שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי ראה במחלות זיהומיות היסטוריה?
"הזמן הגיע לסגור את הספר על מחלות זיהומיות. הצלחנו למחות את האינפקציה בארה"ב." אמר ויליאם סטיוארט בשנת 1967.
מחלות זיהומיות הן מחלות שבהן עלול ללקות אדם, שמקורן ביצורים זרים שפוגעים במערכות שונות בתוך גופו. בין היצורים הללו ניתן למצוא חיידקים, נגיפים, פטריות ועוד.
בשנת 1967 לא זו בלבד שלא הודברו המחלות הללו, אלא שכמה מהמחלות הזיהומיות שהתפרצו מאז היו מחלות קשות במיוחד. ביניהן מחלת האבולה, שבעשור השני של המאה ה-21 הייתה הסיבה לחשש הבריאותי הגדול ביותר אך היא זוהתה כבר בשנת 1976.
הייתה גם מחלת האיידס, שזוהתה לראשונה ב-1979, מגפת הסארס שפגעה בשנת 2003 ומחלת הלגיונרים משנת 1976. ומי שכח את הכולירה, טיפוס, מלריה ודומותיהן? - יש מקומות בעולם שבהן הן מרימות ראש מעת לעת.
כך הגוף מגן על עצמו מחיידקים המזהמים אותו (מתורגם):
https://youtu.be/zQGOcOUBi6s
וההבדל בין זיהום למגפה:
https://youtu.be/8GE8ZiXX79E
"הזמן הגיע לסגור את הספר על מחלות זיהומיות. הצלחנו למחות את האינפקציה בארה"ב." אמר ויליאם סטיוארט בשנת 1967.
מחלות זיהומיות הן מחלות שבהן עלול ללקות אדם, שמקורן ביצורים זרים שפוגעים במערכות שונות בתוך גופו. בין היצורים הללו ניתן למצוא חיידקים, נגיפים, פטריות ועוד.
בשנת 1967 לא זו בלבד שלא הודברו המחלות הללו, אלא שכמה מהמחלות הזיהומיות שהתפרצו מאז היו מחלות קשות במיוחד. ביניהן מחלת האבולה, שבעשור השני של המאה ה-21 הייתה הסיבה לחשש הבריאותי הגדול ביותר אך היא זוהתה כבר בשנת 1976.
הייתה גם מחלת האיידס, שזוהתה לראשונה ב-1979, מגפת הסארס שפגעה בשנת 2003 ומחלת הלגיונרים משנת 1976. ומי שכח את הכולירה, טיפוס, מלריה ודומותיהן? - יש מקומות בעולם שבהן הן מרימות ראש מעת לעת.
כך הגוף מגן על עצמו מחיידקים המזהמים אותו (מתורגם):
https://youtu.be/zQGOcOUBi6s
וההבדל בין זיהום למגפה:
https://youtu.be/8GE8ZiXX79E
מהי מערכת ההגנה של הגוף ומי השותפים בה?
מערכת ההגנה בגופנו, או מערכת החיסון (Immune system) היא האחראית לעמידות של הגוף לזיהומים בכל זמן. היא כוללת איברים, רקמות ותאים שונים בגוף שמטרתם לשמור על הגוף מאיומים ומחלות.
מנגנוני ההגנה שבגוף מיועדים לשמור על הגוף מאיומים חיצוניים, גורמים זרים שביניהם נגיפים, חיידקים ופטריות.
אבל היא גם שומרת על הגוף מגורמים עצמיים, שבגוף עצמו והם מחוללי המחלות. הבולטים והנוראים מביניהם הם כמובן התאים הסרטניים.
ללא מערכת ההגנה הזו גופנו לא היה שורד את הווירוסים והחיידקים שתוקפים אותו כל הזמן.
#מרכיבי מערכת החיסון
כמו יעד מבוצר, מערכת החיסון מורכבת מרקמות ומתאים מסוגים שונים המקנים לה שכבות של הגנה ובעלי תפקידים הממלאים כל אחד את תפקידו:
העור הוא השומר המפטרל מסביב, קו ההגנה הראשון של הגוף כנגד מחלה המאיימת עליו.
הקרומים הריריים השונים מצויים באיברים כמו העיניים, האף, הפה, בגרון, ריאות והמעיים וגם הם משמשים כמחסום כנגד פולשים לגוף, בשטיפה מהגוף.
תאי הדם הלבנים אחראים בדמנו על הלוחמה במחלות. הם הלוחמים שעומדים מול חיידקים ונגיפים המאיימים על הגוף ובריאותו והורגים בהם ככל האפשר, כדי למנוע הידבקות בווירוסים ומחלות שונות.
מערכת הלימפה מוכרת בזכות נוזל הלימפה, האחראי על התחבורה במערכת הדם וזורם לאורך כל חלקי הגוף. נוזל הלימפה מסיע תאי דם לבנים למקומות שבהם הגוף זקוק להם.
נוזל הלימפה גם אוסף נגיפים וחיידקים אל בלוטות הלימפה, הממיתות אותם ושולחות את שרידיהם אל מחוץ לגוף. בדרכו אוסף נוזל הלימפה גם "עריקים". אלו נוזלים חוץ תאיים שנאספים בחזרה לוורידים הראשיים שקרובים ללב.
רוצים להיות מופתעים? - הכירו בתגית "מחלה אוטואימונית" את המחלות הגורמים למערכת החיסונית של הגוף לתקוף את הגוף עצמו.
כך פועלת המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/PSRJfaAYkW4
איך נלחם הגוף שלנו ומגן על עצמו מווירוסים למשל? (מתורגם):
https://youtu.be/oqGuJhOeMek
סוגי החיסונים והקשיים בפיתוח החיסון לקורונה, שעדיין פותח במהירות חסרת תקדים (עברית):
https://youtu.be/Qdnf7zRJ0sQ
וכך פועלת גם המערכת החיסונית נגד תאים סרטניים (עברית):
https://youtu.be/3mTqsoQCsPw
מערכת ההגנה בגופנו, או מערכת החיסון (Immune system) היא האחראית לעמידות של הגוף לזיהומים בכל זמן. היא כוללת איברים, רקמות ותאים שונים בגוף שמטרתם לשמור על הגוף מאיומים ומחלות.
מנגנוני ההגנה שבגוף מיועדים לשמור על הגוף מאיומים חיצוניים, גורמים זרים שביניהם נגיפים, חיידקים ופטריות.
אבל היא גם שומרת על הגוף מגורמים עצמיים, שבגוף עצמו והם מחוללי המחלות. הבולטים והנוראים מביניהם הם כמובן התאים הסרטניים.
ללא מערכת ההגנה הזו גופנו לא היה שורד את הווירוסים והחיידקים שתוקפים אותו כל הזמן.
#מרכיבי מערכת החיסון
כמו יעד מבוצר, מערכת החיסון מורכבת מרקמות ומתאים מסוגים שונים המקנים לה שכבות של הגנה ובעלי תפקידים הממלאים כל אחד את תפקידו:
העור הוא השומר המפטרל מסביב, קו ההגנה הראשון של הגוף כנגד מחלה המאיימת עליו.
הקרומים הריריים השונים מצויים באיברים כמו העיניים, האף, הפה, בגרון, ריאות והמעיים וגם הם משמשים כמחסום כנגד פולשים לגוף, בשטיפה מהגוף.
תאי הדם הלבנים אחראים בדמנו על הלוחמה במחלות. הם הלוחמים שעומדים מול חיידקים ונגיפים המאיימים על הגוף ובריאותו והורגים בהם ככל האפשר, כדי למנוע הידבקות בווירוסים ומחלות שונות.
מערכת הלימפה מוכרת בזכות נוזל הלימפה, האחראי על התחבורה במערכת הדם וזורם לאורך כל חלקי הגוף. נוזל הלימפה מסיע תאי דם לבנים למקומות שבהם הגוף זקוק להם.
נוזל הלימפה גם אוסף נגיפים וחיידקים אל בלוטות הלימפה, הממיתות אותם ושולחות את שרידיהם אל מחוץ לגוף. בדרכו אוסף נוזל הלימפה גם "עריקים". אלו נוזלים חוץ תאיים שנאספים בחזרה לוורידים הראשיים שקרובים ללב.
רוצים להיות מופתעים? - הכירו בתגית "מחלה אוטואימונית" את המחלות הגורמים למערכת החיסונית של הגוף לתקוף את הגוף עצמו.
כך פועלת המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/PSRJfaAYkW4
איך נלחם הגוף שלנו ומגן על עצמו מווירוסים למשל? (מתורגם):
https://youtu.be/oqGuJhOeMek
סוגי החיסונים והקשיים בפיתוח החיסון לקורונה, שעדיין פותח במהירות חסרת תקדים (עברית):
https://youtu.be/Qdnf7zRJ0sQ
וכך פועלת גם המערכת החיסונית נגד תאים סרטניים (עברית):
https://youtu.be/3mTqsoQCsPw
מהם חיידקים או בקטריות?
החיידקים הם יצורים חד תאיים, כלומר יש להם רק תא אחד בודד. במרבית המקרים החיידק הוא יצור עצמאי. בדרך כלל החיידקים מתרבים על ידי גדילה של התא של החיידק וחלוקה שלו לשני צאצאים זהים.
גודלו של חיידק הוא זעיר ואת מרבית החיידקים לא ניתן לראות ללא מיקרוסקופ או אמצעי הגדלה. גודלם של החיידקים יכול להגיע לחצי אלפית של המילימטר ויש רבים שהם אף קטנים יותר. ישנם גם חיידקים גדולים יותר, כמו חיידקי הגופרית הזוהרים, שניתן לראות גם ללא הגדלה.
כמעט בכל מקום בעולם יש חיידקים. רק על כפות ידיכם נמצאים כרגע בסביבות 200 מיליון חיידקים!
המדענים זיהו פחות מ-2 אחוזים ממיני החיידקים בעולם עד יום, בערך כ-7000 מיני חיידקים, מה שאומר שיש עוד המון מינים שטרם זוהו, אולי אף חצי מיליון מיני חיידקים בעולם.
לרבים מאיתנו נדמה שהחיידק הוא יצור מזיק אבל האמת היא הפוכה - ללא החיידקים לא יוכלו להתקיים החיים שאנו מכירים על פני כדור הארץ. מהיצורים הזעירים ביותר ועד היצורים הגדולים ביותר, כולם מכילים חיידקים בכמויות עצומות. בכל תא בגופנו לדוגמה, יש כ-10 חיידקים. בקושי כ-300 ממיני החיידקים שהתגלו עד היום גורמים או מסייעים להיווצרות למחלות. מרבית החיידקים בגוף נמצאים במערכת העיכול והם תורמים מאד לפעילות התקינה של הגוף.
הנה הסבר על החיידקים, האנטיביוטיקה שמנצחת אותם, חוץ מאשר במקרים של רגישות או כשהם מפתחים עמידות אבולוציונית אליה (מתורגם):
http://youtu.be/znnp-Ivj2ek
דוקטור מל מסביר על החיידקים (עברית):
http://youtu.be/0h6K4cUwmak
מאובנים של בקטריות על אבן ממאדים הביאו לתיאוריה שהחיים בכדור הארץ מקורם במאדים (עברית):
https://youtu.be/_T8XZqE4MPk
כל בעלי החיים נולדו מהבקטריות:
http://youtu.be/qCn92mbWxd4
יתכן שחיידקים הם כלי ניווט מצוין עבור עופות (עברית):
https://youtu.be/q15X-K_NDFA
צורות שונות של חיידקים (מתורגם):
http://youtu.be/edeOIKSyzFI
וסוגיות האנטיביוטיקה והפיתוחים המטורפים נגד חיידקים (מתורגם):
https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
החיידקים הם יצורים חד תאיים, כלומר יש להם רק תא אחד בודד. במרבית המקרים החיידק הוא יצור עצמאי. בדרך כלל החיידקים מתרבים על ידי גדילה של התא של החיידק וחלוקה שלו לשני צאצאים זהים.
גודלו של חיידק הוא זעיר ואת מרבית החיידקים לא ניתן לראות ללא מיקרוסקופ או אמצעי הגדלה. גודלם של החיידקים יכול להגיע לחצי אלפית של המילימטר ויש רבים שהם אף קטנים יותר. ישנם גם חיידקים גדולים יותר, כמו חיידקי הגופרית הזוהרים, שניתן לראות גם ללא הגדלה.
כמעט בכל מקום בעולם יש חיידקים. רק על כפות ידיכם נמצאים כרגע בסביבות 200 מיליון חיידקים!
המדענים זיהו פחות מ-2 אחוזים ממיני החיידקים בעולם עד יום, בערך כ-7000 מיני חיידקים, מה שאומר שיש עוד המון מינים שטרם זוהו, אולי אף חצי מיליון מיני חיידקים בעולם.
לרבים מאיתנו נדמה שהחיידק הוא יצור מזיק אבל האמת היא הפוכה - ללא החיידקים לא יוכלו להתקיים החיים שאנו מכירים על פני כדור הארץ. מהיצורים הזעירים ביותר ועד היצורים הגדולים ביותר, כולם מכילים חיידקים בכמויות עצומות. בכל תא בגופנו לדוגמה, יש כ-10 חיידקים. בקושי כ-300 ממיני החיידקים שהתגלו עד היום גורמים או מסייעים להיווצרות למחלות. מרבית החיידקים בגוף נמצאים במערכת העיכול והם תורמים מאד לפעילות התקינה של הגוף.
הנה הסבר על החיידקים, האנטיביוטיקה שמנצחת אותם, חוץ מאשר במקרים של רגישות או כשהם מפתחים עמידות אבולוציונית אליה (מתורגם):
http://youtu.be/znnp-Ivj2ek
דוקטור מל מסביר על החיידקים (עברית):
http://youtu.be/0h6K4cUwmak
מאובנים של בקטריות על אבן ממאדים הביאו לתיאוריה שהחיים בכדור הארץ מקורם במאדים (עברית):
https://youtu.be/_T8XZqE4MPk
כל בעלי החיים נולדו מהבקטריות:
http://youtu.be/qCn92mbWxd4
יתכן שחיידקים הם כלי ניווט מצוין עבור עופות (עברית):
https://youtu.be/q15X-K_NDFA
צורות שונות של חיידקים (מתורגם):
http://youtu.be/edeOIKSyzFI
וסוגיות האנטיביוטיקה והפיתוחים המטורפים נגד חיידקים (מתורגם):
https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
מהו ערפיח?
ערפיח (Smog) הוא ענן סמיך שרובץ מעל לערים שזיהום האוויר בהן גבוה. הערפיח נראה כמו ערפל צהבהב וגורמים אותו עשן המכוניות והאוטובוסים ועשן שיוצא מארובות של מפעלי תעשייה מזהמים. הערפיח הוא בעצם שילוב בין ערפל ופיח.
ההרכב הכימי שלו עלול להפוך את הערפיח לגורם קטלני. כתוצאה מהשפעותיו הקשות של הערפיח, מתים בכל שנה מיליונים בעולם. אחוז גבוה מהם תופסים אנשים קשישים וכאלו שסובלים מקשיי נשימה. הערפיח נחשב גם לגורם משמעותי של מחלות ריאה והתקפות אלרגיה.
כיום מנסים לצמצם או למנוע כליל בעולם את תופעת הערפיח. אמצעי הכרחי ועיקרי הוא מעבר לצריכה יעילה יותר של דלק, שתאפשר להקטין את הזיהום משריפה של דלקים, ככל הניתן. אמצעי נוסף ומניעתי, הוא צמצום של מזהמים בערים, על ידי פיתוח תחבורה ציבורית יעילה אל המטרופולינים, הערים הגדולות, והגבלות על תנועת כלי רכב באזורים עירוניים.
הנה סרטון על הערפיח שבערים הגדולות בסין:
http://youtu.be/JSyc72cE32Q
וידאו של העיר הסינית בייג'ינג שמראה את הערפיח היטב:
https://youtu.be/BPzzlBVtXH0
המסכות שמפיצים בסין, כדי לשמור על הבריאות בערפיח:
http://youtu.be/aIRkax6WUwQ
ומעבדת מחקר שמוקדשת למחקר של הערפיח וכיצד ניתן להקטין אותו:
http://youtu.be/JVcFps_gWpk
ערפיח (Smog) הוא ענן סמיך שרובץ מעל לערים שזיהום האוויר בהן גבוה. הערפיח נראה כמו ערפל צהבהב וגורמים אותו עשן המכוניות והאוטובוסים ועשן שיוצא מארובות של מפעלי תעשייה מזהמים. הערפיח הוא בעצם שילוב בין ערפל ופיח.
ההרכב הכימי שלו עלול להפוך את הערפיח לגורם קטלני. כתוצאה מהשפעותיו הקשות של הערפיח, מתים בכל שנה מיליונים בעולם. אחוז גבוה מהם תופסים אנשים קשישים וכאלו שסובלים מקשיי נשימה. הערפיח נחשב גם לגורם משמעותי של מחלות ריאה והתקפות אלרגיה.
כיום מנסים לצמצם או למנוע כליל בעולם את תופעת הערפיח. אמצעי הכרחי ועיקרי הוא מעבר לצריכה יעילה יותר של דלק, שתאפשר להקטין את הזיהום משריפה של דלקים, ככל הניתן. אמצעי נוסף ומניעתי, הוא צמצום של מזהמים בערים, על ידי פיתוח תחבורה ציבורית יעילה אל המטרופולינים, הערים הגדולות, והגבלות על תנועת כלי רכב באזורים עירוניים.
הנה סרטון על הערפיח שבערים הגדולות בסין:
http://youtu.be/JSyc72cE32Q
וידאו של העיר הסינית בייג'ינג שמראה את הערפיח היטב:
https://youtu.be/BPzzlBVtXH0
המסכות שמפיצים בסין, כדי לשמור על הבריאות בערפיח:
http://youtu.be/aIRkax6WUwQ
ומעבדת מחקר שמוקדשת למחקר של הערפיח וכיצד ניתן להקטין אותו:
http://youtu.be/JVcFps_gWpk
זיהום
נגד מי מגינה המערכת החיסונית על הגוף?
המערכת החיסונית (Immune system) היא המערכת בגוף שאחראית לזהות, להשמיד ולתעד לעתיד פתוגנים (Pathogens), גורמים זרים שפולשים אליו, כולל חיידקים, וירוסים, פטריות, רעלנים, גידולים סרטניים וטפילים.
תגובה חיסונית יכולה להתרחש בגוף בהרבה מקומות, גם באזור בו התרחש הזיהום בפועל וגם באזורים רחוקים דוגמת בלוטות הלימפה הסמוכות.
המערכת החיסונית היא מערכת מורכבת מאוד. יש בה שני סוגי תגובות - התגובה המורשת והתגובה הנרכשת. המערכות הללו שונות במהותן, אבל שלובות, תלויות זו בזו ופועלות בשיתוף פעולה ובתיאום ביניהן. בכך הן מאפשרות לגוף הגנה מיטבית מפני פתוגנים.
אם לא הייתה בגוף החי מערכת חיסון שתמנע זאת, חיידק אחד שחודר אליו יכול ליצור בתוך 24 שעות בלבד בסביבות 16 מיליון עותקים של עצמו...
לצד היכולת שלה לזהות מספר עצום של פתוגנים, אחד המאפייניה הבולטים והמרשימים של מערכת החיסון אצל בעלי חוליות הוא הזיכרון החיסוני. מדובר בתגובת זיכרון (Memory Response) - יכולת יעילה, חזקה ומהירה מאוד של המערכת החיסונית לזכור ולפעול במרץ כנגד פתוגן שעמו היא התמודדה בעבר, לסלק אותו במהירות ולמנוע התפתחות מחלה עתידית.
תגובת הזיכרון מאפשרת למערכת החיסון לפעול נגד הפתוגן ולמנוע התפתחות חוזרת של המחלה בעתיד.
הנה המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/zQGOcOUBi6s
כך פועלת המערכת החיסונית (מתורגם):
https://youtu.be/z3ubVwb_fBs
אפשר לגרום למערכת החיסונית לתקוף תאים סרטניים (עברית):
https://youtu.be/3mTqsoQCsPw
ומערכת ההשמדה של מערכת החיסון שלנו - המוני חלבונים שזורמים בדם ומשמידים תוקפים (מתורגם):
https://youtu.be/BSypUV6QUNw?long=yes
המערכת החיסונית (Immune system) היא המערכת בגוף שאחראית לזהות, להשמיד ולתעד לעתיד פתוגנים (Pathogens), גורמים זרים שפולשים אליו, כולל חיידקים, וירוסים, פטריות, רעלנים, גידולים סרטניים וטפילים.
תגובה חיסונית יכולה להתרחש בגוף בהרבה מקומות, גם באזור בו התרחש הזיהום בפועל וגם באזורים רחוקים דוגמת בלוטות הלימפה הסמוכות.
המערכת החיסונית היא מערכת מורכבת מאוד. יש בה שני סוגי תגובות - התגובה המורשת והתגובה הנרכשת. המערכות הללו שונות במהותן, אבל שלובות, תלויות זו בזו ופועלות בשיתוף פעולה ובתיאום ביניהן. בכך הן מאפשרות לגוף הגנה מיטבית מפני פתוגנים.
אם לא הייתה בגוף החי מערכת חיסון שתמנע זאת, חיידק אחד שחודר אליו יכול ליצור בתוך 24 שעות בלבד בסביבות 16 מיליון עותקים של עצמו...
לצד היכולת שלה לזהות מספר עצום של פתוגנים, אחד המאפייניה הבולטים והמרשימים של מערכת החיסון אצל בעלי חוליות הוא הזיכרון החיסוני. מדובר בתגובת זיכרון (Memory Response) - יכולת יעילה, חזקה ומהירה מאוד של המערכת החיסונית לזכור ולפעול במרץ כנגד פתוגן שעמו היא התמודדה בעבר, לסלק אותו במהירות ולמנוע התפתחות מחלה עתידית.
תגובת הזיכרון מאפשרת למערכת החיסון לפעול נגד הפתוגן ולמנוע התפתחות חוזרת של המחלה בעתיד.
הנה המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/zQGOcOUBi6s
כך פועלת המערכת החיסונית (מתורגם):
https://youtu.be/z3ubVwb_fBs
אפשר לגרום למערכת החיסונית לתקוף תאים סרטניים (עברית):
https://youtu.be/3mTqsoQCsPw
ומערכת ההשמדה של מערכת החיסון שלנו - המוני חלבונים שזורמים בדם ומשמידים תוקפים (מתורגם):
https://youtu.be/BSypUV6QUNw?long=yes
איך חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה?
במחקר שנערך בשנת 2014, הוערך שמדי שנה מתים כ־700 אלף איש בעולם כולו, לאחר שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
הערכות מדעיות לגבי עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה גורסות שאם לא יימצאו תרופות אנטיביוטיות יעילות יותר, יש חשש שעד שנת 2050 יעלה ל-10 מיליון מספר המתים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בכל שנה!
#האם מתקרב סוף עידן האנטיביוטיקה?
בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת עמידות לאנטיביוטיקה (Antibiotic Resistance) אצל חיידקים. למעשה, בימינו יש כבר לא מעט מחלות שאין לנו נגדן כל טיפול. החשש הוא שהן הולכות ומתרבות.
במיוחד חמור הדבר כי בעידן הנוכחי נפוצים טיולים בין היבשות בכדור הארץ יותר מאי פעם. בעולם כזה מועברים בקלות חיידקים עמידים מיבשת ליבשת ומתפשטים במהירות בעולם.
#מה גורם לעמידות הזו לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים?
מסתבר ששימוש מיותר ונפוץ מדי באנטיביוטיקות, לצד שימוש לא נכון בהן, כמו נטילת מינונים לא מתאימים וחולים שלא מסיימים את כל ימי נטילת האנטיביוטיקה שקיבלו, הם שיוצרים עמידות של חיידקים לתרופות המופלאות הללו.
#איך החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה?
מסתבר למשל ששימוש ממושך מדי באנטיביוטיקה מסוימת תורם דווקא להתפתחות של החיידקים, בכך שהוא מקנה להם עמידות לתרופה זו.
גם שימוש באנטיביוטיקה אצל חולים שכבר החלימו מפתח את העמידות הזו שלהם.
באופן דומה גם שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, הוא הרסני ליעילותה בריפוי. זו הסיבה אגב לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. היא גם לא יעילה לטיפול בווירוסים וגם תחזק את עמידות החיידקים כנגדה התרופה עצמה.
זכרו, למחלות ויראליות אין אנטיביוטיקה. וירוס מתנהג אחרת מחיידק.
אגב, מסתבר שעוד במחקריו המוקדמים של מפתח הפניצילין, אלכסנדר פלמינג, למד מי שפיתח את האנטיביוטיקה הראשונה בהיסטוריה שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר.
ואם זה היה החשש הראשון מפני עמידויות של חיידקים לאנטיביוטיקה, מאז גילה המדע שהתופעה הזו לא רק בעייתית ומתקיימת, אלא גם מתקדמת בקצב מטורף ולא מעט בעזרתנו, החולים.
עכשיו אתם יודעים כיצד לעצור אותה. ואם לא נעצור את התופעה הזו, יפגע אובדן יעילות האנטיביוטיקות ביכולת האנושית להילחם במחלות זיהומיות ובסיבוכים שנוצרים בניתוחים, השתלות, דיאליזות ובטיפולי כימותרפיה.
קיים חשש כמעט ודאי שבעידן שאחרי אובדן יעילות האנטיביוטיקה, אנשים שוב ימותו בשל מחלות פשוטות יחסית, כמו דלקת אוזניים או גרון. אלה מחלות שהאנטיביוטיקה מרפאת בקלות, אבל בעולם ללא יעילות אנטיביוטית הן ישובו לחולל שמות במין האנושי.
הנה הסבר על הצורך במאבק יעיל בעמידות בחיידקים (עברית):
https://youtu.be/19IXUtZ0AfI
האנטיביוטיקה והעמידות אליה (מתורגם):
https://youtu.be/znnp-Ivj2ek
כך מתפתחת העמידות הזו:
https://youtu.be/mngVeKX8plk
סרט תיעודי קצר על העמידות המסוכנת של חיידקים לאנטיביוטיקה (מתורגם):
https://youtu.be/66k5UI4Yi60?t=19s?long=yes
ואחד נוסף על עמידות חיידקים שהולכת ומתפתחת:
https://youtu.be/zENv5EDElgA?long=yes
במחקר שנערך בשנת 2014, הוערך שמדי שנה מתים כ־700 אלף איש בעולם כולו, לאחר שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
הערכות מדעיות לגבי עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה גורסות שאם לא יימצאו תרופות אנטיביוטיות יעילות יותר, יש חשש שעד שנת 2050 יעלה ל-10 מיליון מספר המתים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בכל שנה!
#האם מתקרב סוף עידן האנטיביוטיקה?
בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת עמידות לאנטיביוטיקה (Antibiotic Resistance) אצל חיידקים. למעשה, בימינו יש כבר לא מעט מחלות שאין לנו נגדן כל טיפול. החשש הוא שהן הולכות ומתרבות.
במיוחד חמור הדבר כי בעידן הנוכחי נפוצים טיולים בין היבשות בכדור הארץ יותר מאי פעם. בעולם כזה מועברים בקלות חיידקים עמידים מיבשת ליבשת ומתפשטים במהירות בעולם.
#מה גורם לעמידות הזו לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים?
מסתבר ששימוש מיותר ונפוץ מדי באנטיביוטיקות, לצד שימוש לא נכון בהן, כמו נטילת מינונים לא מתאימים וחולים שלא מסיימים את כל ימי נטילת האנטיביוטיקה שקיבלו, הם שיוצרים עמידות של חיידקים לתרופות המופלאות הללו.
#איך החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה?
מסתבר למשל ששימוש ממושך מדי באנטיביוטיקה מסוימת תורם דווקא להתפתחות של החיידקים, בכך שהוא מקנה להם עמידות לתרופה זו.
גם שימוש באנטיביוטיקה אצל חולים שכבר החלימו מפתח את העמידות הזו שלהם.
באופן דומה גם שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, הוא הרסני ליעילותה בריפוי. זו הסיבה אגב לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. היא גם לא יעילה לטיפול בווירוסים וגם תחזק את עמידות החיידקים כנגדה התרופה עצמה.
זכרו, למחלות ויראליות אין אנטיביוטיקה. וירוס מתנהג אחרת מחיידק.
אגב, מסתבר שעוד במחקריו המוקדמים של מפתח הפניצילין, אלכסנדר פלמינג, למד מי שפיתח את האנטיביוטיקה הראשונה בהיסטוריה שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר.
ואם זה היה החשש הראשון מפני עמידויות של חיידקים לאנטיביוטיקה, מאז גילה המדע שהתופעה הזו לא רק בעייתית ומתקיימת, אלא גם מתקדמת בקצב מטורף ולא מעט בעזרתנו, החולים.
עכשיו אתם יודעים כיצד לעצור אותה. ואם לא נעצור את התופעה הזו, יפגע אובדן יעילות האנטיביוטיקות ביכולת האנושית להילחם במחלות זיהומיות ובסיבוכים שנוצרים בניתוחים, השתלות, דיאליזות ובטיפולי כימותרפיה.
קיים חשש כמעט ודאי שבעידן שאחרי אובדן יעילות האנטיביוטיקה, אנשים שוב ימותו בשל מחלות פשוטות יחסית, כמו דלקת אוזניים או גרון. אלה מחלות שהאנטיביוטיקה מרפאת בקלות, אבל בעולם ללא יעילות אנטיביוטית הן ישובו לחולל שמות במין האנושי.
הנה הסבר על הצורך במאבק יעיל בעמידות בחיידקים (עברית):
https://youtu.be/19IXUtZ0AfI
האנטיביוטיקה והעמידות אליה (מתורגם):
https://youtu.be/znnp-Ivj2ek
כך מתפתחת העמידות הזו:
https://youtu.be/mngVeKX8plk
סרט תיעודי קצר על העמידות המסוכנת של חיידקים לאנטיביוטיקה (מתורגם):
https://youtu.be/66k5UI4Yi60?t=19s?long=yes
ואחד נוסף על עמידות חיידקים שהולכת ומתפתחת:
https://youtu.be/zENv5EDElgA?long=yes
מה זו מוגלה?
כשחודר זיהום לפצע בגופנו, מתגייס הגוף כדי להילחם בו. כדוריות הדם הלבנות הן שמנהלות את הלוחמה בזיהומים המסוכנים, בשמו של הגוף. כשהכדוריות הלבנות מתרכזות סביב גורם הזיהום שבפצע ונלחמות בו, יש אבידות. המוגלה (Pus) מכילה בעיקר את הכדוריות הלבנות, שמתו במאבק כנגד הזיהום. משום כך המוגלה היא לבנה-צהבהבה.
הגוון הצהבהב נובע מכך שהמוגלה מכילה גם חומרי פסולת שונים, חיידקים ותאי גוף מתים.
הכירו את המוגלה:
https://youtu.be/oQdzX4zEaeo
כשחודר זיהום לפצע בגופנו, מתגייס הגוף כדי להילחם בו. כדוריות הדם הלבנות הן שמנהלות את הלוחמה בזיהומים המסוכנים, בשמו של הגוף. כשהכדוריות הלבנות מתרכזות סביב גורם הזיהום שבפצע ונלחמות בו, יש אבידות. המוגלה (Pus) מכילה בעיקר את הכדוריות הלבנות, שמתו במאבק כנגד הזיהום. משום כך המוגלה היא לבנה-צהבהבה.
הגוון הצהבהב נובע מכך שהמוגלה מכילה גם חומרי פסולת שונים, חיידקים ותאי גוף מתים.
הכירו את המוגלה:
https://youtu.be/oQdzX4zEaeo
כיצד פועלים החיסונים נגד מחלות?
מרבית החיסונים (Vaccines) עובדים על עיקרון הנגיף המוחלש. מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה. כשלגוף מוזרק נגיף מוחלש, הוא מפתח נוגדנים המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, במידה שהוא תוקף אותו.
בלעדי החיסון הזה, לא הייתה מסוגלת מערכת ההגנה שבגופנו להגן עליו מהווירוסים והחיידקים שתוקפים אותו כל העת.
החיסון באמצעות חיידקים מוחלשים התגלה במקרה. עוזרו של החוקר הנודע לואי פסטר הזריק לעופות בטעות תרבית ישָנה של חיידקי כולרה, במקום החיידקים האלימים שפסטר הורה לו להזריק. כשהזריק העוזר לאחר מכן את החיידקים האלימים, גילה פסטר שהעופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. העופות שקיבלו רק את החיידקים האלימים, דווקא מתו.
פסטר הבין שגוף שמקבל נגיף מוחלש, מפתח נוגדנים שמאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, כשהוא תוקף אותו.
התגלית של לואי פסטר לא הייתה היחידה שגילתה כך חיסונים. רופא כפרי בשם ג'נר גילה תגלית דומה לגבי מחלת האבעבועות השחורות. הוא הבחין שילדים שנדבקו במחלה דומה שנקראת "אבעבועות הפרות", פיתחו עמידות לא רק בפני אבעבועות הפרות, אלא גם כנגד אבעבועות שחורות. הסיבה דומה - מחלות קרובות, כשהראשונה לא פוגעת בילדים, אבל מאפשרת למערכת החיסונית שלהם לפתח עמידות טובה יותר לאבעבועות שחורות.
אגב, חיסוני הקורונה פועלים בשיטה אחרת לחלוטין. בקרוב נסביר אותה.
כך נלחם הגוף שלנו ומגן על עצמו מווירוסים למשל (מתורגם):
https://youtu.be/oqGuJhOeMek
על פעילות המערכת החיסונית נגד תאים סרטניים (עברית):
https://youtu.be/3mTqsoQCsPw
זהו זה בחיוך על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה (עברית):
https://youtu.be/5oOKddpcWno
ויש רבים שמתנגדים לחיסונים - האם הם צודקים או מתעלמים מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה? (מתורגם)
https://youtu.be/zBkVCpbNnkU?long=yes
מרבית החיסונים (Vaccines) עובדים על עיקרון הנגיף המוחלש. מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה. כשלגוף מוזרק נגיף מוחלש, הוא מפתח נוגדנים המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, במידה שהוא תוקף אותו.
בלעדי החיסון הזה, לא הייתה מסוגלת מערכת ההגנה שבגופנו להגן עליו מהווירוסים והחיידקים שתוקפים אותו כל העת.
החיסון באמצעות חיידקים מוחלשים התגלה במקרה. עוזרו של החוקר הנודע לואי פסטר הזריק לעופות בטעות תרבית ישָנה של חיידקי כולרה, במקום החיידקים האלימים שפסטר הורה לו להזריק. כשהזריק העוזר לאחר מכן את החיידקים האלימים, גילה פסטר שהעופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. העופות שקיבלו רק את החיידקים האלימים, דווקא מתו.
פסטר הבין שגוף שמקבל נגיף מוחלש, מפתח נוגדנים שמאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, כשהוא תוקף אותו.
התגלית של לואי פסטר לא הייתה היחידה שגילתה כך חיסונים. רופא כפרי בשם ג'נר גילה תגלית דומה לגבי מחלת האבעבועות השחורות. הוא הבחין שילדים שנדבקו במחלה דומה שנקראת "אבעבועות הפרות", פיתחו עמידות לא רק בפני אבעבועות הפרות, אלא גם כנגד אבעבועות שחורות. הסיבה דומה - מחלות קרובות, כשהראשונה לא פוגעת בילדים, אבל מאפשרת למערכת החיסונית שלהם לפתח עמידות טובה יותר לאבעבועות שחורות.
אגב, חיסוני הקורונה פועלים בשיטה אחרת לחלוטין. בקרוב נסביר אותה.
כך נלחם הגוף שלנו ומגן על עצמו מווירוסים למשל (מתורגם):
https://youtu.be/oqGuJhOeMek
על פעילות המערכת החיסונית נגד תאים סרטניים (עברית):
https://youtu.be/3mTqsoQCsPw
זהו זה בחיוך על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה (עברית):
https://youtu.be/5oOKddpcWno
ויש רבים שמתנגדים לחיסונים - האם הם צודקים או מתעלמים מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה? (מתורגם)
https://youtu.be/zBkVCpbNnkU?long=yes
מה זו קיימות?
קיימות (Sustainability) היא רעיון חברתי או אפילו אידאולוגיה, הנאבקת על היכולת להמשיך לחיות בכדור הארץ בהווה, מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ולחיות עליו גם הם.
חיים ברי קיימא מתבססים על דברים שניתן לעשות עוד ועוד, ללא הפסקה, מבלי להרוס את העולם.
דו"ח ברונטלנד של האו"ם מ-1987 הגדיר את הקיימות כ"פיתוח שמספק את צורכי ההווה מבלי לסכן את יכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם".
מטרת הקיימות היא להבין את השפעות האדם על סביבתו ולפתח תפישת עולם שתשלב סביבה חברה וכלכלה, ותפעל לכינון של עולם טוב יותר.
אך לפני הכל מתייחסת הקיימות לאחריות המוטלת על המין האנושי כלפי העולם הקיים, אחריות שתוקפה הוא ארוך טווח. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ניסח זאת יפה במשפט המצמרר "We have no Plan B" - אין לנו תכנית חליפית (עבור כדור הארץ).
תומכי הקיימות מבינים שעל אף שלא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור וגם לטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם אין סיכוי להעלים את הנזק הסביבתי של השנים ההרסניות, אך הם עדיין מתעקשים על הקיימות כאופק חדש וסיכוי לתקווה ולתיקון, שישמרו על העולם בשבילנו ובשביל הדורות הבאים ובכך להוריש להם ירושה הוגנת.
במטרה להביא לעולם שיש בו יש איזון בין צרכי האדם לסביבה ולטבע, יש לעשות שינויים. הפחתת השימוש בפלסטיק ובמזהמים דומים, מעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו את התלות בדלקים, פחם, נפט וגז טבעי וכדומה.
בכך מציגה הקיימות תפישת עולם וגישה תרבותית, המעמידה לפני הכל את רווחתם של דורות העתיד ודורשת לשמור על העולם שלהם ובשבילם.
#הקיימות בהיסטוריה
תפיסת הקיימות אינה חדשה והיא מחוברת למסורות עתיקות שניתן למצוא אפילו אצל שבטים אינדיאניים. אלה ראו במשאבי הטבע שברשותנו סוג של פיקדון שיש לשמור ולהעביר בבוא היום אל הדורות הבאים.
ואכן, הקיימות מנסה לרכך ואף להתנתק מתרבות הצריכה החומרנית, השלטת בעולם המערבי בחצי המאה האחרונה. שאיפתה היא לאמץ תרבות שונה, המקדמת ערכים סביבתיים וחברתיים חדשים, תרבות שתחזק רעיונות אחרים שכסף לא משחק בהם תפקיד והם לא נמדדים בו, כמו קהילתיות, סולידריות חברתית וערכי משפחה.
גם בישראל, כמו במדינות אחרות, אימצה הממשלה את התפישה הזו ומינתה את "נציב הדורות הבאים". היא מנסה להטמיע אותה במערכת החינוך הלאומית ובתחומים שונים בתעשייה, בחקלאות וכדומה. ועדיין, באותה נשימה, מוזנחים ומטופלים ברשלנות נושאים כמו המעבר לאנרגיה ירוקה כמו אנרגיית השמש במקום כזו המבוססת על דלקים, או מיחזור של אריזות והקטנת השימוש בפלסטיק.
ניתן לראות שהעשורים הראשונים של המאה ה-21 מאופיינים בעיור עצום, כלומר מעבר המוני במדינות רבות אל הערים הגדולות, גידול מואץ באוכלוסייה, תוך ניצול פרוע של משאבי הטבע והרס סביבתי עולמי חסר תקדים.
נראה שהאנושות חושפת את כדור-הארץ באופן מודע ואפילו פושע, לשינוי אקלימי הרסני ובלתי הפיך. השינוי הזה מתבטא לפני הכל בהתחממות עולמית חסרת תקדים, בשינויי אקלים עצומים בכל פינה בעולם ובשלל אסונות טבע הרסניים שהעולם לא הכיר כמוהם.
רוצים להבין עד כמה המצב דורש מעשה? - בתגית "הרס כדור הארץ".
הקיימות מבוססת על חיים בהווה שאינם הרסניים לעתיד (מתורגם):
https://youtu.be/zfnrB3QZD7E
למה הקיימות נחוצה? (ללא מילים)
https://youtu.be/lri7MiGQnoQ
זה בידיים שלנו - ראו כמה יצירתיות ומעשה יכולים לשנות את המצב (מתורגם):
https://youtu.be/DbXLoNHWWmI
הקיימות ואתגרי העתיד (עברית):
https://youtu.be/KWs-18k4M0U
ניתן לשפר את הפגיעה בכדור הארץ והנה רק דוגמה (עברית):
https://youtu.be/SkOOoAPWD4Y
ותכנית תיעודית על הקיימות (עברית):
https://youtu.be/AOHFvNk2mHY?long=yes
קיימות (Sustainability) היא רעיון חברתי או אפילו אידאולוגיה, הנאבקת על היכולת להמשיך לחיות בכדור הארץ בהווה, מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ולחיות עליו גם הם.
חיים ברי קיימא מתבססים על דברים שניתן לעשות עוד ועוד, ללא הפסקה, מבלי להרוס את העולם.
דו"ח ברונטלנד של האו"ם מ-1987 הגדיר את הקיימות כ"פיתוח שמספק את צורכי ההווה מבלי לסכן את יכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם".
מטרת הקיימות היא להבין את השפעות האדם על סביבתו ולפתח תפישת עולם שתשלב סביבה חברה וכלכלה, ותפעל לכינון של עולם טוב יותר.
אך לפני הכל מתייחסת הקיימות לאחריות המוטלת על המין האנושי כלפי העולם הקיים, אחריות שתוקפה הוא ארוך טווח. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ניסח זאת יפה במשפט המצמרר "We have no Plan B" - אין לנו תכנית חליפית (עבור כדור הארץ).
תומכי הקיימות מבינים שעל אף שלא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור וגם לטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם אין סיכוי להעלים את הנזק הסביבתי של השנים ההרסניות, אך הם עדיין מתעקשים על הקיימות כאופק חדש וסיכוי לתקווה ולתיקון, שישמרו על העולם בשבילנו ובשביל הדורות הבאים ובכך להוריש להם ירושה הוגנת.
במטרה להביא לעולם שיש בו יש איזון בין צרכי האדם לסביבה ולטבע, יש לעשות שינויים. הפחתת השימוש בפלסטיק ובמזהמים דומים, מעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו את התלות בדלקים, פחם, נפט וגז טבעי וכדומה.
בכך מציגה הקיימות תפישת עולם וגישה תרבותית, המעמידה לפני הכל את רווחתם של דורות העתיד ודורשת לשמור על העולם שלהם ובשבילם.
#הקיימות בהיסטוריה
תפיסת הקיימות אינה חדשה והיא מחוברת למסורות עתיקות שניתן למצוא אפילו אצל שבטים אינדיאניים. אלה ראו במשאבי הטבע שברשותנו סוג של פיקדון שיש לשמור ולהעביר בבוא היום אל הדורות הבאים.
ואכן, הקיימות מנסה לרכך ואף להתנתק מתרבות הצריכה החומרנית, השלטת בעולם המערבי בחצי המאה האחרונה. שאיפתה היא לאמץ תרבות שונה, המקדמת ערכים סביבתיים וחברתיים חדשים, תרבות שתחזק רעיונות אחרים שכסף לא משחק בהם תפקיד והם לא נמדדים בו, כמו קהילתיות, סולידריות חברתית וערכי משפחה.
גם בישראל, כמו במדינות אחרות, אימצה הממשלה את התפישה הזו ומינתה את "נציב הדורות הבאים". היא מנסה להטמיע אותה במערכת החינוך הלאומית ובתחומים שונים בתעשייה, בחקלאות וכדומה. ועדיין, באותה נשימה, מוזנחים ומטופלים ברשלנות נושאים כמו המעבר לאנרגיה ירוקה כמו אנרגיית השמש במקום כזו המבוססת על דלקים, או מיחזור של אריזות והקטנת השימוש בפלסטיק.
ניתן לראות שהעשורים הראשונים של המאה ה-21 מאופיינים בעיור עצום, כלומר מעבר המוני במדינות רבות אל הערים הגדולות, גידול מואץ באוכלוסייה, תוך ניצול פרוע של משאבי הטבע והרס סביבתי עולמי חסר תקדים.
נראה שהאנושות חושפת את כדור-הארץ באופן מודע ואפילו פושע, לשינוי אקלימי הרסני ובלתי הפיך. השינוי הזה מתבטא לפני הכל בהתחממות עולמית חסרת תקדים, בשינויי אקלים עצומים בכל פינה בעולם ובשלל אסונות טבע הרסניים שהעולם לא הכיר כמוהם.
רוצים להבין עד כמה המצב דורש מעשה? - בתגית "הרס כדור הארץ".
הקיימות מבוססת על חיים בהווה שאינם הרסניים לעתיד (מתורגם):
https://youtu.be/zfnrB3QZD7E
למה הקיימות נחוצה? (ללא מילים)
https://youtu.be/lri7MiGQnoQ
זה בידיים שלנו - ראו כמה יצירתיות ומעשה יכולים לשנות את המצב (מתורגם):
https://youtu.be/DbXLoNHWWmI
הקיימות ואתגרי העתיד (עברית):
https://youtu.be/KWs-18k4M0U
ניתן לשפר את הפגיעה בכדור הארץ והנה רק דוגמה (עברית):
https://youtu.be/SkOOoAPWD4Y
ותכנית תיעודית על הקיימות (עברית):
https://youtu.be/AOHFvNk2mHY?long=yes
כיצד פועלים חיסוני הקורונה?
כבר בימים הראשונים להתפשטות נגיף הקורונה בעולם, היה ברור לחוקרים ולמפתחי החיסונים שפיתוח חיסון נגד וירוס הקורונה בקצב הרגיל ייקח 10 שנים. הגאוניות בהחלטה שהם קבלו היא בכך שהם קבעו שמי שלמעשה ייקח את האחריות לפיתוח החיסון נגד קורונה יהיה שחקן בלתי צפוי.
הם העבירו את פיתוח החיסון נגד קורונה אל... הגוף!
החיסון נגד הקורונה (COVID-19 Vaccine), או חיסוני הקורונה, פותחו בשיטה שונה גם משום אופיו של נגיף הקורונה. כשחקרו אותו צוותי הפיתוח של חברות תרופות שונות, די מהר הסתבר שווירוס הקוביד 19, שמו הרשמי של הקורונה, נוטה להיות נגיף הרבה יותר אגרסיבי ומתפשט במהירות מאחרים. היו מהם מי שגם העריכו שמוטציות אלימות צפויות להיווצר די מהר. הם צדקו, אגב. בכל מקרה, היה ברור שהזרקת נגיף מוחלש לא תהיה יעילה כמו במחלות אחרות.
כי בחיסונים נגד מחלות אחרות, דוגמת השפעת או הכולרה, מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה, או וירוסים בכמות קטנה וכדומה. כתוצאה מכך הגוף מפתח נוגדנים וזיכרון חיסוני, המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו. אלה פיתוחים שלוקחים המממממון זמן... אה, כבר כתבנו את זה...
לכן, בניגוד למרבית החיסונים (Vaccines), הפועלים על עיקרון הנגיף המוחלש, שיטת הפעולה של חיסוני הקורונה מתייחסת ל-RNA שבגופנו.
לטובת המפתחים עמד כלי נהדר וחדשני - ריצוף גנטי של הדנ"א של הווירוס. הם ידעו שאם יצליחו ליצור בעזרתו מצב שהגוף האנושי יפתח לאחר ההזרקה את החיסון נגד הווירוס שתוקף אותו, זה ייקח הרבה פחות זמן לפתח ולהוציא את החיסון לשוק.
הם צדקו.
#שיטת הפעולה של החיסון לקורונה
הסוד של החיסון הזה הוא שבמקום להילחם בנגיף, על ידי "משאית עמוסה בחלבון חיסוני שפותח במעבדה", הוא קורא לשליח וולט זריז שמביא אל הגוף "מתכון פשוט שמלמד אותו ליצור את החלבון הדרוש למלחמה בנגיף".
איך זה קורה? - לתוך התאים בגוף מזריקים מולקולות mRNA מלאכותי, קיצור של Messanger RNA. זה חומר המשמש מעין תבנית או מתכון לבניה של הפרוטאין (Protein), החלבון הנגיפי שיפעיל את מערכת החיסון של המחוסן.
זמן קצר לאחר הכנסת ה-mRNA לתאים, מתחילות המולקולות שלו להניע בכל אחד מהתאים תהליך של ייצור חלבונים חיסוניים. לחלבונים הללו זקוקים התאים כדי להתחסן.
האחראי לייצור החלבונים הללו בתאים הוא מפעל החלבונים שנמצא בכל תא - הריבוזום. לאחר שקיבל את ה"מתכון" מה-DNA, מייצר הריבוזום לפיו, את החלבונים האיכותיים והיעילים שיפעלו בעתיד כנגד הווירוס.
#במקור פותחה בכלל הטכנולוגיה של mRNA לצורך טיפולים במחלת הסרטן
מדובר בשיטה שמביאה את התאים בגוף ליצור חלבון נגיפי של הקורונה. החלבון הזה הוא שגורם בהמשך לתגובה חיסונית של הגוף. היא אמורה, ולפי הניסויים הקליניים גם מצליחה, לגרום לגוף המתחסנים להגיב בנוגדנים שמנטרלים את הנגיף, במקרה של חשיפה אליו.
#הטכנולוגיה הזו תובענית למדי
לפחות חלק מהחיסונים מבוססי ה-mRNA שפותחו מציבים כרגע אתגר אמיתי. הסיבה היא הצורך באחסון קבוע קר מאוד, המגיע לטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס.
שום מקפיא ביתי או כזה שמבוסס על חנקן נוזלי לא מציע תנאי אחסון קיצוניים כאלה. זה אכן מחייב ניוד מורכב הרבה יותר מהמפעל אל מוקדי החיסון ברחבי העולם ומייקר את החיסונים.
כך פועל החיסון המבוסס על mRNA (עברית):
https://youtu.be/SnpXMVMGw1Y
על הפיתוח הגאוני והמהיר כל כך של החיסון המיוחד הזה:
https://youtu.be/mvA9gs5gxNY
המסע אל השלמת פיתוח חיסון הקורונה (עברית):
https://youtu.be/Qdnf7zRJ0sQ
הניסויים בחיסון הישראלי (עברית):
https://youtu.be/fRbbwd7_V80
עוד על חיסון הקוביד 19 (עברית):
https://youtu.be/uppgdDGwRb8
ומותר גם לחייך על החיסון הרוסי שהתיימר לעשות פלאים (עברית):
https://youtu.be/cYnGCCTmF2I
כבר בימים הראשונים להתפשטות נגיף הקורונה בעולם, היה ברור לחוקרים ולמפתחי החיסונים שפיתוח חיסון נגד וירוס הקורונה בקצב הרגיל ייקח 10 שנים. הגאוניות בהחלטה שהם קבלו היא בכך שהם קבעו שמי שלמעשה ייקח את האחריות לפיתוח החיסון נגד קורונה יהיה שחקן בלתי צפוי.
הם העבירו את פיתוח החיסון נגד קורונה אל... הגוף!
החיסון נגד הקורונה (COVID-19 Vaccine), או חיסוני הקורונה, פותחו בשיטה שונה גם משום אופיו של נגיף הקורונה. כשחקרו אותו צוותי הפיתוח של חברות תרופות שונות, די מהר הסתבר שווירוס הקוביד 19, שמו הרשמי של הקורונה, נוטה להיות נגיף הרבה יותר אגרסיבי ומתפשט במהירות מאחרים. היו מהם מי שגם העריכו שמוטציות אלימות צפויות להיווצר די מהר. הם צדקו, אגב. בכל מקרה, היה ברור שהזרקת נגיף מוחלש לא תהיה יעילה כמו במחלות אחרות.
כי בחיסונים נגד מחלות אחרות, דוגמת השפעת או הכולרה, מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה, או וירוסים בכמות קטנה וכדומה. כתוצאה מכך הגוף מפתח נוגדנים וזיכרון חיסוני, המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו. אלה פיתוחים שלוקחים המממממון זמן... אה, כבר כתבנו את זה...
לכן, בניגוד למרבית החיסונים (Vaccines), הפועלים על עיקרון הנגיף המוחלש, שיטת הפעולה של חיסוני הקורונה מתייחסת ל-RNA שבגופנו.
לטובת המפתחים עמד כלי נהדר וחדשני - ריצוף גנטי של הדנ"א של הווירוס. הם ידעו שאם יצליחו ליצור בעזרתו מצב שהגוף האנושי יפתח לאחר ההזרקה את החיסון נגד הווירוס שתוקף אותו, זה ייקח הרבה פחות זמן לפתח ולהוציא את החיסון לשוק.
הם צדקו.
#שיטת הפעולה של החיסון לקורונה
הסוד של החיסון הזה הוא שבמקום להילחם בנגיף, על ידי "משאית עמוסה בחלבון חיסוני שפותח במעבדה", הוא קורא לשליח וולט זריז שמביא אל הגוף "מתכון פשוט שמלמד אותו ליצור את החלבון הדרוש למלחמה בנגיף".
איך זה קורה? - לתוך התאים בגוף מזריקים מולקולות mRNA מלאכותי, קיצור של Messanger RNA. זה חומר המשמש מעין תבנית או מתכון לבניה של הפרוטאין (Protein), החלבון הנגיפי שיפעיל את מערכת החיסון של המחוסן.
זמן קצר לאחר הכנסת ה-mRNA לתאים, מתחילות המולקולות שלו להניע בכל אחד מהתאים תהליך של ייצור חלבונים חיסוניים. לחלבונים הללו זקוקים התאים כדי להתחסן.
האחראי לייצור החלבונים הללו בתאים הוא מפעל החלבונים שנמצא בכל תא - הריבוזום. לאחר שקיבל את ה"מתכון" מה-DNA, מייצר הריבוזום לפיו, את החלבונים האיכותיים והיעילים שיפעלו בעתיד כנגד הווירוס.
#במקור פותחה בכלל הטכנולוגיה של mRNA לצורך טיפולים במחלת הסרטן
מדובר בשיטה שמביאה את התאים בגוף ליצור חלבון נגיפי של הקורונה. החלבון הזה הוא שגורם בהמשך לתגובה חיסונית של הגוף. היא אמורה, ולפי הניסויים הקליניים גם מצליחה, לגרום לגוף המתחסנים להגיב בנוגדנים שמנטרלים את הנגיף, במקרה של חשיפה אליו.
#הטכנולוגיה הזו תובענית למדי
לפחות חלק מהחיסונים מבוססי ה-mRNA שפותחו מציבים כרגע אתגר אמיתי. הסיבה היא הצורך באחסון קבוע קר מאוד, המגיע לטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס.
שום מקפיא ביתי או כזה שמבוסס על חנקן נוזלי לא מציע תנאי אחסון קיצוניים כאלה. זה אכן מחייב ניוד מורכב הרבה יותר מהמפעל אל מוקדי החיסון ברחבי העולם ומייקר את החיסונים.
כך פועל החיסון המבוסס על mRNA (עברית):
https://youtu.be/SnpXMVMGw1Y
על הפיתוח הגאוני והמהיר כל כך של החיסון המיוחד הזה:
https://youtu.be/mvA9gs5gxNY
המסע אל השלמת פיתוח חיסון הקורונה (עברית):
https://youtu.be/Qdnf7zRJ0sQ
הניסויים בחיסון הישראלי (עברית):
https://youtu.be/fRbbwd7_V80
עוד על חיסון הקוביד 19 (עברית):
https://youtu.be/uppgdDGwRb8
ומותר גם לחייך על החיסון הרוסי שהתיימר לעשות פלאים (עברית):
https://youtu.be/cYnGCCTmF2I