» «
חוכמת ההמונים
מהי חוכמת ההמונים?



חוכמת ההמונים היא תפיסה חדשנית של יצירת מוצרי מידע איכותיים, שבהם תורמים האנשים הרגילים לכתיבה, איסוף ויצירה של מוצר איכותי לכל. זה קרה במהלך שנות ה-2000 כשהפכה חוכמת ההמונים אופנתית מאד. היא באה לידי ביטוי במיזמי רשת שקמו באינטרנט והתבססו על חוכמת הגולשים. מאתרי שאלות ותשובות, דרך אתרי חיזוי מגמות, אתרים למימון המונים ואפילו אלגוריתמי חיפוש שהתבססו על פופולאריות בקרב המשתמשים.

ואכן, האינטרנט היה הזירה הטבעית לחוכמת ההמונים. ברשת קמו לא מעט יוזמות של חוכמת המונים שהצליחו והפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. הבולטת מבין מיזמי חוכמת ההמונים היא האנציקלופדיה ויקיפדיה. אנציקלופדיה זו יצרה במשך שנים מועטות יותר ידע מאשר זה שנוצר במשך 200 שנה על ידי האנציקלופדיה "בריטניקה" ובמחקרים נמצא שידע זה לא היה פחות איכותי או מדויק משל האנציקלופדיה הטובה הזו.

בישראל מהווה סטיפס את אחד האתרים המובהקים בגישת חוכמת ההמון ומסתייע בידע של המשתמשים כדי לסייע במענה לשואלים. הנהלת סטיפס אף נועצת במשתמשים לצורך פיתוח האתר ולומדת מתשובותיהם והדירוג שתשובות מקבלות על הדברים הנכונים להמשך הפיתוח של אתר השאלות והתשובות הגדול בישראל.

חוכמת המונים מתבססת על ההנחה שקבוצת אנשים גדולה תניב רעיונות, פתרונות וידע, טובים יותר מאלה של מומחה יחיד או קבוצה קטנה של מומחים. למכרינו וחברינו אנו יכולים לפנות בהתייעצות, מהסוג שקיבל את הכינוי "מוחכוורת" (כמו חשיבה של דבורים רבות בכוורת, שמביאה לתוצאה טובה). מוחכוורת בא לידי ביטוי לעיתים קרובות בהתייעצות עם חברים ברשתות חברתיות.

באינטרנט לרוב מתחיל מיזם איכותי של חוכמת ההמון ממספר מומחים, המציעים איכות גבוהה של מידע. בהדרגה מצטרפים תורמים נוספים מהקהל הרחב ומקבלים על עצמם תפקידים. כך מעניקים המומחים למוצר את היוקרה והאמינות, בעוד שההמון המצטרף יכול להציע תרומה אישית קטנה, של ידע או הבנה ולסייע בהגדלת מעגל התורמים למיזם ולידע הכולל.


הנה סרטון שמדגים את חוכמת ההמונים וכיצד "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם":

http://youtu.be/iOucwX7Z1HU


תחרות שהתקיימה לפני המון שנים ובה נראתה בפעם הראשונה חוכמתו של ההמון:

http://youtu.be/r-FonWBEb0o


התנהלות של בעלי חיים שמזכירה את השיטה של חוכמת המונים אצל בני האדם:

http://youtu.be/LU5gyp0HQWM


הנה כתבת טלוויזיה על חוכמת ההמונים וביטוייה בעולם המודרני:

https://youtu.be/qIgym9kWlnQ?t=43s?long=yes
מיקור המונים
למה מתכוונים במיקור המונים?



מיקור המונים (Crowdsourcing) הוא שיטה שבה חברה מוציאה את הייצור אל ההמונים באינטרנט, במקום לבצע אותו באמצעות עובדים שכירים. קבוצה גדולה מאד של אנשים מבצעת משימה מורכבת. אתרים שונים באינטרנט יוצרים את הערך שלהם בעזרת המוני משתמשים, כשכל אחד תורם את חלקו לתמונה הגדולה.

האתר geni.com הוא דוגמה מצוינת למיקור המונים. כל אחד מהמשתמשים מרכיב את עץ המשפחה שלו והתחברות כל עצי המשפחה יוצרים רשת משפחתית עצומה. גם באתר בשם billiongraves נבנה מאגר קברים עולמי מהרבה תצלומים בודדים שהועלו על ידי אנשים שונים.

גם ויקיפדיה היא סוג של מיקור המונים. כולם כותבים ותורמים לערכים, שביחד יוצרים את הנציקלופדיה כולה. תוכן מילולי, תצלומים, קישורים ועוד - הכל תרומה של המוני גולשים. וזה גם יכול לעבוד בזמן אמת - האתר waze למשל, מציג מידע על התנועה והניווט המומלץ בה בזמן אמת, כשהכל הוא פרי של מיקור המונים בדקות או השעות האחרונות.


הנה מיקור המונים:

https://youtu.be/Buyub6vIG3Q


מי שטבע את המושג מיקור המונים, העיתונאי ג'ף האו, מסביר אותו:

https://youtu.be/F0-UtNg3ots


יש למיקור ההמונים היסטוריה ארוכה:

https://youtu.be/-38uPkyH9vI


וסרט תיעודי קצר על מיקור ההמונים:

https://youtu.be/NVt6587GGg4?long=yes
תוכן גולשים
מה זה תוכן גולשים?



תוכן גולשים (User Generated Content) הוא תוכן עצמאי ברשת, שנוצר על ידי הגולשים באתרי אינטרנט ואפליקציות, ללא עריכה של אנשי מקצוע או תוכן מטעם מערכות האתרים ואנשי מקצוע.

תוכן גולשים מתפרסם בבלוגים אישיים, בפוסטים, תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות כפייסבוק ואינסטגרם, באתרים כמו יוטיוב ופליקר, ציוצים בטוויטר, כתיבה באתרי "ויקי" שונים כויקיפדיה, אתרים פרטיים ואפילו תגובות לכתבות עיתונאיות שהתפרסמו ברשת. הוא אחת הדוגמאות המובהקות לתופעת "מיקור ההמונים".

תוכן הגולשים הוא אולי המאפיין הבולט ביותר של ה-web 2.0, הדור השני של האינטרנט. תוכן זה הוא רק כזה שנוצר על ידי גולשים לא מקצועיים ופורסם לציבור, כך שדואר אלקטרוני או מסרים מידיים אינם תוכן גולשים.

תופעת תוכן הגולשים הייתה המאיץ העיקרי להתפחות הרשתות החברתיות החדשות, בנוסח פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ופינטרסט. כאן משתף המשתמש בתוכן של מחשבות, רעיונות, דעות, תמונות וחוויות שונות.

ומכיוון שתוכן הגולשים הכניס בבת-אחת המוני יוצרי תוכן חדשים, הוא הלך והחליש את גופי התוכן המסורתיים. גופי תקשורת כמו עיתונים, ערוצי טלוויזיה, חברות כבלים ולוויין ועוד - כולם הלכו ואיבדו את כוחם לטובת האינטרנט, שמזרים כמויות ידע עצומות ומאפשר לבעלי הכישרון להחליף יותר ויותר מועסקים של תאגידי תוכן. אבל לא רק מספר הצרכנים ההולך וקטן שלהם, הוא שהחליש את תאגידי התוכן הללו - הכנסותיהם המתכווצות במהירות, בשל השינויים שהכניס האינטרנט לשוק הפרסום העולמי, הן שהקטינו את פעילות מעצמות התוכן לשעבר והולכות ומחלישות אותם, לטובת פרסום מקוון ורלוונטי, שיודע על המשתמש הרבה יותר מבעבר ולכן הוא יעיל מהפרסום המסורתי והכללי, של הדור הקודם.


הנה הסיפור המופלא של תוכן הגולשים והשינויים העצומים שחולל:

https://youtu.be/pkBqp6X2rKw


כך ניתן לראות את תוכן הגולשים בהשוואה לתוכן מערכתי:

https://youtu.be/Bc0oDIEbYFc


סרטון שממליץ להקפיד על שימוש חכם וזהיר בתוכן גולשים:

https://youtu.be/PJ_2sPqAkPk


כך ניצח תוכן הגולשים של ויקיפדיה את האנציקלופדיה בריטניקה של המומחים:

https://youtu.be/aOiLRxPj6aU?t=48s
ויקיפדיה
איך נולדה ויקיפדיה והאם היא איכותית כמו אנציקלופדיה מודפסת?



ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.

המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.

ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.


הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:

https://youtu.be/oVFPW0r4jWk


סרטון עם תרגום לעברית על לידתה של ויקיפדיה:

http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA


כתבה על ויקיפדיה בעברית:

https://youtu.be/uTphFFv8O7g


סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה:

http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s


תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה:

http://youtu.be/xLiDozNGmqA


הנה ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה:

https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s


כאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה:

https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes

חוכמת ההמונים

פרנסיס גולטון
מי גילה את חוכמת ההמונים?



את חוכמת ההמונים הציג כבר בשנת 1907 המדען האנגלי סר פרנסיס גלטון. גלטון שחקר התנהגות אנושית על ידי ניתוח מחקרים סטטיסטים, כתב מאמר בשם "קול העם" (Vox Populi). במאמר שניסה לקדם את הדמוקרטיה, הוא הציג את כוחם של הרבים להחליט נכון ותאר את "מבחן השור".

הסיפור שלו מספר על כפר אנגלי ויריד למכירת חיות שהתקיים בו. אחד החוואים ערך תחרות הימורים בין הקהל. הוא ביקש מכולם לנחש את המשקל של שור שהציג לפניהם. כל אחד מהקהל רשם על פתק את הניחוש שלו. גלטון שנכח במקום, אסף לאחר התחרות את 800 פתקי ההימורים וחקר אותם. להפתעתו הוא מצא שממוצע הניחושים של כל משתתפי ההימור היה 542.9 קילוגרם, בעוד שמשקלו האמתי של השור הוא.. 543.4 קילוגרם, ממוצע מדויק ביותר!

יש מחלוקת כמה היו המשתתפים סתם אנשים וכמה הם היו בכל זאת סוג של מומחים - כפריים שמכירים את ממוצע המשקל ויודעים להעריך, אבל הסיפור ממחיש נקודה והדמיון שמצא גלטון בתוצאות, לא ממש מפתיע. לפחות לא את מחבר הספר "חוכמת ההמונים", שפרסם בשנת 2004 עיתונאי אמריקאי בשם סורוסיצקי. הוא טען שחוכמת הרבים גדולה תמיד מזו של מעטים, גם אם המעטים הם מומחים בתחום או מוכשרים במיוחד.

סורוסיצקי גם ציין בספר שבמקרה אחר, נשאל הקהל שאלה בשעשועון "מי רוצה להיות מיליונר?" ולמעלה מ-90% מהתשובות היו נכונות, בעוד שמומחים ענו בפחות מ-60% מהמקרים נכון. לכן הוא ציין שהמשתתפים בחוכמת המונים יעילה חייבים להיות בלתי תלויים, בעלי דעה עצמאית ושחייב להיות מנגנון שאוסף את התשובות ומסכם אותן באופן שניתן להבין את דעת הכלל.

על חוכמת ההמונים התבססו אתרי אינטרנט שונים, שמשתמשים בדעת הגולשים הרבים, כדי לייעץ ולאגד ידע.


הנה חוכמת ההמונים שמראה ש"האדם הכי חכם בחדר הוא כולם":

http://youtu.be/iOucwX7Z1HU


תחרות שהתקיימה לפני המון שנים ובה נראתה בפעם הראשונה חוכמתו של ההמון:

http://youtu.be/r-FonWBEb0o


הסבר מפורט על חוכמת ההמונים:

https://youtu.be/hu7PbUCpths
WEB 2.0
מה זה WEB 2.0?



Web 2.0 (בעברית: וֵבּ 2.0) הוא מונח שמגדיר את הדור השני של אתרי האינטרנט. לעומת הדור הראשון של אתרי האינטרנט שהתכנים בו נוצרו בעיקר על ידי מנהלי האתרים והגולשים בעיקר צרכו בו תכנים, בדור השני של ה-Web 2.0 האתרים ויישומי הרשת סיפקו אפשרויות להעלות ולשתף תכנים ברשת על ידי הגולשים עצמם. היצירה ושיתוף התוכן על ידי גולשים נקרא "תוכן גולשים".

היות והאינטרנט אפשר כבר מימיו הראשונים תקשורת ושיתוף תכנים בין המשתמשים, בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני והפורומים, החידוש ב-Web 2.0 הוא בכך שאתרי האינטרנט עצמם הפכו לחממת שיתוף ויצירה ברשת ה-World Wide Web. אתרי תוכן גולשים בולטים בסגנון ה-Web 2.0 הם יוטיוב, ויקיפדיה, פליקר, אפליקציות כמו ווייז ואינסטגרם וכמובן הרשתות החברתיות כמו לינקדאין ופייסבוק. וזו לא רק מדיה חברתית שהתפתחה ב-Web 2.0. למעשה, יש מאפיינים נוספים לווב החדש, כמו אתרים דינמיים ואינטראקטיביים, עם טכנולוגיות כמו Ajax ו-RSS.


הנה סרטון שמסביר ללא מילים מהו WEB 2.0:

http://youtu.be/Bc0oDIEbYFc


הנה ההתפתחות של WEB 2.0 לאור מה שכבר קרה בו:

http://youtu.be/iStkxcK6_vY
לינוקס
מה זה לינוקס?



לינוקס (Linux) היא מערכת הפעלה חינמית למחשבים שפותחה בקוד פתוח, כלומר בשיתוף פעולה עולמי של אלפי מהנדסי מחשב ומתכנתים, שאיש מהם לא קיבל שכר עבור עבודתו. למעשה, לינוקס היא משפחה של מערכות הפעלה שכולן צמחו מאותה ליבה של הלינוקס.

הפיתוח של ליבת לינוקס נולד בתחילת שנות ה־90 על ידי המתכנת לינוס טורבאלדס, שפיתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה לווינדוז, על ידי אנשים פרטיים. ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים.

אבל בסוף זה קרה. החל מקורא הספרים קינדל, דרך המחשב האולטרה-נייד Eee של אסוס, נגן הטלוויזיה Tivo ושטף של מכשירים שהחלו מתבססים עליה, לינוקס החלה להתקבל בעולם המחשבים. הפצות שונות שלה חולקו והופצו בעולם, חלקן כמו "אובונטו" הפכו מוכרות ואהודות גם בקרב המשתמשים הפרטיים. כיום מריצים מחשבים רבים בעולם את מערכת ההפעלה כרום OS, שמבוססת על ליבת לינוקס. לינוקס אמנם לא שולטת, אבל היא כוח חשוב וחזק, שמושך את תעשיית המחשבים קדימה.

לינוקס היא אחת הדוגמאות החשובות לפיתוח תוכנה חופשית, שהקוד שלה פתוח. קוד המקור של לינוקס המקורית נקרא "ליבת לינוקס" והוא זמין לשימוש חופשי של מי שמעוניין. כל מתכנת או חברה המעוניינים בכך יכולים להשתמש בלינוקס, לפתח אותה בעצמם ולהפיץ אותה בחינם לכל אחד.


הנה סרטון על תולדות הלינוקס:

http://youtu.be/5ocq6_3-nEw


כך בנויה מערכת ההפעלה לינוקס:

http://youtu.be/yVpbFMhOAwE


וסרט ארוך על מערכת ההפעלה לינוקס:

http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes
רה-קאפצ'ה
איך תורמים ההמונים למטרות נשגבות מבלי לדעת?
איך תורמת מערכת רקאפצ'ה לאנושות?
מהי מערכת רקאפצ'ה?


מערכת reCAPTCHA היא תוכנה שמעלה אל הרשת, בשיטת הקאפצ'ה, מילים שתוכנות סריקה לא הצליחו לפענח, מסריקות של ספרים דיגיטליים, עיתונים ומסמכים היסטוריים. מילים אלה מוצגות בהרשמה לאתרים ובפניות שונות לאתרי אינטרנט והמשתמשים. הייחוד של רה-קאפצ'ה על קאפצ'ה הוא שבמקום לרשום מה מוצג בתמונה של אותיות סתמיות שעוותו על ידי מחשב, כותבים ברקאפצ'ה מה כתוב במילים הלא ברורות של חומרים שחשוב לסרוק בשביל התרבות האנושית.

במערכת הרה-קאפצ'ה הצליחו להשיג מפתחי הטכנולוגיה מאוניברסיטת קרנגי-מלון האמריקאית (שהם גם מי שפיתחו את קאפצ'ה המקורית) גם את קידום האנושות בסריקה נכונה של אוצר הידע העולמי לפורמט דיגיטלי וגם חסכו כסף רב, שהוקדש בעבר ליצירת אותן תמונות קאפצ'ה מעוותות למערכת. זוהי דוגמה מצוינת לשימוש ראוי בשיטת "חוכמת ההמונים" למען האנושות. אגב, משתי המילים שמופיעות לפניכם אחת ידועה להם ואחת לא. זו שידועה מסייעת לאמת שהעזרה שלכם תסייע לפרויקט.

לאחר שהחברה נמכרה לגוגל, החלו המפתחים להשתמש ברה-קאפצ'ה כדי להיעזר בגולשים לתרגום של מילים.


הנה סרטון בעברית על הקאפצ'ה וההתפתחות שלה בדמות הרה-קאפצ'ה:

https://youtu.be/cJpd9VAIC3M?t=1m22s&end=4m2s


הנה הרצאה ארוכה שבה מסביר ממציא השיטות הללו על שיטת הרה-קאפצ'ה:

http://youtu.be/-Ht4qiDRZE8


ויקי
מה זה ויקי?



ויקי, באנגלית wiki, פירושו בהוואית (שפת הוואי) "מהיר". השימוש במילה התחום המחשבים הוא לשיטה לבנייה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט שיתופיים. מדובר באתרים שהתוכן שבהם נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, כמו באתר המפורסם ויקיפדיה. זהו חלק מהאופנה של אתרים מבוססי תוכן גולשים, אתרי ה-web 2.0 המבוססים על חוכמת ההמונים.

בבסיס האתרים שעובדים בשיטת ויקי נמצאת ההנחה שיצירת קבוצה של משתמשים שווים וחופשיים והסרת המגבלות מהם, תגרום להם לפעול באופן חיובי ותורם ויעילות הקבוצה תהיה גדולה מזו שמפקחים ומנהלים עומדים מעליה וקובעים לאחרים.

תוכנות מיוחדות כגון "מדיה-ויקי" משמשות כיום לאתרי ויקי. הן נולדו כשהאיש שהמציא את שיטת הוויקי לאתרים, וורד קנינגהם, יצר בשנת 1995 את אתר הוויקי הראשון - Ward's Wiki‏.

כיום ידועים גם אתר שיתוף המסמכים ויקיליקס, המאפשר לאנשים לשתף מסמכים סודיים ולחשוף בכך דברים נסתרים, שיש להם חשיבות חברתית.


הנה סרטון על היתרונות בשיטת השיתוף ויקי ללימוד נושאים:

http://youtu.be/mdOKUeT0O-o


הנה סרטון שמציג מורים המשתמשים בוויקי להוראה:

http://youtu.be/1pR5yogCmkA
מהו מימון המונים?



מימון המונים הוא תהליך שבו יוצרים ומפתחי הייטק מגייסים כסף לפרויקט או מיזם שהם רוצים לעשות ממספר גדול של אנשים פרטיים, דרך האינטרנט.

ממש כמו שאתרי "חוכמת המונים", מתבססים על התרומה בידע או במומחיות של הגולשים, כאן מתבססים על תרומות כספיות - בדרך למימוש של רעיונות טכנולוגיים וחברתיים. במימון המונים נותן כל אחד מהמשקיעים סכום קטן וביחד משתדלים המגייסים לקבל את המימון שביקשו ולהרים את המיזם. את המימון יקבלו היזמים רק אם הצליחו לגייס מספיק משקיעים כדי לקבל את כל הסכום שאותו ביקשו מראש לגייס.

ניתן לומר שמימון המונים הוא חלק ממגמת מיקור ההמונים, שכה הצליחה בווב 2.0. בעזרת מימון המונים הצליחו פרויקטים רבים לגייס כסף מספיק כדי לצאת לדרך ולייצר מוצרים ומיזמים מצליחים.


הנה תיאור של מימון ההמונים שמאפשר אחד האתרים בתחום:

http://youtu.be/4GaGPrpCVBs


עצות לגיוס במימון המונים:

https://youtu.be/QT2KggFBMbs


וראיון שבו מספרים יוצרים על מימון ההמונים לדיסק וספר:

http://youtu.be/tTATQ2MUMW8
מה זה קוד פתוח?



קוד פתוח (Open Source) הוא תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים. ניתן ומותר לערוך וליצור גרסאות חדשות של התוכנה, כשהכל בחינם וללא תשלום עבור התוכנה או רישיון השימוש בה.

תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.

מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.

גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.

כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.


הנה שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:

https://youtu.be/yVpbFMhOAwE


סרטון אנימציה שמסביר את ההבדל בין הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים ובין הקוד הפתוח המשתף פעולה:

https://youtu.be/7NShpY_oSs4


הסבר של מושג הקוד הפתוח:

https://youtu.be/akAcajhnKzM


הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:

https://youtu.be/H4Z09edx52E


סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:

http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE


ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי:

https://youtu.be/EGd5DngPQnM
מהי האפליקציה הישראלית שכבשה את העולם?



אפליקציית המפות הישראלית ווייז (Waze) היא יישום לטלפון חכם שניצח את החברות הגדולות בעולם. ווייז עשתה את זה בזכות המשתמשים שלה, או במילים אחרות, בזכות היותה רשת חברתית לנהיגה. האפליקציה של ווייז הפכה בתוך שנים אחדות מהיום שבו החל הסטארטאפ הישראלי לפעול, ללהיט גדול בתחום הניווט הסולארי.

ווייז הפכה למובילת השוק בזכות תכונותיה המיוחדות, כמו ההתראות לנהגים, שניתנו על ידי נהגים אחרים, היכולת שלה להרחיק את הנהג מפקקי תנועה, על ידי הפנייה לדרכים חלופיות, או כמו ההוראות הקוליות הידידותיות לנהג.

ווייז הוכרה באופן רשמי לאפליקציה הטובה בתחום, לאחר שחברת גוגל, בעצמה מפתחת אפליקציית ניווט מצוינת בשם "גוגל מפות", החליטה לרכוש אותה במיליארד דולר.


כך הוצגה Waze בעולם, על החדשנות החברתית שלה:

https://youtu.be/aRXSWXNF-fw


הנה אפליקציית המפות הטובה בעולם - זו של חברת Waze הישראלית:

https://youtu.be/2TyhmaQt3ZU


כאן היא מוצגת ברשת הטלוויזיה CNN שניסתה להבין את הפלא הישראלי:

https://youtu.be/_LUJnlT2dGg


כשצברה הצלחה גדולה נמכרה ווייז ל-Apple:

https://youtu.be/i5vyTHhZehU?end=25s


והנה בחיוך - מאחורי הקלעים של האפליקציה:

https://youtu.be/tfiYgCaOWM4
למה נועד הקאפצ'ה?
מהי מערכת קאפצ'ה?


מערכת קאפצ'ה היא שיטה לאבטחה באינטרנט. רובנו פוגשים את הקאפצ'ה כשאנו נדרשים להקלדה של אותיות מעוותות בזמן ההרשמה לאתרי אינטרנט. היא נועדה למניעת דואר זבל, קניות ספסריות, פריצה לאתרי בנקים והצפה של מסרים ופניות חסרי משמעות למערכות האתרים. מאות מיליוני קאפצ'ות מופעלות ביום ברחבי העולם.

שיטת הקאפצ'ה נועדה לוודא שהשולח או המקליד הוא בן אדם ולא מערכת מחשב שנועדה לפרוץ או להשתמש באופן לא רצוי במערכות אינטרנטיות. בזכותה אנחנו מקבלים הרבה פחות דואר זבל ויכולים לוודא שאנו מתקשרים ברשת עם אנשים אמיתיים ולא תוכנות מחשב שמופעלות על ידי גורמים שרוצים להרע לנו.

הנהלות של אתרי אינטרנט נחשפות לא פעם לפורצי מחשב, האקרים, שמנסים להלביש תוכנות פריצה לאתרים או לתוכנות מקוונות. התוכנות הללו, בוטים בשפת אנשי הטכנולוגיה, מבצעות פעולות של התחזות לבני אדם, כדי ליצור משתמשים רבים בשירותי מייל, לנסות לפרוץ לאתרים סגורים ועוד. הקאפצ'ה מקשה על הרשמות כאלה. את הטקסט המעוות קשה יהיה לתוכנה לפענח ולעומת זאת בן-אדם יכול להבין. כשאנו מצליחים להקליד את מה שנראה בתמונה, אנו מוכיחים למערכת שאנו בני-אדם ולא בוטים המנסים להשתמש במערכת בצורה לא-אנושית.

במסגרת מה שנקרא "חוכמת ההמונים" משמשות מערכות כאלה גם לצרכים מדעיים וטכנולוגיים, כמו תרגום מילים לטובת מערכות תרגום מקוונות ופיענוח מילים מספרים ותעודות היסטוריות שבהם חלק מהמילים דהויות או קשות לקריאה. ראו באאוריקה בתגית "רה-קאפצ'ה".


הנה סרטון בעברית על הקאפצ'ה וההתפתחות שלה:

https://youtu.be/cJpd9VAIC3M?t=1m22s&end=4m2s


וסרטון יצירתי שמראה מה קורה למי שלא מצליח בקאפצ'ה:

http://youtu.be/kNdDROtrPcQ


וסרטון תעודי קצר על הרחבה על הקפצ'ה והרה-קאפצ'ה:

http://youtu.be/ITrNU5fpiSo?long=yes
מה הפך לכלי התקשורת המהיר בעולם?



טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. אפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו".. קראו לזה "לצייץ".. היות והאתר נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט", הוגבלו ההודעות ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.

ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם אחד המייסדים, ג'ק דורסי, את המסר הראשון של טוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.

בשלב הראשון השירות די דשדש אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך את טוויטר לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!

במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.

כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם. מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם. גם העיתונות מגלה שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שמספקים מידע כיום לתקשורת.


הנה הסבר על טוויטר ומה שעושים בעזרתו:

http://youtu.be/YdFimygD5pI


ההיסטוריה של טוויטר:

http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc
מהו הסיפור המופלא של האתר יוטיוב?



כל אחד מאיתנו מכיר את אתר הווידאו המוביל YouTube. זהו האתר השלישי באינטרנט בכמות הצופים בו העולם‏ ואתר הווידאו החשוב ביותר בתבל. אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה.. יוטיוב נוסד על ידי שלושה עובדים של חברת אינטרנט אחרת, חברת פייפאל, צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים. השלושה רצו ליצור אתר שמאפשר להעביר קבצי וידאו ואודיו גדולים דרך האינטרנט. בתחילה הוא הוצג כאתר שמאפשר לגולשים לשתף בתוכן שלהם - סרטוני וידאו שצילמו וכדומה. כבר הסרטון הראשון שהועלה הדגים זאת - אחד המייסדים צולם בו מבקר בגן החיות. בדצמבר 2005 האתר יוטיוב עלה לאוויר ושנה לאחר מכן הוא נרכש בסכום של 1.65 מיליארד דולר, על ידי חברת גוגל.

חברת גוגל הפכה אותו בשנים שלאחר מכן לאחד האתרים הגדולים באינטרנט והשביחה את מערך השרתים שלו, כך שינגן סרטונים ברצף, כמעט בכל מקום בעולם. הוא גם החל לעבוד בשפות שונות ומול מדינות שונות וכך אפשרה גוגל פרסומות מקומיות ומכניסות יותר. אם בשנים הראשונות הפסידה כסף רב, בשל התפעול היקר של יוטיוב, כיום היא מרוויחה מעל 2 מיליארד דולר בשנה ממנו בלבד!

כיום יוטיוב הוא חלק מהגורמים המאיימים על הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותה. מעל 20 שעות של וידאו עולים לאתר בכל דקה! - אחרי שהאתר שינה את תרבות הצפייה לצפייה בסרטונים קצרים, גוגל מציבה אותו כאחד מגורמי השינוי לעבר "טלוויזיית האינטרנט", כפי שתהיה בעתיד ומעלה אליו סדרות וסרטים רבים באורך מלא.

מרגע ששמה דגש על הצעה של תכני וידאו מותאמים למשתמש, יוטיוב הייתה לדוגמה קלאסית ל"זנב הארוך" של הקליפים והסרטונים. הכוונה היא שאם בטלוויזיה צופים בסרטונים והקליפים הפופולאריים בלבד (הרייטינג קובע.), ביוטיוב מופיעים מיליוני סרטונים, שחלק גדול מהם מעניין אנשים ספורים בלבד. שום תחנת טלוויזיה, בית קולנוע או אמצעי אחר, לא יכולים היו לספק את העניין של רבים מאיתנו בסרטונים נשכחים שכאלה ויוטיוב עושה זאת מצויין..

הנה סרטון על ההיסטוריה של יוטיוב:

http://youtu.be/x2NQiVcdZRY


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.