» «
גלגל
מי המציאו את הגלגל והיכן זה קרה?



איננו יודעים מיהו ממציא הגלגל. לא שמו ולא פרטים עליו ידועים היום. הרי מדובר בפרהיסטוריה, בזמנים שבהם עוד לא כתבו את ההיסטוריה ולכן לא השתמר מידע שכזה.

אבל אין ספק שאותו אדם קדמון, שהרעיון להשתמש בחפץ עגול ושימושי עלה בראשו, לא שיער כמה חשובה תהיה המצאתו להתפתחות המין האנושי כולו. ברור שהוא לא יכול היה להעריך אפילו לאילו שיאים תיקח ההמצאה הקטנה שלו את האדם ולאילו מקומות והמצאות נגיע בזכותה.

לא פחות מפתיע שאיננו יודעים אפילו כיצד נולד הגלגל. האם אנו חייבים את המצאת הגלגל לאדם קדמון כלשהו, שהתבונן בחיפושיות זבל? האם הוא שאב את הרעיון מהחיפושיות הללו, שיוצרות כבר מיליוני שנים כדור זבל ענקי וכבד יחסית ומגלגלות אותו בקלות מפתיעה אל הקן? - אם כן אז הוא בטח הבין שאם יוכל לשחזר את המעשה, יוכלו הוא וחבריו להעביר משאות כבדים ומסורבלים ממקום למקום, בדיוק כמו שעושה חיפושית הזבל עם משא כבד כל כך?

כל שידוע לנו הוא שאת הגלגל המציאו בסוף תקופת האבן. די מהר הוא סייע לכדרים המקומיים ליצור כלים מחימר, במקום לסובב ביד את הכד שהם יוצרים. כבר בשנת 4,000 לפני הספירה, לפני כ-6,000 שנה, השתמשו בגלגלי אבניים של קדרים במסופוטמיה, היא ארם-נהריים. בשנת 3,200 לפני הספירה בנו כבר השומרים עגלות עם גלגלים ובהמשך הם גם בנו רכבי מלחמה על גלגלים, שסחבו חמורים אל שדה הקרב.

הגלגל הוא המכונה המוקדמת ביותר מתוך 6 המכונות הפשוטות של העת העתיקה (ראו באאוריקה בתגית "מכונות פשוטות").

כשהחלו בני האדם להעביר גושי אבן ודברים כבדים לבניית מבנים גדולים, הם הבינו שהם יוכלו לעשות זאת בקלות רבה יותר, באמצעות גזעי עץ שיונחו מתחת למשקל הרב ויגררו אותו מעליהם, בעת שהם מסתובבים על פני הקרקע. סיבוב הגזעים אפשר להם להעביר עצמים כבדים מאד, מבלי שיצטרכו להרימם. נראה שכך הועברו ממקום למקום אבני הענק ששימשו לבניית הפירמידות.

ההמשך היה כשהבינו הקדמונים שיוכלו ליצור גלגלי עץ ולחברם למשטח שינוע בעזרתם. כך הומצאו העגלות הראשונות. ככל שהגלגלים נעשו קלים יותר, הטכנולוגיה הלכה והשתכללה. איתם השתפרה גם היעילות של העגלות בנשיאת משאות כבדים. שיפור נוסף היה כשחיברו את העגלה לבהמת משא שמשכה אותה.

עם הדורות והתקופות, החל הגלגל להיכנס לתחומים ותעשיות שונים, כמו טחינת התבואה לקמח ומחרשות קדומות. מכונות מבוססות גלגלים הלכו בהדרגה והשתכללו ואפשרו לאדם לייצר מוצרים נחוצים בקלות רבה יותר.


הנה ההיסטוריה של המצאת הגלגל:

http://youtu.be/vaZBhtGvaFE


המצאת הגלגל התרחשה ככל הנראה במסופוטמיה:

http://youtu.be/c-EPqobSsD8


וסרטון אנימציה על המצאת הגלגל:

http://youtu.be/EhIIGPObtxg
יאחצ'ל
מהם היאחצ'לים ששמרו קרח במדבר האיראני?



תיירים באיראן נתקלים בטיולים לא פעם ביאכצ'אלים (Yakhchal) עתיקים ששרידיהם מצויים עדיין במדינה ושימשו כסוג קדום של בית קרח עתיק יומין.

היאחצ'אל הפרסי הקדום הוא דוגמה יוצאת דופן להנדסה עתיקה, שאפשרה לאנשים באזור החם של פרס לשמר אוכל וקרח לתקופות ארוכות, ללא חשמל ובטרם הומצאו שיטות קירור מודרניות.

יאחצ'ל (Yakhchāl) הוא סוג קדום של מקרר או מקפיא מימי קדם, מבנה שנבנה בלא מעט מקומות בפרס הקדומה ועשה מלאכה טובה הרבה יותר מזו שעשו בשימור מזון בחלקים אחרים של העולם באותם זמנים.

לרוב כללה מערכת הקירור העתיקה הזו מבנה כיפתי תת-קרקעי, בעל קירות עבים, עשויים לבני בוץ, שעזרו לבודד את הפנים ולשמור בתוכו על טמפרטורות נמוכות. את היחצ'אלים מיקמו בדרך כלל בסמיכות למקור מים זורמים, כמו נהר או נחל, שמימיו הופנו אל המבנה, כדי למלא את הבריכה שבתוכו.

השיטה הייתה חכמה ודי פשוטה: בחודשי החורף, המים בבריכת היחצ'אל היו קופאים והפרסים היו חותכים את הקרח לגושים. הגושים האלה יאוחסנו ביחצ'אל לחודשים ארוכים.

במהלך החודשים הבאים, כולל בחודשי הקיץ החמים ביותר של השנה, שימרו הקירות העבים ומיקומו התת-קרקעי של היחצ'אל את הקרח מבלי שיימס במהירות. לפיכך שימש היאכצ'אל גם לשימור ואחסון של מזון ודברים אחרים, שנזקקו לקירור ונשמרו בתוכו על ידי הקרח.

כך יצא שהיאחצ'אל היה בלעדי לאזור זה של העולם. המצאה מקומית שפותחה ונבנתה בתרבות הפרסית העתיקה, בימים בהם פרס הייתה גם מעצמה צבאית וגם תרבות מפותחת, עם מדע וטכנולוגיה מתקדמים.

מפתיע מעט שבזמנים בהם לא היה תחליף אחר בעולם לשימור מזון, לא עברה טכנולוגיה עתיקה זו לשימור קרח אל מקומות אחרים בעולם. שיטה שתאחסן קרח ותאפשר אחסון מזון בקירור, במהלך חודשי הקיץ הלוהטים, תיוולד בעולם המערבי רק עם המצאת תיבות הקרח שיקדימו את המקררים.


כך פעל היחצ'ל הפרסי:

https://youtu.be/tnJms_3Gbuk


הנה סרטון של יאחצ'אל מבחוץ:

https://youtu.be/_aWZE5h0Uic


ביקור בתוך יאחצ'אל:

https://youtu.be/C0GmEBLxt8o


ובשיטה דומה ניתן לקרר מזון גם ללא מקרר:

https://youtu.be/enOjVc-kN7Q
הטנק של לאונרדו
מהו הטנק של לאונרדו דה וינצ'י?



בין כל הישגיו המדהימים של גדול אנשי המדע המוקדם, לאונרדו דה וינצ'י, היו גם מספר כלי נשק. על אף שלאונרדו היה אחד ממתנגדי המלחמה, כך הוא שרת את פטרונו, הדוכס של מילאן ומי שהיה "שר הביטחון" של האזור. מדובר בפיתוחים שהקדימו את זמנם בהרבה.

הטנק של לאונרדו דה וינצ'י (Leonardo da Vinci's tank) היה אחד המרשימים שבהם. זה היה כלי רכב משוריין, שדומה בדרך מסוימת לטנק שאנו מכירים היום, דה וינצ'י המציא ותכנן את הטנק, כ-400 שנה לפני שייבנה הטנק הראשון, ערב מלחמת העולם הראשונה.

הטנק, או המכונה המשוריינת של לאונרדו, היה למעשה עגלה שהונעה על ידי בני-אדם, וכוסתה בשכבות של מתכת. הוא היה מסוגל לנוע לכל הכיוונים ותוכנן להיות מצויד במספר תותחים. אלה הציצו החוצה מבין חרכים, שתוכננו לשמור על החיילים מפגיעה. 3-4 לוחמים היו אמורים לשבת בתוכו. ממש כמו הצריח של הטנק המודרני, תותחי הטנק תוכננו להיות מסודרים על גבי מבנה עגול ומסתובב, שאפשר לטווח לכל הכיוונים ב-360 מעלות.


הנה סיפורו של הטנק של ליאונרדו דה וינצ'י:

https://youtu.be/cKdWkW2S7S0


אנימציה של הטנק הקדום הזה:

http://youtu.be/u3befMiZK7s


וטנק כזה מבפנים:

http://youtu.be/YdfEmJdkNz4
אוקולוס
מה זה אוקולוס ואיך הוא האיר מבנים קדומים?



אוקולוס (Oculus), בלטינית "עין", הוא מעין פתח שבראש כיפה בנויה. מטרת האוקולוס הייתה להאיר מבנים באור טבעי מהשמש. האוקולוס נועד למלא את תפקיד התאורה מבלי לפגוע ביציבות המבנה. זהו מבחן חשוב, מכיוון שהכיפה היא קודם כל גג ויתרונה הגדול הוא היציבות הנובעת מהמבנה המיוחד, שבו הלחץ מועבר אל ראש הכיפה.

את היציבות הזו הצליחו האדריכלים הקדומים לשמור, על ידי מיקום האוקולוס הפתוח במרכז הכיפה. כך עובר הלחץ ממשקל הכיפה אל הטבעת של האוקולוס והכיפה לא קורסת למטה.

האור שמכניס האוקולוס לחלל המבנה הוא מיוחד במינו. האווירה שהוא יוצר והתנועה של כתם האור שנכנס ממנו לאורך שעות היממה, מעצם שינוי מיקומה של השמש בשמיים, אלה יוצרים קסם ודרמה בחלל המבנה.

היות ובעולם העתיק לא היו זגוגיות, נשאר האוקולוס פתוח. כך נכנסו משקעים כמו גשם, ברד ושלג אל פנים המבנים. כדי למנוע הצפות, יצרו האדריכלים הקדומים מרזבים שאספו את המים מרצפת המבנה והובילו אותם החוצה.

האוקולוס המפורסם בעולם הוא זה שבתקרת כיפת הפנתאון ברומא שבאיטליה. המקדש בזה, "מקדש כל האלים", הוא המבנה הרומי המרשים ומהיחידים שנותרו על מקומם כמעט 2,000 שנה. בו ניתן לראות בו את האוקולוס במיטבו.

באדריכלות הגותית והרומנסקית שימש "אוקולוס" גם כשם לחלון עגול.


הנה סיפור האוקולוס שבפנתאון ברומא:

https://youtu.be/Yn2XdZfx93w


האוקולוס העתיק מאיר את המקדש שמתחתיו:

https://youtu.be/5-PlrF6ITuQ


כך מתמלא המקום באור שמש טבעי:

https://youtu.be/RtNnvSGkVhQ


השלג יורד בחורף דרך האוקולוס על פנים הפנתאון:

https://youtu.be/lh7VJaNgh-A


ועל שם האוקולוס נקראים משקפי המציאות המדומה של חברת ריפט, "אוקולוס ריפט":

https://youtu.be/9bfBV-x0ftM

הנדסה עתיקה

טרסות
מהן הטרסות ומה תרמה הטרסה החקלאית?



טֶרָסות (Terraces) הן מדרגות חקלאיות על צלעות ההרים, שעליהן מגדלים גידולים חקלאיים. כל מדרגה נקראת טֶרָסָה, מעין משטח מרפסת.

הטֶרָסָה, או בעברית "מדרגה חקלאית", היא שיטה עתיקה ומשותפת להרבה תרבויות בהיסטוריה. מטרתה היא אגירה והסטה של המים, כדי לאפשר עיבוד חקלאי של הקרקע בצלעי הרים וגבעות.

בשיטה זו יורדים מי הגשמים מראש ההר, ומשקים את כל הגידולים שבטרסות, תוך שהם עוברים ממדרגה למדרגה, מבלי ליצור שטפון במורד ההר, שפוגע בגידולים.

מטרת הטרסות היא הסדרת מי הגשמים היורדים על ההרים. במקומות מרובי משקעים, במקום שהמים יגלשו במורד ההר, יהרסו את הגידולים בדרכם אל העמק שמתחת, יציפו את הקרקע וימלאו אותה בבוץ, המים מתועלים כך שירדו מבלי לפגוע בחקלאות וינוצלו נכון ובכמות הרצויה לגידולים, כך שעדיין יתרמו לצמיחתם.

במקומות עם מעט גשמים, כמו במזרח התיכון שלנו, מאפשרות הטרסות להשתמש באותם מים שוב ושוב, מדרגה אחרי מדרגה להשקייה של גידולים רבים ולניצול מיטבי של הגשם.


#יתרונות הטרסות
לשיטת הטרסות כמה יתרונות בולטים. ראשית, זוהי דרך מצוינת לגדל גידולים חקלאיים בתנאים של מחסור במים.

חוץ מהשמירה על המים וניצולם בעזרת הטרסות ושמירת הקרקע בלחות יחסית, מאפשרים השדות הצרים והשטוחים של הטרסות גם לנצל כל פיסה של קרקע לחקלאות. באזורים הרריים בהם העמקים מצומצמים, המשמעות של חקלאות במדרונות ובמורדות ההרים היא של אוכל ושפע.

באזורים הרריים הטרסה יכולה להיות ההבדל שבין קיום ופרנסה לרעב ומחסור. שיטת הטרסות גם מחממת את הקרקע ומסייעת לגידולים לעמוד בפני הטמפרטורות הצונחות בלילה והקרה ההרסנית ליבולים.


#תולדות הטרסות
נראה שהטרסות הומצאו כבר במסופוטמיה. משערים ששיטה זו שימשה לגנים התלויים של בבל, למשל. היא משמשת מזה אלפי שנים גם בסין ובמזרח הרחוק, במזרח התיכון ובאירופה. חקלאות האורז של המזרח הרחוק חבה לא פעם את הצלחתה לטרסות עצומות בהרים.

גם באמריקה, השתמשו בטרסות באזורים הרריים, כמו בהרי האנדים. הן היו מצוינות גם כדי לעבור תקופות של בצורת וגם כדי להתמודד עם חקלאות באזורי ההר.

הטרסה מצליחה לנצח גם אזורים שחונים ומוכי בצורת ומאפשר לנהל חקלאות פוריה גם בשטחים הרריים וקשים לעיבוד חקלאי.

גם בני האינקה בדרום אמריקה הרבו להשתמש בטרסות והצליחו לייצר חקלאות הררית מצוינת בזכותן. טרסות אפשרו גם להסדיר את הובלת המשקעים האדירים בעיר מאצ'ו פיצ'ו, כך שהם לא ימוטטו את ההר ויובילו לקריסתה של העיר למטה.


הנה הטרסה:

https://youtu.be/CjxajEk7ePs


דגם של טרסות בישראל:

https://youtu.be/ko_uTPEQDxo


טרסות האורז המפורסמות בלונגשנג שבסין:

http://youtu.be/VDfXB-DvVPg?t=7s


הטרסות העגולות שיצרו בני האינקה במוריי שליד קוסקו, כדי לחקור חקלאות במיני-אקלים באמצעות טרסות:

https://youtu.be/07nZCMTINkg


הטרסות באולנטאיטמבו שליד קוסקו:

https://youtu.be/DgfW7PgVkpM


חקלאות הטרסות ההררית של אזור סאפה בווייטנאם:

https://youtu.be/BDDWVjL3AK0


הכפר האתיופי קונסו, הידוע בטרסות שנבנו בו:

https://youtu.be/QSLKKIqGYaE


הטרסות של מאצ'ו פיצ'ו נבנו על ידי האינקה כדי לתעל את הגשם הרב כך שהעיר לא תקרוס למטה:

https://youtu.be/kB3TT2ciSCc


וסרט תיעודי על הטרסות שמצילות שם מהיובש:

https://youtu.be/Iatpqn_pV1k?long=yes
מייצב חיצים
מה עשה מייצב החיצים בימי קדם?


המומחה, אותו איש שתפקידו היה לייצב את החיצים (fletcher), היה פעם מומחה של ממש לייצוב הנוצות של החיצים לקשת.

באותה תקופה היה מייצב החיצים בעל המקצוע שלמד היטב את התעופה של החיצים ותפקידו היה להתאים את הנוצות, כך שיסייעו לשפר את מבנה החץ ויאפשרו לו לעוף באופן אופטימלי.

מייצב החץ, או הפלטצ'ר כמו שקראו לו באנגליה של ימי הביניים, הוא מקצוע ובעל מלאכה חשוב ומכובד בעת העתיקה.

בשדה קרב או ציד שמבוסס על חץ וקשת, המייצב הוא בעל תפקיד הכרחי וקריטי. כי בזמן קרב יכול חץ מיוצב לעשות את ההבדל שבין תבוסה לנצחון מוחלט. ביציאה לציד חיצים מיוצבים הם שיקבעו אם הצייד יביא איתו אוכל ממסע הציד או לא.


הנה המקצוע של מייצב החץ בימי הביניים:

https://youtu.be/wDcD492dL1g


ומייצב חיצים בקוריאה:

https://youtu.be/VK5INvoNTdk


ופלטשר, כלומר מייצב חיצים, מספר:

https://youtu.be/ig-7kA5I9vY
חומה
איך בנויה חומת הטירה העתיקה?



הטירה העתיקה שימשה מעין כפר מוגן מתוקפים, שבו התגוררו האציל, משפחתו ועובדיו. חומת הטירה שימשה גם להגנה מפני התקפות על האציל או האביר וגם למגורים בה.

חומות הטירות העתיקות היו בנויות להגנה מרבית כנגד כלי הפריצה של העת העתיקה. החומות היו עבות, כדי למנוע את שבירתן בהתקפות של אילי ברזל. פתחי הירי היו בנויים כך שימנעו חדירה של חיצים מצד התוקפים ובו בזמן יאפשרו ירי למגינים על הטירה. מעבר לחומות הטירה נהגו לחפור תעלות היקפיות שנקראו חפיר ומילאו אותן מים, כדי למנוע חפירה מתחת לחומות או הבאה של מגדלי פריצה ואילי ניגוח.

חוץ מהמבנה החזק שלה, היו בחומת הטירה גם חדרי מגורים, האורוות והמחסנים של הטירה. כך זכתה הטירה גם להגנה מודיעינית, שכן האנשים שהסתובבו וחיו בחדרי החומה ולידה יכולים היו להזהיר מניסיונות פריצה או התקפה על החומה.


הנה סיור בחומות של חורבות טירה עתיקה:

https://youtu.be/Z7O4WkIrqHY


טירה מימי הביניים עם חומה דקה שנפרצה:

https://youtu.be/o9WDZDSNGqM
הנדסת האינקה
מהי ההנדסה הגאונית של האינקה?



גם אם הופלה על ידי הכובשים האירופיים מספרד, ביכולת התכנון והבנייה שלה, הייתה אימפריית האינקה האדירה, ששלטה פעם באמריקה הדרומית, מהאימפריות הבולטות בהיסטוריה. באמצע האלף השני ועד שנכבשה על ידי הספרדים, שלטה האימפריה הזו על מרבית החלק המערבי של דרום אמריקה, מקולומביה בצפון ועד צ'ילה בדרום.

לצורך שליטתה במרחבים העצומים שלה, שכללו חלקים מפרו, בוליביה, אקוודור, צ'ילה וארגנטינה של היום, פיתחו ממציאיה פתרונות הנדסיים מרשימים במיוחד.

אימפריית האינקה הגיעה להישגים אדריכליים מרשימים מאד, ביניהם בניית ה"עיר האבודה" מאצ'ו פיצ'ו, שהוקמה בגובה בלתי נתפס ועם תשתית הנדסית מעולה ומתוכננת בגאוניות.

כדי לקשר את בירתה של אימפריית האינקה, העיר קוסקו שנמצאת כיום בשטחה של פרו, אנשי האינקה יצרו ברחבי האימפריה שלהם דרכים מתקדמות וארוכות ביותר. הדרכים האלה יוצרות רשת בת אלפי קילומטרים של דרכים, שמתעלה על כל מה שנעשה באירופה של ימי הביניים. הם אפשרו שליטה מעולה על אימפריה שבה חיו כ-6 מיליון איש, בני עמים שונים, שדיברו ביותר מ-700 שפות שונות!

אימפריית האינקה השיגה הישגים אדירים בהנדסה חקלאית ויצרה מערכות השקיה משוכללות מאד לתקופתה. לבני האינקה היו גם הישגים מרשימים מאד בתחום הרפואה והכירורגיה.

הישגי האינקה מעוררים השתאות אפילו למול האדריכלות, ההנדסה והטכנולוגיה המודרנית, אבל היא מקבלת משנה הערכה כשזוכרים שמדובר בתרבות שלא הכירה אפילו את הגלגל. את החישובים שלהם עשו בני ומהנדסי האינקה בעזרת שיטה הנקראת קיפו, שמבוססת על קשרים בחבלים, בשיטה שעדיין לא פוענחה.


הנה מערכת הדרכים המעולה שיצרו בני האינקה ברחבי האימפריה שלהם:

https://youtu.be/RoBo5qsNNDM


כך השתמשו בני האינקה בטרסות, מדרגות הר חזקות במיוחד, כדי לייצב את הבירה מאצ'ו פיצ'ו:

https://youtu.be/kB3TT2ciSCc


יש הרואים ביכולות התכנון והבנייה שלהם משהו שלא מן העולם:

https://youtu.be/4h4jwQunxRw


וכמה דברים מדהימים על תרבות האינקה:

http://youtu.be/DOXbAafFuJk


מנגונל
מהו כלי הנשק העתיק מנגונל?



מנגונל היה כלי נשק שמשליך כדורי אבן. הוא הומצא על ידי הרומאים במאה ה-4 לפני הספירה. המנגונל היה כלי נשק חזק מהבליסטה אך חלש מהטריבושה. הקליעים נורו בו למרחקים של עד כ-400 מטרים.

שיטת הירי שלו הייתה בהטלה. הייתה למנגונל זרוע ארוכה, שבקצה שלה היה סל או לולאה. אל תוכם הכניסו הלוחמים את כדורי האבן ששימשו כקליעים.

מקור השם "מנגונל" הוא מהמילה הלטינית "Manganon" ופירושה "מנוע מלחמה".


הנה המנגונל בפעולה:

http://youtu.be/yi4p8ZR4n28
מהי משרביה?



משְרַביה (Lattice work או Mashrabiya) היא סבכה, מעין חלון מסוגנן, שמקובל בבנייה האיסלאמית, בחלונות, בקירות ובפתחי מבנים.

משרביות הותקנו בצדי הבתים כדי לאווררם. את המשרביה שבדרך כלל נעשתה מעץ, אפשר לראות בבתים מסורתיים רבים במדינות ערב. האמנות והאסתטיקה האיסלאמית, שהביאו לשיא את עבודת העיטור, הפכו את המשרביות הללו למעוטרות ומסוגננות במיוחד בסגנון הערבסקות.

המשרביה משתמשת במגבלה אופטית שמקשה על המבט מאזור מואר אל אזור חשוך. כשאנו מצויים באור ומביטים לעבר מקום חשוך, העין שלנו מתקשה להתמודד עם החשיכה ולהבחין בה בפרטים.

האור שמחוץ לבית מסתיר את הבית המוצל והחשוך יותר. ואכן, משרביות מאפשרות לחצוץ מבלי לחסום, לאפשר חלון הצצה החוצה, מבלי להיחשף. בכך הן משרתות צורך מסורתי ודתי של המוסלמים, להבדיל בין פנים הבית למה שקורה בחוץ.

מצד אחד יכולים אוויר, אור וחום להכנס דרכה אל הבית, אך מנגד שומרת המשרביה על הפרטיות ומקשה על הנמצאים מחוץ לבית לראות את מה שקורה בתוכו ובמיוחד את הנשים.

במשך מאות שנים השתמשה האדריכלות האסלאמית במשרביות עשויות עץ, אבן ואף בטון כדי להכניס אוויר ואור אל הבתים. כיום מייצרים משרביות גם בחיתוך לייזר, בטכניקות מדוייקות, מהירות וזולות הרבה יותר מכל שיטה מסורתית.

במאה ה-21 הייתה המשרביה גם למרכיב אדריכלי מקובל ובעל היבטים ירוקים. היא משמשת לנוי ולעיצוב, גם בקרב מי שאינם מוסלמים. מעבר ליופיין המעוטר, המשרביות מסייעות לבנייה ירוקה, כזו המנצלת את הטבע לאיכות חיים ושומרת על כדור הארץ.

על ידי שימוש במשרביה, ללא היבטיה החברתיים והדתיים, מנצלים אדריכלים את היכולת המופלאה שלה לשפר את זרימת האוויר הטבעית אל המבנה ולשמור, ללא השקעת אנרגיה, על קרירותו הטבעית. בעולם הולך ומתחמם - זה לא מעט.


כך מייצרים משרביות מסורתיות מעץ:

https://youtu.be/JFiaVEWG3gs


משרביות משיש:

https://youtu.be/ieVcTJlbzGE


משרביה מודרנית מעץ:

https://youtu.be/VNvK9MCEvs4


כך בונים מרפסת משרביה:

https://youtu.be/FYzlNSgClT4


משרביות מודרניות מיוצרות בעזרת חיתוך לייזר ומשמשות באדריכלות מודרנית של מבנים איסלאמיים:

https://youtu.be/PXNRiIrEcME


והנה מגוון דוגמאות של משרביות וערבסקות בחיתוך לייזר:

https://youtu.be/0SdulBbcIBw
מהי תרבות עמק האינדוס שהמציאה את הביוב?



לא רבים יודעים שביחד עם האימפריות של מסופוטמיה ושל מצרים העתיקה נולדה בהודו אחת התרבויות המתקדמות בעולם העתיק, תרבות שהתגלתה רק במאה ה-20 ומסתבר שהיא הייתה מהתרבויות העירוניות הקדומות ביותר בעולם.

זוהי תרבות עמק האינדוס (Indus), תרבות עתיקה ומסתורית שמעט מאוד ידוע עליה, אבל יודעים שהיא הייתה של עם משוכלל, יודע קרוא וכתוב ובעל יכולות הנדסיות פורצות דרך לזמנו.

ציביליזציית האינדוס התקיימה בשנים 2,800 לפני הספירה ועד 1,700 לפנה"ס, בעיר מוהנג'ו-דארו, בשטח שמצוי כיום בפקיסטן ומערב הודו.

תרבות האינדוס הייתה תרבות עירונית מתקדמת מאד ואולי גם התרבות העירונית הראשונה בהיסטוריה. תכנון העיר שלה מפגין ידע בתכנון עירוני ובממשל, שבמרכזו עמדה ההיגיינה. בבתים היו חדרי אמבטיה והמים זרמו בצינורות אל הבתים, הישר ממכלי מים שהוצבו על הגגות. רחובות עריה נבנו בצורת רשת, כמו בערים מודרניות דוגמת ניו-יורק. הבתים תוכננו באופן כזה שהם היו שקטים מרעש ומוגנים מריחות וגנבות.

את שיא הקדמה הפגינו בני התרבות הזו ב... מערכות הביוב שבערי האינדוס. אלה היו מתקדמות ביותר, בהשוואה למערכות ביוב של אותם זמנים. למעשה גם כיום הן יכולות היו להיחשב משוכללות יחסית.

מה קרה לציביליזציה של עמק האינדוס?

תרבות ההינדוס נעלמה בפתאומיות בשנים שסביב 1900 לפני הספירה, עת נמחתה העיר הגדולה מוהנג'ו-דארו. הסיבה להיעלמותה של התרבות המתקדמת הזו אינן ידועות ולא מפוענחות, מה עוד שמי שחיסל את העיר והתרבות העתיקה ניפץ והשמיד את הפסלים ואיתם כמעט כל ממצא תרבותי שיכולה הייתה להותיר אחריה.

מכל מקום, זו הייתה תרבות בעלת בעלת פוטנציאל לגדול ולהתפשט על האזורים הפוריים שמסביבה. אבל היא נעלמה ללא ממצאים המעידים מדוע. אחת הסברות היא שהיו אלה פולשים אריים מאזור אחר בהודו, שתוארו ב-Rig Veda כהורסי מבצרים מיומנים.


הנה סקירה על תרבות עמק האינדוס:

http://youtu.be/KhDY4KJuvc0


מערכת המים והביוב בעמק האינדוס של אותם ימים:

https://youtu.be/gpLbRr5Efcg


עמק ההינדוס כיום (עברית):

http://youtu.be/oGCRdp-rDnM


מצגת וידאו על הביוב והיעלמות תרבות עמק האינדוס ההודי:

https://youtu.be/hIsrV6lHjgk


הסבר על תרבות עמק האינדוס:

http://youtu.be/n7ndRwqJYDM?t=2m56s


ותכנית חינוכית על תולדות השירותים עברית):

https://youtu.be/bvChd5xo9K0?long=yes
מהם מגדלי השתיקה העתיקים של דת זרטוסטרא?


מגדלי השתיקה (Zoroastrian Towers of Silence), או מגדלי הדממה, הם מגדלים שטוחים שנקראו דאכמות והוקמו במדבר, לטיהור גופות המתים. הם משמשים את מאמיני דת הזרתוסטרא לטיפול בגופות המתים שלהם.

דת הזרטוסטרא רואה בגופה דבר טמא. המסורת הזורואסטרית הקדומה גורסת שכשהגוף מפסיק לחיות הוא יש חשש שיזהמו אותו שדים והוא יאבד את הטהרה. לכן, הם לא קוברים את הגופה, שורפים אותה, או כל פתרון אחר שיטמא את העולם. במקום זה, הם חושפים את מתיהם לעופות הדורסים, שיאכלו את הבשר עד שהעצמות יתפוררו התפוררות מוחלטת וכך לא יטמאו את העולם.

מדובר במסורת בת מעל 3.000 שנה, שגם אם היא נראית כעומדת להיעלם, היא לפחות שרדה עד ימינו. על ראשי הגבעות נבנו מבנים רחבים שהגג השטוח שלהם שימש להשכבת המתים ולטיפול בגופות לפני קבורתם.

מכל מקום, על גגות המגדלים השטוחים הונחו אז גופות הנפטרים, בכדי שנשרים ועופות טרף אחרים יאכלו אותם והשמש תעשה את השאר. הגופות הונחו בשלושה מעגלים: במעגל החיצוני הונחו הגברים, באמצעי גופות נשים ובמעגל הפנימי ביותר גופות של ילדים.

הגופות נשארו שם עד שמהגופות נותרו רק העצמות הלבנות והלגמרי חשופות. אז הן נשמרות בגלוסקמות שבתוך המגדלים.

מגדלי השתיקה העתיקים הוקמו במקומות שונים באסיה, בהם התפשטה הזורואסטריאניות והשתרשה. באיראן למשל, הקימו אותם מאמיני דת הזרתוסטרא, בעיקר בעיר יזד. אבל הדכמות הללו הן לא יחודיות לאיראן. אפשר לראות אותם גם במקומות נוספים במזרח התיכון ועד לפאתי בומביי שבהודו

כיום הטקסים הללו הוצאו באיראן מחוץ לחוק והמגדלים הם רק אטרקציה לתיירים חובבי מסתורין וטקסים קדומים. בארצות אחרות מצאו פתרון להתדלדלות ציפורי הטרף והם מגדלים ציפורים שיעשו את התפקיד המסורתי הזה. יש מקומות שמראות גדולות מרכזות את קרני השמש בגופות ומאיצות את התפוררותן ובארצות מערביות שורפים את המת בחשמל, שאינו מקודש כמו האש ולכן מותר

את הכינוי "מגדלי שתיקה" באנגלית קיבלו המגדלים הללו בשנת 1832 ממתרגם בהודו, שתרגם עבור הממשל הבריטי.


הנה מבט מקרוב על מגדלי שתיקה של העיר יזד:

https://youtu.be/l1XnTAMPSPI?end=1m06s


הסבר המנהג הזורואסטרי:

https://youtu.be/X66_FYieUO0


מהאוויר:

https://youtu.be/-Xudm53td6s


ביקור בתוך מגדל שתיקה זרתוסטרי:

https://youtu.be/y80E67kh6uY


וסרטון תיעודי על מגדלי השתיקה ביזד באיראן:

https://youtu.be/M7aixQnz-AM?long=yes
מהן המדרגות של צ'אנד באורי שבהודו?



צ'אנד באורי, שפירוש שמה הוא "הבאר הענקית", היא אחת מהבארות העמוקות והגדולות באוסף בארות שנמצא בעיירה אבהאנרי. לבאר 3,500 מדרגות שמוליכות את המבקר לעומק של 13 קומות לעומק של 30 מטרים.

הבאר הוקמה במאה ה-9 בסמוך למקדש הרשאט-מאטה, מקדש מימי הביניים. זהו למעשה מתקן לאיסוף מי גשמים. הוא משמש גם לקיום טקסים דתיים, אך כמו שמקובל במקומות רבים בהודו - גם למפגשים חברתיים, תחליף לבריכת שחיה או קאנטרי קלאב.

באר המדרגות הופיעה בסרטי הקולנוע "עלייתו של האביר האפל" ו"מעבר לכל חלום".



הנה מבט לבאר המדרגות של צ'אנד באורי:

http://youtu.be/OWH-AMSek6g
למה שימשו הטרסות העגולות של האינקה?



בני תרבות האינקה ידועים ביכולת ההמצאה, התושייה והגאונות של הפתרונות שמצאו לבעיות בתחומי חיים שונים.

שיטת הטרסות היא שיטה של מדרגות חקלאיות שיצרו החקלאים בעת העתיקה על צלעות ההרים. הרעיון הגאוני בפשטותו בשיטת הטרסות הוא לגדל גידולים חקלאיים על המדרגות שאתה יוצר בהר ולנצל את מי הגשמים. מי הגשמים גולשים ממדרגה למדרגה ומשקים כך הרבה יותר גידולים חקלאיים.

הטרסות העגולות של בני האינקה (Terraces) הן הגרסה של בני הממלכה הקדומה לשיטת הטֶרָסות (Terraces) העתיקה, הנפוצה באזורים שונים בעולם.

בנוסף לייעול והגדלת התנובה שהשיגו באינקה תודות לטרסות, חקלאי האינקה גם שמו לב שהטמפרטורות בטרסות העליונות ובטרסות התחתונות שונות משמעותית, עד 15 מעלות צלזיוס הפרש ביניהם. משרע הטמפרטורות הרחב נובע בעיקר מהכיוונים וההשפעה השונה של השמש והרוח על כל חלק בהר.

תודות לשוני הזה בטמפרטורות יכולים היו חקלאי האינקה להתאים את סוגי הגידולים בכל שכבת טרסות לטמפרטורה האופיינית לה. כך יצא שבכל שכבה כזו של טרסות הרים, גידלו האינקה סוגים אחרים של גידולים.

בפרו ניתן היום לראות את הטרסות העגולות של מוריי (Moray), אתר ארכאולוגי חקלאי מרשים מתקופת האינקה. מוריי, הנמצא בעמק הקדוש, הוא לדעת החוקרים סוג של תחנת ניסיונות חקלאית קדומה, בה ניסו אנשי האינקה סוגי גידולים ושיטות גידול שונות, שמטרתן הייתה להגדיל את תנובת הקרקע ואת איכות הגידולים.

מוריי, הבנוי טרסות עגולות, נמצא בסמוך לעיר הפרואנית וויניי ויינה (Winayhuayna), שם שנתנו לה בני האינקה ופירושו בשפת קצ'ואה הוא "אורכידאה".


הנה הטרסות העגולות שיצרו בני האינקה במוריי שליד קוסקו, כדי לחקור חקלאות במיני-אקלים באמצעות טרסות:

https://youtu.be/qXKoJQ5Nx6s


נסיון להסביר את הטרסות המופלאות שיצרו בני האינקה:

https://youtu.be/o3gwRXbP4Zc


הטרסות המרשימות של האינקה ליד העיר וויניי ויינה (Winayhuayna:

https://youtu.be/0O-Q4965j8A


ועוד מחקלאות הטרסות ההררית של מוריי:

https://youtu.be/1IMiIDFI8xE
מה היו הגנים התלויים של בבל?



הגנים התלויים של בבל (Hanging Gardens of Babylon) הם אתר קדום שמוזכר כאחד המקומות היפים בעולם העתיק. הגנים הללו היו בנויים על גבי הר מלאכותי. הם היו נטועים על גבי טרסות, מדרגות ענק שעליהן היו שתולים עצים גדולים.

הגנים התלויים ניתנו על ידי מלך בבל נבוכדנאצר השני, כמתנה לאשתו החדשה, הנסיכה אמיטיס. הם נועדו להזכיר לה את ההרים של מדי, מולדתה וכך להשכיח ממנה את הגעגועים לבית נעוריה.

ישנם ויכוחים איפה היו הגנים. חלק מהמומחים סבורים שמקומם היה בעיר בבל, על גדת נהר הפרת. חלק אחר קושר את הגנים לעיר העתיקה נימרוּד, שבה נמצאו חרסים וציורים של מבנה דומה לגנים הללו.

במשך מאות שנים הגנים הללו נחשבים אבודים. בשנים האחרונות יש הטוענים מדי פעם שמצאו אותם, אך עדיין אין הוכחות מדעיות או אימות שאכן אותר מקום הגנים המפורסמים.

הגנים, הנקראים גם "הגנים התלויים של סמירמיס", היו משבעת פלאי העולם העתיק. הם ידועים בעיקר מכתבים שנכתבו שנים רבות לאחר שהם עצמם נעלמו מהעולם.

הגנים התלויים היו כנראה מדהימים ויוצאים דופן ביופיים. הבבלים עצמם לא השאירו תיעוד שלהם והראשון שכתב עליהם היה כהן בבלי בשם ברוסוס, שחי שנים רבות אחר-כך - במאה השלישית לפני הספירה.


הנה סיפורם של הגנים התלויים מבבל:

https://youtu.be/sno156vF218?t=12s


סיור וירטואלי בגנים התלויים מבבל:

http://youtu.be/Ks1UW0y0L9A


הסבר המבנה של הגנים התלויים בעיר הזו:

http://youtu.be/Kfg1YE-BqTc


מצגת וידאו של הגנים התלויים של העיר בבל:

http://youtu.be/-m4wJxWB2w4
מה היו כלי המצור של ימי קדם?



בין כלי המצור של העולם העתיק בלטו כלי הירי השונים. מוכרות ביותר הן הבליסטראות, קשתות ענק הרסניות שירו חיצים בוערים. למעשה אלה היו חיצים שעל ראשיהם עטפו מטליות ספוגות שמן, שהובערו רגע לפני שנורו על האויב וניסו להבעיר את הטירה על יושביה ומגיניה.

חשובות גם הקטפולטות, שירו אבנים גדולות וכבדות והיו איום על המגינים עצמם. הקטפולטה התחלקה למתקנים שונים כמו הטרבושה (trebuchet), סוג של קטפולטה גדולה והמנגונל.

היו גם כלי פריצה, כמו איל הניגוח שהוסע אל החומה והיה כה כבד, עד שהטחת גזע העץ על החומה שוב ושוב גרמה לשבירתה ולפריצה פנימה. ידוע גם מגדל המצור, ששימש להזרמה של חיילים אל ראש החומה ופנימה אל הטירה המותקפת.


הנה הבליסטרה היוונית ששימשה לקרבות גם בימי הביניים:

http://youtu.be/hlC51FbnNSw


הטרבושה בימי הביניים:

https://youtu.be/i_6LeWzNx_c


כך יוצרים טרבושה בסגנון של ימי הביניים:

https://youtu.be/9-Hwxw4fgqk


ומנגונל - כלי הנשק שמשליך כדורי אבן:

http://youtu.be/yi4p8ZR4n28
מהו "רובה הקשת" או "הקשת המוצלבת"?



חץ וקשת הם מכלי הנשק העתיקים והשימושיים של העת העתיקה. אחד המעניינים מבין הפיתוחים שנוצרו מהם ברבות השנים היה כלי נשק מכני בשם "הקשת המוצלבת" (Crossbow), או "רובה הקשת".

בקשת זו סייע לדריכת המיתר מנגנון מכני עם ידית וגלגלת, מה שנתן גם לקשתים שאינם חזקים לירות בה. מנגד, חסרון שיטה זו היה האיטיות של ירי החיצים, שגרמה לקצב ירי נמוך בהרבה מהקשת הוותיקה.

היסטוריונים צבאיים משערים שהקשת המוצלבת מבוססת על הבליסטרה, כלי נשק ענקי שעובד בצורה דומה לשל רובה-הקשת.

הקשת המוצלבת היא אולי כלי הנשק דמוי-רובה העתיק ביותר שיש. זוהי קשת שמותקנת אופקית על ידית עץ. בניגוד לקשת הרגילה, שבה נורה החץ על ידי שחרור המיתר, היורה בקשת המוצלבת משתמש בהדק, הגורם לשחרור המיתר שיורה מעין קליעים. אמנם נדרש זמן רב יותר בכדי לדרוך קשת מוצלבת, אך היא לא חייבה את היורה לידע או מיומנות רבה, כמו אלה שנדרשו מהיורה בקשת חיצים.

ככל הידוע נולדה הקשת המוצלבת בסין, כמה מאות לפני הספירה. היתרונות שלה הגדילו את צבאות הלחימה הסינית משמעותית ומאד שינו את הטקטיקה הצבאית. לאירופה הגיעה הקשת המוצלבת עם תחילת ימי הביניים והפכה לכלי לחימה מועדף. שם גם זכתה לפרסום ככלי יעיל מאד, בעל טווח של מאות מטרים וחודר מגן ושריון. למעט האנגלים, שהיו מנוסים ומיומנים מאד בחץ וקשת, ברוב חלקי אירופה אומץ רובה-הקשת במהירות.

בתקופת מסעי הצלב הראשונים נחשבה הקשת המוצלבת כה אכזרית שהכנסייה אסרה להשתמש בה כנגד נוצרים באירופה והתירה להלחם בה רק כנגד המוסלמים הכופרים.

הקשת המוצלבת ידועה גם בכינויים נוספים שלה, כמו קשת אופקית, רובה קשת, רובה חיצים ועוד.



הנה הקשת המוצלבת של ימי הביניים:

https://youtu.be/Ziq5zm4uO-Y


יתרונות רובה הקשת המוצלבת יושמו במטוסים (עברית):

https://youtu.be/4S7iy1wl1l4


ירי בקשת מוצלבת:

https://youtu.be/nTH_5M7Q-pA


והסבר מפורט על תכונות רובה הקשת הזה:

https://youtu.be/3D64oZCHAns


למה כל טירה הוקפה בחפיר?



חפיר הוא תעלה שמקיפה מבצר או טירה, כדי להגן עליהם מתוקפים. בעולם העתיק הוא נחשב כקו ההגנה הראשון מפני תוקפים, זה שמונע מהם להתקרב לחומות שבקו ההגנה השני.

החפיר מקיף את חומת המבצר כדי למנוע גישה אל החומה מכלי מצור. כלי המצור כמו איל ניגוח או מגדל מצור, חייבים להתקרב אל החומה או השער על מנת לסייע ללוחמים לפרוץ למתחם המבוצר. החפיר, במיוחד כשהוא מלא מים, מונע התקרבות אליהם וגם חפירת מנהרות מתחת לחומה, כדי לפרוץ פנימה או לגרום לקריסתה.

בטירות באירופה של ימי הביניים נהגו למלא את החפירים במים מהנהרות שבסביבה. את החפיר היו חוצים בעזרת גשר מתקפל. זה היה גשר הרמה, שבעת התקפה ובלילות היה מורם, כדי למנוע התקפות פתע.

לעתים החפיר היה עצום בגודלו. התפיר של העיר הענקית ביזנטיון, למשל, התמתח בימי קדם לאורך של 6.5 קילומטרים. הוא הקיף את הבירה הקדומה והמבוצרת של האימפריה הביזנטית ונבנה כך שלמראה ראשון של אוייב, מילאו אותו מצינורות ענקיים שהובילו אליו מתוך העיר.

החפיר העתיק ביותר נמצא בעיר העתיקה של יריחו. אך עד היום משתמשים בעיקרון החפיר בביצורים צבאיים, כמו התעלות נגד טנקים, שנועדו למנוע מתקפה של טנקים ורכבים משוריינים בשדה הקרב ובהתקפות פתע על מוצבים.


הנה חפיר מסביב למבצר מהמאה ה-14:

http://youtu.be/ht_iJ1B98yY


חפיר של טירה:

http://youtu.be/qcuT7wPCoic


המפקח קלוזו מ"הפנתר הוורוד" מנסה לחצות חפיר בעזרת גשר ההרמה שלו:

http://youtu.be/_jOtVy3t7-Q


חפיר המצודה במגדל דוד בירושלים:

http://youtu.be/Z9sFIj3H__c


וסרט על כל כלי המצור שהחפיר נועד לעצור:

https://youtu.be/QVO8VznqMeQ?long=yes
איך כבשו מבצרים בימי קדם עם סוללת מצור?



סוללת המצור (Siege ramp), או רמפת מצור, הייתה אימת הערים הנצורות בעת העתיקה. מדובר בסוללת אבנים אלכסונית שנבנתה כדי לאפשר לצבא הצר על העיר המבוצרת ליצור משטח שיהיה קל לדחוף בו את מכונות המצור הכבדות, ממפלס הקרקע שלמרגלות הצוק ועד לבסיס חומת העיר.

כך הצליחו לקדם את איל הניגוח, שבעזרתו יוכלו לפרוץ את שערי העיר ולעתים גם מגדלי מצור שנועדו להעלות את חייליהם אל מעל לחומות.

יום אחרי יום, ראו הנצורים בפחד את סוללת האבנים והעפר, הנבנית ומתקרבת אל שער העיר. על ראש הסוללה המתקרבת לחומת העיר, היה מגן גדול, שהוזז קדימה ככל שהעבודה התקדמה. הוא נועד להגן על הבנאים ולשמור עליהם מאבני הקלע והחיצים של מגיני העיר הנצורה.

סוללת המצור הייתה מהאמצעים ההנדסיים הראשונים, שהפעילו צבאות העולם העתיק. האשורים הם שפיתחו אותו ואף הותירו סוללת מצור שניתן לראות עד ימינו. רמפה זו אפשרה למלך סנחריב לכבוש את העיר לכיש ולטבוח בתושביה, כחלק מדיכוי המרד של ממלכת יהודה בימי המלך חזקיהו. הסוללה הזו נראית עד היום באתר הארכיאולוגי שבמקום.

גם את מצדה, שנבנתה על מצוק ענקי, כבש הצבא הרומי באמצעות סוללת מצור עצומת ממדים, הנראית בסמוך לחומותיה עד ימינו. זוהי אחת מסוללות המצור העתיקות ומהיחידות בעולם שנותרו ללא שינוי, מאז נבנו.


#ההמצאה
הפתרון ההנדסי הזה, שנועד לסייע לכיבוש מבצרים וערים מוקפות חומה, היה ככל הנראה המצאה של צבא אשור. לפריצת חומות הערים המבוצרות שנבנו בראשי תל גבוה, נהגו האשורים לבנות את הסוללה, שתוביל אותם מבסיס התל אל החומה שבראשה.

פעולת הבנייה המחושבת היטב הייתה מדויקת ביותר. שבויי מלחמה ועובדי כפייה מהאוכלוסייה המקומית נלקחו כעבדים לבנייתה. הם אספו או חצבו אבנים מגבעה סמוכה, מה שיצר מצוק תלול המאפיין מחצבות עתיקות. בשורה ארוכה של עבדים, הם העבירו אבנים מיד ליד, מקצה המחצבה ועד לסוללה ההולכת ונהנית.

בניית הסוללה יכולה הייתה אז לארוך מספר שבועות. בהמשך יצטרכו הרומאים לבנות סוללות מצור גם במשך חודשים.

כשהייתה מוכנה, הועלה על רמפת המצור אייל הניגוח. במרכזו היה גזע עץ ענקי ותלוי שהוטח והיכה שוב ושוב בשער העיר או בחומה, עד שנוצר פתח בחומה או שנפלו שעריה וחיילי הצבא האשורי יכולים היו לפרוץ אל העיר.


הנה סוללת המצור בלכיש:

https://youtu.be/BN8o8AiFSOM


טיול בלכיש (עברית):

https://youtu.be/hdxzed3AbGM


רמפת המצור במצדה:

https://youtu.be/AYCwckEWPPA


והסבר על איל הניגוח שהוסע על הסוללה:

http://youtu.be/kz60knnHNaU
למה נועד הטרבושה?



טְרֵבּוּשֶה (Trebuchet) או טריבושה, קלע מצור, היה מעין מרגמה קדומה. זהו אחד מכלי המצור העתיקים והחזק מבין סוגי הקטפולטות, שכללו גם את הבליסטרה והמנגונל.

זהו כלי נשק גדול, שבימי הביניים השתמשו בו ליידוי אבנים ענקיות על חומות של טירות וערים מוגנות. מטרתו הייתה לבקוע את החומה או לפגוע בחיילי האויב.

הטריבושה הומצא בסין עוד במאה ה-3 לפני הספירה ותרבויות שונות במרחב העתיקו אותו מהם. לאירופה הוא הגיע כשהועתק על ידי הנוצרים של אירופה, ככל הנראה מכלי נשק ערבי, שהנוצרים נתקלו בו בשדה הקרב.

הטריבושה היעיל והחזק יותר, החליף את הבליסטרה והקטפולטה בלוחמת ימי הביניים. הם היו כלי הנשק הרומיים המיושנים, שעם נפילת האימפריה הרומית נחשבו פחות יעילים. טריבושה היה נשק פריצה מצוין נגד הטירות החזקות של התקופה ובאופן מסוים הוא היה הנשק הקדום שממנו תיוולד המרגמה המודרנית.


כך בנו את הטרבושה:

http://youtu.be/ApwIGvUjZoE


הטרבושה הגדול בעולם יורה בשיטת המשיכה, שבו המון אנשים משכו וגלגלו חבלים עם כוח פוטנציאלי:

http://youtu.be/RN18I-RBVm4


המרגמה המודרנית, שתיוולד ממנו:

https://youtu.be/boOyuySovko


וטרבושה בשיטת "משקל נגד" שבו אבנים או משקולת סיפקו את הכוח להטלה:

http://youtu.be/ZpCWSzvy5O4
איך בנו את הפירמידות במצרים?



עוד מימי העת העתיקה נחשבות הפירמידות במצרים לפלא אמיתי. במשך שנים רבות לא הצליחו החוקרים להבין כיצד ניתן היה לבנות מבנים עצומים שכאלה בעזרת הטכנולוגיה של הזמן העתיק. החוקרים טוענים שהמצרים בנו פירמידות, על ידי בנייה של סוללת ענק חזיתית שגובהה הלך ועלה. הייתה מגבלה לגובה של סוללה שכזו ולכן לבניית החלק העליון של הפירמידה הגדולה של גיזה, נדרשה עוד סוללה פנימית סיבובית, בת 100 מטרים נוספים.

חוקרים אחרים העריכו שהסוללה שבנו לצורך העמסת האבנים הייתה לוליינית דווקא ונבנתה מסביב למקום הפירמידה. כך ניתן היה לגרור את האבנים העצומות לגובה הרצוי.

גם לגבי גרירת האבנים אל הפירמידה יש שאלות הנדסיות. תיאוריה שמדברת על "חול רטוב" מסבירה את האפשרות לגרור את אבני הענק לצורך בניית הפירמידה. באמצעות מים שהרטיבו את החול ניתן היה להעביר אבנים גדולות במאמץ קטן יותר. שחזור שנעשה בידי פועלים בני זמננו הדגים זאת.

בכל מקרה, דומה שהדיון על שיטות הבנייה והטכנולוגיות המצריות הקדמוניות עוד לא הסתיים. ואגב, גם בתכנון, במקרה או לא, המצרים הקדמונים תכננו את הפירמידות על פי הפרופורציות המלבניות של "יחס הזהב", יחס מתמטי שמסתבר שאמנים ואדריכלים רבים לאורך ההיסטוריה אימצו כמודל יופי והוא זכה אף לכינוי "הפרופורציה האלוהית". תוכלו לקרוא עליו באאוריקה, בתגית "יחס הזהב".


הנה הסבר פשוט לבניית הפירמידות וכיצד בני ישראל קשורים, אם בכלל (עברית):

https://youtu.be/yor-TywKHDU


כך נבנתה הפירמידה הגדולה של ח'ופו (מתורגם):

https://youtu.be/fJBlEPOj4Fk


המסתורין סביב הפירמידות וכיצד סייעו ציורים מצריים להבין את טכניקת הבנייה:

https://youtu.be/LBF2pHH6f9A


עוד על בניית הפירמידות:

https://youtu.be/zfYFwXqknjM


הסבר אפשרי נוסף על הדרך שבה העבירו והעלו את אבני הענק לראש הפירמידה:

https://youtu.be/dGH93mt81BA?t=13s


וניסיון מעמיק ושונה להסביר כיצד בנו את הפירמידות:

http://youtu.be/TJcp13hAO3U
מה זה קטפולטה?
מיהו ממציא הדפוס ולמה נהרסו חייו של גוטנברג?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.