שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך צפו פעם בווידאו?
פעם, כשהאינטרנט עוד לא היה קיים, ראינו סרטים בצורה קצת משונה. היו אז קלטות שעליהן היינו מקליטים סרטים ותכניות מהטלוויזיה.
אם רצינו לראות סרטים "מבוקשים" או "חדשים" היינו הולכים לספריית הוידאו המקומית ושוכרים את הקלטות עם הסרטים ל-24 שעות.
אחרי שראינו את הסרט, היינו חייבים להחזיר אותו לאחור ("להריץ אחורה"), אחרת היו קונסים אותנו בספריית הוידאו והקנס, ללא ספק, מרתיע.
אחר כך באו תקליטורי ה-DVD, קלטות הווידאו הלכו ונעלמו, אחריהם הגיע האינטרנט וכך הכל השתנה.
הנה ספריות הווידאו של פעם:
http://youtu.be/26eQ3QpNB6Q
מה זה מורפינג?
מורפינג (Morphing) הוא אחד האפקטים המיוחדים המעניינים של העידן הדיגיטלי. משתמשים בו בסרטים ובאנימציות כדי לשנות את הצורה של משהו, בדרך כלל דמות, באופן הדרגתי ורציף. האפקט הזה נראה כקסם, אבל הוא אפקט דיגיטלי שמתבסס על תמונות דיגיטליות ויכולת חישוב גבוהה של המחשב המודרני.
המורפינג מבצע מעבר בין תמונה לתמונה, בתהליך הדרגתי ש"מורח" את התמונה הקודמת ויוצר שינוי הדרגתי אל התמונה הבאה.
לרוב השימוש המקובל באפקט המורפינג הוא כדי להציג אנשים המשתנים לאורך השנים, באמצעות מעבר בין תמונות שונות שלהם. שימוש אחר ומעניין הוא להציג אדם ההופך לאדם אחר.
להשגת אפקט המורפינג נהגו להשתמש עד סוף שנות ה-80 בטכניקה של "פייד אאוט" (Fade-out), דהייה של התמונה אל עבר התמונה הבאה. בתחילת שנות ה-90 פותחו תוכנות מחשב המדמות שינויים הדרגתיים המחברים בין תמונה לתמונה בדרך הרבה יותר מוחשית ומציאותית. כיום יוצרים אמני המורפינג עבודות מעניינות מסוג זה בעזרת תוכנת האפקטים המיוחדים After Effects.
המורפינג הידוע מתוך הווידאו קליפ של מייקל ג'קסון "Black or White":
https://youtu.be/3Iw-vUBo7v4
מורפינג של ילדים מכל העולם:
https://youtu.be/Bei79AxD25o
הזמר המנוח ג'ון לנון לאורך השנים:
https://youtu.be/1Lu05Hdyjqo
מורפינג בקולנוע - שינויי ה"המתכת הנוזלית" מתוך הסרט "שליחות קטלנית 2: יום הדין:
https://youtu.be/u8h8d2XLWKY
וכך עושים את זה בתוכנת Morphing מיוחדת:
https://youtu.be/_ffwplg8Lxs
איך יוצרים סרטים וסרטונים ב-AI?
כלי יצירת וידאו בעזרת בינה מלאכותית גנרטיבית מתפתחים במהירות אדירה. עד לא מזמן זו הייתה המהפכה הבאה של הבינה המלאכותית, אבל מהירות הפיתוח של הטכנולוגיה הזו, כמו כל תחום הבינה הגנרטיבית, היא בלתי נתפסת ולכן היא כבר כאן ולא עוצרת לרגע.
וכך, נוסקים מה שהיו שנה קודם סרטונים של 4-5 שניות באיכות תמונה בסיסית עד נמוכה והבנה בינונית למדי של הפרומפטים (ההנחיות הטקסטואליות שבהן מתאר המשתמש את התוצאה המבוקשת). בתוך שנה הם הפכו לסרטונים מעולים, באיכות תמונה מעולה, היצמדות להנחיות הפרומפט ומאפשרים לבקש זוויות צילום, סוגי שוטים, סוג או ז'אנר הסרט ועוד.
וגם קהילת הקוד הפתוח (ראו בתגית "קוד פתוח") לא טומנת ידה בצלחת. לעומת מודלים מסחריים סגורים ויקרים למשתמש, המודלים שלהם מאפשרים יצירת סרטונים בארכיטקטורה עם שקיפות וחדשנות וללא עלות, תוך אימוץ של טכנולוגיות AI מהחדשניות ביותר, גם בחינם להורדה והרצה על המחשב המשתמש וגם אונליין, בהגבלות בשל העלות שעולה לשתפן כך.
מדהים לחשוב שמה שבעבר צולם באלפי דולרים מינימום לשניה של סרט, נוצר עכשיו בכמה פקודות מקלדת, שמייצרות סרטונים שווי ערך להפקה מורכבת, יקרה, עתירת מקצוענות וכוח אדם, כשלא פעם ביצועי אפקטים מיוחדים ו-CGI, יקרים ומורכבים לצילום, מוחלפים במחי פקודת מקלדת פשוטה ודמיון מפותח של היוצרים.
היום הבינה המלאכותית יוצרת סרטונים מעולים וברמה מטורפת, אפילו על בסיס של תמונות סטילס (תמונות רגילות), שהועלו אליה ונוספה להם הנחייה שאומרת מה "עושים" האובייקטים שבתמונה כשהם "משתתפים בצילומים".
וזה בדיוק מה שמדאיג היום רבים בתעשיית הקולנוע. קשה להימלט מהמחשבה כמה ואילו מקצועות עומדים להיעלם בקרוב מהעולם, מהמסך, הגדול או הקטן. בצל הקדמה הזו עלולים כמה א.נשים לאבד את פרנסתם. החלפתם הצפויה בבינה מלאכותית תהיה כי היא זולה, יעילה, צייתנית וכזו שאף פעם לא חולה, לא עצובה ולא מאחרת, כי הילד שלה מרגיש לא טוב בבית...
אז לצד זה שהבינה המלאכותית מרגשת, תורמת ליצירתיות וגלומות בה אינספור אפשרויות בלתי נגמרות, היא טומנת בחובה גם איומים וסכנות לאנושות ולנו בני האדם. תעשיית הקולנוע כולה עלולה להיות מוחלפת בהדרגה במיליוני רובוטים שקוראים להם AI ואין להם אפילו גוף לחבוט בו. רק אינטליגנציה מלאכותית, שלא מרחמת ולא חומלת, כי היא עושה רק מה שאומרים לה. במקלדת, כן?
הפתרון, כי חייבים לדבר אופטימית שוטפת, הוא ללמוד את הכלים החדשים הללו. יידע כל מקצוען קולנוע שבמקום להיות מוחלף ב-AI, עדיף לדעת AI ולהשתלב בעולם החדש הזה.
כך פוגשים כוכבים את עצמם הצעיר ב-AI:
https://youtu.be/EcJi-ZPK97Q
יצירת סרט מדבר באמצעות האינטגרטור מדהים Flow:
https://youtu.be/9nVEfjmDlVk
הכלי האינטגרטיבי שעושה תהליך שלם מפרומפט קטן:
https://youtu.be/Aw1TQwkCLQs
מודל וידאו בינתי ישראלי (עברית):
https://youtu.be/CkpLiPWLcHo
Sora רצתה להחליף את עשיית הסרטים הקלאסית (עברית):
https://youtu.be/kx3H1jFHncY
דברים שרק AI יכול לעשות (ללא מילים):
https://youtu.be/f-Vbm-iQ_Xw
הדרכת Image to Video שהופכת תמונה לסרטון וידאו (עברית):
https://youtu.be/mR3rN8vphC8
קליפ AI של שיר של הביטלס:
https://youtu.be/Z9MZdNrGbM4
כך יוצרים מתמונות בעזרת פרומפט וידאו AI בקלות עם Minimax (עברית):
https://youtu.be/F-gl4E5yo60
כך יוצרים לייב פורטרייט - דיוקן עם מחוות שלכם:
https://youtu.be/kM3KSrPrh9c
קליפ מתמונה בשיטה של Image to video:
https://youtu.be/yCczY9PNeao
קדימון AI מדומה לסרט מד"ב שאולי יצולם:
https://youtu.be/oAIrJP4n5sQ
כך מחליפים פנים לדמויות וידאו ב-Faceswap:
https://youtu.be/vVs0DZ8VyGQ
מינימקס המטורף בווידאו AI:
https://youtu.be/4QXCV_TYKZc?long=yes
הנה Dream Machine של לומה:
https://youtu.be/N_hlfwWtgPQ?long=yes
על סקיצה של ג'ון לנון שהושלמה 40 שנה אחרי מותו עם קליפ משולב דמויות AI:
https://youtu.be/APJAQoSCwuA?long=yes
MINIMAX - עוד מודל וידאו מדהים מסין:
https://youtu.be/7JZLLxV1AGc?long=yes
כלי וידאו שמייצר ישר סרטון רב-סצנות:
https://youtu.be/BCCUNiToo94?long=yes
כלי הווידאו המומלצים לתחילת 2025:
https://youtu.be/K04zRJ8Vl_s?long=yes
וכך מייצרים סרטי וידאו ארוכים ב-Canva תחילת 2025:
https://youtu.be/tWmVbn4rUd0?long=yes
מה תורמים הוידאו והתמונות לאאוריקה?
אנשים אוהבים תמונות ווידאו. אם פעם אמרו שתמונה שווה לאלף מילים, היום יודעים שתמונה וסרטון שווים זהב.
מסתבר שהמוח האנושי מעבד מידע ויזואלי פי 60,000 יותר מהר מאשר הוא מעבד מלל.
הנה סרטון שמציג את היתרונות של הוידאו להעברת מסרים:
http://youtu.be/ymCmL2h6xUQ
מהו הסיפור המופלא של האתר יוטיוב?
כל אחד מאיתנו מכיר את אתר הווידאו המוביל YouTube. זהו האתר השלישי באינטרנט בכמות הצופים בו העולם ואתר הווידאו החשוב ביותר בתבל. אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה.
יוטיוב נוסד על ידי שלושה עובדים של חברת אינטרנט אחרת, חברת פייפאל, צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים. השלושה רצו ליצור אתר היכרויות בווידאו, אבל השתעממו מהסרטונים שכולם היו דומים. אז הם שינו לאתר שיאפשר לשתף ולהציג קבצי וידאו ואודיו גדולים דרך האינטרנט.
בתחילה הוא הוצג כאתר שמאפשר לגולשים לשתף בתוכן שלהם, כמו סרטוני וידאו שצילמו וכדומה. כבר הסרטון הראשון שהועלה הדגים זאת - אחד המייסדים צולם בו מבקר בגן החיות.
בדצמבר 2005 האתר יוטיוב עלה לאוויר ושנה לאחר מכן הוא נרכש בסכום של 1.65 מיליארד דולר, על ידי חברת גוגל. מחיר הרכישה, אגב, נולד מהחלטה של מייסדי גוגל לתת למייסדים 10% מעל המחיר בו נמכרה החברה שהם עבדו בה (PayPal), שנמכרה כמה שנים לפני כן במחיר של מיליארד וחצי דולר...
אגב, הקונים לא ידעו שאם יוטיוב לא הייתה נמכרת היא הייתה נסגרת. למייסדים פשוט לא היה מספיק כסף לשלם על השרתים המתרבים ממש מדי יום, שרתים שנדרשו להפעלתה.
איזה מזל.
מכל מקום, חברת גוגל הפכה את יוטיוב בשנים שלאחר מכן לאחד האתרים הגדולים באינטרנט והשביחה את מערך השרתים שלו, כך שינגן סרטונים ברצף, כמעט בכל מקום בעולם. הוא גם החל לעבוד בשפות שונות ומול מדינות שונות וכך אפשרה גוגל פרסומות מקומיות ומכניסות יותר.
אחרי שהאתר שינה את תרבות הצפייה לצפייה בסרטונים קצרים, גוגל מציבה אותו כאחד מגורמי השינוי לעבר "טלוויזיית האינטרנט", כפי שתהיה בעתיד ומעלה אליו סדרות וסרטים רבים באורך מלא. הנתון המדהים לאמצע שנת 2024 הוא שבכל יום נרשמות מיליארד שעות צפייה ביוטיוב - בטלוויזיות בלבד.
מרגע ששמה דגש על הצעה של תכני וידאו מותאמים למשתמש ועל אלגוריתם המלצה שתמיד יודע מה מעניין אותנו ומציע לנו עוד מהם, יוטיוב משמשת דוגמה מעולה למערכת המלצות יעילה ומותאמת לכל משתמש ומשתמש ול"זנב הארוך" של הקליפים והסרטונים.
הכוונה היא שאם בטלוויזיה צופים בסרטונים והקליפים הפופולאריים בלבד (הרייטינג קובע.), ביוטיוב מופיעים מיליוני סרטונים, שחלק גדול מהם לא מעניין את ההמונים, אלא אנשים ספורים בלבד. שום תחנת טלוויזיה, בית קולנוע או אמצעי אחר, לא יכולים היו לספק את העניין של רבים מאיתנו בסרטונים נשכחים שכאלה ויוטיוב עושה זאת מצוין. הוא גם מדביק אותנו אליו, במה שנקרא אנגייג'מנט, ומרוויח בדרך המון כסף מהמפרסמים.
אז אם בשנים הראשונות הפסידה כסף רב, בשל התפעול היקר של יוטיוב, כיום גוגל מכניסה מפרסום בו ומרוויחה, רק ממנו, מיליארדי דולרים בכל שנה.
כיום יוטיוב הוא חלק מהגורמים המאיימים על הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותה. בכל חודש צופים בה מעל 2 מיליארד איש.
ומעל 500 שעות של וידאו עולים לאתר בכל דקה.
הנה הסרטון הראשון שהועלה ליוטיוב - בידי ג'אווד קארים, אחד המייסדים שביקר בגן חיות:
https://youtu.be/jNQXAC9IVRw
תיאור באנימציה של האבולוציה של יוטיוב- כיצד התפתח האתר מיומו הראשון ועד היום:
https://youtu.be/7xVzQXPepo8
בלוגר סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב:
http://youtu.be/x2NQiVcdZRY
כמה עובדות מעניינות על אתר הווידאו המוביל בעולם (עברית):
https://youtu.be/EKvt1idqXxY?t=16
וכך התחיל סיפורו של השירות ששינה את העולם:
https://youtu.be/P4dT-lW9260?long=yes
איך עורכים סרט וידאו לרשת?
עריכת סרט יכולה להיות מורכבת הרבה יותר, אבל יש גם עריכה פשוטה, של סרטונים לרשת נניח, של יוטיובר או מטייל שמספר על מקום בעולם וכדומה.
עריכה כזו יכולה להתאים ל-80% מהמקרים שרוצים לערוך וידאו. נכיר את העריכה הפשוטה הזו:
#מניחים את הדיבורים על ציר הזמן
ראשית מכניסים לטיימליין את השוטים של הדיבור לכל הסרט - לפי הסדר כמובן. זהו השלד של הסרט. ממנו הכל מתחיל.
#מלבישים בי רול
במרבית תוכנות העריכה כששמים חומרי וידאו בערוץ שמעל ערוץ הדיבורים, יראו אותם בזמן שממשיכים לשמוע את הדיבור. הכלל הפשטני ביותר - כשדובר מתחיל לדבר, מראים אותו בהתחלה מדבר. אחרי זמן מה, יתחיל לרוץ בי רול (B roll) ואחריו עוד אחד ועוד אחד וכך הלאה. אם הדיבור ארוך, החזירו מדי פעם את הדובר לפריים, כלומר תנו זמן מה ללא בי רול, כך שיראו את הדובר או את הדוברת שוב ואז חזרו להראות דברים שמוזכרים בשיחה או אסוציאציות בבי-רולים.
#מאזנים סאונד בין הדיבור והבי-רול
כשמוסיפים בי-רול יש גם את הסאונד שלו. כדי למנוע בלגן בסאונד מחלישים במידה מסוימת את הצלילים של הבי-רול, לעומת הדיבור שממשיך להיות באותה עוצמה. אבל עורכים לא תמיד משתיקים את הבי-רול, כי זה יהיה משונה. משאירים מהסאונד שלו בעוצמה חלשה, כדי שישמעו את האנשים על הסיפון, את גלי הים או את המואזין ברקע של הסרט שלכם, על רקע האדם שמדבר למשל, או המוסיקה שמושמעת.
#שוטים של אווירה, זמן ומקום
כדי לסייע לצופים לקלוט שינויים בזמן או במיקום של סצנות בסרט, נוהגים העורכים לתת בי-רולים מתאימים. בוקר יתחיל עם צילומי בוקר כלליים (למשל שמש של בוקר, איש הולך לעבודה, מוכר בייגלה מכין את הסחורה, אישה מאכילה חתולים). באותו אופן, כניסה לבית קפה, למשל, תלווה בשוטים אופייניים של קחוז אפ, כלומר פנים של אנשים: מישהו שותה אספרסו, מלצרית בעבודה, אנשים מדברים ואוכלים וכדומה. עוד דוגמה? - צילום ערב בחוץ ילווה בדמדומים, אנשים פוסעים בטיילת, מכוניות בפקק תנועה ו... הבנתם את העניין.
הנה הדרכה של יוטיוב הטיולים לונלי פלג (עברית):
https://youtu.be/6G6AjgtNd4Q
מהי טכנולוגיית הדיפ נוסטלגיה?
בשנים האחרונות הולכת ותופסת את מקומה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית (AI) שנקראת דיפ פייק (Deepfake). טכנולוגיה זו משמשת לייצור או שינוי תוכן וידאו כך שהיא מציגה מציאות שלמעשה לא התרחשה מעולם. מנאומים שלא ננאמו מעבירים מסרים בדויים מפיהם לכאורה, של אנשים מפורסמים ועד סרטונים "פסאודו-תיעודיים", שמציגים מראות וטקסטים מדוברים, שנראים אמיתיים אך מעולם לא צולמו והוקלטו.
ענף חדש בעולם הדיפ פייק הוא יישום שזכה לשם "דיפ נוסטלגיה" (™Deep Nostalgia), המנפיש את פניהם של אנשים שצולמו בתמונות ישנות או היסטוריות, ומזיז את פניהם, כאילו צולמו בווידאו.
הטכנולוגיה הזו פועלת על כל תמונת סטילס (תמונות קפואות), כולל תמונות בשחור-לבן ותמונות שצולמו בצבע.
השם ניתן ליישום פורץ דרך זה על ידי חברת MyHeritage, שעוסקת בפיתוח טכנולוגיה ליצירת עצי משפחה מקוונים.
סרטוני הדיפ נוסטלגיה התפרסמו כשאנשים שיתפו עם בני משפחתם וחבריהם סרטונים קצרים ומונפשים שנוצרו כך, ובהם קרוביהם ואבותיהם מזיזים את ראשיהם, מצמצים, מחייכים ונעים בצורה ריאליסטית כמעט לחלוטין.
#איך פועלת הדיפ נוסטלגיה?
דיפ נוסטלגיה מחזירה, אם כן, לחיים אנשים שצולמו בצילומי סטילס. זה מתחיל באיתור פני המצולמים בתמונות ואז הפקה של מחוות ותנועות מציאותיות, ממש כאילו צולמו בווידאו. ההנפשה של הפנים בתמונות הסטילס מראה אותם מחייכים, זזים וממצמצים, כאילו צולמו כך במקור.
בבסיס הטכנולוגי של יישום ה"דיפ נוסטלגיה" פועל אלגוריתם למידה עמוקה (Deep Learning), המחבר בין תווי הפנים של המצולמים לבין אוסף מחוות שצולמו בווידאו ושמורים במאגר החברה.
פיתוח וצילום אותן מחוות נעשה כשצילמו אנשי מיי הריטג' מראש שלל מקטעי וידאו של שחקנים ועובדי החברה, המזיזים את ראשיהם ופניהם באורח טבעי, ממצמצים, מחייכים ומפנים את ראשם לכיוונים שונים.
למעשה שכרה חברת MyHeritage רישיון מחברת D-ID, לטכנולוגיה שפותחה בה ומאפשרת שחזור, באמצעות טכנולוגיית למידה עמוקה, של סרטוני וידאו.
על מנת שאפקט ההנפשה יופעל על התמונות, ברזולוציה הכי גבוהה האפשרית, עוברות תמונות מטושטשות חידוד אוטומטי, שמבצעת הטכנולוגיה החדשנית, מה שמעלה באופן דרמטי את איכות הסרטונים המופקים בה.
ההברקה האמיתית של הטכנולוגיה הזו נעוצה בזיהוי והבחירה האוטומטית שמבצע יישום הדיפ נוסטלגיה, מבין מקטעי המחוות בווידאו. ניתוח מהיר של מנח הראש וכיוון העיניים של המצולמים בתמונה מאפשרים ליישום להתאים להם באופן חכם את מחוללי ההנפשה המיטביים ולייצר את הסרטונים המונפשים באופן אופטימלי.
#ממה נמנעו מפתחי הדיפ נוסטלגי?
אנשי חברת MyHeritage ומפתחי היישום המלהיב נמנעו מהוספת דיבור לסרטונים.
לאור העובדה שטכנולוגיית הדיפ פייק ידועה ביכולות המטורפות שלה, גם בתחום הדיבור, נשאלת השאלה מדוע. הרי ניתן היה לשתול בפי המצולמים טקסטים מדוברים, שהיו נשמעים אמיתיים, על אף שמעולם לא צולמו והוקלטו.
ראשית, חשוב לומר שזיהוי קולי של המצולמים, ככל שמדובר באנשים שקרוביהם זוכרים עדיין את קולם האמיתי, היה מפחית את אפקט המציאות שיוצרים הסרטונים הללו.
אבל יש עוד סיבה לכך.
ב-MyHeritage מציינת שההימנעות מאפקטים קוליים של דיבור היא מכוונת. מטרתה, הם מטעימים, היא "למנוע שימושים זדוניים בכלי", דוגמת אלה שנעשים בסרטוני "דיפ פייק" של פוליטיקאים וידוענים שעודם בחיים.
לכן הם גם מבקשים מהמשתמשים לעשות בכלי שימוש רק על תמונות היסטוריות השייכות להם ולהימנע משימוש בתמונות של אנשים חיים, שלא אישרו את השימוש הזה.
הסבר לטכנולוגיה (עברית):
https://youtu.be/O4VPN_YjgIM?t=21s
הנה הדיפ נוסטלגיה:
https://youtu.be/tjBYSnoAWqg
ציורים מפורסמים שקמים לתחייה:
https://youtu.be/TWY1uBK4Zxc
ואפילו דיקטטורים קמים לתחיה עם הדיפ נוסטלגיה של מיי הריטג':
https://youtu.be/a-HR03bToew
איך עושים סרטים ב-Flow AI?
פלואו (Flow) הוא כלי יצירת וידאו נהדר ואינטגרטיבי, מבוסס בינה מלאכותית גנרטיבית. מדובר בפלטפורמה המשלבת כלים שונים ליצירת מעין "אולפני צילום סרטים" שיש בהם הכל, רק שהם עובדים מהמחשב שלנו ומאפשרים יצירתיות אינסופית.
מדובר בשילוב של מודל תמונות נהדר (נאנו בננה שמייצר לוקיישנים, קאסטינג, דמויות, פרופס וכו'), עם מודל וידאו מעולה (Veo שהוא הבמאי והצלם) והצ'טבוט (ג'מיני של גוגל) כמודל שפה שמפעיל הכל (לצורך העניין הוא הצוות).
#תמונות
את התמונות נרצה לייצר כדי להנפיש אותן לווידאו בהמשך. בתיבת הפרומפטים בחרו "Create image". בין כלי התמונות בחרו את "נאנו בננה" שמאפשר ליצור תמונה.
בהמשך אפשר לערוך את התמונה בדרכים פשוטות. כדי להסיר ממנה דברים יש לבחור אובייקט שרוצים להסיר מהתמונה (מסמנים אותו בכלי ה"לאסו" או בתיבת סימון) ואז לכתוב פרומפט שבו מבקשים להסיר את המסומן.
אפשר להוסיף עצמים לתמונה, באמצעות סימון אזור בתוכה (גם באמצעות לאסו או תיבת סימון) ואז לבקש בפרומפט להוסיף ולמקם בו עצמים או כל דבר (כותבים בתיבת הפרומפטים "add @" (add ואז שטרודל) ומשלימים בכתיבה מתמונות אחרות שהעלית או יצרת כבר.
לא מרוצים מהתוצאה? - לחצו על "Reuse prompt" והוא יעשה נסיונות נוספים על אותה הנחייה.
לשנות את סגנון התמונה (ריאליסטי, מצויר, אנימציה וכו'. אחרי בחירה הוא נותן המון תת-סגנונות לבחירה) אפשר גם באמצעות פרומפט.
#סרטונים:
ליצירת הסרטון התחילו בלחיצה על New project. ואז:
#1. Text to video
כאן הוא יאפשר ליצור בפשטות סרטון מפרומפט, הנחייה טקסטואלית. כאן לא חייבים להכין תמונה או תמונות לפני כן. המדהים הוא שאם תעברו עוד מעט ל"בונה הסצנות" (Scene builder), הוא ישמור על העקביות של הדמויות שתקבלו כאן.
#2. Frames to video
כאן יש ללחוץ על הכפתור הסמוך לחץ ההפעלה המשמש לג'ינרוט ובתפריט שצץ בוחרים Frames, עוד אפשר לבחור אם נשתמש בתמונות או בסרטונים, באיזה Aspect Ratio נרצה ליצור וכמה דוגמאות הוא יג'נרט בכל לחיצה (שימו לב שיורדים טוקנים ככל שמרבים בדוגמאות. אבל מה שחשוב בבחירה ב-Frames הוא שהיא תציג בתיבת הכתיבה את כפתורי ה"התחלה" וה"סיום". אליהם נגרור תמונת התחלה של שוט ותמונת סיום שלו - לדוגמה: איש מטפס על הר כתמונת פתיחה ואותו איש (העקביות תבוצע אוטומטית) מניף ידיים באושר על הפסגה - כתמונת סיום.
אז עכשיו נייצר בפרומפט (או נייבא) תמונת פתיחה שמתאימה לחזון שלנו. היתרון הגדול הוא שאם ניכנס לתמונה נקבל אותה בגודל מלא ואז נוכל לכתוב את הפרומפט לתמונת הסיום של השוט והוא ייצר אותה. בצד ימין ניתן לבחור בתמוניות בין כל הווריאציות וכרגע אלה תמונת הפתיחה ותמונת הסיום. שימו לב שהוא שומר על עקביות (Consistency) בדמויות (ב-Nano Banana Pro בוודאות), שזו תכונה חשובה מאוד בהפקה של סרטים באמצעות AI (הרי לא תרצו שינוי בבגדים או ברקע...). כדי לחזור למסך העבודה נלחץ על "Exit".
במסך העבודה נלחץ על כפתורי "Add to the prompt" של התמונות כדי לבחור את תמונת ההתחלה (אפשר לבחור גם פריים בסרטון כהתחלה) ותמונת הסיום. עכשיו נכתוב פרומפט של השוט או הסצנה כולה, כולל דיבורים או סאונדים שנרצה בסצנה (אם אינכם רוצים Subtitles או מוסיקה עליכם לציין זאת בפרומפט), נלחץ על כפתור ה-Generation ונקבל את השוט. אם הוא דוחף דברים (למשל שירה...) פשוט לחצו על Reuse prompt ובקשו להימנע ממה שהוא דחף (למשל No singing).
#3. Ingredients to video
כאן יש בחירת תמונות וגרירה ל-Ingredients שיתגלה כשתגררו אותם אל מעל שדה הכתיבה של הפרומפטים. כאן ניתן לייבא אליו תמונות (או להשתמש באלה שכבר בחרנו מהחומרים) ולחבר ביניהן. כשצריכים (ולא פעם תרצו... אינטראקציה היא הגדולה של הכלי), אפשר ליצור ולהשלים בתמונות מטורפות - באמצעות פרומפט מילולי.
באמצעות פרומפט (אנחנו העורך) ניתן לייצר בהמשך סצנה מכמה תמונות שהעלינו ועבאמצעות הנחייה מילולית פשוטה או מתוחכמת, נתאר את הסצנה ומה מתרחש בה.
#עריכת סצנות
העריכה של הסצנות פשוטה ואפקטיבית מתמיד:
סצנה חדשה יוצרים בלחיצה על כפתור +.
כל סצנה ניתן לקצר (גוררים את אחת מדפנותיה, התחלה או סוף, פנימה). כך ניתן לשנות לה את ההמשך או להאריך אותה אחרת (Extend) וכך לספר את הסיפור שאני רוצה ולא מה שיצא.
באמצעות פרומפטים מתאימים אפשר לבחור זוויות צילום ותנועת מצלמה.
הנה הדגמה של פלואו (מסך מלא):
https://youtu.be/mim7EzmiCZ8
כך יוצרים סרט מדבר באמצעות Flow האינטגרטור מדהים:
https://youtu.be/9nVEfjmDlVk
הכלי שעושה סרט שלם מפרומפט קטן:
https://youtu.be/BGuxsk79sYY
כך עובדים עם Frames to Video:
https://youtu.be/KQu6X0VFsxc
וסיפור הפיתוח של הכלי היצירתי כל כך:
https://youtu.be/xjXhJcWZkDE?long=yes
איך יוצרים דמות עקבית ב-AI?
דמות קבועה (GenAI) בכלי AI היא לא דבר קטן. אם מציירים למשל קומיקס, רוצים שהדמויות יהיו זהות מתמונה לתמונה. אם יוצרים סרט, נרצה לשמור על עקביות של הגיבורים והדמויות שלנו מסצנה לסצנה ולכל אורכו של הסיפור.
איך עושים את זה?
צריך ללמד את אחד הכלים שעושים את זה. הם מרשימים במיוחד כשהם מייצרים דמויות עקביות והסוד שלהם הוא שהכלים הללו מצוידים בזיכרון וכך הם לא שוכחים את הדמות, כשהם מייצרים מופעים נוספים שלה. נכון לתחילת 2026 עדיין מתחילים מיצירת תמונות עקביות ובהמשך מנפישים אותן לסרטוני וידאו או סצנות שירכיבו את הסרט.
מחפשים ליצור סגנונות של ציורים? - יש כאן בסרטונים כמה מהן ובהמשך גם בתגית "כלי איי, תמונות, סגנונות".
הנה העקביות המתקדמת של נאנו בננה:
https://youtu.be/f4HcdR3cd4M
אלוף העקביות, האתר openART שזוכר הכל ולכן מייצר עקביות בקלות:
https://youtu.be/OCUlyysP-1Y
הכלי המעולה Freepic ושמירה על עקביות של דמויות (עברית)
https://youtu.be/qNsb_tCnQYw
לייצר דוגמנית כך (עברית):
https://youtu.be/euJxjvqzXUs
מדריך מפורט של אוואטרית ליצירת דמויות עקביות:
https://youtu.be/dds-Rblq8h8?long=yes
ויצירת דמויות עקביות בדאלי ו-ChatGPT (עברית):
https://youtu.be/YPw9hRzOAWY?long=yes
פעם, כשהאינטרנט עוד לא היה קיים, ראינו סרטים בצורה קצת משונה. היו אז קלטות שעליהן היינו מקליטים סרטים ותכניות מהטלוויזיה.
אם רצינו לראות סרטים "מבוקשים" או "חדשים" היינו הולכים לספריית הוידאו המקומית ושוכרים את הקלטות עם הסרטים ל-24 שעות.
אחרי שראינו את הסרט, היינו חייבים להחזיר אותו לאחור ("להריץ אחורה"), אחרת היו קונסים אותנו בספריית הוידאו והקנס, ללא ספק, מרתיע.
אחר כך באו תקליטורי ה-DVD, קלטות הווידאו הלכו ונעלמו, אחריהם הגיע האינטרנט וכך הכל השתנה.
הנה ספריות הווידאו של פעם:
http://youtu.be/26eQ3QpNB6Q
מורפינג (Morphing) הוא אחד האפקטים המיוחדים המעניינים של העידן הדיגיטלי. משתמשים בו בסרטים ובאנימציות כדי לשנות את הצורה של משהו, בדרך כלל דמות, באופן הדרגתי ורציף. האפקט הזה נראה כקסם, אבל הוא אפקט דיגיטלי שמתבסס על תמונות דיגיטליות ויכולת חישוב גבוהה של המחשב המודרני.
המורפינג מבצע מעבר בין תמונה לתמונה, בתהליך הדרגתי ש"מורח" את התמונה הקודמת ויוצר שינוי הדרגתי אל התמונה הבאה.
לרוב השימוש המקובל באפקט המורפינג הוא כדי להציג אנשים המשתנים לאורך השנים, באמצעות מעבר בין תמונות שונות שלהם. שימוש אחר ומעניין הוא להציג אדם ההופך לאדם אחר.
להשגת אפקט המורפינג נהגו להשתמש עד סוף שנות ה-80 בטכניקה של "פייד אאוט" (Fade-out), דהייה של התמונה אל עבר התמונה הבאה. בתחילת שנות ה-90 פותחו תוכנות מחשב המדמות שינויים הדרגתיים המחברים בין תמונה לתמונה בדרך הרבה יותר מוחשית ומציאותית. כיום יוצרים אמני המורפינג עבודות מעניינות מסוג זה בעזרת תוכנת האפקטים המיוחדים After Effects.
המורפינג הידוע מתוך הווידאו קליפ של מייקל ג'קסון "Black or White":
https://youtu.be/3Iw-vUBo7v4
מורפינג של ילדים מכל העולם:
https://youtu.be/Bei79AxD25o
הזמר המנוח ג'ון לנון לאורך השנים:
https://youtu.be/1Lu05Hdyjqo
מורפינג בקולנוע - שינויי ה"המתכת הנוזלית" מתוך הסרט "שליחות קטלנית 2: יום הדין:
https://youtu.be/u8h8d2XLWKY
וכך עושים את זה בתוכנת Morphing מיוחדת:
https://youtu.be/_ffwplg8Lxs
כלי יצירת וידאו בעזרת בינה מלאכותית גנרטיבית מתפתחים במהירות אדירה. עד לא מזמן זו הייתה המהפכה הבאה של הבינה המלאכותית, אבל מהירות הפיתוח של הטכנולוגיה הזו, כמו כל תחום הבינה הגנרטיבית, היא בלתי נתפסת ולכן היא כבר כאן ולא עוצרת לרגע.
וכך, נוסקים מה שהיו שנה קודם סרטונים של 4-5 שניות באיכות תמונה בסיסית עד נמוכה והבנה בינונית למדי של הפרומפטים (ההנחיות הטקסטואליות שבהן מתאר המשתמש את התוצאה המבוקשת). בתוך שנה הם הפכו לסרטונים מעולים, באיכות תמונה מעולה, היצמדות להנחיות הפרומפט ומאפשרים לבקש זוויות צילום, סוגי שוטים, סוג או ז'אנר הסרט ועוד.
וגם קהילת הקוד הפתוח (ראו בתגית "קוד פתוח") לא טומנת ידה בצלחת. לעומת מודלים מסחריים סגורים ויקרים למשתמש, המודלים שלהם מאפשרים יצירת סרטונים בארכיטקטורה עם שקיפות וחדשנות וללא עלות, תוך אימוץ של טכנולוגיות AI מהחדשניות ביותר, גם בחינם להורדה והרצה על המחשב המשתמש וגם אונליין, בהגבלות בשל העלות שעולה לשתפן כך.
מדהים לחשוב שמה שבעבר צולם באלפי דולרים מינימום לשניה של סרט, נוצר עכשיו בכמה פקודות מקלדת, שמייצרות סרטונים שווי ערך להפקה מורכבת, יקרה, עתירת מקצוענות וכוח אדם, כשלא פעם ביצועי אפקטים מיוחדים ו-CGI, יקרים ומורכבים לצילום, מוחלפים במחי פקודת מקלדת פשוטה ודמיון מפותח של היוצרים.
היום הבינה המלאכותית יוצרת סרטונים מעולים וברמה מטורפת, אפילו על בסיס של תמונות סטילס (תמונות רגילות), שהועלו אליה ונוספה להם הנחייה שאומרת מה "עושים" האובייקטים שבתמונה כשהם "משתתפים בצילומים".
וזה בדיוק מה שמדאיג היום רבים בתעשיית הקולנוע. קשה להימלט מהמחשבה כמה ואילו מקצועות עומדים להיעלם בקרוב מהעולם, מהמסך, הגדול או הקטן. בצל הקדמה הזו עלולים כמה א.נשים לאבד את פרנסתם. החלפתם הצפויה בבינה מלאכותית תהיה כי היא זולה, יעילה, צייתנית וכזו שאף פעם לא חולה, לא עצובה ולא מאחרת, כי הילד שלה מרגיש לא טוב בבית...
אז לצד זה שהבינה המלאכותית מרגשת, תורמת ליצירתיות וגלומות בה אינספור אפשרויות בלתי נגמרות, היא טומנת בחובה גם איומים וסכנות לאנושות ולנו בני האדם. תעשיית הקולנוע כולה עלולה להיות מוחלפת בהדרגה במיליוני רובוטים שקוראים להם AI ואין להם אפילו גוף לחבוט בו. רק אינטליגנציה מלאכותית, שלא מרחמת ולא חומלת, כי היא עושה רק מה שאומרים לה. במקלדת, כן?
הפתרון, כי חייבים לדבר אופטימית שוטפת, הוא ללמוד את הכלים החדשים הללו. יידע כל מקצוען קולנוע שבמקום להיות מוחלף ב-AI, עדיף לדעת AI ולהשתלב בעולם החדש הזה.
כך פוגשים כוכבים את עצמם הצעיר ב-AI:
https://youtu.be/EcJi-ZPK97Q
יצירת סרט מדבר באמצעות האינטגרטור מדהים Flow:
https://youtu.be/9nVEfjmDlVk
הכלי האינטגרטיבי שעושה תהליך שלם מפרומפט קטן:
https://youtu.be/Aw1TQwkCLQs
מודל וידאו בינתי ישראלי (עברית):
https://youtu.be/CkpLiPWLcHo
Sora רצתה להחליף את עשיית הסרטים הקלאסית (עברית):
https://youtu.be/kx3H1jFHncY
דברים שרק AI יכול לעשות (ללא מילים):
https://youtu.be/f-Vbm-iQ_Xw
הדרכת Image to Video שהופכת תמונה לסרטון וידאו (עברית):
https://youtu.be/mR3rN8vphC8
קליפ AI של שיר של הביטלס:
https://youtu.be/Z9MZdNrGbM4
כך יוצרים מתמונות בעזרת פרומפט וידאו AI בקלות עם Minimax (עברית):
https://youtu.be/F-gl4E5yo60
כך יוצרים לייב פורטרייט - דיוקן עם מחוות שלכם:
https://youtu.be/kM3KSrPrh9c
קליפ מתמונה בשיטה של Image to video:
https://youtu.be/yCczY9PNeao
קדימון AI מדומה לסרט מד"ב שאולי יצולם:
https://youtu.be/oAIrJP4n5sQ
כך מחליפים פנים לדמויות וידאו ב-Faceswap:
https://youtu.be/vVs0DZ8VyGQ
מינימקס המטורף בווידאו AI:
https://youtu.be/4QXCV_TYKZc?long=yes
הנה Dream Machine של לומה:
https://youtu.be/N_hlfwWtgPQ?long=yes
על סקיצה של ג'ון לנון שהושלמה 40 שנה אחרי מותו עם קליפ משולב דמויות AI:
https://youtu.be/APJAQoSCwuA?long=yes
MINIMAX - עוד מודל וידאו מדהים מסין:
https://youtu.be/7JZLLxV1AGc?long=yes
כלי וידאו שמייצר ישר סרטון רב-סצנות:
https://youtu.be/BCCUNiToo94?long=yes
כלי הווידאו המומלצים לתחילת 2025:
https://youtu.be/K04zRJ8Vl_s?long=yes
וכך מייצרים סרטי וידאו ארוכים ב-Canva תחילת 2025:
https://youtu.be/tWmVbn4rUd0?long=yes
אנשים אוהבים תמונות ווידאו. אם פעם אמרו שתמונה שווה לאלף מילים, היום יודעים שתמונה וסרטון שווים זהב.
מסתבר שהמוח האנושי מעבד מידע ויזואלי פי 60,000 יותר מהר מאשר הוא מעבד מלל.
הנה סרטון שמציג את היתרונות של הוידאו להעברת מסרים:
http://youtu.be/ymCmL2h6xUQ
וידאו
כל אחד מאיתנו מכיר את אתר הווידאו המוביל YouTube. זהו האתר השלישי באינטרנט בכמות הצופים בו העולם ואתר הווידאו החשוב ביותר בתבל. אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה.
יוטיוב נוסד על ידי שלושה עובדים של חברת אינטרנט אחרת, חברת פייפאל, צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים. השלושה רצו ליצור אתר היכרויות בווידאו, אבל השתעממו מהסרטונים שכולם היו דומים. אז הם שינו לאתר שיאפשר לשתף ולהציג קבצי וידאו ואודיו גדולים דרך האינטרנט.
בתחילה הוא הוצג כאתר שמאפשר לגולשים לשתף בתוכן שלהם, כמו סרטוני וידאו שצילמו וכדומה. כבר הסרטון הראשון שהועלה הדגים זאת - אחד המייסדים צולם בו מבקר בגן החיות.
בדצמבר 2005 האתר יוטיוב עלה לאוויר ושנה לאחר מכן הוא נרכש בסכום של 1.65 מיליארד דולר, על ידי חברת גוגל. מחיר הרכישה, אגב, נולד מהחלטה של מייסדי גוגל לתת למייסדים 10% מעל המחיר בו נמכרה החברה שהם עבדו בה (PayPal), שנמכרה כמה שנים לפני כן במחיר של מיליארד וחצי דולר...
אגב, הקונים לא ידעו שאם יוטיוב לא הייתה נמכרת היא הייתה נסגרת. למייסדים פשוט לא היה מספיק כסף לשלם על השרתים המתרבים ממש מדי יום, שרתים שנדרשו להפעלתה.
איזה מזל.
מכל מקום, חברת גוגל הפכה את יוטיוב בשנים שלאחר מכן לאחד האתרים הגדולים באינטרנט והשביחה את מערך השרתים שלו, כך שינגן סרטונים ברצף, כמעט בכל מקום בעולם. הוא גם החל לעבוד בשפות שונות ומול מדינות שונות וכך אפשרה גוגל פרסומות מקומיות ומכניסות יותר.
אחרי שהאתר שינה את תרבות הצפייה לצפייה בסרטונים קצרים, גוגל מציבה אותו כאחד מגורמי השינוי לעבר "טלוויזיית האינטרנט", כפי שתהיה בעתיד ומעלה אליו סדרות וסרטים רבים באורך מלא. הנתון המדהים לאמצע שנת 2024 הוא שבכל יום נרשמות מיליארד שעות צפייה ביוטיוב - בטלוויזיות בלבד.
מרגע ששמה דגש על הצעה של תכני וידאו מותאמים למשתמש ועל אלגוריתם המלצה שתמיד יודע מה מעניין אותנו ומציע לנו עוד מהם, יוטיוב משמשת דוגמה מעולה למערכת המלצות יעילה ומותאמת לכל משתמש ומשתמש ול"זנב הארוך" של הקליפים והסרטונים.
הכוונה היא שאם בטלוויזיה צופים בסרטונים והקליפים הפופולאריים בלבד (הרייטינג קובע.), ביוטיוב מופיעים מיליוני סרטונים, שחלק גדול מהם לא מעניין את ההמונים, אלא אנשים ספורים בלבד. שום תחנת טלוויזיה, בית קולנוע או אמצעי אחר, לא יכולים היו לספק את העניין של רבים מאיתנו בסרטונים נשכחים שכאלה ויוטיוב עושה זאת מצוין. הוא גם מדביק אותנו אליו, במה שנקרא אנגייג'מנט, ומרוויח בדרך המון כסף מהמפרסמים.
אז אם בשנים הראשונות הפסידה כסף רב, בשל התפעול היקר של יוטיוב, כיום גוגל מכניסה מפרסום בו ומרוויחה, רק ממנו, מיליארדי דולרים בכל שנה.
כיום יוטיוב הוא חלק מהגורמים המאיימים על הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותה. בכל חודש צופים בה מעל 2 מיליארד איש.
ומעל 500 שעות של וידאו עולים לאתר בכל דקה.
הנה הסרטון הראשון שהועלה ליוטיוב - בידי ג'אווד קארים, אחד המייסדים שביקר בגן חיות:
https://youtu.be/jNQXAC9IVRw
תיאור באנימציה של האבולוציה של יוטיוב- כיצד התפתח האתר מיומו הראשון ועד היום:
https://youtu.be/7xVzQXPepo8
בלוגר סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב:
http://youtu.be/x2NQiVcdZRY
כמה עובדות מעניינות על אתר הווידאו המוביל בעולם (עברית):
https://youtu.be/EKvt1idqXxY?t=16
וכך התחיל סיפורו של השירות ששינה את העולם:
https://youtu.be/P4dT-lW9260?long=yes
עריכת סרט יכולה להיות מורכבת הרבה יותר, אבל יש גם עריכה פשוטה, של סרטונים לרשת נניח, של יוטיובר או מטייל שמספר על מקום בעולם וכדומה.
עריכה כזו יכולה להתאים ל-80% מהמקרים שרוצים לערוך וידאו. נכיר את העריכה הפשוטה הזו:
#מניחים את הדיבורים על ציר הזמן
ראשית מכניסים לטיימליין את השוטים של הדיבור לכל הסרט - לפי הסדר כמובן. זהו השלד של הסרט. ממנו הכל מתחיל.
#מלבישים בי רול
במרבית תוכנות העריכה כששמים חומרי וידאו בערוץ שמעל ערוץ הדיבורים, יראו אותם בזמן שממשיכים לשמוע את הדיבור. הכלל הפשטני ביותר - כשדובר מתחיל לדבר, מראים אותו בהתחלה מדבר. אחרי זמן מה, יתחיל לרוץ בי רול (B roll) ואחריו עוד אחד ועוד אחד וכך הלאה. אם הדיבור ארוך, החזירו מדי פעם את הדובר לפריים, כלומר תנו זמן מה ללא בי רול, כך שיראו את הדובר או את הדוברת שוב ואז חזרו להראות דברים שמוזכרים בשיחה או אסוציאציות בבי-רולים.
#מאזנים סאונד בין הדיבור והבי-רול
כשמוסיפים בי-רול יש גם את הסאונד שלו. כדי למנוע בלגן בסאונד מחלישים במידה מסוימת את הצלילים של הבי-רול, לעומת הדיבור שממשיך להיות באותה עוצמה. אבל עורכים לא תמיד משתיקים את הבי-רול, כי זה יהיה משונה. משאירים מהסאונד שלו בעוצמה חלשה, כדי שישמעו את האנשים על הסיפון, את גלי הים או את המואזין ברקע של הסרט שלכם, על רקע האדם שמדבר למשל, או המוסיקה שמושמעת.
#שוטים של אווירה, זמן ומקום
כדי לסייע לצופים לקלוט שינויים בזמן או במיקום של סצנות בסרט, נוהגים העורכים לתת בי-רולים מתאימים. בוקר יתחיל עם צילומי בוקר כלליים (למשל שמש של בוקר, איש הולך לעבודה, מוכר בייגלה מכין את הסחורה, אישה מאכילה חתולים). באותו אופן, כניסה לבית קפה, למשל, תלווה בשוטים אופייניים של קחוז אפ, כלומר פנים של אנשים: מישהו שותה אספרסו, מלצרית בעבודה, אנשים מדברים ואוכלים וכדומה. עוד דוגמה? - צילום ערב בחוץ ילווה בדמדומים, אנשים פוסעים בטיילת, מכוניות בפקק תנועה ו... הבנתם את העניין.
הנה הדרכה של יוטיוב הטיולים לונלי פלג (עברית):
https://youtu.be/6G6AjgtNd4Q
בשנים האחרונות הולכת ותופסת את מקומה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית (AI) שנקראת דיפ פייק (Deepfake). טכנולוגיה זו משמשת לייצור או שינוי תוכן וידאו כך שהיא מציגה מציאות שלמעשה לא התרחשה מעולם. מנאומים שלא ננאמו מעבירים מסרים בדויים מפיהם לכאורה, של אנשים מפורסמים ועד סרטונים "פסאודו-תיעודיים", שמציגים מראות וטקסטים מדוברים, שנראים אמיתיים אך מעולם לא צולמו והוקלטו.
ענף חדש בעולם הדיפ פייק הוא יישום שזכה לשם "דיפ נוסטלגיה" (™Deep Nostalgia), המנפיש את פניהם של אנשים שצולמו בתמונות ישנות או היסטוריות, ומזיז את פניהם, כאילו צולמו בווידאו.
הטכנולוגיה הזו פועלת על כל תמונת סטילס (תמונות קפואות), כולל תמונות בשחור-לבן ותמונות שצולמו בצבע.
השם ניתן ליישום פורץ דרך זה על ידי חברת MyHeritage, שעוסקת בפיתוח טכנולוגיה ליצירת עצי משפחה מקוונים.
סרטוני הדיפ נוסטלגיה התפרסמו כשאנשים שיתפו עם בני משפחתם וחבריהם סרטונים קצרים ומונפשים שנוצרו כך, ובהם קרוביהם ואבותיהם מזיזים את ראשיהם, מצמצים, מחייכים ונעים בצורה ריאליסטית כמעט לחלוטין.
#איך פועלת הדיפ נוסטלגיה?
דיפ נוסטלגיה מחזירה, אם כן, לחיים אנשים שצולמו בצילומי סטילס. זה מתחיל באיתור פני המצולמים בתמונות ואז הפקה של מחוות ותנועות מציאותיות, ממש כאילו צולמו בווידאו. ההנפשה של הפנים בתמונות הסטילס מראה אותם מחייכים, זזים וממצמצים, כאילו צולמו כך במקור.
בבסיס הטכנולוגי של יישום ה"דיפ נוסטלגיה" פועל אלגוריתם למידה עמוקה (Deep Learning), המחבר בין תווי הפנים של המצולמים לבין אוסף מחוות שצולמו בווידאו ושמורים במאגר החברה.
פיתוח וצילום אותן מחוות נעשה כשצילמו אנשי מיי הריטג' מראש שלל מקטעי וידאו של שחקנים ועובדי החברה, המזיזים את ראשיהם ופניהם באורח טבעי, ממצמצים, מחייכים ומפנים את ראשם לכיוונים שונים.
למעשה שכרה חברת MyHeritage רישיון מחברת D-ID, לטכנולוגיה שפותחה בה ומאפשרת שחזור, באמצעות טכנולוגיית למידה עמוקה, של סרטוני וידאו.
על מנת שאפקט ההנפשה יופעל על התמונות, ברזולוציה הכי גבוהה האפשרית, עוברות תמונות מטושטשות חידוד אוטומטי, שמבצעת הטכנולוגיה החדשנית, מה שמעלה באופן דרמטי את איכות הסרטונים המופקים בה.
ההברקה האמיתית של הטכנולוגיה הזו נעוצה בזיהוי והבחירה האוטומטית שמבצע יישום הדיפ נוסטלגיה, מבין מקטעי המחוות בווידאו. ניתוח מהיר של מנח הראש וכיוון העיניים של המצולמים בתמונה מאפשרים ליישום להתאים להם באופן חכם את מחוללי ההנפשה המיטביים ולייצר את הסרטונים המונפשים באופן אופטימלי.
#ממה נמנעו מפתחי הדיפ נוסטלגי?
אנשי חברת MyHeritage ומפתחי היישום המלהיב נמנעו מהוספת דיבור לסרטונים.
לאור העובדה שטכנולוגיית הדיפ פייק ידועה ביכולות המטורפות שלה, גם בתחום הדיבור, נשאלת השאלה מדוע. הרי ניתן היה לשתול בפי המצולמים טקסטים מדוברים, שהיו נשמעים אמיתיים, על אף שמעולם לא צולמו והוקלטו.
ראשית, חשוב לומר שזיהוי קולי של המצולמים, ככל שמדובר באנשים שקרוביהם זוכרים עדיין את קולם האמיתי, היה מפחית את אפקט המציאות שיוצרים הסרטונים הללו.
אבל יש עוד סיבה לכך.
ב-MyHeritage מציינת שההימנעות מאפקטים קוליים של דיבור היא מכוונת. מטרתה, הם מטעימים, היא "למנוע שימושים זדוניים בכלי", דוגמת אלה שנעשים בסרטוני "דיפ פייק" של פוליטיקאים וידוענים שעודם בחיים.
לכן הם גם מבקשים מהמשתמשים לעשות בכלי שימוש רק על תמונות היסטוריות השייכות להם ולהימנע משימוש בתמונות של אנשים חיים, שלא אישרו את השימוש הזה.
הסבר לטכנולוגיה (עברית):
https://youtu.be/O4VPN_YjgIM?t=21s
הנה הדיפ נוסטלגיה:
https://youtu.be/tjBYSnoAWqg
ציורים מפורסמים שקמים לתחייה:
https://youtu.be/TWY1uBK4Zxc
ואפילו דיקטטורים קמים לתחיה עם הדיפ נוסטלגיה של מיי הריטג':
https://youtu.be/a-HR03bToew
פלואו (Flow) הוא כלי יצירת וידאו נהדר ואינטגרטיבי, מבוסס בינה מלאכותית גנרטיבית. מדובר בפלטפורמה המשלבת כלים שונים ליצירת מעין "אולפני צילום סרטים" שיש בהם הכל, רק שהם עובדים מהמחשב שלנו ומאפשרים יצירתיות אינסופית.
מדובר בשילוב של מודל תמונות נהדר (נאנו בננה שמייצר לוקיישנים, קאסטינג, דמויות, פרופס וכו'), עם מודל וידאו מעולה (Veo שהוא הבמאי והצלם) והצ'טבוט (ג'מיני של גוגל) כמודל שפה שמפעיל הכל (לצורך העניין הוא הצוות).
#תמונות
את התמונות נרצה לייצר כדי להנפיש אותן לווידאו בהמשך. בתיבת הפרומפטים בחרו "Create image". בין כלי התמונות בחרו את "נאנו בננה" שמאפשר ליצור תמונה.
בהמשך אפשר לערוך את התמונה בדרכים פשוטות. כדי להסיר ממנה דברים יש לבחור אובייקט שרוצים להסיר מהתמונה (מסמנים אותו בכלי ה"לאסו" או בתיבת סימון) ואז לכתוב פרומפט שבו מבקשים להסיר את המסומן.
אפשר להוסיף עצמים לתמונה, באמצעות סימון אזור בתוכה (גם באמצעות לאסו או תיבת סימון) ואז לבקש בפרומפט להוסיף ולמקם בו עצמים או כל דבר (כותבים בתיבת הפרומפטים "add @" (add ואז שטרודל) ומשלימים בכתיבה מתמונות אחרות שהעלית או יצרת כבר.
לא מרוצים מהתוצאה? - לחצו על "Reuse prompt" והוא יעשה נסיונות נוספים על אותה הנחייה.
לשנות את סגנון התמונה (ריאליסטי, מצויר, אנימציה וכו'. אחרי בחירה הוא נותן המון תת-סגנונות לבחירה) אפשר גם באמצעות פרומפט.
#סרטונים:
ליצירת הסרטון התחילו בלחיצה על New project. ואז:
#1. Text to video
כאן הוא יאפשר ליצור בפשטות סרטון מפרומפט, הנחייה טקסטואלית. כאן לא חייבים להכין תמונה או תמונות לפני כן. המדהים הוא שאם תעברו עוד מעט ל"בונה הסצנות" (Scene builder), הוא ישמור על העקביות של הדמויות שתקבלו כאן.
#2. Frames to video
כאן יש ללחוץ על הכפתור הסמוך לחץ ההפעלה המשמש לג'ינרוט ובתפריט שצץ בוחרים Frames, עוד אפשר לבחור אם נשתמש בתמונות או בסרטונים, באיזה Aspect Ratio נרצה ליצור וכמה דוגמאות הוא יג'נרט בכל לחיצה (שימו לב שיורדים טוקנים ככל שמרבים בדוגמאות. אבל מה שחשוב בבחירה ב-Frames הוא שהיא תציג בתיבת הכתיבה את כפתורי ה"התחלה" וה"סיום". אליהם נגרור תמונת התחלה של שוט ותמונת סיום שלו - לדוגמה: איש מטפס על הר כתמונת פתיחה ואותו איש (העקביות תבוצע אוטומטית) מניף ידיים באושר על הפסגה - כתמונת סיום.
אז עכשיו נייצר בפרומפט (או נייבא) תמונת פתיחה שמתאימה לחזון שלנו. היתרון הגדול הוא שאם ניכנס לתמונה נקבל אותה בגודל מלא ואז נוכל לכתוב את הפרומפט לתמונת הסיום של השוט והוא ייצר אותה. בצד ימין ניתן לבחור בתמוניות בין כל הווריאציות וכרגע אלה תמונת הפתיחה ותמונת הסיום. שימו לב שהוא שומר על עקביות (Consistency) בדמויות (ב-Nano Banana Pro בוודאות), שזו תכונה חשובה מאוד בהפקה של סרטים באמצעות AI (הרי לא תרצו שינוי בבגדים או ברקע...). כדי לחזור למסך העבודה נלחץ על "Exit".
במסך העבודה נלחץ על כפתורי "Add to the prompt" של התמונות כדי לבחור את תמונת ההתחלה (אפשר לבחור גם פריים בסרטון כהתחלה) ותמונת הסיום. עכשיו נכתוב פרומפט של השוט או הסצנה כולה, כולל דיבורים או סאונדים שנרצה בסצנה (אם אינכם רוצים Subtitles או מוסיקה עליכם לציין זאת בפרומפט), נלחץ על כפתור ה-Generation ונקבל את השוט. אם הוא דוחף דברים (למשל שירה...) פשוט לחצו על Reuse prompt ובקשו להימנע ממה שהוא דחף (למשל No singing).
#3. Ingredients to video
כאן יש בחירת תמונות וגרירה ל-Ingredients שיתגלה כשתגררו אותם אל מעל שדה הכתיבה של הפרומפטים. כאן ניתן לייבא אליו תמונות (או להשתמש באלה שכבר בחרנו מהחומרים) ולחבר ביניהן. כשצריכים (ולא פעם תרצו... אינטראקציה היא הגדולה של הכלי), אפשר ליצור ולהשלים בתמונות מטורפות - באמצעות פרומפט מילולי.
באמצעות פרומפט (אנחנו העורך) ניתן לייצר בהמשך סצנה מכמה תמונות שהעלינו ועבאמצעות הנחייה מילולית פשוטה או מתוחכמת, נתאר את הסצנה ומה מתרחש בה.
#עריכת סצנות
העריכה של הסצנות פשוטה ואפקטיבית מתמיד:
סצנה חדשה יוצרים בלחיצה על כפתור +.
כל סצנה ניתן לקצר (גוררים את אחת מדפנותיה, התחלה או סוף, פנימה). כך ניתן לשנות לה את ההמשך או להאריך אותה אחרת (Extend) וכך לספר את הסיפור שאני רוצה ולא מה שיצא.
באמצעות פרומפטים מתאימים אפשר לבחור זוויות צילום ותנועת מצלמה.
הנה הדגמה של פלואו (מסך מלא):
https://youtu.be/mim7EzmiCZ8
כך יוצרים סרט מדבר באמצעות Flow האינטגרטור מדהים:
https://youtu.be/9nVEfjmDlVk
הכלי שעושה סרט שלם מפרומפט קטן:
https://youtu.be/BGuxsk79sYY
כך עובדים עם Frames to Video:
https://youtu.be/KQu6X0VFsxc
וסיפור הפיתוח של הכלי היצירתי כל כך:
https://youtu.be/xjXhJcWZkDE?long=yes
דמות קבועה (GenAI) בכלי AI היא לא דבר קטן. אם מציירים למשל קומיקס, רוצים שהדמויות יהיו זהות מתמונה לתמונה. אם יוצרים סרט, נרצה לשמור על עקביות של הגיבורים והדמויות שלנו מסצנה לסצנה ולכל אורכו של הסיפור.
איך עושים את זה?
צריך ללמד את אחד הכלים שעושים את זה. הם מרשימים במיוחד כשהם מייצרים דמויות עקביות והסוד שלהם הוא שהכלים הללו מצוידים בזיכרון וכך הם לא שוכחים את הדמות, כשהם מייצרים מופעים נוספים שלה. נכון לתחילת 2026 עדיין מתחילים מיצירת תמונות עקביות ובהמשך מנפישים אותן לסרטוני וידאו או סצנות שירכיבו את הסרט.
מחפשים ליצור סגנונות של ציורים? - יש כאן בסרטונים כמה מהן ובהמשך גם בתגית "כלי איי, תמונות, סגנונות".
הנה העקביות המתקדמת של נאנו בננה:
https://youtu.be/f4HcdR3cd4M
אלוף העקביות, האתר openART שזוכר הכל ולכן מייצר עקביות בקלות:
https://youtu.be/OCUlyysP-1Y
הכלי המעולה Freepic ושמירה על עקביות של דמויות (עברית)
https://youtu.be/qNsb_tCnQYw
לייצר דוגמנית כך (עברית):
https://youtu.be/euJxjvqzXUs
מדריך מפורט של אוואטרית ליצירת דמויות עקביות:
https://youtu.be/dds-Rblq8h8?long=yes
ויצירת דמויות עקביות בדאלי ו-ChatGPT (עברית):
https://youtu.be/YPw9hRzOAWY?long=yes
מהי המהפכה של מצלמת קנון 5D?
לא זכורים מקרים רבים בהיסטוריה, שבהם שינה מוצר שגוי תעשייה שלמה וקידם אותה לעד. זה בדיוק הסיפור המופלא של מצלמה שעשתה מהפכה מבלי להתכוון.
תערוכת הצילום פוטוקינה (Fotokina) בגרמניה נערכת בכל שנה בספטמבר. בתערוכה של שנת 2008 הכריזה מחלקת מצלמות הסטילס של חברת המצלמות Canon על מצלמת הקנון 5D סימן 2, שיצאה במחיר של 2500 דולר. זו הייתה הכרזה רגילה של עוד מצלמה דיגיטלית מצוינת של יצרן מעולה. אבל הפעם היה שם חידוש. הקנון 5D אפשרה גם צילום וידאו של 70 מילימטר, איכות שמקבילה לסרטי הראווה של הוליווד, שצולמו עד אז בעזרת מצלמות יקרות שעלו רבע מיליון דולר!
המדהים הוא שהמצלמה הזו יצאה במקביל למצלמות הווידאו של חברת קנון עצמה, מצלמות שפיתחה מחלקת הוידאו של קנון ועלו יותר. עוד יותר מדהים היה שמצלמות הווידאו היקרות הללו לא התקרבו לאיכות הווידאו של מצלמת הסטילס 5D. הן היו באיכות הרבה יותר נמוכה ובלי המראה עתיר עומק השדה והאיכותי בלילה של הקנון פייב די.
בתערוכה הוצג סרטון בשם Reverie, שצילם וינסנט לה-פורט, צלם סטילס שהוזמן על ידי קנון לנסות את המצלמה לפני התערוכה. הסרטון השאיר את גדולי התעשייה פעורי פה. ההלם נבע מכך שהציג איכות מדהימה של וידאו מקצועי, שצולם במצלמה זולה. הסרטון שכלל צילומי לילה מעולים, התאפשר בזכות החיישן הגדול של הפייב די, שמלכתחילה יועד בכלל לצילומי סטילס איכותיים, אבל עשה עבודה מרהיבה גם בוידאו. המדהים הוא שלה-פורט הודיע שבחומרים שצילם לא הוסיף שום תיקוני צבע או שיפורים על מה שצילמה המצלמה החדשה של קנון. עריכה פשוטה וזהו.
הנקודה היחידה שהעיבה הייתה המגבלה שהכניסה קנון למצלמה ושכפתה צילום וידאו אוטומטי. את הצלמים זה הגביל ומנע מהם לצלם חומר קולנועי במצלמה. אבל הלחץ האדיר של הצלמים לפתיחת התוכנה של הפייב די לצילום ידני (Manual control) היה עצום. וכך, די מהר החלו האקרים להציע בחינם פריצות של תוכנת המצלמה.
זמן מה אחר-כך הכריזה אחת המתחרות, חברת פנסוניק, על מצלמה שתאפשר צילום ידני באיכות דומה. אז קרה מה שצפו כולם - קנון שיחררה עדכון למצלמה המופלאה שלהם, של צילום ידני וצילום ב-24 פריימים בשנייה, מה שהפך רשמית את המצלמה הזולה הזו למצלמת הקולנוע והטלוויזיה המועדפת על רבים בקולנוע העצמאי ובטלוויזיה.
כך עשה הצלם וינסנט לה-פורט את סרטון ההדגמה Reverie:
http://youtu.be/WixL4zuNceI
והנה Reverie, שהציג ב-2008 את היכולות המדהימות של המצלמה:
http://youtu.be/a1Rq2KzoTSg
לא זכורים מקרים רבים בהיסטוריה, שבהם שינה מוצר שגוי תעשייה שלמה וקידם אותה לעד. זה בדיוק הסיפור המופלא של מצלמה שעשתה מהפכה מבלי להתכוון.
תערוכת הצילום פוטוקינה (Fotokina) בגרמניה נערכת בכל שנה בספטמבר. בתערוכה של שנת 2008 הכריזה מחלקת מצלמות הסטילס של חברת המצלמות Canon על מצלמת הקנון 5D סימן 2, שיצאה במחיר של 2500 דולר. זו הייתה הכרזה רגילה של עוד מצלמה דיגיטלית מצוינת של יצרן מעולה. אבל הפעם היה שם חידוש. הקנון 5D אפשרה גם צילום וידאו של 70 מילימטר, איכות שמקבילה לסרטי הראווה של הוליווד, שצולמו עד אז בעזרת מצלמות יקרות שעלו רבע מיליון דולר!
המדהים הוא שהמצלמה הזו יצאה במקביל למצלמות הווידאו של חברת קנון עצמה, מצלמות שפיתחה מחלקת הוידאו של קנון ועלו יותר. עוד יותר מדהים היה שמצלמות הווידאו היקרות הללו לא התקרבו לאיכות הווידאו של מצלמת הסטילס 5D. הן היו באיכות הרבה יותר נמוכה ובלי המראה עתיר עומק השדה והאיכותי בלילה של הקנון פייב די.
בתערוכה הוצג סרטון בשם Reverie, שצילם וינסנט לה-פורט, צלם סטילס שהוזמן על ידי קנון לנסות את המצלמה לפני התערוכה. הסרטון השאיר את גדולי התעשייה פעורי פה. ההלם נבע מכך שהציג איכות מדהימה של וידאו מקצועי, שצולם במצלמה זולה. הסרטון שכלל צילומי לילה מעולים, התאפשר בזכות החיישן הגדול של הפייב די, שמלכתחילה יועד בכלל לצילומי סטילס איכותיים, אבל עשה עבודה מרהיבה גם בוידאו. המדהים הוא שלה-פורט הודיע שבחומרים שצילם לא הוסיף שום תיקוני צבע או שיפורים על מה שצילמה המצלמה החדשה של קנון. עריכה פשוטה וזהו.
הנקודה היחידה שהעיבה הייתה המגבלה שהכניסה קנון למצלמה ושכפתה צילום וידאו אוטומטי. את הצלמים זה הגביל ומנע מהם לצלם חומר קולנועי במצלמה. אבל הלחץ האדיר של הצלמים לפתיחת התוכנה של הפייב די לצילום ידני (Manual control) היה עצום. וכך, די מהר החלו האקרים להציע בחינם פריצות של תוכנת המצלמה.
זמן מה אחר-כך הכריזה אחת המתחרות, חברת פנסוניק, על מצלמה שתאפשר צילום ידני באיכות דומה. אז קרה מה שצפו כולם - קנון שיחררה עדכון למצלמה המופלאה שלהם, של צילום ידני וצילום ב-24 פריימים בשנייה, מה שהפך רשמית את המצלמה הזולה הזו למצלמת הקולנוע והטלוויזיה המועדפת על רבים בקולנוע העצמאי ובטלוויזיה.
כך עשה הצלם וינסנט לה-פורט את סרטון ההדגמה Reverie:
http://youtu.be/WixL4zuNceI
והנה Reverie, שהציג ב-2008 את היכולות המדהימות של המצלמה:
http://youtu.be/a1Rq2KzoTSg
מתי הומצאה אשליית התנועה בצילום?
אשליית התנועה בצילום נוצרה לראשונה על ידי אדוארד מייברידג' (Eadweard Muybridge). בשנת 1877 הוא התבקש על ידי בעל חווה במערב ארצות ארצות הברית, לסייע לו. בעל החווה התערב עם ידיד, שבחלק מהזמן שבו הוא דוהר, נמצא סוס לגמרי באוויר. מייברידג', צלם מיומן ובעל חוש טכני מצוין, הגה רעיון שבאמצעותו יוכל להוכיח האם הדבר נכון.
מייברידג' החליט להשתמש ב-18 מצלמות כדי לצלם סדרה של תמונות עוקבות של סוס דוהר. הוא העמיד אותן לאורך מסלול הריצה וכשהסוס עבר על פניהן, הן צילמו אותו, כל מצלמה בתורה. לאחר מכן הוא פיתח מקרן שיאפשר לו להציג את התמונות הללו ברצף וכך הצליח להוכיח שברגע מסוים אכן נמצא הסוס לגמרי באוויר.
באמצעות המכשיר שפיתח לשם כך, זכה בעל חוות הסוסים בהתערבות ובסכום של 25 אלף דולר.
אבל בזכות ההתערבות הזו, יצר אדוארד מייברידג', לראשונה בתולדות הצילום, את האשליה של התנועה. הוא הצליח להקרין רצף של צילומים ולהציג תנועה מסרט. זה עוד לא היה ממש קולנוע, אך מאיברידג' הציג בהמצאותיו מרכיבים הכרחיים בהולדת הקולנוע, שיגיע רק כ-20 שנה אחר-כך. בכך הוא היה לחלוץ חשוב בהתפתחות של החשיבה הקולנועית המוקדמת.
הנה הניסויים והסרטונים שנעשו על ידי מייבריג' בסוף המאה ה-19:
https://youtu.be/2KnnGeNrvdE
סיפור ההמצאה של מייברידג', שיצרה את אשליית התנועה הראשונה:
https://youtu.be/FYKZif9ooxs
הסרטון המפורסם שיצר אדוארד מיברידג' בשנת 1878 ובו סוס ורוכבו הדוהרים קדימה:
http://youtu.be/UrRUDS1xbNs
דוגמאות של לוחות התמונות העוקבות ומה שכל רצף לוחות כזה מציג בתנועה:
https://youtu.be/2B7nm9e3o_Q
וסרט תיעודי על תגליותיו של מייברידג':
https://youtu.be/5Awo-P3t4Ho?long=yes
אשליית התנועה בצילום נוצרה לראשונה על ידי אדוארד מייברידג' (Eadweard Muybridge). בשנת 1877 הוא התבקש על ידי בעל חווה במערב ארצות ארצות הברית, לסייע לו. בעל החווה התערב עם ידיד, שבחלק מהזמן שבו הוא דוהר, נמצא סוס לגמרי באוויר. מייברידג', צלם מיומן ובעל חוש טכני מצוין, הגה רעיון שבאמצעותו יוכל להוכיח האם הדבר נכון.
מייברידג' החליט להשתמש ב-18 מצלמות כדי לצלם סדרה של תמונות עוקבות של סוס דוהר. הוא העמיד אותן לאורך מסלול הריצה וכשהסוס עבר על פניהן, הן צילמו אותו, כל מצלמה בתורה. לאחר מכן הוא פיתח מקרן שיאפשר לו להציג את התמונות הללו ברצף וכך הצליח להוכיח שברגע מסוים אכן נמצא הסוס לגמרי באוויר.
באמצעות המכשיר שפיתח לשם כך, זכה בעל חוות הסוסים בהתערבות ובסכום של 25 אלף דולר.
אבל בזכות ההתערבות הזו, יצר אדוארד מייברידג', לראשונה בתולדות הצילום, את האשליה של התנועה. הוא הצליח להקרין רצף של צילומים ולהציג תנועה מסרט. זה עוד לא היה ממש קולנוע, אך מאיברידג' הציג בהמצאותיו מרכיבים הכרחיים בהולדת הקולנוע, שיגיע רק כ-20 שנה אחר-כך. בכך הוא היה לחלוץ חשוב בהתפתחות של החשיבה הקולנועית המוקדמת.
הנה הניסויים והסרטונים שנעשו על ידי מייבריג' בסוף המאה ה-19:
https://youtu.be/2KnnGeNrvdE
סיפור ההמצאה של מייברידג', שיצרה את אשליית התנועה הראשונה:
https://youtu.be/FYKZif9ooxs
הסרטון המפורסם שיצר אדוארד מיברידג' בשנת 1878 ובו סוס ורוכבו הדוהרים קדימה:
http://youtu.be/UrRUDS1xbNs
דוגמאות של לוחות התמונות העוקבות ומה שכל רצף לוחות כזה מציג בתנועה:
https://youtu.be/2B7nm9e3o_Q
וסרט תיעודי על תגליותיו של מייברידג':
https://youtu.be/5Awo-P3t4Ho?long=yes
מה זה טיים-לאפס?
טיים-לאפס היא טכניקה שמציגה קפיצות זמן בוידאו. בטכניקה זו מתעדים בווידאו אירועים המתמשכים על פני זמן ארוך ואז מציגים אותם במהירות רבה. הטכניקה הזו היא טכניקה שנובעת מהאפשרויות של עריכה דיגיטלית ועושים בה שימוש כדי להראות דברים שרק בהילוך מהיר ניתן לתפוס באמת את משמעותם. דוגמאות לטיים לאפס מציגות למשל שנה שלמה של מזג אוויר ברגע, יום שלם של נוף בדקה אחת, מחזור חיים של פרחים בקצב מהיר, בניית בניין שלם בדקה וחצי ועוד.
השם "Time Lapse" הוא באנגלית "מציאות בהילוך מהיר".
כך מצלמים סרטון קפיצות זמן:
https://youtu.be/yYAPibl8Ntw
סרטון טיים לאפס של איש שהתחיל מסע לבייג'ינג כשהוא קרח והפך למגודל שיער:
http://youtu.be/5ky6vgQfU24
מישהו שהחליט לעשות טיים לאפס של כל העולם ב-5 דקות:
http://youtu.be/UGnrT0F-Igs
וסרטון טיימלאפס שצולם במהלך הסופה סאנדי בעיר ניו-יורק:
http://youtu.be/PyohW9rYEKc
טיים-לאפס היא טכניקה שמציגה קפיצות זמן בוידאו. בטכניקה זו מתעדים בווידאו אירועים המתמשכים על פני זמן ארוך ואז מציגים אותם במהירות רבה. הטכניקה הזו היא טכניקה שנובעת מהאפשרויות של עריכה דיגיטלית ועושים בה שימוש כדי להראות דברים שרק בהילוך מהיר ניתן לתפוס באמת את משמעותם. דוגמאות לטיים לאפס מציגות למשל שנה שלמה של מזג אוויר ברגע, יום שלם של נוף בדקה אחת, מחזור חיים של פרחים בקצב מהיר, בניית בניין שלם בדקה וחצי ועוד.
השם "Time Lapse" הוא באנגלית "מציאות בהילוך מהיר".
כך מצלמים סרטון קפיצות זמן:
https://youtu.be/yYAPibl8Ntw
סרטון טיים לאפס של איש שהתחיל מסע לבייג'ינג כשהוא קרח והפך למגודל שיער:
http://youtu.be/5ky6vgQfU24
מישהו שהחליט לעשות טיים לאפס של כל העולם ב-5 דקות:
http://youtu.be/UGnrT0F-Igs
וסרטון טיימלאפס שצולם במהלך הסופה סאנדי בעיר ניו-יורק:
http://youtu.be/PyohW9rYEKc
איפה נמצא מסך הווידיאו הגדול בעולם?
אצטדיון ארנה קורינתיאנס (Arena Corinthians) בסאו פאולו בברזיל אינו מבנה האצטדיון הגדול ביותר. אפילו בברזיל הוא במקום ה-11 בגודלו, בין מגרשי הכדורגל.
אבל ב-2015 מותקן בו מסך הווידיאו הגדול בעולם הוא בהחלט מרשים. כל חזית האצטדיון הזה היא מסך וידאו אחד גדול - יש בו 34 אלף נורות LED, המציגות תמונת מסך בגובה 20 מטרים וברוחב של 170 מטרים!
הנה מסך הלד העצום בפורטוגזית:
https://youtu.be/36vhoTutjCs
כך הוא נבנה כחלק מבניית האצטדיון:
https://youtu.be/3Mn_I01b0Vg
כך תוכנן מסך הוידאו כחלק מתכנון קיר המבוא של אצטדיון ארנה קורינתיאנס:
http://youtu.be/7JxnLzAYntk
וקיר הווידאו של קניוח בדובאיי שעבר אותו בגודלו בהמשך:
https://youtu.be/HgIDdUcKxHw
10 שנים אחרי, כשהזמן חולף, הופכים מסכי הלד הענקיים למפלצתיים בגודלם ונפוצים מסין לכל העולם:
https://youtu.be/i2uFe9W62PQ?long=yes
אצטדיון ארנה קורינתיאנס (Arena Corinthians) בסאו פאולו בברזיל אינו מבנה האצטדיון הגדול ביותר. אפילו בברזיל הוא במקום ה-11 בגודלו, בין מגרשי הכדורגל.
אבל ב-2015 מותקן בו מסך הווידיאו הגדול בעולם הוא בהחלט מרשים. כל חזית האצטדיון הזה היא מסך וידאו אחד גדול - יש בו 34 אלף נורות LED, המציגות תמונת מסך בגובה 20 מטרים וברוחב של 170 מטרים!
הנה מסך הלד העצום בפורטוגזית:
https://youtu.be/36vhoTutjCs
כך הוא נבנה כחלק מבניית האצטדיון:
https://youtu.be/3Mn_I01b0Vg
כך תוכנן מסך הוידאו כחלק מתכנון קיר המבוא של אצטדיון ארנה קורינתיאנס:
http://youtu.be/7JxnLzAYntk
וקיר הווידאו של קניוח בדובאיי שעבר אותו בגודלו בהמשך:
https://youtu.be/HgIDdUcKxHw
10 שנים אחרי, כשהזמן חולף, הופכים מסכי הלד הענקיים למפלצתיים בגודלם ונפוצים מסין לכל העולם:
https://youtu.be/i2uFe9W62PQ?long=yes
מהי טכנולוגיית הוידאו WebRTC?
כבר זמן רב שאנשים חיפשו דרך ליצור קשר קולי וחזותי עם אחרים דרך הדפדפן, מבלי להזדקק לתוכנות חיצוניות והתקנות מיותרות. ויותר חשוב - כולם רצו משהו שיאפשר שיחה עם כל אדם אחר, בלי תלות במחשב מסוים, מערכת הפעלה או כל דבר אחר שמבדיל בין אדם לאדם.
WebRTC היא טכנולוגיית השיחות החדשה. היא אכן הופכת את הדפדפן למוקד תקשורת בזמן אמת. בשנים האחרונות מפתחות חברות טכנולוגיה בראשות גוגל את הטכנולוגיה החדשנית הזו, כדי לאפשר שיחות וידאו ללא התקנות כלל. טכנולוגיית webrtc מאפשרת זרימת מדיה מהירה ופשוטה להפעלה בדפדפן, בצורה שמאפשרת לנהל שיחות וידאו באיכות טובה, ללא התקנות וסיבוכים כלשהם.
וזה העתיד. ממש כמו מערכת ה-Chrome OS של גוגל ושלל השירותים שהיא מציעה - מה שיותר פשוט ומה שיותר אונליין בענן, ללא תוכנות מותקנות ומכל מקום ומחשב, כולם מדברים עם כולם, ללא הבדלים ועכשיו זה גם בוידאו.
הנה טכנולוגיית WebRTC:
https://youtu.be/OPwVY1IHG-0
וסרטון הסבר לאפשרויות WebRTC:
http://youtu.be/S6-rAv6bU8Q
כבר זמן רב שאנשים חיפשו דרך ליצור קשר קולי וחזותי עם אחרים דרך הדפדפן, מבלי להזדקק לתוכנות חיצוניות והתקנות מיותרות. ויותר חשוב - כולם רצו משהו שיאפשר שיחה עם כל אדם אחר, בלי תלות במחשב מסוים, מערכת הפעלה או כל דבר אחר שמבדיל בין אדם לאדם.
WebRTC היא טכנולוגיית השיחות החדשה. היא אכן הופכת את הדפדפן למוקד תקשורת בזמן אמת. בשנים האחרונות מפתחות חברות טכנולוגיה בראשות גוגל את הטכנולוגיה החדשנית הזו, כדי לאפשר שיחות וידאו ללא התקנות כלל. טכנולוגיית webrtc מאפשרת זרימת מדיה מהירה ופשוטה להפעלה בדפדפן, בצורה שמאפשרת לנהל שיחות וידאו באיכות טובה, ללא התקנות וסיבוכים כלשהם.
וזה העתיד. ממש כמו מערכת ה-Chrome OS של גוגל ושלל השירותים שהיא מציעה - מה שיותר פשוט ומה שיותר אונליין בענן, ללא תוכנות מותקנות ומכל מקום ומחשב, כולם מדברים עם כולם, ללא הבדלים ועכשיו זה גם בוידאו.
הנה טכנולוגיית WebRTC:
https://youtu.be/OPwVY1IHG-0
וסרטון הסבר לאפשרויות WebRTC:
http://youtu.be/S6-rAv6bU8Q
מתי נולדה מצלמת הווידאו?
טכנית, מצלמת הווידאו (Video camera) הומצאה בשנות ה-30, על ידי ג'ון לוגי ביירד, שפיתח את מצלמות הווידאו המוקדמות ביותר. הוא התבסס על דיסק מכני, ששידורים ניסיוניים נערכו בו כבר מ-1918 ועד 1930.
במהלך השנים נבנו מכשירים אלקטרוניים שהתבססו על מצלמת הווידיאו הזו, ביניהם בלטו האיקונוסקופ של ולדימיר זבוריקין ומנתח הדימויים של פילו פרנסוורת '. הללו הלכו והחליפו את המצלמה שפיתח ביירד, אבל זה עדיין היה רחוק מלהיות משהו משמעותי, בעיקר מכיוון שמצלמות וידיאו המוקדמות הללו התבססו על סרט הקלטה.
תולדות מצלמות הווידאו רצופים בניסיונות להגיע להבשלה ולמוצרים נפוצים והצלחה מסחרית, אך העובדה שזו הייתה טכנולוגיה ששמרה אותות אנלוגיים על סרטי וידאו, הכשילה את המצלמות הגדולות והמסורבלות הללו. השינוי חל בשנת 1983, כשיצאה לשוק טכנולוגיה חדשה ומבוססת קלטות וידאו להקלטה, ישירות מהמצלמה.
הייתה זו מצלמת ה Betamovie BMC-100P של חברת Sony, שיכולה להיחשב למצלמת הווידאו (camcorder) הפופולרית הראשונה בהיסטוריה. היא הקליטה על קלטות בפורמט המצוין Betamax, אך ללא אפשרות להקליט שמע.
בשנת 2006, כשההקלטה הדיגיטלית הפכה לשיטה הנפוצה, הוחלפו הקלטות באמצעי אחסון דיגיטליים כמו קלטות microDVD קטנות ודי מהר לזיכרונות פלאש פנימיים וכרטיסי זיכרון SD.
כך הגיעה מצלמת הווידאו הראשונה בהיסטוריה לעידן של מצלמות וידיאו המשלבות מצלמה ומכשיר וידיאו מלא, כלומר התקן הקלטה והצגה של חומר וידאו מצולם. השימוש בהן נע מהפקות טלוויזיה, דרך סרטים ביתיים, צילום של חדשות ועיתונאות ועד לצרכים מקצועיים ומסחריים לשוק הפרסום והמוסיקה.
בשנות ה-10 של המאה ה-21 נוצרו מצלמות וידאו דיגיטליות עם צילום של 360 מעלות, המציגות ומאפשרות צילום לצרכים של יישומי מציאות מדומה.
הנה מצלמת הווידאו:
https://youtu.be/IYOXGjS9NRo
מצגת של ההיסטוריה של מצלמות הווידאו:
https://youtu.be/QqISi8wAeSE
מצלמות הוידאו האולפניות הן כבדות במיוחד:
https://youtu.be/mQXrWz0Nx1E
ומצלמות הווידאו 4K של ימינו:
https://youtu.be/6YS-v-mRoAs?long=yes
טכנית, מצלמת הווידאו (Video camera) הומצאה בשנות ה-30, על ידי ג'ון לוגי ביירד, שפיתח את מצלמות הווידאו המוקדמות ביותר. הוא התבסס על דיסק מכני, ששידורים ניסיוניים נערכו בו כבר מ-1918 ועד 1930.
במהלך השנים נבנו מכשירים אלקטרוניים שהתבססו על מצלמת הווידיאו הזו, ביניהם בלטו האיקונוסקופ של ולדימיר זבוריקין ומנתח הדימויים של פילו פרנסוורת '. הללו הלכו והחליפו את המצלמה שפיתח ביירד, אבל זה עדיין היה רחוק מלהיות משהו משמעותי, בעיקר מכיוון שמצלמות וידיאו המוקדמות הללו התבססו על סרט הקלטה.
תולדות מצלמות הווידאו רצופים בניסיונות להגיע להבשלה ולמוצרים נפוצים והצלחה מסחרית, אך העובדה שזו הייתה טכנולוגיה ששמרה אותות אנלוגיים על סרטי וידאו, הכשילה את המצלמות הגדולות והמסורבלות הללו. השינוי חל בשנת 1983, כשיצאה לשוק טכנולוגיה חדשה ומבוססת קלטות וידאו להקלטה, ישירות מהמצלמה.
הייתה זו מצלמת ה Betamovie BMC-100P של חברת Sony, שיכולה להיחשב למצלמת הווידאו (camcorder) הפופולרית הראשונה בהיסטוריה. היא הקליטה על קלטות בפורמט המצוין Betamax, אך ללא אפשרות להקליט שמע.
בשנת 2006, כשההקלטה הדיגיטלית הפכה לשיטה הנפוצה, הוחלפו הקלטות באמצעי אחסון דיגיטליים כמו קלטות microDVD קטנות ודי מהר לזיכרונות פלאש פנימיים וכרטיסי זיכרון SD.
כך הגיעה מצלמת הווידאו הראשונה בהיסטוריה לעידן של מצלמות וידיאו המשלבות מצלמה ומכשיר וידיאו מלא, כלומר התקן הקלטה והצגה של חומר וידאו מצולם. השימוש בהן נע מהפקות טלוויזיה, דרך סרטים ביתיים, צילום של חדשות ועיתונאות ועד לצרכים מקצועיים ומסחריים לשוק הפרסום והמוסיקה.
בשנות ה-10 של המאה ה-21 נוצרו מצלמות וידאו דיגיטליות עם צילום של 360 מעלות, המציגות ומאפשרות צילום לצרכים של יישומי מציאות מדומה.
הנה מצלמת הווידאו:
https://youtu.be/IYOXGjS9NRo
מצגת של ההיסטוריה של מצלמות הווידאו:
https://youtu.be/QqISi8wAeSE
מצלמות הוידאו האולפניות הן כבדות במיוחד:
https://youtu.be/mQXrWz0Nx1E
ומצלמות הווידאו 4K של ימינו:
https://youtu.be/6YS-v-mRoAs?long=yes
למה טוחנים מכשירים בסדרת הרשת Will it blend ומה אפשר ללמוד מהם?
אפילו באינטרנט, ממלכת הדברים המוזרים שהופכים טרנדיים להפליא, מהווה סדרת האינטרנט הפופולארית Will it blend תופעה תרבותית יוצאת דופן. בסדרה זו סרטונים ויראליים רבים שבהם מושלכים אל תוך בלנדר מגוון פריטים, ממכשירים חדשים ויקרים להפליא שהופכים לאבקה אפורה ועד לעצמים משונים אחרים. הכל הולך בבלנדר הזה...
המרכיבים הקומיים שהתפתחו סביב טקס הטחינה של מכשירים יקרים ונחשקים בבלנדר הפכו את הסרטונים הללו לנצפים במיוחד ומיליוני צפיות נרשמות לכל סרטון כזה. אבל נראה שההתרגשות שמוצאים הגולשים בסרטונים הללו היא קצת כמו זו שמתעוררת אצל רבים בצפייה בסרטוני זוועה או סרטי אימה בטלוויזיה. כשאדם מתיישב לראות את המכשירים הנחשקים כל כך, כשהם נטחנים עד דק בבלנדר הביתי, הוא צופה בפחד הגדול שלו, שיינזק המכשיר היקר שקנה או שקיבל מההורים, מבלי להיפגע...
לבלנדטק, חברה אמריקאית שמייצרת את הבלנדרים החזקים והעמידים ביותר בשוק, נמאס לשווק בסרטונים משעממים שאף אחד לא צופה בהם. ג'ורג' רייט, מנהל השיווק של החברה, ראה שוב ושוב את מייסד החברה והמנכ"ל שלה, טום דיקסון, בוחן את עמידות הבלנדרים שלו בניסיונות לבחון כיצד הם פועלים על חומרים שונים. יום אחד הוא הציע לדיקסון להעלות סרטונים שלו בחלוק מעבדה ומשקפי מגן, כשהוא טוחן חפצים, לא לפני שהוא שואל "האם זה ייטחן?"
דיקסון אפילו לא ידע אז מהו יוטיוב. האיש הוא אמנם ממציא גאון שהצליח לפתוח ולרשום פטנט על הבלנדרים החזקים ביותר, אבל גיק של אינטרנט הוא ממש לא היה. בכל זאת הוא הסכים לרעיון המוזר... הם העלו את הסרטון הראשון, שבו השליך דיקסון לבלנדר כמה כדורי גולף וטחן אותם. בסרטון הזה צפו מעל 7 מיליון אנשים!
והתוצאה הפכה להצלחה עצומה. כולם רצו לראות את הסרטון המשונה שבו טוחן דיקסון חפצים בבלנדרים שהוא מוכר. עשרות מיליוני צפיות צברה חברת "בלנדטק" בסרטונים נוספים ומכירות הבלנדרים שלה עלו בחדות. עוד ועוד חפצים נחשקים ונחשקים מאד נטחנו בבלנדרים שלה, ביניהם כל דגם של אייפון שיצא, אייפד יקר, אינסוף גאדג'טים ומכשירים, צעצועים ומוצרים מותרות, כלי בית, עטים וכל דבר הזוי אחר שעלה במוחם. דיקסון הוזמן על ידי יצרנים לטחון את מוצריהם והתארח שוב ושוב בתכניות טלוויזיה שהפכו אותו לכוכב.
לעסקים זה עשה דברים מדהימים. המכירות גאו ועלו ומוצרי בלנדטק נמכרים כיום בכל העולם. מהחברה שהייתה שווה 20 מיליון דולר, היא הפכה לחברה של חצי מיליארד. מאות מיליארדי צפיות נרשמו לסרטונים שלה.
הנה סרטון בסדרת האינטרנט הפופולרית Will it blend:
http://youtu.be/lBUJcD6Ws6s
גיבור הסדרה מספר על הדרך שעשתה:
http://youtu.be/hHIqUkogY7g
קדימון לסרט שעשו על ההצלחה הזו:
http://youtu.be/oMHCfZ9mxQE
טום דיקסון מנסה להסביר את התופעה המדהימה שיצר:
http://youtu.be/lK1ZKT9PB_8
הסרטון שעלה ב-2007 כשנטחן מכשיר האייפון הראשון בתוך בלנדר:
https://youtu.be/qg1ckCkm8YI
וטחינה בבלנדר מוקדשת גם לדברים מוזרים יותר כמו שלד וגולגולת:
http://youtu.be/AsTZm7QtY84
אפילו באינטרנט, ממלכת הדברים המוזרים שהופכים טרנדיים להפליא, מהווה סדרת האינטרנט הפופולארית Will it blend תופעה תרבותית יוצאת דופן. בסדרה זו סרטונים ויראליים רבים שבהם מושלכים אל תוך בלנדר מגוון פריטים, ממכשירים חדשים ויקרים להפליא שהופכים לאבקה אפורה ועד לעצמים משונים אחרים. הכל הולך בבלנדר הזה...
המרכיבים הקומיים שהתפתחו סביב טקס הטחינה של מכשירים יקרים ונחשקים בבלנדר הפכו את הסרטונים הללו לנצפים במיוחד ומיליוני צפיות נרשמות לכל סרטון כזה. אבל נראה שההתרגשות שמוצאים הגולשים בסרטונים הללו היא קצת כמו זו שמתעוררת אצל רבים בצפייה בסרטוני זוועה או סרטי אימה בטלוויזיה. כשאדם מתיישב לראות את המכשירים הנחשקים כל כך, כשהם נטחנים עד דק בבלנדר הביתי, הוא צופה בפחד הגדול שלו, שיינזק המכשיר היקר שקנה או שקיבל מההורים, מבלי להיפגע...
לבלנדטק, חברה אמריקאית שמייצרת את הבלנדרים החזקים והעמידים ביותר בשוק, נמאס לשווק בסרטונים משעממים שאף אחד לא צופה בהם. ג'ורג' רייט, מנהל השיווק של החברה, ראה שוב ושוב את מייסד החברה והמנכ"ל שלה, טום דיקסון, בוחן את עמידות הבלנדרים שלו בניסיונות לבחון כיצד הם פועלים על חומרים שונים. יום אחד הוא הציע לדיקסון להעלות סרטונים שלו בחלוק מעבדה ומשקפי מגן, כשהוא טוחן חפצים, לא לפני שהוא שואל "האם זה ייטחן?"
דיקסון אפילו לא ידע אז מהו יוטיוב. האיש הוא אמנם ממציא גאון שהצליח לפתוח ולרשום פטנט על הבלנדרים החזקים ביותר, אבל גיק של אינטרנט הוא ממש לא היה. בכל זאת הוא הסכים לרעיון המוזר... הם העלו את הסרטון הראשון, שבו השליך דיקסון לבלנדר כמה כדורי גולף וטחן אותם. בסרטון הזה צפו מעל 7 מיליון אנשים!
והתוצאה הפכה להצלחה עצומה. כולם רצו לראות את הסרטון המשונה שבו טוחן דיקסון חפצים בבלנדרים שהוא מוכר. עשרות מיליוני צפיות צברה חברת "בלנדטק" בסרטונים נוספים ומכירות הבלנדרים שלה עלו בחדות. עוד ועוד חפצים נחשקים ונחשקים מאד נטחנו בבלנדרים שלה, ביניהם כל דגם של אייפון שיצא, אייפד יקר, אינסוף גאדג'טים ומכשירים, צעצועים ומוצרים מותרות, כלי בית, עטים וכל דבר הזוי אחר שעלה במוחם. דיקסון הוזמן על ידי יצרנים לטחון את מוצריהם והתארח שוב ושוב בתכניות טלוויזיה שהפכו אותו לכוכב.
לעסקים זה עשה דברים מדהימים. המכירות גאו ועלו ומוצרי בלנדטק נמכרים כיום בכל העולם. מהחברה שהייתה שווה 20 מיליון דולר, היא הפכה לחברה של חצי מיליארד. מאות מיליארדי צפיות נרשמו לסרטונים שלה.
הנה סרטון בסדרת האינטרנט הפופולרית Will it blend:
http://youtu.be/lBUJcD6Ws6s
גיבור הסדרה מספר על הדרך שעשתה:
http://youtu.be/hHIqUkogY7g
קדימון לסרט שעשו על ההצלחה הזו:
http://youtu.be/oMHCfZ9mxQE
טום דיקסון מנסה להסביר את התופעה המדהימה שיצר:
http://youtu.be/lK1ZKT9PB_8
הסרטון שעלה ב-2007 כשנטחן מכשיר האייפון הראשון בתוך בלנדר:
https://youtu.be/qg1ckCkm8YI
וטחינה בבלנדר מוקדשת גם לדברים מוזרים יותר כמו שלד וגולגולת:
http://youtu.be/AsTZm7QtY84
מיהו אבי הווידאו ארט נאם ג'ון פייק?
האמן הקוריאני נאם ג'ון פייק (Nam June Paik) נחשב לאבי אמנות הוידאו ארט והניו-מדיה.
הוא התחיל כמוסיקאי שלמד בנעוריו נגינה בפסנתר והלחנה. בבגרותו הוא למד אצל המלחינים המודרניים-אוונגרדיים קרלהיינץ שטוקהאוזן וג'ון קייג'.
מיצירה של מוסיקה אלקטרונית, הגיע פייק במהירות לקונצרטים ומיצגים של אמנות מושגית ולעבודת האוונגרד הראשונה שלו "אופרה רובוט".
ג'ון פייק, מי שמתואר לא פעם כנביא העידן הדיגיטלי, הוא אמן קוריאני שחדשנותו האמנותית העצומה והשימוש שעשה בתחומים כמו וידאו ואלקטרוניקה פרצו דרכים חדשות באמנות המודרנית.
הוא פרץ דרך בתחומי אמנות רבים, כולל וידאו, פיסול, מוסיקה ומיצג ועיצב את התפיסה של האמנות המודרנית.
פייק היה הראשון שהבין את הפוטנציאל האמנותי הגלום בתחום הווידאו והטלוויזיה והוא נחשב אבי הווידאו ארט, אמנות הווידאו. מאז שנת 1965 שבה רכש את מצלמת הווידאו הראשונה שלו, שילב ג'ון פייק את טכנולוגיות וידאו ביצירות פיסול, במיצב ובמיצג.
בין עבודות הווידאו המרשימות שלו, הוצג המיצג "חזיית טלוויזיה לפסל חי" (1969), שבו מנגנת צ'לנית כשלגופה חזייה העשויה משתי טלוויזיות. יצירה אחרת היא "טי-וי בודהה" (1974) שבה נראה פסל מגולף בעץ של בודהה "המתבונן" על עצמו.
כך הפך לאמן המשלב מגוון רחב של סוגי אמנות, כמו וידאו, פיסול, מיצבים ומיצגים. יצירותיו הטכנולוגיות ואף הווירטואוזיות שילבו מתמיד ידע טכנולוגי, יצירתיות ושילוב של אמנויות, אך גם שנינות, הומור ואבסורד.
יצירתו הגדולה ביותר היא "יותר זה יותר טוב" משנת 1998, שהדגימה את המורכבות והגודל שאליהם הגיעו יצירותיו. מדובר במגדל שבו 1003 מסכי וידאו (מוניטורים), שהוצג בפתיחה לאולימפיאדת סיאול, בדרום קוריאה מולדתו.
הנה סיפורו של אבי הוידאו ארט:
http://youtu.be/JmkYjGVVRFA
עבודות של נאם ג'ון פייק מוצגות בניו יורק:
http://youtu.be/Ra-OU33n434
על השיפוצים שצריך להכניס בכל פעם בפסלי הוידאו והטכנולוגיה של פייק:
http://youtu.be/rO_lwjhoSiU
"אוטוסטרדה אלקטרונית" שבו חוזה פייק את האינטרנט ב-1974:
http://youtu.be/3rPZYGuCFdw
ו"הגרוב הגלובלי" של פייק:
http://youtu.be/7UXwhIQsYXY
האמן הקוריאני נאם ג'ון פייק (Nam June Paik) נחשב לאבי אמנות הוידאו ארט והניו-מדיה.
הוא התחיל כמוסיקאי שלמד בנעוריו נגינה בפסנתר והלחנה. בבגרותו הוא למד אצל המלחינים המודרניים-אוונגרדיים קרלהיינץ שטוקהאוזן וג'ון קייג'.
מיצירה של מוסיקה אלקטרונית, הגיע פייק במהירות לקונצרטים ומיצגים של אמנות מושגית ולעבודת האוונגרד הראשונה שלו "אופרה רובוט".
ג'ון פייק, מי שמתואר לא פעם כנביא העידן הדיגיטלי, הוא אמן קוריאני שחדשנותו האמנותית העצומה והשימוש שעשה בתחומים כמו וידאו ואלקטרוניקה פרצו דרכים חדשות באמנות המודרנית.
הוא פרץ דרך בתחומי אמנות רבים, כולל וידאו, פיסול, מוסיקה ומיצג ועיצב את התפיסה של האמנות המודרנית.
פייק היה הראשון שהבין את הפוטנציאל האמנותי הגלום בתחום הווידאו והטלוויזיה והוא נחשב אבי הווידאו ארט, אמנות הווידאו. מאז שנת 1965 שבה רכש את מצלמת הווידאו הראשונה שלו, שילב ג'ון פייק את טכנולוגיות וידאו ביצירות פיסול, במיצב ובמיצג.
בין עבודות הווידאו המרשימות שלו, הוצג המיצג "חזיית טלוויזיה לפסל חי" (1969), שבו מנגנת צ'לנית כשלגופה חזייה העשויה משתי טלוויזיות. יצירה אחרת היא "טי-וי בודהה" (1974) שבה נראה פסל מגולף בעץ של בודהה "המתבונן" על עצמו.
כך הפך לאמן המשלב מגוון רחב של סוגי אמנות, כמו וידאו, פיסול, מיצבים ומיצגים. יצירותיו הטכנולוגיות ואף הווירטואוזיות שילבו מתמיד ידע טכנולוגי, יצירתיות ושילוב של אמנויות, אך גם שנינות, הומור ואבסורד.
יצירתו הגדולה ביותר היא "יותר זה יותר טוב" משנת 1998, שהדגימה את המורכבות והגודל שאליהם הגיעו יצירותיו. מדובר במגדל שבו 1003 מסכי וידאו (מוניטורים), שהוצג בפתיחה לאולימפיאדת סיאול, בדרום קוריאה מולדתו.
הנה סיפורו של אבי הוידאו ארט:
http://youtu.be/JmkYjGVVRFA
עבודות של נאם ג'ון פייק מוצגות בניו יורק:
http://youtu.be/Ra-OU33n434
על השיפוצים שצריך להכניס בכל פעם בפסלי הוידאו והטכנולוגיה של פייק:
http://youtu.be/rO_lwjhoSiU
"אוטוסטרדה אלקטרונית" שבו חוזה פייק את האינטרנט ב-1974:
http://youtu.be/3rPZYGuCFdw
ו"הגרוב הגלובלי" של פייק:
http://youtu.be/7UXwhIQsYXY
