» «
הפתרון הסופי
מה היה הפתרון הסופי?



"הפתרון הסופי" (Final Solution) היה התוכנית הנאצית להשמדת העם היהודי בשטחי הכיבוש של הנאצים, או פתרון בעיית "השאלה היהודית", כמו שכינו זאת הנאצים.

ההחלטה על צורת יישומו של הפתרון הסופי. התקבלה בוועידה שהתקיימה ב"וילה ואנזה" בברלין, ב-20 בינואר 1942. את יישום הפתרון הסופי הוביל, בהוראת היטלר אך באכזריות רבה וביעילות שלא תאומן, ריינהרד היידריך. הוא היה ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך וסגנו של הימלר, מפקד ה-SS. היידריך היה גם מי שכינס את אותה "ועידת ואנזה", בהשתתפות פקידים ראשיים במשטר הנאצי וכדי לתאם את חלוקת התפקידים והסמכויות, במהלך ביצוע הפתרון הסופי.

אותו היידריך פירש את הוראת היטלר בצורה האכזרית ביותר והחל בחיסול עשרות אלפי יהודים בפולין הכבושה. הוא יצר את הקונספט של "בורות המוות", בהם נרצחו רבים ביריות ונפלו במותם ונקברו, באותם בורות שחפרו לעצמם בהוראת הנאצים.

לאחר שהמחתרת הצ'כית התנקשה והרגה את היידריך, המשיך הימלר את מעשיו של סגנו המת והצמיח את החיסולים שהנהיג היידריך, למה שיהפוך להיות השואה ויימדד במספרים מבהילים של רצח 6 מיליון יהודים, רובם במחנות ריכוז והשמדה, במה שיהיה לרצח העם הגדול בהיסטוריה.


כך התחיל הפתרון הסופי (מתורגם):

https://youtu.be/u_W5Fdw3c4c


כך הוא התפתח (מתורגם):

https://youtu.be/aLt1guCS3oI


כך החל הרצח השיטתי (מתורגם):

https://youtu.be/Tcs_9mpc8ug


וסרט תיעודי על הפתרון הסופי בימיו האחרונים של מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו (עברית):

https://youtu.be/PrfewO4DHpU?long=yes
ועידת ואנזה
מה הוחלט בועידת ואנזה?



ועידת וָאנְזֶה (Wannsee Conference) הייתה הרגע ההיסטורי, שבו עברה המפלגה הנאצית מרצח המוני של יהודים על ידי אנטישמים במדים, לרצח-עם שיטתי, אכזרי ובהיקפים בלתי נתפסים, שיקבל את השם חסר התקדים "שואה".

הוועידה התקיימה בווילה ואנזה שליד ברלין, על שפת אגם קסום, אל מול נוף פסטורלי ושליו. זה היה ב-20 בינואר 1942, יום בו התכנסו נציגים בכירים מה-אס אס, מהמפלגה הנאצית, וממשרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי לדון בייעול של התכנית המפלצתית שזכתה לכותרת "הפתרון הסופי של הבעיה היהודית". ההחלטה על ביצוע הפתרון הסופי התקבלה כבר ב-1941 והדיון בווילה ואנזה נועד לתאם את הביצוע. המשתתפים היו בכירים בדרג הביצועי והמנהלי.

שתי מטרותיו של הבכיר הנאצי היידריך בוועידה היו גם לקבל הכרה רשמית במעמדו כאחראי הראשי לגירוש יהודי אירופה, שלמעשה ברור שמדובר בהשמדתם, וגם לתאם ולערב את הגופים השונים במשרדי הממשלה, המפלגה וב-SS, בביצוע רצח העם המתוכנן. כל מטרותיו הושגו וכל המשתתפים הבטיחו שיתוף פעולה מלא של הגופים שאותם ייצגו ושבראשם עמדו.

כך, הפכה כל הנהגת המשטר הנאצי לשותפה לפשע המלחמה החמור בהיסטוריה האנושית. אגב, מי שכתב את פרוטוקול הוועידה כאן היה אדולף אייכמן.

הדיון כאן היה על נושאים מיוחדים, שבראשם נושא הגירוש ולמעשה החיסול של "בני התערובת", מי שהיו יהודים בחציים, או בני זוג שאחד מהם הוא יהודי. החלטה בנושא לא התקבלה כאן והיא נדחתה לישיבה אחרת.

בהכנה לוועידה הכין אייכמן רשימה של מספר היהודים בכל מדינות אירופה שכבשו או תכננו הנאצים לכבוש. היו בה מעל ל-2 מיליון יהודים בפולין ו-5 מיליון יהודים בברית המועצות והיו בה 11 מיליון יהודים שהנאצים תכננו להשמיד.

הנוכחים דנו בביצוע ההנחייה של היטלר לגרש את כל יהודי אירופה למזרח אירופה. אין בפרוטוקול דיבור גלוי על השמדה אלא על מה שהוגדר על ידי הנאצים כעבודת כפייה שבה, הם קיוו, ימותו מרבית היהודים. בישיבה נרמז שאין להשאיר בחיים איש מהיהודים הנותרים, כדי שלא יוותר גרעין להתחדשות של העם היהודי.

פרוטוקול הוועידה שוכפל ונשלח לכל המשתתפים. לקראת סוף המלחמה, השמידו כולם את העותקים שבידיהם. בארכיון משרד החוץ הגרמני נמצא בשנת 1947, עותק שנותר ולא הושמד, מכיוון שבעליו היה בכלא בסוף המלחמה ולא יכול היה להשמידו.

כך התגלו עובדת קיומה ותוכנה של הוועידה עם התוצאות הנוראות והאכזריות ביותר במאה ה-20 ובהיסטוריה האנושית כולה - הוועידה שיצרה שואה.


סיפורה של ועידת ואנזה (מתורגם):

https://youtu.be/7E_P1OBEDAw


הסבר על תוכן הישיבה (עברית):

https://youtu.be/yBTbIbjpy48


השיחה הקובעת בוועידה (מתורגם):

https://youtu.be/G0J8hsvc5Fs


ונקודת המפנה האיומה:

https://youtu.be/Nx5iWBC-bzg
אושוויץ בירקנאו
מה קרה במחנה אושוויץ-בירקנאו?



הייתה זו הכתובת הצינית, "העבודה משחררת", שהתנוססה מעל לשער של המקום האיום ביותר בהיסטוריה האנושית ובתולדות האדם.

הכתובת הצינית הזו הייתה מבחינת האסירים והמועמדים להשמדה רק הפתיח להתעללות שטנית, בקנה מידה שעתיד להוות דוגמה איומה לאלפי מחנות ריכוז אחרים שהקימו הנאצים אחריו.

ואכן, מחנה הריכוז אַוּשְׁוִויץ (Auschwitz) היה מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שהקימו הנאצים בשואה. אבל המחנה, שהפך בהמשך לאושוויץ-בירקנאו, היה לא רק מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שבנו הנאצים, אלא גם מה שיהפוך לסמל של אכזריות הנאצים במלחמת העולם השנייה.

לתהליך ההשמדה הוסיף בהמשך גם מחנה בירקנאו שנבנה במהלך המלחמה ליד אושוויץ. אחריו נוספו לקומפלקס ההשמדה המזוויע שיצרו הנאצים עוד מחנות רבים, כשבשיאו כלל אושוויץ 45 מחנות ריכוז והשמדה.

במהלך כמעט 5 שנות קיומו של מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו נרצחו כאן יותר ממיליון יהודים, מתוך מיליון ושלוש מאות אלף נרצחים בסך הכל.


כך תכננו את מחנה הריכוז וההשמדה הגדול והאיום ביותר, אושוויץ בירקנאו (עברית):

https://youtu.be/_8qPIzlT1VM


סיפורו של המחנה:

https://youtu.be/9O5-4uCU3T4


מדוע כוחות הברית לא הפציצו את המחנה מהאוויר? (עברית):

https://youtu.be/RwIG2Yaw7SE


מבט מהאוויר על המחנה:

https://youtu.be/449ZOWbUkf0


ביקור במחנה אושוויץ בירקנאו - מחנה הריכוז הנאצי הגדול ביותר:

http://youtu.be/rjv6Mash7uM


ניצול שואה מספר על ההגעה לאושוויץ-בירקנאו, ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים (עברית):

https://youtu.be/Z1YpFs0cjQU


סרטון מאושוויץ שמאחרי השער עם הכתובת "העבודה משחררת":

https://youtu.be/2cM7He0wydw


וסרט טלוויזיה על סיפור אמיתי של שתי אחיות במחנה הריכוז הזה (עברית):

https://youtu.be/IRNc1qMX4TE?long=yes
אלבום אושוויץ
מה הסיפור המדהים של אלבום אושוויץ?



הנאצים לא אפשרו לאיש לצלם את אירועי הזוועה שעל רמפות הרכבות או במחנות הריכוז. הם עמלו קשות על הסתרת תהליך ההשמדה של היהודים מעיני שאר העולם. צילומים כאלה יכולים היו להקים עליהם את העולם כולו. אבל חייל נאצי אחד לפחות צילם במחנה הריכוז הגדול מכולם ואסף את התמונות לאלבום. נסו לדמיין אלבום תמונות יחיד במינו, שמתעד את הגעתה של קהילה שלמה למחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו ושרד. ועכשיו דמיינו שמי שמוצאת אותו, לאחר המלחמה ובמרחק רב מאושוויץ, היא ניצולה של אותו משלוח יהודים שצולם באלבום.

הסיפור הלא-יאומן של האלבום, הוא סיפורה האישי של נערה יהודיה בת 18 בשם לילי יעקב. זה היה לקראת סוף המלחמה, באביב של שנת 1944. לילי הגיעה לאושוויץ ביחד עם משפחתה, באחת הרכבות שהובילו את יהדות הונגריה. על הרמפה של אושוויץ היא הופרדה מהמשפחה כולה. מבעד לדמעות הספיקה לילי לראות את הוריה ואחיה הקטנים הולכים ומתרחקים. היא לא תראה אותם יותר. הם נשלחו לתאי הגזים.

לילי עצמה נשלחה לעבודה רחוק משם, במחנה הריכוז דורה. בעוד שאיש מהאנשים שהיא אהבה לא שרד, היא הצליחה להישאר בחיים. בודדה ואומללה, הצליחה לילי לשרוד את כל המלחמה.

יום השחרור היה אמנם יום מאושר, שבו ברחו החיילים והקצינים הנאצים והמחנה ננטש. אבל הוא התחיל רע, כי לפני שהם ברחו, חיסלו השומרים הנאצים כמה שיותר מהאסירים.

לילי ניצלה מהחיסול כי הייתה בחדר החולים. חלושה ורעבה היא יצאה מחדר החולים וכששמעה שהשומרים ברחו, היא החליטה לחפש מזון בביתנים של החיילים הנאצים. בין החפצים שננטשו על ידי הנאצים בחדרים היא מצאה אלבום תמונות. צילם אותו קצין נאצי שהורשה לצלם יום בעבודה למטרותיו הפרטיות. מעין אלבום מזכרת שטני...

כשהביטה היטב בתמונות לילי יעקב נדהמה. הסתבר לה שהיא מצאה זה עתה אלבום תמונות שהנציח את הגעת הטרנספורט שלה עצמה לאושוויץ. זה היה משלוח היהודים שהגיע מהונגריה ברכבת ובו היא, משפחתה ורבים מידידיה ושכניה. התמונות שבאלבום הציגו את הקהילה שלה יורדת מהרכבת אל הרציף, עוברת סלקציה אכזרית ומחולקת למי שהולכים לעבודה ומי שממתינים לתאי הגזים. התמונות המצמררות ביותר הן של האמהות והילדים הממתינים ליד העצים, מבלי לדעת שרובם ימותו בשעות הקרובות. חלק גדול מהם היא הכירה באופן אישי.

לילי זיהתה ברבות מהתמונות שבאלבום את עצמה, את משפחתה וחברים רבים.

במשך שנים רבות החזיקה לילי באלבום. טיפין טיפין הגיעו ניצולים מאותו משלוח וזכו לקחת תמונה של יקיריהם מתוכו. אבל עם השנים הסתבר עד כמה האלבום הזה הוא יחודי. "אלבום אושוויץ" שמצאה לילי יעקב היה ונשאר העדות המצולמת היחידה שהנציחה באופן ברור את הגעת יהודים למחנה השמדה כלשהו. היו בו התמונות הבלעדיות שהנציחו את הסלקציה שעברו היהודים ואת מנגנון ההשמדה הנאצי. האלבום אמנם מתמקד במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, אבל היה לעדות ברורה לתהליך שרבים מניצולי השואה העידו עליו בעל פה, ללא עדויות מצולמות אחרות.

לקראת סוף חייה, לאחר שנים רבות שבהן האלבום היה ברשותה, תרמה לילי יעקב את אלבום התמונות היחיד של השואה, שהוא גם אלבומם האחרון של בני משפחתה וחבריה, למוסד "יד ושם".


הנה סיפורו של אלבום אושוויץ (עברית):

https://youtu.be/Johmwy48P2w


וסרט תיעודי על האלבום והחיים במחנה כפי שמשתקפים ממנו (מתורגם):

https://youtu.be/1o8n3UxAROE?long=yes

הפתרון הסופי

מספרי אושוויץ
מהו המספר המקועקע על היד של ניצולי שואה?



כולנו מכירים את המספרים שעל זרועם של ניצולי שואה. את קעקועי השואה (Holocaust Tattoos) הללו קעקעו הנאצים על זרועותיהם של אסירים, כולל שבויים סובייטים, צוענים ויהודים, במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה היהודית.

רבים מאמינים שהמספרים קועקעו במחנות הריכוז השונים, אך העובדות ההיסטוריות הן שהמספרים על זרועות האסירים קועקעו רק במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

ההחלטה לקעקע את המספר הכחול על גוף האסירים היהודים החל באושוויץ בשנת 1942. זה היה המחנה היחיד שבו קועקעו עוד לפני כן אסירים וקעקוע של היהודים היה המשך ישיר לאכזריות ולשיטתיות של המשטר הנאצי כולו ושל מפקדי אושוויץ בפרט.

נאמנים לאידאולוגיה של הרייך השלישי, יישמו חיילי ה-SS את הטבעת המספר המקוקע על ידם של ניצולי אושוויץ, ממש כמו שעושים לפרות ובקר בגידולם ובתהליך שבדרך לשחיטה.

כך קועקע כל יהודי שהגיע למחנה, במספר האסיר שלו. בתחילה, הטביעו את המספר על בגדיהם של האסירים. בהמשך שינו הנאצים את נוהלי הסימון לקעקוע על הגוף, עקב ההתפוררות של בגדי האסירים. גם הדרישה לזיהוי גופות הנרצחים, לאחר שהופשטו מבגדיהם לפני הרצח, הביא לשינוי האכזרי של קעקוע על הבשר החי.


#איך קעקעו באושוויץ?
במחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו אכזריות הקעקוע של המספרים על גוף היהודים שנכלאו בו הייתה כמובן כאין וכאפס לתאי הגזים והמשרפות.

בכדי לקעקע את המספרים על גופם של האסירים היהודים באושוויץ, השתמשו חיילי ה-SS בלוחות עץ, שעליהם חיברו מחטים אל תבנית שבה יצרו את הספרות המשתנות מאסיר לאסיר, אותיות שגודלן כסנטימטר.

לאחר שחוברו המסמרים בתבנית הספרות הייחודית לכל אסיר, נהגו להצמיד אל לוח העץ את הזרוע או החזה של האסיר ובכך ליצור פצע טרי ומדמם בצורת המספר. עליו מרחו הנאצים דיו, שיצר את הקעקוע לתמיד.

אגב, 70 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה נמצאו חלק מתבניות המתכת שחוברו ללוח העץ ההוא.


#קעקועי שואה - הדור הבא
בעשורים האחרונים בלטה תופעה ייחודית ומרתקת, של נכדים ונינים המקעקעים מספרי שואה על הזרוע. מדובר בבני הדור השלישי והרביעי לשואה, שראו את מספרם ההולך וקטן של הניצולים ודאגו להמשך והנכחת אסון השואה בעתיד.

הנכדים והנינים שמקעקעים את מספרי אושוויץ של סביהם או סבותיהם על זרועותיהם, רוצים להנציח כך את זכר השואה שעברו אבותיהם. בימים שדור ניצולי השואה הולך לעולמו, חשוב להם שהשואה לא תרד בעתיד מסדר היום היהודי.

קעקוע המספר, שהיו ניצולים שהעדיפו בעבר למחוק באמצעות ניתוחי לייזר, היא דרך הנצחה היוצרת עניין וסקרנות אצל אחרים. היא מאפשרת לשתף עם חברים וסקרנים את הסיפורים האישיים של ניצולי השואה הללו, סיפורים שהפכו לסיפור משפחתי, שרוצה להמשיך ולהיות מסופר.


הנה מפגש של ניצולים עם מספרים עוקבים:

https://youtu.be/YyWUEcuuRPI


סיפורם של ניצולי השואה שאין להם שם אלא רק מספר על הזרוע (עברית):

https://youtu.be/wADrfjCHUpM


המקעקע היהודי באושוויץ שקעקע והתאהב במי שתהיה לאחר המלחמה אשתו:

https://youtu.be/u_hOwsy4AM8


אל נקמות ה' (עברית):

https://youtu.be/p27RGdMoU2U


ושירה בין אושוויץ לתל אביב (עברית):

https://youtu.be/fFuWHbmwm0U


ובנים, נכדים ונינים שמקעקעים את המספר שלהם על ידם:

https://youtu.be/nrKN-9IqvdI
הבנאליות של הרוע
מהי הבנאליות של הרוע?



היה זה "הבנאליות של הרוע" (the Banality of Evil), שם ספרה של חנה ארנדט (Hannah Arendt), שעסק בשגרתיות של הרוע הנאצי ובחיבור הבלתי נתפס בין אנשים רגילים לנאציזם.

עד משפט אייכמן נדמה היה לרבים שכשמדובר בנאצים, הם היו מפלצות אדם, חיות פרא או כל דבר שאינו בני אדם רגילים. הספר הזה חשף מצב דברים שונה בתכלית ויש שיאמרו אפילו הפוך.

כשאייכמן, סגנו של היטלר, נתפס ונשפט בישראל, הגיעה ארנדט לסקר את המשפט מטעם עיתון אמריקאי. בשורת כתבות מעולות היא פרסמה את התרשמותה מהמשפט ומהעדויות שהושמעו בו. כשמדובר בנאצים, היא טענה, הם היו אנשים רגילים, פקידים, עם חיי משפחה והלך מחשבה רגיל, שעבדו בעבודה שקוראים לה מוות. מוות יזום ומכוון. קריירה.

הכעס על ארנדט היה עצום. רבים התקוממו כנגד המחשבה שאנשים רגילים כמוהם, עם שולחנות כתיבה וציפיות לקידום, הם ששימשו כרוצחים ומארגני רצח-עם. קשה היה לדמיין שאותם אנשים סיימו את יום העבודה שלהם, בו שלחו אלפי אנשים אחרים אל מותם או לעינויי תופת, ושבו הביתה לשחק עם הילדים או לאכול ארוחת ערב משפחתית שלווה. אבל בלתי נתפס ככל שזה יהיה - כך בדיוק נהגו המוני המרצחים ופקידי הרצח של גרמניה והמדינות ששיתפו עמה פעולה בפשעים נגד האנושות.

זה היה עוד יותר מקומם להבין מדבריה שכל אדם, בנסיבות מסוימות, עלול להגיע למצב שכזה. כיום הטענה מקובלת יותר וחוקרים רבים חיוו את דעתם על נכונותה, אבל ארנדט היא הראשונה שהעזה לומר את מה שצריך היה לומר - על כל עם להיזהר מהפאשיזם ומהשנאה, מהגזענות והאלימות, מההתנשאות והמגלומניה. ראינו כבר אז לאן הן מובילות.


הנה דוגמה למכתביו של הימלר, סגנו של היטלר, מ"נסיעות עבודה" שלו (מתורגם):

https://youtu.be/8A1A-U8ZZVo


הסבר מפורט על הבנאליות של הרוע (עברית):

https://youtu.be/q2NiWfvUQwk


קדימון סרט שנעשה על ארנדט, שרעיון הבנאליות של הרוע שלה גרם לסערה (מתורגם):

https://youtu.be/Fp9fWfoY0Gw


דיון על הסרט ועל טיעוניה של ארנדט (עברית):

https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA


מדוע כה חשוב להבין שמדובר באנשים רגילים? (מתורגם):

https://youtu.be/ZJUZBGlIKyc?long=yes


ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):

https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
מאוטהאוזן
מה האימה במדרגות המוות שבמחנה הריכוז מאוטהאוזן?



מחנה הריכוז מַאוּטהַאוּזֶן (Mauthausen) היה מחנה ריכוז ועבודה, שנבנה ליד מחצבות גרניט גדולות, בדגש על מחצבת הגרניט וינר-גראבן.

כמו בכל מחנות הריכוז, גם כאן ריכזו הנאצים את האסירים, במיוחד את היהודים. מכאן הם הועברו ל"ייעודם" במלחמה, מי לעבודה במכרות ומי לתאי הגזים.

במחנה בולטות מדרגות המוות (Death stairs). עליהן הוכרחו האסירים לעלות ולרדת לאורך כל היום, אל וממחצבת אבני הגרניט הגדולה. בשלב מסוים, כשלא היה טעם בחציבה בשל התקדמות הצבא הרוסי אל המחנה, הם הוכרחו לעלות ולרדת הלוך ושוב במשך כל היום במדרגות, כשבידיהם אבנים כבדות ובלי שום מטרה. הכוונה הבלתי מוסתרת של אנשי האס אס הנאצים ומפקדי המחנה הייתה להביא אותם למוות מתשישות ובדרך כלל הם הצליחו.

מחנה הריכוז הגדול הוקם ב-1938 באוסטריה עילית, בסמוך לעיירה מאוטהאוזן. עם המלחמה הוקמו בו המון מחנות משנה. זה התחיל ממחנה גוזן, אחריו גוזן II, שהיה למחנה ריכוז מאולתר עד תום המלחמה וגוזן III, שנבנה על תשתית של מפעל ישן. בשיאו הקיפו את מאוטהאוזן כ-100 מחנות עבודה וריכוז. מאז המלחמה שוטחו מרבית מחנות המשנה ועם השנים נבנו על שרידיהם שכונות מגורים.

מספר הנרצחים במחנות מאוטהאוזן, גוזן והשאר עבר ככל הנראה את ה-300 אלף.

מאוטהאוזן הוקם בתחילה עבור עבריינים ופושעים פליליים. ב-1939 הוא הוסב למחנה עבודה בכפייה ולכליאת אסירים פוליטיים, בעיקר מתנגדי הנאציזם. עם התקדמות המלחמה השתנה ייעודו, או שלא נותרו מתנגדים פוליטיים רבים. הוא קלט יותר ויותר שבויי מלחמה, בעיקר קצינים סובייטים. מ-1944 הביאו הנאצים אליו המוני יהודים, בעיקר מקהילות הונגריה והולנד ויהודים ממחנות אושוויץ וברגן-בלזן.

לקראת סוף המלחמה הצפיפות במחנה הייתה כה גדולה, עד שמספר האסירים שישנו בכל מיטה (שיועדה לאדם אחד) היה ארבעה.

לאחר פינוי מחנה אושוויץ עבר למאוטהאוזן מי שנודע כ"מלאך המוות הנאצי", הרופא פושע המלחמה מנגלה. בחודש מאי 1945, אחרי שהצבא האמריקאי שחרר גם את מחנות הריכוז מאוטהאוזן וגוזן, נעלמו עקבותיו של מנגלה. לימים הסתבר שהוא התיישב בדרום אמריקה ומת שם.


על מחנה הריכוז הנאצי מאוטהאוזן (עברית):

https://youtu.be/xW9hNuFZ6uQ


סיפורו של המחנה והאכזריות שבו (עברית):

https://youtu.be/kHQ96dq8ncI


ו"שיר השירים", מתוך יצירתו הנוגעת בשם זה של המלחין היווני הנודע תיאודורקיס, על משורר המחפש את אהובתו שבמחנה (עברית):

https://youtu.be/xIpfSclj6A4
מחנה ריכוז
מה זה מחנה ריכוז?



כשהנאצים בגרמניה החליטו להשמיד את העם היהודי הם נתנו הוראה להתחיל ולהרוג יהודים. מספרי האנשים שהוצאו להורג בידי הנאצים היו עצומים. הנאצים החלו לגלות שנגרמו הרבה קשיים נפשיים למוציאים להורג, הן מקרב החיילים הגרמנים והן ממשתפי הפעולה מהעמים ששיתפו עימם פעולה בהשמדה. לכן הם קיבלו החלטה איומה לרכז את היהודים במחנות ריכוז ומשם להוציאם למחנות השמדה.

מחנות הריכוז היו מקומות נוראים שבהם חיו היהודים ועוד אנשים שהנאצים רצו לחסל, בתנאים איומים של רעב, מחלות, התעללות מתמדת וחוסר-תקווה.

מחנות הריכוז אפשרו לנאצים לרכז את האנשים, במיוחד יהודים, שהתכוונו להעביר להשמדה בתאי הגזים. הם היו חלק מהמערכת שנועדה להקל עליהם את המלאכה השטנית.

חשוב לציין שמחנות ריכוז לא היו המצאה נאצית. היו כבר כאלו בהיסטוריה וכבר מימי יוון העתיקה סיפרו עדויות מטבח פרספוליס על הזעזוע של אלכסנדר הגדול, שגרם לטבח הנדיר שביצעו חייליו באויב, כשמצא בפרס מחנה ריכוז לשבויים יווניים. אלכסנדר מוקדון פגש בזמן שנלחם וכבש את ערי פרס והזעזוע גרם לו להחלטה הנדירה של ביזה וטבח קשה בתושבי העיר.


תמונות ללא מילים ממחנה אושוויץ בירקנאו - מחנה הריכוז הנאצי הגדול ביותר:

http://youtu.be/rjv6Mash7uM


עדות על החיים במחנה (עברית):

https://youtu.be/o_u88f1lrEM


ניצול שואה מספר בעברית על ההגעה לאושוויץ-בירקנאו, ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים (עברית):

https://youtu.be/Z1YpFs0cjQU


וניצולת שואה מספרת על החיים הקשים של היום יום במחנה הריכוז (עברית):

https://youtu.be/xV6p2JmxzKk


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.