שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה קרה כשנפלה חומת ברלין?
גרמניה שנכבשה בתום מלחמת העולם השניה חולקה למעשה בין רוסיה לבין בנות הברית, בראשות ארה"ב. לאחר שנים שבהן רבים הצליחו לברוח ממזרח ברלין למערבה, החליטה בשנת 1961 הממשלה במזרח גרמניה, לבנות חומה שאורכה עשרות רבות של קילומטרים. חומת ברלין מנעה בריחה של תושבים אל העולם החופשי, המתקדם, עולם השפע.
עם חומת בטון בחלקה וגדרות תיל בחלקים אחרים, שדות מוקשים וחיילים מזרח גרמניים שהצטוו לירות באזרחים מזרח גרמניים שמנסים לברוח למערב, הפכה החומה להתגלמות העריצות והתוקפנות של ברית המועצות, המעצמה הרוסית בראשות סטאלין וממשיכיו.
הפלת חומת ברלין ב-9 בנובמבר 1989, כ-28 שנים לאחר שהוקמה, סימנה את נפילת המשטר הקומוניסטי בגרמניה המזרחית והייתה האות לאיחוד מחדש של גרמניה המחולקת. היא גם הייתה אחד הסימנים המשמעותיים ביותר לנפילת הגוש הקומוניסטי ונצחון המערב במה שנקרא "המלחמה הקרה". מצד שני, האיחוד הגרמני שהביאה נפילת החומה גרם לדאגה לא קטנה מפני עתיד שבו עלולה חלילה גרמניה לשוב ולהיות מעצמה שתאיים על העולם החופשי.
הנה תולדות חומת ברלין עד שהיא הופלה (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
כך נפלה החומה בברלין (עברית):
http://youtu.be/u9sVsOvkbR8
סרט תיעודי קצר על הלילה של נפילת חומת ברלין (מתורגם):
http://youtu.be/bA14hAuQuLc?long=yes
ותכנית חינוכית על החומה הכי מפורסמת באירופה (עברית):
https://youtu.be/n5O1lYFQV8A?long=yes
למה הוקמה חומת ברלין?
הכל התחיל בחודש אוגוסט 1961, כשהרוסים, מי ששלטו אז במזרח גרמניה ומזרח ברלין, החלו לבנות חיץ בין החלק שנשלט על ידם, לבין זה שבו שלט המערב. כך חולקה ברלין לשניים: ברלין המזרחית וברלין המערבית.
בתחילה זו הייתה גדר אך די מהר החלו כוחות מזרח גרמניה להחליפה בחומה. לאורכה הוקמו מגדלי שמירה רבים ונקבעו 8 מעברי גבול, שלא איפשרו לתושבי מזרח גרמניה לעבור למערב.
חומת ברלין (Berlin Wall) הייתה חומה ארוכה מאד, כ-155 קילומטר אורכה, ששימשה כחיץ בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית. האחרונה הייתה מדינה קומוניסטית, שנשלטה אחרי מלחמת העולם השנייה על ידי ברית המועצות.
חומת ברלין חצתה את העיר בין מזרח למערב והייתה לסמל הלא רשמי של המלחמה הקרה. נוכחותה יצרה פיצול בקרב תושבי העיר ורבים ניסו לברוח ממנה לאורך השנים. רוב נסיונות הבריחה הללו הסתיימו במוות.
בשנת 1989, כ-28 שנים אחרי שהוקמה, הופלה החומה, וגרמניה אוחדה שוב למדינה אחת.
עד היום נשארו חלקים קטנים של החומה, בתור עדות לאיוולת שבהקמתה ומסלול החומה מסומן בכל חלקי ברלין, בלוחיות מתכת המוצבות ברחבי העיר ועליהן כתוב בגרמנית "חומת ברלין" (Berliner Mauer).
הנה סיפורה של חומת ברלין (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
היום שבו נוצרה חומת ברלין:
https://youtu.be/QwOfphFsUwM
ההיסטוריה של הקמת חומת ברלין:
https://youtu.be/-9VKVt4yuhI
נשיא ארצות הברית רונלד רייגן בנאום "הפילו את החומה!":
https://youtu.be/Ei1HnWwzmNk
מה שנשאר היום מהחומה של ברלין:
https://youtu.be/Q6DaebQGYuw
אז הנה תכנית חינוכית על חומת הברזל (עברית):
https://youtu.be/n5O1lYFQV8A?long=yes
מה היה מסך הברזל וכיצד צ'רצ'יל הכריז עליו בנאום?
הכינוי "מסך הברזל" (באנגלית: Iron Curtain) מיוחס לגבול האידאולוגי שחילק את אירופה לשני גושים: גוש המערב בהנהגת ארצות הברית והדמוקרטיות של מערב אירופה והגוש המזרחי שנשלט על ידי ברית המועצות, לאחר שהשתלטה על מדינות מזרח אירופה והקימה בהן משטרים קומוניסטיים שהתחזו למה שנקרא, בציניות לא קטנה, "דמוקרטיות עממיות".
איך זה קרה? - לאחר מלחמת העולם השנייה מצאו אזרחי ברלין את עצמם נשלטים על ידי המשטר המזרח גרמני, שהוא עצמו נשלט בידי ברית המועצות.
הסמל למסך הברזל הייתה אז ברלין. אחרי המלחמה חולקה גרמניה בין המנצחות. הבירה ברלין חולקה ל-4 חלקים. בעוד 3 המעצמות המערביות קיבלו את הרבעים המערביים, ברית המועצות קיבלה את הצד המזרחי. היות והעיר כולה ישבה בשטח שבשליטת ברית המועצות נאלצו בנות הברית להטיס הכל אליה במטוסים. הסגר הסובייטי עתיד להימשך עד 1949. המלחמה הקרה תימשך עד שלהי שנות ה-80.
כך ירד על אירופה מסך הברזל (Iron curtain), מושג סמלי שטבע ווינסטון צ'רצ'יל בנאום שנתן באותה תקופה.
את המושג "מסך הברזל" טבע ב-1946 ווינסטון צ'רצ'יל, מי שכבר לא כיהן כראש ממשלת בריטניה, אבל התארח בארצות הברית ונתן את אחד הנאומים החשובים במאה ה-20. בנאום הוא התייחס לחומה הדמיונית שחילקה את העולם של אחרי מלחמת העולם השנייה לרעים ולטובים. מצד אחד עמד אז הקומוניזם של מזרח אירופה ומנגד - הקפיטליזם של "המערב".
בנאום אז דיבר צ'רצ'יל על "עוצמתו של השלום". אבל היו אז שאמרו שבנאומו היה זה דווקא צ'רצ'יל שבאופן אירוני כונן את המלחמה הקרה.
מעל מקום, לא היה סמל ברור יותר לפיצול שבין מזרח למערב מאשר חומת ברלין שתיבנה בהמשך, על ידי הקומוניסטים של גרמניה המזרחית, ועתידה לחתוך את העיר בין מזרח למערב. החומה הזו תבטא היטב את הקרע הבין-גושי ואת המלחמה הקרה.
הנה "נאום מסך הברזל" המפורסם, בו טבע צ'רצ'יל את המושג "מסך הברזל":
https://youtu.be/S2PUIQpAEAQ
סיפורו של מסך הברזל (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
כך נראו החיים בברלין המחולקת תחת מסך הברזל:
https://youtu.be/IcdKGtzK8kg
צילומים אותנטיים מבניית והפעלת חומת ברלין:
https://youtu.be/8RTaOMsLt0Y
ופתיחת המלחמה הקרה בברלין וחלוקתה בתום מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/-xg4T9_5i5A
כיצד קפץ קונרד שומאן אל החופש?
הוא היה הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני הוא ראה את אי הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...
לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן (Conrad Schumann) לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור.
תמונת שומאן קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים מהמערב שוב ושוב. הם לא ידעו עד כמה שהם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...
שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמנית והתחתן עימה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך גם חייו במערב לא היו טובים מדי, אם לשפוט לפי העובדה שבסוף שנות ה-90 הוא נטל את חייו ומת.
הנה סיפורו של קונרד שומאן והתמונה האייקונית של בריחתו מצ'ק פוינט צ'ארלי:
https://youtu.be/Jn8xMlZV0FQ
סרטון של הבריחה הראשונה הזו:
https://youtu.be/iZOFjR9oFtk
עם הזמן הפך קונרד שומאן לסמל, אך עזב את העולם בכאב:
https://youtu.be/r4KBziYZvJY
מה היו תחנות הרוחות של ברלין?
האם ידעתם שבברלין היו פעם תחנות רוחות?
אל תיבהלו. "תחנות הרוחות" (Ghost Stations) של ברלין היו תחנות רכבת סגורות ומסוגרות, שהיו מלאות בחיילי מזרח גרמניה. הללו מנעו מאנשי מזרח העיר לעלות על הרכבות שבאו ממערב ברלין ולברוח אל הצד המערבי והחופשי של העיר הקרועה לשניים. קראו להן בגרמנית "Geisterbahnhöfe".
הכל התחיל כשהוקמה חומת ברלין ב-1961. השלטון הקומוניסטי לא רצה שאזרחיו יבואו במגע עם תושבי מערב ברלין. כל מגע ביניהם היה מסגיר את השקר הגדול של הקומוניסטים והיה מראה לתושבי מזרח העיר, עד כמה הם עניים ולא-חופשיים, ביחס לתושבי מערב העיר, אלו שנהנו מחופש וממצב כלכלי הולך ומשתפר.
במקביל לבניית חומת ברלין, החליט השלטון הקומוניסטי של מזרח גרמניה, על ניתוק מערכת הרכבות העירונית, מערכת רכבות שהייתה מחוברת עד אז, לשתי רשתות רכבות נפרדות - אחת למזרח העיר ואחת למערבה.
אבל הייתה בעיה - מסלולי הרכבות של מערב ברלין עברו, גם לאחר הפיצול, במזרח העיר החצויה. המצב החדש שנוצר היה של רכבת מערב ברלין שחצתה מתחת למזרחה, אך לא נעצרה בתחנות שבמזרח. אלו עתידות לקבל את הכינוי "תחנות הרוחות".
הסיבה היא שמבחינה היסטורית, המצב שבו חצו חלק מהרכבות העירוניות המערביות את מזרח ברלין, הכריח את השלטון הקומוניסטי להציב בכל תחנות הרוחות הללו חיילים ושומרים חמושים. תפקידם היה להשגיח עם רובים ולעשות הכל כדי למנוע מתושבי מזרח ברלין מלקפוץ על הרכבות העוברות של מערב העיר ולברוח אל המערב ואל החופש. למרבה האירוניה, מי שמימן את השמירה הזו היו שלטונות מערב ברלין. הם נאלצו לשלם מיליוני מרקים למזרח גרמניה על המעבר בשטחם...
בשנות ה-90, לאחר איחוד העיר, אוחדו הרכבות התחתיות של שני חלקי העיר ברלין. בהדרגה נפתחו התחנות הנטושות, שהיו סגורות קרוב ל-20 שנה, לשימוש הציבור. כיום, בברלין המאוחדת, תחנות הרוחות לשעבר, הן תחנות פעילות ושוקקות אדם. רק מוזיאון זעיר וחופשי לכולם, מוצג על קירות תחנת נורדבנהוף (Nordbahnhof) שבעיר ומזכיר לכולם עד כמה החופש אינו מובן מאליו.
כך נראו "תחנות הרוחות" האסורות בברלין:
https://youtu.be/C0HAMfLMmqY
התחנות ההן כיום:
https://youtu.be/4eSKOsHNkRA
וסרטון תיעודי קצר עם תיעוד של תחנות הרוחות של מזרח ברלין:
https://youtu.be/x21In7YV9nQ?long=yes
איך נולדה גלריה מחומת ברלין?
עם 1300 מטרים מחומת ברלין, גלריית איסט סייד (East Side Gallery) היא השריד של חומת ברלין הידועה לשמצה. על החומה שנותרה בגלריה הפתוחה הזו ציירו אמנים מכל העולם מעל 100 ציורי קיר. היא נמצאת ברחוב מולנשטרסה שברובע פרידריכסהיין, במרכז ברלין.
האיסט סייד גלרי מהווה זיכרון תמידי לחומה שקרעה את גרמניה בכלל ואת ברלין בפרט, לאחר מלחמת העולם השנייה והשתלטות המעצמות, ברית המועצות מחד וארצות הברית מאידך, על העיר.
הנה איסט סייד גלרי שבברלין:
https://youtu.be/CCCbsztMAlk
מבחר מהציורים שיש בה:
https://youtu.be/ZmetSpcU3Yc
הגלריה הפתוחה של חומת ברלין היא אתר מסקרן לתיירים:
https://youtu.be/cEs-MGQ9UZk
האמנים היוצרים בגלריה:
https://youtu.be/JM6uH1Z667c
וכל העבודות שעל החומה (בשנת 2013):
https://youtu.be/-gXwf_cz8I4
מהי מכונית הטראבי?
מכונית הטראבאנט (Trabant) אינה טובה במיוחד, אינה יפה ונחשבת פרימיטיווית במיוחד. היא מקרטעת ורועשת כמו מכסחת דשא בריבוע, אבל בכל זאת היא מעוררת גלי נוסטלגיה עזים בליבם של רבים.
הטראבאנט, או בשם החיבה שלה "הטראבי", לא מתחרה או התחרתה בשום מכונית שיוצרה במערב ב-50 השנים האחרונות. אבל בכל זאת היא הפכה לאחד מסמלי המשטר הקומוניסטי המזרח-גרמני. הטראבי יוצרה במזרח גרמניה, בתקופת המשטר הקומוניסטי והיא הייתה המכונית היחידה שיכולים היו תושבי גרמניה המזרחית לרכוש במהלך השנים ההן. כך היא הפכה למכונית פולחן, רכב קאלט, שרבים מהגרמנים שחיו תחת המשטר הקומוניסטי רצו מאד.
עד כמה רצו? - מדהים להיזכר שבזמן המשטר ההוא נאלצו תושבי מזרח גרמניה להמתין עד 15 שנה, כדי שיגיע תורם לקבל את הזכות לרכוש לעצמם את הטראבי, שהייתה ידועה אז בכינויה המגוחך "הפולקסוואגן המזרח גרמני"...
עם נפילת החומות בין מזרח גרמניה למערבה, הפכה הטראבאנט הזולה לסוג של מכונית לצעירים, חסרי ממון או אספנים וחובבי עיצוב. ממש כמו אגדות צעירים, דוגמת הסיטרואן דה-שבו והחיפושית של פולקסווגן, הפכה ה"טראבי" לרכב הנכון למי שמעוניין בסטייל בתקציב סביר.
כיום יש מוזיאונים שמציגים את הטראבאנט ואת סיפורן, פסי הייצור שלהן וכל המסביב. עשרות אלפי טראביות עדיין נוסעות בגרמניה המאוחדת. מי שמחזיק בהן הם "מכורי טראבי" שרואים באספנות הזו משהו מקובל. הם הקימו מועדונים שוקקים של בעלי טראבאנט ובצידם - קהילות משתמשים ומשתפי מידע וחלפים שנוצרו באינטרנט.
בברלין בירת גרמניה נוסעים ל"ספארי עירוני" מאות חובבי טראבי ותיירים מסוקרנים בכל יום. הם נוסעים במכוניות הטראבי המקרטעות והצבועות בשלל דוגמאות עדכניות ונהנים ממבט נוסטלגי על העיר.
כיום קוראים גרמנים רבים לקאמבק רשמי של מכונית הטראבאנט. בסקר בתערוכת המכוניות של פרנקפורט קבעו מעל 90% מהמשתתפים שיש לייצר דגמים חדשים של ה"טראבי". כמה חברות גרמניות התאחדו ומנסות לייצר את "הטראבאנט החדשה". החזון שלה הוא לייצר מכונית חשמלית לחלוטין, שיהיה לה טווח נסיעה של 250 קילומטרים לכל הטענה.
הנה סיפורה של מכונית הטראבאנט:
https://youtu.be/A1ZbFdRVces
והסיורים בטראבי בעיר ברלין, שמושכים תיירים וחובבי המכונית הנוסטלגית של הקומוניזם המזרח-גרמני:
https://youtu.be/tQXU85YGe6w
במוזיאון יש סימולטור לנהיגה בטראבאנט:
https://youtu.be/2VBsIyCpZOo
בואו לנסוע בה:
https://youtu.be/GAKAvRiEG04
מצגת וידאו של כל מיני שינויים ושימושים מעניינים בטראבי:
https://youtu.be/0JRSOdRq5rM
מוזיאון הטראבי:
https://youtu.be/y89d3Hg4_qU
ברלין והטראבי קשורות קשר הדוק:
https://youtu.be/B__wK3NMmMI
מיהו האיש הירוק של ברלין?
לפעמים משהו בכלל לא צפוי הופך לסמל. ברקע הסערות הגדולות, כמו מלחמות, שינויים היסטוריים ומהפכות, יכול דבר קטן להפוך למה שיחבר את הזיכרון לרגש. דווקא הדברים הקטנים יכולים לקבל אז משמעות גדולה. זהו בדיוק סיפורו של האמפלמן מברלין.
מיהו האמפלמן (Ampelmann), שהוא הזיכרון המזרח-ברלינאי היחיד שהברלינים רצו להמשיך לזכור?
בסוף שנות ה-80, כשהתאחדו מערב ומזרח ברלין, היה צריך לאחד לא מעט מערכות שונות. הכל קיבל את התקן של מערב ברלין והפך מערבי, כיאה לצד שניצח באיחוד... הכל, חוץ מהאיש הקטן שעל רמזורי מעבר החצייה. האיש הקטן של מזרח ברלין, "אמפלמן" קראו לו, הומצא אי-שם בשנות ה-60 במזרח גרמניה. הוא היה שונה מאיש הרמזורים של מערב העיר.
כאן באה הפתעה. בתוך הלהט לטשטש את עקבות מזרח גרמניה, הוחלף האמפלמן של מזרח ברלין בדמויות הרגילות של מערב העיר. תושבי העיר המזרחית הקימו צעקה ובקשו שבין כל השינויים למערב, ישאירו להם לפחות את אמפלמן "הנחמד" שלהם. הם הזכירו אפילו שפסיכולוג התנועה קארל פגלאו המציא אותו במקר, כדי למשוך תשומת לב לדמות שברמזור ולהקטין את ההתעלמות ממנה.
המחאה היתה עממית, מרובת משתתפים ופרטה על סנטימנט שריגש גם את מקבלי ההחלטות והם נעתרו. אמפלמן נשאר ברחובות מזרח ברלין. הוא כל כך נאהב מאז שהפך לסמל האיחוד המתחשב והמכבד עם המזרח.
אולי קצת יותר מדי, שכן המסחור שלו גם כן התפתח. הקפיטליזם התלהב ממנו מאד ונפתחו בעיר לא מעט חנויות עיצוב ומזכרות, אביזרים, שטויות של אמפלמן ומוצרים בדמותו. הקומוניסט הצנוע של פעם עושה הרבה כסף...
וכך הפך האיש מהרמזור לגיבור תרבות שמופיע בכל פינה בברלין ונמכר בכוסות, מחזיקים מפתחות ושלל סטיקרים מעוצבים.
הנה הסיפור של האמפלמן במצגת היסטורית חביבה:
https://youtu.be/dp-T_OtGdIc
אמפלמן יוצא לעיר:
https://youtu.be/p98-4XIs9TY
הקרובים מחו"ל:
https://youtu.be/3_7TwVptJQA
והמסחור בבית:
https://youtu.be/zJiZJ0tEeuI
גרמניה שנכבשה בתום מלחמת העולם השניה חולקה למעשה בין רוסיה לבין בנות הברית, בראשות ארה"ב. לאחר שנים שבהן רבים הצליחו לברוח ממזרח ברלין למערבה, החליטה בשנת 1961 הממשלה במזרח גרמניה, לבנות חומה שאורכה עשרות רבות של קילומטרים. חומת ברלין מנעה בריחה של תושבים אל העולם החופשי, המתקדם, עולם השפע.
עם חומת בטון בחלקה וגדרות תיל בחלקים אחרים, שדות מוקשים וחיילים מזרח גרמניים שהצטוו לירות באזרחים מזרח גרמניים שמנסים לברוח למערב, הפכה החומה להתגלמות העריצות והתוקפנות של ברית המועצות, המעצמה הרוסית בראשות סטאלין וממשיכיו.
הפלת חומת ברלין ב-9 בנובמבר 1989, כ-28 שנים לאחר שהוקמה, סימנה את נפילת המשטר הקומוניסטי בגרמניה המזרחית והייתה האות לאיחוד מחדש של גרמניה המחולקת. היא גם הייתה אחד הסימנים המשמעותיים ביותר לנפילת הגוש הקומוניסטי ונצחון המערב במה שנקרא "המלחמה הקרה". מצד שני, האיחוד הגרמני שהביאה נפילת החומה גרם לדאגה לא קטנה מפני עתיד שבו עלולה חלילה גרמניה לשוב ולהיות מעצמה שתאיים על העולם החופשי.
הנה תולדות חומת ברלין עד שהיא הופלה (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
כך נפלה החומה בברלין (עברית):
http://youtu.be/u9sVsOvkbR8
סרט תיעודי קצר על הלילה של נפילת חומת ברלין (מתורגם):
http://youtu.be/bA14hAuQuLc?long=yes
ותכנית חינוכית על החומה הכי מפורסמת באירופה (עברית):
https://youtu.be/n5O1lYFQV8A?long=yes
הכל התחיל בחודש אוגוסט 1961, כשהרוסים, מי ששלטו אז במזרח גרמניה ומזרח ברלין, החלו לבנות חיץ בין החלק שנשלט על ידם, לבין זה שבו שלט המערב. כך חולקה ברלין לשניים: ברלין המזרחית וברלין המערבית.
בתחילה זו הייתה גדר אך די מהר החלו כוחות מזרח גרמניה להחליפה בחומה. לאורכה הוקמו מגדלי שמירה רבים ונקבעו 8 מעברי גבול, שלא איפשרו לתושבי מזרח גרמניה לעבור למערב.
חומת ברלין (Berlin Wall) הייתה חומה ארוכה מאד, כ-155 קילומטר אורכה, ששימשה כחיץ בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית. האחרונה הייתה מדינה קומוניסטית, שנשלטה אחרי מלחמת העולם השנייה על ידי ברית המועצות.
חומת ברלין חצתה את העיר בין מזרח למערב והייתה לסמל הלא רשמי של המלחמה הקרה. נוכחותה יצרה פיצול בקרב תושבי העיר ורבים ניסו לברוח ממנה לאורך השנים. רוב נסיונות הבריחה הללו הסתיימו במוות.
בשנת 1989, כ-28 שנים אחרי שהוקמה, הופלה החומה, וגרמניה אוחדה שוב למדינה אחת.
עד היום נשארו חלקים קטנים של החומה, בתור עדות לאיוולת שבהקמתה ומסלול החומה מסומן בכל חלקי ברלין, בלוחיות מתכת המוצבות ברחבי העיר ועליהן כתוב בגרמנית "חומת ברלין" (Berliner Mauer).
הנה סיפורה של חומת ברלין (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
היום שבו נוצרה חומת ברלין:
https://youtu.be/QwOfphFsUwM
ההיסטוריה של הקמת חומת ברלין:
https://youtu.be/-9VKVt4yuhI
נשיא ארצות הברית רונלד רייגן בנאום "הפילו את החומה!":
https://youtu.be/Ei1HnWwzmNk
מה שנשאר היום מהחומה של ברלין:
https://youtu.be/Q6DaebQGYuw
אז הנה תכנית חינוכית על חומת הברזל (עברית):
https://youtu.be/n5O1lYFQV8A?long=yes
הכינוי "מסך הברזל" (באנגלית: Iron Curtain) מיוחס לגבול האידאולוגי שחילק את אירופה לשני גושים: גוש המערב בהנהגת ארצות הברית והדמוקרטיות של מערב אירופה והגוש המזרחי שנשלט על ידי ברית המועצות, לאחר שהשתלטה על מדינות מזרח אירופה והקימה בהן משטרים קומוניסטיים שהתחזו למה שנקרא, בציניות לא קטנה, "דמוקרטיות עממיות".
איך זה קרה? - לאחר מלחמת העולם השנייה מצאו אזרחי ברלין את עצמם נשלטים על ידי המשטר המזרח גרמני, שהוא עצמו נשלט בידי ברית המועצות.
הסמל למסך הברזל הייתה אז ברלין. אחרי המלחמה חולקה גרמניה בין המנצחות. הבירה ברלין חולקה ל-4 חלקים. בעוד 3 המעצמות המערביות קיבלו את הרבעים המערביים, ברית המועצות קיבלה את הצד המזרחי. היות והעיר כולה ישבה בשטח שבשליטת ברית המועצות נאלצו בנות הברית להטיס הכל אליה במטוסים. הסגר הסובייטי עתיד להימשך עד 1949. המלחמה הקרה תימשך עד שלהי שנות ה-80.
כך ירד על אירופה מסך הברזל (Iron curtain), מושג סמלי שטבע ווינסטון צ'רצ'יל בנאום שנתן באותה תקופה.
את המושג "מסך הברזל" טבע ב-1946 ווינסטון צ'רצ'יל, מי שכבר לא כיהן כראש ממשלת בריטניה, אבל התארח בארצות הברית ונתן את אחד הנאומים החשובים במאה ה-20. בנאום הוא התייחס לחומה הדמיונית שחילקה את העולם של אחרי מלחמת העולם השנייה לרעים ולטובים. מצד אחד עמד אז הקומוניזם של מזרח אירופה ומנגד - הקפיטליזם של "המערב".
בנאום אז דיבר צ'רצ'יל על "עוצמתו של השלום". אבל היו אז שאמרו שבנאומו היה זה דווקא צ'רצ'יל שבאופן אירוני כונן את המלחמה הקרה.
מעל מקום, לא היה סמל ברור יותר לפיצול שבין מזרח למערב מאשר חומת ברלין שתיבנה בהמשך, על ידי הקומוניסטים של גרמניה המזרחית, ועתידה לחתוך את העיר בין מזרח למערב. החומה הזו תבטא היטב את הקרע הבין-גושי ואת המלחמה הקרה.
הנה "נאום מסך הברזל" המפורסם, בו טבע צ'רצ'יל את המושג "מסך הברזל":
https://youtu.be/S2PUIQpAEAQ
סיפורו של מסך הברזל (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
כך נראו החיים בברלין המחולקת תחת מסך הברזל:
https://youtu.be/IcdKGtzK8kg
צילומים אותנטיים מבניית והפעלת חומת ברלין:
https://youtu.be/8RTaOMsLt0Y
ופתיחת המלחמה הקרה בברלין וחלוקתה בתום מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/-xg4T9_5i5A
הוא היה הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני הוא ראה את אי הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...
לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן (Conrad Schumann) לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור.
תמונת שומאן קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים מהמערב שוב ושוב. הם לא ידעו עד כמה שהם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...
שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמנית והתחתן עימה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך גם חייו במערב לא היו טובים מדי, אם לשפוט לפי העובדה שבסוף שנות ה-90 הוא נטל את חייו ומת.
הנה סיפורו של קונרד שומאן והתמונה האייקונית של בריחתו מצ'ק פוינט צ'ארלי:
https://youtu.be/Jn8xMlZV0FQ
סרטון של הבריחה הראשונה הזו:
https://youtu.be/iZOFjR9oFtk
עם הזמן הפך קונרד שומאן לסמל, אך עזב את העולם בכאב:
https://youtu.be/r4KBziYZvJY
חומת ברלין
האם ידעתם שבברלין היו פעם תחנות רוחות?
אל תיבהלו. "תחנות הרוחות" (Ghost Stations) של ברלין היו תחנות רכבת סגורות ומסוגרות, שהיו מלאות בחיילי מזרח גרמניה. הללו מנעו מאנשי מזרח העיר לעלות על הרכבות שבאו ממערב ברלין ולברוח אל הצד המערבי והחופשי של העיר הקרועה לשניים. קראו להן בגרמנית "Geisterbahnhöfe".
הכל התחיל כשהוקמה חומת ברלין ב-1961. השלטון הקומוניסטי לא רצה שאזרחיו יבואו במגע עם תושבי מערב ברלין. כל מגע ביניהם היה מסגיר את השקר הגדול של הקומוניסטים והיה מראה לתושבי מזרח העיר, עד כמה הם עניים ולא-חופשיים, ביחס לתושבי מערב העיר, אלו שנהנו מחופש וממצב כלכלי הולך ומשתפר.
במקביל לבניית חומת ברלין, החליט השלטון הקומוניסטי של מזרח גרמניה, על ניתוק מערכת הרכבות העירונית, מערכת רכבות שהייתה מחוברת עד אז, לשתי רשתות רכבות נפרדות - אחת למזרח העיר ואחת למערבה.
אבל הייתה בעיה - מסלולי הרכבות של מערב ברלין עברו, גם לאחר הפיצול, במזרח העיר החצויה. המצב החדש שנוצר היה של רכבת מערב ברלין שחצתה מתחת למזרחה, אך לא נעצרה בתחנות שבמזרח. אלו עתידות לקבל את הכינוי "תחנות הרוחות".
הסיבה היא שמבחינה היסטורית, המצב שבו חצו חלק מהרכבות העירוניות המערביות את מזרח ברלין, הכריח את השלטון הקומוניסטי להציב בכל תחנות הרוחות הללו חיילים ושומרים חמושים. תפקידם היה להשגיח עם רובים ולעשות הכל כדי למנוע מתושבי מזרח ברלין מלקפוץ על הרכבות העוברות של מערב העיר ולברוח אל המערב ואל החופש. למרבה האירוניה, מי שמימן את השמירה הזו היו שלטונות מערב ברלין. הם נאלצו לשלם מיליוני מרקים למזרח גרמניה על המעבר בשטחם...
בשנות ה-90, לאחר איחוד העיר, אוחדו הרכבות התחתיות של שני חלקי העיר ברלין. בהדרגה נפתחו התחנות הנטושות, שהיו סגורות קרוב ל-20 שנה, לשימוש הציבור. כיום, בברלין המאוחדת, תחנות הרוחות לשעבר, הן תחנות פעילות ושוקקות אדם. רק מוזיאון זעיר וחופשי לכולם, מוצג על קירות תחנת נורדבנהוף (Nordbahnhof) שבעיר ומזכיר לכולם עד כמה החופש אינו מובן מאליו.
כך נראו "תחנות הרוחות" האסורות בברלין:
https://youtu.be/C0HAMfLMmqY
התחנות ההן כיום:
https://youtu.be/4eSKOsHNkRA
וסרטון תיעודי קצר עם תיעוד של תחנות הרוחות של מזרח ברלין:
https://youtu.be/x21In7YV9nQ?long=yes
עם 1300 מטרים מחומת ברלין, גלריית איסט סייד (East Side Gallery) היא השריד של חומת ברלין הידועה לשמצה. על החומה שנותרה בגלריה הפתוחה הזו ציירו אמנים מכל העולם מעל 100 ציורי קיר. היא נמצאת ברחוב מולנשטרסה שברובע פרידריכסהיין, במרכז ברלין.
האיסט סייד גלרי מהווה זיכרון תמידי לחומה שקרעה את גרמניה בכלל ואת ברלין בפרט, לאחר מלחמת העולם השנייה והשתלטות המעצמות, ברית המועצות מחד וארצות הברית מאידך, על העיר.
הנה איסט סייד גלרי שבברלין:
https://youtu.be/CCCbsztMAlk
מבחר מהציורים שיש בה:
https://youtu.be/ZmetSpcU3Yc
הגלריה הפתוחה של חומת ברלין היא אתר מסקרן לתיירים:
https://youtu.be/cEs-MGQ9UZk
האמנים היוצרים בגלריה:
https://youtu.be/JM6uH1Z667c
וכל העבודות שעל החומה (בשנת 2013):
https://youtu.be/-gXwf_cz8I4
מכונית הטראבאנט (Trabant) אינה טובה במיוחד, אינה יפה ונחשבת פרימיטיווית במיוחד. היא מקרטעת ורועשת כמו מכסחת דשא בריבוע, אבל בכל זאת היא מעוררת גלי נוסטלגיה עזים בליבם של רבים.
הטראבאנט, או בשם החיבה שלה "הטראבי", לא מתחרה או התחרתה בשום מכונית שיוצרה במערב ב-50 השנים האחרונות. אבל בכל זאת היא הפכה לאחד מסמלי המשטר הקומוניסטי המזרח-גרמני. הטראבי יוצרה במזרח גרמניה, בתקופת המשטר הקומוניסטי והיא הייתה המכונית היחידה שיכולים היו תושבי גרמניה המזרחית לרכוש במהלך השנים ההן. כך היא הפכה למכונית פולחן, רכב קאלט, שרבים מהגרמנים שחיו תחת המשטר הקומוניסטי רצו מאד.
עד כמה רצו? - מדהים להיזכר שבזמן המשטר ההוא נאלצו תושבי מזרח גרמניה להמתין עד 15 שנה, כדי שיגיע תורם לקבל את הזכות לרכוש לעצמם את הטראבי, שהייתה ידועה אז בכינויה המגוחך "הפולקסוואגן המזרח גרמני"...
עם נפילת החומות בין מזרח גרמניה למערבה, הפכה הטראבאנט הזולה לסוג של מכונית לצעירים, חסרי ממון או אספנים וחובבי עיצוב. ממש כמו אגדות צעירים, דוגמת הסיטרואן דה-שבו והחיפושית של פולקסווגן, הפכה ה"טראבי" לרכב הנכון למי שמעוניין בסטייל בתקציב סביר.
כיום יש מוזיאונים שמציגים את הטראבאנט ואת סיפורן, פסי הייצור שלהן וכל המסביב. עשרות אלפי טראביות עדיין נוסעות בגרמניה המאוחדת. מי שמחזיק בהן הם "מכורי טראבי" שרואים באספנות הזו משהו מקובל. הם הקימו מועדונים שוקקים של בעלי טראבאנט ובצידם - קהילות משתמשים ומשתפי מידע וחלפים שנוצרו באינטרנט.
בברלין בירת גרמניה נוסעים ל"ספארי עירוני" מאות חובבי טראבי ותיירים מסוקרנים בכל יום. הם נוסעים במכוניות הטראבי המקרטעות והצבועות בשלל דוגמאות עדכניות ונהנים ממבט נוסטלגי על העיר.
כיום קוראים גרמנים רבים לקאמבק רשמי של מכונית הטראבאנט. בסקר בתערוכת המכוניות של פרנקפורט קבעו מעל 90% מהמשתתפים שיש לייצר דגמים חדשים של ה"טראבי". כמה חברות גרמניות התאחדו ומנסות לייצר את "הטראבאנט החדשה". החזון שלה הוא לייצר מכונית חשמלית לחלוטין, שיהיה לה טווח נסיעה של 250 קילומטרים לכל הטענה.
הנה סיפורה של מכונית הטראבאנט:
https://youtu.be/A1ZbFdRVces
והסיורים בטראבי בעיר ברלין, שמושכים תיירים וחובבי המכונית הנוסטלגית של הקומוניזם המזרח-גרמני:
https://youtu.be/tQXU85YGe6w
במוזיאון יש סימולטור לנהיגה בטראבאנט:
https://youtu.be/2VBsIyCpZOo
בואו לנסוע בה:
https://youtu.be/GAKAvRiEG04
מצגת וידאו של כל מיני שינויים ושימושים מעניינים בטראבי:
https://youtu.be/0JRSOdRq5rM
מוזיאון הטראבי:
https://youtu.be/y89d3Hg4_qU
ברלין והטראבי קשורות קשר הדוק:
https://youtu.be/B__wK3NMmMI
לפעמים משהו בכלל לא צפוי הופך לסמל. ברקע הסערות הגדולות, כמו מלחמות, שינויים היסטוריים ומהפכות, יכול דבר קטן להפוך למה שיחבר את הזיכרון לרגש. דווקא הדברים הקטנים יכולים לקבל אז משמעות גדולה. זהו בדיוק סיפורו של האמפלמן מברלין.
מיהו האמפלמן (Ampelmann), שהוא הזיכרון המזרח-ברלינאי היחיד שהברלינים רצו להמשיך לזכור?
בסוף שנות ה-80, כשהתאחדו מערב ומזרח ברלין, היה צריך לאחד לא מעט מערכות שונות. הכל קיבל את התקן של מערב ברלין והפך מערבי, כיאה לצד שניצח באיחוד... הכל, חוץ מהאיש הקטן שעל רמזורי מעבר החצייה. האיש הקטן של מזרח ברלין, "אמפלמן" קראו לו, הומצא אי-שם בשנות ה-60 במזרח גרמניה. הוא היה שונה מאיש הרמזורים של מערב העיר.
כאן באה הפתעה. בתוך הלהט לטשטש את עקבות מזרח גרמניה, הוחלף האמפלמן של מזרח ברלין בדמויות הרגילות של מערב העיר. תושבי העיר המזרחית הקימו צעקה ובקשו שבין כל השינויים למערב, ישאירו להם לפחות את אמפלמן "הנחמד" שלהם. הם הזכירו אפילו שפסיכולוג התנועה קארל פגלאו המציא אותו במקר, כדי למשוך תשומת לב לדמות שברמזור ולהקטין את ההתעלמות ממנה.
המחאה היתה עממית, מרובת משתתפים ופרטה על סנטימנט שריגש גם את מקבלי ההחלטות והם נעתרו. אמפלמן נשאר ברחובות מזרח ברלין. הוא כל כך נאהב מאז שהפך לסמל האיחוד המתחשב והמכבד עם המזרח.
אולי קצת יותר מדי, שכן המסחור שלו גם כן התפתח. הקפיטליזם התלהב ממנו מאד ונפתחו בעיר לא מעט חנויות עיצוב ומזכרות, אביזרים, שטויות של אמפלמן ומוצרים בדמותו. הקומוניסט הצנוע של פעם עושה הרבה כסף...
וכך הפך האיש מהרמזור לגיבור תרבות שמופיע בכל פינה בברלין ונמכר בכוסות, מחזיקים מפתחות ושלל סטיקרים מעוצבים.
הנה הסיפור של האמפלמן במצגת היסטורית חביבה:
https://youtu.be/dp-T_OtGdIc
אמפלמן יוצא לעיר:
https://youtu.be/p98-4XIs9TY
הקרובים מחו"ל:
https://youtu.be/3_7TwVptJQA
והמסחור בבית:
https://youtu.be/zJiZJ0tEeuI
