» «
תאגיד
מהו תאגיד?



תאגיד (Corporation) או חברה עסקית, הם המצאה מדהימה של האנושות. מדובר בהתאגדות של אדם או כמה אנשים ליצירת גוף דמיוני, שקיבל ממשות מהחלטה חברתית מסודרת. הגוף הזה הוא תאגיד, שאחד הביטויים הבולטים שלו הוא החברה העסקית. (יש עוד בתגית "סוגי התאגדויות").

גוגל, אוסם או בואינג כדוגמאות - גם אם אין לו ממשות כמו לאדם או למוצר שהוא מייצר, פרי הדמיון הזה שנקרא תאגיד הוא ישות משפטית, הנושאת בהתחייבויות משפטיות, ממש כאילו היה אדם. יש לו מטרות וציבורים שלמים שמכירים אותו ונותנים בו אמון בדרך כלל, על אף שהוא פועל בנפרד מבעליו, מהעובדים בו או מאדם ספציפי כלשהו בעולם. הוא יצור משפטי, בדוי ופרי הסכמה אך עומד בפני עצמו.

ובכל זאת, התאגיד יכול לעשות פעולות משפטיות מגוונות ולשאת בהתחייבויות מקבילות, ממש כאילו היה בן-אדם.

התאגיד הוא למעשה פרי החלטה אנושית, שנותנת לו קיום. הוא כל כך חשוב ומקדם את החברה המודרנית, עד שגם משפטית הוא מחויב בהמון דברים, הוא משלם מיסים, מחזיק רכוש, כסף וחייב לציית לחוקים. כן, תאגיד גם יכול לעמוד למשפט וגם לתבוע בבית המשפט אחרים.

חברה, שותפות או עמותה - חברה עסקית או תאגיד נולד כשרושמים אותו בגוף שממונה על כך. הוא מסיים את קיומו בהליך שנקרא "פירוק תאגיד". בעלי התאגיד יכולים להיות אדם יחיד, קבוצת בני אדם או אפילו, החזיקו חזק, תאגידים אחרים.

כי ההמצאה הזו כל כך גאונית, שהיא נוצרה עם הגנה לבעליה, מרכיב שפוטר את הבעלים מאחריות כמעט לחלוטין. קוראים לזה "חברה בערבון מוגבל". בניגוד לאדם רגיל, אם חברה גורמת נזק, יתכן מצב שאיש מבעליה לא יהיה חייב לפצות את הניזוק. אם תאגיד לווה כספים ואין לו מאיפה להחזיר, איש לא יוכל לכפות על בעליו לשלם מכספו הפרטי.

העיקרון המנחה בתאגידים הוא שאנשים שמשקיעים בהם כסף מצפים לרווחים. זה גם מקור הביקורת ולעתים אף השנאה בקרב ציבורים עצומים כלפי התאגידים - התפיסה הרווחת ששורת הרווח חשובה ברבים מהם, הרבה יותר מאשר השירות לצרכני המוצר שלהם או לקוחות שירותיהם.

היסטורית, תאגידים מסוגים מסוימים פעלו כבר ברומי העתיקה. היה זה המשפט הרומי שהכיר בסוגי התאגדויות, חלקן התאגדויות פרטיות, כמו גילדות של בעלי מלאכה או אגודות קבורה. אפילו רשויות מקומיות באימפריה הרומית הוגדרו אז ככאלה.

באירופה של ימי הביניים הצטרפו לגילדות בעלי המקצוע גם שותפויות ואפילו כנסיות שהתאגדו כך. במאה ה-14 נולד גם התאגיד המסחרי הראשון בהיסטוריה - מכרה נחושת בשוודיה, לו העניק מלך שוודיה מגנוס הרביעי זיכיון רשמי להפעלת המכרה.

בימינו לא חסרים תאגידי ענק מצליחים, לצד מיליוני חברות עסקיות מכל סוג ותחום. תעשיית התרופות, למשל, היא תאגידית. אם נדמה לכם לפעמים שהתרופות מפותחות בתאגידי התרופות לא רק לשם עזרה לחולים ולשם שמיים, תוכלו עכשיו להבין את העניין.

גם תאגידי האינטרנט הגדולים הם כאלה. דומה לא פעם שהחוקים שחלים על האדם הפשוט, על החברה הרגילה ועל תאגידים "רגילים", לא חלים עליהם. הם כל כך גדולים וחזקים, שלעתים נראה היה שאין מדינה שתעז להילחם בהם, להטיל עליהם מיסים רגילים, או להתמודד מולם בחוקיה.

השינוי החל בתחילת 2021, כשאוסטרליה אתגרה וניצחה את גוגל ופייסבוק, שישלמו בה תמלוגים לגופי תוכן ותקשורת, עבור תוכן שבעבר נטלו והציגו באתריהם מבלי לשלם עליו כלל.


הנה התאגיד ומהו בדיוק (עברית):

https://youtu.be/DiyrwpfKdt8


פרוקטור אנד גמבל הוא תאגיד עולמי שנולד מחברה משפחתית קטנה:

https://youtu.be/Kf0Dk6FX7h4


תאגיד יוניליבר, תאגיד מרשים לא פחות:

https://youtu.be/gCNsYWgY7ZE


ותכנית טלוויזיה על תאגידים (עברית):

https://youtu.be/pPQRKOmpxEY?long=yes
מקלארן
מהי מקלארן המכונית עם הכנפיים?



אם צריך היה להגדיר את מכוניות המקלארן, המכוניות של העשירים ביותר, אז כנראה שלפני הכל מדובר היה בביצועים שיוצרים יוקרה מהרמה הגבוהה ביותר. אין מכונית שמדגימה יותר ממקלארן כלשהי את הצלחתו של המצליחן האמיתי, זה שעשה המון כסף והצליח מעל למשוער - זה שנמצא במיליונון העליון של הכלכלה האישית.

מי שתהיה לאחד השמות הגדולים והמפורסמים ביותר בעולם ה"הייפר-קארס", עולם מכוניות-העל, הייתה קודם כל יצרנית של מכוניות מרוץ קיצוניות, אלופות עולם במדרגה הגבוהה ביותר של הספורט המוטורי העולמי. רק אחר-כך היא "התפנתה" לשבת ולנסח מחדש את החוקים של מכוניות הכביש (מכוניות שרשאיות לנסוע על כבישים רגילים).

שוב ושוב זכו המכוניות של מקלארן במרוצי הפורמולה 1 של שנות ה-80. הן היו שיאניות ומנצחות קבועות במרוצים הקשים והתחרותיים ביותר בעולם. אבל היא לא הסתפקה במסלול המרוצים. מקלארן הולידה שוב ושוב דגמי קיצון מיתולוגיים. אם זו המקלארן F1, מכונית העל שנחשבת הטובה בכל הזמנים. היא הוצגה ב-1992 ולקחה אל הקצה את הביצועים של מכוניות הכביש, כמו גם את המחיר, או ה-P1, שירשה אותה אחרי 20 שנה בהצלחה רבה. עם מכוניות למרוצי הפורמולה 1 של שנות ה-80, דוגמת ה-MP4 שהקדימה והכינה את הקרקע להופעת ה-F1, עשור לפניה - מקלארן לא יודעת שובעה ומייצרת שוב ושוב דגמים קיצוניים ביכולות ובדמיון של מהנדסיה.

החברה נקראת על שמו של ברוס מקלארן, נהג פורמולה מניו-זילנד, שבשנת 1963 הקים קבוצת מירוצים מעולה, אבל נהרג שנים ספורות לאחר מכן, על מסלול המרוצים. הדמות שעמדה במרכז החברה במשך שנים רבות הוא רון דניס, לשעבר המנהל של קבוצת הגרנד-פרי. דניס התפרסם כמנהל בעל הבנה טכנולוגית מעולה ויכולת לסחוף את המהנדסים שלו אל קצה היכולת. הוא יצר חברה עם DNA פורץ דרך, שלא חושש להציב שוב ושוב שיאים. אם זה בטכנולוגיה של המכוניות שלה, בנוחות הנסיעה המדהימה, בחומרים החדשניים שהיא הביאה מעולם הטיס (כמו שלדת סיבי הפחמן הקלה של המקלארנים, או שימוש באלומיניום וקרבון בדגמים חדשים יותר), או בתמחור הקיצוני ששוב ושוב העלה את הרף של המחירים בעולם רכבי-העל.


הנה מקלארן המכונית עם הכנפיים:

https://youtu.be/3cHOTDXZ-wo?t=4s


ועוד הצגה שלה:

https://youtu.be/Xo3kfQgB2EU


הנה מבחן שעורכים לה:

https://youtu.be/uc1Eaiu1nls?t=35s


כך היא מתעצבנת או לפחות מאיצה:

https://youtu.be/DVX4OrjOTcQ


והנה סרט תיעודי על היצרנית המופלאה של המקלארן:

https://youtu.be/h7-e1iNFFCI?long=yes
סטארבקס
כיצד הפכה רשת סטארבקס למצליחה ביותר בעולם?



קפה הוא כנראה ההתמכרות הגדולה בעולם. רק כך ניתן להצליח להבין את ממדיה והצלחתה של רשת סטארבקס (Starbucks), שהייתה בשנים האחרונות לרשת בתי הקפה הגדולה בעולם. יש לה, החזיקו חזק, מעל ל-23 אלף סניפים בעולם כולו. כמו העמיתה שלה מתחום המזון המהיר, מקדונלדס, גם סטארבקס מצליחה לספק חווייה דומה בכל סניפיה בעולם ולאפשר ללקוחותיה תמיד להיות בהם ו"להרגיש בבית". העובדה שהיא הייתה הרשת שבה כל סניפיה איפשרו אינטרנט חופשי ואנשים הוזמנו לשבת ולעבוד בהם ללא מגבלה, הפכה את סטארבקס לאהודה על רבים ולהצלחה מסחרית כה גדולה.

מייסד הרשת הוא יהודי ממשפחה ענייה בברוקלין בשם הווארד שולץ. הוא הפך את רשת סטארבאקס לאימפריה כלכלית ולסיפור הצלחה אמריקאי. כבן משפחה קשת יום, שאביו הפך מובטל, הוא התאמץ, הפך לראשון מבני משפחתו שנרשם לאוניברסיטה והפך לאיש עסקים קטן. כשרכש רשת זעירה של בתי קפה, הוא החליט לשנות את המצב שבו אמריקאי קונה קפה גרוע בחצי דולר. את ההשראה לרשת שלו הוא לקח מבתי הקפה האיטלקיים והאיכותיים כל כך. שולץ ניסה והצליח לשכנע את האמריקאים לקנות ממנו קפה מעולה ב-5 דולר, בטעמים שונים ובליווי מזון ודברי מאפה טריים. היאפים האמריקאים ואחר-כך גם רבים אחרים הסכימו לשלם את המחיר, תמורת חוויית שירות מעולה וסניפים שונים מכל מה שהכירו עד אז.

הקומיקאי לואיס בלאק סיפר פעם שראה פעם סניף של רשת סטארבקס ומולו סניף נוסף של הרשת, וידע שסוף העולם הגיע... ואכן, ההייפ שמעוררת הרשת והעובדה שלקוחותיה אוהבים לצלם את עצמם בסניפיה, לצלם את סטארבאקס בחגים אמריקאים וכן - גם את התחביב המשונה של ללכוד בתמונה אחת יותר מסניף אחד של הרשת - כל אלה מחוללים עניין כל הזמן ברשת.

את מעמדה הבכיר השיגה רשת הקפה האימתנית הזו בין השאר בניהול מתוחכם של השיווק שלה, שיווק שנעשה לא מעט באמצעות רשת האינטרנט. ממטה החברה שנמצא בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות הברית, מפעילה הרשת דפי פייסבוק וטוויטר שבהם מיליונים מלקוחותיה עוקבים ומסייעים לשיווקה מבלי משים. שוב ושוב היא מצליחה להניע את הגולשים לפרסם את מוצריה. כך, על אף היותה מושמצת לא פעם, היא משיגה מעמד בכיר ופרסום חינמי ומתמשך.

את שמה נטלה החברה מהשם של "סטארבק", מהדמויות בספר המפורסם "מובי דיק". משם גם בא סמלה הירוק, שבו נראית סירנה מיתולוגית ומצוירת.


הנה הסיפור של סטארבאקס:

http://youtu.be/9HVMhm59Ibs


המייסד היהודי האוורד שולץ:

http://youtu.be/LnA7n9qSB7E


מעוני גדול להצלחה מסחררת - סיפור חייו המרתק:

https://youtu.be/2PZ9TyA0EXI


ומצגת וידאו על תולדות סטארבקס:

http://youtu.be/_XX4gqRq1wY
סווטש
כיצד הציל שעון הסווטש את התעשייה הטובה בעולם?



הלידה של שעוני הסווטש (Swatch) הוא סיפור של חשיבה יצירתית, שהולידה מהפכה. הופעתו של שעון הסווטש הראשון בשנת 1983, שעון שוויצרי צבעוני וקל, הפתיעה את העולם. זה היה שעון מהנה, אמין, לא יקר ועשוי פלסטיק, שהוצע ללקוחות כ"שעון שני" - פריט אופנתי שמתווסף לבגדים כאקססורי פשוט ולא משהו שמחזיקים אחד ממנו, כי הוא יקר להחריד, כמו השעונים השוויצרים של אותה תקופה.

אבל לפני הכל מדובר על מבצע של איש אחד להצלת תעשיית השעונים המפוארת של שווייץ. בסוף שנות ה-70 איבדו עשרות אלפי שוויצרים את עבודתם בתעשיית השעונים של המדינה הקטנה הזו. שעון שוויצרי נחשב אז לפאר היצירה ונוצר במלאכת מחשבת של עבודת יד מפרכת ויקרה. השעונים הללו נחשבו לתכשיטי יוקרה, שמועברים מדור לדור ונשמרים לתמיד.

המשבר החמור נוצר כשהעולם נשטף בשעוני קוורץ זולים ומדויקים יחסית מאסיה. השעונים היפאניים היו מצוידים במנגנון קוורץ ולא נפלו בדיוק שלהם מהשעונים המכניים והאיכותיים מתוצרת שווייץ. הם הפכו ללהיטי ענק. אפילו השווייצרים קנו אותם בהמוניהם. אם קודם החזיקו השוויצרים ב-50% ממכירות שוק השעונים העולמי, הם צנחו תוך זמן קצר לפחות מ-15% מהמכירות.

מי שחשב על פתרון לקריסת המכירות של השעונים שווייץ היה אז יצרן שעונים בשם ניקולס ג' האייק (Nicolas G. Hayek). האייק פיתח קונספט שאותו כינה "השעון השני" - במקום להציע ללקוחות שעוני יוקרה, מעין תכשיטים יקרים שמיוצרים בעבודת יד, הוא הציע להם שעונים זולים יחסית, עם מספר חלקים קטן בהרבה ועדיין איכותיים, שיהיו מוצרי אופנה שניתן יהיה להחזיק כמה מהם ולהחליפם בהתאם למצב רוח וההקשר החברתי. סווטש שיווקה את הסווטש בתור שעון שיאפשר למשתמש להצהיר על אישיותו והרגשתו בכל רגע.

שעוני הסווטש מתוצרת שווייץ יצרו של סוג של מהפכה בעולם השעונים. הרעיון שאפשר לקנות שעוני אקססורי זולים יחסית, שעונים שהם אביזרי אופנה, במקום שעון יקר ובעל אופי של תכשיט, היה חדשני. בכך שהם הוציאו לשוק שעונים בעלי מנגנון יצוק, מפלסטיק, שאי אפשר לתקנו כשהוא מתקלקל, חיזקו בסווטש גם את מהפכת החד-פעמי וגרמו לכך שאנשים כבר לא זקוקים לשען, אלא לחנות שבה יקנו שעון חדש, במקום זה שהתקלקל.

כך הפך "השעון השני" של ניקולס ג' האייק למותג ולאביזר צבעוני שיצא במאות עיצובים ודוגמאות. הוא לא נחשב רק שעון ואביזר אופנה, אלא גם כסוג של תקשורת עם אחרים והצהרה עצמית, שמאפשרת להציג את עצמך למול העולם.

סווטש הפכה מאז לאחד המותגים המצליחים בעולם. בשנות האלפיים חגגה היצרנית Swatch את ייצור השעון ה-350 מיליון שלה והיא תרמה לשיקומה והצעדתה קדימה של התעשייה השוויצרית הוותיקה, שעמדה לפני שוקת שבורה.


הנה שגעון הסווטש:

https://youtu.be/0ZwDlS3uktI


עיצוב לדוגמה מתוך מאות:

https://youtu.be/mOpr7Sb1Slk


אחד מהעיצובים הצבעוניים והצעירים של סווטש:

https://youtu.be/YXlcxgBFL-0


עלילות החברה שהחזירה את השעון השוויצרי למקומו בראש התעשיה:

https://youtu.be/QmKHw-3sVTI


ותולדות שעוני הסווטש:

https://youtu.be/85_lECBkwI8

חברות מסחריות

חברה בערבון מוגבל
מהי חברה בע"מ או חברה בערבון מוגבל?
מהי חברה בערבון מוגבל (בע"מ)?
מה זו חברה בע"מ?


חברה בע"מ, קיצור של חברה בערבון מוגבל (limited company או בקיצור LTD) היא חברה עסקית שנוצרה על ידי מספר אנשים, כדי לבצע פעולות עסקיות. לחברה כזו יש מניות שקובעות כיצד מתחלקת הבעלות עליה. כל אחד זכאי, בהתאם למספר המניות שבידו, לחלק מהבעלות בחברה.

מחזיקי המניות ערבים, על פי ערך המניות שבידם, להתחייבויות של החברה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר. לכן זה "ערבון מוגבל". הם נותנים ערבות לעיסקאות החברה, אך לא מחוייבים בחובותיה מעבר לשווי המניות שבידם.

צורת בעלות זו נפוצה מאוד והיא משמשת כיום את כל צורות הפעילות הכלכלית. יש הפרדה בין בעלי המניות לבין החברה, שהיא גוף דמיוני לחלוטין, שקיים ברישומים בלבד ואי אפשר לראותו. בניגוד לשותפים, מי שמחזיקים במניות של חברה כזו, יכולים אפילו להתחרות בעסקיה. כך, למשל, היה בשנות ה-90, כשאחד המשקיעים בחברת "אפל" היה המתחרה המיתולוגי שלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט ביל גייטס.


הנה הסבר על חברות בערבון מוגבל:

http://youtu.be/5b15A7eCGD8
אגרות חוב
למה משמשות אגרות חוב?



איגרת חוב (אג"ח) היא נייר ערך שהוא בעצם תעודת התחייבות לתשלום חוב. באמצעות אג"ח לווים גופים עסקיים ואפילו ממשלות כסף מהציבור ומתחייבים להחזירו בעתיד.

כן, איגרות חוב מנפיקות מדינות, רשויות מקומיות, חברות עיסקיות ואחרים.

האג"ח הוא בעצם סוג של הלוואה סחירה - הלוואה שאת השווי שלה אפשר למכור ולקנות בבורסה.

איך האג"ח עובד?

הגוף שמנפיק איגרות חוב מקבל סכום כסף מרוכש האג"ח. לרוב, המנפיק מתחייב על מועד שבו ישולם הסכום של האג"ח למי שמחזיק אותו. לעתים הסכום ישולם בתוספת הצמדה וריבית. עד למועד התשלום יכול רוכש האג"ח למכור ולסחור בו עם אחרים, כמו עם מניות.


הנה אגרות החוב, מהן ואיך הן משמשות את שוק ההון (עברית):

https://youtu.be/rvFFxJkRvFU


עוד הסבר של המושג אג"ח (עברית):

https://youtu.be/6zF54HAUfXI


וסקירת אגרות החוב (עברית):

http://youtu.be/hZI6nTSFy74
מניות
מהן מניות ואיך הן משמשות לצמיחה עסקית ולרווחים למשקיעים?
מהי מניה?
מה זה מניות?
מה עושים עם מניות?


מניות מונפקות כשבעל חברה עסקית מחליט לגייס כסף (הון) מהציבור. הוא זקוק לכסף כדי להגדיל את המפעל או החברה ולייצר יותר ולהצליח יותר. לכן הוא פונה לבורסה ומנפיק מניות. הציבור יכול לרכוש את המניות הללו ולספק בכך לחברה את הכסף הדרוש לה, תוך שהוא מקווה שככל שתצליח, יעלה ערכה ובהתאם יעלה גם שווי המניות שבידיו.

מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה שלו. הבורסה מאפשרת לאנשים להשקיע את החסכונות שלהם בחברות מסחריות. ככל שהחברה שווה יותר - השווי של המניות גדול גם הוא יותר.

אם מחזיקי המניות ירצו למכור אותן - הם יוכלו להרוויח כסף מהמניות, שרכשו בעבר במחיר נמוך יותר. אם שווי המניה של חברה קטן לאחר זמן ובעל מניות נאלץ למכור את המניות שבידיו - הוא עלול להפסיד כסף, מכיוון שמכר במחיר נמוך יותר מהמחיר שקנה את המניות הללו.

המניות מקנות בעלות חלקית בזכויות והשליטה בחברה. מניות בחברה עסקית מאפשרות למחזיק בהן זכות הצבעה, זכות לקבלת תגמולים מהרווחים שלה (דיבידנד) וזכויות בפירוק החברה, אם היא תתפרק בעתיד.

לכל אחד מהבעלים בחברה עסקית יש מניות בה. המניות מקנות זכויות וגם חובות הנוגעות לבעלי החברה וליחסים ביניהם. ככל שמישהו מחזיק בידיו יותר מניות בחברה עסקית, מעמדו בה מתחזק, בהצבעה וביכולת לקבוע את דרכה של החברה.


הנה המניות והמשקיעים וכיצד הם מחליטים אילו מניות לקנות (מתורגם):

https://youtu.be/CMQLdJa64Wk


עולם המניות (עברית):

https://youtu.be/vA7isvxUd_E


משמעותן לכלכלה ולעסקים:

http://youtu.be/F3QpgXBtDeo?t=36s?end=1m58s


הסבר על המניות (עברית):

http://youtu.be/OYCwfW0TMIc


וכך נשמע שוק ההון כשמצמידים לערכים המתמטיים של מדד שערי 500 החברות הגדולות לצלילים מוסיקליים:

https://youtu.be/9JR1bflmC20
קוקה קולה
מי המציא את הקוקה קולה?



הרוקח האמריקאי מאטלנטה, ג'ון סתית' פּמברטון, הוא הממציא של משקה הקוקה-קולה. ידוע שבחייו של פּמברטון שימש המשקה בעיקר למטרות רפואיות.

פּמברטון, שנפצע במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, חיפש תרופה להתמכרותו למורפין - סם שבו השתמשו להקלת הכאב לפצועים במלחמה. מקוקה, אגוז קולה וצמח הדמיאנה, יצר פמברטון משקה עתיר אלכוהול, שזכה לשם "יין קוקה צרפתי של פמברטון".

פמברטון החל לשווק את המשקה כתרופה יעילה נגד בעיות מעיים, קיבה וכליות והמרקחת הצליחה באופן יחסי, אם כי לא דווח על הצלחות רפואיות מזהירות שלה..

משנאסר האלכוהול באטלנטה, עם "חוקי היובש" בשנת 1885, נאלץ פמברטון להמציא את המשקה ללא אלכוהול וקרא לו על שם צמח הקוקה ואגוז הקולה - "קוקה קולה".

כמה שנים לאחר מכן רכש את העסק איש עסקים בשם אסה קנדלר, גאון שיווק שהפך את המשקה הסתמי של פמברטון להצלחה אדירה בארה"ב. לגבי שיווק משקה הקוקה-קולה בבקבוקים, היה קנדלר ספקני, אבל הוא הוכח כמחוכם ביותר והפך את המשקה לפופולארי בעולם כולו ולסמל של שיווק חכם ופורץ דרך.


הנה סרטון על המצאת הקוקה קולה:

http://youtu.be/Pdrr3ZxZUOc?t=33s


פרסומת משנת 1961 על מכירת קולה ב-57 מדינות בעולם:

http://youtu.be/FRvgzxlpxts


תולדות הקוקה-קולה:

https://youtu.be/jwCYxwkjw90


וסרט תיעודי על ההיסטוריה המלאה של הקוקה קולה:

https://youtu.be/ToYfRlEDY_E?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.