוא כתב כרך שלם, של כל תוכן ההרצאות ושלח למרצה המדען.
כשהמדען דייווי, שמעט הסתייג ממנו בתחילה, נפצע בתאונת מעבדה, נפגעה ראייתו והוא התקשה לכתוב. אז החליט לתת למייקל הצעיר הזדמנות ולקח אותו בתור כותב פתקים ומסכם של מה שהמדען חשב, הסיק וגילה. דיווי התרשם מהבחור וכשאחד מעובדי המעבדה פוטר, הוא הציע לפאראדיי לעבוד במעבדה בתור אסיסטנט לכימיה.
די מהר התלמיד עלה על המורה. כי במהלך העבודה פאראדיי החל ללמוד מדע בעצמו. הסקרנות האינסופית שלו והתשוקה לידע ולמדע, ביחד עם חריצות ותבונה נדירים, אפשרו למייקל פאראדיי ללמוד במהירות, כמעט בעצמו, את כל מה שצריך ואף יותר.
הוא היה עקבי ועקשן. שוב ושוב הוא ערך ניסויים במעבדה, בחן ולמד איפה טעה, שיפר וחזר על הניסוי המתוקן, עד שקיבל את התוצאה שצפה.
כך הוא בנה למשל את הדינמו - המנוע החשמלי הראשון אי-פעם. בתגית "מנוע הומופולרי" תוכלו לראות כיצד הבין את הכוחות האלקטרומגנטיים כבר ב-1831 והביא את האנושות לעידן המנוע החשמלי.
תגליותיו של פאראדיי הפכו את החשמל, שאנו מרבים להשתמש בו כל כך הרבה, למקור אנרגיה עיקרי וזמין לכולם. החשמל הוא אחד הגורמים החשובים למהפכה התעשייתית של אירופה.
פאראדיי שהיה בעצם כימאי, נודע מאז כאחד מגדולי הפיזיקאים וכראשון שהבין את האנרגיה החשמלית.
בתחומים של המגנטיות והחשמל פאראדיי נחשב לחוקר החשוב ביותר בהיסטוריה. הניסויים הרבים שעשה בחייו תרמו רבות לתחומי האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה. הם גם אפשרו לו לנסח את חוק פאראדיי ולהמציא את מבער הבונזן. הוא גם מי שניסח את שיטת האלקטרוליזה להפרדת כימיקלים על ידי זרם חשמלי ועוד.
הענווה של פאראדיי הייתה גם היא נדירה. תגליותיו והמצאותיו הקנו לו פרסום רב, אך הוא סירב לכיבודים. הוא דחה את תואר האבירות ותואר סר שהוצעו לו מבית המלוכה, בטענה שהוא מעדיף להיקרא עד יומו האחרון "רק מר פאראדיי".
גם להצעה שקיבל פעמיים, להיות לנשיא החברה המלכותית, תפקיד ותואר מהחשובים בקהילה המדעית של האימפריה הבריטית, הוא ענה בשלילה שוב ושוב.
הנה בקצרה על תולדות חייו של מייקל פאראדיי, ממציא החשמל:
http://youtu.be/dNXdF12U4wo
טבעת ההשראה החשמלית שמייקל פאראדיי יצר (מתורגם):
https://youtu.be/5HlQnEPalS4
סרט מומלץ בשני חלקים, שבו מוצגת דרכו של פאראדיי אל המחקר המדעי, גילוי האלקטרומגנטיות ובניית המנוע החשמלי הראשון בהיסטוריה.
חלק א':
http://youtu.be/TEVEBzNSwTU
חלק ב':
http://youtu.be/yVDHKKTC4tA
סיפורו של מייקל פאראדיי והמצאת החשמל לילדים (עברית):
https://youtu.be/OmfypSQlx-A?t=1m20s&longyes
מייקל פאראדיי (Michael Faraday) היה חוקר יוצא דופן בהיסטוריה האנושית. הוא נחשב לאחד מאנשי המדע החשובים בהיסטוריה, וזאת על אף שלא זכה ללמוד באוניברסיטה.
כן, בניגוד לחוקרים שרוכשים השכלה ואז חוקרים, האיש לא רכש השכלה מדעית של ממש והידע שלו במתמטיקה היה מועט. למעשה, הוא היה בן עניים שנאלץ לעבוד בעבודות קשות לפרנסתו וכדי לפרנס את משפחתו.
במהלך עבודתו ככורך ספרים הוא קרא כמעט כל ספר שעבר תחת ידיו. כשביקר בהרצאות של מדען מפורסם בשם המפרי דייווי הוא כתב כרך שלם, של כל תוכן ההרצאות ושלח למרצה המדען.
כשהמדען דייווי, שמעט הסתייג ממנו בתחילה, נפצע בתאונת מעבדה, נפגעה ראייתו והוא התקשה לכתוב. אז החליט לתת למייקל הצעיר הזדמנות ולקח אותו בתור כותב פתקים ומסכם של מה שהמדען חשב, הסיק וגילה. דיווי התרשם מהבחור וכשאחד מעובדי המעבדה פוטר, הוא הציע לפאראדיי לעבוד במעבדה בתור אסיסטנט לכימיה.
די מהר התלמיד עלה על המורה. כי במהלך העבודה פאראדיי החל ללמוד מדע בעצמו. הסקרנות האינסופית שלו והתשוקה לידע ולמדע, ביחד עם חריצות ותבונה נדירים, אפשרו למייקל פאראדיי ללמוד במהירות, כמעט בעצמו, את כל מה שצריך ואף יותר.
הוא היה עקבי ועקשן. שוב ושוב הוא ערך ניסויים במעבדה, בחן ולמד איפה טעה, שיפר וחזר על הניסוי המתוקן, עד שקיבל את התוצאה שצפה.
כך הוא בנה למשל את הדינמו - המנוע החשמלי הראשון אי-פעם. בתגית "מנוע הומופולרי" תוכלו לראות כיצד הבין את הכוחות האלקטרומגנטיים כבר ב-1831 והביא את האנושות לעידן המנוע החשמלי.
תגליותיו של פאראדיי הפכו את החשמל, שאנו מרבים להשתמש בו כל כך הרבה, למקור אנרגיה עיקרי וזמין לכולם. החשמל הוא אחד הגורמים החשובים למהפכה התעשייתית של אירופה.
פאראדיי שהיה בעצם כימאי, נודע מאז כאחד מגדולי הפיזיקאים וכראשון שהבין את האנרגיה החשמלית.
בתחומים של המגנטיות והחשמל פאראדיי נחשב לחוקר החשוב ביותר בהיסטוריה. הניסויים הרבים שעשה בחייו תרמו רבות לתחומי האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה. הם גם אפשרו לו לנסח את חוק פאראדיי ולהמציא את מבער הבונזן. הוא גם מי שניסח את שיטת האלקטרוליזה להפרדת כימיקלים על ידי זרם חשמלי ועוד.
הענווה של פאראדיי הייתה גם היא נדירה. תגליותיו והמצאותיו הקנו לו פרסום רב, אך הוא סירב לכיבודים. הוא דחה את תואר האבירות ותואר סר שהוצעו לו מבית המלוכה, בטענה שהוא מעדיף להיקרא עד יומו האחרון "רק מר פאראדיי".
גם להצעה שקיבל פעמיים, להיות לנשיא החברה המלכותית, תפקיד ותואר מהחשובים בקהילה המדעית של האימפריה הבריטית, הוא ענה בשלילה שוב ושוב.
הנה בקצרה על תולדות חייו של מייקל פאראדיי, ממציא החשמל:
http://youtu.be/dNXdF12U4wo
טבעת ההשראה החשמלית שמייקל פאראדיי יצר (מתורגם):
https://youtu.be/5HlQnEPalS4
סרט מומלץ בשני חלקים, שבו מוצגת דרכו של פאראדיי אל המחקר המדעי, גילוי האלקטרומגנטיות ובניית המנוע החשמלי הראשון בהיסטוריה.
חלק א':
http://youtu.be/TEVEBzNSwTU
חלק ב':
http://youtu.be/yVDHKKTC4tA
סיפורו של מייקל פאראדיי והמצאת החשמל לילדים (עברית):
https://youtu.be/OmfypSQlx-A?t=1m20s&longyes
מה היה סוד כוחה של המלכה ויקטוריה?
המלכה ויקטוריה (Queen Victoria) הייתה מלכת בריטניה במאה ה-19. היא מלכה במשך יותר מ-63 שנים, יותר מכל מלך בריטי אחר. תקופתה נקראה "התקופה הוויקטוריאנית" וחלה בעידן שבו התרחשה "המהפכה התעשייתית". זה אומר שבתקופת שלטונה של ויקטוריה מלכת אנגליה התקדמה הממלכה בכל התחומים - הכלכלה, התעשייה והחברה. בתקופה זו הפכה אנגליה לאימפריה הבריטית, הכוח החזק ביותר בעולם!
בשל שרשרת אירועים במשפחה היא ירשה את המלוכה כבר בגיל 18. היא נישאה לבן דודה אלברט, שאותו אהבה מאד. הוא היה ליועצה הקרוב ולימד אותה לשלוט כמו מלך. מותו המוקדם כאב לה מאד ובמשך 40 שנה היא התאבלה ולבשה רק שחורים.
במקביל היא הפכה למלכה חכמה וחברתית מאד ובעלת חשיבה כלכלית יוצאת דופן. היא עודדה פתרונות וארגונים שסייעו לעניים בבריטניה. כמו כן היא תמכה בעמותות לקידום החינוך ולפיתוח הרפואה. העושר והכוח של האימפריה שלה הפכו אותה למנהיגה חזקה, גם אם צנועה וסגפנית. על אף העצב שנקשר בדמותה, העם האנגלי אהב אותה ואת הערכים שקידמה והקרינה.
הנה סרטון על המלכה ויקטוריה, שנישואיה היו מדיניים והיא השיאה את בני משפחתה ליורשי עצר בבתי מלוכה בכל אירופה:
https://youtu.be/5w30XgACSAg
סרטון אמיתי מסוף המאה ה-19 שבו היא מגיעה למסיבה:
https://youtu.be/6jXwGKusIPM
וארמון קנזינגטון שבו נולדה המלכה:
https://youtu.be/AFdRM8zJfVE
המלכה ויקטוריה (Queen Victoria) הייתה מלכת בריטניה במאה ה-19. היא מלכה במשך יותר מ-63 שנים, יותר מכל מלך בריטי אחר. תקופתה נקראה "התקופה הוויקטוריאנית" וחלה בעידן שבו התרחשה "המהפכה התעשייתית". זה אומר שבתקופת שלטונה של ויקטוריה מלכת אנגליה התקדמה הממלכה בכל התחומים - הכלכלה, התעשייה והחברה. בתקופה זו הפכה אנגליה לאימפריה הבריטית, הכוח החזק ביותר בעולם!
בשל שרשרת אירועים במשפחה היא ירשה את המלוכה כבר בגיל 18. היא נישאה לבן דודה אלברט, שאותו אהבה מאד. הוא היה ליועצה הקרוב ולימד אותה לשלוט כמו מלך. מותו המוקדם כאב לה מאד ובמשך 40 שנה היא התאבלה ולבשה רק שחורים.
במקביל היא הפכה למלכה חכמה וחברתית מאד ובעלת חשיבה כלכלית יוצאת דופן. היא עודדה פתרונות וארגונים שסייעו לעניים בבריטניה. כמו כן היא תמכה בעמותות לקידום החינוך ולפיתוח הרפואה. העושר והכוח של האימפריה שלה הפכו אותה למנהיגה חזקה, גם אם צנועה וסגפנית. על אף העצב שנקשר בדמותה, העם האנגלי אהב אותה ואת הערכים שקידמה והקרינה.
הנה סרטון על המלכה ויקטוריה, שנישואיה היו מדיניים והיא השיאה את בני משפחתה ליורשי עצר בבתי מלוכה בכל אירופה:
https://youtu.be/5w30XgACSAg
סרטון אמיתי מסוף המאה ה-19 שבו היא מגיעה למסיבה:
https://youtu.be/6jXwGKusIPM
וארמון קנזינגטון שבו נולדה המלכה:
https://youtu.be/AFdRM8zJfVE
מהי רכבת קיטור ומה הניע אותה?
רכבת קיטור (Steam Train) היא רכבת שנוסעת בכוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. השיטה פשוטה: בכל קטר של רכבת קיטור היה כבשן שהוסק בפחם וחימם דוד מים. הקיטור שנפלט מהדוד הניע את הבוכנות, ואלה הניעו את גלגלי הרכבת. תמיד היה הקרון הראשון של רכבת הקיטור קרון דלק ובו אוחסן הפחם ששימש במהלך הנסיעה להסקת התנור ולהנעת הרכבת.
לפי אחת הגרסאות, ההמצאה נולדה עם ריצ'רד טרוויתיק, שהמציא בשנת 1804 קטר שהוביל פחם אל מפעל מתכת בדרום ויילס שבבריטניה. בעזרתו הוא הצליח להוביל פחם על גבי מסילה באורך של כ-15 ק"מ ובמהירות של 8 קמ"ש.
גרסה אחרת נותנת את הבכורה לג'ורג' סטיפנסון, שפיתח בשנת 1812 את ההנעה באמצעות מכונת קיטור. הוא קיבל את ההשראה לכך מהמשאבה שהכיר ממכרות הפחם שבהם עבד, משאבה ששימשה לשאיבת מים במכרה. הקטר שבנה סטיפנסון משך את קרונות הפחם במכרה והצליח להחליף את הסוסים שעשו זאת עד אז.
גם אם לא היה הראשון, בעקבות ההישג המרשים הוזמן סטיפנסון לבנות רכבת על מסילת ברזל שתחבר בין הערים האנגליות ליברפול ומנצ'סטר. הוא הצליח להפוך את רכבת הקיטור לאמצעי תחבורה של ממש כשבשנת 1830 נפתח קו הרכבת הראשון של ליברפול-מנצ'סטר באופן רשמי.
האות ניתן לכיבוש העולם בידי רכבת הקיטור. בשנת 1850 היתה כבר רוב אירופה מרושתת במסילות ברזל ובשנת 1869 כבר נחנכה בארצות הברית מסילה שחיברה בין החוף המערבי לחוף המזרחי שלה.
במשך כמאה השנים הראשונות לקיומה של הרכבת הונעו הרכבות על ידי מנוע קיטור. אז נכנסו מנועי הדיזל שהחליפו אותם ברכבות המודרניות.
רכבת הקיטור באנגליה הייתה סממן מרכזי בתחילת המהפכה התעשייתית (עברית):
https://youtu.be/4wAiBWYsFnI
רכבת עם קטר קיטור בדרום-מערב גרמניה:
http://youtu.be/UCGOXtA4_jE
כך פועל מנוע הקיטור (מתורגם):
https://youtu.be/fsXpaPSVasQ
ורכבת קיטור שעדיין נוסעת באגם לואיז:
https://youtu.be/1Z8MIXXDPls
רכבת קיטור (Steam Train) היא רכבת שנוסעת בכוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. השיטה פשוטה: בכל קטר של רכבת קיטור היה כבשן שהוסק בפחם וחימם דוד מים. הקיטור שנפלט מהדוד הניע את הבוכנות, ואלה הניעו את גלגלי הרכבת. תמיד היה הקרון הראשון של רכבת הקיטור קרון דלק ובו אוחסן הפחם ששימש במהלך הנסיעה להסקת התנור ולהנעת הרכבת.
לפי אחת הגרסאות, ההמצאה נולדה עם ריצ'רד טרוויתיק, שהמציא בשנת 1804 קטר שהוביל פחם אל מפעל מתכת בדרום ויילס שבבריטניה. בעזרתו הוא הצליח להוביל פחם על גבי מסילה באורך של כ-15 ק"מ ובמהירות של 8 קמ"ש.
גרסה אחרת נותנת את הבכורה לג'ורג' סטיפנסון, שפיתח בשנת 1812 את ההנעה באמצעות מכונת קיטור. הוא קיבל את ההשראה לכך מהמשאבה שהכיר ממכרות הפחם שבהם עבד, משאבה ששימשה לשאיבת מים במכרה. הקטר שבנה סטיפנסון משך את קרונות הפחם במכרה והצליח להחליף את הסוסים שעשו זאת עד אז.
גם אם לא היה הראשון, בעקבות ההישג המרשים הוזמן סטיפנסון לבנות רכבת על מסילת ברזל שתחבר בין הערים האנגליות ליברפול ומנצ'סטר. הוא הצליח להפוך את רכבת הקיטור לאמצעי תחבורה של ממש כשבשנת 1830 נפתח קו הרכבת הראשון של ליברפול-מנצ'סטר באופן רשמי.
האות ניתן לכיבוש העולם בידי רכבת הקיטור. בשנת 1850 היתה כבר רוב אירופה מרושתת במסילות ברזל ובשנת 1869 כבר נחנכה בארצות הברית מסילה שחיברה בין החוף המערבי לחוף המזרחי שלה.
במשך כמאה השנים הראשונות לקיומה של הרכבת הונעו הרכבות על ידי מנוע קיטור. אז נכנסו מנועי הדיזל שהחליפו אותם ברכבות המודרניות.
רכבת הקיטור באנגליה הייתה סממן מרכזי בתחילת המהפכה התעשייתית (עברית):
https://youtu.be/4wAiBWYsFnI
רכבת עם קטר קיטור בדרום-מערב גרמניה:
http://youtu.be/UCGOXtA4_jE
כך פועל מנוע הקיטור (מתורגם):
https://youtu.be/fsXpaPSVasQ
ורכבת קיטור שעדיין נוסעת באגם לואיז:
https://youtu.be/1Z8MIXXDPls
איך שינה קרל מרקס ביחד עם אנגלס את העולם?
הפילוסוף הגרמני קרל מרקס (Karl Marx) היה אחד הפילוסופים המשפיעים בתולדות הפילוסופיה, כנראה המשפיע מכולם. ביחד עם עמיתו פרידריך אנגלס, מי שהתוודע לעוני ולעליבות שיצרה המהפכה התעשייתית וכתב ב-1842 את "מצבו של המעמד העובד באנגליה", מרקס ניסח, הגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי.
כגיבור מעמד הפועלים שהוא עתיד להפוך, ראה מרקס עוד במאה ה-19 את הסוציאליזם כשלב שיבוא לאחר שהעם העני ישתחרר מכבליו, יעשה מהפכה ויעביר את אמצעי הייצור הקפיטליסטיים לבעלותו שלו, כלומר לבעלות העם.
רעיונות אלה ואחרים נוסחו בספרו של הוגה הדעות קרל מרקס "הקפיטל". את הספר הוא כתב בלונדון, בשנת 1867, בעת גלותו מגרמניה. אלה היו ימי התיעוש הוויקטוריאני המטורף של המהפכה התעשייתית, בתקופה שבה הקפיטליזם היה לטרנד הכלכלי המצליח והסוחף בשתי היבשות החזקות בעולם ובאי האנגלי שביניהן.
אגב, הוא עצמו חי חיי עוני נוראים. איש חולני וחסר אמצעים, מקדיש את חייו לכתיבה, לא עובד בשום עבודה אחרת ולכן ללא הכנסות. בהיותו סוג של סמרטוט אדום עבור האליטה הקפיטליסטית ומצד שני נשוי לאהבת חייו ג'ני ואב ל-7 ילדים - רק שלושה מהם הגיעו לגיל בגרות - העוני הוא סיפור חייו.
ואם היה צריך השראה, אז נקודה מעניינת היא שלא מעט מתיאוריו הקשים של מרקס לגבי מצוקת מעמד הפועלים, הגיעו מספריו של הסופר צ'ארלס דיקנס. סיפוריו היו מלאים בדוגמאות ספרותיות לתוצאות האיומות של כלכלת השוק ושל אי השיוויון שהיא יצרה.
העניים בספריו הם מובסים וחלשים והוא יודע מגוף ראשון על העוני. חוסר הסיכוי של העניים להתמודד אל מול חברה דורסנית השפיע עליו עמוקות. נראה שלא מן הנמנע שהילד אוליבר טוויסט, אותה דמות ספרותית מבית המחסה לעניים באנגליה, השפיע על ההיסטוריה לא פחות מהקיסר הצרפתי נפוליאון ומהצורר הנאצי היטלר.
כך או כך, ביחד עם שותפו אנגלס, הפיץ מרקס את רעיונותיו הסוציאליסטיים בעולם. הוא טען שאחרי המהפכה הסוציאליסטית והשתלטות הסוציאליזם עליה, על החברה להתקדם לשלב של קומוניזם, מבנה חברתי שבו ישררו חיי שיתוף ושוויון מלאים בין האזרחים כולם.
כמו שבדרך כלל מוצאים אצל אנשים מורכבים - גם בקרל מרקס יש טוב ויש רע. מצד אחד הוא רצה בעולם טוב יותר, עולם שבו אין מנוצלים ומנצלים. מצד שני, הוא חתר למהפכה וידע שבדרך להגשמת חזונו, האלימות היא בלתי נמנעת. הגותו של מרקס הדגישה את נושא המעמדות בחברה והציגה את המהפכה האלימה כיסוד משמעותי בשינוי החברתי או בוויסות של הסדר לכיוון הסדר הצודק העתידי של השליטים והנשלטים.
שנים רבות אחרי מותו, אכן חוללו רעיונותיהם של הפילוסוף מרקס וידידו אנגלס את המהפכה הסוציאליסטית. ברוסיה השתלטו הבולשביקים על הממלכה והשליטו בה קומוניזם נוקשה וקפדני. אחריהם הפכו קומוניסטיות מדינות רבות, כולל סין, וייטנאם וקובה.
היו שנים שבהם נראה היה שהקומוניזם עומד להשתלט על העולם. למדינות הקומוניסטיות ניתן להוסיף גם את מדינות ברית ורשה, כמו פולין, יוגוסלביה, בולגריה ועוד. הייתה זו ברית המועצות החזקה שהשליטה בהן את הקומוניזם באותה תקופה. בכל מדינה כזו היא דאגה להשליט שלטון קומוניסטי מקומי וצייתן.
עד היום רואים הסוציאליסטים בקרל מרקס את מי שניתץ את השלשלאות של הבורגנות, הגן על המסכנים וחשב על הפועלים ועל שחרורם מהעול של הקפיטליזם הדורסני.
רבים אחרים, במיוחד אלו שבעד כלכלה חופשית, דמוקרטית ואף קפיטליסטית, רואים בו את מי שהוביל לסבלם של מיליארד בני אדם. בתור הדגמה הם מצביעים על מדינות גברית המועצות, סין ומדינות ברית ורשה, שנשלטו ועדיין די נשלטות על ידי הקומוניזם והבולשביזם, כמו גם על משטרים שקמו על יסודות תורתו והיו לדיקטטורות אכזריות, נוקשות ובלתי דמוקרטיות.
יש גם עניין עם יהדותו של מרקס. כן, קרל "הלוי" מרקס נמנה על משפחת מומרים. נולד יהודי ומשפחתו הפכה נוצרית. מצד אביו הוא היה נכדו של הרב הראשי של עירו ומצד אמו נמנה על שושלת רבנים הולנדית. אביו, עורך הדין, המיר את דתו לאחר שהשתנו בגרמניה החוקים ונאסר על יהודים לעסוק במקצוע. על מנת שיוכל להתפרנס מעריכת דין, הוא התנצר עם משפחתו ושם המשפחה "הלוי" הפך למרקס. החלפת הדת הזו עתידה לעצב את אופיו הפילוסופי, כצופה אובייקטיבי אל לפחות שלא חושש להצביע על הדרך המתמרנת בה משמשות דתות לשליטה במעמד העובדים המנוצלים.
בימינו רבים רואים בקרל עצמו אנטישמי היסטורי, דבר לא קשה כל כך בגרמניה של אותם ימים. אומרים שבכתביו התייחס האיש ליהודים בביקורתיות כמעט ארסית. הוא גרס שהדימוי של היהודים כנוכלים ורודפי כסף היא שלאורך דורות הם נדחפו שלא מרצונם להתפרנס מהלוואות בריבית ועסקאות ממון די בזויות, מה שיצר להם דימוי של חמדנים.
להגנתו אומרים רבים מהחוקרים כי את האשמה באופי היהודי הגרוע תלה הגאון האקסצנטרי בדת היהודית ולא ביהודים עצמם. זה מסתדר כמובן גם עם תיעובו של מרקס את הדתות בכלל וראייתו את הדת ככלי המשמש את הקפיטליזם כ"אופיום להמונים", אמצעי מתוחכם שבזכותו מוכנים הפועלים לשאת את חיי העוני והסבל שלהם, בדרך לגאולה שמבטיחה הדת.
כנראה שכמו כל גיבור בסרט איכותי, או במקרה הזה בסרט של ההיסטוריה עצמה, גם מרקס היה מורכב ורב פנים - גם טוב, גם רע וגם מה שביניהם.
הנה סיפורו של קרל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
כאן המרקסיזם מוסבר יפה (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
סרטון אנימציה שמתאר בביקורתיות את הסוציאליזם לפי קרל מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
משנתו של קארל מרקס:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
וסרט תיעודי על קארל מרקס וחייו (עברית):
https://youtu.be/Z3vVhd42Ct4?long=yes
הפילוסוף הגרמני קרל מרקס (Karl Marx) היה אחד הפילוסופים המשפיעים בתולדות הפילוסופיה, כנראה המשפיע מכולם. ביחד עם עמיתו פרידריך אנגלס, מי שהתוודע לעוני ולעליבות שיצרה המהפכה התעשייתית וכתב ב-1842 את "מצבו של המעמד העובד באנגליה", מרקס ניסח, הגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי.
כגיבור מעמד הפועלים שהוא עתיד להפוך, ראה מרקס עוד במאה ה-19 את הסוציאליזם כשלב שיבוא לאחר שהעם העני ישתחרר מכבליו, יעשה מהפכה ויעביר את אמצעי הייצור הקפיטליסטיים לבעלותו שלו, כלומר לבעלות העם.
רעיונות אלה ואחרים נוסחו בספרו של הוגה הדעות קרל מרקס "הקפיטל". את הספר הוא כתב בלונדון, בשנת 1867, בעת גלותו מגרמניה. אלה היו ימי התיעוש הוויקטוריאני המטורף של המהפכה התעשייתית, בתקופה שבה הקפיטליזם היה לטרנד הכלכלי המצליח והסוחף בשתי היבשות החזקות בעולם ובאי האנגלי שביניהן.
אגב, הוא עצמו חי חיי עוני נוראים. איש חולני וחסר אמצעים, מקדיש את חייו לכתיבה, לא עובד בשום עבודה אחרת ולכן ללא הכנסות. בהיותו סוג של סמרטוט אדום עבור האליטה הקפיטליסטית ומצד שני נשוי לאהבת חייו ג'ני ואב ל-7 ילדים - רק שלושה מהם הגיעו לגיל בגרות - העוני הוא סיפור חייו.
ואם היה צריך השראה, אז נקודה מעניינת היא שלא מעט מתיאוריו הקשים של מרקס לגבי מצוקת מעמד הפועלים, הגיעו מספריו של הסופר צ'ארלס דיקנס. סיפוריו היו מלאים בדוגמאות ספרותיות לתוצאות האיומות של כלכלת השוק ושל אי השיוויון שהיא יצרה.
העניים בספריו הם מובסים וחלשים והוא יודע מגוף ראשון על העוני. חוסר הסיכוי של העניים להתמודד אל מול חברה דורסנית השפיע עליו עמוקות. נראה שלא מן הנמנע שהילד אוליבר טוויסט, אותה דמות ספרותית מבית המחסה לעניים באנגליה, השפיע על ההיסטוריה לא פחות מהקיסר הצרפתי נפוליאון ומהצורר הנאצי היטלר.
כך או כך, ביחד עם שותפו אנגלס, הפיץ מרקס את רעיונותיו הסוציאליסטיים בעולם. הוא טען שאחרי המהפכה הסוציאליסטית והשתלטות הסוציאליזם עליה, על החברה להתקדם לשלב של קומוניזם, מבנה חברתי שבו ישררו חיי שיתוף ושוויון מלאים בין האזרחים כולם.
כמו שבדרך כלל מוצאים אצל אנשים מורכבים - גם בקרל מרקס יש טוב ויש רע. מצד אחד הוא רצה בעולם טוב יותר, עולם שבו אין מנוצלים ומנצלים. מצד שני, הוא חתר למהפכה וידע שבדרך להגשמת חזונו, האלימות היא בלתי נמנעת. הגותו של מרקס הדגישה את נושא המעמדות בחברה והציגה את המהפכה האלימה כיסוד משמעותי בשינוי החברתי או בוויסות של הסדר לכיוון הסדר הצודק העתידי של השליטים והנשלטים.
שנים רבות אחרי מותו, אכן חוללו רעיונותיהם של הפילוסוף מרקס וידידו אנגלס את המהפכה הסוציאליסטית. ברוסיה השתלטו הבולשביקים על הממלכה והשליטו בה קומוניזם נוקשה וקפדני. אחריהם הפכו קומוניסטיות מדינות רבות, כולל סין, וייטנאם וקובה.
היו שנים שבהם נראה היה שהקומוניזם עומד להשתלט על העולם. למדינות הקומוניסטיות ניתן להוסיף גם את מדינות ברית ורשה, כמו פולין, יוגוסלביה, בולגריה ועוד. הייתה זו ברית המועצות החזקה שהשליטה בהן את הקומוניזם באותה תקופה. בכל מדינה כזו היא דאגה להשליט שלטון קומוניסטי מקומי וצייתן.
עד היום רואים הסוציאליסטים בקרל מרקס את מי שניתץ את השלשלאות של הבורגנות, הגן על המסכנים וחשב על הפועלים ועל שחרורם מהעול של הקפיטליזם הדורסני.
רבים אחרים, במיוחד אלו שבעד כלכלה חופשית, דמוקרטית ואף קפיטליסטית, רואים בו את מי שהוביל לסבלם של מיליארד בני אדם. בתור הדגמה הם מצביעים על מדינות גברית המועצות, סין ומדינות ברית ורשה, שנשלטו ועדיין די נשלטות על ידי הקומוניזם והבולשביזם, כמו גם על משטרים שקמו על יסודות תורתו והיו לדיקטטורות אכזריות, נוקשות ובלתי דמוקרטיות.
יש גם עניין עם יהדותו של מרקס. כן, קרל "הלוי" מרקס נמנה על משפחת מומרים. נולד יהודי ומשפחתו הפכה נוצרית. מצד אביו הוא היה נכדו של הרב הראשי של עירו ומצד אמו נמנה על שושלת רבנים הולנדית. אביו, עורך הדין, המיר את דתו לאחר שהשתנו בגרמניה החוקים ונאסר על יהודים לעסוק במקצוע. על מנת שיוכל להתפרנס מעריכת דין, הוא התנצר עם משפחתו ושם המשפחה "הלוי" הפך למרקס. החלפת הדת הזו עתידה לעצב את אופיו הפילוסופי, כצופה אובייקטיבי אל לפחות שלא חושש להצביע על הדרך המתמרנת בה משמשות דתות לשליטה במעמד העובדים המנוצלים.
בימינו רבים רואים בקרל עצמו אנטישמי היסטורי, דבר לא קשה כל כך בגרמניה של אותם ימים. אומרים שבכתביו התייחס האיש ליהודים בביקורתיות כמעט ארסית. הוא גרס שהדימוי של היהודים כנוכלים ורודפי כסף היא שלאורך דורות הם נדחפו שלא מרצונם להתפרנס מהלוואות בריבית ועסקאות ממון די בזויות, מה שיצר להם דימוי של חמדנים.
להגנתו אומרים רבים מהחוקרים כי את האשמה באופי היהודי הגרוע תלה הגאון האקסצנטרי בדת היהודית ולא ביהודים עצמם. זה מסתדר כמובן גם עם תיעובו של מרקס את הדתות בכלל וראייתו את הדת ככלי המשמש את הקפיטליזם כ"אופיום להמונים", אמצעי מתוחכם שבזכותו מוכנים הפועלים לשאת את חיי העוני והסבל שלהם, בדרך לגאולה שמבטיחה הדת.
כנראה שכמו כל גיבור בסרט איכותי, או במקרה הזה בסרט של ההיסטוריה עצמה, גם מרקס היה מורכב ורב פנים - גם טוב, גם רע וגם מה שביניהם.
הנה סיפורו של קרל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
כאן המרקסיזם מוסבר יפה (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
סרטון אנימציה שמתאר בביקורתיות את הסוציאליזם לפי קרל מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
משנתו של קארל מרקס:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
וסרט תיעודי על קארל מרקס וחייו (עברית):
https://youtu.be/Z3vVhd42Ct4?long=yes
