שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך צפו פעם בווידאו?
פעם, כשהאינטרנט עוד לא היה קיים, ראינו סרטים בצורה קצת משונה. היו אז קלטות שעליהן היינו מקליטים סרטים ותכניות מהטלוויזיה.
אם רצינו לראות סרטים "מבוקשים" או "חדשים" היינו הולכים לספריית הוידאו המקומית ושוכרים את הקלטות עם הסרטים ל-24 שעות.
אחרי שראינו את הסרט, היינו חייבים להחזיר אותו לאחור ("להריץ אחורה"), אחרת היו קונסים אותנו בספריית הוידאו והקנס, ללא ספק, מרתיע.
אחר כך באו תקליטורי ה-DVD, קלטות הווידאו הלכו ונעלמו, אחריהם הגיע האינטרנט וכך הכל השתנה.
הנה ספריות הווידאו של פעם:
http://youtu.be/26eQ3QpNB6Q
איך יוצרים סרטים וסרטונים באמצעות AI?
כלי יצירת וידאו בעזרת בינה מלאכותית גנרטיבית מתפתחים במהירות אדירה. עד לא מזמן זו הייתה המהפכה הבאה של הבינה המלאכותית, אבל מהירות הפיתוח של הטכנולוגיה הזו, כמו כל תחום הבינה הגנרטיבית, היא בלתי נתפסת ולכן היא כבר כאן ולא עוצרת לרגע.
וכך, נוסקים מה שהיו שנה קודם סרטונים של 4-5 שניות באיכות תמונה בסיסית עד נמוכה והבנה בינונית למדי של הפרומפטים (ההנחיות הטקסטואליות שבהן מתאר המשתמש את התוצאה המבוקשת). בתוך שנה הם הפכו לסרטונים מעולים, באיכות תמונה מעולה, היצמדות להנחיות הפרומפט ומאפשרים לבקש זוויות צילום, סוגי שוטים, סוג או ז'אנר הסרט ועוד.
וגם קהילת הקוד הפתוח (ראו בתגית "קוד פתוח") לא טומנת ידה בצלחת. לעומת מודלים מסחריים סגורים ויקרים למשתמש, המודלים שלהם מאפשרים יצירת סרטונים בארכיטקטורה עם שקיפות וחדשנות וללא עלות, תוך אימוץ של טכנולוגיות AI מהחדשניות ביותר, גם בחינם להורדה והרצה על המחשב המשתמש וגם אונליין, בהגבלות בשל העלות שעולה לשתפן כך.
מדהים לחשוב שמה שבעבר צולם באלפי דולרים מינימום לשניה של סרט, נוצר עכשיו בכמה פקודות מקלדת, שמייצרות סרטונים שווי ערך להפקה מורכבת, יקרה, עתירת מקצוענות וכוח אדם, כשלא פעם ביצועי אפקטים מיוחדים ו-CGI, יקרים ומורכבים לצילום, מוחלפים במחי פקודת מקלדת פשוטה ודמיון מפותח של היוצרים.
היום הבינה המלאכותית יוצרת סרטונים מעולים וברמה מטורפת, אפילו על בסיס של תמונות סטילס (תמונות רגילות), שהועלו אליה ונוספה להם הנחייה שאומרת מה "עושים" האובייקטים שבתמונה כשהם "משתתפים בצילומים".
וזה בדיוק מה שמדאיג היום רבים בתעשיית הקולנוע. קשה להימלט מהמחשבה כמה ואילו מקצועות עומדים להיעלם בקרוב מהעולם, מהמסך, הגדול או הקטן. בצל הקדמה הזו עלולים כמה א.נשים לאבד את פרנסתם. החלפתם הצפויה בבינה מלאכותית תהיה כי היא זולה, יעילה, צייתנית וכזו שאף פעם לא חולה, לא עצובה ולא מאחרת, כי הילד שלה מרגיש לא טוב בבית...
אז לצד זה שהבינה המלאכותית מרגשת, תורמת ליצירתיות וגלומות בה אינספור אפשרויות בלתי נגמרות, היא טומנת בחובה גם איומים וסכנות לאנושות ולנו בני האדם. תעשיית הקולנוע כולה עלולה להיות מוחלפת בהדרגה במיליוני רובוטים שקוראים להם AI ואין להם אפילו גוף לחבוט בו. רק אינטליגנציה מלאכותית, שלא מרחמת ולא חומלת, כי היא עושה רק מה שאומרים לה. במקלדת, כן?
הפתרון, כי חייבים לדבר אופטימית שוטפת, הוא ללמוד את הכלים החדשים הללו. יידע כל מקצוען קולנוע שבמקום להיות מוחלף ב-AI, עדיף לדעת AI ולהשתלב בעולם החדש הזה.
הנה מודל וידאו בינתי ישראלי (עברית):
https://youtu.be/CkpLiPWLcHo
אפשרויות הווידאו AI שהולכות ומתפתחות במהירות:
https://youtu.be/1HVkzZiv82Q
האם מתקרב הסוף של עשיית סרטים רגילה? (עברית)
https://youtu.be/kx3H1jFHncY
קליפ AI של שיר של הביטלס:
https://youtu.be/Z9MZdNrGbM4
כך יוצרים מתמונות בעזרת פרומפט וידאו AI בקלות עם Minimax (עברית):
https://youtu.be/F-gl4E5yo60
קליפ מתמונה:
https://youtu.be/yCczY9PNeao
קדימון AI מדומה לסרט מדע בדיוני שלא קיים. האם בקרוב הסרט?
https://youtu.be/oAIrJP4n5sQ
על סקיצה של ג'ון לנון שהושלמה 40 שנה אחרי מותו עם קליפ משולב דמויות AI:
https://youtu.be/APJAQoSCwuA?long=yes
KREA - מודל ליצירת סרטונים AI:
https://youtu.be/OBewafac0Xs?long=yes
MINIMAX - עוד מודל וידאו מדהים מסין:
https://youtu.be/7JZLLxV1AGc?long=yes
מה תורמים הוידאו והתמונות לאאוריקה?
אנשים אוהבים תמונות ווידאו. אם פעם אמרו שתמונה שווה לאלף מילים, היום יודעים שתמונה וסרטון שווים זהב.
מסתבר שהמוח האנושי מעבד מידע ויזואלי פי 60,000 יותר מהר מאשר הוא מעבד מלל.
הנה סרטון שמציג את היתרונות של הוידאו להעברת מסרים:
http://youtu.be/ymCmL2h6xUQ
מהם כפרי פוטיומקין?
כיום הביטוי "כפרי פוטיומקין" הוא שם נרדף למשהו בלי תוכן, תפאורה בלבד, אחיזת עיניים. כשרוצים להגיד על דבר מה שנבנה ואינו פעיל או על דבר שמטרתו ליצור רושם, בלי שיש בו משהו של ממש, ניתן לומר עליהם שהם "כפרי פוטיומקין".
הסיפור ההיסטורי הוא משעשע ואמיתי לחלוטין - השר גריגורי אלכסנדרביץ' פוטיומקין היה אהובה ושותפה של הצארינה הרוסית יקטרינה "הגדולה". לאחר שכבש פוטיומקין את אוקראינה ואזורי דרום רוסיה והפך את ממלכתה לאימפריה, מה שגם זיכה אותה בתואר "הגדולה", הוא הוליך אותה לסיור ניצחון באזורים שכבש בשבילה.
זו הייתה שנת 1787 והאיש שכבש את השטחים העצומים לא מצא עדיין איכרים ליישב בהם. לכן דאג השר החכם להציב על קו האופק שמול נהר דנייפר כפרי דמה עשויים תפאורות עץ ולידם ניצבים שנראו עובדים במלוא המרץ...
מאז, נהוג לקרוא ליישובי-דמה או מקומות שאין בהם תושבים בשם "כפרי פוטיומקין".
הנה סרטון שמספר על כפרי פוטיומקין:
http://youtu.be/u2gBEuXsxXs?t=27s
וסיפור כפרי הפוטיומקין בסין:
http://youtu.be/u4nc4bTtI3U?t=5s
מה זה מורפינג?
מורפינג (Morphing) הוא אחד האפקטים המיוחדים המעניינים של העידן הדיגיטלי. משתמשים בו בסרטים ובאנימציות כדי לשנות את הצורה של משהו, בדרך כלל דמות, באופן הדרגתי ורציף. האפקט הזה נראה כקסם, אבל הוא אפקט דיגיטלי שמתבסס על תמונות דיגיטליות ויכולת חישוב גבוהה של המחשב המודרני.
המורפינג מבצע מעבר בין תמונה לתמונה, בתהליך הדרגתי ש"מורח" את התמונה הקודמת ויוצר שינוי הדרגתי אל התמונה הבאה.
לרוב השימוש המקובל באפקט המורפינג הוא כדי להציג אנשים המשתנים לאורך השנים, באמצעות מעבר בין תמונות שונות שלהם. שימוש אחר ומעניין הוא להציג אדם ההופך לאדם אחר.
להשגת אפקט המורפינג נהגו להשתמש עד סוף שנות ה-80 בטכניקה של "פייד אאוט" (Fade-out), דהייה של התמונה אל עבר התמונה הבאה. בתחילת שנות ה-90 פותחו תוכנות מחשב המדמות שינויים הדרגתיים המחברים בין תמונה לתמונה בדרך הרבה יותר מוחשית ומציאותית. כיום יוצרים אמני המורפינג עבודות מעניינות מסוג זה בעזרת תוכנת האפקטים המיוחדים After Effects.
המורפינג הידוע מתוך הווידאו קליפ של מייקל ג'קסון "Black or White":
https://youtu.be/3Iw-vUBo7v4
מורפינג של ילדים מכל העולם:
https://youtu.be/Bei79AxD25o
הזמר המנוח ג'ון לנון לאורך השנים:
https://youtu.be/1Lu05Hdyjqo
מורפינג בקולנוע - שינויי ה"המתכת הנוזלית" מתוך הסרט "שליחות קטלנית 2: יום הדין:
https://youtu.be/u8h8d2XLWKY
וכך עושים את זה בתוכנת Morphing מיוחדת:
https://youtu.be/_ffwplg8Lxs
מהי טכנולוגיית הדיפ נוסטלגיה?
בשנים האחרונות הולכת ותופסת את מקומה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית (AI) שנקראת דיפ פייק (Deepfake). טכנולוגיה זו משמשת לייצור או שינוי תוכן וידאו כך שהיא מציגה מציאות שלמעשה לא התרחשה מעולם. מנאומים שלא ננאמו מעבירים מסרים בדויים מפיהם לכאורה, של אנשים מפורסמים ועד סרטונים "פסאודו-תיעודיים", שמציגים מראות וטקסטים מדוברים, שנראים אמיתיים אך מעולם לא צולמו והוקלטו.
ענף חדש בעולם הדיפ פייק הוא יישום שזכה לשם "דיפ נוסטלגיה" (™Deep Nostalgia), המנפיש את פניהם של אנשים שצולמו בתמונות ישנות או היסטוריות, ומזיז את פניהם, כאילו צולמו בווידאו.
הטכנולוגיה הזו פועלת על כל תמונת סטילס (תמונות קפואות), כולל תמונות בשחור-לבן ותמונות שצולמו בצבע.
השם ניתן ליישום פורץ דרך זה על ידי חברת MyHeritage, שעוסקת בפיתוח טכנולוגיה ליצירת עצי משפחה מקוונים.
סרטוני הדיפ נוסטלגיה התפרסמו כשאנשים שיתפו עם בני משפחתם וחבריהם סרטונים קצרים ומונפשים שנוצרו כך, ובהם קרוביהם ואבותיהם מזיזים את ראשיהם, מצמצים, מחייכים ונעים בצורה ריאליסטית כמעט לחלוטין.
#איך פועלת הדיפ נוסטלגיה?
דיפ נוסטלגיה מחזירה, אם כן, לחיים אנשים שצולמו בצילומי סטילס. זה מתחיל באיתור פני המצולמים בתמונות ואז הפקה של מחוות ותנועות מציאותיות, ממש כאילו צולמו בווידאו. ההנפשה של הפנים בתמונות הסטילס מראה אותם מחייכים, זזים וממצמצים, כאילו צולמו כך במקור.
בבסיס הטכנולוגי של יישום ה"דיפ נוסטלגיה" פועל אלגוריתם למידה עמוקה (Deep Learning), המחבר בין תווי הפנים של המצולמים לבין אוסף מחוות שצולמו בווידאו ושמורים במאגר החברה.
פיתוח וצילום אותן מחוות נעשה כשצילמו אנשי מיי הריטג' מראש שלל מקטעי וידאו של שחקנים ועובדי החברה, המזיזים את ראשיהם ופניהם באורח טבעי, ממצמצים, מחייכים ומפנים את ראשם לכיוונים שונים.
למעשה שכרה חברת MyHeritage רישיון מחברת D-ID, לטכנולוגיה שפותחה בה ומאפשרת שחזור, באמצעות טכנולוגיית למידה עמוקה, של סרטוני וידאו.
על מנת שאפקט ההנפשה יופעל על התמונות, ברזולוציה הכי גבוהה האפשרית, עוברות תמונות מטושטשות חידוד אוטומטי, שמבצעת הטכנולוגיה החדשנית, מה שמעלה באופן דרמטי את איכות הסרטונים המופקים בה.
ההברקה האמיתית של הטכנולוגיה הזו נעוצה בזיהוי והבחירה האוטומטית שמבצע יישום הדיפ נוסטלגיה, מבין מקטעי המחוות בווידאו. ניתוח מהיר של מנח הראש וכיוון העיניים של המצולמים בתמונה מאפשרים ליישום להתאים להם באופן חכם את מחוללי ההנפשה המיטביים ולייצר את הסרטונים המונפשים באופן אופטימלי.
#ממה נמנעו מפתחי הדיפ נוסטלגי?
אנשי חברת MyHeritage ומפתחי היישום המלהיב נמנעו מהוספת דיבור לסרטונים.
לאור העובדה שטכנולוגיית הדיפ פייק ידועה ביכולות המטורפות שלה, גם בתחום הדיבור, נשאלת השאלה מדוע. הרי ניתן היה לשתול בפי המצולמים טקסטים מדוברים, שהיו נשמעים אמיתיים, על אף שמעולם לא צולמו והוקלטו.
ראשית, חשוב לומר שזיהוי קולי של המצולמים, ככל שמדובר באנשים שקרוביהם זוכרים עדיין את קולם האמיתי, היה מפחית את אפקט המציאות שיוצרים הסרטונים הללו.
אבל יש עוד סיבה לכך.
ב-MyHeritage מציינת שההימנעות מאפקטים קוליים של דיבור היא מכוונת. מטרתה, הם מטעימים, היא "למנוע שימושים זדוניים בכלי", דוגמת אלה שנעשים בסרטוני "דיפ פייק" של פוליטיקאים וידוענים שעודם בחיים.
לכן הם גם מבקשים מהמשתמשים לעשות בכלי שימוש רק על תמונות היסטוריות השייכות להם ולהימנע משימוש בתמונות של אנשים חיים, שלא אישרו את השימוש הזה.
הסבר לטכנולוגיה (עברית):
https://youtu.be/O4VPN_YjgIM?t=21s
הנה הדיפ נוסטלגיה:
https://youtu.be/tjBYSnoAWqg
ציורים מפורסמים שקמים לתחייה:
https://youtu.be/TWY1uBK4Zxc
ואפילו דיקטטורים קמים לתחיה עם הדיפ נוסטלגיה של מיי הריטג':
https://youtu.be/a-HR03bToew
מהו הסיפור המופלא של האתר יוטיוב?
כל אחד מאיתנו מכיר את אתר הווידאו המוביל YouTube. זהו האתר השלישי באינטרנט בכמות הצופים בו העולם ואתר הווידאו החשוב ביותר בתבל. אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה.
יוטיוב נוסד על ידי שלושה עובדים של חברת אינטרנט אחרת, חברת פייפאל, צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים. השלושה רצו ליצור אתר היכרויות בווידאו, אבל השתעממו מהסרטונים שכולם היו דומים. אז הם שינו לאתר שיאפשר לשתף ולהציג קבצי וידאו ואודיו גדולים דרך האינטרנט.
בתחילה הוא הוצג כאתר שמאפשר לגולשים לשתף בתוכן שלהם, כמו סרטוני וידאו שצילמו וכדומה. כבר הסרטון הראשון שהועלה הדגים זאת - אחד המייסדים צולם בו מבקר בגן החיות.
בדצמבר 2005 האתר יוטיוב עלה לאוויר ושנה לאחר מכן הוא נרכש בסכום של 1.65 מיליארד דולר, על ידי חברת גוגל. מחיר הרכישה, אגב, נולד מהחלטה של מייסדי גוגל לתת למייסדים 10% מעל המחיר בו נמכרה החברה שהם עבדו בה (PayPal), שנמכרה כמה שנים לפני כן במחיר של מיליארד וחצי דולר...
אגב, הקונים לא ידעו שאם יוטיוב לא הייתה נמכרת היא הייתה נסגרת. למייסדים פשוט לא היה מספיק כסף לשלם על השרתים המתרבים ממש מדי יום, שרתים שנדרשו להפעלתה.
איזה מזל.
מכל מקום, חברת גוגל הפכה את יוטיוב בשנים שלאחר מכן לאחד האתרים הגדולים באינטרנט והשביחה את מערך השרתים שלו, כך שינגן סרטונים ברצף, כמעט בכל מקום בעולם. הוא גם החל לעבוד בשפות שונות ומול מדינות שונות וכך אפשרה גוגל פרסומות מקומיות ומכניסות יותר.
אחרי שהאתר שינה את תרבות הצפייה לצפייה בסרטונים קצרים, גוגל מציבה אותו כאחד מגורמי השינוי לעבר "טלוויזיית האינטרנט", כפי שתהיה בעתיד ומעלה אליו סדרות וסרטים רבים באורך מלא. הנתון המדהים לאמצע שנת 2024 הוא שבכל יום נרשמות מיליארד שעות צפייה ביוטיוב - בטלוויזיות בלבד.
מרגע ששמה דגש על הצעה של תכני וידאו מותאמים למשתמש ועל אלגוריתם המלצה שתמיד יודע מה מעניין אותנו ומציע לנו עוד מהם, יוטיוב משמשת דוגמה מעולה למערכת המלצות יעילה ומותאמת לכל משתמש ומשתמש ול"זנב הארוך" של הקליפים והסרטונים.
הכוונה היא שאם בטלוויזיה צופים בסרטונים והקליפים הפופולאריים בלבד (הרייטינג קובע.), ביוטיוב מופיעים מיליוני סרטונים, שחלק גדול מהם לא מעניין את ההמונים, אלא אנשים ספורים בלבד. שום תחנת טלוויזיה, בית קולנוע או אמצעי אחר, לא יכולים היו לספק את העניין של רבים מאיתנו בסרטונים נשכחים שכאלה ויוטיוב עושה זאת מצוין. הוא גם מדביק אותנו אליו, במה שנקרא אנגייג'מנט, ומרוויח בדרך המון כסף מהמפרסמים.
אז אם בשנים הראשונות הפסידה כסף רב, בשל התפעול היקר של יוטיוב, כיום גוגל מכניסה מפרסום בו ומרוויחה, רק ממנו, מיליארדי דולרים בכל שנה.
כיום יוטיוב הוא חלק מהגורמים המאיימים על הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותה. בכל חודש צופים בה מעל 2 מיליארד איש.
ומעל 500 שעות של וידאו עולים לאתר בכל דקה.
הנה הסרטון הראשון שהועלה ליוטיוב - בידי ג'אווד קארים, אחד המייסדים שביקר בגן חיות:
https://youtu.be/jNQXAC9IVRw
תיאור באנימציה של האבולוציה של יוטיוב- כיצד התפתח האתר מיומו הראשון ועד היום:
https://youtu.be/7xVzQXPepo8
בלוגר סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב:
http://youtu.be/x2NQiVcdZRY
כמה עובדות מעניינות על אתר הווידאו המוביל בעולם (עברית):
https://youtu.be/EKvt1idqXxY?t=16
וכך התחיל סיפורו של השירות ששינה את העולם:
https://youtu.be/P4dT-lW9260?long=yes
איך עורכים סרט וידאו לרשת?
עריכת סרט יכולה להיות מורכבת הרבה יותר, אבל יש גם עריכה פשוטה, של סרטונים לרשת נניח, של יוטיובר או מטייל שמספר על מקום בעולם וכדומה.
עריכה כזו יכולה להתאים ל-80% מהמקרים שרוצים לערוך וידאו. נכיר את העריכה הפשוטה הזו:
#מניחים את הדיבורים על ציר הזמן
ראשית מכניסים לטיימליין את השוטים של הדיבור לכל הסרט - לפי הסדר כמובן. זהו השלד של הסרט. ממנו הכל מתחיל.
#מלבישים בי רול
במרבית תוכנות העריכה כששמים חומרי וידאו בערוץ שמעל ערוץ הדיבורים, יראו אותם בזמן שממשיכים לשמוע את הדיבור. הכלל הפשטני ביותר - כשדובר מתחיל לדבר, מראים אותו בהתחלה מדבר. אחרי זמן מה, יתחיל לרוץ בי רול ואחריו עוד אחד ועוד אחד וכך הלאה. אם הדיבור ארוך, החזירו מדי פעם את הדובר לפריים, כלומר תנו זמן מה ללא בי רול, כך שיראו את הדובר או את הדוברת.
#מאזנים סאונד בין הדיבור והבי-רול
כשמוסיפים בי-רול יש גם את הסאונד שלו. כדי למנוע בלגן בסאונד מחלישים במידה מסוימת את הצלילים של הבי-רול, לעומת הדיבור שממשיך להיות באותה עוצמה. אבל עורכים לא תמיד משתיקים את הבי-רול, כי זה יהיה משונה. משאירים מהסאונד שלו בעוצמה חלשה, כדי שישמעו את האנשים על הסיפון, את גלי הים או את המואזין ברקע של הסרט שלכם, על רקע האדם שמדבר למשל, או המוסיקה שמושמעת.
#שוטים של אווירה, זמן ומקום
כדי לסייע לצופים לקלוט שינויים בזמן או במיקום של סצנות בסרט, נוהגים העורכים לתת בי-רולים מתאימים. בוקר יתחיל עם צילומי בוקר כלליים (למשל שמש של בוקר, איש הולך לעבודה, מוכר בייגלה מכין את הסחורה, אישה מאכילה חתולים). באותו אופן, כניסה לבית קפה, למשל, תלווה בשוטים אופייניים של קחוז אפ, כלומר פנים של אנשים: מישהו שותה אספרסו, מלצרית בעבודה, אנשים מדברים ואוכלים וכדומה. עוד דוגמה? - צילום ערב בחוץ ילווה בדמדומים, אנשים פוסעים בטיילת, מכוניות בפקק תנועה ו... הבנתם את העניין.
הנה הדרכה של יוטיוב הטיולים לונלי פלג (עברית):
https://youtu.be/6G6AjgtNd4Q
מהי המהפכה של מצלמת קנון 5D?
לא זכורים מקרים רבים בהיסטוריה, שבהם שינה מוצר שגוי תעשייה שלמה וקידם אותה לעד. זה בדיוק הסיפור המופלא של מצלמה שעשתה מהפכה מבלי להתכוון.
תערוכת הצילום פוטוקינה (Fotokina) בגרמניה נערכת בכל שנה בספטמבר. בתערוכה של שנת 2008 הכריזה מחלקת מצלמות הסטילס של חברת המצלמות Canon על מצלמת הקנון 5D סימן 2, שיצאה במחיר של 2500 דולר. זו הייתה הכרזה רגילה של עוד מצלמה דיגיטלית מצוינת של יצרן מעולה. אבל הפעם היה שם חידוש. הקנון 5D אפשרה גם צילום וידאו של 70 מילימטר, איכות שמקבילה לסרטי הראווה של הוליווד, שצולמו עד אז בעזרת מצלמות יקרות שעלו רבע מיליון דולר!
המדהים הוא שהמצלמה הזו יצאה במקביל למצלמות הווידאו של חברת קנון עצמה, מצלמות שפיתחה מחלקת הוידאו של קנון ועלו יותר. עוד יותר מדהים היה שמצלמות הווידאו היקרות הללו לא התקרבו לאיכות הווידאו של מצלמת הסטילס 5D. הן היו באיכות הרבה יותר נמוכה ובלי המראה עתיר עומק השדה והאיכותי בלילה של הקנון פייב די.
בתערוכה הוצג סרטון בשם Reverie, שצילם וינסנט לה-פורט, צלם סטילס שהוזמן על ידי קנון לנסות את המצלמה לפני התערוכה. הסרטון השאיר את גדולי התעשייה פעורי פה. ההלם נבע מכך שהציג איכות מדהימה של וידאו מקצועי, שצולם במצלמה זולה. הסרטון שכלל צילומי לילה מעולים, התאפשר בזכות החיישן הגדול של הפייב די, שמלכתחילה יועד בכלל לצילומי סטילס איכותיים, אבל עשה עבודה מרהיבה גם בוידאו. המדהים הוא שלה-פורט הודיע שבחומרים שצילם לא הוסיף שום תיקוני צבע או שיפורים על מה שצילמה המצלמה החדשה של קנון. עריכה פשוטה וזהו.
הנקודה היחידה שהעיבה הייתה המגבלה שהכניסה קנון למצלמה ושכפתה צילום וידאו אוטומטי. את הצלמים זה הגביל ומנע מהם לצלם חומר קולנועי במצלמה. אבל הלחץ האדיר של הצלמים לפתיחת התוכנה של הפייב די לצילום ידני (Manual control) היה עצום. וכך, די מהר החלו האקרים להציע בחינם פריצות של תוכנת המצלמה.
זמן מה אחר-כך הכריזה אחת המתחרות, חברת פנסוניק, על מצלמה שתאפשר צילום ידני באיכות דומה. אז קרה מה שצפו כולם - קנון שיחררה עדכון למצלמה המופלאה שלהם, של צילום ידני וצילום ב-24 פריימים בשנייה, מה שהפך רשמית את המצלמה הזולה הזו למצלמת הקולנוע והטלוויזיה המועדפת על רבים בקולנוע העצמאי ובטלוויזיה.
כך עשה הצלם וינסנט לה-פורט את סרטון ההדגמה Reverie:
http://youtu.be/WixL4zuNceI
והנה Reverie, שהציג ב-2008 את היכולות המדהימות של המצלמה:
http://youtu.be/a1Rq2KzoTSg
פעם, כשהאינטרנט עוד לא היה קיים, ראינו סרטים בצורה קצת משונה. היו אז קלטות שעליהן היינו מקליטים סרטים ותכניות מהטלוויזיה.
אם רצינו לראות סרטים "מבוקשים" או "חדשים" היינו הולכים לספריית הוידאו המקומית ושוכרים את הקלטות עם הסרטים ל-24 שעות.
אחרי שראינו את הסרט, היינו חייבים להחזיר אותו לאחור ("להריץ אחורה"), אחרת היו קונסים אותנו בספריית הוידאו והקנס, ללא ספק, מרתיע.
אחר כך באו תקליטורי ה-DVD, קלטות הווידאו הלכו ונעלמו, אחריהם הגיע האינטרנט וכך הכל השתנה.
הנה ספריות הווידאו של פעם:
http://youtu.be/26eQ3QpNB6Q
כלי יצירת וידאו בעזרת בינה מלאכותית גנרטיבית מתפתחים במהירות אדירה. עד לא מזמן זו הייתה המהפכה הבאה של הבינה המלאכותית, אבל מהירות הפיתוח של הטכנולוגיה הזו, כמו כל תחום הבינה הגנרטיבית, היא בלתי נתפסת ולכן היא כבר כאן ולא עוצרת לרגע.
וכך, נוסקים מה שהיו שנה קודם סרטונים של 4-5 שניות באיכות תמונה בסיסית עד נמוכה והבנה בינונית למדי של הפרומפטים (ההנחיות הטקסטואליות שבהן מתאר המשתמש את התוצאה המבוקשת). בתוך שנה הם הפכו לסרטונים מעולים, באיכות תמונה מעולה, היצמדות להנחיות הפרומפט ומאפשרים לבקש זוויות צילום, סוגי שוטים, סוג או ז'אנר הסרט ועוד.
וגם קהילת הקוד הפתוח (ראו בתגית "קוד פתוח") לא טומנת ידה בצלחת. לעומת מודלים מסחריים סגורים ויקרים למשתמש, המודלים שלהם מאפשרים יצירת סרטונים בארכיטקטורה עם שקיפות וחדשנות וללא עלות, תוך אימוץ של טכנולוגיות AI מהחדשניות ביותר, גם בחינם להורדה והרצה על המחשב המשתמש וגם אונליין, בהגבלות בשל העלות שעולה לשתפן כך.
מדהים לחשוב שמה שבעבר צולם באלפי דולרים מינימום לשניה של סרט, נוצר עכשיו בכמה פקודות מקלדת, שמייצרות סרטונים שווי ערך להפקה מורכבת, יקרה, עתירת מקצוענות וכוח אדם, כשלא פעם ביצועי אפקטים מיוחדים ו-CGI, יקרים ומורכבים לצילום, מוחלפים במחי פקודת מקלדת פשוטה ודמיון מפותח של היוצרים.
היום הבינה המלאכותית יוצרת סרטונים מעולים וברמה מטורפת, אפילו על בסיס של תמונות סטילס (תמונות רגילות), שהועלו אליה ונוספה להם הנחייה שאומרת מה "עושים" האובייקטים שבתמונה כשהם "משתתפים בצילומים".
וזה בדיוק מה שמדאיג היום רבים בתעשיית הקולנוע. קשה להימלט מהמחשבה כמה ואילו מקצועות עומדים להיעלם בקרוב מהעולם, מהמסך, הגדול או הקטן. בצל הקדמה הזו עלולים כמה א.נשים לאבד את פרנסתם. החלפתם הצפויה בבינה מלאכותית תהיה כי היא זולה, יעילה, צייתנית וכזו שאף פעם לא חולה, לא עצובה ולא מאחרת, כי הילד שלה מרגיש לא טוב בבית...
אז לצד זה שהבינה המלאכותית מרגשת, תורמת ליצירתיות וגלומות בה אינספור אפשרויות בלתי נגמרות, היא טומנת בחובה גם איומים וסכנות לאנושות ולנו בני האדם. תעשיית הקולנוע כולה עלולה להיות מוחלפת בהדרגה במיליוני רובוטים שקוראים להם AI ואין להם אפילו גוף לחבוט בו. רק אינטליגנציה מלאכותית, שלא מרחמת ולא חומלת, כי היא עושה רק מה שאומרים לה. במקלדת, כן?
הפתרון, כי חייבים לדבר אופטימית שוטפת, הוא ללמוד את הכלים החדשים הללו. יידע כל מקצוען קולנוע שבמקום להיות מוחלף ב-AI, עדיף לדעת AI ולהשתלב בעולם החדש הזה.
הנה מודל וידאו בינתי ישראלי (עברית):
https://youtu.be/CkpLiPWLcHo
אפשרויות הווידאו AI שהולכות ומתפתחות במהירות:
https://youtu.be/1HVkzZiv82Q
האם מתקרב הסוף של עשיית סרטים רגילה? (עברית)
https://youtu.be/kx3H1jFHncY
קליפ AI של שיר של הביטלס:
https://youtu.be/Z9MZdNrGbM4
כך יוצרים מתמונות בעזרת פרומפט וידאו AI בקלות עם Minimax (עברית):
https://youtu.be/F-gl4E5yo60
קליפ מתמונה:
https://youtu.be/yCczY9PNeao
קדימון AI מדומה לסרט מדע בדיוני שלא קיים. האם בקרוב הסרט?
https://youtu.be/oAIrJP4n5sQ
על סקיצה של ג'ון לנון שהושלמה 40 שנה אחרי מותו עם קליפ משולב דמויות AI:
https://youtu.be/APJAQoSCwuA?long=yes
KREA - מודל ליצירת סרטונים AI:
https://youtu.be/OBewafac0Xs?long=yes
MINIMAX - עוד מודל וידאו מדהים מסין:
https://youtu.be/7JZLLxV1AGc?long=yes
אנשים אוהבים תמונות ווידאו. אם פעם אמרו שתמונה שווה לאלף מילים, היום יודעים שתמונה וסרטון שווים זהב.
מסתבר שהמוח האנושי מעבד מידע ויזואלי פי 60,000 יותר מהר מאשר הוא מעבד מלל.
הנה סרטון שמציג את היתרונות של הוידאו להעברת מסרים:
http://youtu.be/ymCmL2h6xUQ
כיום הביטוי "כפרי פוטיומקין" הוא שם נרדף למשהו בלי תוכן, תפאורה בלבד, אחיזת עיניים. כשרוצים להגיד על דבר מה שנבנה ואינו פעיל או על דבר שמטרתו ליצור רושם, בלי שיש בו משהו של ממש, ניתן לומר עליהם שהם "כפרי פוטיומקין".
הסיפור ההיסטורי הוא משעשע ואמיתי לחלוטין - השר גריגורי אלכסנדרביץ' פוטיומקין היה אהובה ושותפה של הצארינה הרוסית יקטרינה "הגדולה". לאחר שכבש פוטיומקין את אוקראינה ואזורי דרום רוסיה והפך את ממלכתה לאימפריה, מה שגם זיכה אותה בתואר "הגדולה", הוא הוליך אותה לסיור ניצחון באזורים שכבש בשבילה.
זו הייתה שנת 1787 והאיש שכבש את השטחים העצומים לא מצא עדיין איכרים ליישב בהם. לכן דאג השר החכם להציב על קו האופק שמול נהר דנייפר כפרי דמה עשויים תפאורות עץ ולידם ניצבים שנראו עובדים במלוא המרץ...
מאז, נהוג לקרוא ליישובי-דמה או מקומות שאין בהם תושבים בשם "כפרי פוטיומקין".
הנה סרטון שמספר על כפרי פוטיומקין:
http://youtu.be/u2gBEuXsxXs?t=27s
וסיפור כפרי הפוטיומקין בסין:
http://youtu.be/u4nc4bTtI3U?t=5s
וידאו
מורפינג (Morphing) הוא אחד האפקטים המיוחדים המעניינים של העידן הדיגיטלי. משתמשים בו בסרטים ובאנימציות כדי לשנות את הצורה של משהו, בדרך כלל דמות, באופן הדרגתי ורציף. האפקט הזה נראה כקסם, אבל הוא אפקט דיגיטלי שמתבסס על תמונות דיגיטליות ויכולת חישוב גבוהה של המחשב המודרני.
המורפינג מבצע מעבר בין תמונה לתמונה, בתהליך הדרגתי ש"מורח" את התמונה הקודמת ויוצר שינוי הדרגתי אל התמונה הבאה.
לרוב השימוש המקובל באפקט המורפינג הוא כדי להציג אנשים המשתנים לאורך השנים, באמצעות מעבר בין תמונות שונות שלהם. שימוש אחר ומעניין הוא להציג אדם ההופך לאדם אחר.
להשגת אפקט המורפינג נהגו להשתמש עד סוף שנות ה-80 בטכניקה של "פייד אאוט" (Fade-out), דהייה של התמונה אל עבר התמונה הבאה. בתחילת שנות ה-90 פותחו תוכנות מחשב המדמות שינויים הדרגתיים המחברים בין תמונה לתמונה בדרך הרבה יותר מוחשית ומציאותית. כיום יוצרים אמני המורפינג עבודות מעניינות מסוג זה בעזרת תוכנת האפקטים המיוחדים After Effects.
המורפינג הידוע מתוך הווידאו קליפ של מייקל ג'קסון "Black or White":
https://youtu.be/3Iw-vUBo7v4
מורפינג של ילדים מכל העולם:
https://youtu.be/Bei79AxD25o
הזמר המנוח ג'ון לנון לאורך השנים:
https://youtu.be/1Lu05Hdyjqo
מורפינג בקולנוע - שינויי ה"המתכת הנוזלית" מתוך הסרט "שליחות קטלנית 2: יום הדין:
https://youtu.be/u8h8d2XLWKY
וכך עושים את זה בתוכנת Morphing מיוחדת:
https://youtu.be/_ffwplg8Lxs
בשנים האחרונות הולכת ותופסת את מקומה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית (AI) שנקראת דיפ פייק (Deepfake). טכנולוגיה זו משמשת לייצור או שינוי תוכן וידאו כך שהיא מציגה מציאות שלמעשה לא התרחשה מעולם. מנאומים שלא ננאמו מעבירים מסרים בדויים מפיהם לכאורה, של אנשים מפורסמים ועד סרטונים "פסאודו-תיעודיים", שמציגים מראות וטקסטים מדוברים, שנראים אמיתיים אך מעולם לא צולמו והוקלטו.
ענף חדש בעולם הדיפ פייק הוא יישום שזכה לשם "דיפ נוסטלגיה" (™Deep Nostalgia), המנפיש את פניהם של אנשים שצולמו בתמונות ישנות או היסטוריות, ומזיז את פניהם, כאילו צולמו בווידאו.
הטכנולוגיה הזו פועלת על כל תמונת סטילס (תמונות קפואות), כולל תמונות בשחור-לבן ותמונות שצולמו בצבע.
השם ניתן ליישום פורץ דרך זה על ידי חברת MyHeritage, שעוסקת בפיתוח טכנולוגיה ליצירת עצי משפחה מקוונים.
סרטוני הדיפ נוסטלגיה התפרסמו כשאנשים שיתפו עם בני משפחתם וחבריהם סרטונים קצרים ומונפשים שנוצרו כך, ובהם קרוביהם ואבותיהם מזיזים את ראשיהם, מצמצים, מחייכים ונעים בצורה ריאליסטית כמעט לחלוטין.
#איך פועלת הדיפ נוסטלגיה?
דיפ נוסטלגיה מחזירה, אם כן, לחיים אנשים שצולמו בצילומי סטילס. זה מתחיל באיתור פני המצולמים בתמונות ואז הפקה של מחוות ותנועות מציאותיות, ממש כאילו צולמו בווידאו. ההנפשה של הפנים בתמונות הסטילס מראה אותם מחייכים, זזים וממצמצים, כאילו צולמו כך במקור.
בבסיס הטכנולוגי של יישום ה"דיפ נוסטלגיה" פועל אלגוריתם למידה עמוקה (Deep Learning), המחבר בין תווי הפנים של המצולמים לבין אוסף מחוות שצולמו בווידאו ושמורים במאגר החברה.
פיתוח וצילום אותן מחוות נעשה כשצילמו אנשי מיי הריטג' מראש שלל מקטעי וידאו של שחקנים ועובדי החברה, המזיזים את ראשיהם ופניהם באורח טבעי, ממצמצים, מחייכים ומפנים את ראשם לכיוונים שונים.
למעשה שכרה חברת MyHeritage רישיון מחברת D-ID, לטכנולוגיה שפותחה בה ומאפשרת שחזור, באמצעות טכנולוגיית למידה עמוקה, של סרטוני וידאו.
על מנת שאפקט ההנפשה יופעל על התמונות, ברזולוציה הכי גבוהה האפשרית, עוברות תמונות מטושטשות חידוד אוטומטי, שמבצעת הטכנולוגיה החדשנית, מה שמעלה באופן דרמטי את איכות הסרטונים המופקים בה.
ההברקה האמיתית של הטכנולוגיה הזו נעוצה בזיהוי והבחירה האוטומטית שמבצע יישום הדיפ נוסטלגיה, מבין מקטעי המחוות בווידאו. ניתוח מהיר של מנח הראש וכיוון העיניים של המצולמים בתמונה מאפשרים ליישום להתאים להם באופן חכם את מחוללי ההנפשה המיטביים ולייצר את הסרטונים המונפשים באופן אופטימלי.
#ממה נמנעו מפתחי הדיפ נוסטלגי?
אנשי חברת MyHeritage ומפתחי היישום המלהיב נמנעו מהוספת דיבור לסרטונים.
לאור העובדה שטכנולוגיית הדיפ פייק ידועה ביכולות המטורפות שלה, גם בתחום הדיבור, נשאלת השאלה מדוע. הרי ניתן היה לשתול בפי המצולמים טקסטים מדוברים, שהיו נשמעים אמיתיים, על אף שמעולם לא צולמו והוקלטו.
ראשית, חשוב לומר שזיהוי קולי של המצולמים, ככל שמדובר באנשים שקרוביהם זוכרים עדיין את קולם האמיתי, היה מפחית את אפקט המציאות שיוצרים הסרטונים הללו.
אבל יש עוד סיבה לכך.
ב-MyHeritage מציינת שההימנעות מאפקטים קוליים של דיבור היא מכוונת. מטרתה, הם מטעימים, היא "למנוע שימושים זדוניים בכלי", דוגמת אלה שנעשים בסרטוני "דיפ פייק" של פוליטיקאים וידוענים שעודם בחיים.
לכן הם גם מבקשים מהמשתמשים לעשות בכלי שימוש רק על תמונות היסטוריות השייכות להם ולהימנע משימוש בתמונות של אנשים חיים, שלא אישרו את השימוש הזה.
הסבר לטכנולוגיה (עברית):
https://youtu.be/O4VPN_YjgIM?t=21s
הנה הדיפ נוסטלגיה:
https://youtu.be/tjBYSnoAWqg
ציורים מפורסמים שקמים לתחייה:
https://youtu.be/TWY1uBK4Zxc
ואפילו דיקטטורים קמים לתחיה עם הדיפ נוסטלגיה של מיי הריטג':
https://youtu.be/a-HR03bToew
כל אחד מאיתנו מכיר את אתר הווידאו המוביל YouTube. זהו האתר השלישי באינטרנט בכמות הצופים בו העולם ואתר הווידאו החשוב ביותר בתבל. אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה.
יוטיוב נוסד על ידי שלושה עובדים של חברת אינטרנט אחרת, חברת פייפאל, צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים. השלושה רצו ליצור אתר היכרויות בווידאו, אבל השתעממו מהסרטונים שכולם היו דומים. אז הם שינו לאתר שיאפשר לשתף ולהציג קבצי וידאו ואודיו גדולים דרך האינטרנט.
בתחילה הוא הוצג כאתר שמאפשר לגולשים לשתף בתוכן שלהם, כמו סרטוני וידאו שצילמו וכדומה. כבר הסרטון הראשון שהועלה הדגים זאת - אחד המייסדים צולם בו מבקר בגן החיות.
בדצמבר 2005 האתר יוטיוב עלה לאוויר ושנה לאחר מכן הוא נרכש בסכום של 1.65 מיליארד דולר, על ידי חברת גוגל. מחיר הרכישה, אגב, נולד מהחלטה של מייסדי גוגל לתת למייסדים 10% מעל המחיר בו נמכרה החברה שהם עבדו בה (PayPal), שנמכרה כמה שנים לפני כן במחיר של מיליארד וחצי דולר...
אגב, הקונים לא ידעו שאם יוטיוב לא הייתה נמכרת היא הייתה נסגרת. למייסדים פשוט לא היה מספיק כסף לשלם על השרתים המתרבים ממש מדי יום, שרתים שנדרשו להפעלתה.
איזה מזל.
מכל מקום, חברת גוגל הפכה את יוטיוב בשנים שלאחר מכן לאחד האתרים הגדולים באינטרנט והשביחה את מערך השרתים שלו, כך שינגן סרטונים ברצף, כמעט בכל מקום בעולם. הוא גם החל לעבוד בשפות שונות ומול מדינות שונות וכך אפשרה גוגל פרסומות מקומיות ומכניסות יותר.
אחרי שהאתר שינה את תרבות הצפייה לצפייה בסרטונים קצרים, גוגל מציבה אותו כאחד מגורמי השינוי לעבר "טלוויזיית האינטרנט", כפי שתהיה בעתיד ומעלה אליו סדרות וסרטים רבים באורך מלא. הנתון המדהים לאמצע שנת 2024 הוא שבכל יום נרשמות מיליארד שעות צפייה ביוטיוב - בטלוויזיות בלבד.
מרגע ששמה דגש על הצעה של תכני וידאו מותאמים למשתמש ועל אלגוריתם המלצה שתמיד יודע מה מעניין אותנו ומציע לנו עוד מהם, יוטיוב משמשת דוגמה מעולה למערכת המלצות יעילה ומותאמת לכל משתמש ומשתמש ול"זנב הארוך" של הקליפים והסרטונים.
הכוונה היא שאם בטלוויזיה צופים בסרטונים והקליפים הפופולאריים בלבד (הרייטינג קובע.), ביוטיוב מופיעים מיליוני סרטונים, שחלק גדול מהם לא מעניין את ההמונים, אלא אנשים ספורים בלבד. שום תחנת טלוויזיה, בית קולנוע או אמצעי אחר, לא יכולים היו לספק את העניין של רבים מאיתנו בסרטונים נשכחים שכאלה ויוטיוב עושה זאת מצוין. הוא גם מדביק אותנו אליו, במה שנקרא אנגייג'מנט, ומרוויח בדרך המון כסף מהמפרסמים.
אז אם בשנים הראשונות הפסידה כסף רב, בשל התפעול היקר של יוטיוב, כיום גוגל מכניסה מפרסום בו ומרוויחה, רק ממנו, מיליארדי דולרים בכל שנה.
כיום יוטיוב הוא חלק מהגורמים המאיימים על הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותה. בכל חודש צופים בה מעל 2 מיליארד איש.
ומעל 500 שעות של וידאו עולים לאתר בכל דקה.
הנה הסרטון הראשון שהועלה ליוטיוב - בידי ג'אווד קארים, אחד המייסדים שביקר בגן חיות:
https://youtu.be/jNQXAC9IVRw
תיאור באנימציה של האבולוציה של יוטיוב- כיצד התפתח האתר מיומו הראשון ועד היום:
https://youtu.be/7xVzQXPepo8
בלוגר סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב:
http://youtu.be/x2NQiVcdZRY
כמה עובדות מעניינות על אתר הווידאו המוביל בעולם (עברית):
https://youtu.be/EKvt1idqXxY?t=16
וכך התחיל סיפורו של השירות ששינה את העולם:
https://youtu.be/P4dT-lW9260?long=yes
עריכת סרט יכולה להיות מורכבת הרבה יותר, אבל יש גם עריכה פשוטה, של סרטונים לרשת נניח, של יוטיובר או מטייל שמספר על מקום בעולם וכדומה.
עריכה כזו יכולה להתאים ל-80% מהמקרים שרוצים לערוך וידאו. נכיר את העריכה הפשוטה הזו:
#מניחים את הדיבורים על ציר הזמן
ראשית מכניסים לטיימליין את השוטים של הדיבור לכל הסרט - לפי הסדר כמובן. זהו השלד של הסרט. ממנו הכל מתחיל.
#מלבישים בי רול
במרבית תוכנות העריכה כששמים חומרי וידאו בערוץ שמעל ערוץ הדיבורים, יראו אותם בזמן שממשיכים לשמוע את הדיבור. הכלל הפשטני ביותר - כשדובר מתחיל לדבר, מראים אותו בהתחלה מדבר. אחרי זמן מה, יתחיל לרוץ בי רול ואחריו עוד אחד ועוד אחד וכך הלאה. אם הדיבור ארוך, החזירו מדי פעם את הדובר לפריים, כלומר תנו זמן מה ללא בי רול, כך שיראו את הדובר או את הדוברת.
#מאזנים סאונד בין הדיבור והבי-רול
כשמוסיפים בי-רול יש גם את הסאונד שלו. כדי למנוע בלגן בסאונד מחלישים במידה מסוימת את הצלילים של הבי-רול, לעומת הדיבור שממשיך להיות באותה עוצמה. אבל עורכים לא תמיד משתיקים את הבי-רול, כי זה יהיה משונה. משאירים מהסאונד שלו בעוצמה חלשה, כדי שישמעו את האנשים על הסיפון, את גלי הים או את המואזין ברקע של הסרט שלכם, על רקע האדם שמדבר למשל, או המוסיקה שמושמעת.
#שוטים של אווירה, זמן ומקום
כדי לסייע לצופים לקלוט שינויים בזמן או במיקום של סצנות בסרט, נוהגים העורכים לתת בי-רולים מתאימים. בוקר יתחיל עם צילומי בוקר כלליים (למשל שמש של בוקר, איש הולך לעבודה, מוכר בייגלה מכין את הסחורה, אישה מאכילה חתולים). באותו אופן, כניסה לבית קפה, למשל, תלווה בשוטים אופייניים של קחוז אפ, כלומר פנים של אנשים: מישהו שותה אספרסו, מלצרית בעבודה, אנשים מדברים ואוכלים וכדומה. עוד דוגמה? - צילום ערב בחוץ ילווה בדמדומים, אנשים פוסעים בטיילת, מכוניות בפקק תנועה ו... הבנתם את העניין.
הנה הדרכה של יוטיוב הטיולים לונלי פלג (עברית):
https://youtu.be/6G6AjgtNd4Q
לא זכורים מקרים רבים בהיסטוריה, שבהם שינה מוצר שגוי תעשייה שלמה וקידם אותה לעד. זה בדיוק הסיפור המופלא של מצלמה שעשתה מהפכה מבלי להתכוון.
תערוכת הצילום פוטוקינה (Fotokina) בגרמניה נערכת בכל שנה בספטמבר. בתערוכה של שנת 2008 הכריזה מחלקת מצלמות הסטילס של חברת המצלמות Canon על מצלמת הקנון 5D סימן 2, שיצאה במחיר של 2500 דולר. זו הייתה הכרזה רגילה של עוד מצלמה דיגיטלית מצוינת של יצרן מעולה. אבל הפעם היה שם חידוש. הקנון 5D אפשרה גם צילום וידאו של 70 מילימטר, איכות שמקבילה לסרטי הראווה של הוליווד, שצולמו עד אז בעזרת מצלמות יקרות שעלו רבע מיליון דולר!
המדהים הוא שהמצלמה הזו יצאה במקביל למצלמות הווידאו של חברת קנון עצמה, מצלמות שפיתחה מחלקת הוידאו של קנון ועלו יותר. עוד יותר מדהים היה שמצלמות הווידאו היקרות הללו לא התקרבו לאיכות הווידאו של מצלמת הסטילס 5D. הן היו באיכות הרבה יותר נמוכה ובלי המראה עתיר עומק השדה והאיכותי בלילה של הקנון פייב די.
בתערוכה הוצג סרטון בשם Reverie, שצילם וינסנט לה-פורט, צלם סטילס שהוזמן על ידי קנון לנסות את המצלמה לפני התערוכה. הסרטון השאיר את גדולי התעשייה פעורי פה. ההלם נבע מכך שהציג איכות מדהימה של וידאו מקצועי, שצולם במצלמה זולה. הסרטון שכלל צילומי לילה מעולים, התאפשר בזכות החיישן הגדול של הפייב די, שמלכתחילה יועד בכלל לצילומי סטילס איכותיים, אבל עשה עבודה מרהיבה גם בוידאו. המדהים הוא שלה-פורט הודיע שבחומרים שצילם לא הוסיף שום תיקוני צבע או שיפורים על מה שצילמה המצלמה החדשה של קנון. עריכה פשוטה וזהו.
הנקודה היחידה שהעיבה הייתה המגבלה שהכניסה קנון למצלמה ושכפתה צילום וידאו אוטומטי. את הצלמים זה הגביל ומנע מהם לצלם חומר קולנועי במצלמה. אבל הלחץ האדיר של הצלמים לפתיחת התוכנה של הפייב די לצילום ידני (Manual control) היה עצום. וכך, די מהר החלו האקרים להציע בחינם פריצות של תוכנת המצלמה.
זמן מה אחר-כך הכריזה אחת המתחרות, חברת פנסוניק, על מצלמה שתאפשר צילום ידני באיכות דומה. אז קרה מה שצפו כולם - קנון שיחררה עדכון למצלמה המופלאה שלהם, של צילום ידני וצילום ב-24 פריימים בשנייה, מה שהפך רשמית את המצלמה הזולה הזו למצלמת הקולנוע והטלוויזיה המועדפת על רבים בקולנוע העצמאי ובטלוויזיה.
כך עשה הצלם וינסנט לה-פורט את סרטון ההדגמה Reverie:
http://youtu.be/WixL4zuNceI
והנה Reverie, שהציג ב-2008 את היכולות המדהימות של המצלמה:
http://youtu.be/a1Rq2KzoTSg
איפה נמצא מסך הווידיאו הגדול בעולם?
אצטדיון ארנה קורינתיאנס (Arena Corinthians) בסאו פאולו בברזיל אינו מבנה האצטדיון הגדול ביותר. אפילו בברזיל הוא במקום ה-11 בגודלו, בין מגרשי הכדורגל.
אבל ב-2015 מותקן בו מסך הווידיאו הגדול בעולם הוא בהחלט מרשים. כל חזית האצטדיון הזה היא מסך וידאו אחד גדול - יש בו 34 אלף נורות LED, המציגות תמונת מסך בגובה 20 מטרים וברוחב של 170 מטרים!
הנה מסך הלד העצום בפורטוגזית:
https://youtu.be/36vhoTutjCs
כך הוא נבנה כחלק מבניית האצטדיון:
https://youtu.be/3Mn_I01b0Vg
כך תוכנן מסך הוידאו כחלק מתכנון קיר המבוא של אצטדיון ארנה קורינתיאנס:
http://youtu.be/7JxnLzAYntk
וקיר הווידאו של קניוח בדובאיי שעבר אותו בגודלו בהמשך:
https://youtu.be/HgIDdUcKxHw
אצטדיון ארנה קורינתיאנס (Arena Corinthians) בסאו פאולו בברזיל אינו מבנה האצטדיון הגדול ביותר. אפילו בברזיל הוא במקום ה-11 בגודלו, בין מגרשי הכדורגל.
אבל ב-2015 מותקן בו מסך הווידיאו הגדול בעולם הוא בהחלט מרשים. כל חזית האצטדיון הזה היא מסך וידאו אחד גדול - יש בו 34 אלף נורות LED, המציגות תמונת מסך בגובה 20 מטרים וברוחב של 170 מטרים!
הנה מסך הלד העצום בפורטוגזית:
https://youtu.be/36vhoTutjCs
כך הוא נבנה כחלק מבניית האצטדיון:
https://youtu.be/3Mn_I01b0Vg
כך תוכנן מסך הוידאו כחלק מתכנון קיר המבוא של אצטדיון ארנה קורינתיאנס:
http://youtu.be/7JxnLzAYntk
וקיר הווידאו של קניוח בדובאיי שעבר אותו בגודלו בהמשך:
https://youtu.be/HgIDdUcKxHw
איך הפסידה סוני לקלטות ה-VHS במלחמת הפורמטים?
עולם התעשייה ידע לא מעט מאבקי פורמטים או סטנדרטים. מאדיסון נגד טסלה, על פורמט רשת החשמל האמריקאית ועד למאבקי מידות ומשקלות בין אימפריות ומעצמות תעשייתיות, לא פעם נאבקים כוחות חזקים על הכתבת התקן בשוק שלהם.
אחד העימותים המסחריים המעניינים של העידן המודרני היה מלחמת הפורמטים (Flared pants) או הסטנדרטים, של עולם הווידאו בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
המאבק התנהל בין פורמט קלטות ה-Betamax שפיתחה חברת Sony ובין קלטות ה-VHS של מתחריה. הספוילר בו נפתח כאן הוא שהפחות טוב משניהם ניצח. המעניין הוא כיצד זה קרה.
מלחמת הסטנדרטים בין ה-VHS ל-Betamax נולד לקראת סוף שנות ה-70' ותחילת שנות ה-80' של המאה העשרים. אבל הוא נולד בשנת 1973, כשהוצג הדגם הראשון של קלטת הוידאו VHS, על ידי שני מהנדסים מחברת JVC. זה קרה ממש במקביל לפיתוח של חברת Sony מאותה שנה. סוני פיתחה אז אבטיפוס של קלטת וידאו משלה, שנקראה בטאמקס (Betamax).
אגב, מעניין לדעת שסוני היא גם זו שפיתחה במקור גם את ה-VHS. אבל היא העדיפה להתרכז בפורמט הנוסף שפיתחה, פורמט קלטות ה-BETAMAX. הוא נראה לה עדיף על פני ה-VHS הנחות ממנו באיכותו. כך החליטו בסוני למכור את הזכויות על פורמט ה-VHS לחברת JVC.
בתחילה נראה היה ששני סוגי הקלטות חיים, זה בצד זה, מבלי שהיה צורך דחוף להכריע מי ישלוט בשוק הווידאו הצעיר. אבל הכל השתנה כשמשרד התעשייה היפאני, זה שקובע לשני המפעלים המצליחים והיפאניים הללו, החליט שתעשיית האלקטרוניקה תצטרך להסכים על אחד מהפורמטים הללו.
חברת JVC, יצרנית ה-VHS בשלב ההוא, התארגנה במהירות, חתמה על הסכמים עם חברות סרטים ואיפשרה לחברות הענק המתחרות לייצר מכשירי וידאו VHS, שיחזקו את הפורמט שלה.
כך מצאה עצמה חברת Sony עומדת אל מול קבוצת חברות ענק יפאניות אחרות, כמו פנסוניק, מיצובישי, שארפ ואחרות, שכולן תמכו ב-VHS.
איך שוכנעו הללו להצטרף לפורמט הנחות, אתם שואלים? - ובכן, חברת סוני עשתה במקור טעות קטנה, שבהמשך תהפוך למשמעותית. המהנדסים שלה פספסו את הפרט הקטן שבדיעבד יקבע את תבוסתם. הפרט הזה היה שקלטת ה-Betamax הקומפקטית והנוחה לאיחסון לא יכולה לאחסן וידאו באורך של יותר משעה וחצי.
היצרנים האחרים הבינו את מה שסוני לא הבינה בזמן - מרבית סרטי הקולנוע לא יוכלו להישמר על קלטת וידאו אחת, אם זו תהיה בטאמקס. ה-VHS הגדולות והמסורבלות, לעומתן, החזיקו שעתיים ויותר של סרט וללא בעיות.
כולם העדיפו קלטות שיתאימו לצרכנים באורכן ולא קיבלו את הרעיון שסרט יישמר על יותר מקלטת אחת. סוני הימרה על הניידות, או במילים פשוטות קלטות קטנות יותר, בעוד JVC הימרה על משך הקלטה, גם אם המחיר הוא סירבול ואיכות פחותה. האחרונה ניצחה.
זה הכריע את המאבק ומכאן יהפוך לסטנדרט דווקא הפורמט המוגבל יותר, פורמט ה-VHS. בתוך שנים אחדות הוא הפך לפורמט הנפוץ ביותר בתחום הוידאו הביתי. קלטות ה-VHS ישלטו בשוק הביתי עד לתחילת שנות ה-2000, כשפורמט חדש, ה-DVD, יתחיל להיכנס לתחום של הווידאו הביתי.
איכשהו נאלץ משרד התעשייה היפני לוותר על הרעיון של פורמט אחד, אבל הקואליציה שגיבשה JVC כבר עשתה את שלה. סוני המשיכה אמנם לייצר את מערכות הבטאמקס, אבל אלה הופנו לשוק אחר.
סוני פנתה לרשתות הטלוויזיה ברחבי העולם והציעה את הפורמט שלה, לצרכי שידור. אצל אלה הייתה האיכות חשובה מאד והן החליטו לאמץ את פורמט ה-BETA של סוני, שעלה באיכותו על פורמט ה-VHS. כך יוולד פורמט חדש שיותאם לצרכי שידור. סוני קראה לו Betacam, שם שקרוב לפורמט ה-Betamax המובס בשוק הפרטי.
ואגב, אל תרחמו על חברת Sony. היא הרוויחה מהפורמט המקצועי, לפי מומחים בתחום, הרבה יותר כסף ממה שהייתה מרוויחה מהתמקדות בשוק הצרכני, זה של קלטות ה-Betamax.
הנה סיפורה של מלחמת הפורמטים בתחום הווידאו:
https://youtu.be/ddYZITaxlTQ
והשוואת איכות בין שני הפורמטים הללו:
https://youtu.be/_oJs8-I9WtA
עולם התעשייה ידע לא מעט מאבקי פורמטים או סטנדרטים. מאדיסון נגד טסלה, על פורמט רשת החשמל האמריקאית ועד למאבקי מידות ומשקלות בין אימפריות ומעצמות תעשייתיות, לא פעם נאבקים כוחות חזקים על הכתבת התקן בשוק שלהם.
אחד העימותים המסחריים המעניינים של העידן המודרני היה מלחמת הפורמטים (Flared pants) או הסטנדרטים, של עולם הווידאו בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
המאבק התנהל בין פורמט קלטות ה-Betamax שפיתחה חברת Sony ובין קלטות ה-VHS של מתחריה. הספוילר בו נפתח כאן הוא שהפחות טוב משניהם ניצח. המעניין הוא כיצד זה קרה.
מלחמת הסטנדרטים בין ה-VHS ל-Betamax נולד לקראת סוף שנות ה-70' ותחילת שנות ה-80' של המאה העשרים. אבל הוא נולד בשנת 1973, כשהוצג הדגם הראשון של קלטת הוידאו VHS, על ידי שני מהנדסים מחברת JVC. זה קרה ממש במקביל לפיתוח של חברת Sony מאותה שנה. סוני פיתחה אז אבטיפוס של קלטת וידאו משלה, שנקראה בטאמקס (Betamax).
אגב, מעניין לדעת שסוני היא גם זו שפיתחה במקור גם את ה-VHS. אבל היא העדיפה להתרכז בפורמט הנוסף שפיתחה, פורמט קלטות ה-BETAMAX. הוא נראה לה עדיף על פני ה-VHS הנחות ממנו באיכותו. כך החליטו בסוני למכור את הזכויות על פורמט ה-VHS לחברת JVC.
בתחילה נראה היה ששני סוגי הקלטות חיים, זה בצד זה, מבלי שהיה צורך דחוף להכריע מי ישלוט בשוק הווידאו הצעיר. אבל הכל השתנה כשמשרד התעשייה היפאני, זה שקובע לשני המפעלים המצליחים והיפאניים הללו, החליט שתעשיית האלקטרוניקה תצטרך להסכים על אחד מהפורמטים הללו.
חברת JVC, יצרנית ה-VHS בשלב ההוא, התארגנה במהירות, חתמה על הסכמים עם חברות סרטים ואיפשרה לחברות הענק המתחרות לייצר מכשירי וידאו VHS, שיחזקו את הפורמט שלה.
כך מצאה עצמה חברת Sony עומדת אל מול קבוצת חברות ענק יפאניות אחרות, כמו פנסוניק, מיצובישי, שארפ ואחרות, שכולן תמכו ב-VHS.
איך שוכנעו הללו להצטרף לפורמט הנחות, אתם שואלים? - ובכן, חברת סוני עשתה במקור טעות קטנה, שבהמשך תהפוך למשמעותית. המהנדסים שלה פספסו את הפרט הקטן שבדיעבד יקבע את תבוסתם. הפרט הזה היה שקלטת ה-Betamax הקומפקטית והנוחה לאיחסון לא יכולה לאחסן וידאו באורך של יותר משעה וחצי.
היצרנים האחרים הבינו את מה שסוני לא הבינה בזמן - מרבית סרטי הקולנוע לא יוכלו להישמר על קלטת וידאו אחת, אם זו תהיה בטאמקס. ה-VHS הגדולות והמסורבלות, לעומתן, החזיקו שעתיים ויותר של סרט וללא בעיות.
כולם העדיפו קלטות שיתאימו לצרכנים באורכן ולא קיבלו את הרעיון שסרט יישמר על יותר מקלטת אחת. סוני הימרה על הניידות, או במילים פשוטות קלטות קטנות יותר, בעוד JVC הימרה על משך הקלטה, גם אם המחיר הוא סירבול ואיכות פחותה. האחרונה ניצחה.
זה הכריע את המאבק ומכאן יהפוך לסטנדרט דווקא הפורמט המוגבל יותר, פורמט ה-VHS. בתוך שנים אחדות הוא הפך לפורמט הנפוץ ביותר בתחום הוידאו הביתי. קלטות ה-VHS ישלטו בשוק הביתי עד לתחילת שנות ה-2000, כשפורמט חדש, ה-DVD, יתחיל להיכנס לתחום של הווידאו הביתי.
איכשהו נאלץ משרד התעשייה היפני לוותר על הרעיון של פורמט אחד, אבל הקואליציה שגיבשה JVC כבר עשתה את שלה. סוני המשיכה אמנם לייצר את מערכות הבטאמקס, אבל אלה הופנו לשוק אחר.
סוני פנתה לרשתות הטלוויזיה ברחבי העולם והציעה את הפורמט שלה, לצרכי שידור. אצל אלה הייתה האיכות חשובה מאד והן החליטו לאמץ את פורמט ה-BETA של סוני, שעלה באיכותו על פורמט ה-VHS. כך יוולד פורמט חדש שיותאם לצרכי שידור. סוני קראה לו Betacam, שם שקרוב לפורמט ה-Betamax המובס בשוק הפרטי.
ואגב, אל תרחמו על חברת Sony. היא הרוויחה מהפורמט המקצועי, לפי מומחים בתחום, הרבה יותר כסף ממה שהייתה מרוויחה מהתמקדות בשוק הצרכני, זה של קלטות ה-Betamax.
הנה סיפורה של מלחמת הפורמטים בתחום הווידאו:
https://youtu.be/ddYZITaxlTQ
והשוואת איכות בין שני הפורמטים הללו:
https://youtu.be/_oJs8-I9WtA
מהו הסרטון הכי קטן שנוצר אי-פעם?
הננו-פיזיקאים במעבדת המחקר של חברת המחשבים הוותיקה "יבמ" יצרו את הסרטון הקטן ביותר בעולם מאטומים בודדים! הם שברו את השיא העולמי בתחום יצירת סרטים זעירים.
כל התמונות בסרטון נוצרו על ידי הזזה של אטומים בודדים על ידי אנשי יבמ. לאחר הביצוע הוגדלו התמונות הזעירות פי 100 מיליון מגודלן המקורי ונערכו לסרט אנימציה פשוט אך מרשים מבחינה טכנולוגית.
חברת יבמ חוקרת ולומדת רבות כדי לפתח את היכולת לשלוט בתנועתם של אטומים בודדים. החברה עושה זאת בעיקר לצורך הפיתוח של מערכות אחסון אטומיות לאחסון מתקדם של נתוני מחשב.
הנה הסרט הקטן בעולם:
https://youtu.be/eBqFei1rCuM
כך יצרו את הסרטון הכי זעיר בעולם:
https://youtu.be/LpZJ1EFTRzY
וכך נעים האטומים (מתורגם):
https://youtu.be/b0IbXG0hnOk
הננו-פיזיקאים במעבדת המחקר של חברת המחשבים הוותיקה "יבמ" יצרו את הסרטון הקטן ביותר בעולם מאטומים בודדים! הם שברו את השיא העולמי בתחום יצירת סרטים זעירים.
כל התמונות בסרטון נוצרו על ידי הזזה של אטומים בודדים על ידי אנשי יבמ. לאחר הביצוע הוגדלו התמונות הזעירות פי 100 מיליון מגודלן המקורי ונערכו לסרט אנימציה פשוט אך מרשים מבחינה טכנולוגית.
חברת יבמ חוקרת ולומדת רבות כדי לפתח את היכולת לשלוט בתנועתם של אטומים בודדים. החברה עושה זאת בעיקר לצורך הפיתוח של מערכות אחסון אטומיות לאחסון מתקדם של נתוני מחשב.
הנה הסרט הקטן בעולם:
https://youtu.be/eBqFei1rCuM
כך יצרו את הסרטון הכי זעיר בעולם:
https://youtu.be/LpZJ1EFTRzY
וכך נעים האטומים (מתורגם):
https://youtu.be/b0IbXG0hnOk
מהי טכנולוגיית הוידאו WebRTC?
כבר זמן רב שאנשים חיפשו דרך ליצור קשר קולי וחזותי עם אחרים דרך הדפדפן, מבלי להזדקק לתוכנות חיצוניות והתקנות מיותרות. ויותר חשוב - כולם רצו משהו שיאפשר שיחה עם כל אדם אחר, בלי תלות במחשב מסוים, מערכת הפעלה או כל דבר אחר שמבדיל בין אדם לאדם.
WebRTC היא טכנולוגיית השיחות החדשה. היא אכן הופכת את הדפדפן למוקד תקשורת בזמן אמת. בשנים האחרונות מפתחות חברות טכנולוגיה בראשות גוגל את הטכנולוגיה החדשנית הזו, כדי לאפשר שיחות וידאו ללא התקנות כלל. טכנולוגיית webrtc מאפשרת זרימת מדיה מהירה ופשוטה להפעלה בדפדפן, בצורה שמאפשרת לנהל שיחות וידאו באיכות טובה, ללא התקנות וסיבוכים כלשהם.
וזה העתיד. ממש כמו מערכת ה-Chrome OS של גוגל ושלל השירותים שהיא מציעה - מה שיותר פשוט ומה שיותר אונליין בענן, ללא תוכנות מותקנות ומכל מקום ומחשב, כולם מדברים עם כולם, ללא הבדלים ועכשיו זה גם בוידאו.
הנה טכנולוגיית WebRTC:
https://youtu.be/OPwVY1IHG-0
וסרטון הסבר לאפשרויות WebRTC:
http://youtu.be/S6-rAv6bU8Q
כבר זמן רב שאנשים חיפשו דרך ליצור קשר קולי וחזותי עם אחרים דרך הדפדפן, מבלי להזדקק לתוכנות חיצוניות והתקנות מיותרות. ויותר חשוב - כולם רצו משהו שיאפשר שיחה עם כל אדם אחר, בלי תלות במחשב מסוים, מערכת הפעלה או כל דבר אחר שמבדיל בין אדם לאדם.
WebRTC היא טכנולוגיית השיחות החדשה. היא אכן הופכת את הדפדפן למוקד תקשורת בזמן אמת. בשנים האחרונות מפתחות חברות טכנולוגיה בראשות גוגל את הטכנולוגיה החדשנית הזו, כדי לאפשר שיחות וידאו ללא התקנות כלל. טכנולוגיית webrtc מאפשרת זרימת מדיה מהירה ופשוטה להפעלה בדפדפן, בצורה שמאפשרת לנהל שיחות וידאו באיכות טובה, ללא התקנות וסיבוכים כלשהם.
וזה העתיד. ממש כמו מערכת ה-Chrome OS של גוגל ושלל השירותים שהיא מציעה - מה שיותר פשוט ומה שיותר אונליין בענן, ללא תוכנות מותקנות ומכל מקום ומחשב, כולם מדברים עם כולם, ללא הבדלים ועכשיו זה גם בוידאו.
הנה טכנולוגיית WebRTC:
https://youtu.be/OPwVY1IHG-0
וסרטון הסבר לאפשרויות WebRTC:
http://youtu.be/S6-rAv6bU8Q
מה זה טיים-לאפס?
טיים-לאפס היא טכניקה שמציגה קפיצות זמן בוידאו. בטכניקה זו מתעדים בווידאו אירועים המתמשכים על פני זמן ארוך ואז מציגים אותם במהירות רבה. הטכניקה הזו היא טכניקה שנובעת מהאפשרויות של עריכה דיגיטלית ועושים בה שימוש כדי להראות דברים שרק בהילוך מהיר ניתן לתפוס באמת את משמעותם. דוגמאות לטיים לאפס מציגות למשל שנה שלמה של מזג אוויר ברגע, יום שלם של נוף בדקה אחת, מחזור חיים של פרחים בקצב מהיר, בניית בניין שלם בדקה וחצי ועוד.
השם "Time Lapse" הוא באנגלית "מציאות בהילוך מהיר".
כך מצלמים סרטון קפיצות זמן:
https://youtu.be/yYAPibl8Ntw
סרטון טיים לאפס של איש שהתחיל מסע לבייג'ינג כשהוא קרח והפך למגודל שיער:
http://youtu.be/5ky6vgQfU24
מישהו שהחליט לעשות טיים לאפס של כל העולם ב-5 דקות:
http://youtu.be/UGnrT0F-Igs
וסרטון טיימלאפס שצולם במהלך הסופה סאנדי בעיר ניו-יורק:
http://youtu.be/PyohW9rYEKc
טיים-לאפס היא טכניקה שמציגה קפיצות זמן בוידאו. בטכניקה זו מתעדים בווידאו אירועים המתמשכים על פני זמן ארוך ואז מציגים אותם במהירות רבה. הטכניקה הזו היא טכניקה שנובעת מהאפשרויות של עריכה דיגיטלית ועושים בה שימוש כדי להראות דברים שרק בהילוך מהיר ניתן לתפוס באמת את משמעותם. דוגמאות לטיים לאפס מציגות למשל שנה שלמה של מזג אוויר ברגע, יום שלם של נוף בדקה אחת, מחזור חיים של פרחים בקצב מהיר, בניית בניין שלם בדקה וחצי ועוד.
השם "Time Lapse" הוא באנגלית "מציאות בהילוך מהיר".
כך מצלמים סרטון קפיצות זמן:
https://youtu.be/yYAPibl8Ntw
סרטון טיים לאפס של איש שהתחיל מסע לבייג'ינג כשהוא קרח והפך למגודל שיער:
http://youtu.be/5ky6vgQfU24
מישהו שהחליט לעשות טיים לאפס של כל העולם ב-5 דקות:
http://youtu.be/UGnrT0F-Igs
וסרטון טיימלאפס שצולם במהלך הסופה סאנדי בעיר ניו-יורק:
http://youtu.be/PyohW9rYEKc
מתי הומצאה אשליית התנועה בצילום?
אשליית התנועה בצילום נוצרה לראשונה על ידי אדוארד מייברידג' (Eadweard Muybridge). בשנת 1877 הוא התבקש על ידי בעל חווה במערב ארצות ארצות הברית, לסייע לו. בעל החווה התערב עם ידיד, שבחלק מהזמן שבו הוא דוהר, נמצא סוס לגמרי באוויר. מייברידג', צלם מיומן ובעל חוש טכני מצוין, הגה רעיון שבאמצעותו יוכל להוכיח האם הדבר נכון.
מייברידג' החליט להשתמש ב-18 מצלמות כדי לצלם סדרה של תמונות עוקבות של סוס דוהר. הוא העמיד אותן לאורך מסלול הריצה וכשהסוס עבר על פניהן, הן צילמו אותו, כל מצלמה בתורה. לאחר מכן הוא פיתח מקרן שיאפשר לו להציג את התמונות הללו ברצף וכך הצליח להוכיח שברגע מסוים אכן נמצא הסוס לגמרי באוויר.
באמצעות המכשיר שפיתח לשם כך, זכה בעל חוות הסוסים בהתערבות ובסכום של 25 אלף דולר.
אבל בזכות ההתערבות הזו, יצר אדוארד מייברידג', לראשונה בתולדות הצילום, את האשליה של התנועה. הוא הצליח להקרין רצף של צילומים ולהציג תנועה מסרט. זה עוד לא היה ממש קולנוע, אך מאיברידג' הציג בהמצאותיו מרכיבים הכרחיים בהולדת הקולנוע, שיגיע רק כ-20 שנה אחר-כך. בכך הוא היה לחלוץ חשוב בהתפתחות של החשיבה הקולנועית המוקדמת.
הנה הניסויים והסרטונים שנעשו על ידי מייבריג' בסוף המאה ה-19:
https://youtu.be/2KnnGeNrvdE
סיפור ההמצאה של מייברידג', שיצרה את אשליית התנועה הראשונה:
https://youtu.be/FYKZif9ooxs
הסרטון המפורסם שיצר אדוארד מיברידג' בשנת 1878 ובו סוס ורוכבו הדוהרים קדימה:
http://youtu.be/UrRUDS1xbNs
דוגמאות של לוחות התמונות העוקבות ומה שכל רצף לוחות כזה מציג בתנועה:
https://youtu.be/2B7nm9e3o_Q
וסרט תיעודי על תגליותיו של מייברידג':
https://youtu.be/5Awo-P3t4Ho?long=yes
אשליית התנועה בצילום נוצרה לראשונה על ידי אדוארד מייברידג' (Eadweard Muybridge). בשנת 1877 הוא התבקש על ידי בעל חווה במערב ארצות ארצות הברית, לסייע לו. בעל החווה התערב עם ידיד, שבחלק מהזמן שבו הוא דוהר, נמצא סוס לגמרי באוויר. מייברידג', צלם מיומן ובעל חוש טכני מצוין, הגה רעיון שבאמצעותו יוכל להוכיח האם הדבר נכון.
מייברידג' החליט להשתמש ב-18 מצלמות כדי לצלם סדרה של תמונות עוקבות של סוס דוהר. הוא העמיד אותן לאורך מסלול הריצה וכשהסוס עבר על פניהן, הן צילמו אותו, כל מצלמה בתורה. לאחר מכן הוא פיתח מקרן שיאפשר לו להציג את התמונות הללו ברצף וכך הצליח להוכיח שברגע מסוים אכן נמצא הסוס לגמרי באוויר.
באמצעות המכשיר שפיתח לשם כך, זכה בעל חוות הסוסים בהתערבות ובסכום של 25 אלף דולר.
אבל בזכות ההתערבות הזו, יצר אדוארד מייברידג', לראשונה בתולדות הצילום, את האשליה של התנועה. הוא הצליח להקרין רצף של צילומים ולהציג תנועה מסרט. זה עוד לא היה ממש קולנוע, אך מאיברידג' הציג בהמצאותיו מרכיבים הכרחיים בהולדת הקולנוע, שיגיע רק כ-20 שנה אחר-כך. בכך הוא היה לחלוץ חשוב בהתפתחות של החשיבה הקולנועית המוקדמת.
הנה הניסויים והסרטונים שנעשו על ידי מייבריג' בסוף המאה ה-19:
https://youtu.be/2KnnGeNrvdE
סיפור ההמצאה של מייברידג', שיצרה את אשליית התנועה הראשונה:
https://youtu.be/FYKZif9ooxs
הסרטון המפורסם שיצר אדוארד מיברידג' בשנת 1878 ובו סוס ורוכבו הדוהרים קדימה:
http://youtu.be/UrRUDS1xbNs
דוגמאות של לוחות התמונות העוקבות ומה שכל רצף לוחות כזה מציג בתנועה:
https://youtu.be/2B7nm9e3o_Q
וסרט תיעודי על תגליותיו של מייברידג':
https://youtu.be/5Awo-P3t4Ho?long=yes
מיהו אבי הווידאו ארט נאם ג'ון פייק?
האמן הקוריאני נאם ג'ון פייק (Nam June Paik) נחשב לאבי אמנות הוידאו ארט והניו-מדיה.
הוא התחיל כמוסיקאי שלמד בנעוריו נגינה בפסנתר והלחנה. בבגרותו הוא למד אצל המלחינים המודרניים-אוונגרדיים קרלהיינץ שטוקהאוזן וג'ון קייג'.
מיצירה של מוסיקה אלקטרונית, הגיע פייק במהירות לקונצרטים ומיצגים של אמנות מושגית ולעבודת האוונגרד הראשונה שלו "אופרה רובוט".
ג'ון פייק, מי שמתואר לא פעם כנביא העידן הדיגיטלי, הוא אמן קוריאני שחדשנותו האמנותית העצומה והשימוש שעשה בתחומים כמו וידאו ואלקטרוניקה פרצו דרכים חדשות באמנות המודרנית.
הוא פרץ דרך בתחומי אמנות רבים, כולל וידאו, פיסול, מוסיקה ומיצג ועיצב את התפיסה של האמנות המודרנית.
פייק היה הראשון שהבין את הפוטנציאל האמנותי הגלום בתחום הווידאו והטלוויזיה והוא נחשב אבי הווידאו ארט, אמנות הווידאו. מאז שנת 1965 שבה רכש את מצלמת הווידאו הראשונה שלו, שילב ג'ון פייק את טכנולוגיות וידאו ביצירות פיסול, במיצב ובמיצג.
בין עבודות הווידאו המרשימות שלו, הוצג המיצג "חזיית טלוויזיה לפסל חי" (1969), שבו מנגנת צ'לנית כשלגופה חזייה העשויה משתי טלוויזיות. יצירה אחרת היא "טי-וי בודהה" (1974) שבה נראה פסל מגולף בעץ של בודהה "המתבונן" על עצמו.
כך הפך לאמן המשלב מגוון רחב של סוגי אמנות, כמו וידאו, פיסול, מיצבים ומיצגים. יצירותיו הטכנולוגיות ואף הווירטואוזיות שילבו מתמיד ידע טכנולוגי, יצירתיות ושילוב של אמנויות, אך גם שנינות, הומור ואבסורד.
יצירתו הגדולה ביותר היא "יותר זה יותר טוב" משנת 1998, שהדגימה את המורכבות והגודל שאליהם הגיעו יצירותיו. מדובר במגדל שבו 1003 מסכי וידאו (מוניטורים), שהוצג בפתיחה לאולימפיאדת סיאול, בדרום קוריאה מולדתו.
הנה סיפורו של אבי הוידאו ארט:
http://youtu.be/JmkYjGVVRFA
עבודות של נאם ג'ון פייק מוצגות בניו יורק:
http://youtu.be/Ra-OU33n434
על השיפוצים שצריך להכניס בכל פעם בפסלי הוידאו והטכנולוגיה של פייק:
http://youtu.be/rO_lwjhoSiU
"אוטוסטרדה אלקטרונית" שבו חוזה פייק את האינטרנט ב-1974:
http://youtu.be/3rPZYGuCFdw
ו"הגרוב הגלובלי" של פייק:
http://youtu.be/7UXwhIQsYXY
האמן הקוריאני נאם ג'ון פייק (Nam June Paik) נחשב לאבי אמנות הוידאו ארט והניו-מדיה.
הוא התחיל כמוסיקאי שלמד בנעוריו נגינה בפסנתר והלחנה. בבגרותו הוא למד אצל המלחינים המודרניים-אוונגרדיים קרלהיינץ שטוקהאוזן וג'ון קייג'.
מיצירה של מוסיקה אלקטרונית, הגיע פייק במהירות לקונצרטים ומיצגים של אמנות מושגית ולעבודת האוונגרד הראשונה שלו "אופרה רובוט".
ג'ון פייק, מי שמתואר לא פעם כנביא העידן הדיגיטלי, הוא אמן קוריאני שחדשנותו האמנותית העצומה והשימוש שעשה בתחומים כמו וידאו ואלקטרוניקה פרצו דרכים חדשות באמנות המודרנית.
הוא פרץ דרך בתחומי אמנות רבים, כולל וידאו, פיסול, מוסיקה ומיצג ועיצב את התפיסה של האמנות המודרנית.
פייק היה הראשון שהבין את הפוטנציאל האמנותי הגלום בתחום הווידאו והטלוויזיה והוא נחשב אבי הווידאו ארט, אמנות הווידאו. מאז שנת 1965 שבה רכש את מצלמת הווידאו הראשונה שלו, שילב ג'ון פייק את טכנולוגיות וידאו ביצירות פיסול, במיצב ובמיצג.
בין עבודות הווידאו המרשימות שלו, הוצג המיצג "חזיית טלוויזיה לפסל חי" (1969), שבו מנגנת צ'לנית כשלגופה חזייה העשויה משתי טלוויזיות. יצירה אחרת היא "טי-וי בודהה" (1974) שבה נראה פסל מגולף בעץ של בודהה "המתבונן" על עצמו.
כך הפך לאמן המשלב מגוון רחב של סוגי אמנות, כמו וידאו, פיסול, מיצבים ומיצגים. יצירותיו הטכנולוגיות ואף הווירטואוזיות שילבו מתמיד ידע טכנולוגי, יצירתיות ושילוב של אמנויות, אך גם שנינות, הומור ואבסורד.
יצירתו הגדולה ביותר היא "יותר זה יותר טוב" משנת 1998, שהדגימה את המורכבות והגודל שאליהם הגיעו יצירותיו. מדובר במגדל שבו 1003 מסכי וידאו (מוניטורים), שהוצג בפתיחה לאולימפיאדת סיאול, בדרום קוריאה מולדתו.
הנה סיפורו של אבי הוידאו ארט:
http://youtu.be/JmkYjGVVRFA
עבודות של נאם ג'ון פייק מוצגות בניו יורק:
http://youtu.be/Ra-OU33n434
על השיפוצים שצריך להכניס בכל פעם בפסלי הוידאו והטכנולוגיה של פייק:
http://youtu.be/rO_lwjhoSiU
"אוטוסטרדה אלקטרונית" שבו חוזה פייק את האינטרנט ב-1974:
http://youtu.be/3rPZYGuCFdw
ו"הגרוב הגלובלי" של פייק:
http://youtu.be/7UXwhIQsYXY
מתי נולדה מצלמת הווידאו?
טכנית, מצלמת הווידאו (Video camera) הומצאה בשנות ה-30, על ידי ג'ון לוגי ביירד, שפיתח את מצלמות הווידאו המוקדמות ביותר. הוא התבסס על דיסק מכני, ששידורים ניסיוניים נערכו בו כבר מ-1918 ועד 1930.
במהלך השנים נבנו מכשירים אלקטרוניים שהתבססו על מצלמת הווידיאו הזו, ביניהם בלטו האיקונוסקופ של ולדימיר זבוריקין ומנתח הדימויים של פילו פרנסוורת '. הללו הלכו והחליפו את המצלמה שפיתח ביירד, אבל זה עדיין היה רחוק מלהיות משהו משמעותי, בעיקר מכיוון שמצלמות וידיאו המוקדמות הללו התבססו על סרט הקלטה.
תולדות מצלמות הווידאו רצופים בניסיונות להגיע להבשלה ולמוצרים נפוצים והצלחה מסחרית, אך העובדה שזו הייתה טכנולוגיה ששמרה אותות אנלוגיים על סרטי וידאו, הכשילה את המצלמות הגדולות והמסורבלות הללו. השינוי חל בשנת 1983, כשיצאה לשוק טכנולוגיה חדשה ומבוססת קלטות וידאו להקלטה, ישירות מהמצלמה.
הייתה זו מצלמת ה Betamovie BMC-100P של חברת Sony, שיכולה להיחשב למצלמת הווידאו (camcorder) הפופולרית הראשונה בהיסטוריה. היא הקליטה על קלטות בפורמט המצוין Betamax, אך ללא אפשרות להקליט שמע.
בשנת 2006, כשההקלטה הדיגיטלית הפכה לשיטה הנפוצה, הוחלפו הקלטות באמצעי אחסון דיגיטליים כמו קלטות microDVD קטנות ודי מהר לזיכרונות פלאש פנימיים וכרטיסי זיכרון SD.
כך הגיעה מצלמת הווידאו הראשונה בהיסטוריה לעידן של מצלמות וידיאו המשלבות מצלמה ומכשיר וידיאו מלא, כלומר התקן הקלטה והצגה של חומר וידאו מצולם. השימוש בהן נע מהפקות טלוויזיה, דרך סרטים ביתיים, צילום של חדשות ועיתונאות ועד לצרכים מקצועיים ומסחריים לשוק הפרסום והמוסיקה.
בשנות ה-10 של המאה ה-21 נוצרו מצלמות וידאו דיגיטליות עם צילום של 360 מעלות, המציגות ומאפשרות צילום לצרכים של יישומי מציאות מדומה.
הנה מצלמת הווידאו:
https://youtu.be/IYOXGjS9NRo
מצגת של ההיסטוריה של מצלמות הווידאו:
https://youtu.be/QqISi8wAeSE
מצלמות הוידאו האולפניות הן כבדות במיוחד:
https://youtu.be/mQXrWz0Nx1E
ומצלמות הווידאו 4K של ימינו:
https://youtu.be/6YS-v-mRoAs?long=yes
טכנית, מצלמת הווידאו (Video camera) הומצאה בשנות ה-30, על ידי ג'ון לוגי ביירד, שפיתח את מצלמות הווידאו המוקדמות ביותר. הוא התבסס על דיסק מכני, ששידורים ניסיוניים נערכו בו כבר מ-1918 ועד 1930.
במהלך השנים נבנו מכשירים אלקטרוניים שהתבססו על מצלמת הווידיאו הזו, ביניהם בלטו האיקונוסקופ של ולדימיר זבוריקין ומנתח הדימויים של פילו פרנסוורת '. הללו הלכו והחליפו את המצלמה שפיתח ביירד, אבל זה עדיין היה רחוק מלהיות משהו משמעותי, בעיקר מכיוון שמצלמות וידיאו המוקדמות הללו התבססו על סרט הקלטה.
תולדות מצלמות הווידאו רצופים בניסיונות להגיע להבשלה ולמוצרים נפוצים והצלחה מסחרית, אך העובדה שזו הייתה טכנולוגיה ששמרה אותות אנלוגיים על סרטי וידאו, הכשילה את המצלמות הגדולות והמסורבלות הללו. השינוי חל בשנת 1983, כשיצאה לשוק טכנולוגיה חדשה ומבוססת קלטות וידאו להקלטה, ישירות מהמצלמה.
הייתה זו מצלמת ה Betamovie BMC-100P של חברת Sony, שיכולה להיחשב למצלמת הווידאו (camcorder) הפופולרית הראשונה בהיסטוריה. היא הקליטה על קלטות בפורמט המצוין Betamax, אך ללא אפשרות להקליט שמע.
בשנת 2006, כשההקלטה הדיגיטלית הפכה לשיטה הנפוצה, הוחלפו הקלטות באמצעי אחסון דיגיטליים כמו קלטות microDVD קטנות ודי מהר לזיכרונות פלאש פנימיים וכרטיסי זיכרון SD.
כך הגיעה מצלמת הווידאו הראשונה בהיסטוריה לעידן של מצלמות וידיאו המשלבות מצלמה ומכשיר וידיאו מלא, כלומר התקן הקלטה והצגה של חומר וידאו מצולם. השימוש בהן נע מהפקות טלוויזיה, דרך סרטים ביתיים, צילום של חדשות ועיתונאות ועד לצרכים מקצועיים ומסחריים לשוק הפרסום והמוסיקה.
בשנות ה-10 של המאה ה-21 נוצרו מצלמות וידאו דיגיטליות עם צילום של 360 מעלות, המציגות ומאפשרות צילום לצרכים של יישומי מציאות מדומה.
הנה מצלמת הווידאו:
https://youtu.be/IYOXGjS9NRo
מצגת של ההיסטוריה של מצלמות הווידאו:
https://youtu.be/QqISi8wAeSE
מצלמות הוידאו האולפניות הן כבדות במיוחד:
https://youtu.be/mQXrWz0Nx1E
ומצלמות הווידאו 4K של ימינו:
https://youtu.be/6YS-v-mRoAs?long=yes
