כשאנחנו מזדקנים אנו נעשים יותר נמוכים. כן כן, הגובה היורד הוא עובדה ידועה ומוכרת לכל מי ש"מגדלים" סבא או סבתא קשישים או התראו לאחר תקופה עם מכר זקן.

למעט אובדן גובה משמעותי או מהיר שעלול להצביע על מצב בריאותי שרופא חייב לבדוק, הזקנה הופכת אותנו קטנים יותר.

יש כמה גורמים עיקריים התורמים באופן טבעי לאובדן הגובה ההדרגתי בגיל זקנה:


#היחלשות העצמות
עם השנים ובאופן טבעי הולכות העצמות ונחלשות, כשהן גם מאבדות מצפיפותן. זהו מצב שנקרא אוסטאופורוזיס ובין השאר הוא יכול להוביל לשברים בחוליות, כלומר בעצמות עמוד השדרה. אלה יכולות להידחס ולהביא לירידה בגובה.


#היחלשות דסקיות הסחוס
דסקיות הסחוס המרפדות את החוליות עלולות גם הן להישחק ולהתכווץ, מה שתורם עוד יותר לאובדן הגובה.


#איבוד שריר
עם הגיל, אנו מאבדים מסת שריר, במיוחד בליבה ובגב. ירידה זו בחוזק השרירים שלנו יכולה להוביל ליציבה כפופה, מה שגורם לנו להיראות קצרים יותר, גם אם מבנה השלד שלנו נותר ללא שינוי.


#השטחת רגליים מקושתות
הקשתות בכפות רגלינו עלולות להשתטח לאורך השנים, מה שישפיע גם הוא, אם כי פחות, על הגובה הכללי שלנו.

חשוב לציין כי בעוד שירידה קלה בגובה נחשבת תקינה עם הגיל, אובדן גובה משמעותי או מהיר עשוי להצביע על מצב בריאותי בסיסי ומחייב התייעצות עם רופא.


הנה הסיבות שגורמות לנו לקטון בזקנתנו:

https://youtu.be/0yNOfa9K8tk?si=BXTSpyF1-gTt-Hka


הסבר על דרכים למנוע התנמכות בגיל הזיקנה:

https://youtu.be/qdmU5ikZ870?si=sleFLQPgjrAiqwHK


והסבר מפורט על הסיבות לקטינת הגוף בגובה:

https://youtu.be/7cf33DCzuqk?long=yes

זִקנה היא הגיל שאחרי גיל החיים של אנשים בחברה. בכל חברה אנשים אחרים יכולים להיחשב זקנים. זה יכול להיות תלוי בתקופה - אם לפני כמה מאות שנים נחשב אדם בן 50 לזקן, כיום בגיל 80 ומעלה אתה נחשב זקן.

ההזדקנות היא מה שקורה לגופנו בגיל מתקדם. זהו בלאי של הגוף בגיל מתקדם יותר והוא קורה לכל יצור בטבע. מערכות הגוף וצורתו הולכים ומתבלים והגוף אינו צעיר וחדש כשהיה.

תהליכים רבים שעוברים עלינו עם הגיל משפיעים גם על המראה החיצוני. העור המתקמט בזיקנה, מבנה הגוף הולך ומשתנה כשאנו שפופים יותר עם השנים, השיער ההולך בהדרגה ומלבין וגברים רבים שמתקרחים.

באזורים שונים בעולם, הזיקנה נתפסת באופן שונה ומקומי. בארצות מתקדמות אנשים חיים יותר שנים ולכן הזקנים הינם אנשים מבוגרים בהרבה מאשר במדינות שאינן מתקדמות ואורך החיים בהן קצר יותר.

האדם הזקן בתרבות האנושית הוא אחד הארכיטיפים הוותיקים ביותר. המבוגר זכה במשך אלפי שנים לכבוד של מי שהוא חכם יותר ובעל נסיון עדיף. האדם הזקן נתפס כמנוסה יותר בחיים והניסיון הקנה לו יכולת לפתור בעיות ומצבים שצעירים התקשו לפתור.

בעולם המודרני של ימינו כבודו של הגיל די מתערער. צעירים מבריקים בעולם ההייטקיסטי של היום, שולטים בטכנולוגיה המתפתחת בקצב מסחרר. לפיכך לניסיון יש פחות ערך מחשיבה מהירה ויכולת לחפש היטב בגוגל. אבל עדיין ועם כל השינויים, דומה שמעט כבוד נשמר עדיין לאדם הזקן.


הנה סרטון על הזיקנה וסיבותיה (מתורגם):

https://youtu.be/GASaqPv0t0g


כך הזיקנה מתרחשת:

https://youtu.be/BkcXbx5rSzw


למה אנחנו חוששים מהזיקנה (עברית):

https://youtu.be/fexO9sz5K6A


אנימציה נפלאה של השנים העוברות, מילדות ועד זיקנה:

https://youtu.be/1TGf4E8fgfw


והצגת תיאטרון בובות על זיקנה:

https://youtu.be/qkAPlSDTuKY

הסיפור על האסקימוסים שנהגו לשלוח את הזקנים אל מותם על גבי קרחון נודד הוא כנראה גם נכון וגם לא נכון.

אכן היו מקרים שהדברים התרחשו כך בעבר, אבל לא כמנהג רווח אלא במקרים מסוימים של מחסור כלכלי ורעב ובמצבים שלא היו הרבה ברירות, שכן הזקנים סבלו מתשישות וזקנה ולא תרמו דבר.

נראה שבעידן המודרני פסקו המקרים הללו, אם מפני שהחוק אסר על כך ואם מכיוון שהאסקימואים כיום מבוייתים, תרבותיים יותר, נהנים ממצב כלכלי טוב יותר וחיים ביישובי קבע. המקרה המתועד האחרון בו נשלחו זקנים אל מותם, התרחש בשנת 1939.


הנה סצנה מתוך סרט שבו האסקימואים שולחים את האב הזקן אל מותו:

http://youtu.be/vyEMZB3UOWg

המתחרה השוודי אוסקר סוואן היה בן 72 בשנת 1920 כשזכה במדליית הכסף בענף ציד צבאים, ענף ספורט מצער ואכזרי שהתקיים אז באולימפיאדה ולשמחתנו אינו חוקי יותר.

מכל מקום, הוא היה גם הזוכה המבוגר ביותר אי-פעם, שזכה במדליית זהב אולימפית. זה היה באולימפיאדת שטוקהולם 1912, כשבגיל 64, הוא ניצח בתחרות הציד וזכה במקום הראשון.


אין לנו סרטון על אוסקר סוואן.

צמח בשם ולויטשיה הוא הצמח מאריך הימים ביותר בעולם. מסתבר שהצמח הסתגלן הזה, שחי במדבר נמיב שבנמיביה או באנגולה, חי בין 500 ל-1500 שנים בדרך כלל.

בעולם נמצאו גם פרטים מסוימים של ולויטשיה שגילם הוערך בכ-2000 שנים ויותר.


הנה הולויטשיה מאריכת הימים:

http://youtu.be/MWm0CQKRcwo


סרטון אנימציה עם מידע על הצמח הזקן ביותר בעולם:

http://youtu.be/syAjeLxWWNo


ומצגת וידאו עם מאפייניו של צמח הולויטשיה:

http://youtu.be/YTtZz297pZ8

נשמח לספר לכם כאן על האישה היחידה בעולם, שלקראת סוף חייה לא בטוח שממש אהבה את איחולי "עד 120!" שקיבלה.

האישה המבוגרת ביותר שחיה אי-פעם היא הצרפתיה ז'אן לואיז קלמנט (או קלמן). קלמנט חיה 122 שנים ו-164 ימים. היא מתה באוגוסט 1997 בבית אבות בדרום צרפת.

ספר השיאים של גינס קבע בשנת 1995 שהיא הייתה האדם המבוגר ביותר שגילו ידוע בוודאות.
היא גם היתה האדם המבוגר ביותר שהופיע בסרט קולנוע בדיבור. במסגרת סרט תיעודי היא סיפרה על פגישתה בגיל 13 עם הצייר וינסנט ואן גוך, בחנות של אביה.

בהיותה בת עשרים, היא גם נכחה בהקרנת הקולנוע הראשונה אי-פעם, ב"גרנד דה קפה" - אותו בית קפה בפריז שבו הקרינו האחים לומייר ב-1895 את סרטיהם הראשונים.


הנה ז'אן לואיז קלמנט, האישה הכי זקנה שחיה אי-פעם:

http://youtu.be/cB_yIlnaryg


וקלמנט היא דוגמה מדהימה להזדקנות קיצונית (מתורגם):

https://youtu.be/GASaqPv0t0g

כנראה ששיאנית אורך החיים בעולם היא צדפה איסלנדית מסוג "ארקטיקה איסנלדיקה". הצדפה הנחבאת הזו חיה בים הצפוני ובים הבלטי. לרוב היא מסוגלת לחיות עד גיל של 220 שנה.

לפני כמה שנים נמצאה צדפה כזו שהייתה בת 507 שנים! - כיוון שהחלה את חייה בתקופת הזמן של שלטון שושלת מינג הסינית, היא זכתה לשם "צדפת מינג". לצער החוקרים, במהלך המחקר היא הומתה בטעות על ידם.

אורך חייה של הצדפה עולה אפילו על אורך חייהם של צבי הגלפגוס המפורסמים, שחיים עד 150 שנה.


הנה צדפת "מינג" הזקנה מאיסלנד:

http://youtu.be/3v8l-y332pw


והצדפה המבוגרת הזו, כשעוד חשבו שהיא רק בת 405 שנים:

http://youtu.be/uITbrVFtNmo

המוח שלנו הוא פלא של ממש. מערכת העצבים שלנו, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. מרכזה הוא במוח, האיבר המנהל את גופנו כולו. תודות לגמישות של מערכת העצבים במוח, המכונה בשפה המדעית "גמישות המוח", או "נוירו פלסטיות", מערכת העצבים המוחית מסתגלת לשינויים הללו ומתרחשת הלמידה.

איך זה עובד? - "הפלסטיות של המוח" מובילה לכך שכל פעם כשאנו לומדים דברים חדשים, נוצרים נוירונים חדשים במוח. תהליך היווצרות הנוירונים זכה לשם המדעי "נוירו-ג'נסיס", מה שבתרגום חופשי משמעותו "בריאה של תאים חדשים במוח".

אבל ה"נוירו ג'נסיס" הוא לא התהליך המוחי המשמעותי היחיד שמתרחש במוח בעת הלמידה. יש תהליך נוסף ומרתק שנקרא "חיווט מחדש" (Brain Rewire). במהלכו נוצרים בין הנוירונים שבמוח חיבורים חדשים. החיבורים הללו נוצרים בסינפסות, אותם צמתים שמחברים בין הנוירונים. אגב, בסינפסות אין חיבור של ממש או מגע בין הנוירונים. הסינפסות פשוט מאפשרות מעבר של אותות חשמליים וחומרים כימיים בין הנוירונים. הן מאפשרות למוח לפעול כמכונה משומנת של למידה ו"שינוי החיווטים" במוחנו הוא בעצם הלמידה, כפי שהיא משתקפת בו.

הלמידה המתמדת מבצעת שינוי ופיתוח מתמיד של החיווטים במוח ואחראית לגידול ביכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתפתחותן. בעבר סברו מדעני המוח שעם הזקנה מתקבעת רשת הנוירונים שבמוחנו ואנשים מבוגרים מדי לא יכולים להשתנות או ללמוד דברים חדשים ומשמעותיים. כיום המחקרים מדווחים שזה פשוט לא נכון. הלמידה והשינוי המוחי, שינוי ההרגלים, חידוד ואימון המוח - כל אלה מתקיימים ואפשריים בכל גיל.

כי בכל גיל מתפתחת יכולת החשיבה שלנו. אך כך גם היצירתיות, יכולת פתרון הבעיות, ההתמודדות שלנו עם העולם והיכולת לנהל משברים שנקרים בדרכנו.

אדם לומד, בכל גיל ומצב, הוא אדם חי, בריא ומוצלח יותר. אבל הוא גם חד, מעניין, מאריך חיים וחי באיכות חיים טובה יותר. אדם מבוגר ולומד חשוף הרבה פחות למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון והוא גם נוטה ליהנות מזקנתו הרבה יותר.

למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצי מדע וערוצים איכותיים ומעולים ללמידה. האינטרנט מוצף בהרצאות, ידע, סרטים תיעודיים מעולים ואינספור אפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, כשהכל מפיהם של אנשים חכמים ומדהימים, מכל תחום מדעי או מקצועי ומכל מקום בעולם.

דואגים לסבא וסבתא? - אתם אפילו מוזמנים להציע להם להצטרף לאתגר היום שלנו באאוריקה ועם הזמן אולי גם ללמוד עד שיגיעו לתואר הדוקטורט שלנו לילדים (כמה שזה נשמע משעשע, אנחנו מתייחסים לילדים בדיוק כמו למבוגרים).


הנה תהליך החיווט מחדש של הנוירונים:

https://youtu.be/8ARooFFot94


הנוירופלסטיות, או "גמישות המוח" היא שמאפשרת במוח את החיווט מחדש (עברית):

https://youtu.be/OOY3niRvehc


עוד על גמישות המוח שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/dwyWDPIyZO0


הרצאת טד על הלמידה המופלאה והמוח (מתורגם):

https://youtu.be/LNHBMFCzznE?long=yes


והנוירופלסטיות שמאפשרת למדיטציה ויוגה לשנות ממש את מוחנו (מתורגם):

https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes

אלה מקרים נדירים מאוד, שבהם שיער של אדם מלבין בבת אחת, אך הם עדיין קיימים והלבנה כה מהירה של השיער אינה רק מיתוס.

בצד הקיצון יש את השיער המשנה את צבעו בתוך לילה אחד. המקרה המפורסם ביותר הוא זה שגם קיבל שם של תופעה - תסמונת מארי אנטואנט (Marie Antoinette Syndrome).

אותה מארי אנטואנט הייתה מלכת צרפת האחרונה בהיסטוריה. היא ידועה לרובנו בזכות המשפט האלמותי שמיוחס לה: "אם אין לחם שיאכלו עוגות".

הימים הם ימי המהפכה הצרפתית, או ליתר דיוק הימים שבהם היא שוהה בבית הכלא לאחר שיא המהפכה ומשפט בו נידונה לגיליוטינה. השנאה של המהפכנים כלפיה וכלפי בעלה המלך הייתה אדירה ומעל ראשה מרחף איום ודאי של עונש מוות.

בתוך ימים היא אכן תוצא להורג. הדאגות הללו של המלכה והמתח הרב שבו היא הייתה מצויה, הביאו לפי המיתוס לכך ששערה הלבין בן לילה.

המקרה של מארי אנטואנט מדגים את הקשר בין לחץ נפשי קיצוני שבו מצוי אדם, להלבנת שערותיו המהירה. קיים תיעוד של עוד מקרים שבהם התרחשה התסמונת הנדירה הזו, שנראה שלא נחקרה מספיק.

המנגנון של התופעה לא ברור לחלוטין. ההערכה היא שמדובר במקרה של מחלה אוטואימונית, שעשויה להתפרץ במקרה של לחץ נפשי קשה במיוחד.

מחלות אוטואימוניות הן מחלות שבהן הגוף תוקף את עצמו. אירועים כמו איום במוות, הפצצות במהלך מלחמה או פגיעה קשה, יכולים להביא להתרחשותן. במקרה של הלבנת שיער כה מהירה, יש גם מקרים של ניצולי שואה שהתופעה קרתה להם במהלך הימים הקשים שעברו.

את השיער האפור של המלכה הצרפתית אפשר לראות היטב בתמונת הפורטרט המפורסמת שציירה הציירת אליזבת ויז'ה לה-ברן.

אך בין אם השיער מלבין בבת אחת, בתוך לילה או במהלך ימים ספורים, נראה שמצבי קיצון יכולים להביא לכך שהגוף משנה את תפקודו באופן משמעותי. שינוי צבע השיער הוא רק אחת מהשפעות, גם אם קיצונית וברורה לעין, שמצבים כאלה יכולים לגרום.


על תהליך הפסקת ייצור המלנין ותסמונת מארי אנטואנט:

https://youtu.be/mBVFF3ou-j4


האם זה יכול להיות?

https://youtu.be/pvEg7oCm09c


מצגת וידאו בנושא:

https://youtu.be/ObzGK5czo0o


על החיים שהסתיימו במשפטה של המלכה האחרונה של צרפת:

https://youtu.be/KqHacO7lQo0


וחייה של מארי אנטואנט:

https://youtu.be/9ZHu4ni2OWA

מחלת הדמנציה (Dementia), מחלת אובדן הזיכרון, היא אחת המחלות הפחות נעימות למוח האנושי. מדובר גם באחת המחלות הקשות לאדם ולמשפחתו וכמובן לחברה כולה.

מדובר במחלה שבעברית נקראת גם בשם המעליב והלא מוצדק "שיטיון". מי שחולים בה מאבדים בהדרגה את יכולות הזיכרון שלהם, מה שמוביל גם לפגיעה ביכולת החשיבה שלהם וביכולות מנטליות שונות, כמו היכולת לזהות אנשים וחפצים וההתמצאות בזמן ובמרחב.

כל אלה פוגעים ביכולת של החולים בדמנציה לתקשר עם הסביבה ולבצע פעילויות יומיומיות. בהדרגה גם נפגעים התפקודים הרגשיים, ההתנהגותיים והפיזיים שלהם.

דמנציה מתפתחת בקרב קשישים ומהווה את אחד הגורמים העיקריים למוגבלות בגיל זה. לצערנו היא מהווה את הצד הלא נעים של הגדלת תוחלת החיים. זו מובילה להזדקנות האוכלוסייה ומגדילה בהתמדה את מספר הסובלים מדמנציה.


#איך להקטין את הסיכון לדמנציה?
הפגיעה הקוגניטיבית של הדמנציה באדם הקשיש היא עצובה וקשה והחמרתה הפיזית והתפקודית היא ממש מכמירת לב. אבל יש דברים שניתן לעשות כדי למנוע את המחלה והם קשורים בהפעלת המוח שלנו.

פעם חשבו שהלמידה מתרחשת רק כשאנו צעירים, אבל מדעני המוח גילו את הנוירופלסטיות, בעברית "גמישות המוח" (Neuroplasticity). התכונה הזו פירושה שמוחנו משתנה כל חיינו ובאמצעות למידה, תרגול ואימון, אנו יכולים לפתח אותו וליצור חיבורים חדשים, מה שנקרא "חיווט מחדש" ופירושו יכולות חשיבה, פעולה ורגש חדשות.

אז אותה גמישות מוחית מאפשרת לנו ללמוד דברים חדשים ולשפר את תפקוד המוח בכל גיל.

נדגיש שוב - גם כשאנו מתבגרים, המוח שלנו אינו מתקבע בצורתו, אלא משתנה בהתאם ללמידה ולהתנסויות שלנו. הגמישות המוחית שלנו היא שמאפשרת לנו ללמוד.

הלמידה המתמדת אחראית ליכולות הקוגניטיביות שלנו, לחשיבה, ליצירתיות, להתמודדות שלנו עם העולם ועם בעיות שנקרות בדרכנו, באופן שלא יאומן. אדם לומד הוא אדם חי, בריא יותר, מוצלח יותר, חד, מעניין ומאריך חיים - באיכות חיים טובה יותר. למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצים מעולים והאינטרנט מוצף בידע, הרצאות ואפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, מאנשים מדהימים, מכל מקום ובכל מקום.

ההיפוקמפוס במוח ממשיך לייצר נוירונים לאורך כל חיינו. במספרים קטנים יותר, אבל בהתמדה. אנו יכולים וצריכים להמשיך ולהפעיל את המוח בכל גיל. ללמוד דברים חדשים, לשוחח עם אנשים, לקרוא, לפגוש חברים, להשתתף בחוגים, ליצור גם אם לא נהיה אמנים דגולים, לשמוע מוסיקה, לגוון פעילויות ועוד.

דמיינו את המוח כשריר שדורש אימון. ממש כמו שרירים, למידה מתמדת וגם פעילות ספורטיבית כמו ריצה או הליכה למשל, מסייעים למוח להתחדש ומשאירים אותנו עם חשיבה בריאה וזיכרון פעיל. והם בהחלט חשובים אך לא מספיקים - חשוב גם להקפיד על תזונה בריאה, שכן היא תנאי למוח מתוקתק ויעיל בכל גיל!

אגב, אחד הסממנים הבולטים של ההזדקנות, היא ירידה באיכות השינה. ולצערנו כבני אדם היא גם זו שככל הנראה תורמת ומזרזת דמנציה ואלצהיימר. מוטב לכן לעשות כל מה שניתן כבר מגיל צעיר יותר בכדי לישון היטב ולרכוש הרגלי שינה טובים.


הנה תיאור של מחלת הדמנציה ומה שמתרחש בה במוח (מתורגם):

https://youtu.be/TSzChO3QEeU


כך מרגישה מחלת הדמנציה (עברית):

https://youtu.be/icRQ7lZLrUg


הטיפול בדמנציה ובמחלת האלצהיימר שהיא אחד הגורמים לה (עברית):

https://youtu.be/L_uAOJjeBsQ


והסבר ברמה גבוהה של מומחית על מחלת הדימנציה (עברית):

https://youtu.be/b7SdEY_gSns?long=yes

ממוקם ברכס ההרים הלבנים של קליפורניה עץ מתושלח (Methuselah tree) הוא העץ הבודד הקדום ביותר על פני כדור הארץ.

העץ המבוגר ביותר בעולם הוא עץ אורן בריסטלקון (Pinus longaeva). גילו, שנקבע באמצעות דגימות ליבה, מוערך ביותר מ-4,850 שנים.

העץ הזה, המחזיק בשיא גינס כעץ הבודד העתיק ביותר על פני כדור הארץ, עתיק יותר מהפירמידות המצריות ו-1,600 שנה לפני מלחמת טרויה שהתרחשה ככל הנראה בסביבות שנת 1,200 לפני הספירה.

מה שמדהים אפילו יותר הוא שהעץ הזה הוא כנראה גם האורגניזם החי הזקן ביותר הקיים על פני כדור הארץ כיום.

העץ נקרא על שם מתושלח מהתורה, שחי 969 שנה. נקודה מעניינת במיוחד היא שעל פי גילו של העץ, ההנבטה שלו היתה בשנת 2,832 לפני הספירה וזוהי שנה קרובה מאוד לשנה שבה נולד מתושלח התנ"כי עצמו!

בשל החשש מפגיעה בו, שומרים את מקומו בסוד. למעשה בשל פגיעה שכזו הוא התגלה מלכתחילה. זה היה כשחוקר ניסה לחלץ את כלי החפירה שלו מגזעו של עץ אורן בריסטלקון אחר, המכונה פרומתאוס וכרת אותו בשוגג.

אחרי שהחוקר בדק את הדגימה וגילה שהעץ הוא בן יותר מ-5,000 משכה התגלית של מתושלח לאזור המוני תיירים. זה היה בשנות ה-50 והתיירות הגואה למקום גרמה לא מעט נזק לאורך זמן. משהבינו זאת הרשויות הם הזדרזו לקבוע את הפארק הלאומי הגדול, שנועד להגן על האורנים הללו.


הנה עץ המתושלח:

https://www.youtube.com/watch?v=-A0KsKXGlfk


וסרטון תיעודי על העץ הקדום ביותר על פני כדור הארץ:

https://youtu.be/3Ap4Efp7pBs?long=yes

האם סטטיסטיקה יכולה להאריך את חיינו? - נראה שלא ממש. אבל היא בהחלט יכולה לזהות שינויים בתוחלת החיים שלנו ולהצביע על הסיכויים שלנו לחיות יותר או פחות.

אבל מהי תוחלת חיים?

תוחלת החיים (Life expectancy), בפשטות, אומרת עד איזה גיל יש לנו את הסיכוי לחיות.

במונחים סטטיסטיים, "תוחלת" ערך נצפה (Expected value) של ממוצע הערכים אותם צפוי משתנה לקבל. במקרה הזה מדובר במדד סטטיסטי שמנבא את הזמן שנותר לפרטים מתוך קבוצה נתונה להישאר בחיים.

כמדד סטטיסטי כמובן שהתוחלת היא סוג של ממוצע. כל ניבוי סטטיסטי מנסה להציע את התחזית המדויקת ביותר אך הוא עדיין סטטיסטי. כפרטים בחברה אנו חיים את חיינו הפרטיים באופן אחר, מטפלים אחרת בגופנו, ניזונים מאוכל שונה, חשופים לזיהומים, סיכונים או סגנונות חיים המשתנים מאדם לאדם וכך הלאה.

אבל כללית, תוחלת החיים היא מדד מצוין לקבלת החלטות והשקעה בעתיד של חברה.

במהלך הדורות למד המין האנושי לחיות יותר ויותר שנים. כיום ברור שבקצב התפתחות המדע והטכנולוגיה ואם לא יתרחשו התפתחויות קשות, חלקן נובעות לצערנו מההתנהגות האנושית כלפי כדור הארץ, תמשיך מגמת הגדילה של תוחלת החיים האנושית.

דוגמאות למגמה הזו? - הבה נביט לשינויים ההיסטוריים בתוחלת החיים. חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה, בתקופה הרומית כ-25 שנה, תוחלת חיים שנמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בשל היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה. המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית ובסוף המאה ה-19 מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה וכך הלאה.

יש סיכוי שהילדים הגדלים בימינו יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.

עוד על הארכת תוחלת החיים אפשר ללמוד בתגית "תוחלת חיים, היסטוריה".


#שתי הערות
צריך לומר שיש אי דיוק מודע במונח "תוחלת חיים". איננו יכולים לחשב את הזמן הצפוי שנותר לאדם לחיות, שזו תוחלת החיים עצמה. מה שאנו כן יכולים לבצע הוא אומדן של תוחלת החיים. ועדיין, לשם קיצור, נהוג לכנות את אומדן תוחלת החיים בשם "תוחלת חיים".

בנוסף, חשוב לדעת שהמושג "תוחלת חיים" מתייחס תמיד לתוחלת החיים בזמן הלידה. זוהי בעצם התוחלת של מספר שנות החיים הצפויות לתינוק ביום היוולדו.


הנה תוחלת החיים ומדידתה:

https://youtu.be/7qFyX6KLCoY


כמה זמן אנו עתידים לחיות?

https://youtu.be/vjlRc1lEIvk


לסטטיסטיקה של מדינות יש תפקיד חשוב בחקר העתיד (מתורגם):

https://youtu.be/RLmKfXwWQtE


למקום בו אדם נולד וחי יש השפעה על תוחלת החיים:

https://youtu.be/KvwIW2dlUj8


וכתבת טלוויזיה על הארכת תוחלת החיים (עברית):

https://youtu.be/_b0rNa-ts2g?t=21s