החילזון (Snail) מתגורר בתוך קונכייה, שנוצרת וגדלה מחומרים שגופו מפריש. כשהוא חש סכנה, או כשחם לו, החילזון נכנס לתוך הקונכייה שלו. בתוכה הוא גם ישן כשהוא עייף.

החילזון ידוע כמחסל גינות וצמחים. ואכן, הוא יכול לאכול כמויות ענקיות של עלים וירקות. הסוד הוא בפיו, שיכול להתרחב לגודל ענקי ביחס לגופו. על לשונו יש לו אלפי שיניים חדות וזעירות, שבעזרתן הוא לועס ומרסק את המזון.

מצד שני, עוד משחר האנושות, אכלו בני האדם חלזונות והכינו מהם תרופות לטיפול בכאבים ומחלות.

החילזון הוא בעל חיים חירש והוא אינו שומע דבר. בראשו יש לו 4 מחושים, ובעזרתם הוא מבחין בין אור לצל. את מזונו ואת דרכו בעולם הוא מוצא בזכות חוש הריח המפותח שלו. את רוב הפעילות שלו עושה החילזון בלילה, או בשעות נעימות, כשהטמפרטורות בהן לא חמות.

אבל איך החילזון נע עם הקונכייה שמעליו, ממקום למקום?

ובכן, גוף החילזון בנוי בצורה של מעין רגל עם שרירים, שהוא מכווץ ומשחרר. בזכות תנועת הגוף-רגל הזה הוא נע לאיטו, ממקום למקום. הוא גם מפריש ריר בזמן התנועה. הריר הזה מקל עליו את התנועה ומונע מגופו הרך פגיעות ונזקים בזמן שהוא נע ממקום למקום.

הריר שהוא מפריש כל כך טוב ומונע כל כך הרבה נזקים, עד כדי כך שהוא מונע ממנו פגיעה, אפילו כשהוא נע מעל זכוכיות חדות או נוגע בסכין גילוח. בריר הזה, אגב, משתמשים בתעשיית הקוסמטיקה לייצור של קרמים שמונעים קמטים.

מה שמזכיר שלחלזונות היה בכל מקרה שימוש רב במהלך ההיסטוריה של הרפואה העממית. בעולם העתיק הם היוו מרכיב של ממש ביצירת תרופות ומשחות לטיפול במחלות וכאבים מגוונים.

גם ליופי השתמשו בחלזונות בימי קדם. משחו אז את הפרשותיהם, מה שנקרא ה"סליים" שיוצא מהם, על עור הפנים.

מכל מקום, יש בעולם מעל 60,000 מינים של חלזונות. בעבר עוד היו ונכחדו מינים רבים נוספים.

אגב, אנו מתייחסים אל החילזון בתור זכר, אבל החלזונות הם בעצם גם זכר וגם נקבה. לכן ניתן להתייחס אליהם גם כזכר וגם כנקבה. נסו לומר "החילזון נעה ממקום למקום..."


הנה סוד התנועה של החלזונות (עברית):

https://youtu.be/MTG4C43ODpE


שימושי היופי ב"סליים" של החלזונות:

https://youtu.be/ac_iW3iA01E


המסע המופלא שלו הוא די דביק:

https://youtu.be/5qmAoTSw63w


ואפשר גם לעשות מרוצים עם חלזונות:

https://youtu.be/FGZv3VDOnDA

מהו חלזון הגלגל ומה הקשר בינו לבין כפתורים?
מיהו חילזון הכפתורים?


משפחת הגלגליים כוללת חלזונות אוכלי אצות, שמיוצגים כמעט בכל חופי הסלעים בעולם. כמה מהם, כמו המין הקרוי גלגל-שיניים מגיעים לגודל מרשים. שני מינים נוספים, גלגל רכסים וגלגל סתום הם כמעט זהים אך לאחד שקע טבורי עמוק ולשני טבור סתום.

בימי קום המדינה, בטרם פותח הפלסטיק, נהגו לייבא קונכיות גלגל-שיניים מדרום ים- סוף. בבית החרושת "דר" שבבני ברק היו חותכים מהם כפתורי צדף למכירה. נהגו אז לשבץ שברים קטנים של צדפות או חלזונות המצופים דר ברהיטים שונים, שנודעו כרהיטים דמשקאים, שכן דמשק הייתה מרכז הייצור הזה.


הנה חילזון גלגל גדול כשהוא נע באיטיות על השונית והסלעים שבקרבתה:

http://youtu.be/7q6Ou3eJRss


ביצים מופרות של הגלגל או אחד מקרוביו, המתפתחות לאיטן לדרגה הקרויה מפרשן VELIGER, בראשית התפתחות הקונכייה:

http://youtu.be/RWyuHWYq-lo


ריהוט "דמשקאי" עשוי דר מוטבע מיוצר כיום במצריים, באינדונזיה ובסין:

http://youtu.be/iOF8D78qDiM


ועוד חפצים משובצי חלזונות כאלה:

http://youtu.be/Kq-kaxyir8I

פי-כושים הם חלזונות מפוארי-קונכייה. אלו חלזונות מיוחדים שתמצאו 2 מינים שלהם בים התיכון ולפחות 15 מינים במפרץ אילת. ייחודם הוא צורת הקונכייה המיוחדת שבתחילה היא גלולה וכל "סיבוב" מכסה את קודמו ולה פתח רחב. בהתבגרה הפתח הופך לצר ועטור בליטות - "שיניים", כפי הכושי – וזה מקור שמו העברי. כיום השם הזה לא היה מתקבל ואנו מציינים אותו רק מכיוון שהוא עדיין השם המקובל.

בהיותם בחיים עוטפת רקמה דקה צבעונית (גלימה) את הקונכייה ומקנה לה ברק. לקונכיית כל אחד מהמינים דגם צבעים ייחודי. קונכיות אלה שרובן טרופיות מבוקשות מאד בין החובבים בעולם ובתקופות היסטוריות שימשו גם כחפצי פולחן ומטבעות לסחר בארצות אפריקה והמזרח.


הנה כמה מיני פי-כושי שצולמו בתאילנד ונמצאים גם במפרץ אילת:

http://youtu.be/5WkkJUDD4ao


וסרטון נוסף על פי-כושים:

http://youtu.be/Mc-KOSsigJU

חלזונות רבים עברו שינוי חשוב במהלך האבולוציה ואיבדו לחלוטין את אביזר ההגנה החשוב ביותר - את הקונכייה. את שוכני היבשה שביניהם אנו מכירים בתור החשופית (). אלו שחיים בים נקראים חינניות ().

החינניות חיות במים והחיים די נוחים להם. אך הם לא מוגנים ובעל החיים הקטן והאיטי הזה הוא טרף קל. בהיעדר הקונכייה, המשמשת כמגן בפני טורפים, היה עליהם לפתח אמצעי הגנה חדש.

מה יכול לשמש להגנת חשופית כזו בים?

הפתרון הוא רעל וכך הם הפכו להיות רעילים. החינניות מפרישות חומרי רעל חומצי על גופם ולכן אינם טעימים למאכל ודוחים את הטורף.

כדי להכריז על תכונתם זו יש להם צבעי אזהרה שמתריעים "לא כדאי לנסות לאכול אותנו".

אז אם לא לאכול, לפחות להתבונן. צירוף הצבעים והקשר שבינו לבין השונית הצבעונית שמתחת לפני הים, הפכו אותם לחביבי הקהל – ולא פלא שבעברית הם קרויים "חינניות".


הנה החינניות:

http://youtu.be/5WkkJUDD4ao?t=1m34s

בין חלזונות הים יש מיני חלזונות צמחוניים וגם מינים טורפים. אחד המשוכללים שבטורפי הים הוא חרוט-הים. זהו חלזון בצורת קונוס (חרוט), שיכול להגיע לגודל של 15 ס"מ, אם כי רוב המינים קטנים ממנו. ראשו ופיו מצוידים בחדק המתארך מאד, שבו אשפת חיצים דקיקים. חיצים אלו הם שכלול של שיניים שבמינים הצמחוניים משמשים לגירוד צמחים, המחוברים לאשפת החיצים בחוט שקוף. כאן הם נאגרים ובעת הצורך החילזון יורה אותם לכיוון הדג או החיה שאותם ירצה לטרוף.

המדהים הוא שבארס החרוט, שנפלט מבלוטת הרוק, ישנם לפחות 50 מרכיבים ארסיים ורעילים. חומרי רעל וארס אלה מרדימים, משתקים ומרעילים בתוך דקות את הטרף, והוא נבלע מיד.

חרוט הים עלול גם להכיש בני אדם שאינם נזהרים. בהיעדר נסיוב נגד הארס, הדבר עלול לגרום למוות, כתוצאה משטפי דם ותופעות קשות אחרות.


הנה חרוט-הים הגיאוגרפי, המסוכן מבין חרוטי הים:

http://youtu.be/zcBmMPJrrKk

מבין כל החלזונות שבעולם יש אחד שהוא גוליית אמיתי. מדובר בחילזון הגדול ביותר בעולם - החילזון האפריקני הענק (Giant African Snail). החלזונות הענקיים ממין זה הם לרוב בגודל של כ- 15 סנטימטרים, יכולים להגיע ל-20 סנטימרים והם החלזונות היבשתיים הגדולים ביותר.

כשמו כן הוא, החילזון האפריקאי הענק חי בעיקר באפריקה. הוא מצוי בסביבה עתירת עלים וחרקים, מהם הוא ניזון. מרבית החלזונות הללו מטילים ביצים ועם כמות שיכולה להגיע ל-1000 ביצים בשנה וקצב הריבוי שלו נחשב גבוה מאד.

במהלך השנים, התגלו חלזונות ענק כאלו בארצות שונות בעולם. הם נחשבים למין פולש במיוחד והגיעו למקומות שונים בעולם, בעיקר בעקבות בריחה של חלזונות, שהוברחו ביבוא לא חוקי. את מרבית החלזונות ייבאו אנשים שרצו לגדלם בביתם כחיות מחמד או לצרכי מאכל.

ממקומו הטבעי, שבאזור הטרופי שבמזרח אפריקה הטרופית, הוא הובא והתרבה באזורים טרופיים באמריקה, כמו קליפורניה, פלורידה וברזיל ודרום-אסיה ועוד.


הנה החילזון הכי גדול בעולם:

https://youtu.be/ehhwqSB82Uc?t=11s&end=1m07s


חילזון אפריקאי ענק, החילזון הגדול ביותר בתבל, בסביבתו הטבעית:

https://youtu.be/uQA0ItkgaqU


הסכנות שבו:

https://youtu.be/zIEGQo80WTU


הנה האנשים שמגדלים אותם כחיות מחמד:

https://youtu.be/w01gsWMu-Vk


ויש מדינות שבהן מחסלים אותם, כדי שלא יתרבו ויזיקו בהן לחקלאות:

https://youtu.be/n3tXAPkqbFg


וסרטון של מוצא מאושר שלו:

https://youtu.be/-NIP2zgVsRY?long=yes

חלזונות הדחפור הם משפחה שבה כמה מינים החיים בתוך החול ומתקדמים בו. חדק ארוך משתרבב החוצה מראשם. הוא משמש לחישה. רגלם של חלזונות אלה נעוצה בחול והם נעים בו כדחפור זוטא. חלזונות הדחפור הם אוכלי בשר, לרוב של פגרי דגים או חלזונות אחרים.

המשותף לפושטי הרגל הוא מטל ביצים בצורת סליל העשוי חולי ונקרא "צווארון חול". בתוך צווארון החול מוסתרות הביצים המופרות בינות לגרגרי החול, עד שהעוברים בשלב הנקרא "מפרשית" ונראים רק במיקרוסקופ, משתחררים למים הפתוחים.

באילת יש כמה מינים וכן בחופי הים התיכון. בעבר הם נקראו טבוריות.


הנה פושט הרגל, צווארון הים והעוברים, בדרגת מפרשית (Veliger), המשתחררים מהצווארון ליציאה לטבע:

http://youtu.be/vr2NbW-I8rI

צלחית היא חלזון שאימץ לו את צורת "הכובע הסיני", כלומר הוא איבד את הפיתול החלזוני בשלב מוקדם של חייו. הצלחית חי בתחום הגאות והשפל. צורתו מקלה עליו להיצמד בחזקה אל הסלעים ולהתגונן ממכות הגלים. זה קורה בזכות ואקום - יש לצלחית מעין רגל גדולה שנצמדת אל הסלע בחוזקה, ומתחברת אליו בכוח רב על ידי יצירת ואקום.

לצורה של הצלחית כמה וריאציות, שמאפשרות לו הסתגלות לחיים בשעות ארוכות של חשיפה לאוויר. את האכילה וכרסום האצות מהסלע עושה הצלחית בשעת הגאות. אויבו הגדול של הצלחית הוא כוכב הים, המסוגל לקרוע נתחים מבשרו או לבלוע אותו. הצלחית לא נשארת חייבת ומתגוננת בפניו.


שימו לב כמה חזק כוח האחיזה של הצלחית בסלע, כוח שנועד למנוע עקירתה בגלים:

http://youtu.be/c8oXshRN-To


וראו את המאבק של הצלחית להדוף את כוכב הים - טורף המאיים לבלוע אותה:

http://youtu.be/tIskCOnLmII

האבנן הוא חילזון מיוחד במינו, שמסווה את עצמו על ידי הדבקה של אבנים או קונכיות לקונכייה שלו.

החילזון עושה זאת על ידי כך שהוא נצמד אל האבן או לעצם מוצק אחר, ומחדיר לתחתיתו את הגלימה הרכה, שממנה מופרש במשך שעה ויותר חומר גירי, חומר שמדביק באופן קבוע את האבן לקונכייה.

בדרך זו מסוגל האבנן להערים גם על קונכיות וכך הוא מעלים את עצמו בסביבתו הטבעית.


הנה החילזון בטבע:

http://youtu.be/ykufWhBDf-k


וחוקרת מסבירה את דרך איסוף הפריטים שהאבנן מדביק על עצמו:

http://youtu.be/qCrN1VxuI3w

חשופית (Slug) היא סוג של חילזון שאין לו קונכיה על הגב. מפני שהן חסרות קונכייה וחשופות לחלוטין, מכונות החשופיות לא פעם בחיבה "שבלולים עירומים".

מוכרים לכולנו מינים של חשופיות החיים ביבשה, תמיד במקום לח. מבין אותם חלזונות חסרי קונכייה אנו מכירים בעיקר את החשופית הצהובה. זוהי החשופית היבשתית שרואים לרוב בגינות ובחצרות הבתים, אם כי הן יוצאות פעמים רבות ממרתפי בתים ומהביוב.

אך ישנן גם חשופיות שחיות בים. חשופיות הים הן לרוב צבעוניות ובעלות צורה מרהיבה, הן לצורכי הרתעה מחומרי הרעל שבגופן והן לצורכי חיזור. הצורות שלהן משמשות לעיתים גם להסוואה, על פי הדימיון לבעלי חיים אחרים.

לרוב ניזונה החשופית מאצות, פטריות ורקבובית של צמחים.


הנה החשופיות - החלזונות חסרי הקונכייה:

https://youtu.be/mHvCQSGanJg


החשופית הוורודה של אוסטרליה:

https://youtu.be/UOjPtfy0qVE


חשופיות נמר בזוג:

https://youtu.be/ST_AEmm3GmI


ובחור מצחיק שחושב שהוא חשופית (אף שהוא לבוש בבגד ים):

https://youtu.be/pu2qSH3y6xc

רבים יתקשו להאמין ודאי שניתן לאכול את החיה הרירית והדוחה למדי ולהכין ממנה מעדני מלכים, אך בצרפת, מולדת המזון המשובח, אוכלים בתאווה ובהנאה רבה את ה"אסקרגו" (Escargot), מאכל החלזונות הקלאסי שלהם.

למעשה, החלזונות הם מהמאכלים הקדומים המוכרים לאדם. האסקרגו, שאכן נחשב למעדן במסעדות צרפת, מוגש גם בלא מעט מסעדות יוקרה ברחבי העולם, כשבשר החילזון מקבל בקלות מגוון של טעמים וצורות הכנה.

זהו מאכל צרפתי מסורתי המבושל מהחלזונות הקטנים של החילזון היבשתי. באמצעות צום של 5 ימים, מנקים את גופם של החלזונות שמיועדים לבישול.

את האסקרגו מכינים בדרך כלל על ידי הרתחת החלזונות במים, עם תבלינים כמו שום, פטרוזיליה, בצל, לימון ויין לבן. בהמשך מופרדים החלזונות מקליפתם ומוגשים לשולחן, עם חמאה, עשבי תיבול ותוספות, כמו גבינה או ביצים.


#איך אוכלים חלזונות?
יש כמה דרכים לאכול אסקרגו. הדרך המסורתית היא להשתמש במזלגות מוארכים שבעזרתם שולפים את החלזונות מתוך הקונכיות. המזלג הזה, המיועד לאסקרגו, נקרא "פורקיה".

לפורקיה יש שתי שיניים ארוכות, אחת לכל צד של החלזון. כדי לאכול את האסקרגו, מוציאים אותו באמצעותה מקליפתו ואז אוכלים את החלזון, אם באמצעות הפורקיה או בסכין ומזלג.

למנה יצרו עם השנים צלחת הגשה מיוחדת, הכוללת שקערוריות, מעין שקעים שבהם מניחים את החלזונות. יש גם מלקחיים מיוחדים המאפשרים להחזיק אותם.

למי שלא רגילים לטעם של האסקרגו, כדאי להתחיל בכמות קטנה ומומלץ שלא להיבהל מהמרק המצטבר בתוך הקליפה שלו. מדובר בחלק מהטעם של האסקרגו ועבור רבים הוא טעם נרכש.

ניתן לאכול אסקרגו גם בעזרת קיסם. כדי לאכול כך מוציאים את החלזון בעזרת הקיסם מקליפתו, ואז לאכול את החלזון היישר מהקיסם.


הנה שף צרפתי מציג ומסביר על הסקרן שלו:

https://youtu.be/pEQ7_6ZE_Yw


איסוף האסקרגו ובישולו לארוחה:

https://youtu.be/wTnqY5O9IkM


כך אוכלים שבלולים בצרפת:

https://youtu.be/7SAmjzWbg7c


אוכלים אסקרגו:

https://youtu.be/VPP3KT03AfU

אוזני הים הם חלזונות משוטחים כמו הצלחיות שראיתם, אולם הקונכייה משוטחת כאוזן, ומצופה מתוכה בשכבת דַר (אם הפנינה) שלה מספר נקבי נשימה פתוחים, דרכם נעשה חילוף מים לנשימה. הגוף משוטח אף הוא ומזונם הוא האצות הגדלות בתחום הכרית. מין גדול של אוזן ים, אבאלוני, הגדל בימים הממוזגים משמש מזון מבוקש לאוכלי "פירות הים".

צעדים רבים ננקטים כיום כדי למנוע דיג-יתר והכחדה של חילזון זה שמהווה מזון מאד מבוקש בארצות רבות – קליפורניה, דרום אפריקה, טסמניה ועוד.


כך שולה צוללן אוזני ים בחוף קליפורניה, באזור הממוזג. בידו הוא אוחז קנה מידה שמאשר שגודלו מורשה לשלייה על ידי החוק:

http://youtu.be/Zw0jIXrJcPk

חלזונות ושבלולים (Snails) משמשים חומר מאכל ובסיס למעדני תאווה של ממש. כבר מימי קדם אהבו הקדמונים לאכול אותם וברחבי העולם כולו יש גם תרבויות שלא מתחברים לאכילתם ו"מרגישים שזה מגעיל" ותרבויות שמאכלי תאווה מרכזיים שלהם מבוססים על חלזונות ושבלולים.

בפורטוגל, למשל, החלזונות פופולריים מאוד. אלפי טונות של חלזונות נאכלים שם בכל שנה. בין השאר מוגשים שם לשולחנות שיפודי חלזונות בגריל, לצד תבשילי חלזונות שהפורטוגלים אוכלים עם צ'וריסו ועשבי תיבול.

בספרד השכנה צולים אותם בתוך הקונכייה, על גריל, או מגישים אותם ברוטב עגבניות ושום.

בגרמניה ובבלגיה החלזונות מוגשים במרקים. הראשונה אהוב מאוד מרק היער השחור הסמיך, שבתוכו צפים לא מעט חלזונות. בבלגיה השכנה הם מוגשים בתוך מרק הנמכר ברחוב, כאוכל רחוב מן השורה.

בדרום אפריקה מגישים חלזונות מעושנים וביוון מגישים לשולחן חלזונות שטוגנו בשמן זית, עם לימון בצד. לטובת מאכל יווני מסורתי אחר, מבשלים אותם בתיבול של חומץ יין.

אבל כמובן שבולט במיוחד המטבח הצרפתי, בו מככבת מנת האסקרגו הקלאסית, מנה שמקורותיה צרפתים-איטלקיים וכוללת חלזונות בחמאה עם עשבי תיבול ושום.

בשביל מנת האסקרגו המפורסמת כל כך המציאו הצרפתים צלחות הגשה מיוחדות. בצלחות הללו שקעים המיועדים להכיל את הקונכיות הממולאות באוכל. לצד הצלחת פותחו גם כלי אוכל מיוחדים, כמו המזלגות המוארכים שמאפשרים לחלץ את החלזונות מהקונכיות ומלקחיים מיוחדים שמקלים על האחיזה של השבלולים.


בעיר האורות פאריס אוכלים חלזונות במסעדות היוקרתיות ביותר:

https://youtu.be/VPP3KT03AfU


בקולומביה הקים בעל שדה שפלשו אליו חלזונות חברה לייצוא שלהם למסעדות:

https://youtu.be/lpwGiqq7wgc


מנסים לאכול שבלולים... וזה לא קל:

https://youtu.be/A0t26w1zXiQ


האם הילדה שאוכלת שבלולים אכן נהנית:

https://youtu.be/mBhnGgyhEcc


ושבלולים הם מזון אהוב גם בווייטנאם:

https://youtu.be/Zqagaz2WHxU?long=yes

השבלול (Pulmonata) הוא חילזון שאין לו זימים, אלא איבר נשימה שיותר מזכיר ריאה. אבל הדבר המעניין בשבלול הוא התנועה שלו. מכיוון שלשבלול אין רגליים, הוא מתקדם בזחילה. יש לו שריר, שהוא מעין רגל שמסייעת לו להתקדם ואפילו לשחות במים.

איבר התנועה של השבלול נראה כסוליה שטוחה ושרירית המצופה בריר דביק. האוויר גורם לריר הזה להקריש וכך להגן על הסוליה בזמן התנועה. בעזרת הסוליה השרירית והרירית יכול החילזון להיצמד למשטחים חלקים ולזחול היטב על כל סוג משטח ידוע. יש טענות על כך שהשריר שמשמש לתנועתו הוא כה קשיח ומוגן, עד כדי כך שהשבלול יכול לזחול על סכין גילוח מבלי להיחתך.


הנה שבלול בתנועה - בהילוך מהיר:

https://youtu.be/feKYw5Adheg


שבלול הגינה מטייל לעבר הדשא:

http://youtu.be/DczmpqrxFuc


שבלול השדה:

http://youtu.be/d4zy2ui7LW8


שיר שמוקדש לשבלול על ידי אריק איינשטיין וחברי "לול" (עברית):

http://youtu.be/RvZOIsavFIw


ומר שבלול לילדים הצעירים (עברית):

http://youtu.be/BR-i4Ev9TDQ

המטבעון, בשפת העם "פי כושי" ובשמו הרשמי "פי כושי מטבעי", הוא חילזון השוכן בים.

העובדה שהמטבעון כל כך נפוץ בים שמסביבם הובילה לכך שדורות רבים של ילידי אפריקה והמזרח הרחוק נהגו להשתמש בקונכיות שלו כמטבע עובר לסוחר.

פי-הכושי המטבעי, שהיה מצוי במספרים גדולים בכל האוקיינוס ההודי והשקט שימש גם כאמצעי קישוט. בנוסף לכך הוא נחשב כסגולה לפריון וכסמל פריון ואף שובץ בבגדי נערות צעירות שעמדו אז להינשא.


הנה החלזון בסביבתו הטבעית:

http://youtu.be/e8GLMTPuEPY


תולדות הכסף והתפקיד החשוב שיש למטבעון בהם (עברית):

https://youtu.be/PSKa8Y0jmQQ


וסרטון שמדגים שימושים נוספים במטבעון - בתכשיטים, חפצי קישוט וקמעות:

http://youtu.be/skdswhc1HwE

הסטרומבוסים (Strombus) הם חלזונות טרופיים צמחוניים, המצטיינים בכנף הפרושה שלהם. בצעירותם הם גדלים, עד לשלב בגרות, שאז מסתיים גידולם הרגיל ונפרשת "כנף" רחבה. בשלב הזה הם מתחילים להתעבות ולעתים הם כבדים למדי.

הכנף לרוב היא פשוטה, אך במקרה של השיבען הים-סופי היא נושאת שבעה זיזים חדים. הבדואים בסיני נהגו לשלות אותם ולאכול את בשרם. חלק מהקונכיות שובצו בקירות החושות שלהם - סוג של ארכיטקטורה בדואית.


כך החלזון נע על הקרקע החולית ומתחת לכנף הפרושה מציצים עיניים משוכללות ויפהפיות, על קנה ארוך:

http://youtu.be/hRTbACS-OGk


וכך הסטרומבוס מנצל את הרגל השרירית שלו כדי להדוף טורף ולהתהפך ואף לקפץ במים:

http://youtu.be/z50h_q1rpMs

אַמּוֹנִיטִים (Ammonites) הם יצורים ימיים קדומים, חסרי חוליות ימיים, שהגיעו לגודל של 50 סנטימטרים וחיו בעידן המזוזואיקון. האמוניט חי בים העמוק והפתוח. זה היה בעידן שבין 200 מיליון שנה עד לפני 65 מיליון שנה.

לאמוניטים היו קונכיות מפותלות שיצרו סליל שטוח בעל קוטר שהגיע לשני מטרים. הוא היה בעל חיים ימי טורף, רכיכה שאין לה ראש אלא רק איברי עיכול וזרועות.

כמו הדיונון של ימינו, האמוניט היה בעל זרועות שבעזרתם שחה ובעזרתם טרף. האמוניט ניזון מפלנקטון זעירים ומבעלי חיים קטנים שחיו במעמקי הים. באמצעות ששת זרועותיו הוא נהג לצוד, על ידי שליחת הזרועות החוצה מפתח השבלול ולכידת הטרף.

יש לו שלד חלזוני, מעין קונכיה בצורת שבלול שיש בו תאים שניתן לראות במאובן. צינורית שעוברת דרך המחיצה מחברת בין כל התאים. משנה לשנה הולך מספר התאים וגדל. הרכיכה עצמה חיה רק בתא האחרון.

את האמוניט שמשו התאים הללו לצורך תנועה בים. הוא נהג להכניס דרך הצינורות מים לתאים וכך הוא שקע. כשהוא הוציא מים, האמוניט היה צף. כך הוא יכול היה לווסת את גובהו ולנוע עם זרמי המים בעומקים השונים. בשעת הצורך שימשה אותו הוצאת זרם מהיר של מים, סילון מים של ממש, כדי לנוע מהר.

האמוניטים נכחדו בהכחדה שבה נעלמו הדינוזאורים מעל פני האדמה. מאובני אמוניטים נחשפו בסלעי-משקע ימי במקומות שונים בישראל. ידוע במיוחד קיר האמוניטים שבמכתש רמון. יש חוקרים שסבורים שהאמוניט הוא אביו הקדמון של הדיונון.


הנה עולם האמוניטים:

https://youtu.be/gvgqwX2gF0g


הסבר על האמוניטים (מתורגם):

https://youtu.be/iyexkJxMB7k


מנקודת מבט מדעית:

https://youtu.be/ucc3b1s38og


אנימציה של תנועת האמוניטים במים:

https://youtu.be/3LTWppabXHc


כך הם בוודאי נעו בים:

https://youtu.be/3P92PMZMrjM


ואפשר ללמוד הרבה ממאובני אמוניטים:

https://youtu.be/fLodfAUAIpw

הרקדנית הספרדיה היא חיננית גדולה, באורך שיכול להגיע ל-45 סנטימטרים, שנודעה בריקודיה בים ומזכירה את רקדניות הפלמנקו הספרדיות. זוהי חשופית ימית, חלזון חסר קונכייה ויפה להפליא, שחי בשוניות האלמוגים של האוקינוס ההודי והשקט והימים המסועפים ממנו, כולל ים סוף. כשהיא איננה רוקדת, היא משוטטת על השונית וטורפת יצורים קטנים ממנה ולעתים צורבים.

בעונת הרבייה לא נדיר למצוא את הסרטים הסליליים העשויים מריר מקפתי שבתוכו שרויים הביצים המופרות, המתפתחות לאיטן עד לבקיעתן. אוסף הביצים הסלילי והאדום מושך אמנם תשומת לב, אך בזכות רעילותו הוא מוגן מטריפה. בתוכו מתפתחים העוברים בדרגת "המפרשן" – הווליגר.


קבלו את המשחה הצבעוני וה"שמלות" הגולשות בקצב ספרדי של הרקדנית הספרדית:

http://youtu.be/SBlB1-EabgI


עוד ריקוד של הרקדנית הימית הספרדיה:

http://youtu.be/HHbO_g5p5wo


ריקוד פלמנקו ימי נוסף של הרקדנית הספרדית:

http://youtu.be/V6H01cUSpfQ


ומטר הביצים הסלילי והאדום של "הרקדנית הספרדיה":

http://youtu.be/wWP9R7YqFrY

לוליין לוגריתמי, ספירלה לוגריתמית, או ספירלת הזהב, הם שמות של אחת התופעות המרהיבות בטבע. מדובר בצורה גיאומטרית, של קו עקום ומעגלי המתחיל מנקודה כלשהי ומסתחרר בצורה מעגלית כלפי חוץ, כשהרדיוס של המעגל הולך וגדל, כמו חילזון (ספירלה).

צורה זו היא מעין צורה בסיסית של יופי. היא כוללת סימטריה והרמוניה - שתי התכונות שגורמות לבני אדם לזהות דבר יפה, כבר ממבט ראשון. כבר דורות מתואר הלוליין הלוגריתמי בתור "הפרופורציה האלוהית". כזו שיכולה להקנות לדברים שהאדם עושה את תכונות היופי הכי מוכרות, סימטריה והרמוניה.

שתי התוכנות הללו מתמזגות בלוליין הלוגריתמי. בזכותו הופכים הפרחים, למשל, ליפים בעינינו, כמו גם בעיני בעלי חיים. בזכות היופי ההרמוני והסימטריה המושלמת נמשכים אליהם הדבורים, הפרפרים והחרקים ומוצאים בהם מקור למזון וחיים.

השלמות והיופי הללו, של מה שקיבל את השם "יחס הזהב", גלומים בכל פינה בטבע. מפרחים כמו חמנית או ורד, פירות דוגמת אננס, ירקות כמו הכרוב והכרובית, צמחים כמו ברוקולי ואצל בעלי חיים כמו במראה קרני האיילים, פרפרים, שבלולים, קונכיות וחלזונות - כולם מתפתחים כך. גם בתופעות טבע כמו מערבולות מים ואוויר ואפילו גלקסיות עם מיליארדי כוכבים. כל אלה נראים כך. הסיבה היא שהאנרגיה הדרושה לכל אלה היא המינימלית. גדילה כזו של יצורים חיים, או קיומן של תופעות כמו מערבולת או אפילו גלקסיה, תובעות אנרגיה רבה. לכן חסכון טבעי בה הוא הכי טוב.

התופעות הללו משכו את תשומת לב האמנים ומתכנני המבנים, שכן יופיים לא משתנה והם נחשבים יפים בכל תקופה ובכל תרבות שהן. מקרני האיילים שהיו לקורות עמודים רומיים, אזור המפתחות בכלי המיתר ועד ללוליינים לוגריתמיים שהיו לכלי אמנותי בציור ובעיצוב והאדריכלות של מוזיאון גוגנהיים.

בצמחים ופרפרים רבים, גם כשהתכונות הללו לא נראות במבט ראשון, אפשר לדמיין את הצורה הלוליינית ומיד מזהים את ההרמוניה והסימטריה שהעין כה אוהבת.


הנה הספירלה של הלוליין הלוגריתמי שמופיעה בטבע בכל מקום:

https://youtu.be/nt2OlMAJj6o


ספירלת הזהב על פי פיבונאצ'י, היא הלוליין הלוגריתמי:

https://youtu.be/RKdrI9MZXHQ


תיאור של לוליין לוגריתמי בעזרת תוכנה מתמטית:

https://youtu.be/gXU1D2aF8QI


ומצגת וידאו של מרכיבים לולייניים שונים בטבע:

https://youtu.be/Qq7nU62ww0U

סדרת פיבונאצ'י במתמטיקה היא סדרת מספרים שהאיברים הראשונים בה הם 1 ו-1. כל איבר אחר בסדרת פיבונאצ'י שווה לסכום של שני האיברים הקודמים לו. 2 שווה ל-1 ועוד 1, 3 שווה 2+1, 5 הוא 2+3 וכן הלאה.

הסדרה קרויה על שם המתמטיקאי לאונרדו דה פיזה (לאונרדו מהעיר פיזה) שבאיטליה, שכונה "פיבונאצ'י". פיבונאצ'י תיאר את הסדרה הזו ב"ספר החשבוניה" שיצא בשנת 1202. הוא השתמש בסדרת פיבונאצ'י כדי לתאר את מספר הצאצאים של זוג ארנבים אחד. הוא תאר מצב שכל זוג ארנבים מגיל חודשיים ומעלה, ממליט מדי חודש זוג נוסף, התוצאות של מספר הצאצאים שלהם יהיו על פי הסדרה הזו.

מסתבר שהיחס בין שני איברים עוקבים של מספרי פיבונאצ'י שואף ל"יחס הזהב", קבוע מתמטי שתואר כבר ביוון העתיקה. תמיד כשמחלקים שני איברים עוקבים בסדרת פיבונאצ'י, התוצאה תלך ותתקרב לחתך הזהב. בדרך זו מוסברים דברים רבים בטבע בעזרת סדרת פיבונאצ'י והרקורסיה (ראו באאוריקה בתגית "מה זה, רקורסיה"), מקונכיות עם "ספירלת הזהב", דרך פרחים, כרובית, גלקסיות חלזוניות ועוד. וזה לא במקרה שסדרת פיבונאצ'י היא כה נפוצה בטבע - כמו שהראינו קודם בדוגמת הארנבים, מדובר בצורה היעילה ביותר לשכפול וכשצמחים ובעלי חיים פשוטים משכפלים תאים בגדילה - מקבלים בדיוק את הסדרה של פיבונאצ'י.

מקובל לסמן את איברי הסדרה באות F, שמוגדרת ברקורסיה - כלומר פעולה המבוצעת על ידי הפניה עצמית. במקרה הזה, כל F הוא סכום שני ה-Fים שלפניו.


הנה הסבר על סדרת פיבונאצ'י (עברית):

https://youtu.be/EAXKR-H_bS0


הסבר מדעי של הסדרה הפיבונאצ'ית (עברית):

http://youtu.be/z5RWfXTd3QU


הדגמה של סדרת פיבונאצ'י:

http://youtu.be/H2aHh5FLX5w


והסבר מתמטי של סדרת ה פיבונאצ'י (מתורגם):

https://youtu.be/SjSHVDfXHQ4

הנאוטילוס הוא מעין דיונון בעל קונכייה שיש לו כמה זרועות ציד קצרות. לקונכיית הנאוטילוס פסים בצבעי אדום ולבן. יש לו סיבה טובה להיות גאה בעצמו, שכן הוא מבעלי החיים היחידים ששרדו ללא שינוי מאז ימי הדינוזאורים ומהרכיכות היחידות ששרדו מתקופת המזוזואיקון. המבנה האורגני של הנאוטילוס לא השתנה במשך 400 מיליון שנה. לכן הנאוטילוס מוגדר כמאובן חי, מה שאומר שהיצורים הקרובים אליה נכחדו וקשה יותר למצוא יצורים כאלה שחיים, מאשר מאובנים של יצורים שנכחדו.

הנאוטילוס הוא קרוב משפחה של האמוניט הקדום, מתקופת המזוזואיקון. אבל בעוד שהאמוניט נכחד בהכחדה הגדולה שחיסלה גם את הדינוזאורים, לפני 65 מליון שנה, הצליח הנאוטילוס לשרוד את האירועים שהכחידו מינים רבים כל כך, מהאמוניטים ועד הדינוזאורים.

קונכיית הנאוטילוס היא דוגמה חלזונית שמדגימה את יחס הזהב בטבע (ראו בתגית "יחס הזהב") והיא בנויה על פי סדרת פיבונאצ'י.

הסופר הבדיוני הראשון והמפורסם ז'ול ורן קרא על שמה את הצוללת "נאוטילוס" מספרו "20,000 מיל מתחת לפני הים". בהמשך ההיסטוריה נשאו כמה צוללות אמיתיות את השם, כגון הצוללת שניסתה לחצות תחת הקוטב בשנת 1931 והצוללת הגרעינית הראשונה של הצבא האמריקאי.


הנה קונכיית הנאוטילוס:

http://youtu.be/HIRCI0G19Uw


המחקר עליה:

http://youtu.be/PIheRYcm6sI


נאוטילוס טורף:

https://youtu.be/vR6G-ANma1w


הנאוטילוס הוא אחת הדוגמאות הטבעיות הטובות של חתך הזהב:

https://youtu.be/_gxC8OjoQkQ


והתנועה האצילית של הנאוטילוס במים, כשבניגוד למנהגו הוא עולה ממעמקים אל פני הים:

https://youtu.be/dHqvQ8WBFeM