שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך ליצור הר געש זעיר?
בניסוי ביתי חביב אפשר ליצור תגובה כימית של סודה לשתייה עם חומץ.
התגובה הכימית בין החומרים יוצרת מעין הר געש זעיר. כשנוסיף לו סבון זה יהפוך לחגיגה שלמה. הוספת הסבון מגדילה עוד יותר את הקצף ואם נוסיף גם צבע מאכל אז הקצף גם יהיה צבעוני.
הנה סרטון של הניסוי של הר געש מחומץ וסודה לשתייה:
http://youtu.be/HglYwcgAzfo
מהו הטעם החמוץ ומה תפקידו בטבע ומטבח?
הלשון שלנו יודעת לזהות ארבעה סוגי טעמים. כל אחד מהם מזוהה באזור אחר של הלשון. הטעם הכי מפתיע באהדה אליו הוא הטעם החמוץ. גם אם יש פוליטיקאים המשתמשים במילה "חמוצים" כמילת גנאי, ציבור הצרכנים ואוהבי האוכל הטוב דווקא "מתים" על הטעם החמוץ.
ואכן, הטעם החמוץ () הוא אחד מחמשת הטעמים המוכרים בציבור, הטעמים הבסיסיים שחוש הטעם שלנו מזהה, לצד המתוק, המר, המלוח והאומאמי (ראו בתגית "אוממי").
לכל טעם יש את המקום שלו בלשון האנושית. אם את המליחות, למשל, רובנו מרגישים בצידה הקדמי של הלשון, מעט מאחור אנו חשים את המתיקות, הטעם המר מורגש בקצה הפנימי צדדי שלה ובצידי הלשון לפניו מורגש הטעם החמוץ.
#איך אנו מזהים טעם חמוץ?
פיזיולוגית, הטעם החמוץ נגרם כתוצאה מנוכחות של חומצות - חומרים כימיים עם מולקולות המשחררות יוני מימן במגע עם מים. ככל שריכוז יוני המימן גבוה יותר, כך הטעם החמוץ עז יותר.
טעמו החמוץ של המזון מורגש בעיקר בצידי הלשון פנימה, אזור בו יש פקעיות טעם, מעין קולטנים הרגישים לחומצות. באמצעות תאי עצב שונים מעבירות פקעיות הטעם הללו את המידע למוח, שם מעובד המידע ואנו מבינים שהמזון או המשקה שבפינו הוא חמוץ.
#תפקידי הטעם החמוץ
החמיצות ממלאת בטבע תפקיד מכריע כמנגנון הגנה. פירות שאינם בשלים מכילים חומצות רבות המעניקות להם טעם חמוץ בולט. טעם כזה, המזוהה גם במזון מקולקל, מרתיע בעלי חיים מאכילת הפרי לפני הבשלת הזרעים והפצתם בזמן הנכון.
עם הבשלת הפרי, יורדת רמת החומציות ומתגבר הטעם המתוק שהופך את הפרי מושך יותר לאכילה. זו שיטה מצוינת שהתפתחה באבולוציה, המבטיחה את תפוצת הזרעים לאחר אכילת הפירות וההמשכיות של הצמח.
מעבר לתפקידה האבולוציוני, החמיצות היא גם מנגנון שימור טבעי. רבים מהחיידקים המזיקים אינם מסוגלים לשגשג בסביבה חומצית, מה שאגב איפשר לאדם לאורך ההיסטוריה להשתמש בטכניקות של שימור מזון, באמצעות החמצה או כבישה שלו.
החמיצות היא לא רק טעם אלא חוויה חושית מורכבת המשלבת תחושות של רעננות, חדות ולעתים אף כיווץ – אותה תחושה מוכרת כש"פנינו מתכווצות" מלימון חזק. תחושה זו, למרות היותה אינטנסיבית, ממשיכה למשוך אותנו שוב ושוב אל המאכלים החמוצים, אולי בשל האות שהיא מעבירה למוח על עושר תזונתי של ויטמין C והתחושה המרעננת שהיא מספקת.
#חמוצים במטבח
למעשה, כל החמוצים למיניהם, מהכרוב הכבוש (Sauerkraut), המלפפונים החמוצים, הגזר והכרובית המוחמצים ועד לקימצ'י (Kimchi) הקוריאני, אינג'רה אתיופית, סלגם טורקי ואפילו יוגורט - כולם תוצרים של תהליכי תסיסה לקטית, היוצרים סביבה חומצית שמעכבת התפתחות של חיידקים מזיקים. המעניין הוא שאת התסיסה הלקטית יוצרים חיידקים טובים, שמפרקים את הפחמימות והסוכרים במזונות ויוצרים את החומצה.
מקורות החמיצות במטבח מגוונים: החל מלימונים וליים, דרך חומץ לסוגיו ועד לרכיבים פחות מוכרים כמו סומאק (Sumac) במטבח המזרח-תיכוני או אמצ'ור (Amchur) - אבקת מנגו ירוק מיובש בנ עושים שימוש במטבח ההודי. רבים מהמטבחים האסיאתיים משתמשים בחומצה כרכיב מרכזי, כמו התמרינד (Tamarind) במטבח התאילנדי או חומץ האורז במטבחי יפן.
#תפקיד החמוצים בצלחת
במטבח, החמיצות היא כלי רב-עוצמה. היא מספקת איזון לטעמים אחרים, מדגישה טעמים עדינים, "חותכת" שומניות ומעוררת את בלוטות הרוק - תכונה שמגבירה את תחושת הרעב ומשפרת את חווית האכילה.
השף הבריטי המפורסם אסטון בלומנטל (Heston Blumenthal) גורס שהחומצה היא "סוד קולינרי" המסוגל להעצים טעמים ללא הוספת מלח.
הנה הטעם החמוץ מול האחרים על הלשון (עברית):
https://youtu.be/XVe-6LC1pAU
על מפת הטעמים וכיצד היא מייצגת תפיסות מוטעות במדע (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
להכין מלפפונים חמוצים שמוכנים תוך פחות משעה:
https://youtu.be/yOrMoN07n6k
ירקות מוחמצים ביתיים הם להיט זול וטעים:
https://youtu.be/4p9z-Y8dKFQ
הטעם החמוץ במטבח התאילנדי:
https://youtu.be/o8w2GC45TYk
ופרודיה על "מתוק מתוק" בחמיצות סאטירית (עברית):
https://youtu.be/b3yh4yR7-F0
מהם חומצה ובסיס בכימיה?
חומצות ובסיסים (Acids and bases) הם שני מרכיבים המייצגים שני קטבים כימיים שפועלים בכל תא חי על כדור הארץ. הבנת השניים חיונית לכל תחום מדעי כמעט - בדגש על ביולוגיה וכימיה.
נסביר בפשטות:
חומצות ובסיסים (Acids and bases) הם חומרים שאפשר למצוא כמעט בכל מקום - בבית, בגינה וגם בתוך הגוף שלנו. חומצות הן מה שנותן ללימון או לחומץ את הטעם החמוץ שלהם ובסיסים מרגישים חלקים או קצת מרירים, כמו סבון או סודה לשתייה.
המדע משתמש במד שנקרא pH כדי לבדוק עד כמה חומר הוא חומצי או בסיסי: מספרים נמוכים מצביעים על חומצה ומספרים גבוהים - על בסיס. מים הם בדיוק באמצע - לא חומציים ולא בסיסיים.
בגופנו, חומצות ובסיסים עוזרים לנו לתפקד טוב כל יום. בקיבה שלנו, למשל, יש חומצה חזקה שמפוררת את האוכל וגם מגנה עלינו מחיידקים שמגיעים עם המזון.
יש לנו בגוף גם חומצות חשובות שבונות את כל מה שבתוכנו, כמו חומצות אמינו שמרכיבות את החלבונים, או חומצות גרעין שמכילות את "הוראות ההפעלה" לכל תא ותא.
לבסיסים בגוף יש תפקיד חשוב לא פחות, בכך שהם עוזרים לשמור על האיזון, כך שלא יהיה לנו מדי חמוץ או מר מדי. הדם שלנו, למשל, צריך להיות קצת בסיסי בשביל שנוכל להרגיש טוב.
גם מחוץ לגוף יש חומצות ובסיסים: חומצה נמצאת במיצי פירות ובמשקאות, כשבסיסים נמצאים באבקת סודה לשתייה או בחומרי ניקוי. אם מערבבים חומצה עם בסיס, הם "מתפייסים" ויוצרים מים ומלח.
לכן, כל הזמן מסביבנו ובתוכנו יש תחרות קטנה ושקטה בין חומצות ובין בסיסים. כל עוד יש איזון ביניהם, הכול עובד מצוין. בזכות החומצות והבסיסים אנו יכולים לעכל מזון, להיות בריאים, לנקות את הבית ואפילו להכין לימונדה טעימה.
#מדעית
הקיבה שלכם מייצרת חומצה שיכולה להמיס מתכת. הסבון במקלחת מכיל בסיס שחזק פי 100 מהמים שאתם שותים.
חומצה (Acid) משחררת יוני מימן חיוביים (H+) לתמיסה שמסביבה. הגוף מייצר 1.5-3.5 ליטר חומצת קיבה (Hydrochloric Acid) מדי יום כדי לפרק חלבונים. החומצה מגיעה לרמת pH של 1.5-2, חזקה פי 30 מחומץ הבית הרגיל. רירית הקיבה שמגנה עליו מתחדשת כל 3-5 ימים, מה שהופך אותה לאחד הרקמות המתחדשות הכי מהר בגוף.
בסיס (Base) פועל בכיוון ההפוך ומקבל יוני מימן מהסביבה. סודה לשתייה (Sodium Bicarbonate) עם pH של 9 היא הבסיס הכי מוכר בבית. כשמוסיפים אותה לעוגות היא מגיבה עם חומצות טבעיות בבצק ומשחררת גז דו חמצני שגורם להתנפחות של העוגה.
סולם pH שיצר הכימאי הדני סרן זרנסן (Søren Sørensen) ב-1909 מודד ריכוז יוני המימן בסולם לוגריתמי מ-0 עד 14. חומצות נמצאות בין 0-7, בסיסים בין 7-14, מים טהורים הם בדיוק 7. כל דרגה בסולם חזקה פי 10 מהקודמת. מיץ לימון עם pH 2 חזק פי 1,000 מטמטה עם pH 5.
נטרול (Neutralization) מתרחש כשחומצה פוגשת בסיס בפרופורציות נכונות. התוצאה תמיד זהה - מלח ומים. התהליך יכול לשחרר חום רב, כמו התגובה הפיצוצית שקורה כשמוסיפים סודה לשתייה לחומץ.
הדם חייב להישאר בטווח pH של 7.35-7.45. סטייה של אפילו 0.1 דרגות יכולה להיות קטלנית. הגוף שומר על האיזון הדקיק באמצעות הריאות שמווסתות גז דו חמצני, הכליות שמסלקות חומצות עודפות ומערכת חיץ (Buffer System) מורכבת שכוללת זוגות חומצה-בסיס חלשים.
התעשייה המודרנית תלויה באיזון חומצות-בסיסים. ייצור סבון דורש בסיסים חזקים, תעשיית המזון משתמשת בחומצות לשימור, התרופות מייוצרות בתנאי pH מבוקרים.
החקלאות המודרנית מבוססת גם היא על בדיקת pH של הקרקע - רוב הצמחים מעדיפים טווח 6-7. קרקע חמוצה מונעת ספיגת זרחן וכלציום, קרקע בסיסית חוסמת ברזל ומנגן. חקלאים מוסיפים גיר (Lime) להעלאת pH או גופרית (Sulfur) להורדתו, כדי לייעל את תנאי הגידול.
בתקווה שהבנתם שהמאבק בין חומצות לבסיסים מעצב את החיים על כדור הארץ. זה מתרחש מהרמה המולקולרית ועד לתעשיות ענק. הבנת הקרב הכימי הזה פתחה את הדלת למהפכות עצומות במדע, רפואה, חקלאות ותעשייה.
הנה הבדלי בסיס וחומצה בכימיה שלהם (עברית):
https://youtu.be/3v6Z3_kvANo
הכל על החומצות והבסיסים (מתורגם):
https://youtu.be/DupXDD87oHc
וההסבר הכימי לחומצה ובסיס (עברית):
https://youtu.be/dinCtXh1bVA
חומץ
בניסוי ביתי חביב אפשר ליצור תגובה כימית של סודה לשתייה עם חומץ.
התגובה הכימית בין החומרים יוצרת מעין הר געש זעיר. כשנוסיף לו סבון זה יהפוך לחגיגה שלמה. הוספת הסבון מגדילה עוד יותר את הקצף ואם נוסיף גם צבע מאכל אז הקצף גם יהיה צבעוני.
הנה סרטון של הניסוי של הר געש מחומץ וסודה לשתייה:
http://youtu.be/HglYwcgAzfo
הלשון שלנו יודעת לזהות ארבעה סוגי טעמים. כל אחד מהם מזוהה באזור אחר של הלשון. הטעם הכי מפתיע באהדה אליו הוא הטעם החמוץ. גם אם יש פוליטיקאים המשתמשים במילה "חמוצים" כמילת גנאי, ציבור הצרכנים ואוהבי האוכל הטוב דווקא "מתים" על הטעם החמוץ.
ואכן, הטעם החמוץ () הוא אחד מחמשת הטעמים המוכרים בציבור, הטעמים הבסיסיים שחוש הטעם שלנו מזהה, לצד המתוק, המר, המלוח והאומאמי (ראו בתגית "אוממי").
לכל טעם יש את המקום שלו בלשון האנושית. אם את המליחות, למשל, רובנו מרגישים בצידה הקדמי של הלשון, מעט מאחור אנו חשים את המתיקות, הטעם המר מורגש בקצה הפנימי צדדי שלה ובצידי הלשון לפניו מורגש הטעם החמוץ.
#איך אנו מזהים טעם חמוץ?
פיזיולוגית, הטעם החמוץ נגרם כתוצאה מנוכחות של חומצות - חומרים כימיים עם מולקולות המשחררות יוני מימן במגע עם מים. ככל שריכוז יוני המימן גבוה יותר, כך הטעם החמוץ עז יותר.
טעמו החמוץ של המזון מורגש בעיקר בצידי הלשון פנימה, אזור בו יש פקעיות טעם, מעין קולטנים הרגישים לחומצות. באמצעות תאי עצב שונים מעבירות פקעיות הטעם הללו את המידע למוח, שם מעובד המידע ואנו מבינים שהמזון או המשקה שבפינו הוא חמוץ.
#תפקידי הטעם החמוץ
החמיצות ממלאת בטבע תפקיד מכריע כמנגנון הגנה. פירות שאינם בשלים מכילים חומצות רבות המעניקות להם טעם חמוץ בולט. טעם כזה, המזוהה גם במזון מקולקל, מרתיע בעלי חיים מאכילת הפרי לפני הבשלת הזרעים והפצתם בזמן הנכון.
עם הבשלת הפרי, יורדת רמת החומציות ומתגבר הטעם המתוק שהופך את הפרי מושך יותר לאכילה. זו שיטה מצוינת שהתפתחה באבולוציה, המבטיחה את תפוצת הזרעים לאחר אכילת הפירות וההמשכיות של הצמח.
מעבר לתפקידה האבולוציוני, החמיצות היא גם מנגנון שימור טבעי. רבים מהחיידקים המזיקים אינם מסוגלים לשגשג בסביבה חומצית, מה שאגב איפשר לאדם לאורך ההיסטוריה להשתמש בטכניקות של שימור מזון, באמצעות החמצה או כבישה שלו.
החמיצות היא לא רק טעם אלא חוויה חושית מורכבת המשלבת תחושות של רעננות, חדות ולעתים אף כיווץ – אותה תחושה מוכרת כש"פנינו מתכווצות" מלימון חזק. תחושה זו, למרות היותה אינטנסיבית, ממשיכה למשוך אותנו שוב ושוב אל המאכלים החמוצים, אולי בשל האות שהיא מעבירה למוח על עושר תזונתי של ויטמין C והתחושה המרעננת שהיא מספקת.
#חמוצים במטבח
למעשה, כל החמוצים למיניהם, מהכרוב הכבוש (Sauerkraut), המלפפונים החמוצים, הגזר והכרובית המוחמצים ועד לקימצ'י (Kimchi) הקוריאני, אינג'רה אתיופית, סלגם טורקי ואפילו יוגורט - כולם תוצרים של תהליכי תסיסה לקטית, היוצרים סביבה חומצית שמעכבת התפתחות של חיידקים מזיקים. המעניין הוא שאת התסיסה הלקטית יוצרים חיידקים טובים, שמפרקים את הפחמימות והסוכרים במזונות ויוצרים את החומצה.
מקורות החמיצות במטבח מגוונים: החל מלימונים וליים, דרך חומץ לסוגיו ועד לרכיבים פחות מוכרים כמו סומאק (Sumac) במטבח המזרח-תיכוני או אמצ'ור (Amchur) - אבקת מנגו ירוק מיובש בנ עושים שימוש במטבח ההודי. רבים מהמטבחים האסיאתיים משתמשים בחומצה כרכיב מרכזי, כמו התמרינד (Tamarind) במטבח התאילנדי או חומץ האורז במטבחי יפן.
#תפקיד החמוצים בצלחת
במטבח, החמיצות היא כלי רב-עוצמה. היא מספקת איזון לטעמים אחרים, מדגישה טעמים עדינים, "חותכת" שומניות ומעוררת את בלוטות הרוק - תכונה שמגבירה את תחושת הרעב ומשפרת את חווית האכילה.
השף הבריטי המפורסם אסטון בלומנטל (Heston Blumenthal) גורס שהחומצה היא "סוד קולינרי" המסוגל להעצים טעמים ללא הוספת מלח.
הנה הטעם החמוץ מול האחרים על הלשון (עברית):
https://youtu.be/XVe-6LC1pAU
על מפת הטעמים וכיצד היא מייצגת תפיסות מוטעות במדע (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
להכין מלפפונים חמוצים שמוכנים תוך פחות משעה:
https://youtu.be/yOrMoN07n6k
ירקות מוחמצים ביתיים הם להיט זול וטעים:
https://youtu.be/4p9z-Y8dKFQ
הטעם החמוץ במטבח התאילנדי:
https://youtu.be/o8w2GC45TYk
ופרודיה על "מתוק מתוק" בחמיצות סאטירית (עברית):
https://youtu.be/b3yh4yR7-F0
חומצות ובסיסים (Acids and bases) הם שני מרכיבים המייצגים שני קטבים כימיים שפועלים בכל תא חי על כדור הארץ. הבנת השניים חיונית לכל תחום מדעי כמעט - בדגש על ביולוגיה וכימיה.
נסביר בפשטות:
חומצות ובסיסים (Acids and bases) הם חומרים שאפשר למצוא כמעט בכל מקום - בבית, בגינה וגם בתוך הגוף שלנו. חומצות הן מה שנותן ללימון או לחומץ את הטעם החמוץ שלהם ובסיסים מרגישים חלקים או קצת מרירים, כמו סבון או סודה לשתייה.
המדע משתמש במד שנקרא pH כדי לבדוק עד כמה חומר הוא חומצי או בסיסי: מספרים נמוכים מצביעים על חומצה ומספרים גבוהים - על בסיס. מים הם בדיוק באמצע - לא חומציים ולא בסיסיים.
בגופנו, חומצות ובסיסים עוזרים לנו לתפקד טוב כל יום. בקיבה שלנו, למשל, יש חומצה חזקה שמפוררת את האוכל וגם מגנה עלינו מחיידקים שמגיעים עם המזון.
יש לנו בגוף גם חומצות חשובות שבונות את כל מה שבתוכנו, כמו חומצות אמינו שמרכיבות את החלבונים, או חומצות גרעין שמכילות את "הוראות ההפעלה" לכל תא ותא.
לבסיסים בגוף יש תפקיד חשוב לא פחות, בכך שהם עוזרים לשמור על האיזון, כך שלא יהיה לנו מדי חמוץ או מר מדי. הדם שלנו, למשל, צריך להיות קצת בסיסי בשביל שנוכל להרגיש טוב.
גם מחוץ לגוף יש חומצות ובסיסים: חומצה נמצאת במיצי פירות ובמשקאות, כשבסיסים נמצאים באבקת סודה לשתייה או בחומרי ניקוי. אם מערבבים חומצה עם בסיס, הם "מתפייסים" ויוצרים מים ומלח.
לכן, כל הזמן מסביבנו ובתוכנו יש תחרות קטנה ושקטה בין חומצות ובין בסיסים. כל עוד יש איזון ביניהם, הכול עובד מצוין. בזכות החומצות והבסיסים אנו יכולים לעכל מזון, להיות בריאים, לנקות את הבית ואפילו להכין לימונדה טעימה.
#מדעית
הקיבה שלכם מייצרת חומצה שיכולה להמיס מתכת. הסבון במקלחת מכיל בסיס שחזק פי 100 מהמים שאתם שותים.
חומצה (Acid) משחררת יוני מימן חיוביים (H+) לתמיסה שמסביבה. הגוף מייצר 1.5-3.5 ליטר חומצת קיבה (Hydrochloric Acid) מדי יום כדי לפרק חלבונים. החומצה מגיעה לרמת pH של 1.5-2, חזקה פי 30 מחומץ הבית הרגיל. רירית הקיבה שמגנה עליו מתחדשת כל 3-5 ימים, מה שהופך אותה לאחד הרקמות המתחדשות הכי מהר בגוף.
בסיס (Base) פועל בכיוון ההפוך ומקבל יוני מימן מהסביבה. סודה לשתייה (Sodium Bicarbonate) עם pH של 9 היא הבסיס הכי מוכר בבית. כשמוסיפים אותה לעוגות היא מגיבה עם חומצות טבעיות בבצק ומשחררת גז דו חמצני שגורם להתנפחות של העוגה.
סולם pH שיצר הכימאי הדני סרן זרנסן (Søren Sørensen) ב-1909 מודד ריכוז יוני המימן בסולם לוגריתמי מ-0 עד 14. חומצות נמצאות בין 0-7, בסיסים בין 7-14, מים טהורים הם בדיוק 7. כל דרגה בסולם חזקה פי 10 מהקודמת. מיץ לימון עם pH 2 חזק פי 1,000 מטמטה עם pH 5.
נטרול (Neutralization) מתרחש כשחומצה פוגשת בסיס בפרופורציות נכונות. התוצאה תמיד זהה - מלח ומים. התהליך יכול לשחרר חום רב, כמו התגובה הפיצוצית שקורה כשמוסיפים סודה לשתייה לחומץ.
הדם חייב להישאר בטווח pH של 7.35-7.45. סטייה של אפילו 0.1 דרגות יכולה להיות קטלנית. הגוף שומר על האיזון הדקיק באמצעות הריאות שמווסתות גז דו חמצני, הכליות שמסלקות חומצות עודפות ומערכת חיץ (Buffer System) מורכבת שכוללת זוגות חומצה-בסיס חלשים.
התעשייה המודרנית תלויה באיזון חומצות-בסיסים. ייצור סבון דורש בסיסים חזקים, תעשיית המזון משתמשת בחומצות לשימור, התרופות מייוצרות בתנאי pH מבוקרים.
החקלאות המודרנית מבוססת גם היא על בדיקת pH של הקרקע - רוב הצמחים מעדיפים טווח 6-7. קרקע חמוצה מונעת ספיגת זרחן וכלציום, קרקע בסיסית חוסמת ברזל ומנגן. חקלאים מוסיפים גיר (Lime) להעלאת pH או גופרית (Sulfur) להורדתו, כדי לייעל את תנאי הגידול.
בתקווה שהבנתם שהמאבק בין חומצות לבסיסים מעצב את החיים על כדור הארץ. זה מתרחש מהרמה המולקולרית ועד לתעשיות ענק. הבנת הקרב הכימי הזה פתחה את הדלת למהפכות עצומות במדע, רפואה, חקלאות ותעשייה.
הנה הבדלי בסיס וחומצה בכימיה שלהם (עברית):
https://youtu.be/3v6Z3_kvANo
הכל על החומצות והבסיסים (מתורגם):
https://youtu.be/DupXDD87oHc
וההסבר הכימי לחומצה ובסיס (עברית):
https://youtu.be/dinCtXh1bVA
