» «
חומת ברלין
מה קרה כשנפלה חומת ברלין?



גרמניה שנכבשה בתום מלחמת העולם השניה חולקה למעשה בין רוסיה לבין בנות הברית, בראשות ארה"ב. לאחר שנים שבהן רבים הצליחו לברוח ממזרח ברלין למערבה, החליטה בשנת 1961 הממשלה במזרח גרמניה, לבנות חומה שאורכה עשרות רבות של קילומטרים. חומת ברלין מנעה בריחה של תושבים אל העולם החופשי, המתקדם, עולם השפע.

עם חומת בטון בחלקה וגדרות תיל בחלקים אחרים, שדות מוקשים וחיילים מזרח גרמניים שהצטוו לירות באזרחים מזרח גרמניים שמנסים לברוח למערב, הפכה החומה להתגלמות העריצות והתוקפנות של ברית המועצות, המעצמה הרוסית בראשות סטאלין וממשיכיו.

הפלת חומת ברלין ב-9 בנובמבר 1989, כ-28 שנים לאחר שהוקמה, סימנה את נפילת המשטר הקומוניסטי בגרמניה המזרחית והייתה האות לאיחוד מחדש של גרמניה המחולקת. היא גם הייתה אחד הסימנים המשמעותיים ביותר לנפילת הגוש הקומוניסטי ונצחון המערב במה שנקרא "המלחמה הקרה". מצד שני, האיחוד הגרמני שהביאה נפילת החומה גרם לדאגה לא קטנה מפני עתיד שבו עלולה חלילה גרמניה לשוב ולהיות מעצמה שתאיים על העולם החופשי.


כך נפלה החומה בברלין:

http://youtu.be/u9sVsOvkbR8


הנה כל תולדותיה עד שהופלה החומה:

https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg


וסרט תיעודי קצר על הלילה של נפילת חומת ברלין:

http://youtu.be/bA14hAuQuLc?long=yes
חומת ברלין
למה הוקמה חומת ברלין?



הכל התחיל בחודש אוגוסט 1961, כשהרוסים, מי ששלטו אז במזרח גרמניה ומזרח ברלין, החלו לבנות חיץ בין החלק שנשלט על ידם, לבין זה שבו שלט המערב. כך חולקה ברלין לשניים: ברלין המזרחית וברלין המערבית.

בתחילה זו הייתה גדר אך די מהר החלו כוחות מזרח גרמניה להחליפה בחומה. לאורכה הוקמו מגדלי שמירה רבים ונקבעו 8 מעברי גבול, שלא איפשרו לתושבי מזרח גרמניה לעבור למערב.

חומת ברלין (Berlin Wall) הייתה חומה ארוכה מאד, כ-155 קילומטר אורכה, ששימשה כחיץ בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית. האחרונה הייתה מדינה קומוניסטית, שנשלטה אחרי מלחמת העולם השנייה על ידי ברית המועצות.

חומת ברלין חצתה את העיר בין מזרח למערב והייתה לסמל הלא רשמי של המלחמה הקרה. נוכחותה יצרה פיצול בקרב תושבי העיר ורבים ניסו לברוח ממנה לאורך השנים. רוב נסיונות הבריחה הללו הסתיימו במוות.

בשנת 1989, כ-28 שנים אחרי שהוקמה, הופלה החומה, וגרמניה אוחדה שוב למדינה אחת.

עד היום נשארו חלקים קטנים של החומה, בתור עדות לאיוולת שבהקמתה ומסלול החומה מסומן בכל חלקי ברלין, בלוחיות מתכת המוצבות ברחבי העיר ועליהן כתוב בגרמנית "חומת ברלין" (Berliner Mauer).


הנה סיפורה של חומת ברלין:

https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg


היום שבו נוצרה חומת ברלין:

https://youtu.be/QwOfphFsUwM


ההיסטוריה של הקמת חומת ברלין:

https://youtu.be/IZvP5BxqZsw


מצגת וידאו מעולה של החומה והקמתה:

https://youtu.be/-9VKVt4yuhI


הנה מה שנשאר מהחומה של ברלין:

https://youtu.be/Q6DaebQGYuw


נשיא ארצות הברית רונלד רייגן בנאום "הפילו את החומה!":

https://youtu.be/Ei1HnWwzmNk


סרט תיעודי על חומת ברלין:

https://youtu.be/hFVR8-ubRi4?long=yes
קונרד שומאן
כיצד קפץ קונרד שומאן אל החופש?



הוא היה הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני הוא ראה את אי הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...

לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן (Conrad Schumann) לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור.

תמונת שומאן קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים מהמערב שוב ושוב. הם לא ידעו עד כמה שהם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...

שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמנית והתחתן עימה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך גם חייו במערב לא היו טובים מדי, אם לשפוט לפי העובדה שבסוף שנות ה-90 הוא נטל את חייו ומת.


הנה סיפורו של קונרד שומאן והתמונה האייקונית של בריחתו מצ'ק פוינט צ'ארלי:

https://youtu.be/Jn8xMlZV0FQ


סרטון של הבריחה הראשונה הזו:

https://youtu.be/iZOFjR9oFtk


עם הזמן הפך קונרד שומאן לסמל, אך עזב את העולם בכאב:

https://youtu.be/r4KBziYZvJY
גלריית איסט סייד
איך נולדה גלריה מחומת ברלין?



עם 1300 מטרים מחומת ברלין, גלריית איסט סייד (East Side Gallery) היא השריד של חומת ברלין הידועה לשמצה. על החומה שנותרה בגלריה הפתוחה הזו ציירו אמנים מכל העולם מעל 100 ציורי קיר. היא נמצאת ברחוב מולנשטרסה שברובע פרידריכסהיין, במרכז ברלין.

האיסט סייד גלרי מהווה זיכרון תמידי לחומה שקרעה את גרמניה בכלל ואת ברלין בפרט, לאחר מלחמת העולם השנייה והשתלטות המעצמות, ברית המועצות מחד וארצות הברית מאידך, על העיר.


הנה איסט סייד גלרי שבברלין:

https://youtu.be/CCCbsztMAlk


הנה מבחר מהציורים שיש בה:

https://youtu.be/ZmetSpcU3Yc


הגלריה הפתוחה של חומת ברלין היא אתר מסקרן לתיירים:

https://youtu.be/cEs-MGQ9UZk


האמנים היוצרים בגלריה:

https://youtu.be/JM6uH1Z667c


וכל העבודות שעל החומה (בשנת 2013):

https://youtu.be/-gXwf_cz8I4

חומת ברלין

תחנות הרוחות
מה היו תחנות הרוחות של ברלין?



האם ידעתם שבברלין היו פעם תחנות רוחות?

אל תיבהלו. "תחנות הרוחות" (Ghost Stations) של ברלין היו תחנות רכבת סגורות ומסוגרות, שהיו מלאות בחיילי מזרח גרמניה. הללו מנעו מאנשי מזרח העיר לעלות על הרכבות שבאו ממערב ברלין ולברוח אל הצד המערבי והחופשי של העיר הקרועה לשניים. קראו להן בגרמנית "Geisterbahnhöfe".

הכל התחיל כשהוקמה חומת ברלין ב-1961. השלטון הקומוניסטי לא רצה שאזרחיו יבואו במגע עם תושבי מערב ברלין. כל מגע ביניהם היה מסגיר את השקר הגדול של הקומוניסטים והיה מראה לתושבי מזרח העיר, עד כמה הם עניים ולא-חופשיים, ביחס לתושבי מערב העיר, אלו שנהנו מחופש וממצב כלכלי הולך ומשתפר.

במקביל לבניית חומת ברלין, החליט השלטון הקומוניסטי של מזרח גרמניה, על ניתוק מערכת הרכבות העירונית, מערכת רכבות שהייתה מחוברת עד אז, לשתי רשתות רכבות נפרדות - אחת למזרח העיר ואחת למערבה.

אבל הייתה בעיה - מסלולי הרכבות של מערב ברלין עברו, גם לאחר הפיצול, במזרח העיר החצויה. המצב החדש שנוצר היה של רכבת מערב ברלין שחצתה מתחת למזרחה, אך לא נעצרה בתחנות שבמזרח. אלו עתידות לקבל את הכינוי "תחנות הרוחות".

הסיבה היא שמבחינה היסטורית, המצב שבו חצו חלק מהרכבות העירוניות המערביות את מזרח ברלין, הכריח את השלטון הקומוניסטי להציב בכל תחנות הרוחות הללו חיילים ושומרים חמושים. תפקידם היה להשגיח עם רובים ולעשות הכל כדי למנוע מתושבי מזרח ברלין מלקפוץ על הרכבות העוברות של מערב העיר ולברוח אל המערב ואל החופש. למרבה האירוניה, מי שמימן את השמירה הזו היו שלטונות מערב ברלין. הם נאלצו לשלם מיליוני מרקים למזרח גרמניה על המעבר בשטחם...

בשנות ה-90, לאחר איחוד העיר, אוחדו הרכבות התחתיות של שני חלקי העיר ברלין. בהדרגה נפתחו התחנות הנטושות, שהיו סגורות קרוב ל-20 שנה, לשימוש הציבור. כיום, בברלין המאוחדת, תחנות הרוחות לשעבר, הן תחנות פעילות ושוקקות אדם. רק מוזיאון זעיר וחופשי לכולם, מוצג על קירות תחנת נורדבנהוף (Nordbahnhof) שבעיר ומזכיר לכולם עד כמה החופש אינו מובן מאליו.


כך נראו "תחנות הרוחות" האסורות בברלין:

https://youtu.be/C0HAMfLMmqY


הנה התחנות ההן כיום:

https://youtu.be/4eSKOsHNkRA


סרטון תיעודי קצר עם תיעוד של תחנות הרוחות של מזרח ברלין:

https://youtu.be/x21In7YV9nQ?long=yes
טראבאנט
מהי מכונית הטראבי?



מכונית הטראבאנט (Trabant) אינה טובה במיוחד, אינה יפה ונחשבת פרימיטיווית במיוחד. היא מקרטעת ורועשת כמו מכסחת דשא בריבוע, אבל בכל זאת היא מעוררת גלי נוסטלגיה עזים בליבם של רבים.

הטראבאנט, או בשם החיבה שלה "הטראבי", לא מתחרה או התחרתה בשום מכונית שיוצרה במערב ב-50 השנים האחרונות. אבל בכל זאת היא הפכה לאחד מסמלי המשטר הקומוניסטי המזרח-גרמני. הטראבי יוצרה במזרח גרמניה, בתקופת המשטר הקומוניסטי והיא הייתה המכונית היחידה שיכולים היו תושבי גרמניה המזרחית לרכוש במהלך השנים ההן. כך היא הפכה למכונית פולחן, רכב קאלט, שרבים מהגרמנים שחיו תחת המשטר הקומוניסטי רצו מאד.

עד כמה רצו? - מדהים להיזכר שבזמן המשטר ההוא נאלצו תושבי מזרח גרמניה להמתין עד 15 שנה, כדי שיגיע תורם לקבל את הזכות לרכוש לעצמם את הטראבי, שהייתה ידועה אז בכינויה המגוחך "הפולקסוואגן המזרח גרמני"...

עם נפילת החומות בין מזרח גרמניה למערבה, הפכה הטראבאנט הזולה לסוג של מכונית לצעירים, חסרי ממון או אספנים וחובבי עיצוב. ממש כמו אגדות צעירים, דוגמת הסיטרואן דה-שבו והחיפושית של פולקסווגן, הפכה ה"טראבי" לרכב הנכון למי שמעוניין בסטייל בתקציב סביר.

כיום יש מוזיאונים שמציגים את הטראבאנט ואת סיפורן, פסי הייצור שלהן וכל המסביב. עשרות אלפי טראביות עדיין נוסעות בגרמניה המאוחדת. מי שמחזיק בהן הם "מכורי טראבי" שרואים באספנות הזו משהו מקובל. הם הקימו מועדונים שוקקים של בעלי טראבאנט ובצידם - קהילות משתמשים ומשתפי מידע וחלפים שנוצרו באינטרנט.

בברלין בירת גרמניה נוסעים ל"ספארי עירוני" מאות חובבי טראבי ותיירים מסוקרנים בכל יום. הם נוסעים במכוניות הטראבי המקרטעות והצבועות בשלל דוגמאות עדכניות ונהנים ממבט נוסטלגי על העיר.

כיום קוראים גרמנים רבים לקאמבק רשמי של מכונית הטראבאנט. בסקר בתערוכת המכוניות של פרנקפורט קבעו מעל 90% מהמשתתפים שיש לייצר דגמים חדשים של ה"טראבי". כמה חברות גרמניות התאחדו ומנסות לייצר את "הטראבאנט החדשה". החזון שלה הוא לייצר מכונית חשמלית לחלוטין, שיהיה לה טווח נסיעה של 250 קילומטרים לכל הטענה.


הנה סיפורה של מכונית הטראבאנט:

https://youtu.be/A1ZbFdRVces


והסיורים בטראבי בעיר ברלין, שמושכים תיירים וחובבי המכונית הנוסטלגית של הקומוניזם המזרח-גרמני:

https://youtu.be/tQXU85YGe6w


במוזיאון יש סימולטור לנהיגה בטראבאנט:

https://youtu.be/2VBsIyCpZOo


בואו לנסוע בה:

https://youtu.be/GAKAvRiEG04


מצגת וידאו של כל מיני שינויים ושימושים מעניינים בטראבי:

https://youtu.be/0JRSOdRq5rM


מוזיאון הטראבי:

https://youtu.be/y89d3Hg4_qU


ברלין והטראבי קשורות קשר הדוק:

https://youtu.be/B__wK3NMmMI
אמפלמן
מיהו האיש הירוק של ברלין?



לפעמים משהו בכלל לא צפוי הופך לסמל. ברקע הסערות הגדולות, כמו מלחמות, שינויים היסטוריים ומהפכות, יכול דבר קטן להפוך למה שיחבר את הזיכרון לרגש. דווקא הדברים הקטנים יכולים לקבל אז משמעות גדולה. זהו בדיוק סיפורו של האמפלמן מברלין.

מיהו האמפלמן (Ampelmann), שהוא הזיכרון המזרח-ברלינאי היחיד שהברלינים רצו להמשיך לזכור?

בסוף שנות ה-80, כשהתאחדו מערב ומזרח ברלין, היה צריך לאחד לא מעט מערכות שונות. הכל קיבל את התקן של מערב ברלין והפך מערבי, כיאה לצד שניצח באיחוד... הכל, חוץ מהאיש הקטן שעל רמזורי מעבר החצייה. האיש הקטן של מזרח ברלין, "אמפלמן" קראו לו, הומצא אי-שם בשנות ה-60 במזרח גרמניה. הוא היה שונה מאיש הרמזורים של מערב העיר.

כאן באה הפתעה. בתוך הלהט לטשטש את עקבות מזרח גרמניה, הוחלף האמפלמן של מזרח ברלין בדמויות הרגילות של מערב העיר. תושבי העיר המזרחית הקימו צעקה ובקשו שבין כל השינויים למערב, ישאירו להם לפחות את אמפלמן "הנחמד" שלהם. הם הזכירו אפילו שפסיכולוג התנועה קארל פגלאו המציא אותו במקר, כדי למשוך תשומת לב לדמות שברמזור ולהקטין את ההתעלמות ממנה.

המחאה היתה עממית, מרובת משתתפים ופרטה על סנטימנט שריגש גם את מקבלי ההחלטות והם נעתרו. אמפלמן נשאר ברחובות מזרח ברלין. הוא כל כך נאהב מאז שהפך לסמל האיחוד המתחשב והמכבד עם המזרח.

אולי קצת יותר מדי, שכן המסחור שלו גם כן התפתח. הקפיטליזם התלהב ממנו מאד ונפתחו בעיר לא מעט חנויות עיצוב ומזכרות, אביזרים, שטויות של אמפלמן ומוצרים בדמותו. הקומוניסט הצנוע של פעם עושה הרבה כסף...

וכך הפך האיש מהרמזור לגיבור תרבות שמופיע בכל פינה בברלין ונמכר בכוסות, מחזיקים מפתחות ושלל סטיקרים מעוצבים.


הנה הסיפור של האמפלמן במצגת היסטורית חביבה:

https://youtu.be/dp-T_OtGdIc


אמפלמן יוצא לעיר:

https://youtu.be/p98-4XIs9TY


הקרובים מחו"ל:

https://youtu.be/3_7TwVptJQA


והמסחור בבית:

https://youtu.be/zJiZJ0tEeuI


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.