שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מייצרים חבלים?
החבל (Rope) הוא סוג של חוט שזור וחזק, המאפשר להעביר כוח על פני מרחק רב. החבל מעביר את הכוח במשיכה בלבד. יתרונו הוא בכך שהמשיכה בו לא חייבת להיות במסלול ישר ומכאן שהוא שימושי במגוון עצום של משימות - ממשיכה, הידוק, דרך הרמה, מתיחה או קשירה.
כבר מימי קדם היה החבל אחד המוצרים השימושיים בתחום העבודה, אך גם שימש למטרות של ציד, ספנות, בניית אוהלים ועוד.
את החבל מייצרים ממרכיבים דקים, ביניהם סיבים, גדילים ועיקרים - חוטים ששזירה שלהם יוצרת את המבנה החזק והארוך שמייצר כוח רב וממלא משימות במגוון עצום של תחומים.
בימי קדם נהגו לייצר חבלים מסיבים טבעיים של פשתן, קנביס, אגבה ועוד. אז וגם היום השתמשו בטכניקות של שזירה ופיתול, כדי ליצור חבלים חזקים שיוכלו לעמוד במשימות קשות.
כיום מייצרים חבלים בעיקר מסיבים סינתטיים. הללו מיוצרים מחומרים שונים, ביניהם ניילון, פוליפרופילן ופוליאסטר, שהוא חזק כמו ניילון אך עמיד ממנו בפני שחיקה ושפשוף.
הפוליאסטר גם לא מושפע ממים, עמיד בפני עובש והוא שומר על צורתו כשמעצבים אותו בחום.
חומר נוסף הוא האראמיד, שיכול להיות חבל חסין אש, בגרסת "נומקס". ממנו ניתן גם לייצר חבלים דקים מאד וחזקים להפליא.
כך מייצרים את החבלים המודרניים במפעל של ימינו:
https://youtu.be/UyDHBNix6hA
עוד מפעל שמייצר חבלים - אך בשיטות ישנות:
https://youtu.be/5hQPLYy8avM
כך יצרו חבלים עד לפני דור:
https://youtu.be/thDYZ3tzUN8
ייצור של חבלים מחומרים טבעיים בימי קדם:
https://youtu.be/JPiGesJQRqg
וכבלים טכנולוגיים מודרניים המיוצרים ממש כך בימינו:
https://youtu.be/eDVf71xd2cQ
מי המציאו את החבלים?
כבר מימי קדם אפשר השימוש בחבל (Rope) לפתח וליצור כלי עבודה שונים.
המצאת החבל מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות שקשה לדייק בהן. במערות לאסקו הקדמוניות שבדרום צרפת נמצאו קטעי חבל מאובנים בשזירה כפולה, בקוטר של 7 מ"מ ובני כ-16 אלף שנה.
מהמחקר ברור לגמרי שהאדם הקדמון הוא שגילה את החבל. ממצאים מאתרים שונים מוכיחים שמאז העידן הפרהיסטורי שימשו חבלים למשיכה, קשירה, הרמה והידוק של חפצים.
בשל היותה של ההמצאה כה עתיקה, קשה לייחס אותה לאדם בודד כלשהו. ההשערה של ההיסטוריונים היא שבני אדם קדומים גילו ככל הנראה קנוקנות טבעיות של צמחים מטפסים, קנוקנות חזקות שהיו ההשראה להמצאה.
החבלים הראשונים נוצרו, כלל הנראה, כשהחלו בני אדם לנסות ולחבר כמה קנוקנות מהטבע ביחד, בתחילה יתכן שאפילו ללא חיבור ורק בהמשך בשיטות של שזירה ופיתול.
כך נולד ככל הנראה הרעיון של פיתול סיבים יחד והאפשרות ליצור מהם את החבל, אותו חוט עבה שהחלו מעתה לקלוע מסיבים רבים ולהשתמש בו לצורכי קשירה והידוק של חפצים.
וכשיש חומר חזק ועמיד כל כך, ברור היה שהוא שימושי ויכול לשכלל עבודות ומאמצים כמו בניית כלים ומבני מגורים, יצירת כלי ציד ודיג פשוטים כמו רשתות דיג ובהמשך גם כלי נשק כמו קשתות, חניתות ועוד.
הידע על החבל הלך והתפשט בקרב משפחות וקבוצות קדמוניות. עם המהפכה החקלאית והמצאת החקלאות שימשו החבלים למטרות נוספות, כולל קשירת בעלי חיים ויצירת גדרות לתיחום חלקות ואזורי מחיה לבהמות.
מכאן והלאה פיתחו תרבויות שונות ברחבי העולם שיטות וחומרים משלהן להכנת חבלים. היו שהשתמשו בסיבי צמחים חזקים, בעורות בעלי חיים ואפילו בשיער מהחי.
קטעי חבל מאובנים בני כ-16000 שנה, נמצאו במערות לאסקו, בדרום צרפת. אלה חבלים בקוטר 7 מ"מ, במבנה של שזירה כפולה.
במצרים העתיקה, שימשו חבלים מסיבים של גומא הפפירוס לצורך גרירה של אבנים ענקיות לבניית הפירמידות. חוקרים מעריכים שבין השנים 3500-4000 לפני הספירה, היו המצרים הקדמונים אחת התרבויות הראשונות, אם לא הקדומה ביותר, שהשתמשה במכשירים ייעודיים לייצור של חבלים, מכשירים שפותחו לשם כך.
מכאן שהמצאת החבל היא תוצאה של מאמצים קולקטיביים, משותפים והדרגתיים של חברות אנושיות מוקדמות ורבות. במהלך הדורות הוא ישמש מרכיב בהמצאות רבות וחשובות, שעתידות לשנות את ההיסטוריה האנושית, דוגמת המנוף, הסירה ואפילו הגלגל.
כך יצרו בעבר חבלים מחומרים טבעיים:
https://youtu.be/JPiGesJQRqg
ובני האינקה שיצרו את גשרי החבלים של מערכת הדרכים הענקית שהם בנו:
https://youtu.be/Hcc3eU40JpY
למה כל כך מומלץ משחק הקפיצות בחבל?
הספורט הזה הוא משחק והמשחק הזה הוא ספורט. דילוג או קפיצה בחבל (Jump rope) היא משחק ילדים ותיק ואהוב, שיש לו מעריצים במקומות רבים בעולם.
משמשים בו מגוון של ניתורים וקפיצות - מניתור בודד ועד כפול, דילוג בסיבוב, דילוג הפוך או ברגליים משולבות. גם אפשרויות החבלים מגוונות - לעתים משתמשים בחבל אחד ולעתים קופצים ביחד, תוך שימוש בשני חבלים. לעתים זה ילדות צעירות המשחקות לבד או במשחק תחרותי ולעתים אימון אישי למבוגרים - לשיפור הקואורדינציה וסיבולת לב-ריאה באימוני ספורט.
התיעוד הראשון הידוע של הניתור בחבל הוא מאירופה של המאה ה-19. המשחק באותה תקופה שימש בעיקר ילדות צעירות, ששתיים סובבו אז את החבל והשלישית קפצה, תוך ספירה או דיקלום של שיר בחרוזים.
חבל הקפיצה, שנקרא בעברית "דלגית", מצויד בדרך כלל בידיות החזקה קלות, המחוברות לחבל בקצוות. בטכניקה האמריקאית, שנפוצה כיום בארצות הברית ומעט גם באירופה, משתמשים לא פעם בשני חבלים שמסובבים בשתי ידיים לכיוונים מנוגדים, טכניקה מסובכת יחסית, המצריכה מיומנות רבה בקפיצה.
משחק הקפיצה בחבל הוא משחק מושלם. לא צריך בשבילו הרבה - רק חבל - והוא מעניק שעות רבות של הנאה וחוויה חברתית או אישית, כושר ופעילות גופנית נהדרת, ביחד עם חברים או לבד. כיף אמיתי!
הנה קפיצה בחבל (עברית):
https://youtu.be/TT4qa_xgQFg
על הקפיצה בדלגית (עברית):
https://youtu.be/JA6irY56wXI
שימוש בדלגית למטרות כושר (עברית):
https://youtu.be/6UQ9nQoPCfU
הסגנון האמריקאי, עם שני החבלים:
https://youtu.be/NEY1a5uoIPY
ישנם אלופי קפיצות שמגיעים לשליטה שלא תאומן בחבל:
https://youtu.be/J077NL55p5c
ואולי יפתיע לדעת שמי שמרבים להתאמן בקפיצות חבל לאורך ההיסטוריה הם המתאגרפים:
https://youtu.be/Hqwku_iHRv8
מהו טריק החבל ההודי?
אחד הקסמים המדהימים בעולם הוא טריק החבל ההודי. זהו אחד הקסמים היותר ותיקים בעולם, השם "טריק החבל ההודי" ניתן לו כבר במאה ה-19, בעיקר בעיתונות הבריטית וההודית, כשהתפרסמו עדויות רבות של אנשים שטענו כי חזו בפאקירים המטפסים על חבל.
אחד ההסברים לקסם המדהים הוא שלמעשה לא מדובר בחבל רגיל, אלא במוט עטוף בחבל היוצא מחדר נסתר, שנמצא באדמה וממנו יוצא המוט הארוך, שמחליף את החבל. אז מטפס עליו הפאקיר וכשרוצים שהחבל ייפול, האדם המסתתר בחדר התת קרקעי מושך במהירות את המוט ונשאר רק החבל הנופל מיידית.
הנה טריק החבל של ההודים:
https://youtu.be/rPUAlR1qiRQ
והנה ההסבר לטריק:
https://youtu.be/624X6NP5k6g
שימו לב לקסם ותראו את זה בדיוק:
https://youtu.be/QfDX-a7MQPM
יש גם שיטה אחרת - מה שנראה כחבל דק אבל הוא בעצם שרשרת שיכולה להתמצק:
https://youtu.be/OnR585g-UaY
מה יתרונו של גשר החבלים?
גשר חבלים (Rope bridge) אינו סוג נפרד של גשר, אלא אחד ממיני הגשרים התלויים, שמשתמשים בהם למעבר של הולכי רגל. גשר החבלים קל יחסית להקמה והוא מתוח על חבלים הקשורים בשני צידי הנחל.
ההליכה על גשר חבלים היא לעיתים מעט מפחידה, משום שגשרים כאלה רועדים בקלות ולא מרגישים יציבים, אבל גשר חבלים שקשור היטב הוא אחד מהגשרים העמידים למעבר של בני אדם.
הנה רינת ויויו על גשר חבלים (עברית):
http://youtu.be/Qypm4gaFlJs
גשר החבלים קאריק א-ריד:
https://youtu.be/6a_gkpAWC3c
וכדאי לטייל בגשרי החבלים התלויים שבפארק נשר ליד חיפה, אחד מהם באורך 70 מטרים (עברית):
http://youtu.be/6WMCiR7uAnA
מהו הלאסו, או הפלצור?
לאסו (Lasso), לָסוֹ ובעברית פַּלְצוּר, הוא לולאת חבל שזור וחזק, ששימשה בעבר למטרות של ציד וניהול עדרי בקר. בלאסו נהגו להשתמשים בו גם ללכידת סוסים בורחים ולהשבת פרטים מעדרי בקר, שסטו והתרחקו מהעדר.
בימי הבוקרים, באנגלית ה"קאובויז" המוכרים של מערב ארצות הברית, הם השתמשו בלאסו ללכידת בקר. הקאובויז נהגו אז בשעת הצורך להרכיב לולאה בקצה של חבל ארוך.
בשעת הצורך ,כשהבוקר רצה ללכוד פר או פרה, הוא נהג להשליך את החבל לעברו של בעל החיים. ברגע שהלולאה "התלבשה" סביב צווארו של הלכוד, היה הקאובוי מושך את החבל אליו והלולאה הייתה נכרכת ומתהדקת על צווארו של בן הבקר. האחרון נתפס ומעתה ניתן היה להביאו למקום הרצוי.
קאובוי אמיתי חייב לדעת להכין ולהשתמש בפלצור:
https://youtu.be/gAiGsWA4dVs
על הלאסו:
https://youtu.be/8TVvBAUQrBA
לכידה של בקר בלאסו:
https://youtu.be/Sjs5IfSGJgY
לכלבים מסייע לאסו ללמוד ללכת עם רצועה ולא למשוך (עברית):
https://youtu.be/lJKkjWTZMDY
ויצירת קשר לאסו:
https://youtu.be/z3S-H_eajvI
מי המציא את הניילון?
חוזק וגמישות - אלה יתרונותיו של הניילון (Nylon), הפוליאמיד. הוא מהחומרים הפלסטיים הכי חשובים בעולם. מיוצרים ממנו כיום אינספור מוצרים, כולל חבלים, בגדים, גרבי ניילון, רשתות, שקיות ניילון ואפילו חופות למטוסים..
את הניילון פיתחה בשנת 1935 חברת דופונט מארצות הברית. ראש צוות הפיתוח בחברה, האמריקאי וואלס קרותרס, נחשב לממציא הניילון. הוא לא היה הממציא הקלאסי שחתום על המצאה לבדו, אלא מי שניהל צוות של כימאים ואנשי טכנולוגיה שאחראים לפריצת הדרך.
הצורך האמריקאי בפיתוח ניילון היה כדי להתחרות בסיבי המשי שייצרה באותה התקופה התעשייה של יפאן. פחות מעשור אחרי פיתוחו של הניילון הוכיחה ההמצאה את עצמה, כשיפאן הפכה לאוייבת של ארצות הברית במלחמת העולם השניה. אז השתמשו בניילון באמריקה לייצור מצנחים לצבא, כמו גם בגדים, אוהלים לחיילים ועוד.
"ניילון" משמש אצל רבים בטעות לציון של יריעות פלסטיק שעשויות מחומרים פולימריים שונים, שהניילון הוא רק אחד מהם. חומרים דומים אחרים שפותחו עם השנים, הם למשל פוליאתילן, פוליוויניל כלוריד וכדומה.
הנה תולדותיו של הניילון המופלא:
https://youtu.be/kLic5G5-vWM
ההיסטוריה של הניילון:
https://youtu.be/M8fB45Usaqc
תפקידה של חברת דופונט, ממציאת הניילון, בהיסטוריה של הניילון והחומרים שיוצרו ממנו:
https://youtu.be/VAUsDXxDqS0
וסרט ארוך יותר על המצאת הניילון:
https://youtu.be/tppy8YrhGWI?long=yes
מדוע נקראת מידת המהירות בים "קשר ימי"?
בנהיגה בכלי רכב יבשתיים, כמו אופניים או מכונית, המהירות נמדדת בקילומטרים או במיילים לשעה. אבל כל מי שהתנסה או קרא על שיט באוניה או ביכטה, שמע ודאי את המונח קֶשֶר (Knot), או קשר ימי, המשמש למדידת המהירות בים.
לרשות ספנים בספינות עתיקות לא היו אמצעים כמו מפות מודרניות או מתקני ניווט מבוססי GPS. הם נזקקו לשיטה שתסייע להם לזהות את כיוון השיט הרצוי וכמה זמן עליהם לשוט עד שיגיעו לשם. מדידת מהירות הנסיעה של ספינה הייתה הכרחית כי ללא כלי שיאפשר אותה עלולים היו צוותי הספינות הללו להתרחק מהמסלול ולאבד את חייהם. מדידת המהירות של הספינה היה הכרחי כדי לנווט ולדעת מתי היא תגיע אל היעד.
המילה קשר מזכירה קשר בחבל ולמעשה זה העניין. כי הקֶשֶר הימי, הוא יחידת המדידה של המהירות הימית והיא קרויה על שם השיטה הקדומה למדידת מהירות של אוניות.
במאה ה-17, לפני מאות שנים, העלו ספנים אלמונים, בעלי יוזמה וכושר המצאה, רעיון למדידת המהירות. הם לקחו חבלים ארוכים וקשרו בהם קשרים, במרווחים מדויקים של 14.4 מטר. את החבלים הם שילבו במכשיר פשוט ביותר, שממנו יצאה חתיכת החבל עם הקשרים ובקצה שלה היא חוברה למשקולת עץ בצורת טריז. את טריז העץ המחובר לחבל השליכו אל המים, כשקצהו השני של החבל, זה עם המכשיר, נשאר מחובר לספינה.
וכך, תוך כדי שיט, שחררו המלחים את החבלים הללו. הם השתמשו בשעון חול למדידת פרק זמן קבוע, מה שנקרא "טיימר" (Timer). וכך ספרו המלחים כמה קשרים עברו באצבעותיהם בפרק הזמן המוקצב לשעון החול להשלים ירידה של כל החול. כך נהגו אז להכפיל את מספר הקשרים בשעה ולקבל את המהירות ב"קשר ימי".
כך נהגו הספנים כל הזמן לחשב את מהירות האוניה ונעשה חישוב של הממוצע שיאמר כמה מהר היא שטה. משידעו את מהירות הספינה הם חישבו בכל יום את המיקום שלהם בים וכמה זמן נותר להם עד שיגיעו ליעד שאליו הם מתכוונים להגיע.
כיום יש אמצעים חדשניים ומדויקים במיוחד למדידת מהירות הספינה. ספנים משתמשים ב-GPS, המבוסס על מדידת מיקום סופר מדויקת, שמתבצעת בעזרת רשת לוויינים וחיישני אולטרה סאונד. ועדיין, משתמשים גם היום במושג קילומטר הימי וגם בעולם התעופה. גם מטוסים מודדים את מהירותם בקשרים ובמיילים ימיים המבוססים על היקף כדור הארץ.
מדהים שכך הוליד מכשיר פשוט וחכם, שהומצא במאה ה-17, את המושגים המקובלים עד היום למדידת מהירות שיט ואף טיסה. קשר היא יחידה ששווה ל-1 מייל ימי לשעה. בקילומטרים היא בערך 1.852 קילומטר לשעה. קילומטר ימי מבוסס למעשה על היקף כדור הארץ. הוא שווה בדיוק לדקה של קו רוחב.
הנה מדידה של מהירות ומרחק הספינה באמצעות קשר:
http://youtu.be/LZY3FJGG_gQ?t=22s
והסבר על מדידת המהירות באמצעות קשרים בחבל:
https://youtu.be/RtvfYJFhYEg
איך מטפסים על הרים בלי לפחד?
טיפוס הרים (Climbing) היא אחת החוויות המפחידות שיש. הגבהים העצומים, הטיפוס הזהיר בין אבנים שכל אחת יכולה להתדרדר וליפול ואתם איתה, האוויר הדליל בגבהים, הקור, העייפות. הכל יכול מאד להפחיד.
ובכל זאת יש המוני מטפסים על הרים בעולם. איך הם לא פוחדים לעשות את זה?
ובכן, הסיפור של טיפוס הרים הוא עניין של כבלים וחבלים שמאבטחים את מטפסי ההרים, כך שאם חלילה הם נופלים, הם מוגנים מהתרסקות על הקרקע. החבלים מאבטחים אותם ואם לא התרשלו בקשירה שלהם, הם מוגנים.
הנה מטפסת הרים נועזת:
http://youtu.be/cpvyIYseFYg
מטפס אמיץ במיוחד:
https://youtu.be/l_lZc7nATT4
איפה ישנים מטפסי הרים?
https://youtu.be/XvynyBcr2sc
כך מתאמנים על טיפוס הרים:
https://youtu.be/iTWPbSgKaWI
ברוק רבוטו, המטפסת הצעירה והנועזת:
https://youtu.be/5P5akoQ_eNI
רגע של מנועים - טיפוס בלתי אפשרי ומטורף על הרים בבאגי - אל תנסו!
https://youtu.be/y1ubHrljbEE
ובואו לטפס על הרים:
http://youtu.be/7g2k0eEQUaM?qr=yes
החבל (Rope) הוא סוג של חוט שזור וחזק, המאפשר להעביר כוח על פני מרחק רב. החבל מעביר את הכוח במשיכה בלבד. יתרונו הוא בכך שהמשיכה בו לא חייבת להיות במסלול ישר ומכאן שהוא שימושי במגוון עצום של משימות - ממשיכה, הידוק, דרך הרמה, מתיחה או קשירה.
כבר מימי קדם היה החבל אחד המוצרים השימושיים בתחום העבודה, אך גם שימש למטרות של ציד, ספנות, בניית אוהלים ועוד.
את החבל מייצרים ממרכיבים דקים, ביניהם סיבים, גדילים ועיקרים - חוטים ששזירה שלהם יוצרת את המבנה החזק והארוך שמייצר כוח רב וממלא משימות במגוון עצום של תחומים.
בימי קדם נהגו לייצר חבלים מסיבים טבעיים של פשתן, קנביס, אגבה ועוד. אז וגם היום השתמשו בטכניקות של שזירה ופיתול, כדי ליצור חבלים חזקים שיוכלו לעמוד במשימות קשות.
כיום מייצרים חבלים בעיקר מסיבים סינתטיים. הללו מיוצרים מחומרים שונים, ביניהם ניילון, פוליפרופילן ופוליאסטר, שהוא חזק כמו ניילון אך עמיד ממנו בפני שחיקה ושפשוף.
הפוליאסטר גם לא מושפע ממים, עמיד בפני עובש והוא שומר על צורתו כשמעצבים אותו בחום.
חומר נוסף הוא האראמיד, שיכול להיות חבל חסין אש, בגרסת "נומקס". ממנו ניתן גם לייצר חבלים דקים מאד וחזקים להפליא.
כך מייצרים את החבלים המודרניים במפעל של ימינו:
https://youtu.be/UyDHBNix6hA
עוד מפעל שמייצר חבלים - אך בשיטות ישנות:
https://youtu.be/5hQPLYy8avM
כך יצרו חבלים עד לפני דור:
https://youtu.be/thDYZ3tzUN8
ייצור של חבלים מחומרים טבעיים בימי קדם:
https://youtu.be/JPiGesJQRqg
וכבלים טכנולוגיים מודרניים המיוצרים ממש כך בימינו:
https://youtu.be/eDVf71xd2cQ
כבר מימי קדם אפשר השימוש בחבל (Rope) לפתח וליצור כלי עבודה שונים.
המצאת החבל מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות שקשה לדייק בהן. במערות לאסקו הקדמוניות שבדרום צרפת נמצאו קטעי חבל מאובנים בשזירה כפולה, בקוטר של 7 מ"מ ובני כ-16 אלף שנה.
מהמחקר ברור לגמרי שהאדם הקדמון הוא שגילה את החבל. ממצאים מאתרים שונים מוכיחים שמאז העידן הפרהיסטורי שימשו חבלים למשיכה, קשירה, הרמה והידוק של חפצים.
בשל היותה של ההמצאה כה עתיקה, קשה לייחס אותה לאדם בודד כלשהו. ההשערה של ההיסטוריונים היא שבני אדם קדומים גילו ככל הנראה קנוקנות טבעיות של צמחים מטפסים, קנוקנות חזקות שהיו ההשראה להמצאה.
החבלים הראשונים נוצרו, כלל הנראה, כשהחלו בני אדם לנסות ולחבר כמה קנוקנות מהטבע ביחד, בתחילה יתכן שאפילו ללא חיבור ורק בהמשך בשיטות של שזירה ופיתול.
כך נולד ככל הנראה הרעיון של פיתול סיבים יחד והאפשרות ליצור מהם את החבל, אותו חוט עבה שהחלו מעתה לקלוע מסיבים רבים ולהשתמש בו לצורכי קשירה והידוק של חפצים.
וכשיש חומר חזק ועמיד כל כך, ברור היה שהוא שימושי ויכול לשכלל עבודות ומאמצים כמו בניית כלים ומבני מגורים, יצירת כלי ציד ודיג פשוטים כמו רשתות דיג ובהמשך גם כלי נשק כמו קשתות, חניתות ועוד.
הידע על החבל הלך והתפשט בקרב משפחות וקבוצות קדמוניות. עם המהפכה החקלאית והמצאת החקלאות שימשו החבלים למטרות נוספות, כולל קשירת בעלי חיים ויצירת גדרות לתיחום חלקות ואזורי מחיה לבהמות.
מכאן והלאה פיתחו תרבויות שונות ברחבי העולם שיטות וחומרים משלהן להכנת חבלים. היו שהשתמשו בסיבי צמחים חזקים, בעורות בעלי חיים ואפילו בשיער מהחי.
קטעי חבל מאובנים בני כ-16000 שנה, נמצאו במערות לאסקו, בדרום צרפת. אלה חבלים בקוטר 7 מ"מ, במבנה של שזירה כפולה.
במצרים העתיקה, שימשו חבלים מסיבים של גומא הפפירוס לצורך גרירה של אבנים ענקיות לבניית הפירמידות. חוקרים מעריכים שבין השנים 3500-4000 לפני הספירה, היו המצרים הקדמונים אחת התרבויות הראשונות, אם לא הקדומה ביותר, שהשתמשה במכשירים ייעודיים לייצור של חבלים, מכשירים שפותחו לשם כך.
מכאן שהמצאת החבל היא תוצאה של מאמצים קולקטיביים, משותפים והדרגתיים של חברות אנושיות מוקדמות ורבות. במהלך הדורות הוא ישמש מרכיב בהמצאות רבות וחשובות, שעתידות לשנות את ההיסטוריה האנושית, דוגמת המנוף, הסירה ואפילו הגלגל.
כך יצרו בעבר חבלים מחומרים טבעיים:
https://youtu.be/JPiGesJQRqg
ובני האינקה שיצרו את גשרי החבלים של מערכת הדרכים הענקית שהם בנו:
https://youtu.be/Hcc3eU40JpY
הספורט הזה הוא משחק והמשחק הזה הוא ספורט. דילוג או קפיצה בחבל (Jump rope) היא משחק ילדים ותיק ואהוב, שיש לו מעריצים במקומות רבים בעולם.
משמשים בו מגוון של ניתורים וקפיצות - מניתור בודד ועד כפול, דילוג בסיבוב, דילוג הפוך או ברגליים משולבות. גם אפשרויות החבלים מגוונות - לעתים משתמשים בחבל אחד ולעתים קופצים ביחד, תוך שימוש בשני חבלים. לעתים זה ילדות צעירות המשחקות לבד או במשחק תחרותי ולעתים אימון אישי למבוגרים - לשיפור הקואורדינציה וסיבולת לב-ריאה באימוני ספורט.
התיעוד הראשון הידוע של הניתור בחבל הוא מאירופה של המאה ה-19. המשחק באותה תקופה שימש בעיקר ילדות צעירות, ששתיים סובבו אז את החבל והשלישית קפצה, תוך ספירה או דיקלום של שיר בחרוזים.
חבל הקפיצה, שנקרא בעברית "דלגית", מצויד בדרך כלל בידיות החזקה קלות, המחוברות לחבל בקצוות. בטכניקה האמריקאית, שנפוצה כיום בארצות הברית ומעט גם באירופה, משתמשים לא פעם בשני חבלים שמסובבים בשתי ידיים לכיוונים מנוגדים, טכניקה מסובכת יחסית, המצריכה מיומנות רבה בקפיצה.
משחק הקפיצה בחבל הוא משחק מושלם. לא צריך בשבילו הרבה - רק חבל - והוא מעניק שעות רבות של הנאה וחוויה חברתית או אישית, כושר ופעילות גופנית נהדרת, ביחד עם חברים או לבד. כיף אמיתי!
הנה קפיצה בחבל (עברית):
https://youtu.be/TT4qa_xgQFg
על הקפיצה בדלגית (עברית):
https://youtu.be/JA6irY56wXI
שימוש בדלגית למטרות כושר (עברית):
https://youtu.be/6UQ9nQoPCfU
הסגנון האמריקאי, עם שני החבלים:
https://youtu.be/NEY1a5uoIPY
ישנם אלופי קפיצות שמגיעים לשליטה שלא תאומן בחבל:
https://youtu.be/J077NL55p5c
ואולי יפתיע לדעת שמי שמרבים להתאמן בקפיצות חבל לאורך ההיסטוריה הם המתאגרפים:
https://youtu.be/Hqwku_iHRv8
אחד הקסמים המדהימים בעולם הוא טריק החבל ההודי. זהו אחד הקסמים היותר ותיקים בעולם, השם "טריק החבל ההודי" ניתן לו כבר במאה ה-19, בעיקר בעיתונות הבריטית וההודית, כשהתפרסמו עדויות רבות של אנשים שטענו כי חזו בפאקירים המטפסים על חבל.
אחד ההסברים לקסם המדהים הוא שלמעשה לא מדובר בחבל רגיל, אלא במוט עטוף בחבל היוצא מחדר נסתר, שנמצא באדמה וממנו יוצא המוט הארוך, שמחליף את החבל. אז מטפס עליו הפאקיר וכשרוצים שהחבל ייפול, האדם המסתתר בחדר התת קרקעי מושך במהירות את המוט ונשאר רק החבל הנופל מיידית.
הנה טריק החבל של ההודים:
https://youtu.be/rPUAlR1qiRQ
והנה ההסבר לטריק:
https://youtu.be/624X6NP5k6g
שימו לב לקסם ותראו את זה בדיוק:
https://youtu.be/QfDX-a7MQPM
יש גם שיטה אחרת - מה שנראה כחבל דק אבל הוא בעצם שרשרת שיכולה להתמצק:
https://youtu.be/OnR585g-UaY
חבל
גשר חבלים (Rope bridge) אינו סוג נפרד של גשר, אלא אחד ממיני הגשרים התלויים, שמשתמשים בהם למעבר של הולכי רגל. גשר החבלים קל יחסית להקמה והוא מתוח על חבלים הקשורים בשני צידי הנחל.
ההליכה על גשר חבלים היא לעיתים מעט מפחידה, משום שגשרים כאלה רועדים בקלות ולא מרגישים יציבים, אבל גשר חבלים שקשור היטב הוא אחד מהגשרים העמידים למעבר של בני אדם.
הנה רינת ויויו על גשר חבלים (עברית):
http://youtu.be/Qypm4gaFlJs
גשר החבלים קאריק א-ריד:
https://youtu.be/6a_gkpAWC3c
וכדאי לטייל בגשרי החבלים התלויים שבפארק נשר ליד חיפה, אחד מהם באורך 70 מטרים (עברית):
http://youtu.be/6WMCiR7uAnA
לאסו (Lasso), לָסוֹ ובעברית פַּלְצוּר, הוא לולאת חבל שזור וחזק, ששימשה בעבר למטרות של ציד וניהול עדרי בקר. בלאסו נהגו להשתמשים בו גם ללכידת סוסים בורחים ולהשבת פרטים מעדרי בקר, שסטו והתרחקו מהעדר.
בימי הבוקרים, באנגלית ה"קאובויז" המוכרים של מערב ארצות הברית, הם השתמשו בלאסו ללכידת בקר. הקאובויז נהגו אז בשעת הצורך להרכיב לולאה בקצה של חבל ארוך.
בשעת הצורך ,כשהבוקר רצה ללכוד פר או פרה, הוא נהג להשליך את החבל לעברו של בעל החיים. ברגע שהלולאה "התלבשה" סביב צווארו של הלכוד, היה הקאובוי מושך את החבל אליו והלולאה הייתה נכרכת ומתהדקת על צווארו של בן הבקר. האחרון נתפס ומעתה ניתן היה להביאו למקום הרצוי.
קאובוי אמיתי חייב לדעת להכין ולהשתמש בפלצור:
https://youtu.be/gAiGsWA4dVs
על הלאסו:
https://youtu.be/8TVvBAUQrBA
לכידה של בקר בלאסו:
https://youtu.be/Sjs5IfSGJgY
לכלבים מסייע לאסו ללמוד ללכת עם רצועה ולא למשוך (עברית):
https://youtu.be/lJKkjWTZMDY
ויצירת קשר לאסו:
https://youtu.be/z3S-H_eajvI
חוזק וגמישות - אלה יתרונותיו של הניילון (Nylon), הפוליאמיד. הוא מהחומרים הפלסטיים הכי חשובים בעולם. מיוצרים ממנו כיום אינספור מוצרים, כולל חבלים, בגדים, גרבי ניילון, רשתות, שקיות ניילון ואפילו חופות למטוסים..
את הניילון פיתחה בשנת 1935 חברת דופונט מארצות הברית. ראש צוות הפיתוח בחברה, האמריקאי וואלס קרותרס, נחשב לממציא הניילון. הוא לא היה הממציא הקלאסי שחתום על המצאה לבדו, אלא מי שניהל צוות של כימאים ואנשי טכנולוגיה שאחראים לפריצת הדרך.
הצורך האמריקאי בפיתוח ניילון היה כדי להתחרות בסיבי המשי שייצרה באותה התקופה התעשייה של יפאן. פחות מעשור אחרי פיתוחו של הניילון הוכיחה ההמצאה את עצמה, כשיפאן הפכה לאוייבת של ארצות הברית במלחמת העולם השניה. אז השתמשו בניילון באמריקה לייצור מצנחים לצבא, כמו גם בגדים, אוהלים לחיילים ועוד.
"ניילון" משמש אצל רבים בטעות לציון של יריעות פלסטיק שעשויות מחומרים פולימריים שונים, שהניילון הוא רק אחד מהם. חומרים דומים אחרים שפותחו עם השנים, הם למשל פוליאתילן, פוליוויניל כלוריד וכדומה.
הנה תולדותיו של הניילון המופלא:
https://youtu.be/kLic5G5-vWM
ההיסטוריה של הניילון:
https://youtu.be/M8fB45Usaqc
תפקידה של חברת דופונט, ממציאת הניילון, בהיסטוריה של הניילון והחומרים שיוצרו ממנו:
https://youtu.be/VAUsDXxDqS0
וסרט ארוך יותר על המצאת הניילון:
https://youtu.be/tppy8YrhGWI?long=yes
בנהיגה בכלי רכב יבשתיים, כמו אופניים או מכונית, המהירות נמדדת בקילומטרים או במיילים לשעה. אבל כל מי שהתנסה או קרא על שיט באוניה או ביכטה, שמע ודאי את המונח קֶשֶר (Knot), או קשר ימי, המשמש למדידת המהירות בים.
לרשות ספנים בספינות עתיקות לא היו אמצעים כמו מפות מודרניות או מתקני ניווט מבוססי GPS. הם נזקקו לשיטה שתסייע להם לזהות את כיוון השיט הרצוי וכמה זמן עליהם לשוט עד שיגיעו לשם. מדידת מהירות הנסיעה של ספינה הייתה הכרחית כי ללא כלי שיאפשר אותה עלולים היו צוותי הספינות הללו להתרחק מהמסלול ולאבד את חייהם. מדידת המהירות של הספינה היה הכרחי כדי לנווט ולדעת מתי היא תגיע אל היעד.
המילה קשר מזכירה קשר בחבל ולמעשה זה העניין. כי הקֶשֶר הימי, הוא יחידת המדידה של המהירות הימית והיא קרויה על שם השיטה הקדומה למדידת מהירות של אוניות.
במאה ה-17, לפני מאות שנים, העלו ספנים אלמונים, בעלי יוזמה וכושר המצאה, רעיון למדידת המהירות. הם לקחו חבלים ארוכים וקשרו בהם קשרים, במרווחים מדויקים של 14.4 מטר. את החבלים הם שילבו במכשיר פשוט ביותר, שממנו יצאה חתיכת החבל עם הקשרים ובקצה שלה היא חוברה למשקולת עץ בצורת טריז. את טריז העץ המחובר לחבל השליכו אל המים, כשקצהו השני של החבל, זה עם המכשיר, נשאר מחובר לספינה.
וכך, תוך כדי שיט, שחררו המלחים את החבלים הללו. הם השתמשו בשעון חול למדידת פרק זמן קבוע, מה שנקרא "טיימר" (Timer). וכך ספרו המלחים כמה קשרים עברו באצבעותיהם בפרק הזמן המוקצב לשעון החול להשלים ירידה של כל החול. כך נהגו אז להכפיל את מספר הקשרים בשעה ולקבל את המהירות ב"קשר ימי".
כך נהגו הספנים כל הזמן לחשב את מהירות האוניה ונעשה חישוב של הממוצע שיאמר כמה מהר היא שטה. משידעו את מהירות הספינה הם חישבו בכל יום את המיקום שלהם בים וכמה זמן נותר להם עד שיגיעו ליעד שאליו הם מתכוונים להגיע.
כיום יש אמצעים חדשניים ומדויקים במיוחד למדידת מהירות הספינה. ספנים משתמשים ב-GPS, המבוסס על מדידת מיקום סופר מדויקת, שמתבצעת בעזרת רשת לוויינים וחיישני אולטרה סאונד. ועדיין, משתמשים גם היום במושג קילומטר הימי וגם בעולם התעופה. גם מטוסים מודדים את מהירותם בקשרים ובמיילים ימיים המבוססים על היקף כדור הארץ.
מדהים שכך הוליד מכשיר פשוט וחכם, שהומצא במאה ה-17, את המושגים המקובלים עד היום למדידת מהירות שיט ואף טיסה. קשר היא יחידה ששווה ל-1 מייל ימי לשעה. בקילומטרים היא בערך 1.852 קילומטר לשעה. קילומטר ימי מבוסס למעשה על היקף כדור הארץ. הוא שווה בדיוק לדקה של קו רוחב.
הנה מדידה של מהירות ומרחק הספינה באמצעות קשר:
http://youtu.be/LZY3FJGG_gQ?t=22s
והסבר על מדידת המהירות באמצעות קשרים בחבל:
https://youtu.be/RtvfYJFhYEg
טיפוס הרים (Climbing) היא אחת החוויות המפחידות שיש. הגבהים העצומים, הטיפוס הזהיר בין אבנים שכל אחת יכולה להתדרדר וליפול ואתם איתה, האוויר הדליל בגבהים, הקור, העייפות. הכל יכול מאד להפחיד.
ובכל זאת יש המוני מטפסים על הרים בעולם. איך הם לא פוחדים לעשות את זה?
ובכן, הסיפור של טיפוס הרים הוא עניין של כבלים וחבלים שמאבטחים את מטפסי ההרים, כך שאם חלילה הם נופלים, הם מוגנים מהתרסקות על הקרקע. החבלים מאבטחים אותם ואם לא התרשלו בקשירה שלהם, הם מוגנים.
הנה מטפסת הרים נועזת:
http://youtu.be/cpvyIYseFYg
מטפס אמיץ במיוחד:
https://youtu.be/l_lZc7nATT4
איפה ישנים מטפסי הרים?
https://youtu.be/XvynyBcr2sc
כך מתאמנים על טיפוס הרים:
https://youtu.be/iTWPbSgKaWI
ברוק רבוטו, המטפסת הצעירה והנועזת:
https://youtu.be/5P5akoQ_eNI
רגע של מנועים - טיפוס בלתי אפשרי ומטורף על הרים בבאגי - אל תנסו!
https://youtu.be/y1ubHrljbEE
ובואו לטפס על הרים:
http://youtu.be/7g2k0eEQUaM?qr=yes
