במשך שנים רבות הייתה הסכמה על כך שהוויטמין סי (Vitamin C) הוא האחראי לשמירה על הגוף שלנו מהצטננות.

כיום יש מחלוקת בנושא ודי נראה שההסכמה של התזונאים והחוקרים היא שויטמין C בעיקר תורם לחיזוק מערכת החיסון.

רבים מאמינים שוויטמינים באופן כללי מסייעים לשמירה על הבריאות. יש חוקרים הטוענים שאין בהכרח יתרון דווקא לוויטמין C.

כך או כך, נראה שבריא לצרוך מזון עתיר ויטמינים, כולל את הסלב העיקרי של עולם הוויטמינים - ויטמין C.


הנה סרטון על ויטמין C (עברית):

http://youtu.be/mEaT36sup8s

כולם מכירים את הטעם המעולה של מיצי הפירות. אבל כדאי לדעת שיש במיצי הפרי גם ויטמינים בריאים, שטובים לגופנו.

במיוחד כדאי לדעת שבפרי הדר ובירקות ירוקים יש ויטמין סי, שתרומתו לגופנו רבה. ויטמין סי במיוחד שומר עלינו מהצטננות ומחזק את העצמות והשיניים שלנו.


הנה הבריאות שבמיץ סחוט (עברית):

http://youtu.be/ZCOyszn7JCA

תַּפּוּז (Orange) הוא פרי הדר עגול, שצבעו כתום, טעמו חמוץ מתוק והוא מכיל הרבה ויטמין C. בתוכו בדרך כלל יהיו 10 פלחים, שעוטפת אותם מעין ציפה לבנה ודקיקה.

לגבי תולדות התפוז, פרי שמוצאו מאסיה, הסברה אצל מרבית החוקרים היא שהתפוז מקורו בהכלאה טבעית ולא ממש מתוקה בין שני פירות הדר שמקורם בסין: הראשון הוא ה"פומלו" (Citrus maxima) והשני הוא "מנדרינה" (Citrus reticulata).

את זן התפוז המתוק הצמיחו לראשונה בספרד ועם השנים הוא הפך לזן הנפוץ ביותר של הפרי. התפוז המתוק הזה צומח בגדלים ובצבעים שונים, בהתאם לתנאי הגידול שלו.

כיום, התפוז הוא אחד מפירות ההדר הנפוצים ביותר. בזכות דמיונו של הפרי לתפוח עץ וצבעו הזהוב נולדה המילה תפוז, מראשי התיבות של "תפוח זהב", שם שהושאל מהפסוק: "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (ספר משלי כה, יא), בו מדובר בתפוחים מלאכותיים כמובן, העשויים זהב של ממש.

הקיצור של "תפוח זהב" למילה האחת "תַּפּוּז" בא בעצת הבלשן יצחק אבינרי בשנת 1932 ואף שהוא עורר בתחילה לא מעט התנגדות הוא הלך והשתרש בציבור ובשפה העברית.

כיום, השם "תפוז" הוא שם הפרי והעץ נקרא "עץ התפוז".


#התפוז בארץ ישראל
התפוז היה בעבר מהגידולים החקלאיים הנפוצים ביותר בארץ ישראל. את עצי התפוז הביאו לארץ ישראל סוחרים פורטוגליים, לפני מאות שנים. על שמם נגזר השם הערבי "בֻּרתֻקאל", כשיבוש של "פורטוגל".

בראשית הציונות הוא סימל את פריחת ההתיישבות היהודית בארץ. באותה תקופה גידלו אותו בעיקר במרחבים שסביב יפו ועל חלק לא קטן מהאזור המזרחי של תל אביב השתרעו בעבר פרדסים גדולים. הוא נודע אז כתפוז שמוטי, והתפרסם בעולם כתפוזי יפו, או ג'אפה (Jaffa).

בפרדסים הארץ ישראליים ניטעו העצים שעליהם התפוזים שזכו עם השנים להצלחה גדולה. מה שמזכיר שהשם "פרדס" למטע הדרים הגיע מהמילה "פרדייס", שפירושה באנגלית גן עדן .

כן, כשחכמינו דיברו בעבר על "סוד הפרדס" הם לא התכוונו לתפוזים אלא לחוכמת המסתורין, חוכמת גן העדן אם תרצו. המילה פרדס נכתבה אז כראשי תיבות של הצירוף "פשט רמז דרש סוד".


הנה תפוזי יפו שנחשבו לטובים בעולם (עברית):

https://youtu.be/ygu1olLf3kg


להצלחה של התפוזים תרמה הצלחת המיץ הטבעי שלהם:

https://youtu.be/kvWrLXwJzck


דרך פשוטה ונהדרת לקלף תפוזים:

https://youtu.be/s0ZorQ6-q1g


נמרוד הגנן מסביר בקצרה איך לגדל עץ תפוזים בעצמכם (עברית):

https://youtu.be/fwrR488ZXCw


שיר מקסים על תפוז וילד החבוי בו (עברית):

https://youtu.be/gsXsTpCSvn0


וכך מגדלים את התפוזים בחקלאות:

https://youtu.be/Pmql-zeRJqM?long=yes

קיווי (Kiwi) הוא פרי אקזוטי, הפרי הלאומי של אזורים שונים בסין שממנה הוא בא במקור. אצלנו הוא גדל כבר שנים רבות - פרי חורפי, ירוק, מעט חמצמץ שמגיע לשיאו דווקא בעונה הקרה.

במקור הוא קיבל את השם "דומדמנית סינית", על ידי מיסיונרים שהביאו אותו בתחילת המאה ה-20 מסין לניו זילנד. אבל השם הזה נפסל לשיווק בארצות הברית שהייתה במתח עם סין, בחסות המלחמה הקרה. לכן נתן לו יצואן ניו-זילנדי ב-1959 את השם kiwifruit (פרי הקיווי), על שם הקיווי - הציפור הלאומית של ניו זילנד.

זהו אחד הפירות הטעימים ועתירי הוויטמינים שיש. תזונאים מדברים עליו כסופר פוד של ממש. אבל מה בדיוק טוב בו כל כך?

ראשית, פרי הקיווי הוא פצצת בריאות ואנרגיה לגוף. זהו פרי שמפוצץ בוויטמין C, אפילו יותר מהתפוז ומספק בקלות את הכמות המומלצת ביום. הוא גם מגן על הגוף ומציע סוג של הגנה טבעית מנגיפים.

הקיווי הוא גם כדור שינה טבעי. הסיבה לכך שמדובר בפרי עשיר בסרוטונין, ההורמון שידוע בהשפעה הישירה שלו על מחזור השינה. אם נוסיף את הריכוז הגדול של הסרוטונין שיש בו, להיותו מאגר נפלא של נוגדי חמצון, נקבל רוגע והרבה פחות סטרס, שהוא אחד הגורמים המעיקים ומפריעים להירדמות טובה, בצד שיפור משמעותי של איכות השינה.

ואגב, נוגדי החמצון שבקיווי הם גם ויטמין E, ששומר על חדות הראייה לאורך זמן ועל בריאות העור.

גם לעיכול אחרי הארוחה הקיווי עושה פלאים. פרי אחד אחרי ארוחה כבדה יכניס לגופכם את האקטינידין - אנזים ייחודי שעוזר בפירוק של חלבונים ומקטין את הרגשת הנפיחות שאחרי ארוחה של סטייק גדול או מנה גדושה בחלבונים.

וכל אלה הם עוד לפני מי שצורכים קיווי באופן יומיומי. מסתבר שנוהג כזה מצוין ללב ושומר עליו בריא. הסיבה? - אכילת קיווי בכל יום תסייע באופן טבעי לדילול של הדם ובהורדה של הטריגליצרידים, דהיינו רמות השומנים שבו. כל אלו מפחיתים את הסיכון למחלות לב.

ומי שמוכנים ללכת על אכילת הקליפה השעירה שלו, בכלל ירוויחו בגדול. כי קליפת הקיווי עשירה בסיבים תזונתיים ומכילה פי 3 יותר מהכמות שלהם שנמצאת בתוך הפרי.


הנה הקיווי (עברית):

https://youtu.be/AA94N-469-E


מצגת וידאו קצרה על הסגולות הבריאותיות של פרי הקיווי (עברית):

https://youtu.be/xta3kNxnbXc


כך תאכלו את פרי הקיווי:

https://youtu.be/SNFyY1tVR3U


על הציפור הלאומית בניו זילנד - קיווי:

https://youtu.be/ABTfc5wUT1U


הגדילו למסך מלא בטלפון ותכירו אותה מקרוב:

https://youtu.be/5DwtLTW77qI


עוד על ציפור הקיווי שעל שמה הוא נקרא:

https://youtu.be/G5QnB664CTE

קשה אולי להאמין, אבל הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה הוא ניסוי שנערך תוך כדי הפלגה, על ספינה עמוסה בימאים חולים, כמעט ללא תנאים רפואיים ובמחסור דווקא במה שיתגלה בו כתרופה למחלה.

הניסוי הזה עתיד לגלות, כמעט בדרך נס, שפרי הדר הוא התרופה היעילה ביותר כנגד מחלת הצַפְדִּינָה (Scurvy), מחלה שנודעה אז כ"מחלת המלחים". זו מחלה שנחשבה חשוכת מרפא ובשלוש מאות השנים שקדמו לו היא הרגה בייסורים כשני מיליון איש, רבים מהם ימאים וספנים.

המדהים ביותר שהתגלית הזו באה הרבה לפני שמישהו ידע בכלל על ויטמין C, שהמחסור בו הוא שגרם לה ומהו הוויטמין הזה.

אבל איך הניסוי הזה נולד?

הסיפור הוא מעניין ומרתק. הוא מתחיל ב"מחלת המלחים". זוהי מחלת הצפדינה, שתועדה כבר בעת העתיקה, אך הפכה למגפה קטלנית במיוחד במאות ה-17 וה-18, בעידן התגליות, תקופת הגילויים הימיים הגדולים שנעשים בהפלגות ארוכות של משלחות ימיות שיוצאות לחקור ולכבוש יעדים חדשים בעולם.

הצפדינה הייתה אימת המלחים והספנים שיצאו למסעות הארוכים הללו בים. זו מחלה שקטלה ספנים רבים באותה תקופה ובמהלך ההיסטוריה. כיום אנו יודעים שהמחלה נגרמת ממחסור חמור בוויטמין C, החיוני ליצירת קולגן, חלבון חשוב בבניית עצמות וייצוב רקמות. חוסר בוויטמין זה גורם לגוף "להתפורר" בתהליך איטי ומכאיב מאוד.

תסמיני הצפדינה היו קשים והטילו אימה: חניכיים רקובות, שיניים נופלות, נשימה מצחינה, רגליים חלשות, מלאות כאבים וכתמים כחלחלים. עד המאה ה-20, הגורם למחלה היה בגדר תעלומה, תרופות רבות נוסו ללא הצלחה, לעיתים אף החריפו את המצב.

השינוי יתחיל בשנת 1747, כשהרופא ד"ר ג'יימס לינד (Dr. James Lind) מפליג על סיפון האנייה "HMS סוליסברי". במהלך ההפלגה, לינד מזהה 12 מלחים עם תסמיני המחלה ומחליט לבחון את הבעיה בצורה מדעית. הוא לא יודע עד כמה זהו רגע מכריע בתולדות המדע. לינד מבצע ניסוי שיהפוך אותו לחלוץ, הראשון בהיסטוריה שבחן בגישה מדעית ושיטתית בעיה, שאלת מחקר ובמקרה הזה מחלה. זה יהפוך את הניסוי שלו לניסוי הקליני הראשון בהיסטוריה.

הניסוי מתנהל כך: הדוקטור מחלק את 12 החולים לשישה זוגות ונותן לכל זוג טיפול שונה: סיידר, חומצה גופרתית, מי ים, חומץ, משחה רפואית, תפוזים ולימון. זוג נוסף לא מקבל טיפול ומשמש כקבוצת ביקורת.

הניסוי נמשך 6 ימים וכאן המזל פועל לטובתו ולטובת האנושות - פירות ההדר מספיקים רק לחלק מהזמן, אבל בזמן הזה הזוג שטופל בהם מתרפא והתוצאות הן חד-משמעיות: פירות ההדר, התפוזים והלימונים, הם שמצליחים לרפא את המחלה.

ועדיין, למרות התגלית המבריקה וריפוי הימאים הרופאים והציבור לא השתכנעו מהממצאים. לינד עצמו פרסם את ממצאיו רק לאחר 6 שנים והוא עושה זאת בספר עב כרס של כ-400 עמודים, בשם "מסה על הצפדינה".

אך בניסיונו לייצר תמצית מרוכזת של מיץ הלימון באמצעות חימום, הוא הורס את הוויטמין C, מה שגורם גם לו עצמו לפקפק בממצאיו המקוריים.

למזלנו נתקל 33 שנים מאוחר יותר, הרופא גילברט בליין (Gilbert Blane) בספרו של לינד. הוא מתרשם ממה שהוא קורא וחוזר על הניסוי בקנה מידה גדול יותר. כך הוא מאמת את ממצאיו של לינד ומתגלית שוב התרופה האולטימטיבית למחלת הימאים הקטלנית.

בתחילת המאה ה-20, ביוכימאים יגלו סוף סוף את ויטמין C, יזהו את מבנהו ויבינו סופית שהוא המרפא לצפדינה, מה שיוביל למיגור סופי של "מחלת הספנים" בעולם.

ממצאיו חד משמעיים וב-1795 הם מובילים את הצי הבריטי לאמץ באופן רשמי את השימוש בלימונים. תגליתו עתידה הייתה גם לתת במאה ה-19 יתרון ענק לחיל הים הבריטי, לעומת חילות הים של מדינות אחרות, כי בעת שהמלחים הבריטיים לא חלו במחלה הארורה, ימאים אחרים סבלו ממנה ומתו, מה שגרם לאובדן רב ולהפסדים עצומים.

אז לינד החכם לא זכה אמנם לתהילה בחייו, אך כיום הוא מוערך על חשיבתו היצירתית ומוכר כחלוץ המחקר הקליני המודרני, חוקר ומדען שתרומתו לרפואה חורגת הרבה מעבר לגילוי התרופה למחלת הצפדינה.


הנה סיפור הניסוי המפורסם:

https://youtu.be/ovylfIoSNTM


על מחלת הצפדינה:

https://youtu.be/1iGU0GqW9eo


לימון, ליים ולינד - ההרכב המנצח כנגד הצפדינה:

https://youtu.be/a2bR8x6bdyY


על ויטמין C ומלחים (מתורגם):

https://youtu.be/ISZLTJH5lYg


הרצאה על הניסוי של לינד:

https://youtu.be/rb5knx92oww


סיפורה של התרופה למחלה הנוראה - ויטמין C:

https://youtu.be/fstgOxlHxN4


וסרטון תיעודי על הניסוי פורץ הדרך של לינד:

https://youtu.be/8OriL9biWSE?long=yes

תות שדה (Strawberry), או תות גינה, אינו ירק ולא פרי. מבחינה בוטנית מדובר בפרי מדומה, מכיוון שהוא צומח ישר מהגבעול.

הפרי המתוק, האדום, העסיסי והמלא בוויטמין סי, הוא אחד הפירות האהובים והטעימים של זמננו. דומה שהתותים המודרניים איבדו מהמתיקות והטעם הטבעי שלהם, למען הנדסה גנטית, שיצרה זנים עם גודל מרשים וחיי מדף ארוכים. ועדיין - התות הוא מהפירות הללו שקשה לעמוד בפניהם כשהם מונחים מולנו.

ללא קשר משפחתי לתות העץ המשתייך למשפחת התותיים, תות השדה הוא צמח שגבעוליו מכים שורשים וזוחלים על פני הקרקע. נפוץ באזורים הממוזגים של כדור הארץ , לרוב ביערות ובהרים, תות השדה נמנה על משפחת הוורדניים, ביחד עם פירות כמו אגסים, תפוחי עץ, אפרסקים וחבושים.

תות השדה מוכר כבר בפרס העתיקה, בה קראו לו תות פראנגי (Toot Farangi). בארמית תותה ובערבית תות, הוא התגלגל גם ליהדות, בה הוא מוזכר בתלמוד.

בטבע הוא מוכר עוד בתקופת יוון העתיקה. הספרות הרומית היא הראשונה שמזכירה אותו, כצמח מרפא ונוי.

כצמח תרבות גידלו אותו לראשונה איפה שהוא באירופה של ימי הביניים, בסביבות המאה ה-13. במקומות מסוימים הוא ייצג אז יושר ושלמות ונהגו אז להגישו באירועים ממלכתיים חשובים, בתור אות לשלום ולשגשוג כלכלי.

בתור פרי שמזכיר לב אדום, התות היה סמל לאהבה. לא פלא שהצרפתים, מלכי הרומנטיקה ואמנות האהבה, ראו גם הם בו מעורר חשק.

זני תות השדה שעליהם גדלנו נוצרו בסביבות המאה ה-17 באירופה, מהכלאות תוך-מיניות ובין-יבשתיות, עם זני תות שהגיעו מיבשת אמריקה. האגדה מספרת על שני זנים של תותי בר, שמקור אחד מהם בצ'ילה מדרום אמריקה והשני שהובא מצפון אמריקה שנשתלו זה ליד זה בשדה צרפתי ויצרו איכשהו את תות הגינה המוכר לנו כיום.

כך או כך, בעידן המודרני נוצרו מאותם שניים או שלושה זני הבר ההם, עשרות עד מאות של זני תות שדה בעולם, בעלי פרי עסיסי, מתוק ואדום.


אז למה תות השדה יקר כל כך בארץ? (עברית)

https://youtu.be/-jQEAEUh07o


תולדות תות השדה באמריקה:

https://youtu.be/fPxUIz5GHAE


וביפן מגדלים תות שדה לבן:

https://youtu.be/Pns6I6IhVaY

דמיינו צבא משתולל של חומרים שמזיקים לגופנו ופוגעים לנו בבריאות. ולפתע, בואו עוד קצת בדמיון, מגיח צבא ההגנה שלנו, חומרים טובים שנלחמים בצבא המזיק ומרחיקים אותו.

זה משהו שהוא מעין "שוטרים וגנבים", גרסת הגוף - וזה בדיוק הסיפור של נוגדי החִמצוּן (Antioxidant), חומרים כימיים טובים, שמסוגלים להקטין את קצב החמצון של חומרים אחרים בסביבתם.

"נוגדי החימצון" ידועים גם כ"אנטיאוקסידנטים", סותרים ונלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים", החומרים הרעים, שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאותנו מאוד. אלו מולקולות יציבות שמגינות על הגוף מנזקי הרדיקלים החופשיים ומעכבים את תהליכי ההזדקנות.

אותם "רדיקלים חופשיים" הם סוגי מולקולות שנוצרות בגוף כשאנו חשופים לעישון, גם פאסיבי ובאופן כללי בחשיפה לעשן ולמגוון זיהומי אוויר. החומרים הללו גורמים להתחמצנות שפוגעת בתאי הגוף ומאיצה התפתחות של מחלות.

למעשה, החִמצוּן היומיומי שמואץ כך בגופנו הוא המנגנון העיקרי שאחראי להזדקנות הגוף.

לפי התיאוריה הזו, של ההזדקנות עקב נזקי החִמצוּן או הרדיקלים החופשיים, אותם נוגדי חמצון, האנטיאוקסידנטים, יכולים לסתור ולהתנגד להרס שנגרם מאותם רדיקלים חופשיים שבגוף, הרס שמסַכן את האיברים והרקמות ולבסוף גם את תפקוד הגוף כולו.

לנוגד החמצון יש אלקטרון עודף שמועבר מנוגדי החמצון אל הרדיקל החופשי ובכך מנטרלים אותו ואת הסיכון שבו. נוגדי החמצון החיצוניים שאנו אוכלים, ותודה לירקות והפירות הטבעיים שמשמשים כתגבורת וכהגנה נוספת לנוגדי החמצון המיוצרים בגופנו ואינם מספיקים כיום לעמוד בפני הרדיקלים החופשיים המוגזמים שהגוף המודרני מוצף בהם.


#מזונות מרובי נוגדי חמצון
נוגדי החמצון הטבעיים מצויים במזונות מסוימים שאפשר לצרוך יותר, כגון פלפלים בצבעים מגוונים, גזר, דלעת, בטטות, תה ירוק לסוגיו, שהוא בכלל משקה בריאות מעולה ולמעשה גם קפה ותה שחור.

פירות יער כמו אוכמניות, תותים, דובדבנים וכמובן רימונים כהים, לצד קיוי ופירות הדר ואוהבי שוקולד בחרו בשוקולד הכהה, שוקולד מריר, איכותי ועם הרבה קקאו.

המודעות כיום ישנה, שנוגדני החמצון הטבעיים דוגמת בֶּטא-קַרוֹטֵן, ויטמין E או ויטמין C וגם A, הם מרכיב משמעותי ומומלץ במאבק הבריא שלנו מול רדיקלים חופשיים.

והעיקר הבריאות!


כן לתזונה עתירת נוגדי חמצון ולא בתוספי מזון - האמת על נוגדי החימצון (עברית):

https://youtu.be/YcEj--_YZSw


נוגדי חמצון:

https://youtu.be/lG3OOXIXvxw


מומחית המספרת את האמת ואז ממליצה על תכשיר מסחרי (מתורגם):

https://youtu.be/NdPV5jA5IM8


מצגת וידאו על נוגדי חמצון (עברית):

https://youtu.be/LS8V9y8OjSM


והחשיבות האדירה של אכילת מזונות הכוללים נוגדי חמצון (מתורגם):

https://youtu.be/fC5MyyWGpZY

הדרים (Citrus) הם עשרות מינים של עצים ירוקי-עד, עם פירות מאד אהובים ובריאים. פירות ההדר מספקים מגוון טעמים גדול, שנע בין מתוק לחמוץ. פירות ההדר מכילים מיץ רב.

בימי הביניים הצטיידו ספינות בהדרים לקראת הפלגות ארוכות. ליים למשל, נבחר בזכות תכונותיו לחיזוק בריאותם של ספנים. באותה תקופה האמינו שבעזרת מוצרי מזון חמוצים, כמו הלימון, ניתן למנוע גם את ההידבקות במחלת הדבר, שעל פי האמונה המקובלת אז נתפסה כנגרמת מאוויר רע ומעופש.

אבל לא רבים יודעים שבמקור כללו ההדרים רק מספר קטן של מינים - אתרוג, פומלו, מנדרינה, קיי ליים וחלימי, פרי שקיומו התגלה רק בשנים האחרונות. מהם נוצרו על ידי הרכבה או הכלאה מיני הדרים נוספים, רבים מהם הם מהאהובים והבריאים שבפירות. ביניהם ניתן למנות כיום גם את התפוז, הלימון, האשכולית, המנדרינה, הפומלית, הקלמנטינה, התפוזינה ואחרים.

הרכבה היא חיבור של ענף מעץ אחד, אל עץ שני. כך ניתן לקבל על העץ המארח את ההרכבה את פירות העץ המקורי. על ידי הרכבת העצים יגדלו פירות טעימים על עץ שקודם לכן נתן פירות פחות מוצלחים. כך ניתן גם לייצר פירות חדשים וטעמים לא מוכרים. הלימון למשל, הוא פרי שנוצר מהרכבה של ליים ואתרוג. קראו על כך באאוריקה, בתגית "הרכבה".

אם הרבה פירות וירקות הגיעו אלינו מהעולם החדש, מאמריקה, ההדרים עשו את הדרך ההפוכה. קולומבוס וספניו הם שהביאו אותם לאמריקה.

מאז סוף המאה ה-18 החלו להבין את היתרונות הבריאותיים הגלומים במיץ ההדרים כמקור לוויטמינים, בדגש על ויטמין C. הכירו אותם בתגית "פרי הדר".


הנה תולדות עצי ההדרים:

https://youtu.be/ZxhRgmr2yhY


חקלאות ההדרים:

https://youtu.be/bsMwuISCftE


היתרונות התזונתיים:

https://youtu.be/XuB6N1z9N8k


אורזי מנדרינות להפצה:

https://youtu.be/zeqAlsmoEns


וכך מתפתח פרי הדר:

https://youtu.be/QcFBUp_C1QA