שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי חרדת החמצה או FOMO?
כל אחד קצת מכיר את זה. החרדה הזו מפני החמצה של אירוע חברתי שמתקיים במקום אחר, או חוסר היכולת להתחייב בגלל הצורך להיות זמין לבילויים ואירועים אחרים. אלו יתרחשו בכל מקרה והסובלים מ"חרדת ההחמצה" או הפחד לפספס (FOMO - קיצור של Fear of Missing Out ) ירצו להיות זמינים להם כל הזמן.
בעידן המודרני כולנו מופצצים באינספור הצעות וחוויות אפשריות לאורח חיים מהנה. כשאנו יודעים כל הזמן מה עושים אחרים, שדומים לנו, אולי אף החברים שלנו, בזמן שאנחנו לא יוצאים מספיק, מבלים מספיק, או מתפתחים מספיק - אנחנו לא מסופקים ומתוסכלים עד עפר. בוריאציה על דבריו של ג'ון לנון אנו חשים ש"החיים הם מה שקורה לך, בזמן שהחברים שלך עושים חיים..."
מה שמעצים את ה"פומו" הם כמובן הסמארטפונים והרשתות החברתיות, בהן כולם מציגים את הבילויים, החוויות והאושר שלהם. אבל גם פרסומות, תכניות ריאליטי ומדורי רכילות בעיתונות - מכל מקום הרי אפשר ללמוד שלאחרים יש חיים אחרים, טובים משלנו, מושלמים ומאושרים...
הסובלים מהתופעה הם לרוב אנשים צעירים בגילאים שמתחילים בגיל הנעורים ונמשכים עד לאמצע שנות ה-30 שלהם.
אגב, הפומו הוא לא רק נחלתם של צעירים לחוצים. את הפחד לפספס חולקים גם אנשי עסקים ומשקיעי בורסות רבים. גם להם יש את ה-Fear of missing out, שמתבטא בחשש שמה יפספסו את הדבר הגדול הבא בשוק ההון, המניה שהולכת לנסוק, מטבע הקריפטו שידהים את העולם וכדומה.
באופן מסוים המושג FOMO, שנכנס לז'רגון רק בשנת 2013, הוא הגרסה המודרנית לדשא של השכן, שהוא כזכור תמיד יהיה ירוק יותר. כי הפחד הזה קיים מאז ומתמיד. גם בימי הביניים ואף במערות של האדם הקדמון, ככל שראית אפשרויות טובות יותר לסגנון חיים, היית מקנא וחש צביטה בלב.
המכפלה של החשיפה לצביטות וקנאה כאלה, מגדילה את חרדת ההחמצה לממדים עצומים. הטכנולוגיה מאפשרת אותה בימינו בעוד יותר גדול.
ככל שיש לנו אפשרויות רבות יותר, מתעוררים אצלנו חרדה וחוסר נוחות גדולים יותר. הפחד שאנו עלולים להפסיד הזדמנויות אחרות ונהדרות גדל ומתחבר בקלות למחשבות הכמעט אובססיביות, שאחרים מצליחים יותר, נהנים יותר מאיתנו ומגשימים את עצמם יותר. מכאן קצרה הדרך לאשליה שגם אנחנו יכולים להיות איתם או במקומם, לו רק נבחר אחרת.
מעבר לתסכול, התוצאה של הפומו אצל רבים, היא התחייבות להרבה דברים בו-זמנית וכישלון צפוי במילוי ההתחייבויות הללו. אחרים נוקטים, לעתים מבלי דעת, בסירוב כמעט קבוע להתחייב לפעילויות חשובות, רק כדי להיות זמין לשלל הדברים שיצוצו... כי כל זמן שאיננו בוחרים - הכל אפשרי!
הנה חרדת ההחמצה (מתורגם):
https://youtu.be/SO23RmR6qd4
הסבר התופעה המעולה באנגלית:
https://youtu.be/VrC_MSG9zSU
כך זה נראה (עברית):
https://youtu.be/NbtMWAP3XvM
הסבר מלומד של התופעה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/cRXnGWKvopE
כשכולם, ממש כולם, נראים לך מאושרים ממך:
https://youtu.be/CczZMmYB2FU
הרצאת וידאו נהדרת על הפומו:
https://youtu.be/1mZAQC9djPE?long=yes
למה אנשים פוחדים ממעליות?
פחד ממעליות הוא תופעה נפוצה יותר מאשר חושבים. במחקרים שונים נמצא שבין 5-13% מהאוכלוסייה חווים מידות מסוימות של חרדה בעת השימוש במעליות,
אך נראה שהפחד של רבים ממעליות קשור בפחד או חרדה רחבים הרבה יותר. התופעה הזו נמצאת בצומת של כמה מהפחדים הבסיסיים שטבועים עמוק בתוך הנפש האנושית.
הסיבה הראשונה נעוצה בפחד מחללים סגורים, הידוע כקלאוסטרופוביה (Claustrophobia). המעלית היא בעצם קופסה קטנה ללא חלונות שסוגרת אותנו מכל הכיוונים והרגש של לכידה מעורר תגובה פרימיטיבית שמופעלת כאשר מערכת העצבים שלנו חשה שאין דרך בריחה מיידית. למרות שמדובר במצב בטוח לחלוטין, האמיגדלה (Amygdala) שבמוח מזהה את המצב כמסוכן ומפעילה את מנגנון "הילחם או ברח" (Fight or flight).
גורם נוסף הוא איבוד השליטה. ברגע שהדלתות נסגרות, המשתמש נמצא תחת מרות המכונה. הוא אינו יכול לעצור במקום שירצה, לא מסוגל לפתוח דלתות ולא יכול להשפיע על מהירות התנועה. תחושת חוסר האונים הזו מעוררת חרדה אצל אנשים רבים, במיוחד אלו עם נטייה לרצות לשלוט בסביבתם.
עוד ממד לחרדה מוסיף הפחד מנפילה. למרות שמעליות מודרניות בטוחות ביותר ומצוידות במערכות בטיחות מרובות, תחושת התנועה האנכית יכולה לעורר את הפחד הקדמון מגבהים. כשהמעלית עוצרת בפתאומיות או רועדת מעט, המוח מפעיל אזעקת סכנה.
מקור נוסף לחרדה הוא הרעש. צלילי המנועים, החריקות הנקישות יוצרים סביבה קולית מאיימת שיכולה להפעיל את הדמיון הפעיל ולסמן תקלות אפשריות. אנשים רבים מדווחים שהם מקשיבים לכל צליל חריג ומפרשים אותו כסימן לבעיה טכנית. בסרט האייקוני "הניצוץ" (The Shining), השתמש הבמאי הנודע סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) דווקא ברעשי המעלית המפחידים כדי ליצור מתח.
גם הממד החברתי אינו זניח. המעלית יוצרת בחלל קטן קרבה פיזית כפויה עם זרים. זה דבר שיכול לגרום לרבים לאי נוחות חברתית (Social Anxiety). התחושה של "מה יקרה אם ניתקע כאן יחד" מוסיפה לחרדה.
גורם מעניין נוסף הוא "אפקט הקופסה השחורה" - המעלית נעה בין קירות, ללא אפשרות לראות את החוץ. חוסר המידע הוויזואלי על המיקום והמהירות יכול ליצור דיסאוריאנטציה (Disorientation), תחושת אובדן שליטה מאיימת משהו. זו הסיבה שעבור מרבית האנשים מעליות זכוכית הן פחות מפחידות.
וכך, למרות שמעליות הן בין האמצעים הבטוחים ביותר לתחבורה, הפחד מהן היה ונשאר חזק. החרדה, מסתבר שוב ושוב, אינה תמיד רציונלית. היא נובעת מתגובות אוטומטיות של מערכת העצבים שלנו, שהתפתחה לפני אלפי שנים, בעת שהתלכדות בחללים צרים וסגורים אכן הייתה מסוכנת לחיים.
הנה הפחד ממעליות והבסיס שלו:
https://youtu.be/_7_4cdIOQf8
מדובר בחרדה ולא סתם בפחד:
https://youtu.be/jnDZhGi4CLg
כך נראית חרדה קלאוסטרופובית:
https://youtu.be/7YEyTX9Wo14
מהפנט שמנסה בהיפנוזה להכניס חרדה למעלית:
https://youtu.be/iEgypgNkidM
ומה לעשות אם נתקעתי במעלית?
https://youtu.be/oqVWwJd2Sh4
מהם סיוטים ובמה הם שונים מחלומות?
סיוטים (Nightmares) הם חלומות עוצמתיים שמעוררים רגשות פחד, חרדה או מצוקה ולעיתים קרובות מעירים את הישן מתרדמתו.
שלא כמו חלומות רגילים שיכולים להיות ניטרליים או נעימים, סיוטים מתאפיינים בתוכן מטריד שמעורר תגובות פיזיולוגיות כמו הזעה, דופק מהיר ותחושת מצוקה שממשיכה גם לאחר ההתעוררות.
מסתבר ש-5% מכלל המבוגרים סובלים לפחות מסיוט אחד בכל שבוע. ומחקרים מראים שסיוטים מתרחשים בעיקר בשלב ה-REM (קיצור של Rapid Eye Movement) של השינה, השלב שבו מתרחשים גם מרבית החלומות הבהירים והמורכבים.
ההבדל העיקרי בין סיוט לחלום טמון באופי הרגש העיקרי ששולט בחלום וגם בעוצמתו. בעוד שחלומות רגילים עלולים לעורר מגוון רגשות, הסיוטים מזוהים עם האזור הרגשי של פחד, אימה או מצוקה קיצוניים.
תוכנם של הסיוטים משתנה בין אנשים ותרבויות, אך חוקרי שינה זיהו נושאים שחוזרים, כמו נפילה, רדיפה, מוות או אובדן שליטה. כמחצית מהילדים בגילאי 3-6 מדווחים על סיוטים תכופים, בעוד שרק כ-20% מהילדים בגילאי 6-12 חווים אותם. מומחים מציינים שסיוטים נוטים להגיע לשיא סביב גילאי 3-6.
גורמים כמו מתח, טראומה, תרופות מסוימות או אפילו אכילה מאוחרת עלולים להגביר את שכיחות הסיוטים. כאשר סיוטים הופכים תכופים ומפריעים לאיכות החיים, הם יכולים להצביע על הפרעת סיוטים, מצב רפואי המצריך טיפול מקצועי. טכניקות כמו טיפול חלומות לוציד או שיטת עיבוד מחדש של חלומות הוכחו כיעילות במקרים מסוימים.
חוקרים סבורים שתינוקות לא חווים סיוטים כלל, זאת ככל הנראה משום שמערכת העצבים שלהם עדיין לא מפותחת מספיק כדי ליצור את התוכן המורכב והמפחיד שמאפיין סיוטים.
הנה הסיוטים, התכנים והסוגים שלהם:
https://youtu.be/rFJYRhF2Akk
למה אנו סובלים מסיוטים?
https://youtu.be/gyb8KWvttM4
הגורמים, התסמינים והפתרונות לסיוטים:
https://youtu.be/uHGSRT3cyAg
הצד המדעי של הסיוטים:
https://youtu.be/trAS-qhJfVU
הומאופתיה יכולה לעשות פלאים בעניינים של סיוטים, בדיוק כמו בטראומות וחרדות (עברית):
https://youtu.be/5EZYpL5p5bA
וסיוט ברחוב אלם - קדימון הסרט שיגדיר איך הם מרגישים:
https://youtu.be/ZuYoEtEI_go?t=11s
מהי חרדת הנטישה?
חרדת נטישה (Separation Anxiety), או בשמה הנוסף חרדת פרידה, היא תופעה שבה אדם חווה חרדה עזה בעקבות פרידה מאדם, חפץ או מקום אליו הוא קשור רגשית.
מצב זה נפוץ בעיקר בקרב תינוקות וילדים צעירים, כחלק מהתפתחותם התקינה, אך הוא עלול להופיע גם בגילאים בוגרים יותר.
כאשר החרדה גוברת ומשבשת את שגרת החיים, היא מוגדרת כהפרעת חרדת פרידה (Separation Anxiety Disorder), המופיעה במדריך האבחוני הפסיכיאטרי DSM-5.
האבחנה של הפרעת חרדת פרידה מתבססת על מספר קריטריונים. ביניהם פחד או חרדה שאינם תואמים את גיל האדם, הנובעים מאפשרות של נטישת אדם קרוב.
הפחד מלווה בתסמינים שונים, כמו מתח נפשי רב לקראת פרידה, דאגה מתמדת מפני אובדן הדמות הקרובה, חשש ממצבים לא נעימים שעלולים להיגרם עקב פרידה, סירוב לצאת מהבית או ללכת לישון לבד, סיוטי לילה בנושא פרידה ותלונות על תסמינים פיזיים כמו כאבי ראש ובטן.
משך התסמינים צריך להיות לפחות 4 שבועות בקרב ילדים ומתבגרים, ו-6 שבועות לפחות בקרב מבוגרים. מומחים נוהגים להדגיש שההפרעה אינה מוסברת על ידי הפרעה נפשית אחרת.
חרדת נטישה נחשבת להפרעת החרדה השכיחה ביותר בקרב ילדים. בקרב מבוגרים, השכיחות בארצות הברית, למשל, נעה בין אחוז לשני אחוזים.
לעיתים, חרדת נטישה מופיעה יחד עם הפרעות נוספות כמו הפרעת חרדה מוכללת, אגורפוביה ודיכאון. מחקרים מנסים להבין את הרקע להתפתחות ההפרעה באמצעות תאוריית ההיקשרות של בולבי וכן בודקים את הקשר להורמון אוקסיטוצין.
#גורמים
גורמי סיכון להתפתחות ההפרעה כוללים אירועי חיים מלחיצים כמו מוות של אדם קרוב, גירושין של הורים ומעבר לסביבה חדשה.
מחקרים מצאו גם קשר בין התפתחות ההפרעה לבסיס גנטי, כשנמצא שילדים עם חרדת נטישה מראים רגישות גבוהה יותר לדו-תחמוצת הפחמן. ישנם גם גורמים תרבותיים המשפיעים, כאשר בתרבויות שונות יש מידה שונה של קרבה ולכידות משפחתית.
#מתי
הפרעת חרדת נטישה עלולה להופיע בכל תקופה של הילדות וברוב המקרים היא חולפת עם הזמן. עם זאת, אצל חלק מהאנשים, החרדה וההימנעות מפרידה עלולות להימשך גם בבגרות.
#טיפול
הטיפול בהפרעה כולל פסיכותרפיה, ובמיוחד טיפול פסיכודינמי קצר מועד.
#השפעות
חרדת נטישה יכולה להתבטא בדרכים שונות. אצל חלק מהילדים, החרדה מתבטאת באמצעות חפץ מעבר, כמו דובי או שמיכה שמסייע להם להיפרד מהאם.
ילדים עלולים להימנע מלצאת מהבית, להעדיף לצפות בטלוויזיה על פני פעילות עם חברים ואף להיעזר באימם בפעילויות חברתיות. במקרים חמורים, הם עלולים גם לסבול מהתקפי פאניקה.
אצל ילדים צעירים, ההפרעה עשויה להתבטא בסירוב ללכת לבית הספר.
בגילאים מאוחרים יותר חרדת הנטישה עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד החברתי והתעסוקתי.
חרדת הנטישה:
https://youtu.be/bAjDoM5mhM0
גם לכלבים יש אותה (עברית):
https://youtu.be/Ytno2qabczU
ושיר על חרדת נטישה (עברית):
https://youtu.be/7lAeO2giX_I
מהו פחד גבהים?
פחד גבהים (Acrophobia), או אקרופוביה, הוא אחד מסוגי הפוביה הנפוצים. הלוקים בפחד גבהים פוחדים מאד מהגובה ועלולים אף לחוות התקפי חרדה במקומות גבוהים. יש הסובלים מבחילות וסחרחורות, כשהם נמצאים בגובה רב.
במקרים קיצוניים, של פוביה קשה וחרדות בלתי נשלטות מגבהים, פחד הגובה מגביל מאוד את הלוקים בו וגורם לפגיעה במהלך חייהם התקין. במקרים כאלו הוא מונע מהם לעבוד במגדלים גבוהים, מחייב אותם לגור בבתים נמוכים או בקומות נמוכות של בניינים משותפות וכדומה.
פוביה היא צורה של הפרעת חרדה, המתבטאת בכך שאדם חש פחד בלתי הגיוני מאובייקטים או ממצבים מסוימים אשר אין בהם סכנה ממשית או שהיא מעטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם לכך שתגובתו אינה הגיונית.
החוקרים סבורים שפחד הגבהים הופיע לראשונה כשאנשים החלו להחשף באופן פתאומי לגובה רב. היסטורית, אחד המקרים הראשונים שתיעדו פחד גבהים מיוחס לתערוכה העולמית של שיקגו, בה הופעל הגלגל הענק הראשון.
לרוב מטפלים בפחד גבהים על ידי חשיפה הדרגתית וזהירה למקור הפחד, באמצעות דמיון מודרך ובשהייה פיזית במקומות הגבוהים והמאיימים הללו.
אנו נציין שפחד מטיסות אינו קשור לפחד גבהים. החוקרים סבורים שהסיבה לכך היא שהטיסות לא מבליטות את התחושה החזותית של הגובה, זו המביאה בדרך כלל לפחד הגבהים.
למה אנו סובלים מפחד גבהים:
https://youtu.be/Gv191JDxYyE
מפחיד, הא?
http://youtu.be/wDg7adu0DgM?qr=yes
וסרט תיעודי על ההתמודדות עם פחד גבהים:
https://youtu.be/e2qk9vGy1sc?long=yes
מהי קלאוסטרופוביה?
קלאוסטרופוביה (claustrophobia) היא פחד ממקומות סגורים. מדובר באחת הפוביות השכיחות ביותר. פוביה היא סוג של הפרעת חרדה, פחד לא-הגיוני שאדם חש ממצבים או מדברים מסוימים שאין בהם סכנה של ממש או שיש בהם סכנה מועטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם עם הפוביה לכך שתגובתו אינה הגיונית.
אנשים הלוקים בקלאוסטרופוביה חשים חרדה גדולה כשהם סגורים במעלית, במטוסים, במנהרות וכדומה. הפחד הזה הוא כה גדול שרבים מהם נמנעים מלהשתמש במעלית, למשל, ומוצאים את עצמם עולים ויורדים קומות רבות במדרגות.
הקלאוסטרופוביה משפיעה אפילו על בדיקות רפואיות:
https://youtu.be/IzQ3xA3w1zA
מדובר בפוביה, חרדה ולא סתם בפחד:
https://youtu.be/jnDZhGi4CLg
אם אתם מתקשים לראות את הסרטון הבא, אתם אולי קלאוסטרופובים:
https://youtu.be/lG0WJkmOwd0
כך מזהים שאתם לוקים בה:
https://youtu.be/6t5QL3ksAPA
כך נראית חרדה קלאוסטרופובית:
https://youtu.be/7YEyTX9Wo14
וכמה מהסרטים הכי קלאוסטרופובים בעולם הקולנוע:
https://youtu.be/I158hz-HJHQ?long=yes
מהו פחד במה?
פחד במה או פחד קהל הוא פחד חברתי, שניתן לזהות כתחושה של פחד או דחייה מדיבור אל קהל. כל אחד קצת חושש מדיבור בפני קהל, אך אם זה גורם לקשיים ולפגיעה בתפקוד הרגיל והיומיומי של אדם, יש לטפל בכך פסיכולוגית, כמו בכל חרדה.
הנה סרטון שמסביר מהו פחד במה (מתורגם):
http://youtu.be/K93fMnFKwfI?t=6s
וכך אנשים גורמים שיקשיבו להם בשקיקה (מתורגם):
https://youtu.be/eIho2S0ZahI?long=yes
מהי האמיגדלה שבמוחנו ואיך היא מנהלת אותנו ברגעי פחד?
אמיגדלה (Amygdala), מהאיברים הקטנים במוח, היא מרכז הפחד במוחנו ומעורבת בעיבוד ובתפישה של רגשות.
האמיגדלה היא מהאזורים הקדומים ביותר במוח האנושי ובעצם של כל המינים - מיונקים, דגים וזוחלים ועד עופות.
החלק הזה במוח אחראי על זיכרונות קצרי טווח. האמיגדלה גם אחראית על הצד הרגשי של הזיכרון האנושי. היא מהווה את האזור במוח שמווסת את ההתנהגות החברתית שלנו ומעורבת במוח בתהליכים של ויסות רגשות.
נחזור רגע למתח או לפחד - האמיגדלה אחראית אצלנו על הפחדים והחרדות והתגובות הרגשיות שלנו למצבי סכנה ולרגשות כמו פחד ותוקפנות.
כשאנו חשים מותקפים, מאוימים או מפחדים, האמיגדלה נכנסת לפעולה. ראשית, היא משחררת את המתח שהצטבר בנו ומיד מביאה אותנו לתפקד - כדי לשרוד, לנצח ולהתגבר על המצוקה.
האחריות של האמיגדלה במוחנו היא על הזיכרונות לטווח קצר והקשר בין האמיגדלה להיפוקמפוס, חלק נוסף במוח שנמצא לידה. זה מצביע על הקשרים במוח, בין הרגש לזיכרון, מה שמסביר מדוע אנו זוכרים אירועים מרגשים, מפחידים, מלחיצים ומאיימים, הרבה יותר מאשר סתם דברים שקורים לנו.
האמיגדלה דומה לשקד ונמצאת במוחם של בני אדם ובעלי חוליות מורכבים. היא מורכבת מכ-13 גרעינים, יש בה תאי עצב באיבר בצורת שקדים, הנמצאים בעומק כל אחד משני חצאי המוח הגדול.
מיקומה של האמיגדלה במוח, אם זה משנה לסטודנטים לרפואה מבינינו, הוא בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח.
מקור המילה אמיגדלה הוא מהשפה היוונית שבה הפירוש הוא "שקד" (αμυγδαλή).
כך חקרו את האמיגדלה וכיצד היא משפיעה על ההתנהגות בבית "האח הגדול" ועל יצירת קשרים בחיים בכלל (עברית):
https://youtu.be/R88tDTeAMZc
סיפורה ותפקידיה של האמיגדלה:
https://youtu.be/IyLGLxfPRCs
על האמיגדלה (מתורגם):
http://youtu.be/XNjvipiJTjY
האמיגדלה בפרוטרוט:
https://youtu.be/JVvMSwsOXPw
מחול שנקרא "אמיגדלה":
https://youtu.be/dFhcf2-Ut0I
וכל מבנה המוח (מתורגם):
https://youtu.be/RvwCpeTRkKw
למה אנו פוחדים מהחושך?
פחד מהחושך מאפיין את המין האנושי מתמיד. החושך (Darkness) מייצג את הלא-נודע ואת כל מה ש"איננו רואים" ולכן הוא מאיים. בחושך מוחלט עובד הדמיון יותר מהבנת המציאות וניתן "לצייר בראש" מראות מפחידים. כל צללית יכולה להיות מפלצת וכל חריקה יכולה לסמן יצור מאיים שזומם לטרוף אותנו. לכן ילדים וגם לא מעט מבוגרים, מפחדים מחושך מוחלט.
חוש הראייה הוא החוש המרכזי שלנו בתפיסת המציאות. בחשיכה מוחלטת, כשהחוש העיקרי הזה לא עומד לרשותנו, אנו נקלעים לעיוורון זמני. זה גורם לנו לאובדן שליטה בסביבה. אובדן היכולת לפענח את המתרחש ולהגיב בהתאם גורם לנו באופן טבעי לחרדה מסוימת.
יש חוקרים המוצאים את מקור הפחד בהיסטוריה האנושית הקדומה. כשירדה החשיכה עם בוא הלילה והטורפים יצאו לחפש טרף ויללו, התכנסה המשפחה כדי להגן מפניהם על חבריה, במיוחד הילדים. כיום התחלף הפחד לחשש מפושעים, שעלולים לנצל את החשיכה ואת שנת בני הבית, כדי לפרוץ אליו.
לא פעם, דווקא כשאנו מנסים להירדם, מתחילות לעלות מחשבות מפחידות. למבוגרים יש בדרך כלל יכולת להירגע בעצמם, בעוד שלילדים זה קשה יותר. בעיקר זה קורה מכיוון שקשה יותר בגיל צעיר להבחין בין דמיון למציאות. העושר של העולם הפנימי אצל ילדים, בעיקר אצל הצעירים שבהם, זה שבדרך כלל הוא יתרון, כאן דווקא מקשה על הילד.
הפחד מהחושך מתחיל אצל מרבית הילדים בגילאי 4-6. אם כי יש ילדים שמתחילים לפחד מוקדם יותר. התפתחות הדמיון והיצירתיות בגיל הזה, מביאה איתה גם פחדים מיצורים כמו דינואורים, מכשפות, בעלי חיים, מפלצת בארון ואבוללה...
הנה ההסבר לפחד האנושי מהחושך:
http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk
ילדים מספרים על הפחד בחושך:
http://youtu.be/Rbn_D90F4l4
וכך עובד הדמיון שעות נוספות וחשוכות:
http://youtu.be/zkosGhB5aG8
כל אחד קצת מכיר את זה. החרדה הזו מפני החמצה של אירוע חברתי שמתקיים במקום אחר, או חוסר היכולת להתחייב בגלל הצורך להיות זמין לבילויים ואירועים אחרים. אלו יתרחשו בכל מקרה והסובלים מ"חרדת ההחמצה" או הפחד לפספס (FOMO - קיצור של Fear of Missing Out ) ירצו להיות זמינים להם כל הזמן.
בעידן המודרני כולנו מופצצים באינספור הצעות וחוויות אפשריות לאורח חיים מהנה. כשאנו יודעים כל הזמן מה עושים אחרים, שדומים לנו, אולי אף החברים שלנו, בזמן שאנחנו לא יוצאים מספיק, מבלים מספיק, או מתפתחים מספיק - אנחנו לא מסופקים ומתוסכלים עד עפר. בוריאציה על דבריו של ג'ון לנון אנו חשים ש"החיים הם מה שקורה לך, בזמן שהחברים שלך עושים חיים..."
מה שמעצים את ה"פומו" הם כמובן הסמארטפונים והרשתות החברתיות, בהן כולם מציגים את הבילויים, החוויות והאושר שלהם. אבל גם פרסומות, תכניות ריאליטי ומדורי רכילות בעיתונות - מכל מקום הרי אפשר ללמוד שלאחרים יש חיים אחרים, טובים משלנו, מושלמים ומאושרים...
הסובלים מהתופעה הם לרוב אנשים צעירים בגילאים שמתחילים בגיל הנעורים ונמשכים עד לאמצע שנות ה-30 שלהם.
אגב, הפומו הוא לא רק נחלתם של צעירים לחוצים. את הפחד לפספס חולקים גם אנשי עסקים ומשקיעי בורסות רבים. גם להם יש את ה-Fear of missing out, שמתבטא בחשש שמה יפספסו את הדבר הגדול הבא בשוק ההון, המניה שהולכת לנסוק, מטבע הקריפטו שידהים את העולם וכדומה.
באופן מסוים המושג FOMO, שנכנס לז'רגון רק בשנת 2013, הוא הגרסה המודרנית לדשא של השכן, שהוא כזכור תמיד יהיה ירוק יותר. כי הפחד הזה קיים מאז ומתמיד. גם בימי הביניים ואף במערות של האדם הקדמון, ככל שראית אפשרויות טובות יותר לסגנון חיים, היית מקנא וחש צביטה בלב.
המכפלה של החשיפה לצביטות וקנאה כאלה, מגדילה את חרדת ההחמצה לממדים עצומים. הטכנולוגיה מאפשרת אותה בימינו בעוד יותר גדול.
ככל שיש לנו אפשרויות רבות יותר, מתעוררים אצלנו חרדה וחוסר נוחות גדולים יותר. הפחד שאנו עלולים להפסיד הזדמנויות אחרות ונהדרות גדל ומתחבר בקלות למחשבות הכמעט אובססיביות, שאחרים מצליחים יותר, נהנים יותר מאיתנו ומגשימים את עצמם יותר. מכאן קצרה הדרך לאשליה שגם אנחנו יכולים להיות איתם או במקומם, לו רק נבחר אחרת.
מעבר לתסכול, התוצאה של הפומו אצל רבים, היא התחייבות להרבה דברים בו-זמנית וכישלון צפוי במילוי ההתחייבויות הללו. אחרים נוקטים, לעתים מבלי דעת, בסירוב כמעט קבוע להתחייב לפעילויות חשובות, רק כדי להיות זמין לשלל הדברים שיצוצו... כי כל זמן שאיננו בוחרים - הכל אפשרי!
הנה חרדת ההחמצה (מתורגם):
https://youtu.be/SO23RmR6qd4
הסבר התופעה המעולה באנגלית:
https://youtu.be/VrC_MSG9zSU
כך זה נראה (עברית):
https://youtu.be/NbtMWAP3XvM
הסבר מלומד של התופעה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/cRXnGWKvopE
כשכולם, ממש כולם, נראים לך מאושרים ממך:
https://youtu.be/CczZMmYB2FU
הרצאת וידאו נהדרת על הפומו:
https://youtu.be/1mZAQC9djPE?long=yes
פחד ממעליות הוא תופעה נפוצה יותר מאשר חושבים. במחקרים שונים נמצא שבין 5-13% מהאוכלוסייה חווים מידות מסוימות של חרדה בעת השימוש במעליות,
אך נראה שהפחד של רבים ממעליות קשור בפחד או חרדה רחבים הרבה יותר. התופעה הזו נמצאת בצומת של כמה מהפחדים הבסיסיים שטבועים עמוק בתוך הנפש האנושית.
הסיבה הראשונה נעוצה בפחד מחללים סגורים, הידוע כקלאוסטרופוביה (Claustrophobia). המעלית היא בעצם קופסה קטנה ללא חלונות שסוגרת אותנו מכל הכיוונים והרגש של לכידה מעורר תגובה פרימיטיבית שמופעלת כאשר מערכת העצבים שלנו חשה שאין דרך בריחה מיידית. למרות שמדובר במצב בטוח לחלוטין, האמיגדלה (Amygdala) שבמוח מזהה את המצב כמסוכן ומפעילה את מנגנון "הילחם או ברח" (Fight or flight).
גורם נוסף הוא איבוד השליטה. ברגע שהדלתות נסגרות, המשתמש נמצא תחת מרות המכונה. הוא אינו יכול לעצור במקום שירצה, לא מסוגל לפתוח דלתות ולא יכול להשפיע על מהירות התנועה. תחושת חוסר האונים הזו מעוררת חרדה אצל אנשים רבים, במיוחד אלו עם נטייה לרצות לשלוט בסביבתם.
עוד ממד לחרדה מוסיף הפחד מנפילה. למרות שמעליות מודרניות בטוחות ביותר ומצוידות במערכות בטיחות מרובות, תחושת התנועה האנכית יכולה לעורר את הפחד הקדמון מגבהים. כשהמעלית עוצרת בפתאומיות או רועדת מעט, המוח מפעיל אזעקת סכנה.
מקור נוסף לחרדה הוא הרעש. צלילי המנועים, החריקות הנקישות יוצרים סביבה קולית מאיימת שיכולה להפעיל את הדמיון הפעיל ולסמן תקלות אפשריות. אנשים רבים מדווחים שהם מקשיבים לכל צליל חריג ומפרשים אותו כסימן לבעיה טכנית. בסרט האייקוני "הניצוץ" (The Shining), השתמש הבמאי הנודע סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) דווקא ברעשי המעלית המפחידים כדי ליצור מתח.
גם הממד החברתי אינו זניח. המעלית יוצרת בחלל קטן קרבה פיזית כפויה עם זרים. זה דבר שיכול לגרום לרבים לאי נוחות חברתית (Social Anxiety). התחושה של "מה יקרה אם ניתקע כאן יחד" מוסיפה לחרדה.
גורם מעניין נוסף הוא "אפקט הקופסה השחורה" - המעלית נעה בין קירות, ללא אפשרות לראות את החוץ. חוסר המידע הוויזואלי על המיקום והמהירות יכול ליצור דיסאוריאנטציה (Disorientation), תחושת אובדן שליטה מאיימת משהו. זו הסיבה שעבור מרבית האנשים מעליות זכוכית הן פחות מפחידות.
וכך, למרות שמעליות הן בין האמצעים הבטוחים ביותר לתחבורה, הפחד מהן היה ונשאר חזק. החרדה, מסתבר שוב ושוב, אינה תמיד רציונלית. היא נובעת מתגובות אוטומטיות של מערכת העצבים שלנו, שהתפתחה לפני אלפי שנים, בעת שהתלכדות בחללים צרים וסגורים אכן הייתה מסוכנת לחיים.
הנה הפחד ממעליות והבסיס שלו:
https://youtu.be/_7_4cdIOQf8
מדובר בחרדה ולא סתם בפחד:
https://youtu.be/jnDZhGi4CLg
כך נראית חרדה קלאוסטרופובית:
https://youtu.be/7YEyTX9Wo14
מהפנט שמנסה בהיפנוזה להכניס חרדה למעלית:
https://youtu.be/iEgypgNkidM
ומה לעשות אם נתקעתי במעלית?
https://youtu.be/oqVWwJd2Sh4
סיוטים (Nightmares) הם חלומות עוצמתיים שמעוררים רגשות פחד, חרדה או מצוקה ולעיתים קרובות מעירים את הישן מתרדמתו.
שלא כמו חלומות רגילים שיכולים להיות ניטרליים או נעימים, סיוטים מתאפיינים בתוכן מטריד שמעורר תגובות פיזיולוגיות כמו הזעה, דופק מהיר ותחושת מצוקה שממשיכה גם לאחר ההתעוררות.
מסתבר ש-5% מכלל המבוגרים סובלים לפחות מסיוט אחד בכל שבוע. ומחקרים מראים שסיוטים מתרחשים בעיקר בשלב ה-REM (קיצור של Rapid Eye Movement) של השינה, השלב שבו מתרחשים גם מרבית החלומות הבהירים והמורכבים.
ההבדל העיקרי בין סיוט לחלום טמון באופי הרגש העיקרי ששולט בחלום וגם בעוצמתו. בעוד שחלומות רגילים עלולים לעורר מגוון רגשות, הסיוטים מזוהים עם האזור הרגשי של פחד, אימה או מצוקה קיצוניים.
תוכנם של הסיוטים משתנה בין אנשים ותרבויות, אך חוקרי שינה זיהו נושאים שחוזרים, כמו נפילה, רדיפה, מוות או אובדן שליטה. כמחצית מהילדים בגילאי 3-6 מדווחים על סיוטים תכופים, בעוד שרק כ-20% מהילדים בגילאי 6-12 חווים אותם. מומחים מציינים שסיוטים נוטים להגיע לשיא סביב גילאי 3-6.
גורמים כמו מתח, טראומה, תרופות מסוימות או אפילו אכילה מאוחרת עלולים להגביר את שכיחות הסיוטים. כאשר סיוטים הופכים תכופים ומפריעים לאיכות החיים, הם יכולים להצביע על הפרעת סיוטים, מצב רפואי המצריך טיפול מקצועי. טכניקות כמו טיפול חלומות לוציד או שיטת עיבוד מחדש של חלומות הוכחו כיעילות במקרים מסוימים.
חוקרים סבורים שתינוקות לא חווים סיוטים כלל, זאת ככל הנראה משום שמערכת העצבים שלהם עדיין לא מפותחת מספיק כדי ליצור את התוכן המורכב והמפחיד שמאפיין סיוטים.
הנה הסיוטים, התכנים והסוגים שלהם:
https://youtu.be/rFJYRhF2Akk
למה אנו סובלים מסיוטים?
https://youtu.be/gyb8KWvttM4
הגורמים, התסמינים והפתרונות לסיוטים:
https://youtu.be/uHGSRT3cyAg
הצד המדעי של הסיוטים:
https://youtu.be/trAS-qhJfVU
הומאופתיה יכולה לעשות פלאים בעניינים של סיוטים, בדיוק כמו בטראומות וחרדות (עברית):
https://youtu.be/5EZYpL5p5bA
וסיוט ברחוב אלם - קדימון הסרט שיגדיר איך הם מרגישים:
https://youtu.be/ZuYoEtEI_go?t=11s
חרדת נטישה (Separation Anxiety), או בשמה הנוסף חרדת פרידה, היא תופעה שבה אדם חווה חרדה עזה בעקבות פרידה מאדם, חפץ או מקום אליו הוא קשור רגשית.
מצב זה נפוץ בעיקר בקרב תינוקות וילדים צעירים, כחלק מהתפתחותם התקינה, אך הוא עלול להופיע גם בגילאים בוגרים יותר.
כאשר החרדה גוברת ומשבשת את שגרת החיים, היא מוגדרת כהפרעת חרדת פרידה (Separation Anxiety Disorder), המופיעה במדריך האבחוני הפסיכיאטרי DSM-5.
האבחנה של הפרעת חרדת פרידה מתבססת על מספר קריטריונים. ביניהם פחד או חרדה שאינם תואמים את גיל האדם, הנובעים מאפשרות של נטישת אדם קרוב.
הפחד מלווה בתסמינים שונים, כמו מתח נפשי רב לקראת פרידה, דאגה מתמדת מפני אובדן הדמות הקרובה, חשש ממצבים לא נעימים שעלולים להיגרם עקב פרידה, סירוב לצאת מהבית או ללכת לישון לבד, סיוטי לילה בנושא פרידה ותלונות על תסמינים פיזיים כמו כאבי ראש ובטן.
משך התסמינים צריך להיות לפחות 4 שבועות בקרב ילדים ומתבגרים, ו-6 שבועות לפחות בקרב מבוגרים. מומחים נוהגים להדגיש שההפרעה אינה מוסברת על ידי הפרעה נפשית אחרת.
חרדת נטישה נחשבת להפרעת החרדה השכיחה ביותר בקרב ילדים. בקרב מבוגרים, השכיחות בארצות הברית, למשל, נעה בין אחוז לשני אחוזים.
לעיתים, חרדת נטישה מופיעה יחד עם הפרעות נוספות כמו הפרעת חרדה מוכללת, אגורפוביה ודיכאון. מחקרים מנסים להבין את הרקע להתפתחות ההפרעה באמצעות תאוריית ההיקשרות של בולבי וכן בודקים את הקשר להורמון אוקסיטוצין.
#גורמים
גורמי סיכון להתפתחות ההפרעה כוללים אירועי חיים מלחיצים כמו מוות של אדם קרוב, גירושין של הורים ומעבר לסביבה חדשה.
מחקרים מצאו גם קשר בין התפתחות ההפרעה לבסיס גנטי, כשנמצא שילדים עם חרדת נטישה מראים רגישות גבוהה יותר לדו-תחמוצת הפחמן. ישנם גם גורמים תרבותיים המשפיעים, כאשר בתרבויות שונות יש מידה שונה של קרבה ולכידות משפחתית.
#מתי
הפרעת חרדת נטישה עלולה להופיע בכל תקופה של הילדות וברוב המקרים היא חולפת עם הזמן. עם זאת, אצל חלק מהאנשים, החרדה וההימנעות מפרידה עלולות להימשך גם בבגרות.
#טיפול
הטיפול בהפרעה כולל פסיכותרפיה, ובמיוחד טיפול פסיכודינמי קצר מועד.
#השפעות
חרדת נטישה יכולה להתבטא בדרכים שונות. אצל חלק מהילדים, החרדה מתבטאת באמצעות חפץ מעבר, כמו דובי או שמיכה שמסייע להם להיפרד מהאם.
ילדים עלולים להימנע מלצאת מהבית, להעדיף לצפות בטלוויזיה על פני פעילות עם חברים ואף להיעזר באימם בפעילויות חברתיות. במקרים חמורים, הם עלולים גם לסבול מהתקפי פאניקה.
אצל ילדים צעירים, ההפרעה עשויה להתבטא בסירוב ללכת לבית הספר.
בגילאים מאוחרים יותר חרדת הנטישה עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד החברתי והתעסוקתי.
חרדת הנטישה:
https://youtu.be/bAjDoM5mhM0
גם לכלבים יש אותה (עברית):
https://youtu.be/Ytno2qabczU
ושיר על חרדת נטישה (עברית):
https://youtu.be/7lAeO2giX_I
חרדות
פחד גבהים (Acrophobia), או אקרופוביה, הוא אחד מסוגי הפוביה הנפוצים. הלוקים בפחד גבהים פוחדים מאד מהגובה ועלולים אף לחוות התקפי חרדה במקומות גבוהים. יש הסובלים מבחילות וסחרחורות, כשהם נמצאים בגובה רב.
במקרים קיצוניים, של פוביה קשה וחרדות בלתי נשלטות מגבהים, פחד הגובה מגביל מאוד את הלוקים בו וגורם לפגיעה במהלך חייהם התקין. במקרים כאלו הוא מונע מהם לעבוד במגדלים גבוהים, מחייב אותם לגור בבתים נמוכים או בקומות נמוכות של בניינים משותפות וכדומה.
פוביה היא צורה של הפרעת חרדה, המתבטאת בכך שאדם חש פחד בלתי הגיוני מאובייקטים או ממצבים מסוימים אשר אין בהם סכנה ממשית או שהיא מעטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם לכך שתגובתו אינה הגיונית.
החוקרים סבורים שפחד הגבהים הופיע לראשונה כשאנשים החלו להחשף באופן פתאומי לגובה רב. היסטורית, אחד המקרים הראשונים שתיעדו פחד גבהים מיוחס לתערוכה העולמית של שיקגו, בה הופעל הגלגל הענק הראשון.
לרוב מטפלים בפחד גבהים על ידי חשיפה הדרגתית וזהירה למקור הפחד, באמצעות דמיון מודרך ובשהייה פיזית במקומות הגבוהים והמאיימים הללו.
אנו נציין שפחד מטיסות אינו קשור לפחד גבהים. החוקרים סבורים שהסיבה לכך היא שהטיסות לא מבליטות את התחושה החזותית של הגובה, זו המביאה בדרך כלל לפחד הגבהים.
למה אנו סובלים מפחד גבהים:
https://youtu.be/Gv191JDxYyE
מפחיד, הא?
http://youtu.be/wDg7adu0DgM?qr=yes
וסרט תיעודי על ההתמודדות עם פחד גבהים:
https://youtu.be/e2qk9vGy1sc?long=yes
קלאוסטרופוביה (claustrophobia) היא פחד ממקומות סגורים. מדובר באחת הפוביות השכיחות ביותר. פוביה היא סוג של הפרעת חרדה, פחד לא-הגיוני שאדם חש ממצבים או מדברים מסוימים שאין בהם סכנה של ממש או שיש בהם סכנה מועטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם עם הפוביה לכך שתגובתו אינה הגיונית.
אנשים הלוקים בקלאוסטרופוביה חשים חרדה גדולה כשהם סגורים במעלית, במטוסים, במנהרות וכדומה. הפחד הזה הוא כה גדול שרבים מהם נמנעים מלהשתמש במעלית, למשל, ומוצאים את עצמם עולים ויורדים קומות רבות במדרגות.
הקלאוסטרופוביה משפיעה אפילו על בדיקות רפואיות:
https://youtu.be/IzQ3xA3w1zA
מדובר בפוביה, חרדה ולא סתם בפחד:
https://youtu.be/jnDZhGi4CLg
אם אתם מתקשים לראות את הסרטון הבא, אתם אולי קלאוסטרופובים:
https://youtu.be/lG0WJkmOwd0
כך מזהים שאתם לוקים בה:
https://youtu.be/6t5QL3ksAPA
כך נראית חרדה קלאוסטרופובית:
https://youtu.be/7YEyTX9Wo14
וכמה מהסרטים הכי קלאוסטרופובים בעולם הקולנוע:
https://youtu.be/I158hz-HJHQ?long=yes
פחד במה או פחד קהל הוא פחד חברתי, שניתן לזהות כתחושה של פחד או דחייה מדיבור אל קהל. כל אחד קצת חושש מדיבור בפני קהל, אך אם זה גורם לקשיים ולפגיעה בתפקוד הרגיל והיומיומי של אדם, יש לטפל בכך פסיכולוגית, כמו בכל חרדה.
הנה סרטון שמסביר מהו פחד במה (מתורגם):
http://youtu.be/K93fMnFKwfI?t=6s
וכך אנשים גורמים שיקשיבו להם בשקיקה (מתורגם):
https://youtu.be/eIho2S0ZahI?long=yes
אמיגדלה (Amygdala), מהאיברים הקטנים במוח, היא מרכז הפחד במוחנו ומעורבת בעיבוד ובתפישה של רגשות.
האמיגדלה היא מהאזורים הקדומים ביותר במוח האנושי ובעצם של כל המינים - מיונקים, דגים וזוחלים ועד עופות.
החלק הזה במוח אחראי על זיכרונות קצרי טווח. האמיגדלה גם אחראית על הצד הרגשי של הזיכרון האנושי. היא מהווה את האזור במוח שמווסת את ההתנהגות החברתית שלנו ומעורבת במוח בתהליכים של ויסות רגשות.
נחזור רגע למתח או לפחד - האמיגדלה אחראית אצלנו על הפחדים והחרדות והתגובות הרגשיות שלנו למצבי סכנה ולרגשות כמו פחד ותוקפנות.
כשאנו חשים מותקפים, מאוימים או מפחדים, האמיגדלה נכנסת לפעולה. ראשית, היא משחררת את המתח שהצטבר בנו ומיד מביאה אותנו לתפקד - כדי לשרוד, לנצח ולהתגבר על המצוקה.
האחריות של האמיגדלה במוחנו היא על הזיכרונות לטווח קצר והקשר בין האמיגדלה להיפוקמפוס, חלק נוסף במוח שנמצא לידה. זה מצביע על הקשרים במוח, בין הרגש לזיכרון, מה שמסביר מדוע אנו זוכרים אירועים מרגשים, מפחידים, מלחיצים ומאיימים, הרבה יותר מאשר סתם דברים שקורים לנו.
האמיגדלה דומה לשקד ונמצאת במוחם של בני אדם ובעלי חוליות מורכבים. היא מורכבת מכ-13 גרעינים, יש בה תאי עצב באיבר בצורת שקדים, הנמצאים בעומק כל אחד משני חצאי המוח הגדול.
מיקומה של האמיגדלה במוח, אם זה משנה לסטודנטים לרפואה מבינינו, הוא בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח.
מקור המילה אמיגדלה הוא מהשפה היוונית שבה הפירוש הוא "שקד" (αμυγδαλή).
כך חקרו את האמיגדלה וכיצד היא משפיעה על ההתנהגות בבית "האח הגדול" ועל יצירת קשרים בחיים בכלל (עברית):
https://youtu.be/R88tDTeAMZc
סיפורה ותפקידיה של האמיגדלה:
https://youtu.be/IyLGLxfPRCs
על האמיגדלה (מתורגם):
http://youtu.be/XNjvipiJTjY
האמיגדלה בפרוטרוט:
https://youtu.be/JVvMSwsOXPw
מחול שנקרא "אמיגדלה":
https://youtu.be/dFhcf2-Ut0I
וכל מבנה המוח (מתורגם):
https://youtu.be/RvwCpeTRkKw
פחד מהחושך מאפיין את המין האנושי מתמיד. החושך (Darkness) מייצג את הלא-נודע ואת כל מה ש"איננו רואים" ולכן הוא מאיים. בחושך מוחלט עובד הדמיון יותר מהבנת המציאות וניתן "לצייר בראש" מראות מפחידים. כל צללית יכולה להיות מפלצת וכל חריקה יכולה לסמן יצור מאיים שזומם לטרוף אותנו. לכן ילדים וגם לא מעט מבוגרים, מפחדים מחושך מוחלט.
חוש הראייה הוא החוש המרכזי שלנו בתפיסת המציאות. בחשיכה מוחלטת, כשהחוש העיקרי הזה לא עומד לרשותנו, אנו נקלעים לעיוורון זמני. זה גורם לנו לאובדן שליטה בסביבה. אובדן היכולת לפענח את המתרחש ולהגיב בהתאם גורם לנו באופן טבעי לחרדה מסוימת.
יש חוקרים המוצאים את מקור הפחד בהיסטוריה האנושית הקדומה. כשירדה החשיכה עם בוא הלילה והטורפים יצאו לחפש טרף ויללו, התכנסה המשפחה כדי להגן מפניהם על חבריה, במיוחד הילדים. כיום התחלף הפחד לחשש מפושעים, שעלולים לנצל את החשיכה ואת שנת בני הבית, כדי לפרוץ אליו.
לא פעם, דווקא כשאנו מנסים להירדם, מתחילות לעלות מחשבות מפחידות. למבוגרים יש בדרך כלל יכולת להירגע בעצמם, בעוד שלילדים זה קשה יותר. בעיקר זה קורה מכיוון שקשה יותר בגיל צעיר להבחין בין דמיון למציאות. העושר של העולם הפנימי אצל ילדים, בעיקר אצל הצעירים שבהם, זה שבדרך כלל הוא יתרון, כאן דווקא מקשה על הילד.
הפחד מהחושך מתחיל אצל מרבית הילדים בגילאי 4-6. אם כי יש ילדים שמתחילים לפחד מוקדם יותר. התפתחות הדמיון והיצירתיות בגיל הזה, מביאה איתה גם פחדים מיצורים כמו דינואורים, מכשפות, בעלי חיים, מפלצת בארון ואבוללה...
הנה ההסבר לפחד האנושי מהחושך:
http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk
ילדים מספרים על הפחד בחושך:
http://youtu.be/Rbn_D90F4l4
וכך עובד הדמיון שעות נוספות וחשוכות:
http://youtu.be/zkosGhB5aG8
למה אנחנו פוחדים מרובוטים?
החשש או הפחד מרובוטים הוא אחד הגורמים הקבועים בתולדות הטכנולוגיה. למעשה שורשיו מצויים כבר הרבה קודם בתרבות האנושית, בסיפורים כמו "הגולם" על יצור מעשה אדם היוצא משליטה וב"פרנקנשטיין" שעלילתו דומה גם היא.
החשש כיום הוא פחות מצבאות רובוטים שישתלטו על העולם, במרד רובוטים עוינים בנוסח הסרטים של ארנולד שוורצנגר, או מרובוט כמו "האל", מהסרט האמריקאי משנת 1968 "2001: אודיסיאה בחלל", שמסרב לציית, לאחר שנעשה מודע והפך פסיכוטי ובהדרגה משתלט על ספינת חלל ומתחיל להרוג את אנשי הצוות.
המדענים והמומחים חרדים יותר מיצירת רובוטים שיהיו מאד אינטליגנטיים ובעלי יכולות השפעה עצומות על חיינו, אך במקביל חסרי רגשות וערכים, שיהיו אדישים למה שנחשב ראוי וקדוש בחברה האנושית, לחיי אדם, תפיסות מוסריות וכדומה.
נקצין רגע ונניח שרובוטים עתידיים ימונו לנהל מערכת פיננסית או כלכלית בעתיד. מה למשל יקרה אם הרובוטים שאמונים על הכלכלה בעולם שכזה יגיעו למסקנה שיעיל יותר לא להאכיל חצי עולם ופשוט לתת לו למות, כדי שלחצי השני יהיו חיים טובים? - זו החלטה יעילה וקרה שלא פעם התקבלה על ידי ניצולים, שהעדיפו לאפשר לחלקם לחיות, גם אם מחיר ההישרדות הוא חיי אדם של האחרים. מי ערב לנו ש"שואה יעילה" כזו לא תוכל להתקיים בעתיד בחסות הבינה הרובוטית?
הבעיה הגדולה כרגע היא שלמומחי הרובוטיקה הטובים ביותר אין שמץ של מושג איך מייצרים רובוט שמרגיש, מתלבט, מטיל ספק ובוחר באופציה הלאו דווקא יותר יעילה, אבל יותר מוסרית, רגישה או מתחשבת יותר.
בלשון פשוטה ניתן לומר שהבינה המלאכותית הגיעה לשלב שבו היא יודעת לתכנת יעילות, למזער נזקים ולשפר ביצועים, אבל היא רחוקה מיצירת רובוטים שפשוט יבקשו סליחה...
ניתן בקלות לתכנת בקשת סליחה של רובוט, אבל החוכמה היא שהיא תבוא לאחר שהרובוט הבין את הפגם המוסרי בהתנהגותו ולא מפני שהוא זיהה בראייה ממוחשבת דמעות בעיניים של בן שיחו, יכולות שסוגלו לרובוטים מתקדמים כמו הרובוטית סופיה, הידועה ב"רגשות" שהיא מפגינה.
אז אולי נוכל לנתק את הרובוט מהחשמל? - והרי כמעט ודאי שעלתה מחשבה כזו לפחות פעם אחת בראשכם. אז כן ולא. בהתחלה זה אכן יהיה אמצעי אבטחה יעיל, אבל בשלב מסוים יפתחו בני-אדם רובוט שבכוונה לא ניתן יהיה לכבותו, כדי שיבצע את תפקידו מבלי שבני-אדם יפריעו לו.
ככל שהרובוטים יהיו טובים יותר ובעלי יכולות טובות משלנו במילוי התפקידים שלהם, הרגע הזה של רובוט שלא ניתן לנתקו יתקרב. היעילות האנושית מבטיחה שהוא יגיע.
אגב, לא בכל העולם החשש הזה קיים. בעוד שבמערב הרובוטים נתפסים כבעלי פוטנציאל להרס, משהו מפחיד שעלול להפוך הרסני בעתיד, ביפאן ממש אוהבים אותם. אצלם אין שום חשש מהרובוטים והתפיסה המקובלת היא שהם די חמודים.
אולי זו הסיבה שבזמן שבאמריקה מפתחים רובוטים צבאיים, היפאנים חוגגים את החיים בפיתוח של רובוטים חמדמדים, כמו כלבי רובוט עם זנבות דיגיטליים או הומנואידים שמחקים בני אדם, רוקדים, שרים וחיים את החיים.
הנה החששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו (עברית):
https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s
בסרט "אדוננו הרובוט" רואים את תסריט הקצה של שליטה רובוטית במין האנושי כולו (מתורגם):
https://youtu.be/Qbjz5wFBovs
אוסף שמדגים כיצד הקולנוע והספרות הציתו את הפחד הגדול מהרובוטים הנבונים (עברית):
https://youtu.be/bqVwLXo2_3I
הדגמה של מצב הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/poLZqn2_dv4
מסתבר שגם גורילות לא מתמסרות בקלות לרובוט גורילה:
https://youtu.be/podn2Szo1ls
וסרט תיעודי על הרובוטים ועל האופן שבו תופסים אותם ביפאן, לעומת המערב:
https://youtu.be/sXz0boNmwak?long=yes
החשש או הפחד מרובוטים הוא אחד הגורמים הקבועים בתולדות הטכנולוגיה. למעשה שורשיו מצויים כבר הרבה קודם בתרבות האנושית, בסיפורים כמו "הגולם" על יצור מעשה אדם היוצא משליטה וב"פרנקנשטיין" שעלילתו דומה גם היא.
החשש כיום הוא פחות מצבאות רובוטים שישתלטו על העולם, במרד רובוטים עוינים בנוסח הסרטים של ארנולד שוורצנגר, או מרובוט כמו "האל", מהסרט האמריקאי משנת 1968 "2001: אודיסיאה בחלל", שמסרב לציית, לאחר שנעשה מודע והפך פסיכוטי ובהדרגה משתלט על ספינת חלל ומתחיל להרוג את אנשי הצוות.
המדענים והמומחים חרדים יותר מיצירת רובוטים שיהיו מאד אינטליגנטיים ובעלי יכולות השפעה עצומות על חיינו, אך במקביל חסרי רגשות וערכים, שיהיו אדישים למה שנחשב ראוי וקדוש בחברה האנושית, לחיי אדם, תפיסות מוסריות וכדומה.
נקצין רגע ונניח שרובוטים עתידיים ימונו לנהל מערכת פיננסית או כלכלית בעתיד. מה למשל יקרה אם הרובוטים שאמונים על הכלכלה בעולם שכזה יגיעו למסקנה שיעיל יותר לא להאכיל חצי עולם ופשוט לתת לו למות, כדי שלחצי השני יהיו חיים טובים? - זו החלטה יעילה וקרה שלא פעם התקבלה על ידי ניצולים, שהעדיפו לאפשר לחלקם לחיות, גם אם מחיר ההישרדות הוא חיי אדם של האחרים. מי ערב לנו ש"שואה יעילה" כזו לא תוכל להתקיים בעתיד בחסות הבינה הרובוטית?
הבעיה הגדולה כרגע היא שלמומחי הרובוטיקה הטובים ביותר אין שמץ של מושג איך מייצרים רובוט שמרגיש, מתלבט, מטיל ספק ובוחר באופציה הלאו דווקא יותר יעילה, אבל יותר מוסרית, רגישה או מתחשבת יותר.
בלשון פשוטה ניתן לומר שהבינה המלאכותית הגיעה לשלב שבו היא יודעת לתכנת יעילות, למזער נזקים ולשפר ביצועים, אבל היא רחוקה מיצירת רובוטים שפשוט יבקשו סליחה...
ניתן בקלות לתכנת בקשת סליחה של רובוט, אבל החוכמה היא שהיא תבוא לאחר שהרובוט הבין את הפגם המוסרי בהתנהגותו ולא מפני שהוא זיהה בראייה ממוחשבת דמעות בעיניים של בן שיחו, יכולות שסוגלו לרובוטים מתקדמים כמו הרובוטית סופיה, הידועה ב"רגשות" שהיא מפגינה.
אז אולי נוכל לנתק את הרובוט מהחשמל? - והרי כמעט ודאי שעלתה מחשבה כזו לפחות פעם אחת בראשכם. אז כן ולא. בהתחלה זה אכן יהיה אמצעי אבטחה יעיל, אבל בשלב מסוים יפתחו בני-אדם רובוט שבכוונה לא ניתן יהיה לכבותו, כדי שיבצע את תפקידו מבלי שבני-אדם יפריעו לו.
ככל שהרובוטים יהיו טובים יותר ובעלי יכולות טובות משלנו במילוי התפקידים שלהם, הרגע הזה של רובוט שלא ניתן לנתקו יתקרב. היעילות האנושית מבטיחה שהוא יגיע.
אגב, לא בכל העולם החשש הזה קיים. בעוד שבמערב הרובוטים נתפסים כבעלי פוטנציאל להרס, משהו מפחיד שעלול להפוך הרסני בעתיד, ביפאן ממש אוהבים אותם. אצלם אין שום חשש מהרובוטים והתפיסה המקובלת היא שהם די חמודים.
אולי זו הסיבה שבזמן שבאמריקה מפתחים רובוטים צבאיים, היפאנים חוגגים את החיים בפיתוח של רובוטים חמדמדים, כמו כלבי רובוט עם זנבות דיגיטליים או הומנואידים שמחקים בני אדם, רוקדים, שרים וחיים את החיים.
הנה החששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו (עברית):
https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s
בסרט "אדוננו הרובוט" רואים את תסריט הקצה של שליטה רובוטית במין האנושי כולו (מתורגם):
https://youtu.be/Qbjz5wFBovs
אוסף שמדגים כיצד הקולנוע והספרות הציתו את הפחד הגדול מהרובוטים הנבונים (עברית):
https://youtu.be/bqVwLXo2_3I
הדגמה של מצב הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/poLZqn2_dv4
מסתבר שגם גורילות לא מתמסרות בקלות לרובוט גורילה:
https://youtu.be/podn2Szo1ls
וסרט תיעודי על הרובוטים ועל האופן שבו תופסים אותם ביפאן, לעומת המערב:
https://youtu.be/sXz0boNmwak?long=yes
