מקור שמה של אנטארקטיקה, הקוטב הדרומי, הוא "מול ארקטיקה", בצד הנגדי לארקטיקה, הקוטב הצפוני.

במילים אחרות אנטארקטיקה היא הקוטב הנגדי, הקוטב הדרומי - זה שנמצא בצד השני של כדור הארץ, זה שממול הקוטב הצפוני, הנקרא ארקטיקה.


הנה סרטון המספר על כך ועל היבשת השישית הזו (עברית):

https://youtu.be/wF2_q2rY7tw

האיש שכבש ראשון את אנטארקטיקה היה החוקר הנורבגי רואלד אמונדסן. בשנת 1911 הוא ניצח בתחרות על כיבוש הקוטב הדרומי, כשהגיע עם עוזריו לנקודה הדרומית בכדור הארץ, הקודקוד של אנטארקטיקה.

משהגיעו ראשונים אל הקוטב באנטארקטיקה והבינו שהצליחו לכבוש את הקוטב הדרומי, השאירו שם אמונדסן ואנשיו דגל, ברכה ומזון למתחרה שלהם על הבכורה.

המתחרה המובס רוברט סקוט, שעמד בראש שרידי צוות בריטי שהתחרה על כיבוש אנטארקטיקה, הגיע לשם 35 יום אחר-כך וגילה שאמונדסן הקדים אותו.

הטרגדיה של סקוט לא הייתה רק זו. בדרכם בחזרה, בעוד רואלד אמונדסן הפך לאגדה, מתו סקוט וכל חבריו לצוות מקור ומרעב. הם לא זכו לשוב הביתה.


הנה המירוץ אל הקוטב הדרומי (מתורגם):

https://youtu.be/Ts3LIirgDbU


סיפורו של רואלד אמונדסן וכיבוש יבשת אנטארקטיקה:

http://youtu.be/kW5p7ANwAU4


תמונות מהמסע של אמונדסן לקוטב:

http://youtu.be/LHjBljEOEmY


ותכנית חינוכית על כיבוש הקוטב הדרומי על ידי אמונדסן (עברית):

https://youtu.be/gyBd60mh5EI?long=yes

האם עמק מקמארדו הוא המדבר של הקוטב הדרומי?
איך יש מדבר באנטארקטיקה?


תארו לכם עמק, בתוך ים הקרח של הקוטב הדרומי, שאין בו שלג כלל.

עמק כזה בדיוק הוא עמק מקמארדו היבש, שממוקם בלב אנאטרטיקה ואין בו כלל שלג. ואין שם רק עמק אחד כזה - מדובר בשורת עמקים אנטארקטיים שאינם מכוסים בשלג. מעניין גם שבלב היובש הזה יש אגמים עם קרח עד, שתמיד קיים שם.

כדי שתבינו עד כמה זה מוזר, זהו מקום יבש בלב המקום הקר ביותר בעולם, מעין מדבר במרכז יבשת קפואה - ללא ספק המדבר הקר ביותר בעולם!

היובש והמחסור במשקעים נגרם בגלל ההרים שמקיפים את העמקים הללו ולא מאפשרים לעננים להגיע מעליהם וכך שלג וקרח כמעט ולא יורדים בהם.

העמקים של עמק מקמארדו גם "מדממים" - ממש כמו "הנהר האדום" שאנו מציגים באאוריקה, צבע האדמה בהם היא אדום-כתום, מה שמעניק מראה מיוחד ל"איי היבשה שבלב השלג".


הנה סרטון על עמק מקמארדו שבאנטארקטיקה:

http://youtu.be/NY1AKW5IsJs


וסרט תיעודי על מה שקיים מתחת לקרח באנטארקטיקה:

https://youtu.be/PXDUQd1l_h8?long=yes

אנטרקטיקה (Antarctica), אותו מדבר קרח קר, יבש וספוח רוחות ביותר בעולם שבדרום כדור הארץ, היא מקום קשה למחייה. כל כך קשה שכמעט כל מין וסוג של בעלי חיים על פני כדור הארץ לא היו שורדים בו יותר מכמה שעות.

החיים באנטרקטיקה קרים במיוחד. בעלי חיים מתקשים מאוד לחיות ביבשת הזו. הַמְעֲטים שמצליחים לחיות כאן, חיים בים או באוויר. בולטים בהם הפינגווינים, כלבי ים וְלווייתנים.

הצלחתם של בעלי החיים הללו לשרוד ולחיות באנטרקטיקה היא גם בזכות התזונה שלהם, המבוססת על דגים ויצורים זעירים שגדלים בים ונקראים פלנקטון. אבל מה שמאפשר להם חיים ביבשת הקפואה הזו הוא בראש ובראשונה שכבת השומן העבה במיוחד שלהם, השומרת על חום גופם.



הנה בעלי החיים ששורדים באנטרקטיקה:

https://youtu.be/zxVR-jP63GI


יש גם חיים מתחת לקרח:

https://youtu.be/L6EsroRPZ4c


יערות קדומים שהיו בעבר באנטרקטיקה:

https://youtu.be/XSjWaz3XQc8


ומעט על היבשת ללא מדינות - אנטרקטיקה (עברית):

https://youtu.be/25PiR9roRLE?t=6m

זה קרה בשנת 1911, בעיצומו של המאבק לכיבוש הקוטב הדרומי. קפטן סקוט (Robert Scott) הבריטי ניסה בכל כוחו להיות האדם הראשון שיכבוש את אנטארקטיקה ויגיע לקודקוד שלה, הקוטב הדרומי.

אבל "המירוץ לקוטב הדרומי", כפי שהוא נקרא היה עתיד להיות לא סתם קשה מאוד, אלא קשה עוד יותר. בהגיעו לקוטב הדרומי, סקוט גילה למרבה האכזבה, שהנורווגי רואלד אמונדסן הקדים אותו ב-4 שבועות וכבר תקע דגל במקום.

אמונדסן, אגב, ידע שיש לו מתחרים ואף השאיר לסקוט ולצוות שאיתו צידה לדרך חזרה.

סקוט וצוותו המובסים התחילו לחזור בחזרה. הדיכאון היה מר ותחושת הכישלון צרבה במיוחד. הם לא זכו להיות הראשונים במקום האחרון על פני כדור הארץ שנותר בלתי מושג.

הם החלו לעשות את דרכם בחזרה הביתה. אבל הם מעולם לא השלימו את המסע. סופה של החבורה האומללה היה שהם קפאו ומתו בשלג, מרחק מכאיב של קילומטרים בודדים ממחנה שיכול היה להציל את חייהם.


הנה סיפורו של המירוץ לקוטב הדרומי וכיצד הסתיים (מתורגם):

https://youtu.be/Ts3LIirgDbU


על מסעם ההירואי והמאכזב של קפטן סקוט וצוותו:

http://youtu.be/PyMLx2mv1Qg


קטע מסרט שמתאר את ההגעה למרכז הקוטב הדרומי:

http://youtu.be/ngzofL07FPQ


יומן המסע שלו מתעד את מסעם של סקוט וצוותו:

https://youtu.be/ZACkCPQJ4mw


אנשי מדע וחוקרים מתארים את חשיבות מסעו של סקוט:

http://youtu.be/jnpfZAbsOdE


על רצונו להשיג גם הישגים מדעיים:

http://youtu.be/hcJ850gJdNc


ותמונות ושיר לזכרו של סקוט:

http://youtu.be/-tiw7q9Un9U

הפינגוין הקיסרי (Emperor penguins), הגדול בפינגוינים בעולם, חי בקוטב הדרומי, הידוע בשמו אנטרקטיקה.

הפינגווין הקיסרי הזכר מקבל את הביצה להשגחתו, מיד לאחר שהנקבה הטילה אותה. משלב זה, נושא הפינגוין הקיסרי את הביצה בין כפות רגליו.

הוא עושה זאת גם לאחר שהביצה בוקעת והצאצא בוקע ממנה. גם אחרי-כן הפינגוין הזכר ממשיך לגדל בין רגליו את צאצאו, עד שהוא גדל.


הנה זכר הפינגווין הקיסרי מקבל את הביצה מהאם ושומר עליה:

http://youtu.be/RYvachfdpPI


וכך חוזרות הנקבות בקיץ:

http://youtu.be/MfstYSUscBc

אנטרקטיקה היא יבשת ענקית שגודלה הוא יותר מפעם וחצי מהגודל של ארצות הברית. כ-99% מקרקע היבשת מכוסים במצבורי קרח ענקיים. מתחת לקרח מצויים הרים גבוהים, עמקים וגאיות ועולם גאולוגי שלם שלא נוכל לחקור לעולם.

באנטרקטיקה נמצאים 90% מהמים הקפואים שבכדור הארץ ואם מחפשים את המים המתוקים של כדור הארץ, ניתן למצוא בה כ-70% מהמים המתוקים בעולם. אגב, הפשרת הקרח העד של היבשת תגרום לעליית פני הים ביותר מ-60 מטרים!

אבל מדינות אין ביבשת הגדולה הזו. אפילו מדינה אחת אין בה. אין בה ממשלה ואיש לא שולט בה. הסיבה לכך שאין מדינה שהתיישבה בקוטב הדרומי, אנטרקטיקה, היא שיש הסכמה בינלאומית, בין מדינות העולם שהיבשת הזו היא מחוץ לתחום המדיני, בעיקר כדי לשמור עליה.


הנה היבשת ללא מדינות - אנטרקטיקה (עברית):

https://youtu.be/25PiR9roRLE?t=6m


מה שמטיל גם מגבלות חמורות על מחקר בה:

https://youtu.be/P0N6aMczu78


סקירה על אנטרקטיקה באנגלית:

https://youtu.be/mOOVu22iPVE


וסרט תיעודי על היבשת הקרה שבתחתית העולם:

https://youtu.be/PXDUQd1l_h8?long=yes


בואו לשייט באנטארקטיקה:

https://youtu.be/XPhmpfiWEEw?qr=yes

צעדת הפינגווינים הקיסריים היא המסעות החוזרים אל הים, מסע שאותו עוברות נקבות הפינגווין הקיסרי לאחר ההזדווגות והטלת הביצים. במהלך החורף שומרים הזכרים על הביצים, בתוך פלומה חמה שבגופם, עד שהן בוקעות. באותו הזמן הנקבות שהגיעו אל הים "מבלות" באכילת דגים וצבירת כוח.

לאחר החורף שבות האמהות, כדי לשחרר את הזכרים שדגרו על הביצים שבקעו במהלך החורף. המסע מתוזמן בדיוק מופלא, שכן אם יאחרו האמהות ביותר מ-48 שעות, לא ישרדו הגוזלים הרכים שזה עתה בקעו מהביצים וימותו מחוסר מזון.

משהוחלפו על ידי הנקבות, יהיו הזכרים חופשיים לצעוד את הצעדה שלהם בחזרה לים. הם יוכלו לאכול, אחרי חודשים של רעב וחורף קשה. בסוף הקיץ ישובו הם עם מזון לצאצאים והגלגל יתחיל מחדש, כשהנקבות תצאנה שוב לחופשה..

כל המסעות הללו צופנים בחובם סכנה לקיסריים, הן מהסופות האדירות של הקוטב, והן מטורפים מסוכנים.


הנה ההחלפות והעברת הגוזלים מהאב לאם:

http://youtu.be/6AiCIZ9wM1o


עוד סרטון על צעדת הפינגוון הקיסרי:

http://youtu.be/5qyKGGPjxt0


וההתארגנות המופלאה של הזכרים, כדי לשמור על החום בקור הנורא של החורף הקוטבי:

http://youtu.be/OL7O5O7U4Gs

אנטארקטיקה, או הקוטב הדרומי, היא יבשת ענקית שגדולה יותר מיבשת אירופה. למעשה, היא היבשת השביעית והאחרונה שהתגלתה על ידי האדם.

מדובר ביבשת מכוסה בקרח כמעט לחלוטין. למעשה 90% מהמים המתוקים בעולם נמצאים בה כשהם קפואים.

ה"יבשת הלבנה" אינה שייכת לאף מדינה ושרשרת של הסכמים בין מדינות שונות מאפשרת לכולם להגיע לכאן ולאיש לא להכריז על אנטארקטיקה כשייכת לעמו.

באנטארקטיקה גם אין בני אדם, למעט מספר קטן של חוקרים ממדינות שונות. הסיבה היא הקור הקיצוני ותנאי החיים הקשים שביבשת. בעוד שבקוטב הצפוני יש אסקימואים, ביבשת בה שורר קור כה קיצוני מעולם לא הצליחה לחיות אוכלוסיה מקומית.

כיום, וממש לא אגב, מביא משבר האקלים והתחממות כדור הארץ להפשרה מהירה יחסית של הקרח ביבשת הקור הקיצוני. מאות גיגה-טון של קרח מתמוססים ביבשת הקפואה מדי שנה ומפשירים קרחונים ענקיים. הפשרת מימי הקרחונים הללו מעלה את מפלס הימים והאוקיינוסים בעולם.

הנזק בפשרת הקרחונים של אנטארקטיקה לאוקיינוס הוא גדול בעוד מובן. המדענים מעריכים שבשל השינוי בשיעור המים המתוקים באוקיינוסים, ייפגעו ואף יוכחדו מינים ימיים שונים.


הנה סרטון על אנטארקטיקה:

http://youtu.be/25PiR9roRLE


מסתבר שהקרח של היבשת השביעית נע על פני הקרקע והמים:

https://youtu.be/Ymxi5wsqtEU?t=7s


מסע באנטארקטיקה והפינגווינים, דייריה המפורסמים ביותר:

https://youtu.be/OwSQhXR_1IU


וסרט תיעודי על מה שמתחת לקרח באנטארקטיקה:

https://youtu.be/-HhD2-OO_js?long=yes


בואו לאנטארקטיקה ב-360 מעלות:

https://youtu.be/nywsA8wCCfY?qr=yes

באנטרקטיקה, יבשת שגודלה עצום, אין ערים ויישובים של ממש. היחידים שמאכלסים את יבשת הענק מלאת הקרח הזו הם בסיסי מחקר של מדינות שונות.

באנטארקטיקה הוצבה בשנים האחרונות "האלי 6" (Halley 6 research station‬). זוהי מעין עיר קטנה וניידת, שהוקמה לזכר משלחת המחקר המפורסמת שהגיעה ליבשת הקפואה 100 שנה לפני כן.

העיר המלאכותית הזו בנוייה משבעה חללים שמחוברים ביניהם כמו רכבת. יש בה מעבדות מחקר, חדרי שינה, אזורי מפגש, גינת ירקות ועוד. למבנה כולו יש רגליים הידראוליות שניצבות על מגלשי סקי. אלה מאפשרים להזיז את המתקן הענקי ממקום למקום, על פני השלג.


הנה סיפורה של האלי 6 - עיר קטנה וסגורה בארץ קפואה:

https://youtu.be/dhR-JZLtzvQ


ובניית העיר הניידת באנטארקטיקה:

https://youtu.be/_gWG7CQ7RTo

לכדור הארץ שני קטבים, שתי פינות אפשר לומר. הקוטב הצפוני שבחלקו העליון ובחלקו התחתון - הקוטב הדרומי.

חשוב להבין עובדה מרכזית. הקוטב הצפוני אינו כל האזור העצום ומלא הקרחונים שבצפון כדור הארץ, בדיוק כמו שאנטארקטיקה איננה הקוטב הדרומי. כשמדברים על קוטב, מדובר בנקודה גאוגרפית ספציפית מאוד המצויה במרכז האזור הצפוני של כדור הארץ.

עד כדי כך זה חשוב שב-1996 הוכיחו מדענים באמצעות מדידות חדשניות, שפירי, כובש הקוטב הצפוני, החמיץ את הקוטב בכ-40 קילומטרים.

מכל מקום, הקוטב הצפוני הוא הקוטב הארקטי ("ארקטיקוס" ביוונית פירושו "מהצפון"), בעוד הקוטב הדרומי הוא הקוטב האנטארקטי - בא מהמילה "אנטארקטיקוס" - כלומר זה שמנוגד לצפון.

הבה נזכור את ההבדל הראשון ביניהם כך: הקוטב הארקטי, או הקוטב הצפוני, מוקף ביבשה. אנטארקטיקה, שבמרכזה הקוטב הדרומי, היא יבשת שמוקפת באוקיינוס.

אז בעוד שהקוטב הצפוני עשוי מקרחונים שנמצאים על המים, יש בו בעלי חיים ואנשים שחיים בתוך הקרח והטמפרטורה הקרה ביותר בו היא מינוס 68 מעלות צלזיוס, יבשת אנטארקטיקה בנויה על הקוטב הדרומי.

זוהי יבשת שגודלה פעמיים מהגודל של אוסטרליה. יש בה תנאים קיצוניים שלא איפשרו קיומם של חיים רבים בה, חוץ מחוקרים ובעלי חיים ממינים מעטים, כולל פינגוינים. אנטראקטיקה היא יבשה מאד ומדברית וכמעט בלי גשמים.

הטמפרטורה באנטארקטיקה קרה עוד יותר מזו שבקוטב הצפוני ומגיעה למינוס 89 מעלות צלזיוס. הסיבה לקור הגדול באנטארקטיקה היא הגובה של היבשה, גובה של 3 קילומטרים מעל פני הים. גובה, אנחנו כבר יודעים - פירושו קור. ממש כמו בהרים הגבוהים שהשלג לא נמס בהם אף פעם.

אגב, בין שני הקטבים, בדיוק באמצע, עובר קו דמיוני שנקרא "קו המשווה". בניגוד לקטבים, שהם המרוחקים יותר מהשמש ולכן קר בהם, אזור קו המשווה בכדור הארץ הוא הכי קרוב לשמש ולכן תמיד חם בו יותר. קראו עליו בתגית "קו המשווה".


הנה סרטון על ההבדלים בין הקטבים, ארקטיקה ואנטארקטיקה (מתורגם):

http://youtu.be/Z5VRoGTF60s?t=6s

בסרטים הלילה נראה לא פעם כחול. לא מעט סצינות קולנוע נהדרות מדגימות את זה. אבל הלילה האמיתי במציאות הוא כמובן שחור, שזה בעצם חוסר אור.

הסיבה הקולנועית לכחול הזה היא שלא תמיד שחור מייצר את האווירה הנכונה לסרט. צבעים, כולנו יודעים, יוצרים אווירה ומצבי רוח. כשאין אותם, אז הלילה שחור מדי... לכן המחליף הטבעי של השחור יהיה במרבית המקרים כחול.

אבל לעתים נדירות, גם במציאות ובטבע ממש, הלילה הוא אכן כחול. הסיבה לכך היא תופעה שנקראת "פיזור ריילי". התופעה הזו מתארת מצב בו עוברים אור השמש או אור הירח בחשיכה, דרך האטמוספירה של כדור הארץ.

במצב כזה מתפזרים אורכי הגל הכחולים, גלים קצרים יותר מאורכי הגל האדומים והארוכים, גלים שמשתלטים. המשמעות של ההתפזרות הרבה יותר של "הגלים הכחולים" היא אור לילה כחול.

במהלך היום, האור הכחול הזה לא ישרור לעולם. זאת מכיוון שאור השמש מגיע לאטמוספירת כדור הארץ בזווית אחרת. מלמעלה. מכאן שאפקט הפיזור לא יהיה מורגש כך.

עם שקיעת השמש, לעומת זאת, האור נכנס לכדור הארץ בזווית שטוחה ועובר מרחק רב יותר באטמוספרה. לכן האור הופך כחול, מתפזר יותר והופך לדומיננטי, השולט מבין שאר הצבעים הנראים, כמו שחור ואפור ומעט גם גווני סגול, כתום ואדום.


הנה סצינת לילה אופיינית בגווני כחול-שחור מהסרט "הפסנתרן":

https://youtu.be/MPrQdlrCzPY


צבע קר, רגוע, הרמוני אמיתי - כחול בקולנוע:

https://youtu.be/odoq52Dgg_c


ברק כחול ונדיר במתח חשמלי של 143 אלף וולט:

https://youtu.be/ioldAqFk6sw


השיר המפורסם "ירח כחול" (Blue moon):

https://youtu.be/8bKUBNFhW3g?t=4s


ובלו נייט של קוקון - אי אפשר שלא להשמיע אותו כאן:

https://youtu.be/_IUDwRF4qzk

הפינגוויניים הם עופות ימיים. במשפחת הפינגוויניים 17 מינים שונים. הם מהעופות הפרימיטיביים ביותר, שבשל לחצי סביבה, היו חייבים לעבור ולפעול בים. והם אכן רכשו יכולת מעולה והתאמה מצוינת למים ויותר מכל עוף אחר הם מיומנים בתנועה במים.

את הפינגוויניים ניתן למצוא רק בחצי הכדור הדרומי, מהקוטב הדרומי (יבשת אנטארקטיקה) ועד לאיי גלאפגוס הסמוכים לקו המשווה. הפינגווין הגדול ביותר הוא הפינגווין הקיסרי שבאנטארקטיקה. גודלו של הפינגווין הקיסרי הוא אמצעי להישרדות באקלים הקפוא של אנטארקטיקה. לעומתו, הפינגווין הקטן ביותר חי באיי הארכיפלג גלאפגוס, שם חם יותר והוא שורד בקלות רבה מחבריו שבקוטב.

מבחינת התאמת הגוף לתנועה בים הם עברו כמה שינויים, לעומת עופות יבשתיים:

כנפיים - את התנועה במים מבצעים הפינגוויניים באמצעות הכנפיים, שכמו אצל צבי הים הן הפכו דומות לסנפירים. כמובן שעם השינוי האבולוציוני הזה איבדו הפינגווינים את היכולת לעוף. אבל באופן מסוים הם מניעים את הסנפירים למעלה ולמטה, כך שהפינגווינים למעשה "עפים במים"...

עצמות - הפינגווין מצויד בעצמות מלאות, בניגוד לעצמות החלולות של הציפורים, שנועדו להקל על התעופה שלהן. עצמותיהם המלאות של הפינגווינים מסייעות להם בצלילה לעומק רב.

צורת הגוף - עם האבולוציה הותאם גופם לתנועה יעילה במים.


הנה הפינגווינים בספארי (עברית):

https://youtu.be/uyMs-FL9hTg


סיפורו של הפינגווין (מתורגם):

https://youtu.be/kGhknFzrnXg


על הפינגווינים באנגלית:

https://youtu.be/O8qilxaBR20


עוד על הפינגווין הקיסרי:

http://youtu.be/A9mbCNs47FI


כך חי הפינגווין הקיסרי ביבשת אנטארקטיקה:

https://youtu.be/c7M686pXr6M


וכמה מצחיקים הפינגווינים מצליחים להיות, עם עריכה ומוסיקה נכונה:

http://youtu.be/Tcx6YyXvvRI

תארו לכם שלג שלא נמס בקור הגדול ומתגבש לקרח קשה ומתהדק. דמיינו שגוש הקרח הולך וגדל, שנה אחר שנה, לגוש גדול של קרח. זהו הקרחון - גוש קרח ענקי, שמורכב ממים שקפאו במשך שנים רבות.

אם זה קורה על היבשה, נוצר קרחון יבשתי שהופך לנהר של קרח קפוא. כתוצאה מכוח המשיכה, הולך הקרחון וגולש באיטיות על פני האדמה. תוך כדי כך הוא הולך ומשטח את האדמה, בתהליך שנקרא "הקרחה" (מלשון "קרחת") ופוער בה חריצים גדולים. חריצים אלו הם מעין עמקים קרחוניים, שיהפכו לאחר שנים רבות לנהרות, פיורדים או מורנות, תופעות של רכסי סלע שמקיפים קרחון.

יש גם קרחון ימי שצף על פני המים. מדובר כמעט תמיד על קרחון שניתק מקרחון יבשתי ומתחיל לצוף על פני האוקיינוסים. כזה למשל היה הקרחון שבו פגעה האניה טיטאניק בהפלגת הבכורה שלה והביא לטביעתה.


הנה קרחון מורנה שבקרחון פריטו מורנו בארגנטינה:

http://youtu.be/_DWl4AxfRto


הקרחון נע בצורה דומה למסלולים הנעים שבשדות התעופה:

http://youtu.be/8fYXNRtX08I


השכבות של הקרחון:

http://youtu.be/4wNOrFy17WE


וכך קרחון נמס בחום הקיץ:

http://youtu.be/4eg-kK6FeRQ

הקרחונים הם גושי קרח ענקיים המורכבים ממים שקפאו והפכו לקרח. מרבית המים בכדור הארץ נמצאים בקרחונים.

יש שני סוגים של קרחונים:

הקרחון היבשתי - קרחון הנמצא על פני היבשה, בקוטב הצפוני או הדרומי, בראשי הרים גבוהים ובאזורים יבשתיים שנמצאים קרוב לקוטב.

הקרחון הימי (iceberg) - זהו גוש קרח עצום שצף על פני הים ורק חלק קטן ממנו נראה על פני המים, בעוד רובו נמצא מתחת לפני המים.


פינת הסקרנות
===========
רוצים לדעת איך נוצר קרחון? - ראו באאוריקה בתגית "קרחון".


הנה קרחון עצום בסרטון שצולם מספינה ששטה לידו. הקרחון מתמוסס בשל התחממות כדור הארץ:

http://youtu.be/RL3EjH9-WSs


קרחון ימי מסתובב מול המצלמה:

http://youtu.be/Sh271FAVZ0o


הקרחונים וכמה הם גדולים ביחס למטוס:

http://youtu.be/WbaykY7AA4o


וכך זה ללכת על קרחון יבשתי:

http://youtu.be/VPT7xKj_To4

הר ארבוס (Mount Erebus) הוא הר הגעש הפעיל של יבשת אנטאקטיקה. באנגלית הוא נקרא Mount Erebus והוא בן מיליון שנה.

בלועו של הר ארבוס מצוי אגם של לבה נוזלית - מאגמי הלבה הבודדים בעולם. החוקרים נוהגים לעלות אל הלוע של הר הגעש שגובהו 3,794 מטרים, למטרות חקר ולימוד.


הנה סרטון וידאו שמציג את הר ארבוס שבאנטאקטיקה:

https://youtu.be/0pvtu-ADZSU


על הלבה, המתפרצת מן האגם כמה פעמים ביום:

https://youtu.be/GN3PwxlhmfY


והחוקרים מבקרים בלוע הר הגעש:

https://youtu.be/P0N6aMczu78?long=yes

מדענים גילו והקליטו בתחילת 2014 הד מהמפץ הגדול. (על המפץ עצמו קראו באאוריקה בתגית "המפץ הגדול"). הדי המפץ הגדול הם תנודות של גלי גרביטציה, הדים של רעש המפץ האימתני שיצר את כל היקום שסובב אותנו. המדענים מכנים את ההדים שהקליטו "גלי כבידה קדמונים".

גלי הקול החלליים הללו היו המרכיב החסר בתיאוריה שהסבירה שפיצוץ של חומר דחוס מאד יצר את היקום, לפני כמעט 14 מיליארד שנה, יקום שמאז ממשיך ומתרחב. אמנם תיאוריית המפץ הגדול הוכחה מעל לכל ספק ובמחקרים שונים ובלתי תלויים, אך חשוב מאד שהתגלו ההדים הללו, שנחזו באופן תאורטי ועתה הוכחו גם הם כקיימים.

במחקר שימש את החוקרים טלסקופ שממוקם בקוטב הדרומי ושמו BICEP-2. בעזרתו הם הצליחו לגלות גלי-כוח-כבידה, שרצים בחלל כבר מיליארדי שנים, מאז הרגע שבו התרחש המפץ הגדול.


הנה סיפור התגלית המדהימה שהתגלתה ממש במקרה עוד בשנות ה-60:

https://youtu.be/cPalHdzsImc


סימולציה של הצליל:

https://youtu.be/1OpNI5DjxC0


תיאור הצליל עצמו:

https://youtu.be/kpchtF6KnMg


הממצא שמהווה "אקדח מעשן" (הוכחה) להתרחשות המפץ הגדול:

http://youtu.be/y7-_Bi8aSxY


והסבר מדעי מורכב לתופעת ההדים מהמפץ הגדול:

http://youtu.be/4IlBNJbCzfk

הציפור הנודדת למרחק הגדול ביותר בעולם עושה מרחק עצום בכל שנה.

שחפית הקוטב היא בעל החיים בעל טווח הנדידה הארוך בעולם. היא עפה 19,000 קילומטרים בכל שנה ויש חוקרים שטוענים שאף הרבה יותר!

כך נודדת הציפור הקטנה הזו כל שנה מחדש, מהקוטב הצפוני אל הקוטב הדרומי ובחזרה.


הנה שחפית הקוטב הנודדת למרחקים:

http://youtu.be/Cp3C7PxEcWU