» «
אמנות מנוונת
מהי "אמנות מנוונת"?



זה היה בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה. תושבי העיר מינכן, עיר שהוכתרה על ידי היטלר כבירת האמנות הגרמנית, הוכרחו לשלם 10 פני ולהיכנס לתערוכה שבה יצפו בעבודות של יהודים וקומוניסטים.

התערוכה עסקה במה שהנאצים כינו "אמנות מנוונת" (Entartete Kunst) או "אמנות דגנרטיבית". היא נועדה להציג את מה שבעיני הנאצים נחשב לאמנות מושחתת, מנוונת וסוטה. למעשה נועדה התערוכה להכפיש את האמנות המודרנית ולגרום לאמנים היוצרים אותה להתיישר עם האמנות היפה בעיני הנאצים, האמנות "הנכונה" בעיני היטלר. בין המושמצים על ידי הנאצים, אגב, היו כמה מהשמות הגדולים של אמנות המאה ה-20, כולל אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, מקס ארנסט, פיט מונדריאן, אדוורד מונק, וסילי קנדינסקי ומארק שאגאל.

השמות הללו גם מבהירים מהם הזרמים המודרניסטיים שבהם ראו היטלר ונאמניו אמנות מנוונת - פוביזם, אקספרסיוניזם, דאדא, סוריאליזם, קוביזם ו"האובייקטיביות החדשה".

הנאצים, שרצו להשליט מדיניות תרבותית אחידה, העריצו את האמנות הקלאסית, בנוסח היווני והרומי שלה. במסעם להשליט את האסתטיקה הזו על גרמניה כולה, הם רצו לטהר את המוזיאונים מ"האמנות המנוונת" (Decadent art), או "האמנות הדגנרטיבית" כפי שכינו אותה. הם הפכו את התערוכה לתערוכה נודדת, שעברה מעיר לעיר ברחבי הרייך השלישי.

התערוכה הזו לא הייתה האקט היחיד של הנאצים כנגד האמנות המודרנית, שעליה השתלטו לדבריהם היהודים. הם הוקיעו את האמנות הזו במגוון דרכים אחרות, החריבו יצירות מודרניות ובזזו רבות אחרות.

אבל צחוק הגורל הוא שהתערוכה המקורית, שנאסר על ילדים לצפות בה, בשל "המוסריות הירודה" שהנאצים ראו בה, דווקא חשפה קהל עצום בגרמניה, לאמנות המודרנית ובדיעבד השיגה את ההיפך ממה שהתכוונה. האוצרים בתערוכה הצמידו לכל יצירה תווית שמסבירה אותה ובדיעבד עשו מלאכה מצוינת לקידום ההבנה והאימוץ של המודרניזם. אז בפראפרזה על המשפט הידוע "כך חולף טמטום עולם!"


הנה סיפור התיעוב שחשו היטלר והנאצים כלפי האמנות המודרנית:

https://youtu.be/_0Rm9uZSyvQ


תערוכה של אמנות דגנרטית, כפי שכינו אותה הנאצים:

https://youtu.be/xmyynpSHx_4


וסרט תיעודי על האמנות המנוונת שהנאצים תיעבו:

https://youtu.be/1QE4Ld1mkoM?long=yes
אמנות נאיבית
מהי אמנות נאיבית?



הציור הנאיבי הוא ציור עם אופי תמים, שנראה כאילו צויר על ידי ילד מוכשר או מישהו מבוגר שאינו צייר מקצועי. זהו סגנון ציור חם, עז הבעה וצבעוני מאד. חוץ מהצורות והצבעים שמזכירים בה את הציור הילדותי, בולט בה הציור הדו-ממדי, ללא עומק ופרספקטיבה ומלא בפשטות כמעט מוגזמת שבו.

האמנות הנאיבית, התמימה, או "אמנות פרימיטיבית" כמו שלעיתים קראו לה, הייתה בדרך כלל בתחום הציור וגם מעט בפיסול. סימניה הם הפשטות והקסם שבה. יש בה מרכיבים הנראים "פשוטים" במכוון והיא מזכירה אמנות פרהיסטורית או פרימיטיבית, שאינה דומה לאמנות המערבית המתקדמת.

מפורסמים במיוחד בציור הנאיבי הם ציוריו של אנרי רוסו שהרבה לצייר ג'ונגלים אקזוטיים וצמחייה של ג'ונגל. בלט בזרם הנאיבי גם בן תקופתו פול גוגן, שצייר בטהיטי נשים מקומיות ויפות, על רקע הנוף המיוחד והצמחיה של איי הים הדרומי.


הנה האמנות הנאיבית:

http://youtu.be/8pmBJasutGY


ציוריו של אנרי רוסו:

http://youtu.be/nZUfdcgkKRQ
אר דקו
מהו סגנון אר דקו עם האמנות העיטורית?



סגנון ה'אר-דקו' (Art Deco), או "אמנות עיטורית", הוא סגנון באמנות המאופיין בעיטורים גאומטריים, כמו זיגזגים או משולשים ובאמנות קישוטית, ראוותנית ולא צנועה. לרוב הסגנון ניכר בצבעיו העזים ובשימוש בחומרים יקרים ואף חדישים.

האר דקו הושפע מזרמים אוונגרדיים באמנות כמו קוביזם, קונסטרוקטיביזם ופוטוריזם. באדריכלות הוא הציג מבנים גדולים ושאפתניים, עם זוויות, קשתות ועיקולים. חלקם היו בקווים גיאומטרים נקיים, בעוד אחרים השתמשו בדימויים מעולם החי והצומח, דוגמת פרחים, נוצות של טווסים וכדומה.

ה'אר-דקו' הושפע מטכנולוגיה, אופנה, אמנות מצרית ומסגנון הג'אז. באמנות הוא שאב השראה רבה מסגנונות האמנותיים, אך גם מהסגנונות האדריכליים כמו באוהאוס והסגנון הבינלאומי, שהתפתח ממנו.

האדריכל השווייצרי לה קורבוזייה הוא שהשיק את הסגנון הזה בתערוכה בפריז ב-1925, שבה הציג לראשונה את הסגנון ורעיונותיו. זה היה בשנות ה-20 של המאה ה-20 וגם בשנות ה-30,שהוא הפך להברקה החדשנית של הארכיטקטורה והעיצוב. עם מילות מפתח כמו שאפתנות, עושר וסגנון, האר-דקו התאים בדיוק לשגשוג הכלכלי שבין שתי מלחמות העולם ועד למיתון של שנות ה-30.

בניין קרייזלר בניו יורק הוא דוגמה אדריכלית נהדרת של ארט דקו. גם בניין האמפייר סטייט בילדינג שנבנה אחריו, מככב בסגנון זה וכך גם גשר הזהב בסן פרנסיסקו. רובע 'אר-דקו' במיאמי הוא אולי בירת הסגנון, עם 800 בניינים בצבעי פסטל, שנבנו בשנות ה-20, ומדגימים את ה'אר-דקו' בשיאו.

משם התפשט הסגנון לאמנות, עיצוב ואופנה. כך השפיע ה'אר-דקו' על כל תחומי העיצוב, כולל עיצוב תכשיטים, ריהוט עיצוב גרפי, חפצי חן וחפצים שימושיים ועוד מהאמנויות שהפכו בזכותו דקורטיביות יותר. היו בו צורות שנשאבו מתרבויות קדומות כמו דגמי פירמידה, לוטוס, פפירוס ועוד. העיטור היווה חלק מהחפץ שאי אפשר לוותר עליו. כך יופיעו לפתע מראות עם קרניים, או מכשירי רדיו עם דוגמת מעויינים.

מוצרי הריהוט והאופנה שעוצבו באר-דקו המוקדם, היו יקרים ויועדו לצרכני עילית עשירים. היוקרה ניכרה בחומר, בצבעוניות, בגימור המלוטש שלהם והקפדה על הפרטים הקטנים. עם הנטייה של הצרכנים הללו למוצרים דקורטיביים, פונקציונליים (שימושיים), מודרניים ובעלי מראה תעשייתי וקווים זורמים, דחו המעצבים את החומרים המוכרים אז והשתמשו בחומרים יוקרתיים, כמו פלדה, שיש ועצים יקרים.


הנה האר דקו:

https://youtu.be/amVvYPU4Gw8


באמנות:

https://youtu.be/THjB9r2McHA


באדריכלות:

https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=2m27s&end=8m36s


ובעיצוב:

https://youtu.be/GqFaJBn2ybE


והנה מגוון עצום של דוגמאות:

https://youtu.be/vndL5tTTReE
ריאליזם
מהו ריאליזם?



הריאליזם הוא סגנון שמציג את האופן המדויק שבו נראים דברים במציאות. ציור ריאליסטי, שנקרא גם פיגורטיבי, הוא ציור מדויק. ממש כמו צילום, ציור ריאליסטי משחזר את המראה האמיתי של המצויר בו ועוסק במציאות בלבד, בלי מיתוסים ונושאים מהעבר.

פיסול ריאליסטי יציג את המפוסל באופן מדויק, עם הקפדה על כל פרט ושריר של הדמות המפוסלת למשל.

קולנוע ריאליסטי ידגיש את הפרטים המוכרים מהמציאות, צילום במקומות האמיתיים שבהם התרחשו הדברים, בצילומים מרחוק, טייקים ארוכים וללא עיוות התמונה ואפקטים אמנותיים.


הנה סרטון עם ניתוח של ציור ריאליסטי:

http://youtu.be/ArCbx99mc8k

זרמים באמנות

אמנות מופשטת
מהי אמנות מופשטת?



האם ראיתם פעם ציור או יצירת אמנות שגרמו לכם להרגיש שגם אתם יכולים ליצור כמוהם? - כנראה שמה שראיתם היא אמנות אבסטרקטית, מופשטת...

אמנות מופשטת (Abstract Art), או אומנות אבסטרקטית, היא אחד הזרמים החשובים באמנות של המאה ה-20. זהו סגנון שאין בו אובייקטים או דמויות שניתן לזהות. במקומם משתמש הסגנון המופשט בערכים אמנותיים שהם שיא הצמצום של השפה האמנותית, ביניהם צבע, צורה, מרקם, מתאר וקומפוזיציה.

האמנות המופשטת נולדה בתחילת המאה ה-20, כתוצאה מכך שהצילום שחרר את הציירים מהצורך לתאר את המציאות באופן מדויק, כמו שעשו הציירים הריאליסטיים. במקום זאת התרכזו הציירים בסגנון החדש בבחירת הצבעים, המרקם, הצורות ומשיחות המכחול שיעבירו היטב את רגשותיהם. בכך הם נהגו כמו משורר שבוחר את המילים שיבטאו היטב את רגשותיו, או המלחין שמתרכז בבחירת הצלילים לאותה מטרה.

האמנות המופשטת נולדה בתחילת המאה ה-20, בעבודתם של קזימר מלביץ' הרוסי, שהגיע לשיא ההפשטה האפשרית בציורו "ריבוע שחור על רקע לבן" והצייר ואסילי קנדינסקי שהעמיד את ביטוי הרגש, בעזרת מחוות ציוריות, כערך העליון של האמנות. ציוריו שאבו מן הצורות בטבע והוא כינה אותם בשם 'קומפוזיציות', כדי שיהיו מופשטים ומנותקים ממקור כלשהו.


הנה סרטון מתורגם על הציור המופשט:

https://youtu.be/oG9jQBj1eqE


סגנון האמנות המופשטת:

http://youtu.be/3kdzGAjG26s


כך מציירים ציור מופשט:

http://youtu.be/0ywgJlXywY0


טכניקה לציור מופשט:

http://youtu.be/fW2hT6-psI8


היצירה המופשטת הראשונה של קזימיר מלביץ' - "ריבוע שחור על רקע לבן":

http://youtu.be/cBBJYKhZvw0


והסבר מפי מלביץ' עצמו:

http://youtu.be/AnkoRUnfrgw


וכך רואים ברחוב סומסום את האקט האמנותי של בחירת שם ליצירה:

http://youtu.be/vIjShf7fkD0
דאדא
מה זה דאדא?



כששאלו את מצדדי הדאדא, הדאדאיסטים, מה זה דאדא, הם נהגו לענות "אתה דאדא כשאתה חי" או "דאדא היא הרגשה". ואכן, היה משהו בתנועה הזו שסרב לקבל את ההגדרות המקובלות של האמנות.

דאדא היה זרם אמנותי-תרבותי אוונגרדי שנוסד בציריך שבשווייץ בשנת 1916, ופעל עד שנת 1923. אפשר להגדיר את תנועת הדאדא כ"אמנות נגד האמנות". למעשה, זו גם הייתה "תנועה ללא תנועה". ואפילו השם שבחרו אמני הדאדא לעצמם היה לא ברור.

הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה ומצבם של הסופרים והאמנים היה קשה. ההרגשה הכללית באירופה הייתה שהעולם יצא מדעתו. באווירה זו החלו אמנים לדחות את העולם האינטלקטואלי והתרבותי ואת המדע והטכנולוגיה, כל הגורמים שהובילו לדעתם לטרגדיה האיומה הזו.

ב"קברט וולטר", בית קפה בציריך, החלה ב- 1916 תנועת ה"דאדא" את דרכה. במהלך קיומה יפעלו בה אמנים כמו מרסל דושאן, אנה כוך, מרבל ינקו, מאן ריי וגם פבלו פיקסו שלפני עידן הקוביזם.

אמני הדאדא רצו לזעזע את החברה האירופית לאחר מלחמת העולם הראשונה ולהביא למודעות שהמוסכמות החברתיות והערכים שנחשבו מקובלים אז, אינם ראויים עוד. הם יצרו טכניקות כמו מיצגים וקולז'ים, כתבו שירה דאדאיסטית, השתמשו בחומרים חדשים ויצרו לא מעט פרובוקציות אמנותיות. חלק מהם פנו כנגד האמנים שהתעקשו להמשיך וליצור בכלים הישנים.

אבל הם היו כל כך נגד שאפילו פנו כנגד עצמם, אם לשפוט לפי האמירה המפורסמת של פעיל מרכזי שאמר: "הדאדאיסט האמיתי הוא גם נגד דאדא".

אפילו מקור השם דאדא לא ברור. הכי קרוב שניתן היה לפרשו הוא משהו כמו הקשקוש שתינוקות נוהגים למלמל "דאדאדאדא"..

פעילות התנועה שהתרכזה בברלין בירת גרמניה, הלכה והסתיימה בתחילת שנות ה-20. זה קרה לאחר שהבינו חברי הדאדא שהם חוזרים על עצמם ואיש כבר אינו מזדעזע מהם. תנועת הדאדא התפרקה בכדי שלא להתמסד. הדובר שלהם טריסטיאן צארה, מחבר המניפסטים הדאדאיסטיים, הקריא "תפילת אשכבה לדאדא" והתנועה התפוגגה.


הנה הדאדא בקצרה:

http://youtu.be/cx_ilOM_n9A


וסקירה מקיפה יותר:

http://youtu.be/8yxBLrEhdHk


הסבר של עקרונות ותולדות תנועת הדאדא:

http://youtu.be/oB2e9CNsId4
פוסט מודרניזם
מה זה פוסט מודרניזם?



פוסט מודרניזם או "פוסטמודרניזם" הוא מונח שבא לתאר תגובה או אפילו דחייה מהתקופה המודרנית וערכי המודרניזם. זה כאילו שיש תקופה היסטורית חדשה אחרי התקופה המודרנית או שיח חברתי חדש של העולם החברתי, שיח שנקרא "שיח פוסטמודרני".

זה קצת מבלבל כי אין בפוסט-מודרניזם תאוריה שלמה, אלא אוסף רעיונות. כמו למשל העדפה מסוימת של הצורה על פני התפקוד של היצירה, גם אם היא אמורה להיות עיצוב של מוצר שימושי. לא פעם הפוסט מודרניזם מתייחס לעבר ויוצר עצמים חדשים מסגנונות מוקדמים יותר.

בעבר היו רבים שדחו את הפוסט-מודרניזם אבל בשנים האחרונות הוא הולך ונעשה מקובל בתרבות האנושית.


סרטון על הצורה שבה הפוסט מודרניזם התפתח ונראה:

http://youtu.be/lKomOqYU4Mw


המסר של הפוסט מודרניזם כלפי התרבות וגיבוריה, כמו שביטאה להקת הפאנק "החונקים":

http://youtu.be/Pg2np37JNEg
אימפרסיוניזם
מהו האימפרסיוניזם?



האימפרסיוניזם היה זרם אמנותי בפאריס שהצייר מַאנֶה הוא מייסדו. על הזרם האימפרסיוניסטי נמנים הציירים מוֹנֶה ורֶנוּאַר. אמני האימפרסיוניזם דגלו בתיאור הטבע על פי הצבעים שלו, חילופי האור שבו והתחושות שיש למסתכל בו. ציורים אימפרסיוניסטיים מצוירים במשיכות מכחול רופפות והם עשירים באור, ניצנוצים והשתקפויות, שהאמן רואה כחלק מהחוויה של מה שצייר. הסגנון הזה ראה באופן שונה לגמרי מהציור המדוייק והנאמן למציאות של סגנונות העבר, במיוחד בסגנון הריאליזם ששאף להציג את המציאות כמו שהיא.

במקום לנסות ו"לצלם" את הפרטים בציוריהם, ציירו האימפרסיוניסטים את האופן שבו נתפסת המציאות על ידי המתבונן. גם מלחינים כמו דביסי, ראוול ודה-פאייה אימצו חשיבה זו ויצרו את המוסיקה האימפרסיוניסטית, המשתמשת בסולמות פחות יציבים, בחסכנות רגשית ובכלים שלא היו מרכזיים בתזמורת הסימפונית, כגון נבל וחליל (ופחות במיתרים). הם גם כתבו מוסיקה עם הרמוניות שונות מהמקובל. בכל השיטות הללו עשו שימוש כדי להעביר את המסר הרגשי, אבל ללא הרגשנות של הסגנון והתקופה הרומנטית.‏

הפָּסל החשוב אוגוסט רודֶן סייע לאימפרסיוניזם, כשפיסל לעיתים בלא להשלים את הפסל והשאיר חלק מהאבן בלתי מעובד. בניגוד לזלזול והעלבונות שלהם זכו האימפרסיוניסטים הצעירים, נגד רודן הנערץ התקשו המבקרים להעביר ביקורת ולטעון בזלזול שאינו יודע אמנות. כך סייע רודן לקבלת הסגנון על ידי הציבור ואיפשר לאמנים המוכשרים שיצרו את האמנות האימפרסיוניסטית לזכות במקומם המכובד בתולדות האמנות.‏


הנה סיפורם של האמנים האימפרסיוניסטים:

http://youtu.be/9RHGbWBgDvI


הנה הסבר על הזרם האימפרסיוניסטי מתוך סקירה על "חבצלות המים" של קלוד מונה:

http://youtu.be/rVNakLfaimw?t=39s


ציורים אימפרסיוניסטיים מפורסמים:

http://youtu.be/kuOonogw-TM


מצגת וידאו של עבודות אימפרסיוניסטיות:

http://youtu.be/U4yDLmZXi0w


וסרט תיעודי על התנועה האימפרסיוניסטית:

https://youtu.be/gO7niSI0xyA?long=yes


מינימליזם
מהו מינימליזם?



מינימליזם (Minimalism) הוא סגנון מאופק, עם מעט מאד פריטים ומרכיבים. יצירה מינימליסטית מכילה לרוב מעט פריטים והיא סגפנית ומאופקת מאד בכמות המידע שהיא מעבירה. הסגנון המינימליסטי מצמצם את הדימוי החזותי, את כמות הצבעים והמאמץ ביצירה, לטובת תיאור מאופק של מושא היצירה.

אפשר להגדיר את המינימליזם כ"זרם-על" שהפך נפוץ ואומץ על ידי רבים בתחומי אומנות רבים - מהאמנות החזותית, דרך העיצוב, קולנוע, מוסיקה, אדריכלות, שירה ומחול.

אפשר להציג דוגמאות שונות למינימליזם באמנות, כגון עיצוב מינימליסטי למשל, שיכיל מעט פריטים בחלל, ציור מינימליסטי שמכיל מעט קווים, אדריכלות מינימיליסטית שבה לא יהיו קישוטים ועיטורים כבסגנונות קודמים, או יצירה מוסיקלית מינימליסטית שלרוב תאופיין בשינויים מעטים וקטנים לאורכה.


הנה המינימליזם:

https://youtu.be/XEi0Ib-nNGo


סרטון שמדגים אמנות מינימליסטית:

http://youtu.be/IjAN5x-wcCc


המחשה לאמן שמציג את הצמצום לצורה הבסיסית ביותר:

http://youtu.be/CbTL0G3WkGo


עיצוב פנים מינימליסטי:

https://youtu.be/qVR9fUm67DE


שיטה ליצירה מינימליסטית בעזרת מחשב:

http://youtu.be/r1DZXtLZhX4


בעיצוב המודרני נחשב המינימליזם לאבן יסוד, מאז סיסמת ה-Less is More של לודוויג מיס ון דר רוהה:

https://youtu.be/0jEj5cTJzZ0?long=yes
מהו הסוריאליזם?



משמעותו של זרם הסוריאליזם (Surrealism) באמנות ובמיוחד היא "מעל למציאות", כלומר אמנות על-מציאותית. זהו זרם שבו האמנות משלבת חוסר הגיון והפתעה. ביצירות סוריאליזם משולבות תמונות חלום בלתי הגיוניות, עם דמיון מפתיע. אנדרה ברטון הוא שייסד את התנועה ואימץ בשבילה את המילה "סוריאליזם", שנולדה כבר ב-1917, על ידי המשורר גיום אפולינר.

במקום להתבונן החוצה אל העולם החיצוני שמחוץ לחלונו של האמן, הסוראליזם מבקש לשנות את כיוון ההסתכלות ולהתבונן פנימה, אל תוך המחשבה האנושית, ואל תוך נפש האדם, ולהשתמש בחלומות, בדמיונות, ובתת-המודע, כמקור להשראה האמנותית.

התנועה נולדה כתגובה להלם העולמי שאחז בעקבות מלחמת העולם הראשונה. המלחמה הגדולה הזו הולידה תחושת כישלון קשה של ההגיון והסדר שהיו נהוגים עד אז. לכן באו הסוריאליסטים וניסו להוליד זרם חדש של אמנות, כזה שפועל ללא היגיון, סיבה וסדר, אלא מתוך אקראיות, יצירתיות ותיקון לבעיות הנפש והקשיים של בני-האדם. באופן ברור
הושפע הסוריאליזם מאד מרעיונותיו של זיגמונד פרויד לגבי הלא-מודע.

הבולטים בזרם זה הם סלבדור דאלי, רנה מאגריט, חואן מירו ומקס ארנסט.


הנה סרטון על הזרם הסוריאליסטי וכיצד הוא נולד:

http://youtu.be/Dd6ahj6k4_4


הנה מצגת וידאו עם הרבה יצירות סוריאליסטיות:

http://youtu.be/wGT0GTdDlco


הנה שילוב של הסוריאליזם של דאלי עם היצירתיות והאנימציה של וולט דיסני:

http://youtu.be/1GFkN4deuZU
מהו פופ ארט?



זרם הפופ ארט (Pop art) הוא זרם אמנות שנוהג לתת יחס מרומם לדברים שגרתיים ולזוטות ולהציבם בתערוכה, בתור אמנות. בין העקרונות של הפופ ארט הטשטוש בין הגבוה לנמוך, בין "חומרי תרבות" ו"חומרי צריכה" - כל מוצר צריכה יכול להפוך ליצירת אמנות, אם מטפלים בו נכון. יותר מכך, באמצעות הכפלה של המוצג ביצירה והצגתו הרבה פעמים - היצירה מקבלת כוח רב.

בין אמני הפופ ארט החשובים ניתן למצוא את קית הרינג, רוי ליכטנשטיין וכמובן - את אנדי וורהול, מייסד הזרם והאמן החשוב בו.

הפופ ארט הכין את עולם האמנות לפוסט מודרניזם שיגיע אחריו ויקצין את המגמות של פתיחת האמנות לחיים של האנשים הרגילים וההיפך. אם אנדי וורהול אמר פעם שעתיד כל אדם יוכל לזכות ב-15 דקות התהילה שלו, הוא נתן כבר בחייו את התהילה, למוצרים ממדפי החנויות.


מהו סגנון הפופ-ארט?

https://youtu.be/DhEyoDCTSDQ


כך נולד הפופ-ארט:

http://youtu.be/LsY4ihZCJL8


הנה סגנון הפופ ארט:

http://youtu.be/lHBm8_ooPVo?t=13s


תולדות הסגנון במבחר עבודות:

http://youtu.be/DM5thhNGbT8


מצגת וידאו שמציגה את אמנות הפופ-ארט:

http://youtu.be/kZTsbJcr9VI


הנה דברים של אנדי וורהול על הפופ-ארט:

http://youtu.be/GmDFbNYFi-Q
מהו אקספרסיוניזם ומה זה אקספרסיוניזם גרמני?



אקספרסיוניזם הוא סגנון באמנות שמדגיש את הביטוי העצמי, הפיוט האמנותי ואפילו בצורה מוגזמת, במקום את המציאותי. במילים אחרות - במקום לתאר את מה שקיים בטבע, אקספרסיוניסט מתאר את הלכי רוחו ותחושותיו, לנוכח הדברים.

כי אקספרסיוניזם הוא ההיפך מהראליזם, שמתאר בדיוק וכמעט משכפל את המציאות. אך הוא גם הפוך מהעדינות והקווים המעודנים של האימפרסיוניזם. קווי היצירה באקספרסיוניזם היו גסים, כמעט אלימים וזועקים יותר מכל סגנון שהיה לפניו. זהו סגנון שלרוב מבליט את רגשותיו השליליים של האמן, עם כאביו, יאושו, זעקתו ודכאונו. בסגנון האקספריוניסטי מערב האמן, דרך הדמויות והנושאים המתוארים ביצירה, את הצופה ברגשותיו ותחושותיו הפנימיים ביותר. הזרם הזה לא התיימר להיות משקיף על העולם אלא לתאר את רגשותיו ואף להבליטן באמנות שלו.

מאפייני הזרם האקספרסיוניסטי בציור הם צבעים מנוגדים (כמו אדום מול כחול, צהוב מול שחור וכדומה) ועכורים ומשיכות מכחול מהירות ודרמטיות.

בקולנוע היו המאפיינים של האקספרסיוניזם תחושות של חרדה ומועקה, משחקי אור וצל רבים, דמויות הזויות או פליליות, תפאורה מעוותת ומוזרה ונקודת המבט האישית שממנה יוצא הסרט. דוגמה מצוינת היא הסרט "מטרופוליס" של פריץ לאנג משנת 1926 והסרט "הקבינט של ד"ר קליגרי" משנת 1919.

אקספרסיוניזם הוא זרם שנולד בתחילת המאה העשרים, במיוחד בגרמניה והארצות דוברות הגרמנית שמסביבה, כמו אוסטריה, שווייץ ואחרות. אמנם אמנים כמו ואן-גוך וגוגן היו ממבשרי הזרם הזה, רבים רואים בואן גוֹך את אבי האקספרסיוניזם, אבל גוסטאב קלימט, אוסקר קוקושקה ובמיוחד אדוורד מונק, עם היצירה האקספרסיוניסטית החשובה "הצעקה", היו מהבולטים שבאקספרסיוניזם עצמו.


הנה מאמר וידאו על האקספרסיוניזם הגרמני:

https://youtu.be/ecuQdkBx1ic


עבודות אקספריוניסטיות מגרמניה של שנות ה-20 במאה הקודמת:

http://youtu.be/fsyqEX-DlaA


וציור אקספרסיוניסטי מהשנים האחרונות:

https://youtu.be/fDxYS8GGR3E


בקולנוע נחשב הסרט האקספרסיוניסטי החשוב ביותר "הקבינט של ד"ר קליגרי":

https://youtu.be/IAtpxqajFak


הנה מעט מתוך קדימון הסרט הזה:

https://youtu.be/gkPdvRontMc


כך נולד האקספרסיוניזם המופשט:

https://youtu.be/mHpK195OAK8


וסרט תיעודי על המורשת של האקספרסיוניזם הגרמני:

https://youtu.be/EHGla_N7LDE?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.