רפרף גולגולת המת (Death's head Hawkmoth) הוא פרפר שיש לו על גבו עיטור צבעוני שמזכיר גולגולת אדם. רפרף גולגולת המת חי באירופה (יש לו מינים קרובים באסיה).

איש אינו יודע אם יש משמעות אבולוציונית או הישרדותית כלשהי לגולגולת המתנוססת מאחרי ראשו. כנראה שאין אבל יש הרואים סמליות בביקור של הפרפר הזה בסביבתם..


הנה סיפורו של הרפרף עם הגולגולת:

http://youtu.be/zOMLHDWQrSk


עוד על רפרף גולגולת המת:

http://youtu.be/n5TqGngtZVs


ומצגת וידאו עליו, עם מוסיקה מעט מפחידה:

http://youtu.be/q0tdbWZpybk

יש לו את העיניים הגדולות ביותר מכל בעלי החיים בעולם, בגודל של חצי מטר! - זרועותיו מגיעות לאורך של 10 מטרים ויותר והוא הפך כבר מזמן לאגדה. הוא שוכן במעמקים ואם מוצאים אותו במים רדודים, זה לרוב כשהוא גוסס...

את הדיונון הענק (Giant Squid), או בשמו הרשמי "דיונון עצום", לא הצליחו בעבר לצלם, או אפילו לראותו באזור המחיה שלו. הסימנים לקיומו היו לווייתן ראשן שעורו היה מצולק בפצעי מציצה ענקיים וגופת דיונון ענקי שנשטפה לחוף בניו זילנד ואורכה כמעט 17 מטרים!

על אף שכבר מהמאה ה-13 מדברים על קיומו של הקרקן (Kraken), כמו שכינו אותו לפעמים בפחד, הדיונון הענקי הראשון שתועד בכתב, תקף ב-1873 כומר ונער, ששטו בסירה ליד אי בניופאונדלנד. 5 שנים לאחר מכן נסחפה גווית דיונון ענק אל החוף בנמל גלובר הסמוך. אורך גופו של הדיונון המת היה מעל 6 מטרים ואורך זרוע אחת שלו נמדדה באורך של מעל 10 מטרים!

את הדיונון הכי גדול שהצליחו מדענים לצלם במעמקי הים, הם פיתו באמצעות חכות ופתיונות. הוא נלכד בחכות ונאבק עד שהצליח להיחלץ מהן. הוא השאיר אחריו זרוע באורך של יותר מ-5 מטרים. אורכו היה רק 8 מטרים. בשנת 2013 הצליחו לצלם ביפאן דיונון ענק גדול ביותר - 15 מטרים גודלו!


הנה קטע בעברית על הדיונון הענק שבמעמקי הים:

https://youtu.be/Kl16_L93C3M?t=1m16s&end=1m47s


המאבק המדהים שלו בענק הים לווייתן הזרע (מתורגם):

https://youtu.be/cpJlQo_65Ko


הסבר על האגדות שנסובו סביבו, על כך שהוא תוקף ספינות:

https://youtu.be/bTtHpO84pYk


הדיונון יכול להשתנות, להחליף צבעים ולהסוות את עצמו בצורה מדהימה כדי לצוד:

http://youtu.be/E-zodF-XrSE


הדיונון הענקי שצולם ביפן, בגודל 15 מטרים:

https://youtu.be/jCWop491Q9Y


והנה הוא בהופעת אורח בסרט מהסדרה "שודדי הקאריביים":

https://youtu.be/IEcbekf5R94

מקור שמו של גמל שלמה היא האגדה על שלמה המלך שכעס על הגמל שלו והפך אותו לחרק, הוא גמל השלמה. למעשה יש סוגי חרקים רבים שהם "גמל שלמה" ורובם מאופיינים ביכולת הסוואה מדהימה, ראש בעל זווית סיבוב מאד גדולה של 180 מעלות, שתיים עד חמש עיניים (2 גדולות והשאר קטנות), מחושים ארוכים ויכולת תנועה לא מושלמת.

גמל השלמה הוא מכונת הסוואה מצוינת, אבל לפעמים גם הוא מתגלה. כשההסוואה של הגמל-שלמה נכשלת הוא נעמד בתנוחת התגוננות, שכוללת פרישה של כנפיו והזדקפות, תוך שהוא מניף את רגליו הקדמיות לצדדים. צורת עמידה זו מצליחה לעיתים קרובות להרתיע תוקפים. היא גם הקנתה לו את השם הלועזי Praying Mantis ("גמל שלמה מתפלל").

רגליהם הקדמיות גדולות ומשמשות לאחיזת הטרף ותפיסתו ויכולת הציד שלהם ביחס לגודלם היא מצוינת, כולל עדויות על ציד של ציפורים ונחשים קטנים!


הנה סרטון על גמל השלמה:

http://youtu.be/0aSCPmabRpM


ההסוואה המצוינת שלו כדי לטרוף חרקים שונים:

http://youtu.be/6hGuallLPcM?t=15s


ועל הנקבה של גמל שלמה שטורפת את הזכר בתקופת ההריון:

https://youtu.be/Os3OBJSlpUc


ועוד דוגמה לזוועה:

https://youtu.be/ZLkyWe-63do

עופות רבים משנים את צבע הנוצות שלהם, כדי להסוות את עצמם מפני טורפים. שֶׂכְוִי הַשֶּׁלֶג למשל, או שכווי הצפון, משנה את צבע נוצותיו לפני כל חורף לצבע לבן, שמסווה אותו היטב בשלג. באביב חוזר שכווי השלג לנוצותיו בגוון החום-אפרפר, עם הכתמים הלבנים. לזכרים יש גם נקודות אדומות בלחיים.

כך עוברות להן העונות והשכווי של הצפון יודע להשיל צבע ולהחליפו, בהתאם לעונות ולסכנות האורבות לו בכל אחת מהן. הוא משתלב טוב יותר בנוף ועופות דורסים רואים אותו הרבה פחות.


הנה שכווי השלג ולבוש החורף שלו:

http://youtu.be/T3DD4U2snHs


ושכווי השלג בצבעי הקיץ, נטמע בנוף טוב יותר:

http://youtu.be/aCw1FSZJFT8

פסיה של הזברה הם משהו מיוחד במינו. לא ברורה בדיוק הסיבה שיש לזברות פסים אך ישנן השערות שונות לכך. ישנה סברה שזה למטרות זיהוי, שכן לכל זברה יש מבנה פסים יִחוּדִי משלה - כמו טביעות האצבע אצל בני האדם, אין שתי זברות עם פסים זהים!

השערה אחרת היא שהפסים מבלבלים חרקים מוצצי דם ויש חוקרים הסבורים שהפסים מסייעים לוויסות חום גופה של הזברה.

אחת ההשערות הבולטות היא שהפסים שעל גופה של הזברה נועדו לבלבל טורפים ולהסוות את הזברה כשהיא נסה מהם. כשהזברה רצה, זזים הפסים שעל גופה במהירות ומבלבלים את עיני הטורף שרודף אחריה. האריות למשל, לא רואים צבעים אלא רק שחור ולבן. לכן הפסים הלבנים שעל גופה השחור של הזברה (הופתעתם? - כך מצאו מחקרים) עושים עבודה טובה.

אז אם זה נכון, יכולה הזברה, בחסות ההסוואה של הפסים, לחמוק גם מחיות הטרף החכמות ביותר ואגב, גם מזבוב הצה צה המסוכן לה, שלא מסתדר עם הפסים שלה בדרך לעקיצות הלא-בריאות שלו. כך או כך, לא תמיד זה מצליח, אבל ללא הפסים הללו, היו הזברות הרבה פחות מוגנות מטורפים.


כך פועלת ההסוואה של פסי הזברה:

http://youtu.be/IISNFkRkSxI


ההשערות והמחקר על הפסים של הזברה:

http://youtu.be/JDxvzDLWH4c


הסבר נוסף של תיאוריית החרקים:

http://youtu.be/0Dhib0JM3To


ואפשר להסתפק באגדות וסיפורים על הפסים הללו:

http://youtu.be/dkDXB4D73rs

מה הדרך המשונה שבה המקלון הקוצני מתרבה?


חרק העלים האוסטרלי הענק (giant Australian leaf insect) הוא מין גדול של חרק מקל האנדמי לאוסטרליה שסימן ההיכר שלו הן העיניים הגדולות, שלא לומר ענקיות שלו, שממש מזכירות עיניים של דמות מסרטים מצוירים.

בין השמות הנפוצים והנוספים שלו יש שמות כמו חרק מקל קוצני ענק (giant prickly stick insect), חרק עלה קוצני (spyny leaf insect) ומפחיד אבל לא ממש: "רוח הרפאים של מקליי" (Macleay's spectre).

מה שכן מעניין בו הוא שיש למקלון הקוצני תהליך רבייה מרתק שמעורבים בו הטעיה של בעלי חיים נוספים, חלקים אכילים בביצים שנועדו לפתות אותם לאכילה ותחזיקו חזק - מזבלה שהיא חדר יולדות.

ראשית, המקלון הקוצני מצטיין ברביית בתולין. כלומר, הנקבות הבוגרות מתחילות להטיל ביצים פוריות, גם ללא זיווג של הזכרים. נקבות המקלון הקוצני מפזרות את ביציהן על הקרקע ואת ביצים, שנראות ממש כמו זרעים, נושאות נמלים היישר אל קיניהן.

בביצים הללו יש חלק אכיל, שהנמלים אוכלות. לאחר הסעודה משליכות הנמלים את הביצים שלא נפגעו לאזור הפסולת של הקן. כאן הושלם חלקה הראשון של ההטעייה האבולוציונית, שהביאה את הביצים למקום התפתחות מושלם ומוגן.

לאחר התפתחות בטוחה במזבלה של הקן, בוקעות הנימפות מהביצים. אבל ההטעיה נמשכת, כשהנימפות הצעירות מזכירות בצורתן את הנמלים. למה זה טוב? - כיוון שכך הן מוגנות מהציפורים, שלרוב נמנעות מאכילה של נמלים.

שיטה אבולוציונית זו מבטיחה את הגנתן של הביצים גם במהלך השלב האחרון של ההתפתחות, לפני שיהפכו למקלונים - חרקים בעלי הסוואה מושלמת, שנראים ממש כמו ענף קטן של השיח שעליו הם ניצבים.


הנה המקלון הקוצני מקרוב:

https://youtu.be/uop5W9lpkho


הגדילו מסך לילדה שהם מטפסים עליה:

https://youtu.be/rx_hq-MANmg

חרק עלה (Phyllium siccifolium) הוא חרק שמסווה את עצמו כעלה. החרקים הללו יוצאי דופן בהסוואה המדויקת שלהם על גבי ענפי העצים ובתוך שיחים.

על גופם אפשר לראות לא פעם את החיקוי המושלם של מראה העלים, עם הנימים והצבע המדויק של עלים שלידם הם חיים ואפילו ביכולתם לחקות את תנועת העלים ברוח.

חרקי עלים (Leaf Bugs) הללו הם יפים להפליא והם ממיני החרקים האהובים על ילדים והורים. הם אוכלים כמעט כל דבר בסביבתם, מחומר צמחי ועד לזוחלים קטנים ושלל חרקים נוספים.

חרקי העלים נקראים גם טטיגונידים (Tettigoniidae), בבריטניה נקראים צרצר שיח (Bush Cricket) ובצפון אמריקה הם מוכרים יותר כקטידיד (Katydid).


הנה חרק עלים קטידיד מאמריקה הצפונית:

https://youtu.be/S4Bl4zipCQk


דברים שכדאי לדעת על חרקי העלה הללו:

https://youtu.be/ymrNi4nW8aI


וכך יש מי שמגדלים את הצעירים שלהם:

https://youtu.be/bk-06jvohD8

הטיגריס הוא טורף שחי ביערות. גופו של הטיגריס מעוטר בפסים כהים. הפסים הללו מסייעים לו להתגנב אל הטרף, כשהוא מתמזג היטב בעשב הגבוה, בצללים ובפסי האור של הצמחיה, במיוחד בשעות השקיעה כשקשה להבחין בו.


הנה הטיגריס מסווה את עצמו בין העצים:

http://youtu.be/ZJE9IIAbSsM


ומאלף שמדגים את כוחו של הטיגריס:

http://youtu.be/ueJ2hA09iAE

צבעו של האריה האפריקאי הוא חום-צהוב. צבע זה דומה לגווני המישורים של אפריקה. הוא מסייע לו להסוות את עצמו במישורים הגדולים והתגנב בשקט, קרוב אל הטרף.

האבולוציה סייעה לאריות להתפתח עם הצבעים שמקילים עליהם את הציד בסביבתם הטבעית. ממש כמו שדובי הצפון שחיים בשלג הם לבנים - הסביבה קובעת אילו צבעים ימשיכו להתרבות ולהתפתח ואילו צבעים יימחקו במהלך האבולוציה.


הנה אריה שואג ומתמזג ברקע:

https://youtu.be/rsrWBquU8bc


ועוד אריה עם שאגה וצבעים שמתמזגים היטב:

https://youtu.be/_22gJ5kB31k

אתם בטח חושבים שהזיקית, על צבעי גופה המשתנים במהירות, היא מלכת ההסוואה. אבל מלך ההסוואה בטבע הוא דווקא דג הדיונון (Cuttlefish או Squid). יכולתו של הדיונון לשנות צבעים, מרקמים וצורות על פני גופו היא בלתי נתפסת.

הדיונון, כמו קרובו התמנון, משתמשים ביכולת הסוואה זו גם כדי ללכוד טרף וגם לחמוק מטורפים המחפשים אחריו.


הנה סרטון על הדיונון, אמן האשליה וההסוואה של הטבע:

https://youtu.be/0wtLrlIKvJE


ניסוי של יכולת ההסוואה המדהימה שלו:

http://youtu.be/pgDE2DOICuc


השינוי המהיר של הדיונון:

https://youtu.be/WPFCFGB5IHA


כך הוא מתעניין בצוללנים שמתקרבים אליו:

https://youtu.be/6ZZIv1BYmw8


והדיונון הענקי בציד:

http://youtu.be/E-zodF-XrSE

התְּמָנוּן (Octopus) ידוע בתור בעל חיים אינטליגנטי במיוחד, הלומד ומפתח בצורה מעוררת השתאות אסטרטגיות של ציד, הישרדות ועוד.

אבל לא רבים מודעים לכך שמדובר גם באמן הסוואה לא קטן. התמנון יודע להגן על עצמו מטורפים באמצעות הסוואה מעולה ובצד זה הוא גם מסתתר היטב, כדי לטרוף בעצמו יצורי ים אחרים שבשרם הוא ניזון.

להסוואה שלו נעזר התמנון בכ-2,000 כריות ההצמדה (Suckers) העגולים שעל זרועותיו. כריות הצמדה אלה יכולות להיצמד לכל דבר, במעין מציצה שיוצרת ואקום.

לשם הסוואה מסייעות כריות ההצמדה לתמנון להיאחז בעצמים שונים ולבצע פעולות שונות. אחת מהן היא, למשל, לעטוף את עצמו בצדפים, קונכיות ובעלי חיים קטנים מסביבתו, כדי להסתתר מפני טורפיו, שאחדים מהם הם כרישים מהירים ובעלי חוש ריח מצוין.

בתור מאורה יכול התמנון להסתתר בכל מרווח בין סלע לקרקעית הים, בין אבנים וסלעים תת ימיים וכדומה. כדי להתמזג במרקם הסלע, הוא יודע לשנות את צבעיו ואת המרקם שלהם.

לעיתים מסתתר התמנון בין האצות ולמעשה עוטף את עצמו בהן. טריק מצוין כי הן גם מסתירות אותו וגם סופחות את הריח שלו, מה שמבלבל עוד יותר את הכרישים.


הנה תמנון מסווה את עצמו בסלעים ועושה עוד פעולות מדהימות:

https://youtu.be/6QCF2MeUnKY


כריות ההצמדה של התמנון המדהים:

https://youtu.be/XXMxihOh8ps


כך הוא מסווה את עצמו בתוך קוקוס ומתגנב באמצעותו לציד:

https://youtu.be/Y2EboVOcikI


האם יצליח להשתחל אל תוך בקבוק כדי לאכול:

https://youtu.be/ZWJ2C4vkdkA


וקדימון הסרט הנפלא "מורתי התמנונית" שנעשה בנטפליקס על הקשר עם תמנונית ב"כף הסערות" שבדרום אפריקה:

https://youtu.be/3s0LTDhqe5A

הסוואה בעולם החי דרושה לבעל חיים, לעתים כדי להגן על עצמו מטורפים ולעיתים כדי לטרוף בעצמו.

גמל שלמה נראה לעיתים כמו גבעול ושממית רחבת זנב מצוידת בעור שדומה לקליפת גזע של עץ ובזנב שדומה לעלה. שניהם משתמשים בהסוואה כדי להסתתר מפני טורפים.

לעומתם הזיקית מסווה את עצמה בצבעים שונים וכשמתקרב אליה טרף היא שולחת אליו בהפתעה את לשונה הארוכה ולוכדת אותו.

גם הדיונון משתמש בטריק דומה במים וגופו משנה צבעים כל הזמן, בהתאם למשטח שלידו או מעליו הוא נמצא.

ראו באאוריקה בתגית "הסוואה, בעלי חיים" את השיטות השונות שמשמשות בעלי חיים כדי להסוות את עצמם.


הנה הסוואות מדהימות - ללא מילים:

https://youtu.be/GFUiCsUSzyw


זיקית מחליפה צבעים במהירות, כדי להסוות את עצמה:

https://youtu.be/ioblgpA5eTo


בעלי חיים עם הסוואה טובה (עברית):

http://youtu.be/fZ7w4S5vN_8


וסרטנים שמסווים את עצמם בצורה מושלמת מכל מה שיש סביבם:

https://youtu.be/rUfp5lhtML0

גמל השלמה הסחלבי (Orchid mantis) הוא אחד היפים בעולם החרקים ואולי היפה שבהם. כמו פרחי הסחלבים, הוא כל כך יפה שהוא מותיר את המביטים בו משתאים.

אבל גמל שלמה סחלבי הוא גם נוכל ומתחזה מבריק, שנראה כמו פרח סחלב אך הוא בעצם חרק טורף.

גמל שלמה הסחלבי חי ביערות הגשם במלזיה והוא משתמש בהסוואת הסחלב, בעת שהוא ממתין לחרקים מאביקים. הללו רואים את צבעיו הדומים לצבעי הפרחים ומגיעים אליו כדי למצוא בפרח צוף מתוק.

אז הם נלכדים ונזללים בידי גמל השלמה המתחזה. יותר מכך, הוא משתמש בשיטת ציד מיוחדת, שאין בשום מין אחר, שמאפשרת לו אפילו לא להסוות את עצמו בין פרחים אלא למשך חרקים בכל מקום שבו הוא נמצא, אפילו לבדו או על עלים ירוקים.


הנה גמל השלמה הסחלבי:

https://youtu.be/plmRVnV9wv4


כך הוא צד חרקים:

https://youtu.be/bpSIkPrl6vQ


וגמל שלמה סחלבי מאלזי בגוון הוורוד:

https://youtu.be/QdfGCscTMak

צבעו של האריה הוא חום-צהוב. צבע זה דומה לגווני המישורים של אפריקה. הוא מסייע לו להסוות את עצמו במישורים הגדולים והתגנב בשקט, קרוב אל הטרף.

מעניין אולי לדעת שבין האריות דווקא הנקבות הן שצדות הכי הרבה. אך ברגע שיש טרף, לא צריך לקרוא לזכר. הזכרים ממהרים להגיע מיד כשיש אוכל, כדי לאכול הרבה. הם אוכלים בארוחה אחת כמות ששווה למאות המבורגרים!


הנה צבעי האריות בטבע:

http://youtu.be/GpR9NqMZXXw


אריה במקום שבו אין הסוואה:

http://youtu.be/JRSYMfC2PFU


ואריה שנדרש לשמור על המנהיגות בלהקה מפני זכרים המנסים לחדור אליה:

http://youtu.be/BjByTjOkyi0

שמו של הדיונון בעברית ניתן לו בזכות שובל הדיו שהוא פולט כשהוא מתחמק מפני טורפים או כדי להטעות את הטרף שלו. הדיו מסייע לו להסוות את כיוון הבריחה שלו, ממש כמו שצבאות משתמשים בעשן כדי להסוות את תנועת החיילים והשריון בשטח.

כיום מפיקים דיו לכתיבה ולעטים באופן סינתטי. לא כולם יודעים שבעבר השתמשו אבותינו בדיו של הדיונון לצורכי כתיבה. כמובן שהיו אמצעים נוספים להשגת דיו מהטבע באותם הזמנים, כגון דיו שהופק מקליפות אגוזים וזרעים, מפחם ובהמשך ההיסטוריה גם מתרכובות כימיות.

בנוסף לדיו, הדיונון מסוגל להחליף את צבעו במהירות הבזק, באמצעות הרחבה וכיווץ של תאים מיוחדים שעל פני עורו. בזכות היכולת הזו הוא יוצר מגוון עצום של צבעי ומרקמי הסוואה שמותאמים מיידית לכל סביבה שבה הוא חי. גם לצבע הקבוע של דיונוני המעמקים שהוא אדום כהה, יש תפקיד של הסוואה כיוון שבמעמקי הים הוא נראה פחות מאשר גוונים אחרים.


כך הדיונון פולט שובל דיו ומנסה להמלט מהמצלמה:

http://youtu.be/qVRYxMmkUZs


הדיונון הענקי ויכולתו להשתנות, להחליף צבעים ולהסוות את עצמו בצורה מדהימה כדי לצוד:

http://youtu.be/E-zodF-XrSE


הדיו של הדיונון וכיצד הוא פולט אותו כדי להטעות את הטרף שלו - במקרה זה דג פתיון של דייגים:

http://youtu.be/nSN-kn-IRCQ?t=4m19s


דיונונים אוסטרליים אדומים בים:

http://youtu.be/n45x2Ek-jAk?t=50s


והסבר היכולת המדהימה של הסקוויד לחמוק במהירות ולפלוט דיו הסוואה:

http://youtu.be/uiT79Lfxwps?t=41s

הזיקית (Chameleon) משנה את צבע העור שלה, בהתאם לסביבה בה היא נמצאת. היא עושה זאת כדי להסוות את עצמה מפני טורפים. יכולתה להחליף צבעים מאפשרת לה להתמזג היטב ברקע שבו היא נמצאת וכך לא רק להגן על עצמה אלא גם להתגנב בעצמה אל הטרף שבו היא מעוניינת.

הציד של הזיקית מתבצע באמצעות הלשון הארוכה והמהירה שלה. זו נשלחת במהירות הבזק אל החרק שבו היא מעוניינת ולרוב לא מותירה לו שום סיכוי.

הזיקית גם מסוגלת להביט בכל אחת מעיניה לכיוון אחר לחלוטין. שלא כמו כל היונקים האחרים, יש לה שתי עיניים עצמאיות לחלוטין זו מזו ולא נדיר לראות זיקית שעין אחת שלה מביטה קדימה והעין השנייה לצד או אפילו לאחור.

אבל נחזור לצבעים שלה - איך הזיקית מחליפה צבעים כל כך מהר?

בעורה של הזיקית יש תאים קטנים עם פיגמנטים בכמה צבעים והאור משתקף בהם על פי המצב. כשהזיקית משנה מצב רוח או מבחינה בשוני של הגוונים שבהם היא נמצאת, המיקום של הפיגמנטים על עור הזיקית משתנה והצבע הכללי שלה מתאים את עצמו לצבע המשטח שעליו או לידו הזיקית נמצאת.


הנה הסבר על הזיקית (עברית):

https://youtu.be/gRazRR0yqXk


הזיקית המופלאה וצבעיה:

https://youtu.be/KJtaIqahi3I


הזיקית כשהיא צדה באמצעות הלשון:

https://youtu.be/ySCV23UIe_Y


ההסבר החדש לשינוי הצבעים שלה:

https://youtu.be/SQggDnScsvI


ותת גוונים מדהימים והחלפת צבעים במהירות, כדי להסוות את עצמה:

https://youtu.be/ioblgpA5eTo

כמו בעלי חיים רבים, גם הפרפר שמתחזה לעלה יבש עושה זאת למטרת הסוואה. פרפר העלה היבש (Dead Leaf Butterfly) הוא הדוגמן המושלם של הסוואה בטבע. כשכנפיו סגורות הוא מתחזה לעלה יבש, בגוונים של חום, שחור וצהוב. כך הוא מגן על עצמו מאיומים וטורפים. רק כשכנפיו נפרשות מזהים את היופי והצבעוניות האופייניים של הפרפר שהוא.

הפרפר הזה, שיש לו שמות נוספים כמו "עלה עץ התפוז" (Orange Oak Leaf), או בשמו המדעי "Kallima Inachus", חי במזרח אסיה, באזור הטרופי שמהודו ועד יפאן.


הנה הפרפר המתחזה לעלה:

https://youtu.be/C1CLcZrqU7Q


וכמה שהוא שונה כשהוא פורש את כנפיו:

https://youtu.be/Egc-wJ-nMkg

נראה שהזכרים של המקלון (Stick Insect) הם לא הכרחיים בתהליך הרבייה. אולי קשה להאמין, אבל כדי לייצר את צאצאיה, יכולה הנקבה להסתדר לגמרי בעצמה.

אמנם נוכחותם של הזכרים חיונית כדי לייצר עוד זכרים, אבל בהיעדר זכר יכולה הנקבה להטיל ביצים עם נקבות, שעם השנים יטילו גם הן ביצי נקבות וכך הלאה.

כלומר, המקלונים לא תלויים בזכרים בתהליך הרבייה והנקבות משכפלות את עצמן ללא עזרתם של הזכרים. סוג של פמיניזם בעולם החרקים.

הרבייה שבה מולידות הנקבות צאצאות נקבה נקראת רביית בתולים. רוב המינים של המקלונאים מתרבים ברבייה כזו. הנקבה מטילה את הביצים באופן אקראי על האדמה ולאחר כ-3 שנים הן בוקעות.


הנה פלא הרבייה של המקלונים:

https://youtu.be/P5Y-bCfKUrU


רבייה שלא חייבת זכר:

https://youtu.be/LufFCpNd_Fg


המקלונים המופלאים בעולם:

https://youtu.be/ytDJXkhtqeU


מקלון וייטנאמי בבית ישראלי?

https://youtu.be/UYVSp9xJ2lQ


כמה דברים שרציתם לדעת על המקלונאים:

https://youtu.be/ZMPBXwsbcy4


בקיעת ביצי המקלונים:

https://youtu.be/BmDnXxRgJRI


הם גדלים לגודל כזה:

https://youtu.be/wB6sHhQ3EcY


ואז המקלונית מטילה ביצים חדשות:

https://youtu.be/aDXB0CY1Htg

מקלון וייטנאמי (Vietnamese Stick Insect) הוא חרק שההסוואה שלו מדהימה. הוא חי בעיקר על ענפים ושיחים וממש כמו השם שניתן לו, הוא נראה כמו מקלון, זרד קטן, חלק מהצמח.

באמצעות ההסוואה הזו, שלא ניתן להבחין בה, מצליחים המקלונים להיעלם ולהתמזג בסביבה היטב. קשה או אי אפשר להבחין בהם, אלא אם אתם מומחים או יודעים שהם שם ומחפשים אחריהם בעיניים בוחנות.

המקלונים הם אוכלי עשב. הם יכולים להסוות את עצמם, אך אם ציפור או טורף אחר פגע בהם, הם יכולים לגדל מחדש את אברי הגוף הקטועים.

הרבייה של המקלונים היא בהטלת ביצים המוטלות אל האדמה, באופן אקראי. לאחר כשלושה חודשים הן בוקעות ומתוכן מגיחים נימפות, מקלונים צעירים.


שימו לב ליכולות ההסוואה המצוינות של המקלון הווייטנאמי:

https://youtu.be/zRB5xCpJJAI


מקלון וייטנאמי באמצע האוכל, בצילום קלוז-אפ ממש מקרוב:

https://youtu.be/VOSyaPP13V4


ומקלון ויאטנמי בולט על ידיו של אדם ואז מסווה את עצמו על השיח:

https://youtu.be/QNR0CPj4_Wc

מה מיוחד בפרפר הזכוכית?


פרפר כנף הזכוכית (Glasswinged butterfly) הוא פרפר בעל הסוואה מעניינת במיוחד. אם לבעלי חיים שונים, יש הסוואה שמסתירה את קיומם ומשתלבת בנוף, או כזו שבה הם "מתחפשים" לבעלי חיים אחרים, כנפיו של פרפר הזכוכית הן שקופות כמעט לחלוטין. רק מסגרת דקיקה של צבע מסגירה את קיומו.

כל כנף של פרפר כנף הזכוכית מגיעה לגודל של כ-6 סנטימטרים. השקיפות המדהימה של כנפיו נזקפת לכך שבכנפיו אין קשקשים צבעוניים, ולכך שיש להם יכולת החזרת אור נמוכה ביותר, ולמעשה הם מחזירות פחות אור ממה שזכוכית שקופה מחזירה.

חוקרים גילו כי ברמה המיקרוסקופית בפני השטח של כנף הפרפר ישנם מבנים זעירים המפוזרים בתבניות אקראיות. וכי מבנה המיוחד הזה גורם לכך שאור שעובר פשוט עובר ישירות דרך כנפי הפרפר, מבלי להיות מוחזר כאשר הוא נתקל בפני השטח שלהם.

מבנה זה הוא כה מתוחכם ויחודי, שמדענים מנסים ללמוד ממנו כיצד לייצר צגים בעלי שקיפות גבוהה יותר, שלא מחזירים אור כלל ולכן אין בהם השתקפויות. מה שיאפשר לייצר צגים דיגטליים, לסמארטפונים, לפטופים וטבלטים, שאיכות התצוגה שלהם תישאר טובה גם באור יום. מסכים כאלו ימנעו למשל את התופעה המוכרת והמטרידה שבה החזר קרני השמש מהצג גורם לסינוור ולפגיעה באיכות התצוגה.

את פרפר כנף הזכוכית ניתן למצוא באזורים במרכז אמריקה, במיוחד במרחב שבין מקסיקו לפנמה ובחלק התחתון של הפרחים ביערות הגשם. שמו המדעי "גרטה אוטו" (Greta Oto). המשמעות של שמו בספרדית היא "מראות קטנות".


הנה פרפר כנף הזכוכית:

https://youtu.be/gDSu5Us6JnY


אם השם גרטה אוטו מזכיר לכם של נערה גרמניה אז הנה היא:

https://youtu.be/_Qsfb-0Ohe8?t=1m13s&end=1m38s


עוד ממנו:

https://youtu.be/R46SeA8OL3c


ומצגת וידאו של תמונותיו:

https://youtu.be/5LmxeCE8yWI

חמוס השלגים (Least weasel) ידוע בתור הטורף הקטן ביותר מבין היונקים.

באזורים הצפוניים המושלגים זהו אחד מבעלי החיים המשנים את צבעם בחורף. זה קורה כשהפרווה החומה שלו הופכת ללבנה ומסייעת לו להסוות את עצמו על רקע השלג הלבן.

ואגב, זה קורה רק בצפון, כי באזורים דרומיים נותרת הפרווה של אותם חמוסי שלגים חומה. עוד מנפלאות האבולוציה והשינויים שנובעים מהצורך לשרוד בהתאם לתנאים שמסביב.

מכל מקום, הסוואה הזו של לבן על רקע לבן היא אמצעי הישרדות מצויין המסייע לחמוס הזה להימנע בחורף מהטורפים שלו. כשמגיע האביב משיר חמוס השלגים את פרוותו הלבנה ומגדל את הפרווה החומה שלו מחדש.

כמוהו עושה גם ארנבת ההרים (Snowshoe Hare), הידועה בכינויה הנוסף "ארנבת נעל השלג". גם היא, כמו חמוס השלגים, מחליפה את פרוותה מצבע חום בקיץ לצבע לבן בחורף. גם אצלה זה מתרחש במטרה להסוות את עצמה בשלג ולהתחמק מטורפיה.

ואגב, רבים מתבלבלים בין חמוס השלגים להרמין, שכמוהו גם הוא בעל חיים מתוק להפליא ולא מזיק לבני אדם. מבדיל ביניהם בעיקר גודל גופו הקטן של חמוס השלגים וזנבו הקצר שאין בקצהו את הצבע השחור שאופייני להרמין.


הנה חמוס השלגים בהסוואת השלג שלו:

https://youtu.be/ktPzQ_XMZYw


חמוס השלגים (הגדילו למסך מלא):

https://youtu.be/geJ1LcczDTE


טורף בשלג:

https://youtu.be/WxKQnzVdu30


הטורף:

https://youtu.be/sjQUhJcVsTM


ובני משפחתו הרבים:

https://youtu.be/dNlqkQnOTZ4


וגם:

https://youtu.be/O5JdvCLGvbc


עוד מלבינים בשלג כמו ה-Sloat:

https://youtu.be/kPqRgek26O4