מהו היאחצ'ל העתיק ששמר את הקרח?
תיירים באיראן נתקלים בטיולים לא פעם ביאכצ'אלים (Yakhchal) עתיקים ששרידיהם מצויים עדיין במדינה ושימשו כסוג קדום של בית קרח עתיק יומין.
היאחצ'אל הפרסי הקדום הוא דוגמה יוצאת דופן להנדסה עתיקה, שאפשרה לאנשים באזור החם של פרס לשמר אוכל וקרח לתקופות ארוכות, ללא חשמל ובטרם הומצאו שיטות קירור מודרניות.
יאחצ'ל (Yakhchāl) הוא סוג קדום של מקרר או מקפיא מימי קדם, מבנה שנבנה בלא מעט מקומות בפרס הקדומה ועשה מלאכה טובה הרבה יותר מזו שעשו בשימור מזון בחלקים אחרים של העולם באותם זמנים.
לרוב כללה מערכת הקירור העתיקה הזו מבנה כיפתי תת-קרקעי, בעל קירות עבים, עשויים לבני בוץ, שעזרו לבודד את הפנים ולשמור בתוכו על טמפרטורות נמוכות. את היחצ'אלים מיקמו בדרך כלל בסמיכות למקור מים זורמים, כמו נהר או נחל, שמימיו הופנו אל המבנה, כדי למלא את הבריכה שבתוכו.
השיטה הייתה חכמה ודי פשוטה: בחודשי החורף, המים בבריכת היחצ'אל היו קופאים והפרסים היו חותכים את הקרח לגושים. הגושים האלה יאוחסנו ביחצ'אל לחודשים ארוכים.
במהלך החודשים הבאים, כולל בחודשי הקיץ החמים ביותר של השנה, שימרו הקירות העבים ומיקומו התת-קרקעי של היחצ'אל את הקרח מבלי שיימס במהירות. לפיכך שימש היאכצ'אל גם לשימור ואחסון של מזון ודברים אחרים, שנזקקו לקירור ונשמרו בתוכו על ידי הקרח.
כך יצא שהיאחצ'אל היה בלעדי לאזור זה של העולם. המצאה מקומית שפותחה ונבנתה בתרבות הפרסית העתיקה, בימים בהם פרס הייתה גם מעצמה צבאית וגם תרבות מפותחת, עם מדע וטכנולוגיה מתקדמים.
מפתיע מעט שבזמנים בהם לא היה תחליף אחר בעולם לשימור מזון, לא עברה טכנולוגיה עתיקה זו לשימור קרח אל מקומות אחרים בעולם. שיטה שתאחסן קרח ותאפשר אחסון מזון בקירור, במהלך חודשי הקיץ הלוהטים, תיוולד בעולם המערבי רק עם המצאת תיבות הקרח שיקדימו את המקררים.
תיירים באיראן נתקלים בטיולים לא פעם ביאכצ'אלים (Yakhchal) עתיקים ששרידיהם מצויים עדיין במדינה ושימשו כסוג קדום של בית קרח עתיק יומין.
היאחצ'אל הפרסי הקדום הוא דוגמה יוצאת דופן להנדסה עתיקה, שאפשרה לאנשים באזור החם של פרס לשמר אוכל וקרח לתקופות ארוכות, ללא חשמל ובטרם הומצאו שיטות קירור מודרניות.
יאחצ'ל (Yakhchāl) הוא סוג קדום של מקרר או מקפיא מימי קדם, מבנה שנבנה בלא מעט מקומות בפרס הקדומה ועשה מלאכה טובה הרבה יותר מזו שעשו בשימור מזון בחלקים אחרים של העולם באותם זמנים.
לרוב כללה מערכת הקירור העתיקה הזו מבנה כיפתי תת-קרקעי, בעל קירות עבים, עשויים לבני בוץ, שעזרו לבודד את הפנים ולשמור בתוכו על טמפרטורות נמוכות. את היחצ'אלים מיקמו בדרך כלל בסמיכות למקור מים זורמים, כמו נהר או נחל, שמימיו הופנו אל המבנה, כדי למלא את הבריכה שבתוכו.
השיטה הייתה חכמה ודי פשוטה: בחודשי החורף, המים בבריכת היחצ'אל היו קופאים והפרסים היו חותכים את הקרח לגושים. הגושים האלה יאוחסנו ביחצ'אל לחודשים ארוכים.
במהלך החודשים הבאים, כולל בחודשי הקיץ החמים ביותר של השנה, שימרו הקירות העבים ומיקומו התת-קרקעי של היחצ'אל את הקרח מבלי שיימס במהירות. לפיכך שימש היאכצ'אל גם לשימור ואחסון של מזון ודברים אחרים, שנזקקו לקירור ונשמרו בתוכו על ידי הקרח.
כך יצא שהיאחצ'אל היה בלעדי לאזור זה של העולם. המצאה מקומית שפותחה ונבנתה בתרבות הפרסית העתיקה, בימים בהם פרס הייתה גם מעצמה צבאית וגם תרבות מפותחת, עם מדע וטכנולוגיה מתקדמים.
מפתיע מעט שבזמנים בהם לא היה תחליף אחר בעולם לשימור מזון, לא עברה טכנולוגיה עתיקה זו לשימור קרח אל מקומות אחרים בעולם. שיטה שתאחסן קרח ותאפשר אחסון מזון בקירור, במהלך חודשי הקיץ הלוהטים, תיוולד בעולם המערבי רק עם המצאת תיבות הקרח שיקדימו את המקררים.
