» «

זקנה

זיקנה
מהי זיקנה ומהי ההזדקנות?



זִקנה היא הגיל שאחרי גיל החיים של אנשים בחברה. בכל חברה אנשים אחרים יכולים להיחשב זקנים. זה יכול להיות תלוי בתקופה - אם לפני כמה מאות שנים נחשב אדם בן 50 לזקן, כיום בגיל 80 ומעלה אתה נחשב זקן.

ההזדקנות היא מה שקורה לגופנו בגיל מתקדם. זהו בלאי של הגוף בגיל מתקדם יותר והוא קורה לכל יצור בטבע. מערכות הגוף וצורתו הולכים ומתבלים והגוף אינו צעיר וחדש כשהיה.

תהליכים רבים שעוברים עלינו עם הגיל משפיעים גם על המראה החיצוני. העור המתקמט בזיקנה, מבנה הגוף הולך ומשתנה כשאנו שפופים יותר עם השנים, השיער ההולך בהדרגה ומלבין וגברים רבים שמתקרחים.

באזורים שונים בעולם, הזיקנה נתפסת באופן שונה ומקומי. בארצות מתקדמות אנשים חיים יותר שנים ולכן הזקנים הינם אנשים מבוגרים בהרבה מאשר במדינות שאינן מתקדמות ואורך החיים בהן קצר יותר.

האדם הזקן בתרבות האנושית הוא אחד הארכיטיפים הוותיקים ביותר. המבוגר זכה במשך אלפי שנים לכבוד של מי שהוא חכם יותר ובעל נסיון עדיף. האדם הזקן נתפס כמנוסה יותר בחיים והניסיון הקנה לו יכולת לפתור בעיות ומצבים שצעירים התקשו לפתור.

בעולם המודרני של ימינו כבודו של הגיל די מתערער. צעירים מבריקים בעולם ההייטקיסטי של היום, שולטים בטכנולוגיה המתפתחת בקצב מסחרר. לפיכך לניסיון יש פחות ערך מחשיבה מהירה ויכולת לחפש היטב בגוגל. אבל עדיין ועם כל השינויים, דומה שמעט כבוד נשמר עדיין לאדם הזקן.


הנה סרטון על הזיקנה וסיבותיה (מתורגם):

https://youtu.be/GASaqPv0t0g


כך הזיקנה מתרחשת:

https://youtu.be/BkcXbx5rSzw


למה אנחנו חוששים מהזיקנה (עברית):

https://youtu.be/fexO9sz5K6A


אנימציה נפלאה של השנים העוברות, מילדות ועד זיקנה:

https://youtu.be/1TGf4E8fgfw


והצגת תיאטרון בובות על זיקנה:

https://youtu.be/qkAPlSDTuKY
תסמונת מארי אנטואנט
מהי תסמונת מארי אנטואנט, שהשיער מלבין תוך לילה?



אלה מקרים נדירים מאוד, שבהם שיער של אדם מלבין בבת אחת, אך הם עדיין קיימים והלבנה כה מהירה של השיער אינה רק מיתוס.

בצד הקיצון יש את השיער המשנה את צבעו בתוך לילה אחד. המקרה המפורסם ביותר הוא זה שגם קיבל שם של תופעה - תסמונת מארי אנטואנט (Marie Antoinette Syndrome).

אותה מארי אנטואנט הייתה מלכת צרפת האחרונה בהיסטוריה. היא ידועה לרובנו בזכות המשפט האלמותי שמיוחס לה: "אם אין לחם שיאכלו עוגות".

הימים הם ימי המהפכה הצרפתית, או ליתר דיוק הימים שבהם היא שוהה בבית הכלא לאחר שיא המהפכה ומשפט בו נידונה לגיליוטינה. השנאה של המהפכנים כלפיה וכלפי בעלה המלך הייתה אדירה ומעל ראשה מרחף איום ודאי של עונש מוות.

בתוך ימים היא אכן תוצא להורג. הדאגות הללו של המלכה והמתח הרב שבו היא הייתה מצויה, הביאו לפי המיתוס לכך ששערה הלבין בן לילה.

המקרה של מארי אנטואנט מדגים את הקשר בין לחץ נפשי קיצוני שבו מצוי אדם, להלבנת שערותיו המהירה. קיים תיעוד של עוד מקרים שבהם התרחשה התסמונת הנדירה הזו, שנראה שלא נחקרה מספיק.

המנגנון של התופעה לא ברור לחלוטין. ההערכה היא שמדובר במקרה של מחלה אוטואימונית, שעשויה להתפרץ במקרה של לחץ נפשי קשה במיוחד.

מחלות אוטואימוניות הן מחלות שבהן הגוף תוקף את עצמו. אירועים כמו איום במוות, הפצצות במהלך מלחמה או פגיעה קשה, יכולים להביא להתרחשותן. במקרה של הלבנת שיער כה מהירה, יש גם מקרים של ניצולי שואה שהתופעה קרתה להם במהלך הימים הקשים שעברו.

את השיער האפור של המלכה הצרפתית אפשר לראות היטב בתמונת הפורטרט המפורסמת שציירה הציירת אליזבת ויז'ה לה-ברן.

אך בין אם השיער מלבין בבת אחת, בתוך לילה או במהלך ימים ספורים, נראה שמצבי קיצון יכולים להביא לכך שהגוף משנה את תפקודו באופן משמעותי. שינוי צבע השיער הוא רק אחת מהשפעות, גם אם קיצונית וברורה לעין, שמצבים כאלה יכולים לגרום.


על תהליך הפסקת ייצור המלנין ותסמונת מארי אנטואנט:

https://youtu.be/mBVFF3ou-j4


האם זה יכול להיות?

https://youtu.be/pvEg7oCm09c


מצגת וידאו בנושא:

https://youtu.be/ObzGK5czo0o


על החיים שהסתיימו במשפטה של המלכה האחרונה של צרפת:

https://youtu.be/KqHacO7lQo0


וחייה של מארי אנטואנט:

https://youtu.be/9ZHu4ni2OWA
חיווט מחדש
איך מתרחש חיווט מחדש של הנוירונים במוח?


המוח שלנו הוא פלא של ממש. מערכת העצבים שלנו, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. מרכזה הוא במוח, האיבר המנהל את גופנו כולו. תודות לגמישות של מערכת העצבים במוח, המכונה בשפה המדעית "גמישות המוח", או "נוירו פלסטיות", מערכת העצבים המוחית מסתגלת לשינויים הללו ומתרחשת הלמידה.

איך זה עובד? - "הפלסטיות של המוח" מובילה לכך שכל פעם כשאנו לומדים דברים חדשים, נוצרים נוירונים חדשים במוח. תהליך היווצרות הנוירונים זכה לשם המדעי "נוירו-ג'נסיס", מה שבתרגום חופשי משמעותו "בריאה של תאים חדשים במוח".

אבל ה"נוירו ג'נסיס" הוא לא התהליך המוחי המשמעותי היחיד שמתרחש במוח בעת הלמידה. יש תהליך נוסף ומרתק שנקרא "חיווט מחדש" (Brain Rewire). במהלכו נוצרים בין הנוירונים שבמוח חיבורים חדשים. החיבורים הללו נוצרים בסינפסות, אותם צמתים שמחברים בין הנוירונים. אגב, בסינפסות אין חיבור של ממש או מגע בין הנוירונים. הסינפסות פשוט מאפשרות מעבר של אותות חשמליים וחומרים כימיים בין הנוירונים. הן מאפשרות למוח לפעול כמכונה משומנת של למידה ו"שינוי החיווטים" במוחנו הוא בעצם הלמידה, כפי שהיא משתקפת בו.

הלמידה המתמדת מבצעת שינוי ופיתוח מתמיד של החיווטים במוח ואחראית לגידול ביכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתפתחותן. בעבר סברו מדעני המוח שעם הזקנה מתקבעת רשת הנוירונים שבמוחנו ואנשים מבוגרים מדי לא יכולים להשתנות או ללמוד דברים חדשים ומשמעותיים. כיום המחקרים מדווחים שזה פשוט לא נכון. הלמידה והשינוי המוחי, שינוי ההרגלים, חידוד ואימון המוח - כל אלה מתקיימים ואפשריים בכל גיל.

כי בכל גיל מתפתחת יכולת החשיבה שלנו. אך כך גם היצירתיות, יכולת פתרון הבעיות, ההתמודדות שלנו עם העולם והיכולת לנהל משברים שנקרים בדרכנו.

אדם לומד, בכל גיל ומצב, הוא אדם חי, בריא ומוצלח יותר. אבל הוא גם חד, מעניין, מאריך חיים וחי באיכות חיים טובה יותר. אדם מבוגר ולומד חשוף הרבה פחות למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון והוא גם נוטה ליהנות מזקנתו הרבה יותר.

למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצי מדע וערוצים איכותיים ומעולים ללמידה. האינטרנט מוצף בהרצאות, ידע, סרטים תיעודיים מעולים ואינספור אפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, כשהכל מפיהם של אנשים חכמים ומדהימים, מכל תחום מדעי או מקצועי ומכל מקום בעולם.

דואגים לסבא וסבתא? - אתם אפילו מוזמנים להציע להם להצטרף לאתגר היום שלנו באאוריקה ועם הזמן אולי גם ללמוד עד שיגיעו לתואר הדוקטורט שלנו לילדים (כמה שזה נשמע משעשע, אנחנו מתייחסים לילדים בדיוק כמו למבוגרים).


הנה תהליך החיווט מחדש של הנוירונים:

https://youtu.be/8ARooFFot94


הנוירופלסטיות, או "גמישות המוח" היא שמאפשרת במוח את החיווט מחדש (עברית):

https://youtu.be/OOY3niRvehc


עוד על גמישות המוח שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/dwyWDPIyZO0


הרצאת טד על הלמידה המופלאה והמוח (מתורגם):

https://youtu.be/LNHBMFCzznE?long=yes


והנוירופלסטיות שמאפשרת למדיטציה ויוגה לשנות ממש את מוחנו (מתורגם):

https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes
תוחלת חיים
מהי תוחלת חיים ואיך מודדים אותה?



האם סטטיסטיקה יכולה להאריך את חיינו? - נראה שלא ממש. אבל היא בהחלט יכולה לזהות שינויים בתוחלת החיים שלנו ולהצביע על הסיכויים שלנו לחיות יותר או פחות.

אבל מהי תוחלת חיים?

תוחלת החיים (Life expectancy), בפשטות, אומרת עד איזה גיל יש לנו את הסיכוי לחיות.

במונחים סטטיסטיים, "תוחלת" ערך נצפה (Expected value) של ממוצע הערכים אותם צפוי משתנה לקבל. במקרה הזה מדובר במדד סטטיסטי שמנבא את הזמן שנותר לפרטים מתוך קבוצה נתונה להישאר בחיים.

כמדד סטטיסטי כמובן שהתוחלת היא סוג של ממוצע. כל ניבוי סטטיסטי מנסה להציע את התחזית המדויקת ביותר אך הוא עדיין סטטיסטי. כפרטים בחברה אנו חיים את חיינו הפרטיים באופן אחר, מטפלים אחרת בגופנו, ניזונים מאוכל שונה, חשופים לזיהומים, סיכונים או סגנונות חיים המשתנים מאדם לאדם וכך הלאה.

אבל כללית, תוחלת החיים היא מדד מצוין לקבלת החלטות והשקעה בעתיד של חברה.

במהלך הדורות למד המין האנושי לחיות יותר ויותר שנים. כיום ברור שבקצב התפתחות המדע והטכנולוגיה ואם לא יתרחשו התפתחויות קשות, חלקן נובעות לצערנו מההתנהגות האנושית כלפי כדור הארץ, תמשיך מגמת הגדילה של תוחלת החיים האנושית.

דוגמאות למגמה הזו? - הבה נביט לשינויים ההיסטוריים בתוחלת החיים. חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה, בתקופה הרומית כ-25 שנה, תוחלת חיים שנמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בשל היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה. המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית ובסוף המאה ה-19 מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה וכך הלאה.

יש סיכוי שהילדים הגדלים בימינו יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.

עוד על הארכת תוחלת החיים אפשר ללמוד בתגית "תוחלת חיים, היסטוריה".


#שתי הערות
צריך לומר שיש אי דיוק מודע במונח "תוחלת חיים". איננו יכולים לחשב את הזמן הצפוי שנותר לאדם לחיות, שזו תוחלת החיים עצמה. מה שאנו כן יכולים לבצע הוא אומדן של תוחלת החיים. ועדיין, לשם קיצור, נהוג לכנות את אומדן תוחלת החיים בשם "תוחלת חיים".

בנוסף, חשוב לדעת שהמושג "תוחלת חיים" מתייחס תמיד לתוחלת החיים בזמן הלידה. זוהי בעצם התוחלת של מספר שנות החיים הצפויות לתינוק ביום היוולדו.


הנה תוחלת החיים ומדידתה:

https://youtu.be/7qFyX6KLCoY


כמה זמן אנו עתידים לחיות?

https://youtu.be/vjlRc1lEIvk


לסטטיסטיקה של מדינות יש תפקיד חשוב בחקר העתיד (מתורגם):

https://youtu.be/RLmKfXwWQtE


למקום בו אדם נולד וחי יש השפעה על תוחלת החיים:

https://youtu.be/KvwIW2dlUj8


וכתבת טלוויזיה על הארכת תוחלת החיים (עברית):

https://youtu.be/_b0rNa-ts2g?t=21s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.